רע״ז

תורה רע״ז

ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ · 29 פסקאות · 6 חלקים

מפת הזרימה של התורהההיגיון הפנימי במבט אחד

משפט מפתח מכל חלק. לחיצה קופצת אל הטקסט.

א

מחלוקת — לא לעמוד כנגד השונאים אלא נפשי כעפר, המשל בחותר תחת הבית, ומחלוקת צדיקים לטובה ולהמתקת דינים בשורש (תמר דקדושה מול תמר דסטרא אחרא)

דַּע, כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת עַל הָאָדָם, אֵין לַעֲמֹד עַצְמוֹ כְּנֶגֶד הַשּׂוֹנְאִים, לוֹמַר…

דַּע, כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת עַל הָאָדָם, אֵין לַעֲמֹד עַצְמוֹ כְּנֶגֶד הַשּׂוֹנְאִים, לוֹמַר: כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לוֹ כְּנֶגְדּוֹ; כִּי זֶה גּוֹרֵם שֶׁהַשּׂוֹנֵא יָבוֹא לִמְבֻקָּשׁוֹ, לִרְאוֹת בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לִרְאוֹת בּוֹ,

רַק אַדְּרַבָּא, רָאוּי לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת, וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת, בְּחִינוֹת: וְנַפְשִׁי כְּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה – כְּמוֹ הֶעָפָר שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין עָלֶיהָ, וְהִיא נוֹתֶנֶת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת: אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְזָהָב וְכֶסֶף וַאֲבָנִים טוֹבוֹת – הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר; כְּמוֹ כֵן אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם חוֹלְקִים עָלָיו וּמְבַקְּשִׁים רָעָתוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵעָשֶׂה לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת, כְּמוֹ הֶעָפָר כַּנַּ"ל.

וְהוּא כְּמָשָׁל, כְּשֶׁאֶחָד חוֹתֵר תַּחַת בֵּית חֲבֵרוֹ, אִם הוּא יַעֲמֹד עַצְמוֹ וְיַחְתֹּר גַּם כֵּן כְּנֶגְדּוֹ, אֲזַי בְּוַדַּאי בְּקַל יָבוֹא הַחוֹתֵר לִמְבֻקָּשׁוֹ, אֲבָל כְּשֶׁאֶחָד חוֹתֵר וַחֲבֵרוֹ עוֹמֵד בִּפְנִים וְשׁוֹפֵךְ עָפָר וְעוֹשֶׂה תֵּל כְּנֶגְדּוֹ – אֲזַי מֵפִיר מַחֲשַׁבְתּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל הַשּׂוֹנֵא לַעֲשׂוֹת מְבֻקָּשׁוֹ.

כְּמוֹ כֵן אֵין לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַשּׂוֹנְאִים לַעֲשׂוֹת כְּנֶגְדָּם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁחוֹתֵר גַּם כֵּן כְּמוֹ הַשּׂוֹנֵא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יָבוֹא לִמְבֻקָּשׁוֹ בְּקַל. אֲבָל עַל־יְדֵי בְּחִינַת עָפָר, בְּחִינַת וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה מֵפִיר מַחֲשֶׁבֶת הַשּׂוֹנֵא כַּנַּ"ל, וַאֲזַי כּוֹרֶה שַׁחַת בָּהּ יִפֹּל, כִּי נוֹפֵל וְנִשְׁאָר בְּהַשַּׁחַת שֶׁכָּרָה עַל חֲבֵרוֹ עַל יְדֵי הֶעָפָר שֶׁנִּשְׁפָּךְ עָלָיו, כִּי חֲבֵרוֹ עוֹמֵד וְשׁוֹפֵךְ עָלָיו עָפָר כְּנֶגְדּוֹ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי בְּחִינַת וְנַפְשִׁי כְּעָפָר כַּנַּ"ל:

ב

בקמים עלי מרעים — לשמוע מן מחלוקת הצדיקים רק טובה; הרפואות מן הארץ וכוח חודש אייר, ארץ כנען (מחלוקת) מול ארץ סתם (שלום)

וְכָל זֶה כְּשֶׁהַחוֹלְקִים הֵם רְשָׁעִים, אֲבָל כְּשֶׁחוֹלְקִים עָלָיו צַדִּיקִים…

