ירח האיתנים
ד"ה ראש השנה
ראש השנה הוא יום ראשון לבריאת העולם, ועיקר בריאת העולם היה בשביל היראה כ"ש בראשית ברא א' וכו' ודרז"ל אין ראשית אלא יראת ה' שנאמר ראשית חכמה יראת ה', ע"כ יום הזה הוא איום ונורא וכל ישראל ממשיכין אז יראה גדולה על עצמם ומתפללין וצועקין ובכן תן פחדך וכו' גם הואיומא דדינא של כל השנה כי בו תנשא מלכותך ומלך במשפט יעמיד ארץ, וע"כ אז הכל עומדין למשפט בבחי' למשפטיך עמדו היום וכו' כי מי לא נפקד כהיום הזה, והשי"ת מגודל אהבת ישראל הודיע לנו הסוד כי אז יום המשפט בכדי שנתעורר עי"ז לשפוט בעצמנו את משפטינו, היינ וליישב עצמינו היטב על כל מה שעבר עלינו בכל השנהכולה ולזכור בעצמינו כל מה שפגמנו ועשינו נגד רצונו יתק ולשוב ע"ז באמת, ועי"ז נמתק הדין של מעלה בבחי' אם יש דין למטה אין דין למעלה, ועי"ז מעלין מדת היראה לשרשה היינו להדעת שבלב היינו שלא תתלבש היראה בשום דבר רק שידע בלב שלם ממי להתיירא היינו ליראה את השם הנכבד והנורא יראת הרוממות כמבפ"נ, ועי"ז זוכין להשגת התורה שב נגלה ולתפלה במסירת נפש וזוכין להשיג סתרי תורה היינו סודות התורה שיתגלו לעתיד שהם בבחי' אור הגנוז וכו' כמבפ"נ, וזה בחי' המלך הקדוש שואמרים אז היינו שממשיכין השגת התורה שבנגלה שזה בחי' מלך בחי' בי מלכים ימלוכו מלכות הוא בחי' נגלה כמבפ"נ והקדוש הוא בחי' הנסתר שבתורה שנקרא קדוש כמבפ"נ, וכן אומרין המלך המשפט כי עוסקין אז בבחי' משפט כנ"ל, וזה בחי' הארבעה ובכן שאומרין אז, ובכן יתקדש שהוא כנגד אברהם שמסר נפשו על קדושת שמו ית' זה כנגד בחי' התפלה במסירת נפש שהיא בחי' אברהם כמבפ"נ, ובכן תן פחדך כנגד יצחק זה כנגד בחי' עליית היראה לשרשה שזה מדת יצחק פחד יצחק וזה שאומרין שידענו ה' אלהינו בחי' דעת הנ"ל, ובכן תן כבוד הוא כנגד יעקב שהוא בחי' משפט כידוע וזה בחי' משפט לאלהי יעקב, ובכן צדיקים הוא כנגד דוד שהוא וזרעו הם בבחי'אור הגנוז הנ"ל כמבואר בזוהר חדש, וזה בחי' ובכן צדיקים יראו וישמחו וכו' בחי' אור צדיקים ישמח וכתיב אור זרוע לצדיק (בחי' אור הגנוז הנ"ל) ולישרי לב שמחה, וזה ג"כ בחי' תקיע"ה שברי"ם תרוע"ה תקי"עה שמרמזין ג"כ על האבות עם דוד כידוע היינו כנ"ל, וע,כ תוקעין בשופר לעורר לב האדם שישים לבו על דרכיו וישפוט א"ע בעצמו אם ישר הולך ואם לאו ח"ו אז יתעורר בתשובה וחרטה גמורה מעתה עכ"פ, וזה בחי'תקעו בחודש שופר וכו' כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב, כי בתקיעת שופר מזיכירן את האדם שנתעורר עליו המשפט שלמעלה והקב"ה יושב על כסא דין ועי"ז האדם המשכיל נתעורר לשפטו את עצמו ואז כשיש דין למטה אין דין למעלה והקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים, גם ע"י השופר נמשך יראה וחרדה כ"ש היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו, והיראה היא ברה ונקיה בלי שום