ט״ו

אור הגנוז

ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ · 43 פסקאות · 8 חלקים

מפת הזרימה של התורהההיגיון הפנימי במבט אחד

משפט מפתח מכל חלק. לחיצה קופצת אל הטקסט.

א

לטעם אור הגנוז — להעלות מדת היראה לשרשה

מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז, הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד…

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְכוּ': (שמות י״ט:ו׳)

א מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז, הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת מִדַּת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ:

ב

העלאת היראה עלידי משפט — לשפט עסקיו ולהסיר הפחדים

וּבַמֶּה מַעֲלִין אֶת הַיִּרְאָה, בִּבְחִינַת מִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב…

ב וּבַמֶּה מַעֲלִין אֶת הַיִּרְאָה, בִּבְחִינַת מִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כט): מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, וְאֶרֶץ הוּא בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עו): אֶרֶץ יָרְאָה; הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁפֹּט אֶת כָּל עֲסָקָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קיב): יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בַּמִּשְׁפָּט; הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁפֹּט וְיָדִין בְּעַצְמוֹ כָּל עֲסָקָיו,

וּבָזֶה יָסִיר מֵעָלָיו כָּל הַפְּחָדִים, וְיַעֲלֶה בְּחִינַת יִרְאָה בָּרָה וּנְקִיָּה, וְתִשָּׁאֵר אַךְ יִרְאַת ה', וְלֹא יִרְאָה אַחֶרֶת. כִּי כְּשֶׁאֵין אָדָם דָּן וְשׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ, אֲזַי דָּנִין וְשׁוֹפְטִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה, כִּי אִם אֵין דִּין לְמַטָּה, יֵשׁ דִּין לְמַעְלָה (מ"ר שופטים פ' ה), וּכְשֶׁשּׁוֹפְטִין אֶת הָאָדָם בְּמִשְׁפָּט דִּלְעֵלָּא, אֲזַי הַדִּין נִתְלַבֵּשׁ בְּכָל הַדְּבָרִים, וְכָל הַדְּבָרִים נַעֲשִׂים שְׁלוּחִים לַמָּקוֹם לַעֲשׂוֹת בְּזֶה הָאִישׁ מִשְׁפָּט כָּתוּב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים מא): 'לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ' – אֲזַי 'הַכֹּל עֲבָדֶיךָ' לַעֲשׂוֹת דִּין בְּזֶה הָאָדָם;

אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ, וּכְשֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה אֵין דִּין לְמַעְלָה, וְאֵין הַיִּרְאָה מִתְלַבֵּשׁ בְּשׁוּם דָּבָר לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם, כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ נִתְעוֹרֵר. וְזֶהוּ (תהלים נ): וְשָׂם דֶּרֶךְ – מִי שֶׁשָּׂם אָרְחוֹתָיו (כשדרז"ל סוטה ה:), הַיְנוּ שֶׁשּׁוֹפֵט אָרְחוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ״א:א׳): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים –

עַל־יְדֵי־זֶה: אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹקִים; זֶה בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יב): אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא; הַיְנוּ בְּחִינַת יִרְאָה עוֹלָה מֵהַקְּלִפָּה וּמֵהָאֻמּוֹת עַל־יְדֵי מִשְׁפָּט, כִּי מִתְּחִלָּה הָיְתָה נִתְלַבֵּשׁ בַּקְּלִפָּה. וְזֶהוּ שֶׁהָאָדָם מְפַחֵד אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה דָבָר – מִשַּׂר אוֹ מִגַּנָּבִים וּשְׁאָר פְּחָדִים – זֶה הוּא שֶׁהַיִּרְאָה נִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הַדָּבָר, כִּי אִם לֹא הָיָה נִתְלַבֵּשׁ הַיִּרְאָה בְּזֶה הַדָּבָר, לֹא הָיָה כֹּחַ בְּזֶה הַדָּבָר לְהַפְחִיד אֶת הָאָדָם:

ג

שרש היראה הוא דעת — ועקר הדעת בלב

וְשֹׁרֶשׁ הַיִּרְאָה הוּא דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּ"עֵץ־הַחַיִּים", שֶׁמַּנְצְפַּ"ךְ הוּא בְּדַעַת דִּזְעֵיר־אַנְפִּין…

ג וְשֹׁרֶשׁ הַיִּרְאָה הוּא דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּ"עֵץ־הַחַיִּים", שֶׁמַּנְצְפַּ"ךְ הוּא בְּדַעַת דִּזְעֵיר־אַנְפִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב׳:ה׳): אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱלֹקִים תִּמְצָא. וְעִקַּר הַדַּעַת הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כ״ט:ג׳): וְלֹא נָתַן לָכֶם לֵב לָדַעַת. גַּם שָׁם עִקַּר הַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לב:): דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב, נֶאֱמַר בּוֹ: וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ; הַיְנוּ שֶׁיֵּדַע מִמִּי יִתְיָרֵא, הַיְנוּ לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד, יִרְאַת הָרוֹמְמוּת.

