ע׳

ויהי ביום השמיני

ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ · 18 פסקאות · 3 חלקים

מפת הזרימה של התורהההיגיון הפנימי במבט אחד

משפט מפתח מכל חלק. לחיצה קופצת אל הטקסט.

א

הארץ (הצדיק, עפר) כוח המושך וכוח המכריח (המרחיק מהצדיק)

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל…

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: (ויקרא ט׳:א׳)

כִּי כָּל הַדְּבָרִים הֵם עַל הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁהַכֹּל גָּדֵל מִן הָאָרֶץ, וְכָל הַדְּבָרִים וְהַבְּרִיּוֹת הוֹלְכִים וּמֻנָּחִים עַל הָאָרֶץ, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּפָּסְקוּ וְיִתְרַחֲקוּ מֵהָאָרֶץ. אִם לֹא עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁמַּכְרִיחַ הַדָּבָר, וְנוֹטְלוֹ מִמְּקוֹמוֹ מֵהָאָרֶץ, וּמַרְחִיקוֹ מִמֶּנָּה.

וּכְפִי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כֵּן נִתְרַחֵק הַדָּבָר מֵהָאָרֶץ. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּפְסָק כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, חוֹזֵר הַדָּבָר לְהָאָרֶץ. כְּגוֹן: אִם זוֹרֵק אָדָם דָּבָר לְמַעְלָה, אֲזַי עַל־יְדֵי כֹּחוֹ מַכְרִיחַ הַדָּבָר וּמַפְסִיקוֹ מֵהָאָרֶץ. וּכְפִי כֹּחוֹ, כֵּן מַכְרִיחַ הַדָּבָר וְזוֹרְקוֹ לְמַעְלָה יוֹתֵר. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּפְסָק כֹּחוֹ, שֶׁהוּא כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, חוֹזֵר הַדָּבָר וְנוֹפֵל לְהָאָרֶץ.

כִּי הָאָרֶץ יֵשׁ לָהּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, וּמַמְשֶׁכֶת כָּל הַדְּבָרִים לְעַצְמָהּ. כִּי אִם לָאו, לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהִתְקַיֵּם עָלֶיהָ, כִּי הָיָה רָאוּי לִפֹּל מִמֶּנָּה, מֵחֲמַת שֶׁהִיא כַּדּוּרִית, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם עוֹמְדִים סְבִיבָהּ כַּיָּדוּעַ, אַךְ שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּפְסָק כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, וְחוֹזֵר הַדָּבָר וְנוֹפֵל לְמַטָּה לְהָאָרֶץ, כָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר לְמַטָּה, הוּא פּוֹרֵחַ וְנוֹפֵל לְמַטָּה בִּמְהִירוּת יוֹתֵר, זֶה מֵחֲמַת שֶׁמִּתְקָרֵב לְהַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁל הָאָרֶץ, עַל־כֵּן נוֹפֵל בִּמְהִירוּת יוֹתֵר לְמַטָּה.

וְהַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת עָפָר הַנַּ"ל, כִּי הַצַּדִּיק הוּא יְסוֹד עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י׳:כ״ה): וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם; וְכָל הַדְּבָרִים עוֹמְדִים עָלָיו, וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַדְּבָרִים אֵלָיו.

כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא רַק יָחִיד בָּעוֹלָם, שֶׁהוּא יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים נִמְשָׁכִים מִמֶּנּוּ, וַאֲפִלּוּ כָּל הַצַּדִּיקִים הֵם רַק עֲנָפִים מִמֶּנּוּ, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ. יֵשׁ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת עָנָף, מִמֶּנּוּ, וְיֵשׁ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת עָנָף מִן הֶעָנָף. כִּי זֶה הַצַּדִּיק הַיָּחִיד בָּעוֹלָם, הוּא עָנָו וְשָׁפָל, וּמֵשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר, בִּבְחִינוֹת (בראשית י״ח:כ״ז): וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, וְעַל־כֵּן הוּא יְסוֹד עוֹלָם, הַיְנוּ בְּחִינַת עָפָר, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הֵם עָלָיו כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים: וְנַפְשִׁי כְּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה; הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לָהּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, לְהַמְשִׁיךְ הַכֹּל אֵלָיו כְּעָפָר כַּנַּ"ל.