וְכָל זֶה כְּשֶׁהַחוֹלְקִים הֵם רְשָׁעִים, אֲבָל כְּשֶׁחוֹלְקִים עָלָיו צַדִּיקִים, בְּוַדַּאי כַּוָּנָתָם הוּא רַק לְטוֹבָה, שֶׁמְּרִימִין וּמְנַשְּׂאִין אוֹתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה, וּמַמְתִּיקִים דִּינִים מֵעָלָיו, וְהוּא כְּמוֹ אֶחָד שֶׁחוֹפֵר עַצְמוֹ תַּחַת חֲבֵרוֹ וּמַשְׁלִיךְ לוֹ מַתָּנָה טוֹבָה, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כְּעֵין זֶה בִּצְדָקָה, שֶׁכַּמָּה תַּנָּאִים הִשְׁלִיכוּ צְדָקוֹת בְּהֶצְנֵעַ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵדַע הַמְקַבֵּל (כתובות סז:), כֵּן זֹאת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים הוּא שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ טוֹבָה בְּהֶעְלֵם וְהֶצְנֵעַ כַּנַּ"ל.

וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד (תהילים צ״ב:י״ב): בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים וְכוּ'. כִּי יֵשׁ תָּמָר בִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח (שם); וּכְנֶגְדּוֹ תָּמָר בְּסִטְרָא אָחֳרָא, בְּחִינַת: שְׂאוֹר בְּכַכּוֹתֶבֶת, וְכוֹתֶבֶת הִיא תְּמָרָה, הַיְנוּ הַתָּמָר שֶׁבְּסִטְרָא אָחֳרָא, כִּי שְׂאוֹר הוּא כְּלָלוּת וְתֹקֶף הַדִּינִים, כִּי הוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים בְּרִבּוּעַ וּבְמִלּוּי כַּמּוּבָא, וְעַל כֵּן נִקְרָא תָּמָר, לְשׁוֹן תְּמוּרָה, הַיְנוּ הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִיא נִקְרֵאת תְּמוּרָה, כִּי תְּמוּרַת חָכְמָה – אִוֶּלֶת, תְּמוּרַת חַיִּים וְכוּ', כַּמּוּבָא (בספר יצירה).

וְשֹׁרֵשׁ הַדִּינִים וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, וְשָׁרְשָׁם – מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְאֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁהִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִים הַדִּינִים בְּשָׁרְשָׁן כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כִּי נִמְתָּק וְנִתְבַּטֵּל הַתָּמָר דְּסִטְרָא אָחֳרָא עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים בְּשָׁרְשָׁן,

נִמְצָא שֶׁמַּחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה, רַק מֵחֲמַת שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל וְנֶאֱחָז הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַדִּינִים, שֶׁהֵם מַחֲלֹקֶת גְּמוּרָה, עַל כֵּן אֶפְשָׁר שֶׁיִּדְּמֶה שֶׁהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים הִיא גַּם כֵּן מַחֲלֹקֶת גָּמוּר שֶׁל שִׂנְאָה חַס וְשָׁלוֹם, מֵחֲמַת שֶׁהֵם נֶאֱחָזִין שָׁם כַּנַּ"ל, אֲבָל בֶּאֱמֶת הוּא רַק לְטוֹבָה.

וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד, כְּשֶׁיִּהְיֶה עָלָיו מַחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע מִן הַמַּחֲלֹקֶת רַק טוֹבוֹת, כִּי בְּוַדַּאי כַּוָּנָתָם לְטוֹבָה כַּנַּ"ל,

וְזֶה: בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים, הַיְנוּ מַחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁהֵם אַחִים וְרֵעִים, בְּחִינַת תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין (זוהר ויקרא עא), כִּי בְּוַדַּאי הֵם אוֹהֲבִים גְּדוֹלִים.

וּכְשֶׁהֵם יָקוּמוּ עָלַי: תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח – שֶׁלֹּא יִשְׁמַע מִן הַמַּחֲלֹקֶת כִּי אִם הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשִׂין לוֹ בָּזֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים כַּנַּ"ל, וְלֹא יִטְעֶה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהִיא מַחֲלֹקֶת גְּמוּרָה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן לָהֶם אֲחִיזָה בְּזֹאת הַמַּחֲלֹקֶת, כִּי זֹאת הַמַּחֲלֹקֶת הוּא רַק לְטוֹבָה כַּנַּ"ל:

ג

אייר ראשי תיבות אויבי ישובו יבושו רגע — כבוד שבת באכילה ותיקון חילול שבת, השבת רגלי המצוה מן הקליפות והפיכת שביל דקיק לדרך כבושה

