ה׳

בחצוצרות

ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ · 68 פסקאות · 7 חלקים

מפת הזרימה של התורהההיגיון הפנימי במבט אחד

משפט מפתח מכל חלק. לחיצה קופצת אל הטקסט.

א

התפילה בשני פנים — לאחר גזר דין מלבישים התפילה במאמר

כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לוֹמַר…

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי וְכוּ': (תהילים צ״ח:ו׳)

א כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לוֹמַר: כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִילִי (סנהדרין לז). נִמְצָא, כְּשֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בִּשְׁבִילִי, צָרִיךְ אֲנִי לִרְאוֹת וּלְעַיֵּן בְּכָל עֵת בְּתִקּוּן הָעוֹלָם, וּלְמַלְּאוֹת חֶסְרוֹן הָעוֹלָם, וּלְהִתְפַּלֵּל בַּעֲבוּרָם.

וְעִנְיַן הַתְּפִלָּה הֵן בִּשְׁנֵי פָּנִים, הַיְנוּ קֹדֶם גְּזַר דִּין מִתְפַּלְּלִין כְּסֵדֶר הַתְּפִלָּה, וְאֵין צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ הַתְּפִלָּה, אֲבָל לְאַחַר גְּזַר דִּין צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ הַתְּפִלָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבִינוּ הַמַּלְאָכִים הָעוֹמְדִים לִשְׂמֹאל, וְלֹא יְקַטְרְגוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל ד׳:י״ד): בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָּמִין, הַיְנוּ לְאַחַר גְּזַר דִּין, אֲזַי: בְּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתִּין, אֲזַי הַצַּדִּיקִים מַלְבִּישִׁים שְׁאֵלָתָם בְּמַאֲמָר:

ב

ידיעת קודם או לאחר גזר דין — בעשיית המצוות בשמחה לשמן (אספקלריא המאירה)

אֲבָל אֵיךְ יַדְעִינָן בֵּין קֹדֶם גְּזַר דִּין בֵּין לְאַחַר גְּזַר דִּין…

ב אֲבָל אֵיךְ יַדְעִינָן בֵּין קֹדֶם גְּזַר דִּין בֵּין לְאַחַר גְּזַר דִּין, עַל־יְדֵי הַמִּצְווֹת שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים, יְכוֹלִין אֲנַחְנוּ לֵידַע בֵּין קֹדֶם גְּזַר דִּין לְאַחַר גְּזַר דִּין.

וְדַוְקָא כְּשֶׁעוֹשִׂין הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵין רוֹצֶה בְּשׁוּם שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא הוּא רוֹצֶה שֶׁיַּזְמִין לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִצְוָה אַחֶרֶת בִּשְׂכַר מִצְוָה זֹאת, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ד): שְׂכַר מִצְוָה – מִצְוָה; כִּי הוּא נֶהֱנֶה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ.

וְזֶהוּ הַחִלּוּק שֶׁבֵּין נְבוּאַת משֶׁה רַבֵּנוּ לְבֵין נְבוּאַת שְׁאָר נְבִיאִים, כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י: וַיְּדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת וְכוּ' זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'*), פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: כָּל הַנְּבִיאִים נִתְנַבְּאוּ בְּכֹה אָמַר ה', נוֹסַף עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה, שֶׁהִתְנַבֵּא בְּזֶה הַדָּבָר. כִּי בְּחִינַת כֹּה הוּא אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, וְזֶה הַדָּבָר הוּא בְּחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה.

וְאֵלּוּ הַשְּׁתֵּי בְּחִינוֹת נְבִיאוּת יֵשׁ בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא: יֵשׁ אָדָם הָעוֹשֶה הַמִּצְוָה בִּשְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנֶה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, אִלּוּ לֹא הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ עוֹלָם הַבָּא בִּשְׂכָרָהּ, לֹא הָיָה עוֹשֶׂה אוֹתָהּ, וְזֶה בְּחִינַת כֹּה, אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, כְּמוֹ אָדָם שֶׁרוֹאֶה אֵיזֶה דָּבָר מֵרָחוֹק, כֵּן הוּא עוֹשֶׂה הַמִּצְוָה בִּשְׁבִיל שְׂכָרָהּ הַבָּא לְעֵת רָחוֹק, הַיְנוּ אַחַר עוֹלָם הַזֶּה.

וְשִׁלּוּם שָׂכָר נִקְרָא בְּשֵׁם נָבִיא, כִּי רָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל: יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמּוֹתָיו,

וְשָׁם בַּפָּסוּק הַזֶּה נִרְמַז עַל שִׁלּוּם שָׂכָר: הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נוֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע (תהילים קכ״ו:ו׳) – שֶׁמִּצְטַעֵר בַּעֲשִׂיָּתָהּ, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמּוֹתָיו – שֶׁיִּשְׂמַח לֶעָתִיד, כְּשֶׁיְּקַבֵּל שְׂכַר הַמִּצְווֹת. רָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל יָבֹא בְּרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמּוֹתָיו, רָאשֵׁי־תֵּבוֹת נָבִיא:

אֲבָל נָבִיא שֶׁמִּתְנַבֵּא בְּזֶה הַדָּבָר, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בִּשְׂכַר הַמִּצְווֹת, אֶלָּא רוֹצֶה בַּמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, שֶׁהוּא מְשַׂמֵּחַ כָּל כָּךְ בַּעֲשִׂיָּתָהּ, עַד שֶׁמְּמָאֵס בְּכָל מִין שָׂכָר, נִמְצָא שֶׁעוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ בְּהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ.

וְזֶה בְּחִינַת נָבִיא, הַיְנוּ שִׁלּוּם שָׂכָר, בִּבְחִינַת זֶה הַדָּבָר, בִּבְחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה, כְּמוֹ אָדָם הָרוֹאֶה דָּבָר מִקָּרוֹב בִּרְאִיָּה יָפָה וּבָרָה, כְּמוֹ כֵן הוּא נֶהֱנֶה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, וּשְׂכָרוֹ נֶגֶד עֵינָיו.