וְזֶה הַצַּדִּיק מַמְשִׁיךְ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת לָעוֹלָם, בִּבְחִינוֹת (איוב כ״ח:ו׳): וְעַפְרוֹת זָהָב; שֶׁכָּל הַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינוֹת עָפָר, מֵהַצַּדִּיק הַנַּ"ל. וְעַל כֵּן אִם נוֹתְנִין צְדָקָה לְזֶה הַצַּדִּיק, הוּא מִתְבָּרֵךְ מִיָּד, כִּי הוּא בְּחִינַת זְרִיעָה עַל הֶעָפָר, שֶׁמַּצְמַחַת כֶּפֶל כִּפְלַיִם, בִּבְחִינוֹת (הושע י׳:י״ב): זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה וְקִצְרוּ לְפִי חָסֶד.

אֲבָל אִם נוֹתֵן צְדָקָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ בְּחִינַת עָפָר כְּלָל, אֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת. וְזֶה שֶׁקִּלֵּל יִרְמְיָה אֶת אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת: בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָּהֶם – הַכְשִׁילֵם בַּעֲנִיִּים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים (בבא קמא טז:), הַיְנוּ שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת עָפָר כְּלָל, וְעַל כֵּן הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִים לָהֶם אֵינָהּ בְּחִינַת זְרִיעָה כְּלָל.

וְהִנֵּה הָיָה רָאוּי שֶׁיִּמָּשְׁכוּ כָּל בְּנֵי אָדָם לְזֶה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל. אַךְ עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, מַפְסִיקִין וּמַרְחִיקִין מִמֶּנּוּ. הַיְנוּ, שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם, שֶׁעַל־יְדֵי דִּבּוּרָם וּמַעֲשֵׂיהֶם הֵם מַכְרִיחִים אֶת בְּנֵי אָדָם לְהַפְסִיקָם וּלְהַרְחִיקָם מֵהַצַּדִּיק הַנַּ"ל. וּלְפִי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כֵּן מַרְחִיק מֵהַצַּדִּיק כַּנַּ"ל, וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁיַּפְסִיק כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, יַחֲזֹר וְיַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ וְיִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר כַּנַּ"ל, כִּי כְּשֶׁיַּפְסִיק הַמַּכְרִיחַ, יָשׁוּב לְהֶעָפָר, לְהַצַּדִּיק הַנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מֵהַצַּדִּיק, מֵחֲמַת שֶׁהֵם עֲדַיִן בַּכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הַמַּרְחִיק אוֹתָם, אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיַּפְסִיק כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, יַחְזְרוּ וְיִתְקָרְבוּ כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִין, כְּשֶׁאָדָם נוֹסֵעַ לְהַצַּדִּיק, כָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב לִמְקוֹם הַצַּדִּיק יוֹתֵר, יֵשׁ לוֹ חֵשֶׁק יוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל:

ב

המשכן (לשון משכני, כוח המושך) — השפלות שורה בה הכבוד, הקמת המשכן וחידוש הכבוד למלכים

וְזֶה בְּחִינַת מִשְׁכָּן, כִּי מִשְׁכָּן הָיָה לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ…

וְזֶה בְּחִינַת מִשְׁכָּן, כִּי מִשְׁכָּן הָיָה לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, לְהַמְשִׁיךְ אֱלֹקוּת לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה עוֹמֵד שָׁם, בְּחִינַת (שיר השירים א׳:ד׳): מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה. אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה דַּיְקָא, כִּי כָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר אֵלָיו, הוּא רָץ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל, מֵחֲמַת הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל.

וְכַמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (שמות פ' לא), שֶׁהַמִּשְׁכָּן הוּא לְשׁוֹן מַשְׁכּוֹן, שֶׁהוּא מַשְׁכּוֹן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה אֶצְלָם אֲפִלּוּ אִם יֶחֶטְאוּ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כ״ו:י״א): וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי הַמִּשְׁכָּן, הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי מִשְׁכָּן לְשׁוֹן מָשְׁכֵנִי וְכוּ', שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, לְהַמְשִׁיךְ אֱלֹקוּת לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה עוֹמֵד שָׁם כַּנַּ"ל.

וְעַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, אֶלָּא הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהָיָה עָנָו מִכָּל הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות מ׳:י״ח): וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְאַחֵר לֹא הָיָה יָכוֹל לַהֲקִימוֹ, כִּי דַּוְקָא זֶה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, יָכוֹל לְהָקִים הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, לְהַמְשִׁיךְ הָאֱלֹקוּת כַּנַּ"ל:

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (דברים ז׳:ז׳): לֹא מֵרֻבְּכֶם חָשַׁק ה' בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְּעַט, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין פט והובא בפירש"י שם): לֹא וְכוּ', רַק מֵחֲמַת שֶׁאַתֶּם מַמְעִיטִין עַצְמְכֶם וְכוּ', חָשַׁק ה' בָּכֶם. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהֵם מַמְעִיטִין וּמַקְטִינִים עַצְמָן, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם בִּבְחִינַת עָפָר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, בְּחִינַת מִשְׁכָּן, שֶׁמּוֹשֵׁךְ הָאֱלֹקוּת כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן חָשַׁק ה' בָּכֶם. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו נ״ז:ט״ו): אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא, כִּי עַל־יְדֵי שִׁפְלוּת, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, לְהַמְשִׁיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶצְלוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת הַכָּבוֹד הַנֶּאֱמַר אֵצֶל הַמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ״ט:מ״ג): וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם מ): וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. כִּי כָּל הַכָּבוֹד שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, כֻּלָּם הֵם מְקַבְּלִים רַק מִזֶּה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, בְּחִינַת מִשְׁכָּן, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁךְ הַכֹּל. כִּי כָּל הַכָּבוֹד וְהַגְּדֻלָּה, הוּא רַק אֵצֶל זֶה הַצַּדִּיק, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מגילה לא): כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ. נִמְצָא, שֶׁבִּמְקוֹם הַשִּׁפְלוּת וְהַקַּטְנוּת, שָׁם שׁוֹרֶה כָּל הַכָּבוֹד וְהַגְּדֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא.

וְעַל כֵּן כָּל הָרָאשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם, מְקַבְּלִים כְּבוֹדָם מִזֶּה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר. וְכֵן הִתְחַדְּשׁוּת הַכָּבוֹד, כִּי בְּכָל פַּעַם נִתְחַדֵּשׁ הַכָּבוֹד, שֶׁזֶּה הַמְּמֻנֶּה בָּא לְהִתְמַנּוּת אַחֵר, וְנִתְחַדֵּשׁ הָרָאשִׁיּוּת וְהַכָּבוֹד, הוּא הַכֹּל עַל־יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק. כִּי כְּפִי הֲקָמָתוֹ אֶת הַמִּשְׁכָּן בְּכָל פַּעַם, שֶׁמִּשָּׁם בָּא הַכָּבוֹד, בִּבְחִינוֹת: וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן כַּנַּ"ל, כֵּן נִתְחַדֵּשׁ כָּל הַכָּבוֹד וְהָרָאשִׁיּוּת כַּנַּ"ל:

ג

וְזֶה: וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל…

וְזֶה: וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיךְ לִקְרוֹת אֶת רָאשֵׁי הָעָם, הוּא קוֹרֵא אוֹתָם בָּזֶה שֶׁהוּא מֵקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁשָּׁם הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה קוֹרֵא אוֹתָם, כִּי כֻּלָּם בָּאִים אֵלָיו לְקַבֵּל הַכָּבוֹד מִמֶּנּוּ. וְזֶה: בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, שֶׁהֵקִים מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן, עַל־יְדֵי־זֶה: קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם כְּלַל רָאשֵׁי הָעָם, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל. כִּי עַל־יְדֵי הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, קָרָא אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַהֲרֹן וּבָנָיו וְכוּ' כַּנַּ"ל:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה א): שֶׁנִּיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִמְלָכִים, כִּי אָז הָיָה הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַכָּבוֹד שֶׁל מְלָכִים, שֶׁל כָּל הַמְמֻנִּים וְהָרָאשִׁים כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הָיָה הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן דַּוְקָא, כִּי זֶה בְּחִינַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַדְּשִׁים כָּל הָרָאשִׁים כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ בְּחִינַת: רֹאשׁ־ חֹדֶשׁ נִיסָן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לִמְלָכִים כַּנַּ"ל:

סביב התורה

ללמוד עוד בתורה זו

⎙ חדשבנה לי חוברתבחרו חלקים והדפיסו חוברת־לימוד שלמה לתורה זו

📖 פסוק הפתיחהויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל(ויקרא ט׳:א׳)