גַּם כָּל הָרְפוּאוֹת בָּאִין מִן הָאָרֶץ, וְעַל כֵּן בְּעֵת שֶׁהָאָרֶץ נוֹתֶנֶת יְבוּלָהּ…

גַּם כָּל הָרְפוּאוֹת בָּאִין מִן הָאָרֶץ, וְעַל כֵּן בְּעֵת שֶׁהָאָרֶץ נוֹתֶנֶת יְבוּלָהּ, שֶׁנּוֹתֶנֶת כֹּחַ בְּכָל הָאִילָנוֹת וְהַצְּמָחִים, דְּהַיְנוּ בִּזְמַן הַחֲנִיטָה, שֶׁהוּא בְּחֹדֶשׁ אִיָּר, אֲזַי יֵשׁ כֹּחַ יוֹתֵר בְּכָל הָרְפוּאוֹת, כִּי אָז נוֹתֶנֶת הָאָרֶץ בָּהֶם כֹּחַ. אֲבָל בִּזְמַן אַחֵר, אֲפִלּוּ אִם יִקְחוּ אוֹתָן הָרְפוּאוֹת בְּעַצְמָן, אֵין לָהֶם זֶה הַכֹּחַ, וְעַל כֵּן לוֹקְחִין רְפוּאוֹת בְּחֹדֶשׁ אִיָּר, שֶׁהוּא "מַייא".

וְעִקָּר הוּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּל הָאֲרָצוֹת מְקַבְּלִין מִתַּמְצִית אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהּ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: לִפְעָמִים נִקְרֵאת אֶרֶץ כְּנַעַן, וְלִפְעָמִים נִקְרֵאת אֶרֶץ סְתָם.

הַיְנוּ כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת, אֲזַי נִקְרֵאת אֶרֶץ כְּנַעַן, בְּחִינַת כָּאן עָנִי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ) עַל פָּסוּק: וְלֹא יִהְיֶה כְּנַעֲנִי – אֵין כָּאן עָנִי. נִמְצָא כְּנַעַן הוּא בְּחִינוֹת כָּאן עָנִי, וְזֶה עַל יְדֵי מַחֲלֹקֶת, כִּי מַחֲלֹקֶת אַחַת דּוֹחָה מֵאָה פַּרְנָסוֹת:

וְזֶה בְּחִינוֹת (בראשית י״ג:ז׳): וַיְהִי רִיב בֵּין רוֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רוֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ – שֶׁעַל־יְדֵי הָרִיב וְהַמַּחֲלֹקֶת, עַל־יְדֵי־זֶה וְהַכְּנַעֲנִי וְכוּ', כִּי אֲזַי נִקְרֵאת בְּחִינַת אֶרֶץ כְּנַעַן כַּנַּ"ל.

אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם, אֲזַי הִיא נִקְרֵאת בְּחִינַת אֶרֶץ סְתָם, וַאֲזַי הִיא בְּחִינַת: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ (תהילים ס״ז:ז׳) – שֶׁנּוֹתֶנֶת כֹּחוֹתֶיהָ לְכָל יְבוּל הָאָרֶץ, וַאֲזַי יֵשׁ כֹּחַ לְכָל הָרְפוּאוֹת כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן אוֹתִיּוֹת אִיָּיר רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: אֹיְבַי יָשׁוּבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע (תהילים ו׳:י״א); כִּי אֲזַי הֵם כָּל הָרְפוּאוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא הֶפֶךְ הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶרֶץ כְּנַעַן כַּנַּ"ל:

ד

אכילת שבת נותנת כוח לרגלים — פסיעה קטנה נעשית דרך כבושה, רגל רפואה לריאה, ויראות נפולות מש"ך דינים

וְדַע שֶׁעִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת הִיא הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב…

וְדַע שֶׁעִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת הִיא הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ט״ז:כ״ה): אִכְלוּהוּ הַיּוֹם, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת יְקָרָה מְאֹד, כִּי הוּא כֻּלּוֹ אֱלֹהוּת כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, וְכַמְבֹאָר (לעיל בסי' נ"ז). וְעַל כֵּן מִצְוָה גְּדוֹלָה לְהַרְבּוֹת בִּסְעֻדַּת שַׁבָּת, וְהוּא תִּקּוּן לְחִלּוּל שַׁבָּת, כִּי מֵחִלּוּל שַׁבָּת אִי אֶפְשָׁר לִזָּהֵר, כִּי בְּקַל אֶפְשָׁר לְהִכָּשֵׁל בְּחִלּוּל שַׁבָּת, חַס וְשָׁלוֹם. וְהַתִּקּוּן הוּא עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה שֶׁל שַׁבָּת,

