ס״ט

הגוזל את חברו

ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ · 48 פסקאות · 10 חלקים

מפת הזרימה של התורהההיגיון הפנימי במבט אחד

משפט מפתח מכל חלק. לחיצה קופצת אל הטקסט.

א

הגוזל ממון גוזל בנים — אור נפש בת זוגו (אילן, ענפים ופרות)

דַּע, שֶׁהַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ מָמוֹן, בָּזֶה הוּא גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ בָּנִים…

דַּע, שֶׁהַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ מָמוֹן, בָּזֶה הוּא גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ בָּנִים, הַיְנוּ שֶׁהַגַּזְלָן נוֹטֵל מֵהַנִּגְזָל בָּנִים. כִּי עִקַּר הַמָּמוֹן שֶׁל הָאָדָם בָּא לוֹ עַל יְדֵי בַּת זוּגוֹ, כִּי עַל־יְדֵי אוֹר נַפְשָׁהּ, מִזֶּה בָּא לוֹ הַמָּמוֹן. הַיְנוּ, עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְנוֹצֵץ וּמִתְפַּשֵּׁט אוֹרוֹת מֵאוֹר נַפְשָׁהּ, אֵלּוּ הָאוֹרוֹת הֵם בְּחִינַת הַמָּמוֹן. כִּי הַמָּמוֹן הוּא מִמְּקוֹם הַנֶּפֶשׁ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר,

וְנֶפֶשׁ הִיא בְּחִינַת נְקֵבָה, כַּיָּדוּעַ בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י, כִּי הִיא הַבְּחִינָה הָאַחֲרוֹנָה מִן נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה. וְכֵן כְּלַל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלָּהּ, הוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ נֶגְדּוֹ, כִּי כְּלַל הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא בְּחִינוֹת נֶפֶשׁ, בְּחִינַת נְקֵבָה, נֶגֶד מַדְרֵגָה שֶׁלְּמַעְלָה הֵימֶנָּה. עַל כֵּן עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַנְּקֵבָה בַּת זוּגוֹ, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ אֶצְלוֹ, עַל יָדָהּ בָּא לוֹ הַמָּמוֹן.

כִּי עִקַּר הַמָּמוֹן תָּלוּי בָּהּ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי הִיא בְּחִינַת רַגְלִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (וירא קיב:): רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר – דָּא אִתְּתָא. וּכְתִיב (דברים י״א:ו׳): וְאֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו (פסחים קיט). כִּי עִקַּר הַמָּמוֹן בָּא מִבְּחִינַת נֶפֶשׁ, בְּחִינַת נְקֵבָה, בְּחִינַת רַגְלִין.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סב:): הַשָּׁרוּי בְּלֹא אִשָּׁה שָׁרוּי בְּלֹא חוֹמָה; הַיְנוּ בְּלֹא מָמוֹן, כִּי חוֹמָה הִיא בְּחִינַת הַמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י״ח:י״א): הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה וְכוּ'. וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"מ נט): אוֹקִירוּ לִנְשַׁיְכוּ כִּי הֵיכֵי דְּתִתְעַתְרוּ.

וְכָל אָדָם וְאָדָם כַּאֲשֶׁר הוּא בָּא לָעוֹלָם, הוּא בָּא עִם בַּת זוּגוֹ הַמְיֻחֶדֶת לוֹ, וְעִם סְכוּם מָמוֹן הַקָּצוּב לוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, וְכַמָּה פֵּרוֹת, הַיְנוּ בָּנִים, שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם. וְהֵם בְּחִינַת אִילָן וַעֲנָפִים וּפֵרוֹת. הַיְנוּ, שֶׁאוֹר נַפְשָׁהּ הוּא בְּחִינַת עִקַּר הָאִילָן, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאִים וּמִתְפַּשְּׁטִים עֲנָפִים, הַיְנוּ הִתְנוֹצְצוּת וְהִתְפַּשְׁטוּת אוֹרָהּ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל, הוּא בְּחִינַת עֲנָפִים שֶׁל הָאִילָן. וְעַל הָעֲנָפִים אֵלּוּ גְּדֵלִים הַפֵּרוֹת, הַיְנוּ הַבָּנִים.

נִמְצָא כְּשֶׁאֶחָד גּוֹזֵל מֵחֲבֵרוֹ מָמוֹן, הוּא גּוֹזֵל וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ עֲנָפִים שֶׁל הָאִילָן שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ הִתְנוֹצְצוּת אוֹר נַפְשָׁהּ, שֶׁמִּשָּׁם הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל. עַל כֵּן, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא גּוֹזֵל וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, שֶׁהֵם תְּלוּיִים וּגְדֵלִים וְיוֹנְקִים מֵאוֹר הֶעָנָף הַזֶּה, כִּי הֵם הֵם הַפֵּרוֹת הַגְּדֵלִים עַל הָעֲנָפִים אֵלּוּ, וּכְשֶׁנּוֹטֵל הֶעָנָף נוֹטֵל הַפֵּרוֹת:

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (אסתר ה׳:י״א): וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וְרֹב בָּנָיו, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב כ״א:ז׳-ח׳): עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ חָיִל, זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם וְצֶאֱצָאֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם. עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ חָיִל – זֶה עֲשִׁירוּת, עַל יְדֵי זֶה זַרְעָם נָכוֹן וְכוּ'.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רָחֵל וְלֵאָה, (בראשית ל״א:ט״ז): כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹקִים מֵאָבִינוּ לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ. לָנוּ וּלְבָנֵינוּ דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הָעֲשִׁירוּת – עַל־יְדֵי הָאִשָּׁה, וּבָהּ תְּלוּיִים הַבָּנִים כַּנַּ"ל. כִּי הָאִשָּׁה הִיא עִקַּר בְּחִינַת הָאִילָן, וְהָעֲשִׁירוּת הֵם הָעֲנָפִים שֶׁל הָאִילָן, וְהַבָּנִים הֵם הַפֵּרוֹת הַגְּדֵלִים בָּעֲנָפִים הָאֵלּוּ כַּנַּ"ל. וְזֶה סוֹד שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא קיט): הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ, כְּאִלּוּ גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו:

ב

חילוקי הגזלה והבנים — צמצום הנפש אורה, וקידושין בכסף (השלמת אור האשה)

וְדַע, שֶׁאִם זֶה הַנִּגְזָל עֲדַיִן לֹא הָיָה לוֹ בָּנִים…

וְדַע, שֶׁאִם זֶה הַנִּגְזָל עֲדַיִן לֹא הָיָה לוֹ בָּנִים, יוּכַל לִגְזֹל מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ, עַל־יְדֵי שֶׁגּוֹזֵל וְנוֹטֵל הֶעָנָף כַּנַּ"ל. וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר יֵשׁ לְהַנִּגְזָל בָּנִים, יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ שֶׁיָּמוּתוּ בָּנָיו, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי אִם עֲדַיִן הַבָּנִים צְרִיכִין לְאִמָּן, הַיְנוּ לָעֲנָפִים שֶׁלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ פֵּרוֹת שֶׁלֹּא נִגְמְרוּ כָּל צָרְכָּן, וּצְרִיכִין לִינֹק עוֹד מֵהֶעָנָף, וְעַל כֵּן כְּשֶׁזֶּה נוֹטֵל הֶעָנָף, הוּא מַזִּיק הַפֵּרוֹת, הַיְנוּ הַבָּנִים, הַצְּרִיכִים לִינֹק עוֹד וּלְקַבֵּל מֵהֶעָנָף, הַיְנוּ מֵהִתְנוֹצְצוּת אוֹר אִמָּן כַּנַּ"ל.