פסוקים בתורה זו(11) · טקסט מלא
ויקרא ט׳:א׳

וַֽיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵֽל׃

משלי י׳:כ״ה

כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָֽם׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ל״ד ·תורה ס״ג ·תניינא ס״ז
בראשית י״ח:כ״ז

וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה־נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל־אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵֽפֶר׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה נ״ה
איוב כ״ח:ו׳

מְקוֹם־סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לֽוֹ׃

הושע י׳:י״ב

זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי־חֶסֶד נִירוּ לָכֶם נִיר וְעֵת לִדְרוֹשׁ אֶת־יְהֹוָה עַד־יָבוֹא וְיֹרֶה צֶדֶק לָכֶֽם׃

שיר השירים א׳:ד׳

מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבֽוּךָ׃

ויקרא כ״ו:י״א

וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹֽא־תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶֽם׃

שמות מ׳:י״ח

וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת־הַמִּשְׁכָּן וַיִּתֵּן אֶת־אֲדָנָיו וַיָּשֶׂם אֶת־קְרָשָׁיו וַיִּתֵּן אֶת־בְּרִיחָיו וַיָּקֶם אֶת־עַמּוּדָֽיו׃

דברים ז׳:ז׳

לֹא מֵֽרֻבְּכֶם מִכׇּל־הָֽעַמִּים חָשַׁק יְהֹוָה בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּֽי־אַתֶּם הַמְעַט מִכׇּל־הָעַמִּֽים׃

ישעיהו נ״ז:ט״ו

כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת־דַּכָּא וּשְׁפַל־רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּֽלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִֽים׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ט״ו
שמות כ״ט:מ״ג

וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִֽי׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה קל״א
מאמרי חז״ל ומדרש(4) · 3 מהמקור
בבא קמא טז:לדף המלא

״וְאַתָּה ה׳ יָדַעְתָּ אֶת כׇּל עֲצָתָם עָלַי לַמָּוֶת״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מִזּוֹנָה, מַאי ״לַמָּוֶת״? שֶׁהִשְׁלִיכוּהוּ לִבְאֵר טִיט. דָּרֵשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: ״יִהְיוּ מֻכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ, בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָּהֶם״? אָמַר יִרְמְיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲפִילּוּ בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשִׂין צְדָקָה – הַכְשִׁילֵם בִּבְנֵי אָדָם שֶׁאֵינָן מְהוּגָּנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶן שָׂכָר. ״וְכָבוֹד עָשׂוּ לוֹ בְמוֹתוֹ״ – מְלַמֵּד שֶׁהוֹשִׁיבוּ יְשִׁיבָה עַל קִבְרוֹ. פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי נָתָן וְרַבָּנַן, חַד אָמַר שְׁלֹשָׁה,

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תניינא ט״ו
חולין פט והובא בפירש"י שםלדף המלא

״בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי בַּהַגָּדָה – עֲשֵׂה אׇזְנֶיךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת. ״לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכׇּל הָעַמִּים חָשַׁק ה׳ בָּכֶם וְגוֹ׳״ – אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: חוֹשְׁקַנִי בָּכֶם, שֶׁאֲפִילּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם גְּדוּלָּה – אַתֶּם מְמַעֲטִין עַצְמְכֶם לְפָנַי. נָתַתִּי גְּדוּלָּה לְאַבְרָהָם – אָמַר לְפָנַי: ״וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר״, לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן – אָמַר:

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה קל״ה ·תניינא פ״א
מגילה לאלדף המלא

בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים קוֹרִין ״אַחֲרֵי מוֹת״, וּמַפְטִירִין ״כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא״. וּבַמִּנְחָה קוֹרִין בָּעֲרָיוֹת וּמַפְטִירִין בְּיוֹנָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּבוּרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה מוֹצֵא עִנְוְותָנוּתוֹ. דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, וּמְשׁוּלָּשׁ בַּכְּתוּבִים. כָּתוּב בַּתּוֹרָה: ״כִּי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ:

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ד׳ ·תניינא ל״ח ·תניינא ע״ב
ראש השנה אלמקור

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה(המאמר בהקשרו — בקישור למקור)

ע׳ / רפ״ו