וּמִי שֶׁהוּא בַּמַּדְרֵגָה הַזֹּאת, שֶׁעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵין רוֹצֶה בְּשׁוּם שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִילָהּ – הוּא יָכוֹל לֵידַע בֵּין קֹדֶם גְּזַר דִּין לְאַחַר גְּזַר דִּין,

כִּי הַמִּצְווֹת הֵם קוֹמָה שְׁלֵמָה, וְהֵם מְחַיִּין אֶת כָּל הַקּוֹמוֹת, הֵן קוֹמַת אָדָם, הֵן קוֹמַת עוֹלָם, הֵן קוֹמַת שָׁנָה, כִּי עוֹלָם, שָׁנָה, נֶפֶשׁ – הֵן מְקַבְּלִין הַחִיּוּת מֵהַמִּצְווֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ג:ד׳): וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה; וּכְתִיב (שם קיט): כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה. וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא אַחְדוּת פָּשׁוּט עִם הַמִּצְווֹת,

וּכְשֶׁמַּעֲשֵׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּתִקּוּנָן וּכְסִדְרָן, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְשַׂמֵּחַ בָּהֶם וּמִתְעַנֵּג בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קד): יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו, כְּמוֹ בַּעַל־מְלָאכָה, שֶׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה כְּלִי, וְהַכְּלִי הוּא יָפֶה – אֲזַי הוּא מִתְעַנֵּג בָּה; וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּהַמִּצְווֹת, כִּי הֵם אַחְדוּתוֹ,

וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, נִמְצָא כְּשֶׁנִּכְנָס בְּהַשִּׂמְחָה שֶׁבַּמִּצְוָה, הוּא נִכְנָס בְּשִׂמְחַת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁמְּשַמֵּחַ בְּמַעֲשָׂיו, וְזֶה בְּחִינַת (שם קמט): יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו.

נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה צַעַר וְדִין בְּעוֹלָם, שָׁנָה, נֶפֶשׁ – אֲזַי בְּוַדַּאי נִגְרָע מִשִּׂמְחַת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ו׳:ו׳): וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סנהדרין מו.): שְׁכִינָה מָה אוֹמֶרֶת, קָלַנִי מֵרֹאשִׁי וְכוּ'.

וְזֶה שֶׁנִּכְנָס בְּתוֹךְ הַשִּׁמְחָה יָכוֹל בְּוַדַּאי לֵידַע לְפִי עִנְיַן הַשִּׂמְחָה, אִם הוּא קֹדֶם גְּזַר דִּין, אִם הוּא לְאַחַר גְּזַר דִּין. גַּם יָכוֹל לֵידַע עַל אֵיזֶהוּ חֵלֶק מֵהַקּוֹמָה נִגְזַר הַדִּין, כִּי יוֹדֵעַ לְפִי קוֹמַת הַמִּצְווֹת: אִם אֵין יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בְּשִׂמְחָה רָאשֵׁי הַמִּצְווֹת, הַיְנוּ מִצְווֹת הַתְּלוּיִים בָּרֹאשׁ, יֵדַע שֶׁהַדִּין נִגְזַר עַל רָאשֵׁי עוֹלָם שָׁנָה נֶפֶשׁ, וְכֵן בִּשְׁאָר קוֹמַת הַמִּצְווֹת.

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא ועיין ביצה טז.) בְּשַׁבָּת: זָכְרֵהוּ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת, הַיְנוּ שִׂמְחַת וְתַעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, יַרְגִּישׁ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהֵן בְּחִינַת מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת, שֶׁבָּהֶם נִבְרְאוּ עוֹלָם שָׁנָה נֶפֶשׁ.

[וְזֶהוּ:] (דברים כ״ד:ט״ו) בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ – שֶׁיְּהֵא שְׂכָרוֹ מֵהַמִּצְווֹת בְּעַצְמָן, וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ – שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הַמִּצְווֹת בִּשְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהִיא אַחַר בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ, אַחַר מוֹתוֹ:

ג

עיקר השמחה בלב — פשיטת עקמומיות הלב על ידי רעמים (קול בתפילה)

וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב…

ג וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ד׳:ח׳): נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי. וְאִי אֶפְשָׁר לַלֵּב לִשְׂמֹחַ אֶלָּא עַד שֶׁיָּסִיר עַקְמוּמִיּוּת שֶׁבְּלִבּוֹ, שֶׁיְּהֵא לוֹ יַשְׁרוּת לֵב, וְאָז יִזְכֶּה לְשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם צז): וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה.

וְעַקְמוּמִיּוּת שֶׁבַּלֵּב מַפְשִׁיטִין עַל־יְדֵי רְעָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נט.): לֹא נִבְרְאוּ רְעָמִים אֶלָּא לְפַשֵּׁט עַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, וּרְעָמִים הוּא בְּחִינַת קוֹל, שֶׁאָדָם מוֹצִיא בְּכֹחַ בִּתְפִלָּתוֹ, וּמִזֶּה נַעֲשֶׂה רְעָמִים.

כִּי אִיתָא בַּזֹּהַר (פינחס רלה:): כַּד קָלָא נָפִיק וְאַעָרָא בְּעָבֵי מִטְרָא, אִשְׁתַּמַּע קָלָא לִבְרִיָּתָא, וְדָא אִינוּן רְעָמִים. וְעִקַּר הָרְעָמִים הֵם מִגְּבוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב כ״ו:י״ד): וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָן;

וּבִשְׁבִיל זֶה אָנוּ מְבָרְכִין: שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ וְכוּ'. וְהַגְּבוּרוֹת הֵם בְּחִינַת כֹּחַ וּגְבוּרָה, שֶׁאָדָם מוֹצִיא אֶת הַקּוֹל בְּכֹחַ גָּדוֹל, וְהַקּוֹל הַזֶּה פּוֹגֵעַ בְּעָבֵי מִטְרָא, הַיְנוּ בְּחִינַת מֹחִין, שֶׁמִּשָּׁם יוֹרְדִין טִפִּין טִפִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (פינחס רלה:): בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן, מִן לִבּוּנָא דְּמֹחָא.