התלבשות רק יראת אלהים, והיראה הוא עם דעת שזה בחי' מה שע"י תקיעת שופר מעוררין מהשינה שהוא בחי' קטנות הדעת, וזוכין לדעת שלם ואז היראה בשלימות כי עלתה לשרשה שהיא הדעת, וזה בחי' מה שמבואר בכוונת שופר שמרמז על שם אלהים שהוא בחי' יראה כמבפ"נ וגם על אותיות מנצפ"ך שהם בחי' פ"ר משופר שזה בחי' שורש היראהשהוא הדעת כי מנצחפ"ך בדעת דז"א כמבפ"נ, וזה בחי' אשרי האם יודעי תרועה יודעי דייקא בחי' דעת, גם קול השופר מרמז על השגת התורה שניתנה בשופר, גם התורה שבנגלה הוא בבחי' קרא בגרון וכו' כשופר הרם קולך כמבפ"נ, גם השופר מרמז על השפלות כי טבע השופר להחריד לב האדם ולהכניע גאון לבו ועי"ז תפלתו מקובלת כי תפלת השפל אינה נמאסת, גם זוכה לתפלה במסירת נפש כמבפ"נ, וע"כ תוקעין בשעת התפלה ובשופר של איל להזיכר עקידת יצחק שמסר נפשו בפועל ממש לעשות רצון קונו, גם שופר מרמז על עולם הבינה שהיא עיקר בחי' אור הגנוז לעתיד לבוא בחי' סתרי תורה הנ"ל כידוע, וזה בחי' יום תרועה יהיה לכם ומבואר בזוה"ק שמרמז לעורר מדתו של יעקב כי יעקב כלול מכל הבחינות הנ"ל, כי הוא בחי' משפט כנ"ל וכמבואר במאמר אמור אל הכהנים סי' ב' גם הוא בחי' יראה כמבואר בזוה"ק ביראתך בזכות יעקב שאמר מה נורא המקום הזה גם שרשו בדעת כידוע, וזה בחי' עליית היראה לשרשה שבדעת כנ"ל, גם יעקב הוא בחי' התורה כידוע והוא כולל בחי' התורה שבנגלה עם התורה שבנסתר שזה בחי' יעקב וישראל ונשא את לאה ואת רחל שמרמזין על עלמא דאיתכסיא ועלמא דאיתגליא כידוע, וזה בחי' תרועה אותיות תור"ה עיי"ן בחי' עיין פנים לתורה שכולל תורה שבנגלה ושבנסתר, וע"כ מבואר בספרי קודש לכוין אז בתפלה העיקר בשביל צרכיו הרוחניים שזה בחי' התפלה במסירת נפש שמתפלל בלי שום כוונת תועלת עצמו ונתבטל כאיל ואינו בעולם בחי' כי עליך הורגנו כל היום כמבפ"נ, וע"י תפלה כזאת דייקא זוכה לבחי' תורה שבנסתר שזה בחי' שממשיך הארה מעולם הביה שצריכין מאד לתיקון זה בר,ה כמובן בכוונות, ומחמת שלאו כל אדם זוכה לתפלה כזו להמשיך על ידה הארה מבחי' אור הגנוז, והעיקר זוכין לזה בשלימות הצדיקי אמת שהאור גנוז בשבילם כי גנזו לצדיקים לעתיד לבוא כשארז"ל ע"כ החיוב גדול ביותר לבוא על ר"ה לצדיקי אמת, ועכ"פ נוהגין להתפלל בערב ר"ה על קברי צדיקים בכדי שבזכותם נזכה ג"כ להמשיך כל התיקונים הנ"ל בר"ה:
ד"ה וזה בחי'
וזה בחי' מלכיות זכרונות ושופרות, וארז"ל אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, וזה בחי' משפט שהאדם שופט את עצמו וממשיך עליו עול מלכות שמים וחישב עם קונהו אם יצא ידי שמים בכל דרכיו שזה בחי' מלך במשפט יעמיד ארץ המבפ"נ, וכמו שאמרו ישראל לשמואל תנה לבנו מלך לשפטינו וכו' ובאמת ה' שופטינו וכו' ה' מלכינו הוא יושיעינו כי הוא מלך מלכי המלכים וכל דרכיו משפט, וזה בחי' למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך היינו ואתה הוא האדון והמלך שלהם, ע"כ צריך האדם ליזהר מאוד לשפטו את עצמו בכל עת אם מתנהג כפי חוקיו ומשפטיו ית'. וזה זכרונות כדי שיבוא זכרוניכם לפני לטובה היינו שימתקו כל הדינים ולא תתלבש היראה בשום דבר רק תהיה יראת ה' לבד שזה בחי' זכרון לטובה כZ"ש אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' וכו', וזה בחי' זכרונות שהם בדעת ששם מקום הזכרון כמובא בכוונות היינו שהיראה עלתה לשרשה שבדעת כנ"ל, וע"כ מבואר שם דברי מוסר והתעוררות הרבה. וזה ובמה בשופר כי ע"י השופר ממשיכין כל הנ"ל. וזה שמאורין בפסוקי שופרות ענין מתן תורה בקול שופר כי עי"ז זוכין להשגת התורה גם מזכירין שם היראה הגדולה שהיתה אז כ"ש גם כל העולם כולו חל מפניך וכו' וכן ויחרד כל העם וכו' וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק, וכן מזכירין המתקת הדין והמשפט שע"י שופר שזה בחי' עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר כמו שדרז"ל וכן תקעו בחודש שופר וכו' משפט לאלהי יעקב, וכן מזכירין שם תיקון התפלה שע"י שופר שזה בחי' עלה אלהים בתורעה ה' בקול שופר כמו שדרז"ל וכן תקעו בחודש שופר וכו' משפט לאלהי יעקב, וכן מזכירין שם תיקון התפלה שע"י שופר שזה בחי' הללוהו בתקע שופר, וכן מבואר שם מענין השופר גדול שלעתיד לבוא שהוא בחי' עולם הבינה אור הגנוז הנ":ל ששם עיקר החרות כי הוא בחי' יובל הגדול כידוע:
ד"ה ואחר ר"ה
ואחר ר"ה עוסקין בתושבה ובתחנונים ווידוים ופיוסים שכל זה בחי' משפט שאנו שופטין עצמינו שאנו חייבים במשפט ומתחרטין מאד ע"ז ושבין ומתביישין ומתענין ומסגפין עצמינו ע"ז כל אחד כפי בחינתו עד שזוכין לקדושת יו"כ שהוא בחי' עלמא דאתי שאין בו אכילה ושתיה וכו', ומאיר בו התנוצצות מהאור הגנוז בהארה גדולה ונפלאה מאדשזהבחי' אימא וברתא יתבין כחדא, והמלכות ניזסונת מהקולות הפנימיים שהוא סוד אור הגנוז סתרי תורה הגבוהים והנפלאים מאד. ואז הכהן הגדול נכנס לבית קדש הקדשים שהוא בחי' סצתרי תורה הגבוהים ונוראים מאד כי סתרי תורה נקראים קודש ובית מהקדש כמבפ"נ, וקדש קדשים מרמז על בחי' סתרי תורה העליונים מאד ומשם דייקא ממשיך סליחת עוונות לכל מי שפגם ח"ו בתורה שבנגלה ופגם במשפטי התורה וביראתו ית'. ואז ביו"כ נשלמין כל הבחינות הנ"ל בשלימות גדול מאד, כי ישראל עוסקין עז כל היום בתחנונים ווידוים שזה בחי' משפט כנ"ל. והיראה עולה אז בעליות גדולות כי היום בעצמו איום ונורא מאד כ"ש כי גדול יום ה' ונורא מאד ודרז"ל על יו"כ ואז זוכין להשגת התורה כי בו ניתנה התורה היינו הלוחות שניות. ובו נשלמת התפלה שזה בחי' החמשה תפלות שמתפללין אז, והתפלה הוא אז בבחי' מסירת נפש בלי שום כוונת תועלת עצמו, כי התפלות של יו"כ עם הענויים הם בבחי' הקולות הפנימיים שהם בחי' מזון דק ורוחני מאד שאין בו שום השתלשלות אחיזה לשום מחשבה חיצוניות וכוונת תועלת עצמו כלל כמובא לעיל כ"פ ואז מאיר אור הגנוז בחי' סתרי אורייתא כנ"ל וע"כ בכניסת יו"כ צועקין ישראל כ"פ אור זרוע לצדיק בחי' אור הגנוז הנ"ל:
ד"ה ואחר יו"כ
ואחר יו"כ מתחילין ליכנוס החסדים בחי' וימינו תחבקני כי עיקר המשכת התנוצצות האור הגנוז הוא ע"י החסדים בחי' ימין בחי' הר זה קנתה ימינו בחי' תפלה בחי' אברהם כמבפ"נ. עד שביום ראשון של סוכות נמשכין חסדים גדולים מאד ואז נכנסין לסוכה שהיא בחי' אימא דמסככא בחי' אור הגנוז בחי' סתרי תורה הנ"ל בחי' ישת חשך סתרו (היינו בחי' סתרי תורה הנ"ל בחי' שנקראים חשך על שם עומק המושג כמבפ"נ) סביבותיו סותו, וע"כ גם הביהמק"ד שהיא בחי' סתרי תורה כמבפ"נ נקרא סוכה כמ"ש ויהי בשלם סוכו ואז השמחה גדולה מאד בחי' אור צדיקים ישמח וכתיב אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה, וזהבחי' שמחצת בית השואבה על שם ושאבתם מים בששון ותרגומו ותקבלון אולפן חדת וכו' היינו בחי' הלימוד החדש של התגלות סתרי תורה שלעתיד, בם הסוכה היא בחי' היראה הק' השומרת מיראה חיצוניות כ"ש באברתו יסך לך וכו' לא תירא מפחד וכו':
ד"ה וזה בחי'
וזה בחי' הד' מינים, אתרוג דומה ללב זה בחי' עליית היראה שהיא דבר המסור ללב, לשרשה שהיא הדעת שבלב כמבפ"נ, לולב דומה לשדרה זה בחי' משפט עמודהא דאמצעיתא, או אפשר שמרמז על התפילה שיש בה ח"י ברכות כנגד בח"י חוליות שבשדרה, הדס דומה לעינים זה כנגד בחי' סתרי תורה שנאמר עליה גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך ערבה דומה לפה זה כנגד בחי' תורה שבנגלה שנאמר עליה כי חיים הם למוצאיהם בפה וכמבואר בפנים, וזה שדרז"ל ע"ז כל עצמותי תאמרנה וכו' כי זה בבחי' תפלה במסירת נפש בביטול כל עצמותו וגשמיותו כמבפ"נ וע"כ אומרין בהם את הלל שהיא בחי' כלל התפה כשארז"ל שיש בו לשעבר ולעתיד ומקיפין בהם את התיבה בסוד ונקיבה תסובב גבר שזה בחי' התגלות סתרי תורה כמבפ"נ:
ד"ה ורז"ל דרשו
ורז"ל דרשו פרי עץ הדר זה אברהם היינ ובחי' חסד בחי' תפלה שזה בחי' אברהם כמבפ"נ, כפות תמרים זה יצחק בחי' יראה בחי' בחי' פחד יצחק, וענף עץ עבות זה יעקב בחי' משפט כנ"ל, גם הוא בחי' תורה כידוע, וערבי נחל זה יוסף בחי' הצדיק שזוכה להשיטג אור הגנוז כנ"ל שזה בחי' יוסף שנקרא צפנת פענח ותרגומו דמיטמרן מיתגליין ליה, ועוד דרשו פרי עץ הדר זו שרה בחי' יראה כי עליה נאמר אש'ה יר'את יה'וה היא תתהלל וכמבואר במ"א, גם נקראת שרה ששרה על כל העולם שזה בחי' צדיק מושל יראת אלהים, כפות תמרים זו רבקה שהיא בחי' תפלה כ"ש ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו ודרז"לזו עומדת בזויות זו ומתפללת וכו' וכמבואר גם לעיל בסי' ז', וענף עץ עבות זו לאה שהיא בחי' עלמא דאיתכסיא בחי' תורה שבנסתר, וערבי נחל זו רחל בחי' עלמא דאיתגליא תורה שבנגלה, ועוד דרשו שמרמזין על כל