כִּי חִלּוּל שַׁבָּת הוּא בְּחִינוֹת חָלָל, בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת, בְּחִינוֹת: כִּי יִמָּצֵא חָלָל בַּאֲדָמָה (דברים כ״א:א׳). וּמִי שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה, פְּסִיעוֹתָיו מִתְקַצְּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כב), וְשַׁבָּת הִיא בְּחִינַת אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרשה יא), שֶׁאָמְרָה שַׁבָּת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לַכֹּל נָתַתָּ בֶּן זוּג וְלִי לֹא נָתַתָּ, וֶהֱשִׁיבָהּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הוּא בֶּן זוּג שֶׁלָּהּ. נִמְצָא שֶׁחִלּוּל שַׁבָּת הוּא בְּחִינוֹת פְּסִיעוֹת קְצָרוֹת, בְּחִינוֹת פְּסִיעוֹתָיו מִתְקַצְּרוֹת כַּנַּ"ל.

וְהִנֵּה מָצִינוּ לְהֵפֶךְ, כִּי הֲלֹא אַדְּרַבָּא, רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָסְרוּ לִפְסֹעַ בְּשַׁבָּת פְּסִיעָה גַּסָּה (שבת קיג:), וְצָרִיךְ דַּוְקָא לִפְסֹעַ בְּשַׁבָּת פְּסִיעָה קְטַנָּה.

אַךְ דַּע, כִּי בְּחֹל, כְּשֶׁעוֹשִׂין מִצְוָה, וְכָל מִצְוָה הִיא קוֹמָה שְׁלֵמָה, יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא יוֹנֶקֶת מֵהֶם, וְהֵן הָרַגְלִין שֶׁל הַמִּצְוָה, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, בִּבְחִינוֹת: רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת (משלי ה׳:ה׳); וּבְשַׁבָּת עוֹלִין הָרַגְלִין מִן הַקְּלִפּוֹת, בִּבְחִינוֹת: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ (ישעיהו נ״ח:י״ג), שֶׁבְּשַׁבָּת מְשִׁיבִין הָרַגְלִין שֶׁל מִצְוָה אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וַאֲזַי מַתְחֶלֶת לֵילֵךְ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וְהִנֵּה בְּוַדַּאי בִּתְחִלַּת הַהֲלִיכָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה, רַק הוּא עֲדַיִן שְׁבִיל דַּקִּיק, פַּעֲמֵי הָרַגְלִין, אַךְ הוּא כִּמְשַׁל הַתִּינוֹק כְּשֶׁמַּתְחִיל לֵילֵךְ, שֶׁבַּתְּחִלָּה אֵינוֹ יָכוֹל לַהֲלֹךְ יָפֶה, אַךְ הָאָב מֵחֲמַת גֹּדֶל אַהֲבָתוֹ וְשַׁעֲשׁוּעָיו עִם בְּנוֹ, הוּא עוֹשֶׂה מִפַּעֲמֵי רַגְלָיו דֶּרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין, כְּשֶׁהַתִּינוֹק עוֹשֶׂה אֵיזֶה דָּבָר קָטָן, אוֹ מְדַבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּר, אַף שֶׁאֵינוֹ חָכְמָה כְּלָל, עִם כָּל זֶה מֵחֲמַת אַהֲבַת הָאָב וְשַׁעֲשׁוּעָיו מִזֶּה, הוּא מְחַבֵּב הַדָּבָר וּמַגְדִּילוֹ וּמַרְחִיבוֹ וְעוֹשֶׂה מִזֶּה דָּבָר גָּדוֹל.

כְּמוֹ כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁהַמִּצְוָה מַתְחֶלֶת לֵילֵךְ, אוֹ כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אֵיזֶה דֶּרֶךְ חָדָשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף שֶׁבַּתְּחִלָּה הוּא שְׁבִיל דַּקִּיק, עִם כָּל זֶה מֵחֲמַת גֹּדֶל שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ מִזֶּה, הוּא עוֹשֶׂה מִפַּעֲמֵי רַגְלָיו דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה.