ד

מדעת להשגת התורה — נגלה ונסתר עלידי תפלה במסירת נפש

וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לִבְחִינַת דַּעַת, זוֹכֶה לְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב…

ד וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לִבְחִינַת דַּעַת, זוֹכֶה לְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח׳:י״ב): אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה – שֶׁשְּׁכוּנַת הַתּוֹרָה אֵצֶל בַּר־דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל ב׳:כ״א): קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא "יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין".

אֲבָל יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת תּוֹרָה: יֵשׁ בְּחִינַת נִגְלֶה וּבְחִינַת נִסְתָּר. אֲבָל לִבְחִינַת נִסְתָּר אֵינוֹ זוֹכֶה אֶלָּא לֶעָתִיד לָבוֹא, אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם זוֹכֶה לִבְחִינַת נִסְתָּר עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ, וְלִתְפִלָּה זוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה, כִּי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּנִגְלֶה הִיא בְּחִינַת סִינַי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סד.): סִינַי וְעוֹקֵר הָרִים, הֵי מִנַּיְהוּ עָדִיף, וְהֵשִׁיבוּ: סִינַי עָדִיף, כִּי הַכֹּל צְרִיכִין לְמָרֵי חִטַּיָּא; וְהַתּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה הַכֹּל צְרִיכִין לָהּ, אֲבָל הַתּוֹרָה שֶׁבְּנִסְתָּר זְעִירִין אִנּוּן דִּצְרִיכִין לָהּ.

וּבְחִינַת סִינַי הוּא בְּחִינַת שִׁפְלוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ה.), שֶׁהִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּל הֶהָרִים, וְלֹא נָתַן הַתּוֹרָה אֶלָּא עַל הַר־סִינַי. וַחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שם ה:), שֶׁתְּפִלַּת הַשָּׁפֵל אֵין נִמְאֶסֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ״א:י״ט): לֵב נִשְׁבָּר וְכוּ'. וְעַל־יְדֵי תְּפִלָּה שֶׁהִיא בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ, שֶׁמְּבַטֵּל כָּל גַּשְׁמִיּוּתוֹ וְאֵין גְּבוּל, וּכְשֶׁאֵין גְּבוּל, אֲזַי יָכוֹל לְהַשִּׂיג הַתּוֹרָה שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁהִיא אֵינָהּ גְּבוּל וְאֵין נִתְפֶּסֶת בִּגְבוּל:

ה

דרוש אקרוקתא (צפר-דעה) — תפלה כעורב המביאה לסתרי תורה

וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה…

ה וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לְדִידִי חָזֵי לִי הַהִיא אַקְרוּקְתָא, דַּהֲוֵי כִּי אַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא. וְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא כַּמָּה הֲוֵי, שִׁתִּין בָּתֵּי. אֲתָא תַּנִּינָא בְּלַעָהּ. אֲתָא פּוּשְׁקַנְצָא וּבְלַעֵהּ לְתַנִּינָא, וּסְלִיק יְתִב בְּאִילָנָא. תָּא חֲזִי כַּמָּה נָפִישׁ חֵילָא דְּאִילָנָא. אָמַר רַב פַּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל: אִי לָאו דַּהֲוִי הָתָם לָא הֵימְנֵהּ:

אַקְרוּקְתָא – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: צְפַרְדֵּעַ, וְזֶה בְּחִינַת עֲלִיַּת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ, הַיְנוּ דַּעַת, כִּי צְפַרְדֵּעַ הִיא מִלָּה מֻרְכֶּבֶת: צִפֹּר דֵּעָה (תנא דבי אליהו רבה פ"ז ובכוונות ההגדה), וְצִפּוֹר הוּא בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת אֶרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו כ״ד:ט״ז): מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִירוֹת וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ס): מִי אֵלֶּה – אוֹתִיּוֹת אֱלֹקִים – כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכוּ'; וְדֵעָה הִיא שֹׁרֶשׁ הַיִּרְאָה.

וְדַמְיָא לְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא – לְשׁוֹן (שם נח): קְרָא בְגָרוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד.): לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה, כִּי עַל־יְדֵי עֲלִיַּת הַיִּרְאָה לִבְחִינַת דַּעַת, זוֹכִין לַתּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה.

וְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא כַּמָּה הֲוָה, שִׁתִּין בָּתֵּי – זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כִּי כְּשֶׁאָנוּ קוֹרְאִין לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּתְאָרִים שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, וְהוּא נִמְצָא לָנוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו, זֶה חֶסֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם לֹא הָיָה בְּחַסְדֵּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה כְּדַאי לִקְרֹא וּלְכַנּוֹת אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְאָרִים וּשְׁבָחִים וְתֵבוֹת וְאוֹתִיּוֹת, אֲבָל זֶה הַכֹּל חֶסֶד שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה: שִׁתִּין בָּתֵּי – זֶה בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ו׳:ח׳): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: זֶה בְּחִינַת אַבְרָהָם; וּבָתֵּי – לְשׁוֹן בָּתֵּי מַלְכוּת.

וְזֶה (שם ב): סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת – כְּמוֹ שֶׁמְּשִׂימִין אֲשִׁישׁוֹת כְּנֶגֶד אוֹר גָּדוֹל, כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בָּאוֹר הַגָּדוֹל עַל־יְדֵי אֲשִׁישׁוֹת, כֵּן גָּזַר חַסְדּוֹ לִסְמֹךְ אוֹתָנוּ בַּתְּאָרִים וּשְׁבָחִים הָאֵלּוּ. וְזֶה לְשׁוֹן: סַמְּכוּנִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת סָמֶ"ךְ, וּבְחִינַת שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, בְּחִינַת אַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת סָמֶ"ךְ בָּתֵּי.

וַאֲתָא תַּנִּינָא וּבְלַעָהּ – תַּנִּינָא זֶה בְּחִינַת נָחָשׁ, שֶׁמֵּסִית אֶת הָאָדָם שֶׁיִּתְפַּלֵּל לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ, כְּמוֹ: הַב לָנָא חַיֵּי וּמְזוֹנָא, אוֹ שְׁאָר תּוֹעֶלֶת.

וַאָתֵי פּוּשְׁקַנְצָא וּבְלַעֵהּ – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: עוֹרֵב; וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין כב.): "מִי שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו כְּעוֹרֵב", וּ"מִי שֶׁנַּעֲשֶׂה אַכְזָרִי עַל בָּנָיו כְּעוֹרֵב", הַיְנוּ שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּלִי שׁוּם כַּוָּנַת תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב לִכְלוּם אֶת עַצְמוֹ, וְנִתְבַּטֵּל כָּל עַצְמוּתוֹ וְגַשְׁמִיּוּתוֹ, וְנִתְבַּטֵּל כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים מ״ד:כ״ג): כִּי־עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל־הַיּוֹם. וְזֶה בְּחִינַת (שיר השירים ה׳:י״א): שְׁחוֹרוֹת כְּעוֹרֵב. וְעַל־יְדֵי זֶה:

סְלֵיק וִיתִב בְּאִילָנָא – שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינוֹת תּוֹרָה שֶׁבְּנִסְתָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים י״ח:י״ב): יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ – שֶׁסִּתְרֵי־תּוֹרָה אָדָם זוֹכֶה לָהֶם עַל־יְדֵי חשֶׁךְ, הַיְנוּ מְסִירַת־ נֶפֶשׁ, שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו כְּעוֹרֵב, כִּי הֵם בְּחִינַת חשֶׁךְ עַל שֵׁם עֹמֶק הַמֻּשָּׂג. וְזֶה בְּחִינַת: סְלֵיק וִיתִב בְּאִילָנָא – שֶׁשָּׁם מְדוֹר הַנְּשָׁמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זוהר משפטים דף צט.): כָּל נִשְׁמָתִין מֵאִילָנָא רַבְרְבָא נָפְקִין,

וְהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁשָּׁם אֲרִיכוּת יָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ס״ה:כ״ב): כִּימֵי עֵץ יְמֵי עַמִּי; וְזֶה זוֹכֶה עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, כִּי הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל,

וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין לְפָנָיו וּמְמַלְּאִין תַּאֲוָתוֹ, אֲזַי נַעֲשֶׂה, כִּבְיָכוֹל, בִּבְחִינַת אִשָּׁה, שֶׁהוּא מְקַבֵּל תַּעֲנוּג מֵעִמָּנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כ״ח:כ״ד): אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' – עַל־יְדֵי הָרֵיחַ נִיחוֹחַ שֶׁמְּקַבֵּל נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת אִשָּׁה, וּ"נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר" (ירמיהו ל״א:כ״ב), שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת מַלְבּוּשׁ נִגְלֶה, הַיְנוּ מִבְּחִינַת שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה בְּנִסְתָּר, עַכְשָׁו נִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, וְקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וְאוֹרַיְתָא כֹּלָּא חַד, וְאָז עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה נִתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא, הַיְנוּ סִתְרֵי אוֹרַיְתָא.

