משפט מפתח מכל חלק. לחיצה קופצת אל הטקסט.
אִיתָא בְּפֶרֶק שֵׁנִי מַסֶּכֶת יוֹמָא…
אִיתָא בְּפֶרֶק שֵׁנִי מַסֶּכֶת יוֹמָא: בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִתְרֹם תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן תּוֹרֵם וְכוּ'. פֵּרוּשׁ, דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים, בִּשְׁבִיל זֶה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִזְכּוֹת בְּהִתְנַשְּׂאוּת, הַנִּקְרָא דֶּשֶׁן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים כ״ג:ה׳): דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי – תּוֹרֵם, וְהָיָה מַנְהִיג הַדּוֹר.
וּבִזְמַן שֶׁהֵן מְרֻבִּין, רָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ, כָּל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת – זָכָה. הַיְנוּ כְּשֶׁהָיוּ מְרֻבִּין, רָצִין, שֶׁכָּל אֶחָד אוֹמֵר: אֲנִי רוֹצֶה לְהַנְהִיג הַדּוֹר. עוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ – הַיְנוּ כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם (ע' חגיגה יג), הַיְנוּ מִי שֶׁיָּדַע וְהִשִּׂיג יוֹתֵר בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, לָזֶה הָיוּ מְמַנִּין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר. וְזֶהוּ: כָּל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, הַיְנוּ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה (ברכות ח), זָכָה – זֶה הָיָה זוֹכֶה לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן, לִבְחִינוֹת: דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן וְכוּ'.
וְאִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין, הַמְמֻנֶּה אוֹמֵר לָהֶם הַצְבִּיעוּ. וּמַה הֵן מוֹצִיאִין, אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, וְאֵין מוֹצִיאִין אֲגוּדָל בַּמִּקְדָּשׁ. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁהָיוּ שְׁנַיִם שָׁוִין בְּהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יָדָהּ הָיוּ זוֹכִין לְהִתְנַשְּׂאוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח׳:ט״ו): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, וְכָל אֶחָד רָצָה הַהִתְנַשְּׂאוּת, אֲזַי הַמְמֻנֶּה, הַיְנוּ הַיֵּצֶר הָרָע, הָיָה מֵסִית וְאוֹמֵר לָהֶם: הַצְבִּיעוּ, הַיְנוּ שֶׁיַּרְאֶה אֵיזֶה צְבִיעוּת בִּפְנֵי הֲמוֹן עָם, כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיקוּ אוֹתוֹ וִיקַבְּלוּ אוֹתוֹ לְרַב. וְהַמְמֻנֶּה, הַיְנוּ הַיֵּצֶר, פִּתָּה אֶת כָּל אֶחָד עַל צְבִיעוּת, וְהֵקֵל לָהֶם וְאָמַר לָהֶם:
וּמַה הֵן מוֹצִיאִין, אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם. פֵּרוּשׁ, אָמַר: וּמַה הֵן, הַיְנוּ מַה הִיא עֲבֵרָה בָּזֶה, שֶׁתּוֹצִיא צְבִיעוּת פַּעַם אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁתְּהֵא מֻחְזָק אֵצֶל הֲמוֹן עַם לְצַדִּיק, אֲזַי תַּחֲזִיר לְצִדְקָתְךָ וְלַאֲמִתָּתְךָ. אֲבָל הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ אֵין מוֹצִיאִין שׁוּם צְבִיעוּת וְאֵין שׁוֹמְעִין לַעֲצַת יֵצֶר הָרָע, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַכָּרָתָם בִּגְדוּלַת הַבּוֹרֵא, שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (ישעיהו ו׳:ג׳), וְרוֹאֶה וְיוֹדֵעַ הַכֹּל, וּמִתְבַּיְּשִׁין לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַרְאוֹת אֵיזֶהוּ צְבִיעוּת. וְזֶהוּ:
אֵין מוֹצִיאִין אֲגוּדָל בַּמִּקְדָּשׁ, הַיְנוּ שִׂכְלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה…
אֵין מוֹצִיאִין אֲגוּדָל בַּמִּקְדָּשׁ, הַיְנוּ שִׂכְלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִלּוּ נִבְנֶה מִקְדָּשׁ בְּיָמָיו.
מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִים וְרָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ, וְדָחַף אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ וְנָפַל, וְנִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ. וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ בֵּית־דִּין שֶׁבָּאִין לִידֵי סַכָּנָה, הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהֵא תוֹרְמִין אֶלָּא בְּפַיִס. נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ – הַיְנוּ כְּפִירָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, (מכות כד): בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת – וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. מֵחֲמַת קִנְאָה שֶׁקִּנֵּא אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִים בְּהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה, וַחֲבֵרוֹ דָּחַף אוֹתוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה כָּפַר בָּעִקָּר. גַּם יָרָבְעָם אָמַר: מִי בָּרֹאשׁ (סנהדרין קב), כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁכַּמָּה בְּנֵי־אָדָם נָפְלוּ מֵאֱמוּנָתָם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים שֶׁבְּנֵי־גִילָם עָלוּ לִגְדֻלָּה. וּבְוַדַּאי מַה שֶּׁדָּחַף אוֹתוֹ וְלָקַח גְּדֻלָּה לְעַצְמוֹ הִיא עַזּוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קה): עַזּוּת – מַלְכוּתָא בְּלָא תַגָּא.
הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא תוֹרְמִין עַל־יְדֵי פַּיִס. הַיְנוּ מִתְּחִלָּה הָיוּ רוֹצִים בְּהִתְנַשְּׂאוּת לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁהַהִתְנַשְּׂאוּת הִיא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ, הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יִרְדֹּף שׁוּם אָדָם אַחַר הִתְנַשְּׂאוּת, אֶלָּא יִבְרַח מִן הַהִתְנַשְּׂאוּת, וְאֵין תּוֹרְמִין אֶלָּא עַל־יְדֵי פַּיִס. פֵּרוּשׁ, הַיְנוּ לֹא יִרְצֶה שׁוּם אָדָם בְּהִתְנַשְּׂאוּת, אֶלָּא עַד שֶׁיָּבוֹאוּ כָּל הָעָם וִיפַיְּסוּ אוֹתוֹ שֶׁיְּקַבֵּל רַבָּנוּת, אֲזַי יְקַבֵּל, אֲבָל בְּלֹא פִּיּוּס לֹא יְקַבֵּל, וְלֹא יִרְדֹּף אַחַר הִתְנַשְּׂאוּת, כִּי לֹא מָצִינוּ בַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁיְּהֵא כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם.
כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (הוריות יג:) שֶׁהִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל כָּבוֹד לְעַצְמוֹ וְכָבוֹד לַנָּשִׂיא וְכָבוֹד לָאַב־בֵּית־דִּין, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁרָאוּ רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי נָתָן, הִתְיָעֲצוּ לְבַטֵּל הַדָּבָר, וּבְוַדַּאי לֹא הָיוּ כַּוָּנָתָם, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמָם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:
סביב התורה
ללמוד עוד בתורה זו
⎙ חדשבנה לי חוברתבחרו חלקים והדפיסו חוברת־לימוד שלמה לתורה זו←📖 פסוק הפתיחהאיתא בפרק שני מסכת יומא: בראשונה כל מי שרצה לתרם תרומת הדשן תורם וכו'. פרוש, דורות הראשונים שהיו צדיקים, בשביל זה כל מי (תהילים כ״ג:ה׳)
תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָֽה׃
בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶֽדֶק׃
וְקָרָא זֶה אֶל־זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהֹוָה צְבָאוֹת מְלֹא כׇל־הָאָרֶץ כְּבוֹדֽוֹ׃
מַאי דִּכְתִיב, ״אֹהֵב ה׳ שַׁעֲרֵי צִיּוֹן מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב״: אוֹהֵב ה׳ שְׁעָרִים הַמְצוּיָּינִים בַּהֲלָכָה, יוֹתֵר מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה בִּלְבַד. וְאָמַר אַבָּיֵי: מֵרֵישׁ הֲוָה גָּרֵיסְנָא בְּגוֹ בֵּיתָא וּמְצַלֵּינָא בְּבֵי כְנִישְׁתָּא. כֵּיוָן דִּשְׁמַעְנָא לְהָא דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא — מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה בִּלְבַד — לָא הֲוָה מְצַלֵּינָא אֶלָּא הֵיכָא דְּגָרֵיסְנָא.
״כִּי לֹא עַם בִּינוֹת הוּא עַל כֵּן לֹא יְרַחֲמֶנּוּ עוֹשֵׂהוּ״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גָּדוֹל מִקְדָּשׁ שֶׁנִּתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פָּעַלְתָּ ה׳ מִקְּדָשׁ ה׳״. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִילּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו. דֵּעָה נִתְּנָה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, מִקְדָּשׁ נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת.
וּמָה דְּבָרִים שֶׁאֵין דַּרְכָּן לַעֲשׂוֹתָן בְּצִנְעָא, אָמְרָה תּוֹרָה ״וְהַצְנֵעַ לֶכֶת״, דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּם לַעֲשׂוֹתָם בְּצִנְעָא – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! חָזַר יְשַׁעְיָהוּ וְהֶעֱמִידָן עַל שְׁתַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״כֹּה אָמַר ה׳ שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה״. בָּא עָמוֹס וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר ״כֹּה אָמַר ה׳ לְבֵית יִשְׂרָאֵל דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ״. מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֵימָא דִּרְשׁוּנִי בְּכׇל הַתּוֹרָה! אֶלָּא: בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה״. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: אַרְבַּע גְּזֵירוֹת גָּזַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עַל יִשְׂרָאֵל, בָּאוּ אַרְבָּעָה נְבִיאִים וּבִיטְּלוּם.
אַחַר שֶׁתְּפָשׂוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיָרׇבְעָם בְּבִגְדוֹ, וְאָמַר לוֹ: חֲזוֹר בְּךָ, וַאֲנִי וְאַתָּה וּבֶן יִשַׁי נְטַיֵּיל בְּגַן עֵדֶן. אָמַר לוֹ: מִי בָּרֹאשׁ? בֶּן יִשַׁי בָּרֹאשׁ. אִי הָכִי, לָא בָּעֵינָא. רַבִּי אֲבָהוּ הֲוָה רְגִיל דַּהֲוָה קָא דָרֵישׁ בִּשְׁלֹשָׁה מְלָכִים. חֲלַשׁ, קַבֵּיל עֲלֵיהּ דְּלָא דָּרֵישׁ.
״לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם״, וּלְבַסּוֹף כְּתִיב: ״קוּם לֵךְ אִתָּם״. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: חוּצְפָּא מַלְכוּתָא בְּלָא תָּאגָא הִיא, דִּכְתִיב: ״וְאָנֹכִי הַיּוֹם רַךְ וּמָשׁוּחַ מֶלֶךְ וְהָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּנֵי צְרוּיָה קָשִׁים מִמֶּנִּי וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּלְעָם חִיגֵּר בְּרַגְלוֹ אַחַת הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר:
…כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ… (המאמר בהקשרו — בקישור למקור)