וְהַכֹּל לְפִי הַגְּזֵלָה, וְהַכֹּל לְפִי הָאִילָן וְהָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת. כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה שִׁנּוּיִים בֵּין הָאִילָנוֹת עַצְמָן, וּבֵין מַהוּת וְאֵיכוּת הָעֲנָפִים, וּבֵין רִבּוּי הָעֲנָפִים, וְכֵן בֵּין הַפֵּרוֹת, בְּכֻלָּן יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים. כִּי יֵשׁ אִילָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים רַבִּים וּפֵרוֹת מֻעָטִים. וְכֵן לְהֵפֶךְ. עֲנָפִים מֻעָטִים וּפֵרוֹת רַבִּים. וְכֵן בֵּין מַהוּת הָעֲנָפִים עַצְמָן, יֵשׁ אִילָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָנָף אֶחָד, אֲבָל הוּא יָקָר מְאֹד. וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲשָׂרָה עֲנָפִים, וְכֻלָּם אֵינָם שָׁוִים רַק עֲשָׂרָה זְהוּבִים.

כֵּן יֵשׁ כַּמָּה עֲנִיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בָּנִים רַבִּים וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת אֶלָּא זוּז אֶחָד. הַיְנוּ שֶׁכָּל הָעֲנָפִים שֶׁלּוֹ הֵם פְּחוּתִים, וְאֵינָם רַק בְּעֵרֶךְ זָהָב אֶחָד, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים מֻעָטִים וּפְחוּתִים. וְכֵן לְהֵפֶךְ, יֵשׁ עָשִׁיר גָּדוֹל, מֵחֲמַת שֶׁהֶעָנָף שֶׁלּוֹ הוּא יָקָר מְאֹד, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים רַבִּים וִיקָרִים, וְעִם כָּל זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ רַק בָּנִים מֻעָטִים, כַּנַּ"ל בִּמְשַׁל הָאִילָנוֹת.

וְהִנֵּה נִתְפֹּס לְמָשָׁל, אִילָן אֶחָד עִם שְׁלֹשָׁה עֲנָפִים, וְכָל עָנָף מְיֻחָד לוֹ שֶׁרָאוּי לְהוֹצִיא שְׁנֵי פֵּרוֹת, נִמְצָא שֶׁרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שִׁשָּׁה בָּנִים. וְכֵן נֹאמַר לְמָשָׁל, שֶׁכָּל עָנָף הוּא בִּבְחִינָה וְעֵרֶךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֵאָה אֲדֻמִּים. נִמְצָא שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת לוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֲדֻמִּים, מִשְּׁלֹשָׁה עֲנָפִים הַלָּלוּ. נִמְצָא אִם גּוֹזֵל מִמֶּנָּה מֵאָה אֲדֻמִּים, הוּא גּוֹזֵל וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ עָנָף אֶחָד, נִמְצָא שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנּוּ שְׁנֵי בָּנִים.

אֲבָל דַּע, שֶׁבָּזֶה יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל, אִם הַפֵּרוֹת רְאוּיִים לָצֵאת מֵהָעֲנָפִים בָּזֶה אַחַר זֶה, נִמְצָא שֶׁאַף שֶׁזֶּה גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ עָנָף אֶחָד, וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ שְׁנֵי בָּנִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן רְאוּיִים לוֹ לְהִתְקַיֵּם יֶתֶר הַבָּנִים שֶׁל הָעֲנָפִים הַנִּשְׁאָרִים, כִּי לֹא הִזִּיק בְּהַנִּשְׁאָרִים, כִּי לֹא נָטַל מֵהֶם כְּלוּם.

אֲבָל אִם הָיוּ רְאוּיִים לָצֵאת בְּבַת אַחַת, בִּבְחִינַת שִׁשָּׁה בְּכָרֵס אֶחָד, עַל־כֵּן אַף שֶׁזֶּה לֹא גָּזַל מִמֶּנּוּ כִּי אִם מֵאָה אֲדֻמִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵרֶךְ עָנָף אֶחָד שֶׁל שְׁנֵי פֵּרוֹת, עִם כָּל זֶה קִלְקֵל אוֹר כֻּלָּם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם הָיוּ רְאוּיִים לָצֵאת בְּבַת אַחַת, וְזֶה נָטַל וְחִסֵּר מֵהֶם אוֹרָם, וְאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת, עַל כֵּן יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ בְּאֵלּוּ הַמֵּאָה אֲדֻמִּים לְבַד שֶׁנָּטַל מִמֶּנּוּ, לִטֹּל מִמֶּנּוּ כָּל הַבָּנִים. וְכֵן יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה כַּמָּה וְכַמָּה שִׁנּוּיִים, לְפִי הַגְּזֵלָה, וּלְפִי הָאִילָן, וְהָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת, בְּמַהוּתָם וְכַמּוּתָם.

וְהַכְּלָל, כִּי הִיא צְרִיכָה תָּמִיד לְהַשְׁלִים אוֹרָהּ, וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לָהּ שְׁלֵמוּת, אִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהוֹלִיד. וְעִקַּר שְׁלֵמוּתָהּ – עַל יְדֵי הַמָּמוֹן, כִּי הוּא בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת אוֹרָהּ כַּנַּ"ל.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (ישעיהו א׳:י״ז): לִמְדוּ הֵיטֵב, דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ. שֶׁהַפָּסוּק מַזְהִיר לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּלְחַזֵּק אֶת הַנִּגְזָל, לְהַצִּיל עָשׁוּק מִיַּד עוֹשְׁקוֹ, כְּדֵי לְהַצִּיל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כַּנַּ"ל. וְזֶה: לִמְדוּ הֵיטֵב וְכוּ', – שֶׁמַּה שֶּׁתַּעֲשׂוּ מִשְׁפָּט, וְתַצִּילוּ גָּזוּל מִיַּד גּוֹזְלוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה תַּעֲשׂוּ טוֹבָה לְהַבָּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לִמּוּדֵי ה', כְּמָה שֶׁכָּתוּב (שם נד): וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה'. וְזֶה: לִמְדוּ הֵיטֵב – שֶׁהַהֲטָבָה תִּהְיֶה לְהַבָּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לִמּוּדֵי ה'.