הכתות שבישראל אמרה תורה יעשו כולם אגודה אחת ויכפרו אלו על אלו, היינו כי ע"י שהם באגודה אחת עי"ז הצדיקים הגדולים שזוכין להשיג אור הגנוז תורה שבנסתר בגודל זכותם וצדקתם יכולין להמשיך סליחה מחילה וכפרה גם על אותם שהם בבחי' ערבי נחל שאין בהם לא טעם ולא ריח לא תורה ולא מעש"ט, היינו שרחקים גם מבחי' התורה שבנגלה שזה בחי' מה שהכהן הגדול כשנכנס לפני ולפנים אז המשיך סליחה וכפרה לכל וכנ"ל:
ד"ה וזהו שארז"ל
וזהו שארז"ל בזכות ולקחתם לכם וכו' אני נגל לכם ראשון זה בחי' התגלות אלהותו התגלות סתרי תורה בבחי' מלבוש נגלה כמבפ"נ, גם עליית היראה כנ"ל היא בבחי' התגלות אלהות בחי' ובמורא גדול זו גילוי שכינה, ופורע לכם מן הראשון זה עשו אדמוני תוקף הדין שמתלבש בו הדין והמשפט שלמעלה לפחד את האדם ביראות חיצוניות ועול מלכות כשאין עושין רצונו של מקום ואינו דן ושופט א"ע בעצמו כנ"ל, אבל כשהקב"ה נפרע ממנו אז היראה עולה לשרשה שבדעת, וזה ובונה לכם ראשון זה ביהמק"ד שהוא בחי' דעת כשארז"ל ובחי' יראה כ"ש מה נורא המקום הזה ושם מקום התפלה והתורה שבנגלה ושבנסתר שהיא בחי' קודש כמבפ"נ, וזה ומביא לכם ראשון זה מלך המשיח שהוא ימשיך כל התיקונים הנ"ל בשלימות והוא ימשיך התגלות אור הגנוז בעולם שזה בחי' אורו של משיח:
ד"ה ואח"כ זוכין
ואח"כ זוכין לשמיני עצרת ואז זיווגא דמטרוניתא פנים בפנים והיראה עולה לשרשה בשלימות ונעשה יחוד יראה עם נורא ואז השמחה גדולה מאד בחי' וגילו ברעדה, ואז נמשך התגלות הדעת והשגת התורה בעולם בהתגלות גדול ונפלא, וע"כ כל ישראל עולין אז לתורה ומסיימין התורה בענין כל המורא הגדול (בחי' יראה) אשר עשה משה (בחי' הדעת ששם שורש היראה) לעיני כל ישרא לשהם בחי' משפט כמבפ"נ, ורש"י פירש ששיבר את הלוחות לעיני כל ישראל והיינו כי ראה משה שעשו את העגל והמודה בע"ז ככופר בכל התורה כולה, נמצא שפגמו בבחי' התורהשבנגלה והבין משה שבאם יתן להם הלוחות עכשיו שהוא בחי' התורה שבנגלה חרות על הלוחות לא יהיה להם תקומה ח"ו, גם ראה שפרחו האותיות מהלוחות כי קוב"ה וארייתא חד וע"כ כשרצה הקב"ה לסלק שכינתו מהם כ"ש כי לא אעלה בקרבך ממילא פרחו גם האותיות שבלוחות וע"כ שיבר את הלוחות, ואח"כ המשיך משה בחי' משפט ואמר עברו ושוב משער לשער במחנה וכו'. וקודם לזה דנן כסוטה כשדרז"ל ובזה המתיק הדין קצת, וע"כ אמר להם למחרת ועתה אעלה אל ה' אולי אכפרה בעד חטאתכם והרבה בתפלה כ"כ ובמסירת נפש עצום כ"ש ואם אין חני נא וכו', עד שנתרצה אליו השי"ת וגילה לו שלש עשרה מדות של רחמים בחי' תליסר תקוני דיקנא שהם בחי' התורה שבנסתר עד שזכה עי"ז להמתיק הכל וקיבל הלוחות שניות ביו"כ כנ"ל, וע"כ אז דייקא נאמר ויראו מגשת אליו כי זכה לקירון אור הפנים מבחי' אור הגנוז הנ"ל, והעלה את היראה לשרשה שהוא הדעת שזה בחינתו של משה עצמו, עד שעי"ז נתייראו ישראל מגשת אל