וּכְשֶׁפּוֹגֵעַ בְּעָבֵי מִטְרָא, אֲזַי אִשְׁתַּמַּע קָלָא לִבְרִיָּתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת רְעָמִים. וְזֶהוּ (תהילים ע״ז:י״ט): קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל, הַיְנוּ בְּגַלְגַּלְתָּא דְּמֹחָא; כַּד אַעָרָא בְּגַלְגַּלְתָּא דְּמֹחָא, נַעֲשֶׂה מֵהַקּוֹל רְעָמִים, וְנִשְׁמָע לִבְרִיָּתָא.

וְזֶה (שם מט): פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת, הַיְנוּ הַדִּבּוּר הַיּוֹצֵא מִפִּי פּוֹגֵעַ בַּחָכְמָה, הַיְנוּ בְּגַלְגַּלְתָּא דְּמֹחָא, וְעַל־יְדֵי־זֶה: וְהָגוּת לִבִּי וְכוּ', הַיְנוּ*) שֶׁנִּתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי־זֶה הָרַעַם, נִתְעוֹרֵר הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: קוֹל מְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה**).

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאָה, קוֹלוֹ נַעֲשֶׂה רְעָמִים, כִּי רַעַם מִסִּטְרָא דְּיִצְחָק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, הַיְנוּ מִשְׁתַּמַּע קָלָא לִבְרִיָּתָא, כִּי תַּמָּן תַּלְיָא שְׁמִיעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (חבקוק ג׳:ב׳): ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהילים ק״ג:כ׳): גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ; אִיתָא בַּזֹּהַר (לך לך צ.): זַכְיָן לְמִשְׁמַע קָלִין מִלְּעֵילָא, הַיְנוּ עַל יְדֵי הַגְּבוּרוֹת נַעֲשֶׂה רְעָמִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַלֵּב שׁוֹמֵעַ, וְהַיְנוּ: וְהָגוּת לִבִּי תְּבוּנוֹת; וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים־א ג): וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שׁוֹמֵעַ, וְגַם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין לִבְרִיָּתָא, וְזֶהוּ: לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ.

וְזֶה בְּחִינַת קוֹל הַשּׁוֹפָר, דָּא שׁוֹפָר שֶׁל אַיִל – אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק, בְּחִינַת: וְרַעַם גְּבוּרוֹתָו.

וְזֶהוּ (תהלים פט): אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה – יוֹדְעֵי דַּיְקָא, שֶׁיִּפְגַּע הַקּוֹל בַּמֹּחַ, בְּחִינוֹת עָבֵי מִטְרָא, וְיִהְיֶה בִּבְחִינַת רְעָמִים. וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ תְּקִיעַת שׁוֹפָר מֵאִישׁ יָרֵא וְחָרֵד, בְּוַדַּאי לֹא יִדְאַג כָּל הַשָּׁנָה מֵרְעָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפַעְתָּ – שֶׁבְּקוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹפִיעַ עֲלֵיהֶם מִקּוֹלוֹת וּבְרָקִים:

ד

פינוי המוח מחכמות חיצוניות (חמץ) — שיהיה הקול נשמע ויעשה רעם

אֲבָל צָרִיךְ לְפַנּוֹת אֶת הַמֹּחִין מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת…

ד אֲבָל צָרִיךְ לְפַנּוֹת אֶת הַמֹּחִין מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. מֵחָמֵץ, שֶׁלֹּא יַחְמִיץ אֶת חָכְמָתוֹ בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּבְתַאֲווֹת, כְּדֵי כְּשֶׁיּוֹצִיא אֶת הַקּוֹל וְיִפְגַּע בְּמֹחוֹ, יִתְעַבֵד מִמֶּנּוּ רַעַם; אֲבָל כְּשֶׁגַּלְגַּלְתָּא דְּמֹחָא אָטוּם בְּטֻמְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא י״א:מ״ג-מ״ד): וְנִטְמֵתֶם בָּם; אֲזַי אֵין קוֹלוֹ נִשְׁמָע.

גַּם יִשְׁמֹר יִרְאָתוֹ, שֶׁמִּמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת הַקּוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְרַעַם גְּבוּרֹתָו; שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ יִרְאָה חִיצוֹנִיוּת, וְזֶה (אבות פ"ג): אִם אֵין חָכְמָה אֵין יִרְאָה; אִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה.

וְזֶהוּ (שבת נו: ובסנהדרין כא:): יָרַד גַּבְרִיאֵל וְנָעַץ קָנֶה בַּיָּם. פֵּרוּשׁ, מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַגְּבוּרוֹת, הַיְנוּ יִרְאָה חִיצוֹנִיוּת, נָעַץ קָנֶה בְּיַם הַחָכְמָה. קָנֶה דָּא בְּחִינַת קוֹל הַיּוֹצֵא מֵהַקָּנֶה, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַגְּבוּרוֹת, שֶׁהִיא בְּחִינַת סוּסְפִיתָּא דְּדַהֲבָא – יִרְאָה חִיצוֹנִיוּת, נִשְׁאָר הַקּוֹל נָעוּץ בַּאֲטִימַת הַשֵּׂכֶל, וְלֹא יִשְׁתַּמַּע לִבְרִיָּתָא.

וְעִקָּר – לִשְׁמֹר מֹחוֹ שֶׁלֹּא יַחְמִיץ, וְזֶהוּ (תהילים ס״ח:ל״א): גְּעַר חַיַּת קָנֶה, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר (פינחס רנב): קָנֵה חֵי"ת תְּשַׁבֵּר וְתַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה הֵ"א, וְתַעֲשֶׂה מֵאוֹתִיּוֹת חָמֵץ מַצָּה, הַיְנוּ שֶׁלֹּא תַּחְמִיץ חָכְמָתְךָ.

וְזֶהוּ לְשׁוֹן גְּעַר, לְשׁוֹן מְרִיבָה, כִּי מַצָּה לְשׁוֹן מְרִיבָה, דְּצַדִּיקַיָא עָבְדִּין מַצּוּתָא בְּסִטְרִין אָחֳרָנִין, דְּלָא יִתְקְרֵבוּ לְמִשְׁכְּנָא דִּקְדֻשָּׁה,

הַיְנוּ כְּשֶׁתִּשְׁמֹר אֶת חָכְמָתְךָ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בּוֹ חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁלֹּא תְּהַרְהֵר בְּהִרְהוּרִים רָעִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת קָנֶה דְּסִטְרָא אָחֳרָא, כְּנֶגֶד קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִּינָה דִּקְדֻשָּׁה – עַל־יְדֵי־זֶה תִּנָּצֵל מִבְּחִינַת חָמֵץ, שֶׁהִיא סִטְרָא דְּמוֹתָא, כִּדְאִיתָא: מַחְמֶצֶת, תַּמָּן סִטְרָא דְמוֹתָא. וְתַאֲמִין, כִּי כָּל מַצּוּתָא וּמְרִיבָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים, אֵין זֶה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּגָרְשׁוּ סִטְרִין אָחֳרָנִין,

וְזֶה פֵּרוּשׁ (משלי ט״ו:ל״א): אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין – לְשׁוֹן תְּלוּנָה וּמְרִיבָה; כְּשֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ מְרִיבוֹת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, תֵּדַע, שֶׁזֶּה מַשְׁמִיעִין אוֹתְךָ תּוֹכָחָה, עַל שֶׁפָּגַמְתָּ בְּטִפֵּי מֹחֲךָ, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (משלי ב׳:י״ט): כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים; שֶׁאַתָּה דָּבוּק בְּסִטְרָא דְּמוֹתָא, בְּחִינַת חָמֵץ, בְּחִינַת יָרַד גַּבְרִיאֵל וְכוּ', וְתֵדַע שֶׁנָּעַץ קָנֶה, הַיְנוּ חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת נְעוּצִים בְּיַם חָכְמָתְךָ,

וּבְוַדַּאי אִם לֹא הָיָה נִפְגָּם מֹחֲךָ, לֹא הָיָה נִשְׁמָע לְךָ מְרִיבוֹת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, וְאֵין הַמְּרִיבָה אֶלָּא בִּשְׁבִילְךָ, כְּדֵי שֶׁתָּשׁוּב מִמָּוֶת לְחַיִּים, מֵחָמֵץ לְמַצָּה, מֵחֵית לְהֵ"א, וְתָשׁוּב מִיִּרְאָה רָעָה, מִקּוֹל פָּגוּם, מֵחָכְמָה פְּגוּמָה לְיִרְאָה טוֹבָה, לְקוֹל טוֹב, לְחָכְמָה טוֹבָה.

וּכְשֶׁתִּשְׁמֹר אֶת מֹחֲךָ מִבְּחִינַת חָמֵץ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה אָטוּם, אֲזַי יִפְגַּע קוֹלְךָ בְּגַלְגַּלְתְּךָ, וְיִתְעַבֵד רַעַם, וְיִתְפַּשֵּׁט עַקְמִימִיּוּת שֶׁבְּלִבְּךָ, וְאָז תִּזְכֶּה לְשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה, וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים פא): אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם, אֶבְחָנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה, מֵי מְרִיבָה זֶה בְּחִינַת מַצָּה, בְּחִינַת מֹחִין, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה רְעָמִים:

ה

שיתוף הגבורות בחסדים והאהבה ביראה — וביאור מעשה רבה בר בר חנה

וְתֵדַע, שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁתֵּף הַגְּבוּרוֹת בַּחֲסָדִים, שְׂמָאלָא בִּימִינָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב…

ה וְתֵדַע, שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁתֵּף הַגְּבוּרוֹת בַּחֲסָדִים, שְׂמָאלָא בִּימִינָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים כ׳:ז׳): בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ. כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת עַל יְדֵי הַחֲסָדִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קי): שֵׁב לִימִינִי.

וְכֵן צָרִיךְ לְשַׁתֵּף הָאַהֲבָה עִם הַיִּרְאָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַבֵד רְעָמִים, וְזֶה: מִסִּטְרָא דִּימִינָא, מֹחָא חִוְרָא כְּכַסְפָּא (תיקון ע).

וְזֶה: וַיָּשָׁב הַיָּם, הַיְנוּ יָם הַחָכְמָה, לִפְנוֹת בֹּקֶר, דָּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, בְּחִינַת: אַבְרָהָם אוֹהֲבִי (ישעיהו מ״א:ח׳); לְאֵיתָנוֹ דָּא גְּבוּרוֹת, הַיְנוּ בְּחִינַת: קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל.

וְזֶהוּ (שיר השירים ח׳:ז׳): מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת עַל יְדֵי הָאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: שֵׁב לִימִינִי וְכוּ'.

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ (תהלים כט): אֵל הַכָּבוֹד. אֵל דָּא חֶסֶד; כָּבוֹד דָּא חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג׳:ל״ה): כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ; הִרְעִים דָּא בְּחִינַת רְעָמִים, הַיְנוּ הַגְּבוּרוֹת בְּחִינַת רְעָמִים צָרִיךְ לְשַׁתֵּף עִמָּהֶם אַהֲבָה, כְּדֵי שֶׁיִּפְגְּעוּ בַּכָּבוֹד, בִּבְחִינַת חָכְמָה, שֶׁיִּתְעֲבֵד מֵהֶם רְעָמִים וְתִתְגַּבֵּר עַל אוֹיְבֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: שֵׁב לִימִינִי וְכוּ':

ו

וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא…

וְזֶה פֵּרוּשׁ:

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא: זִימְנָא חֲדָּא הֲוָה אַזְלִינָן בִּסְפִינְתָּא, וְסַגָּאִי סְפִינְתָּא בֵּין שִׁיצָא לְשִׁיצָא דְּכַוְרָא תְּלָתָא יוֹמָא וּתְלָתָא לֵילוּתָא, אִיהוּ בִּזְקִיפוּ וְאָנָן בְּשִׁפּוּלֵי. וְכִי תֵּימָא לָא מַסְגֵּי סְפִינְתָּא טוּבָא, כִּי אָתָא רַב דִּימִי אָמַר: כְּמֵיחַם קֻמְקוּמָא דְּמַיָא מַסְגֵּי שִׁתִּין פַּרְסֵי, וְשָׁדִי פַּרְשָׁא גִּירָא וְקָדְמָה לֵהּ אִיהִי. וְאָמַר רַב אַשִׁי: הַהוּא גִּילְדְּנָא דְּיַמָא הֲוָא, דְּאִית לֵהּ תְּרֵי שִׁיצָא:

סְפִינְתָּא לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, דָּא בְּחִינַת גְּבוּרָה יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ל״ג:ו׳): יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ; שֶׁהִיא עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת.

שִׁיצָא לְשׁוֹן צָרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ט״ז:כ״א) וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע, וְתַרְגּוּמוֹ וַאֲשַׁצֵי יַתְהוֹן.

תְּלָתָא יוֹמָא וְלֵילוּתָא דָּא בְּחִינַת מִצְווֹת, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מֻשְׂכָּלוֹת וּמְקֻבָּלוֹת וְחֻקּוֹת, וּכְתִיב בָּהֶם (יהושע א׳:ח׳): וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה.

אִיהוּ בִּזְקִיפוּ וְאֲנַן בְּשִׁפּוּלֵי זֶה בְּחִינַת: יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו, יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו.

כְּמֵיחַם קֻמְקוּמָא דְמַיָא דָּא מֹחָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ד׳:ט״ו): וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן.

מַסְגֵּא שִׁתִּין פַּרְסֵי דָּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים, וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו.

וְכִי שָׁדִי פַּרְשָׁא גִּירָא פַּרְשָׁא דָּא בְּחִינַת חֶסֶד, שֶׁהוּא מוֹצִיא לָאוֹר תַּעֲלוּמוֹת, דְּבָרִים הַמְּצֻמְצָמִין הוּא מְפָרֵשׁ אוֹתָם.

גִּירָא דָּא (תהילים קמ״ד:ו׳): שְׁלַח חִצֶּךָ וּתְהֻמֵּם, דָּא בְּחִינַת: שֵׁב לִימִינִי וְכוּ'.

קָדְמָה לֵיהּ אִיהִי דָּא בְּחִינַת יִרְאָה שֶׁהִיא קֹדֶם, שֶׁהַיִּרְאָה הִיא קוֹדֶמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קיא): רֵאשִׁית חָכְמָה וְכוּ'.

שֶׁרַבָּה בַּר בַּר חָנָה סִפֵּר, שֶׁהָלַךְ כָּל כָּךְ בְּמִדַּת הַיִּרְאָה, וְרָאָה גֹּדֶל כֹּחַ הַיִּרְאָה, עַד שֶׁיָּכוֹל לְהָבִין עַל יָדָהּ בֵּין קֹדֶם גְּזַר דִּין לְאַחַר גְּזַר דִּין, וְזֶהוּ: בֵּין שִׁיצָא וְכוּ'.

וְהָדָר מְפָרֵשׁ אֵיךְ יָכוֹל לְהָבִין, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַמִּצְווֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּלָתָא יוֹמָא וְכוּ', יָכוֹל לְהָבִין. וְדַוְקָא כְּשֶׁעוֹשִׂין אוֹתָן בְּשִׂמְחָה, וְעַל־יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְווֹת יָכוֹל לְהָבִין, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְשַׂמֵּחַ בְּמַעֲשָׂיו, וְהַשִּׂמְחָה הִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּמִצְווֹת כַּנַּ"ל, וַאֲנַחְנוּ מְשַׂמְּחִין לְמַטָּה גַּם כֵּן בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו, וְאֵין רְצוֹנֵנוּ בְּשׁוּם שָׂכָר, אֲפִלּוּ שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל. וְזֶה: אִיהוּ בִּזְקִיפוּ וְאֲנַן בְּשִׁפּוּלֵי, לְפִי שִׂמְחָתוֹ כֵּן שִׂמְחָתֵנוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֲנַחְנוּ יְכוֹלִין לְהָבִין.

וְהָדָר מְפָרֵשׁ אֵיךְ לְהַשִּׂיג בְּחִינַת שִׂמְחָה, עַל־יְדֵי בְּחִינַת רַעַם. וְזֶהוּ: כִּי אָתָא רַב דִּימִי אָמַר: כְּמֵיחַם קֻמְקוּמָא דְּמַיָא וְכוּ', הַיְנוּ בְּחִינַת: קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל. שִׁיתִּין זֶה בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, הַפּוֹגְעִין בְּגַלְגַּלְתָּא, וְנַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ רְעָמִים. וְאִשְׁתַּמַע קָלָא, זֶה בְּחִינַת: הַקּוֹל מְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה, בְּחִינַת: לֹא נִבְרְאוּ רְעָמִים וְכוּ'.

וְהָדָר אָמַר, שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַגְּבוּרוֹת אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי חֲסָדִים, וְצָרִיךְ לְאַכְלָלָא שְׂמֹאלָא בִּימִינָא כַּנַּ"ל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְאַקְדָּמָא אֶת הַיִּרְאָה, כִּי בַּעַל אֲבֵדָה מַחֲזִיר עַל אֲבֵדָתוֹ.

(כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קִדּוּשִׁין ב: דַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לַחֲזֹר אַחַר אִשָּׁה. מָשָׁל לְאָדָם, שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה וְכוּ'. פֵּרוּשׁ, כִּי אַהֲבָה הוּא בְּחִינַת אִישׁ, וְיִרְאָה הִיא בְּחִינַת אִשָּׁה, כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַקְדִּים אֶת הַיִּרְאָה, כִּי אָז תָּבוֹא אֵלָיו הָאַהֲבָה מִמֵּילָא, כִּי הָאַהֲבָה הוֹלֶכֶת וּמְחַזֶּרֶת אַחַר הַיִּרְאָה תָּמִיד, כִּי בַּעַל אֲבֵדָה מַחֲזִיר אַחַר אֲבֵדָתוֹ כַּנַּ"ל; כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ). וְזֶהוּ בְּחִינַת: וְכִי שָׁדָא פָּרְשָׁא גִּירָא וְכוּ'.

וְאָמַר רַב אַשִׁי: הַאי גִּלְדָּנָא דְיָּמָא וְכוּ'. גִּילְדְנָא הוּא בְּחִינַת שֵׁם אגל"א, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כִּי הוּא רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי, כַּמּוּבָא, כִּי גִּלְדְּנָא הוּא אוֹתִיּוֹת אג"ל וְשֵׁם אדֹנ"י בִּשְׁלֵמוּת, הַיְנוּ שֵׁם אגל"א כַּנַּ"ל.

ז

וְזֶה פֵּרוּשׁ: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר וְכוּ', הַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת קוֹל דְּנָפִיק, כַּנַּ"ל…

וְזֶה פֵּרוּשׁ:

בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר וְכוּ', הַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת קוֹל דְּנָפִיק, כַּנַּ"ל,

עַל־יְדֵי־זֶה: יִרְעַם הַיָּם וְכוּ', נַעֲשֶׂה בְּחִינַת רְעָמִים, בְּחִינַת: קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל.

תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ – דָּא בְּחִינַת לִבָּא וְעָרְקִין דִּילֵהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: לֹא נִבְרְאוּ רְעָמִים וְכוּ':

כִּי תֵּבֵל – אוֹתִיּוֹת תָּי"ו לֵב: תָּיו לְשׁוֹן רְשִׁימָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ט׳:ד׳): וְהִתְוִיתָ תָּו – שֶׁנִּרְשַׁם הַקּוֹל בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: לֹא נִבְרְאוּ רְעָמִים וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה:

נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף – בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ"ל, וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה. וְעַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה:

יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ. רִנָּה לְשׁוֹן תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים־א ח): לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְכוּ';

הָרִים בְּחִינַת צַדִּיקִים, הַיְנוּ עַל יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַלְבִּישׁ אֶת תְּפִלָּתָן בְּמַאֲמָר, כְּשֶׁיָּבִינוּ כִּי נִגְזַר הַדִּין, וְזֶה פֵּרוּשׁ יַחַד – שֶׁמַּלְבִּישִׁים תְּפִלָּתָם בְּסִפּוּרִים יַחַד:

סביב התורה

ללמוד עוד בתורה זו

סדר הזמנים:נֶאֱמַר בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה תקס"ג

⎙ חדשבנה לי חוברתבחרו חלקים והדפיסו חוברת־לימוד שלמה לתורה זו
סיפור התגלות המאמרמתי ואיך נאמרה תורה זו

(א) הַתּוֹרָה בַּחֲצוֹצְרוֹת (סִימָן ה) אָמַר בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה פֹּה בְּרֶסְלֶב שְׁנַת תקס"ג. וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה חָל אָז בְּיוֹם שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי. וְהוּא הָיָה רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן לִישִׁיבָתוֹ פֹּה וּלְהִתְקָרְבוּתִי אֵלָיו. וְאָז נִשְׁמַע בָּעוֹלָם הַגְּזֵרוֹת שֶׁרָצוּ לִגְזֹר בָּעוֹלָם אֲשֶׁר יָצְאוּ בְּיָמֵינוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הַיְנוּ לִקַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַחַיִל רַחֲמָנָא לִצְלַן מֵעַתָּה כִּי אֵלּוּ הַגְּזֵרוֹת הִתְחִילוּ לִצְמֹחַ בִּימֵי מַלְכוּת פּוֹלִין קֹדֶם שֶׁכָּבַשׁ הַקִּירָ"ה [הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ] מֵרוּסְיָא אֶת מְדִינָתֵנוּ, וְאַחַר־כָּךְ בִּתְחִלַּת כְּבִישָׁתוֹ אֶת מְדִינָתֵנוּ נִשְׁקַט הַדָּבָר קְצָת, וְאַחַר־כָּךְ חָזַר וְנִתְעוֹרֵר שֶׁנִּשְׁמַע בָּעוֹלָם שֶׁרוֹצִין לִגְזֹר כַּמָּה גְּזֵרוֹת שֶׁקּוֹרִין פּוּנְקְטִין. וְאָז אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַתּוֹרָה בַּחֲצוֹצְרוֹת, וְהִיא מַתְחֶלֶת כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לוֹמַר כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִילִי וְכוּ' וּלְמַלֹּאת חֶסְרוֹן הָעוֹלָם וּלְהִתְפַּלֵּל עֲבוּרָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ' הַיְנוּ קֹדֶם גְּזַר דִּין וְכוּ' עַיֵּן שָׁם וְזֶה מְרַמֵּז עַל הַגְּזֵרוֹת הַנַּ"ל. (וְעַיֵּן בַּסֵּפֶר פַּרְפְּרָאוֹת לְחָכְמָה כָּתַב שָׁם: "וְשָׁמַעְתִּי מֵאָבִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁרָמַז אָז רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁכְּבָר הוּא לְאַחַר גְּזַר דִּין. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן עָסַק אָז רַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, הַרְבֵּה בְּכָל הַשָּׁנָה לְהַמְתִּיק הַדִּין עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה פָּעַל בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁנִּתְעַכֵּב הַדָּבָר וְלֹא יָצְאָה הַגְּזֵרָה אֶל הַפֹּעַל עַד שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְסַפֵּר וִיבֹאַר בְּמָקוֹם אַחֵר" (לְקַמָּן ו') עַיֵּן שָׁם. וְאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ הַזְּקֵנִים סִפְּרוּ שֶׁשָּׁמְעוּ אָז מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "אִיךְ הָאבּ דָאס אָפּ גִישְׁטוּפְּט אוֹיף עֶטְלִיכֶע אוּן צְוַואנְצִיג יָאהר" [אֲנִי דָחִיתִי זֹאת לְעֶשְׂרִים וְכַמָּה שָׁנִים]. וְכֵן הָיָה מְכֻוָּן מַמָּשׁ כִּי מִשְּׁנַת אֲמִירַת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל עַד שְׁנַת יְצִיאַת הַגְּזֵרָה לַפֹּעַל בִּשְׁנַת תקפ"ז בְּסוֹפָהּ יֵשׁ עֵרֶךְ חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנִים):