וְזֶה סוֹד כַּוָּנַת הַגְּמָרָא (ב"ק קג): הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה יוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו אֲפִלּוּ לְמָדַי. וְהוּא פְּלִיאָה נִשְׂגָּבָה מְאֹד, לָמָּה תָּפְסוּ מָדַי דַּוְקָא. אַךְ דַּע, שֶׁהַגְּמָרָא הִיא נֶעְלֶמֶת וְנִסְתֶּרֶת מְאֹד, וְזֶה כַּוָּנָתָם הָאֱמֶת: הַגּוֹזֵל וְכוּ' יוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו אֲפִלּוּ לְמָדַי, הַיְנוּ לִמּוּדֵי ה', הַיְנוּ הַבָּנִים. שֶׁצָּרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ אֲפִלּוּ הַבָּנִים שֶׁגָּזַל מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי שֶׁגָּזַל אֶת מָמוֹנוֹ. וְזֶה: לְמָדַי, בְּחִינַת לִמּוּדֵי ה' הַנַּ"ל:

ג

תיקון ממון הגזלה (חמדה) בצדקה — הרהורים ולקיחת אשת חברו (משפחה שנטמעה)

וְדַע, שֶׁלִּפְעָמִים אַף שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנּוּ מָמוֹן…

וְדַע, שֶׁלִּפְעָמִים אַף שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנּוּ מָמוֹן, עִם כָּל זֶה לֹא יַזִּיק לְבָנָיו וְלֹא יֶחְסַר אוֹר נַפְשָׁהּ. כִּי בְּרוּחָנִיּוּת הַנֶּפֶשׁ מַרְגֶּשֶׁת הַכְּאֵב וְהַצַּעַר הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לָהּ, כְּשֶׁזֶּה הַגַּזְלָן שֶׁהוּא כְּמוֹ רוֹצֵחַ נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ, בָּא לְחַסֵּר אוֹרָהּ, וְלִגְזֹל נֶפֶשׁ בָּנֶיהָ. וְעַל כֵּן הִיא מְצַמְצֶמֶת אוֹרָהּ, וּמַמְשֶׁכֶת וּמְכַוֶּצֶת עַצְמָהּ, וּמְקַבֶּצֶת לְעַצְמָהּ חֶלְקֵי נַפְשָׁהּ, כְּדֵי שֶׁזֶּה הַגַּזְלָן לֹא יוּכַל לִינֹק מִמֶּנָּה, וּלְחַסֵּר אוֹרָהּ. עַד שֶׁלִּפְעָמִים לֹא יוּכַל הַגַּזְלָן לְהִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ לְקַבֵּל מֵאוֹרָהּ, וְאַף שֶׁגָּזַל וְנָטַל הַמָּמוֹן מִמֶּנּוּ, עִם כָּל זֶה כְּבָר הִתְגַּבְּרָה הַנֶּפֶשׁ, וְצִמְצְמָה וּמָשְׁכָה וְקִבְּצָה אוֹרָהּ, וְלֹא הִנִּיחָה לְקַבֵּל מֵאוֹרָהּ.

וְזֶה הַמָּמוֹן שֶׁלָּקַח הַגַּזְלָן, אֵינוֹ מָמוֹן כְּלָל, רַק עַפְרָא בְּעַלְמָא, מֵאַחַר שֶׁאֵין בּוֹ אוֹר כְּלָל. וְהַמָּמוֹן הַזֶּה הוּא בִּבְחִינַת (איוב כח): עַפְרוֹת זָהָב, בִּבְחִינַת (דברי הימים ב ט׳:כ׳): אֵין כֶּסֶף נֶחֱשָׁב, מֵחֲמַת שֶׁאֵין בְּהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שׁוּם אוֹר, כִּי הִתְגַּבְּרָה וְלֹא הִנִּיחָה לְקַבֵּל מֵאוֹרָהּ. וּכְמוֹ שֶׁיֵּשׁ דֻּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי יֵשׁ אִילָנוֹת בִּמְדִינַת אוּנְגַרִין, שֶׁכְּשֶׁאָדָם בָּא לִטְּלָם, הֵם מַמְשִׁיכִין וּמַקְטִינִים עַצְמָן, וְאֵינָם מַנִּיחִים לִטֹּל אוֹתָם:

ד

נושא אשה לשם ממון (שערות בשמאל) ולשם תורה (שער בימין) — שנאת חינם ומותרי המוח

וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשִׁין, כִּי כְּשֶׁאֵין שְׁלֵמוּת בְּדָבָר…

וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשִׁין, כִּי כְּשֶׁאֵין שְׁלֵמוּת בְּדָבָר, יֵשׁ שָׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת. וְהַנֶּפֶשׁ בְּחִינַת נוּקְבָא, הִיא בֵּין הַקְּלִפּוֹת, כִּי הִיא מִתְפַּזֶּרֶת וְנִדַּחַת בֵּינֵיהֶם תָּמִיד, בִּבְחִינַת (משלי ה׳:ה׳): רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת. וְעַל כֵּן כְּשֶׁהִיא רוֹאָה זֶה הַכֶּסֶף אוֹ שְׁוֵה כֶּסֶף, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אוֹרָהּ כַּנַּ"ל, בְּיַד זֶה הָאִישׁ שֶׁבָּא לְקַדֵּשׁ אוֹתָהּ וּלְהַשְׁלִימָהּ, עַל יְדֵי זֶה תְּאֵבָה אֵלָיו וְנִכְסֶפֶת לוֹ, שֶׁהוּא יַשְׁלִים אוֹרָהּ, וִיקַבֵּץ נִדָּחֶיהָ מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, לְהוֹצִיא רַגְלֶיהָ מִמָּוֶת.

וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשִׁין בְּכֶסֶף, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּשְׁלָם אוֹרָהּ עַל יְדֵי הַכֶּסֶף, וְאֵין בָּהּ חִסָּרוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה הִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ, וְיוֹצְאָה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת. וְעַל כֵּן הִיא מְקֻדֶּשֶׁת וְנִקְנֵית אֵלָיו עַל־יְדֵי הַכֶּסֶף הַזֶּה, כִּי הַכֶּסֶף הוּא שְׁלֵמוּת אוֹר הָאִשָּׁה כַּנַּ"ל. וְזֶה לְשׁוֹן קִדּוּשִׁין – שֶׁמִּתְקַדֶּשֶׁת וּמַזְמֶנֶת עַצְמָהּ לָצֵאת מִן הַטֻּמְאָה, וּלְקַבֵּל קְדֻשָּׁה עַל יָדוֹ:

וּבְכָל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁהוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן וּמַרְוִיחַ, הוּא מַשְׁלִים אוֹרָהּ בָּזֶה, וּמְקַבֵּץ נִדָּחֶיהָ. כִּי הוּא צָרִיךְ לְהַשְׁלִים אוֹרָהּ תָּמִיד, כִּי הוּא בְּחִינַת הֲנָקַת הָאִילָן וְהָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהוּא מֵינִיקָם וּמַשְׁלִימָם, עַל־יְדֵי־זֶה הָאִילָן מְגַדֵּל עֲנָפִים, הַיְנוּ שֶׁמִּתְנוֹצֵץ אוֹרָהּ, וְהָעֲנָפִים עוֹשִׂים פֵּרוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁנּוֹתֵן לָהּ כְּתֻבָּה תֵּכֶף אַחַר הַקִּדּוּשִׁין, וּמַבְטִיחַ לָהּ בַּכְּתֻבָּה: וַאֲנָא אֶפְלַח וְאוֹקִיר וְאוֹזִין וַאֲפַרְנֵס יָתֵךְ – שֶׁמַּבְטִיחַ לָהּ לְהַשְׁלִים אוֹרָהּ תָּמִיד, עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל:

ה

וְזֶה בְּחִינַת יְרֻשָּׁה שֶׁשַּׁיָּךְ לַבָּנִים…

וְזֶה בְּחִינַת יְרֻשָּׁה שֶׁשַּׁיָּךְ לַבָּנִים. כִּי כְּשֶׁהַפֵּרוֹת יוֹצְאִין, לִפְעָמִים עֲדַיִן צְרִיכִים לְעַנְפֵיהֶם לִינֹק מֵהֶם כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּפְטָר, וְאֵינָם יְכוֹלִים לִינֹק עוֹד, כִּי נִפְסָק הֲנָקַת הָאִילָן, עַל־כֵּן הֵם מְקַבְּלִים וְיוֹרְשִׁים הַמָּמוֹן הַשַּׁיָּךְ לָהֶם, לְהַשְׁלִים אוֹרָם, וְהִיא מְקַבֶּלֶת הַשְּׁאָר מַה שֶּׁרָאוּי לָהּ לְאוֹרָהּ, וְזֶה בְּחִינַת הַכְּתֻבָּה שֶׁנּוֹטֶלֶת.