וְזֶה בְּחִינוֹת (תהלים פה): צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ. צֶדֶק, הַיְנוּ הַמִּצְוו‍ֹת, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (שם קיט): כָּל מִצְוֹתֶיךָ צֶדֶק. כְּשֶׁמַּתְחֶלֶת הַמִּצְוָה לֵילֵךְ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, אֲזַי: וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה מִפַּעֲמֵי הָרַגְלִין, שֶׁהֵם רַק שְׁבִיל דַּקִּיק, וּמֵחֲמַת שַׁעֲשׁוּעָיו, הוּא מֵשִׂים לְדֶרֶךְ רָחָב וְכָבוּשׁ אֶת פְּעָמָיו, שֶׁהֵם רַק שְׁבִיל דַּקִּיק כַּנַּ"ל,

וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין כֹּחַ הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת (שבת קנב): דּוּק בְּכַכֵּי וְתִשְׁכַּח בָּרַגְלִין, שֶׁעַל יְדֵי הָאֲכִילָה מְקַבְּלִין הָרַגְלִין כֹּחַ וַאֲזַי נַעֲשֶׂה מִפַּעֲמֵי הָרַגְלִין, שֶׁהֵם רַק שְׁבִיל דַּקִּיק, פְּסִיעוֹת קְטַנּוֹת, נַעֲשֶׂה מֵהֶם דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינוֹת: פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה, סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. הַיְנוּ שֶׁבְּשַׁבָּת פּוֹסְעִים פְּסִיעָה קְטַנָּה. וְהוּא תָּמוּהַּ, לִכְאוֹרָה, כִּי הֲלֹא אַדְּרַבָּה, מִי שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה, פְּסִיעוֹתָיו מִתְקַצְּרוֹת, וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינוֹת אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה כַּנַּ"ל, וְהָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ פְּסִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וּרְחָבוֹת,

אַךְ סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ וְכוּ' – הַיְנוּ שֶׁאוֹכְלִים סְעֻדַּת שַׁבָּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה בֶּאֱמֶת נִתְתַּקְּנִין הַפְּסִיעוֹת קְטַנּוֹת וְנִתְרַחֲבִין וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה, בִּבְחִינַת וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן עַל יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת נִתְתַּקֵּן חִלּוּל שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת פְּסִיעוֹת קְצָרוֹת כַּנַּ"ל, כִּי עַל יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת נַעֲשֶׂה מִפְּסִיעוֹת קְצָרוֹת רְחָבוֹת, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה כַּנַּ"ל:

ה

רֶגֶל הוּא רְפוּאָה לְהָרֵאָה, כַּיָּדוּעַ לְחַכְמֵי הָרְפוּאוֹת

רֶגֶל הוּא רְפוּאָה לְהָרֵאָה, כַּיָּדוּעַ לְחַכְמֵי הָרְפוּאוֹת:

ו

אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ…

אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ (תהילים ק״כ:ה׳). הָיָה דַּרְכּוֹ לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁמִּצְטַעֵר עַל שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִיִרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁהֵם בָּאִים מִש"ך דִּינִים, וְזֶה: כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ: תָּמָר הוּא גַּם כֵּן שְׁתֵּי פְּעָמִים ש"ך, כַּמּוּבָא:

סביב התורה

ללמוד עוד בתורה זו

⎙ חדשבנה לי חוברתבחרו חלקים והדפיסו חוברת־לימוד שלמה לתורה זו

📜 מאמר הפתיחהדע, כשיש מחלקת על האדם, אין לעמד עצמו כנגד השונאים, לומר: כמו שעושה לי כן אעשה לו כנגדו; כי זה גורם שהשונא יבוא למבקשו, (כתובות סז:)

פסוקים בתורה זו(10) · טקסט מלא
תהילים צ״ב:י״ב

וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אׇזְנָֽי׃

בראשית י״ג:ז׳

וַֽיְהִי־רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵֽה־אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה־לוֹט וְהַֽכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָֽרֶץ׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה י״ד
תהילים ס״ז:ז׳

אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵֽינוּ׃

תהילים ו׳:י״א

יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כׇּל־אֹיְבָי יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָֽגַע׃

שמות ט״ז:כ״ה

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּֽי־שַׁבָּת הַיּוֹם לַיהֹוָה הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶֽה׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה נ״ז ·תורה קכ״ה
דברים כ״א:א׳

כִּי־יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּֽהוּ׃

משלי ה׳:ה׳

רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹֽכוּ׃

ישעיהו נ״ח:י״ג

אִם־תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קׇדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהֹוָה מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָֽר׃

תהלים פה

אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָֽף׃ גַּם־יְהֹוָה יִתֵּן הַטּוֹב וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָֽהּ׃ צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָֽיו׃

תהילים ק״כ:ה׳

אֽוֹיָה־לִי כִּי־גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִֽם־אׇהֳלֵי קֵדָֽר׃

מאמרי חז״ל ומדרש(5) · 2 מהמקור
כתובות סז:למקור

כְּעֵין זֶה בִּצְדָקָה, שֶׁכַּמָּה תַּנָּאִים הִשְׁלִיכוּ צְדָקוֹת בְּהֶצְנֵעַ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵדַע הַמְקַבֵּל(המאמר בהקשרו — בקישור למקור)

פסחים נלדף המלא

אֵין כָּאן עָנִי. וּכְנַעֲנִי מְנָלַן דְּאִיקְּרִי תַּגָּר? דִּכְתִיב: ״וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי״. מַאי ״כְּנַעֲנִי״? אִילֵּימָא כְּנַעֲנִי מַמָּשׁ, אֶפְשָׁר בָּא אַבְרָהָם וְהִזְהִיר אֶת יִצְחָק, בָּא יִצְחָק וְהִזְהִיר אֶת יַעֲקֹב, וִיהוּדָה אָזֵיל וְנָסֵיב?! אֶלָּא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: בַּת גַּבְרָא תַּגָּרָא, דִּכְתִיב: ״כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה״. וְאִיבָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא:

סנהדרין כבלדף המלא

״הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם״. אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי: כׇּל אָדָם שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ בְּיָמָיו, עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אוֹר חָשַׁךְ בְּאׇהֳלוֹ וְנֵרוֹ עָלָיו יִדְעָךְ״. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר: פְּסִיעוֹתָיו מִתְקַצְּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יֵצְרוּ צַעֲדֵי אוֹנוֹ״.

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה מ״ט
שבת קיג:למקור

לְהֵפֶךְ, כִּי הֲלֹא אַדְּרַבָּא, רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָסְרוּ לִפְסֹעַ בְּשַׁבָּת פְּסִיעָה גַּסָּה(המאמר בהקשרו — בקישור למקור)

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה נ״ח ·תורה ס״ו
שבת קנבלמקור

וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין כֹּחַ הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת(המאמר בהקשרו — בקישור למקור)

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה י׳ ·תורה רכ״ה ·תניינא ח׳
מאמרי הזוהר(1) · טקסט־מקור מהדף המצוטט
זוהר ויקרא עאלמקור ↗

הֲרֵי ַהַתֹורָה ּגָלְתָה לְכָאן, אֹו שֶהַחַיִים בָאּו לִצְחֹק עָלֵינּו ּולְב יֵש אֹותָנּו .בְבּושָה בְתֹורָתָם! הִזְדַעְזְעּו רַבִי חִזְקִיָה וְרַבִי יֵיסָא אָמַר רִבִי חִזְקִיָה מַאן אַתְ. אָמַר לֵיה מֵיתָא אֲנָא, וְהָא אִתְעַרְנָא לְגַבֵי סֵפֶר ַתֹורָה. דְזִמְנָא חֲדָא הֲוָה יָתִיב עָלְמָא בְצַעֲרָא, וְאָתּו ח יָיָא הָכָא, לְאִתְעָרָא לָן בְסֵפֶר תֹורָה, וַאֲנָא וְחַבְרָאי אַקְדִימְנָא לְגַבֵי דְמִיכֵי חֶבְרֹון, וְכַד אִתְחַבָרּו בְגַן עֵדֶן בְרּוחֵיהֹון דְצַדִיקַיָיא, אִשְתְכַח קָמַיְיהּו, דְהַהּוא סֵפֶר תֹורָה דְאַיְיתּו ַלְקַמָן אִינּון חַי יָא, הֲוָה פָסּול ּומְשַקֵר בִשְמָא דְמַלְכָא, עַל דְאִשְתְכַח וָא''ו יַתִיר בְהַהּוא קְרָא)(ויקרא יא דִוְשֹסַעַת שֶסַע שְתֵי פְרָסֹות, וְאָמְרּו…

רע״ז / רפ״ו