חיי מוהר״ן · שיחות השייכות לתורות, אות א

📖 פסוק הפתיחהבחצצרות וקול שופר הריעו לפני(תהילים צ״ח:ו׳)

פסוקים בתורה זו(27) · טקסט מלא
תהילים צ״ח:ו׳

בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְהֹוָֽה׃

דניאל ד׳:י״ד

בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵֽלְתָא עַד־דִּבְרַת דִּי יִנְדְּעוּן חַיַּיָּא דִּֽי־שַׁלִּיט (עליא) [עִלָּאָה] בְּמַלְכוּת (אנושא) [אֲנָשָׁא] וּלְמַן־דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִנַּהּ וּשְׁפַל אֲנָשִׁים יְקִים (עליה) [עֲלַֽהּ]׃

תהילים קכ״ו:ו׳

הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ־הַזָּרַע בֹּא־יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָֽיו׃

תהילים ל״ג:ד׳

כִּֽי־יָשָׁר דְּבַר־יְהֹוָה וְכׇל־מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָֽה׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה צ״ד ·תניינא ח׳
בראשית ו׳:ו׳

וַיִּנָּחֶם יְהֹוָה כִּֽי־עָשָׂה אֶת־הָֽאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל־לִבּֽוֹ׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה כ״ד ·תורה מ״ט ·תניינא א׳
דברים כ״ד:ט״ו

בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְֽלֹא־תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשׁוֹ וְלֹֽא־יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל־יְהֹוָה וְהָיָה בְךָ חֵֽטְא׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה נ״ט ·תניינא מ״ו
תהילים ד׳:ח׳

נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָֽבּוּ׃

איוב כ״ו:י״ד

הֶן־אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו וּמַה־שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע־בּוֹ וְרַעַם גְּבוּרֹתָו מִי יִתְבּוֹנָֽן׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה י״ד ·תניינא ח׳
תהילים ע״ז:י״ט

קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָֽרֶץ׃

חבקוק ג׳:ב׳

יְהֹוָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי יְהֹוָה פׇּֽעׇלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּֽוֹר׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ס׳
תהילים ק״ג:כ׳

בָּרְכוּ יְהֹוָה מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרֽוֹ׃

ויקרא י״א:מ״ג-מ״ד

אַל־תְּשַׁקְּצוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכׇל־הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִֽטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּֽם׃ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹֽהֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכׇל־הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃

תהילים ס״ח:ל״א

גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי־כָסֶף בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּֽצוּ׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה כ״ז ·תורה ל״ה
משלי ט״ו:ל״א

אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִֽין׃

משלי ב׳:י״ט

כׇּל־בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹֽא־יַשִּׂיגוּ אׇרְחוֹת חַיִּֽים׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ס״ב ·תורה ס״ד
תהלים פא

הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹֽרְנָה׃ בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם אֶבְחׇנְךָ עַל־מֵי מְרִיבָה סֶֽלָה׃ שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ יִשְׂרָאֵל אִם־תִּֽשְׁמַֽע־לִֽי׃

תהילים כ׳:ז׳

עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְהֹוָה מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קׇדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינֽוֹ׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה כ״ח ·תורה ע״ד ·תניינא ד׳
ישעיהו מ״א:ח׳

וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִֽי׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה נ״ד ·תניינא ע״ט
שיר השירים ח׳:ז׳

מַיִם רַבִּים לֹא יֽוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת־הָֽאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם־יִתֵּן אִישׁ אֶת־כׇּל־הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לֽוֹ׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תניינא פ״ג
תהלים כט

הָבוּ לַיהֹוָה כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַיהֹוָה בְּהַדְרַת־קֹֽדֶשׁ׃ קוֹל יְהֹוָה עַל־הַמָּיִם אֵֽל־הַכָּבוֹד הִרְעִים יְהֹוָה עַל־מַיִם רַבִּֽים׃ קוֹל־יְהֹוָה בַּכֹּחַ קוֹל יְהֹוָה בֶּהָדָֽר׃

משלי ג׳:ל״ה

כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלֽוֹן׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה קע״ב ·תניינא ח׳
ישעיהו ל״ג:ו׳

וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חׇכְמַת וָדָעַת יִרְאַת יְהֹוָה הִיא אוֹצָרֽוֹ׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ס׳
במדבר ט״ז:כ״א

הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָֽגַע׃

יהושע א׳:ח׳

לֹֽא־יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכׇל־הַכָּתוּב בּוֹ כִּי־אָז תַּצְלִיחַ אֶת־דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּֽיל׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה י״א ·תורה ק״י
שיר השירים ד׳:ט״ו

מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן־לְבָנֽוֹן׃

תהילים קמ״ד:ו׳

בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּֽם׃

יחזקאל ט׳:ד׳

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלָו עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָ͏ִם וְהִתְוִיתָ תָּו עַל־מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּֽאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים עַל כׇּל־הַתּוֹעֵבוֹת הַֽנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָֽהּ׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה א׳
מאמרי חז״ל ומדרש(7) · 7 מהמקור
סנהדרין לזלדף המלא

דִּינֵי נְפָשׁוֹת – דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו תְּלוּיִין בּוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּקַיִן שֶׁהָרַג אֶת אָחִיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים״. אֵינוֹ אוֹמֵר ״דַּם אָחִיךָ״ אֶלָּא ״דְּמֵי אָחִיךָ״ – דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו. דָּבָר אַחֵר: ״דְּמֵי אָחִיךָ״ – שֶׁהָיָה דָּמוֹ מוּשְׁלָךְ עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים. לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכׇּל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ אִיבֵּד עוֹלָם מָלֵא.

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה צ״ד ·תורה ק״ב
אבות דלדף המלא

וְטוֹב לָךְ, לָעוֹלָם הַבָּא. אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד, הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב) כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ: בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה כְבַחֲמוּרָה, וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה. שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה. וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה: הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם:

סנהדרין מו.לדף המלא

״לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי וְגוֹ׳״. כְּלוֹמַר, מִפְּנֵי מָה זֶה תָּלוּי? מִפְּנֵי שֶׁבֵּירַךְ אֶת הַשֵּׁם, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר, שְׁכִינָה מָה לָשׁוֹן אוֹמֶרֶת? ״קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי״. אִם כֵּן הַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל דָּמָן שֶׁל רְשָׁעִים שֶׁנִּשְׁפָּךְ, קַל וְחוֹמֶר עַל דָּמָן שֶׁל צַדִּיקִים. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא כָּל הַמֵּלִין אֶת מֵתוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. הֱלִינוֹ לִכְבוֹדוֹ, לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִים – אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו.

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה כ״ג ·תניינא ב׳ ·תניינא מ׳
ברכות נט.לדף המלא

כַּד מִפְתָּח בָּבֵי מִיטְרָא, בַּר חַמָּרָא, מוּךְ שַׂקָּיךְ וּגְנִי! לָא קַשְׁיָא: הָא דִּקְטִר בְּעֵיבָא, הָא דִּקְטִר בַּעֲנָנֵי. אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לֹא נִבְרְאוּ רְעָמִים אֶלָּא לִפְשׁוֹט עַקְמוּמִית שֶׁבַּלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו״. וְאָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הָרוֹאֶה אֶת הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן צָרִיךְ שֶׁיִּפּוֹל עַל פָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר:

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה י״ד ·תורה ר״נ ·תניינא ח׳
ברכות ו:לדף המלא

רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: כְּאִילּוּ בָּנָה אַחַת מֵחוּרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשׁוֹנָה אָמַר ה׳״. וְאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ, אָמַר רַב הוּנָא: כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם — דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְגוֹ׳״. מַאי ״כִּי זֶה כׇּל הָאָדָם״? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כׇּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל זֶה.

אבות פ"גלדף המלא

הַחֲנוּת פְּתוּחָה, וְהַחֶנְוָנִי מֵקִיף, וְהַפִּנְקָס פָּתוּחַ, וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת, וְכָל הָרוֹצֶה לִלְווֹת יָבֹא וְיִלְוֶה, וְהַגַּבָּאִים מַחֲזִירִים תָּדִיר בְּכָל יוֹם, וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, וְהַדִּין דִּין אֱמֶת, וְהַכֹּל מְתֻקָּן לַסְּעוּדָה: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין חָכְמָה, אֵין יִרְאָה. אִם אֵין יִרְאָה, אֵין חָכְמָה. אִם אֵין בִּינָה, אֵין דַּעַת. אִם אֵין דַּעַת, אֵין בִּינָה.

שבת נו: ובסנהדרין כא:לדף המלא

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּשָׁעָה שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה יָרַד גַּבְרִיאֵל וְנָעַץ קָנֶה בַּיָּם וְעָלָה בּוֹ שִׂירְטוֹן, וְעָלָיו נִבְנָה כְּרַךְ גָּדוֹל [שֶׁל רוֹמִי]. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהִכְנִיס יָרָבְעָם שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב, אֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶחָד בְּדָן, נִבְנָה צְרִיף אֶחָד, וְזֶהוּ אִיטַלְיָאה שֶׁל יָוָן. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כׇּל הָאוֹמֵר יֹאשִׁיָּהוּ חָטָא — אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה׳ וַיֵּלֶךְ בְּכׇל דֶּרֶךְ דָּוִד אָבִיו״.

מקורות נוספים(2) · קישור למקור
נושאים בתורה זו(6)
הלכות שנבנו על תורה זו(9)
ביאורים נוספים על תורה זו(3)
נזכר בכתבי ברסלב(2)
ה׳ / רפ״ו