וְלִפְעָמִים אֵין צְרִיכִין הַבָּנִים לְקַבֵּל עוֹד אוֹר מֵהָעֲנָפִים, וְאַף עַל פִּי כֵן נוֹטְלִים יְרֻשָּׁה, זֶהוּ מִבְּחִינָה אַחֶרֶת, כִּי כְּשֶׁהַבָּנִים יוֹצְאִים לָעוֹלָם, יוֹצֵא תֵּכֶף עִמָּהֶם בַּת זוּגָם, וּמָמוֹנָם, וּבְנֵיהֶם, הַיְנוּ, הָאִילָן וְהָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת, וְהָאָב מְקַבֵּץ אוֹרָם. וְעַל־כֵּן אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה גַּם כֵּן לָאָב מָמוֹן בִּשְׁבִיל בָּנָיו, עַל יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּץ חֶלְקֵי אוֹר שֶׁלָּהֶם. וְעַל־כֵּן לִפְעָמִים הֵם נוֹטְלִים יְרֻשָּׁה, אַף שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לְאִמָּן, לְקַבֵּל אוֹר מֵעֲנָפֶיהָ, אֲבָל הֵם נוֹטְלִים מָמוֹן שֶׁלָּהֶם, שֶׁקִּבֵּץ אֲבִיהֶם עַל יָדָם מֵחֶלְקֵי אוֹר שֶׁלָּהֶם.

וּבֶאֱמֶת לֹא הָיָה רָאוּי לְחַלֵּק הַיְרֻשָּׁה בְּשָׁוֶה, כִּי בְּוַדַּאי אֵינוֹ שָׁוֶה חֶלְקֵי אוֹרָם. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִמְסֹר מִשְׁפָּט זֶה לְבֵית־דִּין שֶׁלְּמַטָּה, כִּי אֵין יוֹדֵעַ חִלּוּקִים אֵלּוּ, כִּי־אִם הַיּוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, וְהוּא בֶּאֱמֶת מְסַדֵּר אַחַר־כָּךְ כָּרָאוּי, וְנוֹטֵל מִזֶּה וְנוֹתֵן לָזֶה:

ו

וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ, הוּא בָּא לְהִרְהוּרִים…

וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ, הוּא בָּא לְהִרְהוּרִים. כִּי בְּוַדַּאי הוּא מִתְדַּבֵּק וְנִכְסָף לְאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ שֶׁגְּזָלוֹ, עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁנָּטַל מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא אוֹר נַפְשָׁהּ כַּנַּ"ל. וְכֵן הִיא מְהַרְהֶרֶת אַחֲרָיו, עַל־יְדֵי שֶׁמָּשַׁךְ אוֹתָהּ אֵלָיו, עַל־יְדֵי שֶׁמָּשַׁךְ לְעַצְמוֹ אוֹר נַפְשָׁהּ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פא): הַיּוֹרֵד לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ, כְּאִלּוּ בָּא עַל אֵשֶׁת־אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא וְכוּ'. כִּי הוּא בָּא וּמְטַמֵּא מַמָּשׁ אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, עַל־יְדֵי הַגְּזֵלָה כַּנַּ"ל.

וְלִפְעָמִים, יְאַבֵּד הַגַּזְלָן בַּת זוּג שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי הַגְּזֵלָה, כִּי מֵאַחַר שֶׁנָּתַן עֵינוֹ בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ, הַיְנוּ בְּאוֹר בַּת זוּגוֹ, אִם כֵּן הוּא מְמָאֵס בְּשֶׁלּוֹ, וּפוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ מִשֶּׁלּוֹ, וְאֵינוֹ רוֹצֶה בְּחֶלְקוֹ, בַּמָּמוֹן שֶׁלּוֹ, בְּאוֹר בַּת זוּג שֶׁלּוֹ, עַל־כֵּן הִיא גַּם הִיא פּוֹנָה אֶת עַצְמָהּ מִמֶּנּוּ, וּמִתְרַחֶקֶת מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁהוּא הִתְרַחֵק אֶת עַצְמוֹ, וּפָנָה מִמֶּנָּה. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי ברכות פ"ט): מָשָׁל לְאִשָּׁה שֶׁהִיא מַמְתֶּנֶת לְאִישׁ, כָּל זְמַן שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהִנָּשֵׂא לָהּ, הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת לוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִפְלִיג אֶת דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה, אַף הִיא הָלְכָה וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר. עַל־כֵּן אִם אֵין לְהַגַּזְלָן אִשָּׁה, יוּכַל לְאַבֵּד בַּת זוּג שֶׁלּוֹ:

וְגַם יוּכַל הַגַּזְלָן לִפְעָמִים לִגְזֹל מֵחֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ הַבַּת זוּג שֶׁל הַנִּגְזָל. וְהַכֹּל לְפִי תֹּקֶף וְחֹזֶק תַּאֲוָתוֹ וְחִשְׁקוֹ וְהִתְגַּבְּרוּתוֹ עַל מָמוֹן חֲבֵרוֹ בְּהִרְהוּר וּבְמַעֲשֶׂה, עַד שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּתְגַּבֵּר וְיִקַּח גַּם בַּת זוּג שֶׁל חֲבֵרוֹ הַנִּגְזָל. כִּי מֵאַחַר שֶׁהִתְגַּבֵּר וְגָזַל מָמוֹן חֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא אוֹר נֶפֶשׁ בַּת זוּגוֹ כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן לִפְעָמִים נִמְשֶׁכֶת הִיא בְּעַצְמָהּ גַּם כֵּן אַחַר הַמָּמוֹן שֶׁגָּזַל זֶה הַגַּזְלָן מִבַּעְלָהּ. וְעַל־כֵּן לִפְעָמִים הַגַּזְלָן גּוֹזֵל גַּם אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁגָּזַל מִמֶּנּוּ בְּיָדַיִם, אוֹ עַל־יְדֵי חֶמְדָּה.

כִּי דַּע, כִּי גַּם עַל־יְדֵי חֶמְדָּה וְתַאֲוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְמָמוֹן חֲבֵרוֹ, גַּם עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְגָזְלוֹ, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ תֹּקֶף גָּדוֹל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן בסי' קצג). וְעַל־כֵּן יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם מָמוֹן גְּזֵלָה, אַף שֶׁלֹּא גָּזַל כְּלוּם בְּיָדַיִם.

וְזֶהוּ הָאִסּוּר הַלָּאו הֶחָמוּר שֶׁבַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: לֹא תַחְמֹד, כִּי הַחֶמְדָּה בְּעַצְמָהּ הוּא אִסּוּר חָמוּר מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי יֵשׁ כֹּחַ בְּהַחֶמְדָּה לִגְזֹל מִמֶּנּוּ מָמוֹנוֹ, וְנֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן יֵשׁ אִסּוּר אֲפִלּוּ בְּמַחֲשָׁבָה לִשְׁלֹחַ יָד בְּפִקָּדוֹן, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּבָבָא מְצִיעָא (דף מג:): הַחוֹשֵׁב לִשְׁלֹחַ יָד בְּפִקָּדוֹן. כִּי הַפְּלֻגְתָּא הִיא רַק אִם חַיָּב עַל־זֶה כְּמוֹ הַשּׁוֹלֵחַ יָד מַמָּשׁ, אֲבָל אִסּוּר יֵשׁ בְּוַדַּאי לְכֻלֵּי עָלְמָא, כַּנַּ"ל.

ז

וְהִנֵּה, לִפְעָמִים הַגַּזְלָן הוּא בִּבְחִינַת מְמָאֵס בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים וְחוֹמֵד אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל…

וְהִנֵּה, לִפְעָמִים הַגַּזְלָן הוּא בִּבְחִינַת מְמָאֵס בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים וְחוֹמֵד אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל. וְלִפְעָמִים רוֹצֶה בִּשְׁנֵיהֶם, שֶׁרוֹצֶה אֶת מָמוֹנוֹ, וְחָפֵץ גַּם בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ. וְזֶה בְּחִינַת מַכְנִיס צָרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ.

וְהַנָּבִיא הִזְהִיר עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ב׳:ט״ו-ט״ז): וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל תִּבְגֹּד, כִּי שָׂנֵא שַׁלַּח. הַכַּוָּנָה: אִם אֵין דַּי לְךָ בְּחֶלְקְךָ, וְאַתָּה שׂוֹנֵא אֶת מָמוֹנְךָ, שֶׁאֵינוֹ מַסְפִּיק לְךָ, עַל כֵּן שַׁלַּח. הַיְנוּ שֶׁתַּעֲשֶׂה תַּקָּנָה לָזֶה, שֶׁתִּתֵּן צְדָקָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת שַׁלַּח, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת י״א:א׳): שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם;

כְּמָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין ז.): אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִין, יַעֲשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה. כִּי מַה שֶּׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִין, הוּא מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפּוֹת עַל הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת נוּקְבָא, בִּבְחִינַת: רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת, וְעַל־יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבְּרִים הַקְּלִפּוֹת עָלֶיהָ, הֵם יוֹנְקִים מִמֶּנָּה וּמְחַסְּרִים אוֹרָהּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵין לוֹ מָמוֹן. אֲבָל עַל־יְדֵי צְדָקָה, הוּא מוֹצִיאָהּ מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת. כִּי צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת (משלי י׳:ב׳), הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁהָיָה מִקֹּדֶם "רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת". וְעַל כֵּן, עַל יְדֵי צְדָקָה יוּכַל לְתַקֵּן מָמוֹנוֹ, בְּחִינוֹת אֵשֶׁת נְעוּרָיו, וְלֹא לִבְגֹּד בָּהּ, וְזֶה: כִּי שָׂנֵא שַׁלַּח:

ח

וְדַע, שֶׁעַל יְדֵי צְדָקָה יוּכַל לְתַקֵּן מָמוֹן גְּזֵלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ…

וְדַע, שֶׁעַל יְדֵי צְדָקָה יוּכַל לְתַקֵּן מָמוֹן גְּזֵלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, הַיְנוּ שֶׁגְּזָלוֹ עַל־יְדֵי חֶמְדָּה, כִּי גְּזֵלָה מַמָּשׁ אֵין לָהּ תִּקּוּן עַד שֶׁיָּשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה, וְכֵן אִם גָּזַל אֶת הָרַבִּים, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּהַמָּמוֹן שֶׁגָּזַל צָרְכֵי רַבִּים. אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ מָמוֹן גְּזֵלָה עַל־יְדֵי חֶמְדָּה כַּנַּ"ל, זֶה יָכוֹל לְתַקֵּן עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה יִתְקַיֵּם כָּךְ. הַיְנוּ שֶׁיִּתְקַיֵּם אֶצְלוֹ מָמוֹנוֹ, אַף שֶׁהִיא שֶׁל גְּזֵלָה עַל יְדֵי הַחֶמְדָּה.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין עא) עַל פָּסוּק (מלאכי ג׳:ג׳): וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף וְהָיוּ לַה' מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה – צְדָקָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה נִטְמְעָה.

הַיְנוּ, שֶׁעַל יְדֵי צְדָקָה נִתְתַּקֵּן הַגְּזֵלָה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה, כִּי הוּא בְּחִינַת גּוֹזֵל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו וְנוֹטֵל אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל, עַל כֵּן הוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּחָה שֶׁל תַּעֲרוֹבוֹת. וְעַל־יְדֵי צְדָקָה, נִתְתַּקֵּן שֶׁיִּתְקַיֵּם כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה – נִטְמְעָה. וְזֶה: וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף, הַיְנוּ שֶׁיְּצָרֵף וִיזַקֵּק הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁהוּא שֶׁל גְּזֵלָה כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה כַּנַּ"ל:

ט

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה…

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ע): הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם מָמוֹן הַוְיָן לֵהּ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים;

כִּי כְּשֶׁנְּשָׂאָהּ לְשֵׁם מָמוֹן, וּפוֹנֶה עַצְמוֹ לְהַמָּמוֹן, הוּא שׁוֹטֶה וּכְסִיל. כִּי לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ (קהלת י׳:ב׳), הַיְנוּ שֶׁהֶחָכָם כְּשֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה הוּא פּוֹנֶה לִימִינוֹ, הַיְנוּ לְהַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָמִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג): מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. הַיְנוּ, שֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות קי): הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְכוּ'.

אֲבָל לֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, שֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה בִּשְׁבִיל מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׂמֹאל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג׳:ט״ז) בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד. וְנִמְצָא כְּשֶׁנּוֹשֵׂא לְשֵׁם מָמוֹן הוּא כְּסִיל, וּפוֹגֵם וְאוֹבֵד דַּעְתּוֹ, וְעַל־כֵּן הַוְיָן לֵהּ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, מֵאַחַר שֶׁפָּגַם הַדַּעַת, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים הַבָּנִים:

י

וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁפּוֹנֶה עַצְמוֹ לְהַמָּמוֹן, מִזֶּה נַעֲשִׂים שׂוֹנְאִים…

וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁפּוֹנֶה עַצְמוֹ לְהַמָּמוֹן, מִזֶּה נַעֲשִׂים שׂוֹנְאִים. כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַשִּׂנְאָה, הוּא בָּא מִבִּלְבּוּל וַעֲכִירַת הַמֹּחַ. כִּי אַהֲבָה תְּלוּיָה בְּדַעַת וָשֵׂכֶל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב ל״ט:ט״ז): הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְלֹא לָהּ, כִּי הִשָּׁהּ אֱלוֹקַּ חָכְמָה. הַיְנוּ, שֶׁאֵין לָהּ אַהֲבָה עַל בָּנֶיהָ, זֶה בָּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהּ חָכְמָה.

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲכִירַת הַמֹּחַ, מִזֶּה יוֹנְקִים וּמִתְגַּבְּרִים הַשּׂוֹנְאִים. וּכְפִי הַבִּלְבּוּל וְהָעֲכִירוּת שֶׁל הַמֹּחַ עַל יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן, כֵּן הִתְגַּבְּרוּת הַשּׂוֹנְאִים. וְלִפְעָמִים נַעֲשִׂים מִזֶּה שׂוֹנְאֵי חִנָּם, כִּי לְפִי תַּאֲוָתוֹ וּפְנִיָּתוֹ לְמָמוֹן, כֵּן נַעֲשֶׂה כְּסִיל, וְכֵן נִתְעַכֵּר מֹחוֹ, וְכֵן מִתְגַּבְּרִים הַשּׂוֹנְאִים.

