תורה סט — הגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים

תמצית התורה, אות אחר אות · 11 נקודות

לתורה המלאה ←

אאִסּוּר גְּזֵלָה חָמוּר מְאד כִּי כְּשֶׁגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ מָמוֹן בָּזֶה הוּא גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ בָּנִים, הַיְנוּ שֶׁהַגַּזְלָן נוֹטֵל מֵהַנִּגְזָל בָּנִים, וְאִם זֶה הַנִּגְזָל עֲדַיִן לֹא הָיָה לוֹ בָּנִים יוּכַל לִגְזֹל מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר יֵשׁ לְהַנִּגְזָל בָּנִים יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ הַגַּזְלָן שֶׁיָּמוּתוּ בָּנָיו חַס וְשָׁלוֹם עַל-יְדֵי הַגְּזֵלָה שֶׁגָּזַל מִמֶּנּוּ מָמוֹן:
בעַל-יְדֵי שֶׁגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ בָּא לְהִרְהוּרִים שֶׁהוּא מִתְדַּבֵּק וְנִכְסָף לְאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ שֶׁגְּזָלוֹ עַל-יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁנָּטַל מִמֶּנּוּ:
גגַּם לִפְעָמִים יְאַבֵּד הַגַּזְלָן בַּת זוּג שֶׁלּוֹ עַל-יְדֵי הַגְּזֵלָה וְלִפְעָמִים יוּכַל הַגַּזְלָן לִגְזֹל מֵהַנִּגְזָל אֶת הַבַּת זוּג שֶׁל הַנִּגְזָל:
דגַּם אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם מָמוֹן גְּזֵלָה אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא גָּזַל כְּלוּם בְּיָדַיִם, כִּי גַּם עַל-יְדֵי חֶמְדָּה וְתַאֲוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְמָמוֹן חֲבֵרוֹ גַּם בָּזֶה לְבַד יָכוֹל לְגָזְלוֹ, וְזֶהוּ הָאִסּוּר הֶחָמוּר שֶׁל לֹא תַחְמֹד, כִּי הַחֶמְדָּה בְּעַצְמָהּ הִיא אִסּוּר חָמוּר מְאד, כִּי גַּם בְּהַחֶמְדָּה יֵשׁ כֹּחַ לִגְזֹל מֵחֲבֵרוֹ מָמוֹנוֹ וְנֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כְּמוֹ הַגּוֹזֵל מַמָּשׁ:
העַל יְדֵי צְדָקָה יוּכַל לְתַקֵּן מָמוֹן גְּזֵלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַיְנוּ שֶׁגְּזָלוֹ עַל-יְדֵי חֶמְדָּה, אֲבָל גְּזֵלָה מַמָּשׁ אֵין לָהּ תִּקּוּן עַד שֶׁיָּשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אוֹ אִם גָּזַל אֶת הָרַבִּים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר יַעֲשֶׂה מֵהֶם צָרְכֵי רַבִּים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ''ל:
ואִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִין יַעֲשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה. כִּי עַל-יְדֵי צְדָקָה מְתַקֵּן מָמוֹנוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן וּפַרְנָסָה בְּרֶוַח:
זהַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם מָמוֹן הוּא שׁוֹטֶה וּכְסִיל וּפוֹגֵם וּמְאַבֵּד דַּעְתּוֹ וְעַל-יְדֵי-זֶה הַוְיָן לֵהּ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קִדּוּשִׁין ע):
חעַל-יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן נַעֲשִׂים שֹׂנְאִים וּכְפִי הִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוַת מָמוֹן כֵּן הִתְגַּבְּרוּת הַשֹׂנְאִים, וּכְשֶׁמִּתְגַּבֵּר תַּאֲוַת מָּמוֹן בְּיוֹתֵר נַעֲשִׂים עַל-יְדֵי-זֶה שֹׂנְאֵי חִנָּם:
טעַל-יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן נִתְעַכֵּר וְנִתְבַּלְבֵּל מֹחוֹ וְנַעֲשֶׂה כְּסִיל וְכֵן כָּל מַה שֶּׁמִּתְאַוֶּה יוֹתֵר לְמָמוֹן נִתְעַכֵּר הַמֹּחַ בְּיוֹתֵר:
יכָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ מוֹתְרֵי מֹחִין שֶׁמֵּהֶם יוֹצְאִין הַשְׂעָרוֹת, וְהֶחָכָם וְהַצַּדִּיק אַף שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּם כֵּן מוֹתְרֵי מֹחִין בְּחִינַת שְׂעָרוֹת, אֲבָל הֵם בְּחִינַת שַׁעַר בְּיָמִין עַל הַשִּׁי''ן, שֶׁמּוֹתְרֵי מֹחִין שֶׁלּוֹ הֵם בְּחִינַת שְׁעָרִים שֶׁפּוֹתֵחַ בָּהֶם שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי מֵחֲמַת שֶׁמֹּחוֹ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהָעוֹלָם לְסָבְלוֹ לְקַבֵּל מֵאוֹרוֹ, הוּא צָרִיךְ לְהִתְלַבֵּשׁ וּלְהַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִדְבָרִים קְטַנִּים נְמוּכִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הָעוֹלָם לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח לָהֶם שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע לְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:
יאהַמֹּחִין שֶׁל הַצַּדִּיק הֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין. וּמַה שֶּׁהַצַּדִּיק מַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִפְעָמִים לִדְבָרִים קְטַנִּים וּנְמוּכִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הָעוֹלָם לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ שֶׁזֶּהוּ אֶצְלוֹ בְּחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין כַּנַּ''ל זֶה בְּחִינַת רְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִלִּין:

► תורה ס״ח תורה ע׳ ◄