תָּא חֲזִי כַּמָּה נָפִישׁ חֵילָא דְּאִילָנָא – הַיְנוּ, כַּמָּה נָפִישׁ חֵילָא דְּהַאי סִתְרֵי־תּוֹרָה, שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְהִתְלַבֵּשׁ בְּשׁוּם דָּבָר מֻגְבָּל, בְּשׁוּם גּוּף, אֶלָּא בְּמִי שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו כְּעוֹרֵב וְנַעֲשֶׂה כְּעוֹרֵב עַל בָּנָיו:

ו

חמשה קנינים — תורה, יראה-דעת, תפלה, משפט, וסתרי אוריתא

וְזֶה בְּחִינַת: חֲמִשָּׁה קִנְיָנִים שֶׁקָּנָה בְּעוֹלָמוֹ…

ו וְזֶה בְּחִינַת (אבות ו): חֲמִשָּׁה קִנְיָנִים שֶׁקָּנָה בְּעוֹלָמוֹ.

תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד – זֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה.

שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד – זֶה בְּחִינַת הַעֲלָאַת הַיִּרְאָה לַדַּעַת. אֶרֶץ זֶה בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ"ל, וְשָׁמַיִם זֶה בְּחִינַת דַּעַת, כִּי דַּעַת הוּא חִבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ד׳:א׳): וְהָאָדָם יָדַע. וְזֶה בְּחִינַת שָׁמַיִם – אֵשׁ וּמַיִם מְחֻבָּרִין יַחַד (חגיגה יב. ב"ר פרשה ד).

אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד – זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת שִׁתִּין בָּתֵּי, שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת כַּנַּ"ל.

יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד – זֶה בְּחִינַת מִשְׁפָּט, הַמַּעֲלֶה אֶת הַיִּרְאָה כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קמ״ז:י״ט): חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.

בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד – זֶה בְּחִינַת סִתְרֵי אוֹרַיְתָא, שֶׁזּוֹכִין לָהֶם עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַבְרָהָם.

וְזֶה (שם עח): הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ – שֶׁזֶּה יָמִין, בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת אַבְרָהָם. וְנִקְרָא הַר עַל שֵׁם עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, וְנִקְרָא בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, בְּחִינוֹת קֹדֶשׁ, בְּחִינוֹת רֵאשִׁית, וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ (ויקרא כ״ב:י׳), וְלֹא יֹאכַל בּוֹ אֶלָּא מְקֻדָּשָׁיו וּמְקֹרָאָיו, וּבֵית־ הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת סִתְרֵי אוֹרַיְתָא:

ז

ממלכת כהנים וגוי קדוש — נגלה, תפלה ונסתר עלידי משפט

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים מַמְלֶכֶת זֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה…

ז וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים –

מַמְלֶכֶת זֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה, כִּי בָּהּ מְלָכִים יִמְלֹכוּ (משלי ח׳:ט״ו), וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת נִגְלֶה, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, וְהַכֹּל צְרִיכִין לְמֶלֶךְ, כִּי הַכֹּל צְרִיכִין לְמָרֵי חִטַּיָּא.

וְכֹהֲנִים זוֹ בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינוֹת אַבְרָהָם כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים לב.), שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם: אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם וְכוּ'.

וְגוֹי קָדוֹשׁ – זֶה בְּחִינַת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, בְּחִינוֹת תּוֹרָה שֶׁבְּנִסְתָּר, הַנִּקְרָא קֹדֶשׁ. וְעַל־יְדֵי מַה זוֹכֶה לְאֵלּוּ הַבְּחִינוֹת – עַל־יְדֵי שֶׁיַּעֲלֶה וִיקַשֵּׁר בְּחִינַת יִרְאָה לִבְחִינַת דַּעַת עַל־יְדֵי בְּחִינַת מִשְׁפָּט כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ:

אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר – זֶה בְּחִינַת יִרְאָה, הַנִּקְרָא דָּבָר, כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר שָׁם הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם, דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים. מֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת דַּעַת, וְזֶה: אֲשֶׁר תְּדַבֵּר דַּיְקָא; וְזֶה (שמות י״ח:ט״ז): כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי – שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת מִשְׁפָּט כַּנַּ"ל, הֵם מַעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין (הַיִּרְאָה) לִבְחִינַת משֶׁה, לִבְחִינַת דַּעַת. וְזֶה:

אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא – כִּי הֵם בְּחִינַת מִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.

נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשְּׁרִין הַיִּרְאָה עַל־יְדֵי מִשְׁפָּט לִבְחִינַת דַּעַת, זוֹכִין לַתּוֹרָה שֶׁל נִגְלֶה, וְעַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה זוֹכִין לִתְפִלָּה, וְעַל־יְדֵי תְּפִלָּה זוֹכִין לְסִתְרֵי אוֹרַיְתָא.

דָּבָר זֶה בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג׳:ט״ז): אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה':

ח

זֹאת הַתּוֹרָה שַׁיָּךְ עַל פָּסוּק עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ וְכוּ'…

זֹאת הַתּוֹרָה שַׁיָּךְ עַל פָּסוּק עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ וְכוּ' (תהילים ק״א:ו׳): ח

עֵינַי – זֶה בְּחִינוֹת דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג׳:ז׳): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם. גַּם דַּעַת הֵם עֶשֶׂר שְׁמוֹת [הֲוַיָ"ה], גִּימַטְרִיָּא שְׁנֵי פְּעָמִים עַיִן, כַּיָּדוּעַ.

בְּנֶאֶמְנֵי – זֶה בְּחִינַת אַהֲרֹן, כַּמּוּבָא בְּמִדְרַשׁ "שׁוֹחֵר טוֹב", וְאַהֲרֹן הוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ״ח:ל׳): וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

אֶרֶץ – זֶה בְּחִינוֹת יִרְאָה כַּנַּ"ל.

לָשֶׁבֶת עִמָּדִי – זֶה בְּחִינוֹת סִינַי, שִׁפְלוּת, אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא (ישעיהו נ״ז:ט״ו), כַּנַּ"ל.

הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים – זֶה בְּחִינוֹת תְּפִלָּה, בְּחִינַת אַבְרָהָם כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית י״ז:א׳): הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים.

הוּא יְשָׁרְתֵנִי – זֶה בְּחִינַת סִתְרֵי אוֹרַיְתָא, זֶה בְּחִינַת הוּא, בְּחִינוֹת עוֹלָם הַבָּא (זוהר ויצא קנד: קנח:):

סביב התורה

ללמוד עוד בתורה זו

⎙ חדשבנה לי חוברתבחרו חלקים והדפיסו חוברת־לימוד שלמה לתורה זו

📖 פסוק הפתיחהואתם תהיו לי ממלכת כהנים(שמות י״ט:ו׳)

פסוקים בתורה זו(29) · טקסט מלא
שמות י״ט:ו׳

וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ל״ד ·תורה רי״ט
משלי כט

אִישׁ־אֹהֵב חׇכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד־הֽוֹן׃ מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶֽנָּה׃ גֶּבֶר מַחֲלִיק עַל־רֵעֵהוּ רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ עַל־פְּעָמָֽיו׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה י״ח
תהלים עו

אַתָּה נוֹרָא אַתָּה וּמִֽי־יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ מֵאָז אַפֶּֽךָ׃ מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין אֶרֶץ יָֽרְאָה וְשָׁקָֽטָה׃ בְּקוּם־לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים לְהוֹשִׁיעַ כׇּל־עַנְוֵי־אֶרֶץ סֶֽלָה׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה קנ״ד
שמות כ״א:א׳

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶֽם׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ז׳ ·תורה י׳
קהלת יב

וְסֻגְּרוּ דְלָתַיִם בַּשּׁוּק בִּשְׁפַל קוֹל הַֽטַּחֲנָה וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר וְיִשַּׁחוּ כׇּל־בְּנוֹת הַשִּֽׁיר׃ גַּם מִגָּבֹהַּ יִרָאוּ וְחַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ וְיָנֵאץ הַשָּׁקֵד וְיִסְתַּבֵּל הֶֽחָגָב וְתָפֵר הָֽאֲבִיּוֹנָה כִּֽי־הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל־בֵּית עוֹלָמוֹ וְסָבְבוּ בַשּׁוּק הַסּוֹפְדִֽים׃ עַד אֲשֶׁר לֹֽא־[יֵרָתֵק] (ירחק) חֶבֶל הַכֶּסֶף וְתָרוּץ גֻּלַּת הַזָּהָב וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל־הַמַּבּוּעַ וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל־הַבּֽוֹר׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה י״ט ·תורה פ״א ·תורה ק״מ
משלי ב׳:ה׳

אָז תָּבִין יִרְאַת יְהֹוָה וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָֽא׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה קנ״ד
דברים כ״ט:ג׳

וְלֹא־נָתַן יְהֹוָה לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאׇזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּֽה׃

משלי ח׳:י״ב

אֲֽנִי־חׇכְמָה שָׁכַנְתִּי עׇרְמָה וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָֽא׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ע״ד
דניאל ב׳:כ״א

וְהוּא מְהַשְׁנֵא עִדָּנַיָּא וְזִמְנַיָּא מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵים מַלְכִין יָהֵב חׇכְמְתָא לְחַכִּימִין וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָֽה׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה רל״ד
תהילים נ״א:י״ט

זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב־נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶֽה׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה כ״ה ·תורה ק״ח ·תניינא ה׳
ישעיהו כ״ד:ט״ז

מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק וָאֹמַר רָזִי־לִי רָֽזִי־לִי אוֹי לִי בֹּגְדִים בָּגָדוּ וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָֽדוּ׃

שיר השירים ו׳:ח׳

שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּֽילַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּֽר׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה נ״ט
תהילים מ״ד:כ״ג

כִּֽי־עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כׇל־הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָֽה׃

שיר השירים ה׳:י״א

רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵֽב׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה כ׳
תהילים י״ח:י״ב

יָשֶׁת־חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִֽיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ חֶשְׁכַת־מַיִם עָבֵי שְׁחָקִֽים׃

ישעיהו ס״ה:כ״ב

לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב לֹא יִטְּעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל כִּֽי־כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָֽי׃

במדבר כ״ח:כ״ד

כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים לֶחֶם אִשֵּׁה רֵֽיחַ־נִיחֹחַ לַיהֹוָה עַל־עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּֽוֹ׃

ירמיהו ל״א:כ״ב

עַד־מָתַי תִּתְחַמָּקִין הַבַּת הַשּֽׁוֹבֵבָה כִּֽי־בָרָא יְהֹוָה חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ נְקֵבָה תְּסוֹבֵֽב גָּֽבֶר׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ע״ג
בראשית ד׳:א׳

וְהָאָדָם יָדַע אֶת־חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת־קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת־יְהֹוָֽה׃

תהילים קמ״ז:י״ט

מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵֽל׃

ויקרא כ״ב:י׳

וְכׇל־זָר לֹא־יֹאכַל קֹדֶשׁ תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא־יֹאכַל קֹֽדֶשׁ׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה נ״ז
משלי ח׳:ט״ו

בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶֽדֶק׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ד׳ ·תורה ל״ח ·תניינא פ׳
שמות י״ח:ט״ז

כִּֽי־יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת־חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת־תּוֹרֹתָֽיו׃

מלאכי ג׳:ט״ז

אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהֹוָה אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְהֹוָה וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְהֹוָה וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמֽוֹ׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה קמ״ב
תהילים ק״א:ו׳

עֵינַי בְּנֶֽאֶמְנֵי־אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵֽנִי׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה נ״א ·תניינא ה׳
בראשית ג׳:ז׳

וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵֽירֻמִּם הֵם וַֽיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹֽת׃

שמות כ״ח:ל׳

וְנָתַתָּ אֶל־חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת־הָאוּרִים וְאֶת־הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל־לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי יְהֹוָה וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת־מִשְׁפַּט בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל עַל־לִבּוֹ לִפְנֵי יְהֹוָה תָּמִֽיד׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ב׳ ·תורה נ״ט ·תניינא ה׳
ישעיהו נ״ז:ט״ו

כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת־דַּכָּא וּשְׁפַל־רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּֽלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִֽים׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ע׳
בראשית י״ז:א׳

וַיְהִי אַבְרָם בֶּן־תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא יְהֹוָה אֶל־אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי־אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִֽים׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ל״א
מאמרי חז״ל ומדרש(11) · 8 מהמקור
נדרים מאלדף המלא

וְזוֹ שֶׁל חוֹלֶה — שֶׁל שָׁמַיִם הִיא, וּמִי יָכוֹל לְכַבּוֹתָהּ? וְאָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ קִיצּוֹ שֶׁל אָדָם הַכֹּל מוֹשְׁלִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה כׇל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי״. רַב אָמַר מִן הָדֵין קְרָא: ״לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ״. רַבָּה בַּר שֵׁילָא אֲמַרוּ לֵיהּ: שְׁכֵיב גַּבְרָא.

קידושין לב:לדף המלא

״תָּקוּם וְהָדַרְתָּ״ – לֹא אָמַרְתִּי קִימָה אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ הִידּוּר. יָכוֹל יַעֲצִים עֵינָיו כְּמִי שֶׁלֹּא רָאָהוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תָּקוּם... וְיָרֵאתָ״ – דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ: ״וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ״. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן לְזָקֵן שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ? תַּלְמוּד לוֹמַר:

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה י״ד ·תורה כ״ז ·תניינא ד׳
ברכות סד.לדף המלא

כׇּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה — שָׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ. וְכׇל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה — שָׁעָה נִדְחֵת מִפָּנָיו. מִדְּרַבָּה וְרַב יוֹסֵף. דְּרַב יוֹסֵף סִינַי וְרַבָּה עוֹקֵר הָרִים, אִצְטְרִיכָא לְהוּ שַׁעְתָּא. שְׁלַחוּ לְהָתָם: סִינַי וְעוֹקֵר הָרִים, אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם? שְׁלַחוּ לְהוּ: סִינַי קוֹדֵם, שֶׁהַכֹּל צְרִיכִין לְמָרֵי חִטַּיָּא.

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה כ׳
סוטה ה.למקור

וּבְחִינַת סִינַי הוּא בְּחִינַת שִׁפְלוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה(המאמר בהקשרו — בקישור למקור)

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תניינא ע״ב
עירובין נד.למקור

קְרָא בְגָרוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה(המאמר בהקשרו — בקישור למקור)

עירובין כב.לדף המלא

וְכׇל דִּירָה שֶׁתַּשְׁמִישָׁהּ לַאֲוִיר, כְּגוֹן בּוּרְגָּנִין שֶׁבַּשָּׂדוֹת, בֵּית סָאתַיִם — מוּתָּר, יֶתֶר מִבֵּית סָאתַיִם — אָסוּר. מַתְנִי׳ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסַקְתָּן — יְסַלְּקֶנָּה לִצְדָדִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ צָרִיךְ. גְּמָ׳ רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ: כָּאן הוֹדִיעֲךָ כּוֹחָן שֶׁל מְחִיצּוֹת.

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה י״ב ·תורה ס״ד ·תורה ס״ו
אבות ולדף המלא

אָמַרְתִּי לוֹ, בְּנִי, אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָּא בִמְקוֹם תּוֹרָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִּין לוֹ לָאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ו) בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ. בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, בַּקֶּבֶר, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ, לָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים עַל יְדֵי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (תהלים קיט), טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף. וְאוֹמֵר (חגי ב) לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב אָמַר ה' צְבָאוֹת: חֲמִשָּׁה קִנְיָנִים קָנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְעוֹלָמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד. תּוֹרָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (משלי ח), ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז.

חגיגה יב. ב"ר פרשה דלדף המלא

״אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם קוֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו״. וְאִידָּךְ, מַאי ״יַחְדָּו״? דְּלָא מִשְׁתַּלְּפִי מֵהֲדָדֵי. קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כְּשֶׁנִּבְרְאוּ — בָּרָא שָׁמַיִם וְאַחַר כָּךְ בָּרָא הָאָרֶץ, וּכְשֶׁנָּטָה — נָטָה הָאָרֶץ וְאַחַר כָּךְ נָטָה שָׁמַיִם. מַאי ״שָׁמַיִם״? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: שֶׁשָּׁם מַיִם. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא:

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ל״ג ·תורה ע״ט
נדרים לב.לדף המלא

גְּדוֹלָה תּוֹרָה, שֶׁאִילְמָלֵא תּוֹרָה לֹא נִתְקַיְּימוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי וְגוֹ׳״. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ ״הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים״ אֲחָזַתּוּ רְעָדָה. אָמַר: שֶׁמָּא יֵשׁ בִּי דָּבָר מְגוּנֶּה. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ:

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תניינא נ״ט
ברכות ו:לדף המלא

רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: כְּאִילּוּ בָּנָה אַחַת מֵחוּרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשׁוֹנָה אָמַר ה׳״. וְאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ, אָמַר רַב הוּנָא: כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם — דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְגוֹ׳״. מַאי ״כִּי זֶה כׇּל הָאָדָם״? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כׇּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל זֶה.

מ"ר שופטים פ' הלמקור

דָּנִין וְשׁוֹפְטִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה, כִּי אִם אֵין דִּין לְמַטָּה, יֵשׁ דִּין לְמַעְלָה(המאמר בהקשרו — בקישור למקור)

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה קנ״ד
מאמרי הזוהר(3) · טקסט־מקור מהדף המצוטט
זוהר משפטים צט.למקור ↗

דְהַאי עָלְמָא, אִיּנּון נִשְמָתִין קַדִישִין, אִתְזְנָן)(נ''א אתהנון מֵרֵיחָא דְקָא .אֲרִיחָא, מִגֹו לְבּושֵיהֹון אִלֵין ְכָל אֹותָן נְשָמֹות ק דֹושֹות, כְשֶּּיֹורְדֹות לָעֹולָם הַזֶּה כְדֵי לִשְרֹות כָל אַחַת עַל מְקֹומָן שֶּרְאּויִים לָהֶּם לִבְנֵי אָדָם, כֻלָן יֹורְדֹות מְלֻבָשֹות בְאֹותָן הַּנְשָמֹות שֶּאָמַרְנּו, וְכְָך נִכְנָסֹות לְזֶּרַע הַקֹדֶּש. ּובְמַלְבּוש זֶּה עֹומְדֹות ִלְה שְתַעְבֵד מֵהֶּם בָעֹולָם הַזֶּה. ּוכְשֶּּנִשְאָבִים אֹותָם לְבּושִים מִדִבְרֵי הָעֹולָם הַזֶּה, אֹותָן נְשָמֹות קְדֹושֹות נִזֹונֹות)(נהנות מֵהָרֵיחַ שֶּמֵרִיחַ מִתֹוְך .הַלְבּושִים הַלָלּו ְקּודְשָא בְרִיְך הּוא כָל מִלִין סְתִימִין ד אִיהּו עָבִיד, עָאל לֹון בְאֹורַיְיתָא ,קַדִישָא, וְכֹלָא אִשְתְכַח…

זוהר ויצא קנד:למקור ↗

וַחֲזִינָן דְכָל אִינּון בְנִי מַעֲלֵי מִלֵאָה נָפְקּו, וְאַת אֲמַרְתְ כִי שְנּואָה לֵאָה. אֶּלָא, וַדַאי יֹובְלָא אִיהּו תָדִיר עַלְמָא דְאִתְכַסְיָא, וְכָל מִילֹוי לָאו)(בני )(דף קנד ע''ב בְאִתְגַלְיָא נִינְהּו, ּובְגִין כְָך, יַעֲקֹב אִתְכַסְיָין מִנֵיּה כָל .עֹובָדֹוי וַיַרְא ה' כִי שְנּואָה לֵאָה. וְכִי לָמָה הִיא שְנּואָה, וַהֲרֵי בְנֵי הַשְנּואָה אֵינָם בָנִים מְעֻלִים, וְרָאִינּו שֶּכָל אֹותָם בָנִים מְעֻלִים יָצְאּו מִלֵאָה, וְאַתָה אֹומֵר שֶּלֵאָה שְנּואָה? אֶּלָא וַדַאי הַיֹובֵל הּוא תָמִיד עֹולָם הַנִסְתָר, וְכָל ְד בָרָיו אֵינָם][בני .בְנִגְלֶּה, ּומִשּום כְָך נִסְתְרּו מִיַעֲקֹב כָל מַעֲשָיו תָא חֲזֵי, עַלְמָא תַתָאָה בְאִתְגַלְיָא אִיהּו, וְהּוא שֵירּותָא דְכֹלָא, לְסַלְקָא…

זוהר ויצא קנח:למקור ↗

עֲלֵיהֶּם כָרָאּוי, ּובָאָרֶּץ הַזֹו לֹא צְרִיכִים שֶּיִשְתַלְמּו, אֶּלָא בָאָרֶּץ .הַּקְדֹושָה ,תָא חֲזֵי דְהָכִי הּוא, דְכֻלְהּו תְרֵיסַר שִבְטִין, תִּקּונָא דְעַלְמָא תַתָאָה נִינְהּו ֵוְכ ,יוָן דְאִתְיְלִיד בִנְיָמִין, מִיתַת רָחֵל, וְנָטְלָא דּוכְתָא הַאי עַלְמָא תַתָאָה לְאִתְתַּקָנָא בְהּו. וְעַל דָא לָא אִתְיְלִיד בִנְיָמִין, אֶּלָא בְאַרְעָא קַדִישָא, הֲדָא ,הּוא דִכְתִיב)(בראשית מח וַאֲנִי בְבֹואִי מִפַדָן מֵתָה עָלַי ,רָחֵל בְאֶּרֶּץ כְנַעַן בַדֶּרְֶּך וְתַמָן מִיתַת רָחֵל וְנָטְלָא דּוכְתָא, הַאי עַלְמָא תַתָאָה, לְאִתְיַשְבָא בְבֵיתָא שְלֵימָתָא, וְכָל זִמְנָא דְרָחֵל קָיְימָא, עַלְמָא תַתָאָה לָא אִתְתַּקְנָא בְהּו, מִיתַת רָחֵל, נָטְלָא (ד''א ל''ג לעיל)א .בֵיתָא בִשְלִימּו…

נושאים בתורה זו(6)
הלכות שנבנו על תורה זו(2)
ביאורים נוספים על תורה זו(3)
נזכר בכתבי ברסלב(2)
ט״ו / רפ״ו