וְכָל זְמַן שֶׁהָעֲכִירוּת בְּתוֹךְ הַמֹּחַ, אֲזַי הַשּׂוֹנְאִים הַמִּתְגַּבְּרִים מִשָּׁם, הַיְנוּ מֵהָעֲכִירוּת הַמֹּחַ, הֵם גַּם כֵּן שׂוֹנְאִים בְּדַעַת וּבְמֹחַ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טַעַם עַל שִׂנְאָתָם, אַף שֶׁהַדַּעַת הַזֶּה הוּא בְּחִינוֹת עֲכִירוּת הַמֹּחַ, כִּי עִקַּר הַשִּׂנְאָה הוּא רַק מֵעֲכִירַת הַמֹּחַ, עִם כָּל זֶה יֵשׁ לָהֶם עַל כָּל פָּנִים טַעַם עַל שִׂנְאָתָם, מֵאַחַר שֶׁהָעֲכִירוּת עֲדַיִן בְּתוֹךְ הַמֹּחַ.

אֲבָל דַּע, שֶׁלִּפְעָמִים חוֹשֵׁק כָּל כָּךְ לְמָמוֹן, וְנַעֲשֶׂה כָּל כָּךְ כְּסִיל, עַד שֶׁאֵין הַמֹּחַ יָכוֹל לִסְבֹּל כְּלָל הָעֲכִירוּת, עַד שֶׁיּוֹצֵא בִּבְחִינוֹת שְׂעָרוֹת, כִּי שְׂעָרוֹת הֵם מוֹתְרֵי מֹחִין כַּיָּדוּעַ.

וְאָז גַּם הַשּׂוֹנְאִים הַבָּאִים מִשָּׁם, הַיְנוּ מֵהָעֲכִירוּת הַזֹּאת, מִבְּחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין, מִבְּחִינַת שְׂעָרוֹת, הֵם שׂוֹנְאֵי חִנָּם. כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם טַעַם עַל שִׂנְאָתָם, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם בָּאִים אֲפִלּוּ מֵהָעֲכִירוּת שֶׁבְּתוֹךְ הַמֹּחַ, רַק מִמּוֹתְרֵי מֹחִין, מִבְּחִינַת שְׂעָרוֹת. עַל־כֵּן אֵין לָהֶם שׁוּם טַעַם וָדַעַת, אֲפִלּוּ שֶׁל עֲכִירַת מֹחַ, עַל שִׂנְאָתָם, וְהֵם רַק שׂוֹנְאֵי חִנָּם. וְזֶה בְּחִינוֹת (תהילים ס״ט:ה׳): רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שׂוֹנְאַי חִנָּם; כִּי שׂוֹנְאֵי חִנָּם בָּאִים מִבְּחִינַת שְׂעָרוֹת, מוֹתְרֵי מֹחִין כַּנַּ"ל:

אֲבָל הֶחָכָם, אַף שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּם כֵּן מוֹתְרֵי מֹחִין, בְּחִינַת שְׂעָרוֹת, דַּע, שֶׁהֶחָכָם, בְּחִינוֹת מוֹתְרֵי מֹחִין וּשְׂעָרוֹת שֶׁלּוֹ, הֵם בְּחִינַת שַׁעַר, בְּיָמִין עַל הַשִּׁין. שֶׁמּוֹתְרֵי מֹחִין שֶׁלּוֹ, הֵם בְּחִינַת שְׁעָרִים, שֶׁפּוֹתֵחַ בָּהֶם שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

כִּי מֵחֲמַת שֶׁמֹּחוֹ בְּעַצְמוֹ, אִי אֶפְשָׁר לְהָעוֹלָם לְסָבְלוֹ לְקַבֵּל מֵאוֹרוֹ, הוּא צָרִיךְ לְהִתְלַבֵּשׁ וּלְהִתְכַּסּוֹת עַצְמוֹ, וּלְהַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִדְבָרִים קְטַנִּים וּנְמוּכִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הָעוֹלָם לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח לָהֶם שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע לְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. בִּבְחִינַת (משלי י״ד:י״ט): שַׁחוּ רָעִים לִפְנֵי טוֹבִים, וּרְשָׁעִים עַל שַׁעֲרֵי צַדִּיק. שֶׁכְּדֵי לִשְׁחוֹת וּלְהַכְנִיעַ הָרָעִים לִפְנֵי הַטּוֹבִים, צָרִיךְ לְהָבִיא הָרְשָׁעִים עַל שַׁעֲרֵי צַדִּיק כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין, בְּחִינַת שְׂעָרוֹת. נִמְצָא שֶׁהַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הֶחָכָם, הֵם בְּחִינַת שַׁעַר בְּיָמִין. אֲבָל אֵצֶל הָרָשָׁע הַכְּסִיל, הֵם שְׂעָרוֹת מַמָּשׁ בִּשְׂמֹאל. וְזֶה בְּחִינַת: לֵב חָכָם לִימִינוֹ, וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ.

וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם בקידושין ע): הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, אֵלִיָּהוּ כּוֹפְתוֹ כוּ'. כִּי כְּשֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, בְּוַדַּאי אֵינוֹ מִתְרַצֶּה בְּחֶלְקוֹ, בְּמָמוֹנוֹ, בְּאֵשֶׁת נְעוּרָיו, וּבוֹחֵר בַּמֶּה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵינָהּ הֲגוּנָה לוֹ. וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא בְּחִינַת מוֹתָרוֹת, בְּחִינַת שְׂעָרוֹת כַּנַּ"ל, עַל כֵּן אֵלִיָּהוּ מְמֻנֶּה עַל זֶה לְעָנְשׁוֹ, כִּי הוּא בַּעַל שֵׂעָר (מלכים־ב א), שֶׁמְּמֻנֶּה עַל־זֶה, עַל בְּחִינַת שְׂעָרוֹת, לַעֲשׂוֹת בָּהֶם דִּין.

וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם): אֵלִיָּהוּ כּוֹפְתוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצְעוֹ. זֶה בְּחִינַת מֹחִין, וּבְחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין. כּוֹפְתוֹ – בְּחִינַת מֹחִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין, בְּחִינַת (שיר השירים ז׳:ו׳): מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, בִּרְהִיטֵי מֹחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין, כַּמּוּבָא. רוֹצְעוֹ – זֶה בְּחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין, בְּחִינַת רְצוּעוֹת, שֶׁהֵן בְּחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין: [זֹאת הַתּוֹרָה שֶׁל חֹמֶר אִסּוּר גְּזֵלָה, וְהַתּוֹרָה שֶׁבְּסִימָן ס"ח הַקּוֹדֵם, מֵעִנְיַן פְּגַם הַכַּעַס שֶׁמַּפְסִיד הָעֲשִׁירוּת – שְׁנֵי הַתּוֹרוֹת אֵלּוּ, יֵשׁ לָהֶם חִבּוּר וְשַׁיָּכוּת זֶה לָזֶה, כַּמּוּבָן לְמַשְׂכִּיל, וְהֵם מְחֻבָּרִים יַחַד בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה שֶׁל הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ שֶׁבְּסִימָן נ"ט, כִּי שָׁם הוּבְאוּ שְׁנֵי עִנְיָנִים אֵלּוּ בְּקִצּוּר בְּתוֹךְ הֶמְשֵׁךְ הַתּוֹרָה הַהִיא. עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב]:

סביב התורה

ללמוד עוד בתורה זו

⎙ חדשבנה לי חוברתבחרו חלקים והדפיסו חוברת־לימוד שלמה לתורה זו
סיפור התגלות המאמרמתי ואיך נאמרה תורה זו

(כט) זֶה שַׁיָּךְ לְמַאֲמַר חֹמֶר אִסּוּר גְּזֵלָה סִימָן ס"ט. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל, עָמַד אָז לְפָנָיו אִישׁ עָשִׁיר אֶחָד שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים, וְאַחַר אֵיזֶה יָמִים הִפְצִיר הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל אֶת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בָּנִים, הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ תּוֹרָה עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְלֹא הֵבִין כַּוָּנָתוֹ. וְאַחַר־כָּךְ נוֹדַע לוֹ שֶׁכַּוָּנָתוֹ הִיא כִּי בִּבְּרַסְלֶב הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו, וְהָיָה לְהָאִישׁ הַנַּ"ל קִנְאָה גְּדוֹלָה עַל הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל שֶׁעָלָה לְמַעְלָה וְנִתְעַשֵּׁר כָּל־כָּךְ, וְזֶה זְמַן לֹא כַּבִּיר אֲשֶׁר הָיָה בְּשֻׁתָּפוּת עִמּוֹ וְהָיוּ לוֹ מָעוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהֶעָשִׁיר הַנַּ"ל וּלְבַסּוֹף יָרַד מִמַּדְרֵגָתוֹ כָּל־כָּךְ וְעַל־כֵּן הָיְתָה לוֹ עָלָיו קִנְאָה גְּדוֹלָה. גַּם לָקַח אֶצְלוֹ מָעוֹת מְזֻמָּן וְלֹא הֶחֱזִיר לוֹ. וְרָמַז לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה אֵין לוֹ לְהֶעָשִׁיר הַנַּ"ל בָּנִים כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. אַךְ בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל מְבֹאָר שֶׁלִּפְעָמִים מִתְגַּבֵּר אֶת עַצְמוֹ בְּקִנְאָה וְחֶמְדָּה גְּדוֹלָה כָּל־כָּךְ עַל מְעוֹת חֲבֵרוֹ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ אַף אֶת אִשְׁתּוֹ. וְכֵן הָיָה, שֶׁאַחַר־כָּךְ סָמוּךְ לִפְטִירַת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה צִוָּה לַאֲנָשָׁיו שֶׁיֹּאמְרוּ לְהֶעָשִׁיר הַנַּ"ל שֶׁיְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְיִקַּח אִשָּׁה אַחֶרֶת וְיוֹלִיד בָּנִים. וְכֵן עָשָׂה וְגֵרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אַחַר פְּטִירַת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כַּמָּה שָׁנִים. וּבְתוֹךְ זֶה הַזְּמַן נִפְטְרָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁהָיָה לוֹ קִנְאָה עַל הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל, וְאָז לָקַח הָאִישׁ הַזֶּה אֶת אֵשֶׁת הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל וְנִתְקַיְּמוּ כָּל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַמְרֻמָּזִים בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. וְהֶעָשִׁיר הַנַּ"ל לָקַח לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת וְהָיוּ לוֹ מִמֶּנָּה בָּנִים וּבְעִנְיַן הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל יֵשׁ הַרְבֵּה לְסַפֵּר וְאֵין כָּאן מְקוֹמוֹ:

חיי מוהר״ן · שיחות השייכות לתורות, אות כט

📖 פסוק הפתיחהדע, שהגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים, הינו שהגזלן נוטל מהנגזל בנים. כי עקר הממון של האדם בא לו על ידי בת זוגו(דברים י״א:ו׳)

פסוקים בתורה זו(19) · טקסט מלא
דברים י״א:ו׳

וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן־רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת־פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת־בָּתֵּיהֶם וְאֶת־אׇהֳלֵיהֶם וְאֵת כׇּל־הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ל״א ·תורה מ״א ·תניינא פ״א
משלי י״ח:י״א

הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּתֽוֹ׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה נ״ט ·תורה ס׳
אסתר ה׳:י״א

וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת־כְּבוֹד עׇשְׁרוֹ וְרֹב בָּנָיו וְאֵת כׇּל־אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ וְאֵת אֲשֶׁר נִשְּׂאוֹ עַל־הַשָּׂרִים וְעַבְדֵי הַמֶּֽלֶךְ׃

איוב כ״א:ז׳-ח׳

מַדּוּעַ רְשָׁעִים יִֽחְיוּ עָתְקוּ גַּם־גָּבְרוּ חָֽיִל׃ זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם עִמָּם וְצֶאֱצָאֵיהֶם לְעֵינֵיהֶֽם׃

בראשית ל״א:ט״ז

כִּי כׇל־הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵֽאָבִינוּ לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ וְעַתָּה כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֵלֶיךָ עֲשֵֽׂה׃

ישעיהו א׳:י״ז

לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָֽה׃

דברי הימים ב ט׳:כ׳

וְכֹל כְּלֵי מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה זָהָב וְכֹל כְּלֵי בֵּֽית־יַעַר הַלְּבָנוֹן זָהָב סָגוּר אֵין כֶּסֶף נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאֽוּמָה׃

משלי ה׳:ה׳

רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹֽכוּ׃

מלאכי ב׳:ט״ו-ט״ז

וְלֹא־אֶחָד עָשָׂה וּשְׁאָר רוּחַ לוֹ וּמָה הָאֶחָד מְבַקֵּשׁ זֶרַע אֱלֹהִים וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל־יִבְגֹּֽד׃ כִּֽי־שָׂנֵא שַׁלַּח אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְכִסָּה חָמָס עַל־לְבוּשׁוֹ אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם וְלֹא תִבְגֹּֽדוּ׃

קהלת י״א:א׳

שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל־פְּנֵי הַמָּיִם כִּֽי־בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶֽנּוּ׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ד׳ ·תניינא ט״ו
משלי י׳:ב׳

לֹֽא־יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּֽוֶת׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ס״ז ·תורה ר״א
מלאכי ג׳:ג׳

וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת־בְּנֵֽי־לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף וְהָיוּ לַֽיהֹוָה מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָֽה׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תניינא ד׳
קהלת י׳:ב׳

לֵב חָכָם לִֽימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלֽוֹ׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ו׳ ·תניינא פ״ג
דברים לג

וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתֽוֹ׃ וַיֹּאמַר יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ (אשדת) [אֵשׁ דָּת] לָֽמוֹ׃ אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל־קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃

משלי ג׳:ט״ז

אֹרֶךְ יָמִים בִּֽימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבֽוֹד׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה י״ב ·תורה מ״ט ·תורה קנ״ט
איוב ל״ט:ט״ז

הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְּלֹא־לָהּ לְרִיק יְגִיעָהּ בְּלִי־פָֽחַד׃

תהילים ס״ט:ה׳

רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שֹׂנְאַי חִנָּם עָצְמוּ מַצְמִיתַי אֹיְבַי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לֹֽא־גָזַלְתִּי אָז אָשִֽׁיב׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ל׳
משלי י״ד:י״ט

שַׁחוּ רָעִים לִפְנֵי טוֹבִים וּרְשָׁעִים עַֽל־שַׁעֲרֵי צַדִּֽיק׃

שיר השירים ז׳:ו׳

רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִֽים׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה נ״ד ·תניינא ס׳ ·תניינא פ״ב
מאמרי חז״ל ומדרש(10) · 8 מהמקור
פסחים קיטלדף המלא

שָׁלֹשׁ מַטְמוֹנִיּוֹת הִטְמִין יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם, אַחַת נִתְגַּלָּה לְקֹרַח, וְאַחַת נִתְגַּלָּה לְאַנְטוֹנִינוּס בֶּן אַסְוִירוּס, וְאַחַת גְּנוּזָה לְצַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. ״עוֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ״, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: זוֹ עׇשְׁרוֹ שֶׁל קֹרַח. (שֶׁנֶּאֱמַר:) ״וְאֶת כׇּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם״, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו. אָמַר רַבִּי לֵוִי: מַשּׂאוֹי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת פְּרָדוֹת לְבָנוֹת הָיוּ מַפְתְּחוֹת בֵּית גְּנָזָיו שֶׁל קֹרַח, וְכוּלְּהוּ אַקְלִידֵי וּקְלִיפֵּי דְגִלְדָּא.

יבמות סב:לדף המלא

הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר רַבִּי חֲנִילַאי: כׇּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה — שָׁרוּי בְּלֹא שִׂמְחָה, בְּלֹא בְּרָכָה, בְּלֹא טוֹבָה. בְּלֹא שִׂמְחָה, דִּכְתִיב: ״וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ״. בְּלֹא בְּרָכָה, דִּכְתִיב: ״לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ״.

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ל״א
ב"מ נטלדף המלא

לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּכְבוֹד אִשְׁתּוֹ, שֶׁאֵין בְּרָכָה מְצוּיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְאַבְרָם הֵטִיב בַּעֲבוּרָהּ״. וְהַיְינוּ דַּאֲמַר לְהוּ רָבָא לִבְנֵי מָחוֹזָא: אוֹקִירוּ לִנְשַׁיְיכוּ, כִּי הֵיכִי דְּתִתְעַתְּרוּ. תְּנַן הָתָם: חֲתָכוֹ חוּלְיוֹת, וְנָתַן חוֹל בֵּין חוּלְיָא לְחוּלְיָא – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין.

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה מ״ט
בבא קמא קיטלדף המלא

וְאִידַּךְ נָמֵי, הָכְתִיב: ״וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ״! ״מָה טַעַם״ קָאָמַר – מָה טַעַם ״וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם״? מִשּׁוּם דְּקָבְעִי נֶפֶשׁ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה – כְּאִילּוּ נוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֵּן אׇרְחוֹת כׇּל בּוֹצֵעַ בָּצַע, אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח״; וְאוֹמֵר: ״וְאָכַל קְצִירְךָ וְלַחְמֶךָ, בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ״. וְאוֹמֵר:

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה נ״ט
ב"ק קגלדף המלא

כׇּל הַגַּזְלָנִין מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה! אָמְרִי: הָתָם אֲמָנָה הֲוַאי, וְלָא מַשְׁכֵיהּ רַב כָּהֲנָא לְכִיתָּנָא; וְרַב לְטַעְמֵיהּ, דַּאֲמַר רַב: עוֹשִׂין אֲמָנָה בְּפֵירוֹת, וְאֵין עוֹשִׂין אֲמָנָה בְּדָמִים. מַתְנִי׳ הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה, וְנִשְׁבַּע לוֹ – יוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו לְמָדַי. לֹא יִתֵּן לֹא לִבְנוֹ, וְלֹא לִשְׁלוּחוֹ, אֲבָל נוֹתֵן לִשְׁלִיחַ בֵּית דִּין. וְאִם מֵת – יַחֲזִיר לְיוֹרְשָׁיו. נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן, וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַחוֹמֶשׁ; מָחַל לוֹ עַל הַקֶּרֶן, וְלֹא מָחַל לוֹ עַל הַחוֹמֶשׁ; מָחַל לוֹ עַל זֶה וְעַל זֶה, חוּץ מִפָּחוּת שָׁוֶה פְּרוּטָה בַּקֶּרֶן – אֵינוֹ צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחֲרָיו.

סנהדרין פאלמקור

וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה(המאמר בהקשרו — בקישור למקור)

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה כ״ג ·תורה ע״ט
גיטין ז.לדף המלא

״הָסִר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרִם הָעֲטָרָה״, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֹאת לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהִקְדִּימוּ לְפָנֶיךָ בְּסִינַי ״נַעֲשֶׂה״ לְ״נִשְׁמָע״?! אָמַר לָהֶן: לֹא זֹאת לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהִשְׁפִּילוּ אֶת הַגָּבוֹהַּ וְהִגְבִּיהוּ אֶת הַשָּׁפֵל, וְהֶעֱמִידוּ צֶלֶם בַּהֵיכָל?! דָּרֵשׁ רַב עַוִּירָא, זִימְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַמֵּי, וְזִימְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַסִּי – מַאי דִּכְתִיב: ״כֹּה אָמַר ה׳ אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגוֹזּוּ וְעָבָר וְגוֹ׳״? אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצוּמְצָמִין – יַעֲשֶׂה מֵהֶן צְדָקָה. וְכׇל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהֵן מְרוּבִּין. מַאי ״וְכֵן נָגוֹזּוּ וְעָבַר״? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כָּל הַגּוֹזֵז מִנְּכָסָיו וְעוֹשֶׂה מֵהֶן צְדָקָה – נִיצָּל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם.

קידושין עאלמקור

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה(המאמר בהקשרו — בקישור למקור)

קידושין עלדף המלא

אָמַר אָדוֹן: אַף עַל פִּי שֶׁשָּׂמוּ עַצְמָם כְּנָמֵר – הֵן חֲשׁוּבִים לְפָנַי כִּכְרוּב. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: כׇּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ חֲרָשׁוֹ לְכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ וּזְרָעוֹ מֶלַח, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֵלֶּה הָעוֹלִים מִתֵּל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא״. אָמַר רַבָּה בַּר רַב אַדָּא אָמַר רַב: כׇּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשׁוּם מָמוֹן – הָוַיִין לוֹ בָּנִים שֶׁאֵינָן מְהוּגָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר:

מנחות קילדף המלא

שִׁימִי אַתְּ?! דְּקָרוּ לֵיהּ אֱלָהָא דֵּאלָהָא. ״בְּכׇל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי״ – בְּכׇל מָקוֹם סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בְּכׇל מָקוֹם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶן כְּאִילּוּ מַקְטִירִין וּמַגִּישִׁין לִשְׁמִי. ״וּמִנְחָה טְהוֹרָה״ – זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה, נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ לוֹמֵד תּוֹרָה. ״שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה׳ כׇּל עַבְדֵי ה׳ הָעֹמְדִים בְּבֵית ה׳ בַּלֵּילוֹת״, מַאי ״בַּלֵּילוֹת״? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בְּתוֹרָה בַּלַּיְלָה, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב כְּאִילּוּ עֲסוּקִים בַּעֲבוֹדָה. ״לְעוֹלָם זֹאת עַל יִשְׂרָאֵל״, אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב:

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ל׳ ·תורה ל״ה
נושאים בתורה זו(6)
הלכות שנבנו על תורה זו(11)
ביאורים נוספים על תורה זו(1)
נזכר בכתבי ברסלב(1)
ס״ט / רפ״ו