משה עד ששם המסוה על פניו וכו', ואח"כ מתחילין בראשית ברא וכו' ודרז"ל בשביל ישראל ובשביל התורה ובשביל משה שנקראו ראשית, ובאותיות דרבי עקיבא מפרש בשביל היראה ג"כ שנקראת ראשית, נמצא שכללו רז"ל בתיבת בראשית כל הבחי' הנ"ל בשביל ישראל זה בחי' משפט כנ"ל ובשביל היראה כי עי"ז עולה היראה לשרשה היינ ואל הדעת שהוא בחי' משה וזהו שאמרו בשביל משה ועי"ז באים להשגת התורה כנ"ל וע"כ אמרו בשביל התורה נמצא שבשביל כל הנ"ל היתה כל הבאיה:
ד"ה וזה שהתחילה
וזה שהתחילה התורה לספר בראשית ברא ר' ופירש"י כמ ובראשית ברוא וכו', וזה את השמים שהוא בחי' הדעת ואת הארץ שהוא בחי' היראה כמבפ"נ, כי בזה תלוי עיקר המשכת כל התיקונים הנ"ל ע"י שמעלין היראה לשרשה שבדעת, וזה והארץ היתה תהו ובהו וכו' ודרז"ל על הארבע מלכיות שהם מבחי' היראות החיצוניות הרוצים לחפות ולהעלים על היראה האמיתיית דקדושה שהיא מבחי' עול מלכות שמים והתיקון הוא ע"י ורוח א' מרחפת על פני המים זהרוחו של משיח המרחף על פני התשובה כמו שדרז"ל כי ע"י תשובה שהיא בחי' משפט שישראל שופטין א"ע בעצמם ורואין שמעשיהן אינן עולין יפה ומתחרטין ומתביישין מאד ועושין תשובה עי"ז ממשיכין רוחו של משיח לבטל היראה החיצוניית ולהעלות היראה לשרשה שהוא הדעת שזה בחי' של משיח עצמו כ"ש ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה וכו' רוח דעת ויראת ה' שהיראה תעלה לשרשה שהיא הדעת. ויאמר אלהים יהי אור כי עי"ז זוכין לאור הגנוז כי על אור זה נאמר אח"כ וירא אלהים את האור כי טוב ליגנוז, גם כלל התורה נקראת אור כמו שנאמר ותורה אור כי עי"ז באים להשגת התורה וזה שדרז"ל יהי אור זה אברהם כי לאור הגנוז זוכין העיקר ע"י אברהם שהוא בחי' חסד בחי' תפלה, ויקרא אלהים לאור יום זה יעקב שהוא בחי' משפט והוא גם בחי' התורה הק' כנ"ל ולחשך קרא לילה זה עשו שיונק מהשתלשלות הדינים עד שנעשין מזה יראות חיצוניות שה םבחי' חושך ולילה כ"ש לא תירא מפחד לילה, ויהי ערב זה ערבו של עשו כי יתבטלו היראות חיצוניות שלו ואדרבה תפול עליהם אימתה ופחד, ויהי בוקר זה בוקרו של יעקב שזה בחי' תיקון המשפט בחי' דינו לבוקר משפט וכן הגאולה העתידה (שתהיה ע"י בחי' משפט כ"ש ציון במשפט תפדה) נקראת בוקר כ"ש אמר שומר אתא בוקר, יום אחד שנאמר והיה יום אחד יודע לה' לא יום ולא לילה שזה בחי' התגלות אור הגנוז שיהיה לעתיד בחי' התגלות סתרי תורה כמבואר במאמר מי האיש החפץ חיים סימן ל"ג. וע"כ בשמיני עצרת ובשמחת תורה השמחה גדולה מאד כי כל התיקונים הנ"ל הם בחי' שמחה, אצל משפט נאמר שמחה לצדיק עשות משפט, אצל יראה נאמר וגילו ברעדה, אצל תורה נאמר פיקודי ה' ישרים משמחי לב, אצל תפלה נאמר ושימחתים בבית תפילתי, אצל תורה שבנסתר שהיא בחי' אור הגנוז נאמר אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחמה ונאמר אור צדיקים ישמח כנ"ל: