ל״ה

אשרי העם יודעי תרועה

ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ · 50 פסקאות · 11 חלקים

מפת הזרימה של התורהההיגיון הפנימי במבט אחד

משפט מפתח מכל חלק. לחיצה קופצת אל הטקסט.

א

תשובה כבחינת זרקא — השבת הדבר לשורשו בחכמה, ושמירת השכל מבת פרעה (חכמות חיצוניות)

דַע כִּי תְּשׁוּבָה הִיא לָשׁוּב אֶת הַדָּבָר לַמָּקוֹם שֶׁנִּטַּל מִשָּׁם…

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן: (תהלים פט)

א דַע כִּי תְּשׁוּבָה הִיא לָשׁוּב אֶת הַדָּבָר לַמָּקוֹם שֶׁנִּטַּל מִשָּׁם, וְהוּא בְּחִינַת זַרְקָא, הַמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תיקונים תיקון כא דף מג: ובדף ס. ותיקון סד דף פו: ובתיקונים שבסוף הזוהר חדש דף קט:): דְּאִזְדְרִיקַת לַאֲתָר דְּאִתְנְטִילַת מִתַּמָּן; וּמָאן הַהוּא אֲתָר, הוּא חָכְמָה. כִּי חָכְמָה הִיא שֹׁרֶשׁ כָּל הַדְּבָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קד): כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ.

לָכֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִשְׁמֹר אֶת שִׂכְלוֹ מִשִּׂכְלִיּוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, הַמְכֻנָּה בְּשֵׁם בַּת פַּרְעֹה. כִּי עִקַּר הַחָכְמָה לִקְנוֹת שְׁלֵמוּת, אֵינָם רַק חָכְמוֹת אֱלֹקוּת, וּשְׁאָר הַחָכְמוֹת הֵם רַק חָכְמוֹת בְּטֵלוֹת, וְאֵינָם חָכְמוֹת כְּלָל.

וּבַת, הִיא מְרַמֶּזֶת עַל הַחָכְמָה שֶׁאֵינָהּ חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות קי): הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וְכוּ', וּבְנוֹתַי – אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבִּשְׁאָר אֲרָצוֹת, שֶׁדַּעְתָּן אֵינָם מְיֻּשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶם כְּבָנוֹת. פַּרְעֹה – לְשׁוֹן בִּטּוּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ה׳:ד׳): אַל תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם:

וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת הֵם בְּחִינַת קָנֶה, כִּי יֵשׁ קָנֶה בִּקְדֻשָּׁה, הֵם חָכְמוֹת קְדוֹשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ד׳:ה׳): קְנֵה חָכְמָה. וְזֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים, הַיְנוּ קָנֶה שֶׁבַּקְּלִפּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ס״ח:ל״א): גְּעַר חַיַּת קָנֶה, וְהֵם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת.

יִשְׂרָאֵל הֵם עַם קָדוֹשׁ, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, יֵשׁ לוֹ חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ק״ד:כ״ד): כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִים רֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיהו ב׳:ג׳): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית וְכוּ'.

אֲבָל בִּשְׁעַת הוֹלָדָה, הַשֵּׂכֶל מְצֻמְצָם אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וּכְשֶׁמַּתְחִילִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּהִתְבּוֹנְנוּת עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי שִׂכְלוֹ הוֹלֵךְ וְגָדוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים־א ה): וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה.

וּכְשֶׁאָדָם מַכְנִיס בְּתוֹךְ שִׂכְלוֹ הַקֹּדֶשׁ מַחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, הֵם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אֲזַי נִתְמַעֵט קְדֻשַּׁת שִׂכְלוֹ, כְּפִי תְּפִיסַת הַמָּקוֹם שֶׁל חָכְמָה חִיצוֹנִיּוֹת, שֵׂכֶל חִיצוֹנִי, בְּתוֹךְ שֵׂכֶל הַקֹּדֶשׁ. וְהַחָכְמָה חִיצוֹנִי הִיא נָעוּץ בְּתוֹךְ הַשֵּׂכֶל הַקֹּדֶשׁ כְּקָנֶה, וּמְחַסֵּר מְקוֹם הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל זֶה הַקָּנֶה, הַיְנוּ זֶה הַשֵּׂכֶל, מִתְלַקְּטִים וּמִתְחַבְּרִים כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וּמְגֻנּוֹת.

וְזֶהוּ (סנהדרין כא:): כְּשֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה, יָרַד גַּבְרִיאֵל וְנָעַץ קָנֶה בַּיָּם. הַיְנוּ, שֶׁגַּם לְמַעְלָה, מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַגְּבוּרוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: יָרַד גַּבְרִיאֵל. נַעֲשָׂה סוּסְפִיתָא דְּדַהֲבָא, הַיְנוּ בְּחִינַת קְלִפּוֹת, שֶׁהֵם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, הַנִּקְרָא גַּם כֵּן קָנֶה, וְנָעַץ בְּיַם הַחָכְמָה, שֶׁמְּחַסֵּר מְקוֹם הַקְּדֻשָּׁה. וְהֶעֱלָה עָלָיו שִׂרְטוֹן, הַיְנוּ בְּחִינַת מִדּוֹת מְגֻנּוֹת. וְעָלָיו נִבְנָה כְּרָךְ גָּדוֹל שֶׁל רוֹמִי, הַיְנוּ נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, הַכָּרוּךְ אַחַר קְדֻשָּׁה.

וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא כְּרָךְ גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נב): כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת – שֶׁהוּא כָּרוּךְ תָּמִיד אַחַר גְּדוֹלֵי הַדּוֹר בְּיוֹתֵר מִשְּׁאָר אֲנָשִׁים, שֶׁהוּא בּוֹנֵה בִּנְיָנוֹ עַל זֶה הַשֵּׂכֶל הַחִיצוֹנִי:

ב

חידוש השכל בכל עת — חידוש החכמה הוא חידוש הנשמה, החכמה תחיה

וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁאָדָם שׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִשִּׂכְלִיּוֹת חִיצוֹנִים, לֹא זוֹ אַף זוֹ…

ב וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁאָדָם שׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִשִּׂכְלִיּוֹת חִיצוֹנִים, לֹא זוֹ אַף זוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְחַדֵּשׁ הַשֵּׂכֶל בְּכָל עֵת. וְזֶה בְּחִינַת: וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, כִּי חִדּוּשׁ בְּרֵאשִׁית הוּא חִדּוּשׁ הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ.

כִּי חִדּוּשׁ הַשֵּׂכֶל הִיא חִדּוּשׁ הַנְּשָׁמָה, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא הַנְּשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב ל״ב:ח׳): נִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות י): מַה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זָן אֶת הָעוֹלָם, אַף הַנְּשָׁמָה זָנָה אֶת גּוּפָהּ, נִמְצָא שֶׁהַנְּשָׁמָה הִיא מְחַיָּה אֶת הַגּוּף, וְהִיא בְּעַצְמָהּ הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז׳:י״ב): הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ':

ג

חידוש הנשמה על ידי שינה — המוחין מתחדשים באמונה, חדשים לבקרים

וְחִדּוּשׁ הַשֵּׂכֶל, הַיְנוּ חִדּוּשׁ הַנְּשָׁמָה, הוּא עַל־יְדֵי שֵׁנָה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ…

ג וְחִדּוּשׁ הַשֵּׂכֶל, הַיְנוּ חִדּוּשׁ הַנְּשָׁמָה, הוּא עַל־יְדֵי שֵׁנָה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בראשית דף יט. ויקהל דף ריג:): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. כִּי כְּשֶׁהַמֹּחִין מִתְיַגְּעִים, אָז עַל־יְדֵי הַשֵּׁנָה הֵם מִתְחַדְּשִׁים, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ.

וְזֶהוּ שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין: הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ, כִּי הָיוּ מִתְּחִלָּה עֲיֵפִים וְעַכְשָׁו נִתְחַזְּקוּ.

וּבִשְׁעַת הַשֵּׁנָה, הַמֹּחִין, הַיְנוּ הַנְּשָׁמָה, בָּאָה בְּתוֹךְ אֱמוּנָה, בְּחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים וְכוּ', כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (שם):

ד

בחינות שינה — לימוד פשטא דאורייתא (פשטא, מנח, זרקא) ניחא למוחין ומחדשם

וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת שֵׁנָה, כִּי יֵשׁ שֵׁנָה בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁהִיא נַיְחָא לַמֹּחִין…

ד וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת שֵׁנָה, כִּי יֵשׁ שֵׁנָה בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁהִיא נַיְחָא לַמֹּחִין. גַּם יֵשׁ בְּחִינַת לִמּוּד, שֶׁהוּא נִקְרָא גַּם כֵּן שֵׁנָה לְגַבֵּי דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא,

וְהוּא לִמּוּד פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה (זוהר פנחס רמד: עיין בראשית רבה ויצא פ' סט). כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כד): בְּמַּחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי – זֶה תַּלְמוּד בַּבְלִי. וְזֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים צ״ב:ג׳): וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה (בראשית א׳:ה׳).

וְאָדָם הַדָּבוּק תָּמִיד בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וְנִתְיַגְּעִים הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ מֵחֲמַת גֹּדֶל הַדְּבֵקוּת, אֲזַי יִלְמוֹד פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא. וּכְשֶׁלּוֹמֵד פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, אֲזַי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, בָּאָה בְּתוֹךְ אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים, וּמִתְחַדְּשִׁים, וּמִתְחַזְּקִים מֵעֲיֵפוּתָם.

וְזֶה בְּחִינַת: פַּשְׁטָא, מֻנָּח, זַרְקָא – שֶׁפְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת, הֵם נַיְחָא לַמֹּחִין, וְהַמֹּחִין נִתְחַדְּשׁוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה. וְזֶהוּ זַרְקָא, דְּאִזְדְרִיקַת לַאֲתַר דְּאִתְנְטִילַת מִתַּמָּן:

ה

קבלת המוחין מאור הפנים דרך האמונה (מלכות, ירושלים) — אור פני התורה והצדיקים

וְעִקַּר הַמֹּחִין שֶׁמְּקַבְּלִין עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, אֵין מְקַבְּלִין אֶלָּא מֵאוֹר הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב…

ה וְעִקַּר הַמֹּחִין שֶׁמְּקַבְּלִין עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, אֵין מְקַבְּלִין אֶלָּא מֵאוֹר הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ט״ז:ט״ו): בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים. חַיִּים, הֵם הַמֹּחִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הַחָכְמָה תְּחַיֶּה; מְקַבְּלִין מֵאוֹר הַפָּנִים, דֶּרֶךְ הָאֱמוּנָה, הַנִּקְרֵאת מַלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְרוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית י״ד:י״ז-י״ח): וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, וְתַרְגּוּמוֹ: מַלְכָּא דִּירוּשְׁלֵם.

וְהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו א׳:כ״ו): עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה. וְהִיא בְּחִינַת לַיְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. וְהִיא בְּחִינַת פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי וְכוּ', וּכְתִיב: וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. וְהוּא בְּחִינַת מָאוֹר הַקָּטָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ט׳:י״ד): עִיר קְטַנָּה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א׳:ט״ז): אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה.

וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּאוֹר הַפָּנִים, כִּי יֵשׁ מְקַבְּלִים הַשֵּׂכֶל מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה, כִּי שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְיֵשׁ מְקַבְּלִים מֵאוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיקִים, כְּשֶׁהַצַּדִּיק מַסְבִּיר לוֹ פָּנִים, אֲזַי מְקַבֵּל שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה, כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל מֵאוֹר הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ח׳:א׳): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו:

ו

משא ומתן באמונה כפשטא דאורייתא — הרוצה להחכים יעסוק בדיני ממונות

גַּם יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּשֵׁנָה…

ו גַּם יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּשֵׁנָה: כִּי יֵשׁ שֵׁנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת לִמּוּד פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא כְּפִי הַדְּבֵקוּת. וְיֵשׁ שֵׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁהוּא גַּם כֵּן פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא. כִּי כְּשֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, אֲזַי הַמֹּחִין, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, בָּאָה לְתוֹךְ אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים, וְנִתְחַדְּשׁוּ שָׁם, וְנִתְחַזְּקוּ מֵעֲיֵפוּתָם.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב קעה:): הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַעֲסֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הַיְנוּ הָרוֹצֶה לְחַדֵּשׁ אֶת שִׂכְלוֹ, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ. יַעֲסֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הַיְנוּ מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה. כִּי הָעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, הוּא בְּוַדַּאי עוֹסֵק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, כִּי כָּל דִּינֵי מָמוֹנוֹת שַׁיָּךְ לְמַשָּׂא וּמַתָּן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, כִּי אִם בָּקִי בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בָּהֶם.

וְזֶה בְּחִינַת (משלי לא): הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר; הַיְנוּ עַל־יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן, הַיְנוּ עַל־יְדֵי פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא. אֲזַי: מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ; וּמַמְשִׁיךְ שֵׂכֶל חָדָשׁ מֵאוֹר הַפָּנִים. כִּי הַשֵּׂכֶל נִקְרָא רָחוֹק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה:

ז

שמירת האמונה מן החיצונים — המשכת חשמ"ל מהלב (ודובר אמת בלבבו) להלביש המלכות

אֲבָל כְּשֶׁאָדָם מַכְנִיס שִׂכְלוֹ, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא…

ז אֲבָל כְּשֶׁאָדָם מַכְנִיס שִׂכְלוֹ, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, הַיְנוּ מַשָּׂא וּמַתָּן, בִּבְחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים; אֲזַי צָרִיךְ לִשְׁמֹר הָאֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים. כִּי הִיא שׁוֹכֶנֶת בְּתוֹךְ הַחִיצוֹנִים, בְּחִינַת (יחזקאל ה׳:ה׳): זֹאת יְרוּשָׁלַיִם שַׂמְתִּיהָ בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת. וִירוּשָׁלַיִם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: קִרְיָה נֶאֱמָנָה; וְהוּא בְּחִינַת לַיְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת; וְהוּא פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. וְהִיא בְּחִינַת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה.

וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת חַשְׁמַ"ל מֵעוֹלַם הַבִּינָה, לְהַלְבִּישׁ אֶת הַמַּלְכוּת, הַיְנוּ אֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הָעַכּוּ"ם וְהָאֲרָצוֹת שֶׁסְּבִיבוֹתֶיהָ.

וּכְשֶׁאָדָם עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן כָּל כָּךְ בֶּאֱמוּנָה, כְּמוֹ רַב סַפְרָא, וּמְקַיֵּם (תהילים ט״ו:ב׳): וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ (כשארז"ל מכות כ"ד) – זוֹ הַבְּחִינָה נַעֲשֶׂה חַשְׁמַ"ל, הַיְנוּ מַלְבּוּשׁ, סְבִיב הָאֱמוּנָה. וַאֲזַי אִמָּא מְסַכֶּכֶת עַל בְּנָהָא, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה. וְהִיא: אִם לַבִּינָה תִקְרָא (משלי ב׳:ג׳), וּבִינָה – לִבָּא (הקדמת תיקונים).

וְזֶה שֶׁמְּקַיֵּם: וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, אֲזַי אִמָּא מְסַכֶּכֶת עַל בְּנָהָא, שֶׁהַלֵּב עוֹשֶׂה חַשְׁמַ"ל, הַיְנוּ מַלְבּוּשׁ, סְבִיב הָאֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם בבבא בתרא): הָרוֹצֶה שֶׁיַּעֲסֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, יְשַׁמֵּשׁ אֶת שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס.

הַיְנוּ הָרוֹצֶה לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, הַיְנוּ פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, הַנִּקְרָא חֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי, וְנִקְרָא אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. אֲזַי צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ חַשְׁמַ"ל מֵהַלֵּב, הַיְנוּ שֶׁיְּקַיֵּם: וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. וְהַחַשְׁמַ"ל הַזֶּה, הוּא מַלְבִּישׁ אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, הַיְנוּ אֶת הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: אִמָּא מְסַכֶּכֶת עַל בְּנָהָא.

וְזֶהוּ: יְשַׁמֵּשׁ אֶת שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס, כִּי שְׁמִיעָה תַּלְיָא בְּלִבָּא, כִּי חַשְׁמַל לֵב גִּמַטְרִיָא שְׁמַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים־א ג): וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שׁוֹמֵעַ. וּבֶן נַנָּס, בְּחִינַת אֱמוּנָה, הִיא בְּחִינַת בֶּן נַנָּס, הַיְנוּ הַמָּאוֹר הַקָּטֹן:

ח

משא ומתן באמונה כהקרבת התמיד והקטורת — העלאת הניצוצות וחורבן/בניין ירושלים

וּכְשֶׁאָדָם עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, עוֹסֵק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הַיְנוּ פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא…

ח וּכְשֶׁאָדָם עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, עוֹסֵק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הַיְנוּ פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, זֶהוּ בְּחִינַת הַקְרָבַת הַקָּרְבַּן תָּמִיד, וְהַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת. כִּי עַל־יְדֵי הַתָּמִיד עוֹלִים חָכְמָה בִּינָה דַּעַת דַּעֲשִׂיָּה בִּיצִירָה, וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבַּקְּלִפָּה עוֹלִים בְּסוֹד אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת, בִּבְחִינַת מַלְכוּת.

וּכְשֶׁהָאָדָם עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן הוּא בְּחִינַת דִּינֵי מָמוֹנוֹת, הַיְנוּ פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, נִמְצָא בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, עוֹסֵק בִּפְשָׁטָא אוֹרַיְתָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת מט"ט הַמְקַנֵּן בַּיְצִירָה. נִמְצָא שֶׁחָכְמָה בִּינָה דַּעַת שֶׁלּוֹ בַּעֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן עוֹלִים בִּיצִירָה, הַיְנוּ לִפְשָׁטָא אוֹרַיְתָא וְכָל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ הָעַכּוּ"ם וְהָאֲרָצוֹת שֶׁסְּבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם, עוֹלִים לִבְחִינַת אֱמוּנָה, הַנִּקְרָא יְרוּשָׁלַיִם וּמַלְכוּת. כְּשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל. כִּי חֻרְבַּן אֱמוּנָה הוּא נִקְרָא חֻרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיט:): לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם עַד שֶׁפָּסְקוּ מִמֶּנָּה אַנְשֵׁי אֱמוּנָה. (עַיֵּן שָׁם מְבֹאָר דְּכַוָּנָתָם עַל מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה)

וּכְשֶׁיְּרוּשָׁלַיִם, הַיְנוּ הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ מַשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁהוּא פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, מִתְגַּבֶּרֶת – אֲזַי אֵלּוּ הָעַכּוּ"ם וְהָאֲרָצוֹת נוֹפְלִים, וְעוֹלִים מִמֶּנָּה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּתוֹכָם בְּסוֹד אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת.

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כ:): שְׁלֹשָׁה מִצְווֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ: הַעֲמָדַת הַמֶּלֶךְ, וּכְרִיתוּת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וּבִנְיַן בֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ. וְהָא בְּהָא תַּלְיָא, כִּי הַעֲמָדַת הַמֶּלֶךְ הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל.

וּכְרִיתוּת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, הֵם הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁעוֹלִים מִבֵּין הָעַכּוּ"ם וְהָאֲרָצוֹת, בִּבְחִינַת אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (רות פ' א'): לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת כְּרִיתוּת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק לְפָרָשַׁת מִשְׁקֹלֶת, לוֹמַר שֶׁבַּעֲו‍ֹן מִשְׁקֹלֶת הָיָה מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וְהַיְנוּ הַךְ, כַּיָּדוּעַ.

וּבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, הוּא בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הַמֹּחִין, חִדּוּשׁ הַנְּשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, כְּאִלּוּ נִבְנֶה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו וְכַנַּ"ל:

ט

חשמ"ל כרצועות התפילין — שמירת המאור הקטן בערקתא דמסאני, וטובת המשא ומתן לחברו

וְזֶה הַחַשְׁמַ"ל, הַנַּעֲשֶׂה מִבְּחִינַת…

ט וְזֶה הַחַשְׁמַ"ל, הַנַּעֲשֶׂה מִבְּחִינַת: וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, וּמַלְבִּישׁ לְהָאֱמוּנָה, הוּא בְּחִינַת רְצוּעוֹת, כִּי רְצוּעוֹת הֵם מַקִּיפֵי מַלְכוּת, הַיְנוּ אֱמוּנָה.

וְזֶה שֶׁאָמַר רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת (ב"ב כא): כַּד תִּמְחֵי לְיַנּוּקָא, לָא תִּמְחֵי אֶלָּא בְּעַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי. תִּמְחֵי – לְשׁוֹן טָהֳרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ד:כ״ב): מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ. יַנּוּקָא, הִיא בְּחִינַת מָאוֹר הַקָּטֹן, הִיא בְּחִינַת שֵׁנָה. לָא תִמְחֵי אֶלָּא בְּעַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי – הַיְנוּ רְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יז): בִּשְׂכַר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם "מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַּעַל" זָכוּ בָּנָיו לִשְׁנֵי מִצְווֹת: לְחוּט שֶׁל תְּכֵלֶת, וְלִרְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִלִּין. וְעַד שְׂרוֹךְ נַּעַל, תַּרְגּוּמוֹ: עַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי.

הַיְנוּ: כְּשֶׁאַתָּה רוֹצֶה לִשְׁמֹר אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, הַיְנוּ מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים, לֹא תּוּכַל לִשְׁמֹר אֶת הַנַּנָּס, הַיְנוּ מָאוֹר הַקָּטֹן, הַיְנוּ יַנּוּקֵי, אֶלָּא בְּעַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי, הַיְנוּ רְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִלִּין. הַיְנוּ שֶׁתַּמְשִׁיךְ חַשְׁמַ"ל מִ"בִּינָה לִבָּא" לְהַלְבִּישׁ אֶת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ בְּחִינַת: יְשַׁמֵּשׁ אֶת שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס כַּנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁיְּקַיֵּם וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, כְּרַב סַפְרָא.

וּרְצוּעָה גִּמַטְרִיָּא ש"ע, לִרְמֹז שֶׁעַל יְדֵי הַחַשְׁמַ"ל הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, נִשְׁמָר הָאֱמוּנָה, וְהַנְּשָׁמָה, הַיְנוּ הַמֹּחִין שֶׁבְּתוֹכָהּ, וּמְקַבֶּלֶת מֵאוֹר הַפָּנִים, שֶׁהוּא ש"ע נְהוֹרִין שֶׁל פָּנִים עֶלְיוֹנִים, הַנִּמְשָׁכִין מִתִּקּוּן "וֶאֱמֶת" כַּיָּדוּעַ.

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (שם רב לר"ש הנ"ל): דְּקָרֵי קָרֵי, וּדְלָא קָרֵי לֶהֱוֵי צַוְתָּא לַחֲבֵרוֹ. כִּי הַדָּבָר קָשֶׁה: הָא תֵּינַח מִי שֶׁהוּא בַּר אוֹרְיָן וְעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, אֲזַי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הוּא טוֹבָה אֶצְלוֹ, שֶׁהַמֹּחִין שֶׁלּוֹ מִתְחַדְּשִׁין. אֲבָל מִי שֶׁהוּא אֵינוֹ בַּר אוֹרְיָן, מַה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן.

דַּע, מִי שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, הוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא מִשָּׁרְשׁוֹ, שֶׁמֹּחִין שֶׁל חֲבֵרוֹ מִתְחַדְּשִׁין בְּתוֹךְ הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלּוֹ שֶׁבֶּאֱמוּנָה. וְזֶהוּ: דְּקָרֵי קָרֵי, מִי שֶׁהוּא בַּר אוֹרְיָן, אֲזַי טוֹבָה לוֹ שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ שִׂכְלוֹ בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְיִהְיֶה לוֹ מֹחִין חֲדָשִׁים לְלִמּוּד וְלִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא. וּדְלָא קָרֵי לֶהֱוֵי צַוְתָּא לַחֲבֵרוֹ, הַיְנוּ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ שֶׁמִּשָּׁרְשׁוֹ:

י

תקיעות ראש השנה — התעוררות השינה וחידוש המוחין, אשרי העם יודעי תרועה

וְזֶה בְּחִינַת תְּקִיעוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כִּי רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה, כַּיָּדוּעַ…

י וְזֶה בְּחִינַת תְּקִיעוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כִּי רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה, כַּיָּדוּעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, בְּחִינַת פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, בְּחִינַת עוֹסֵק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת. וּתְקִיעוֹת הֵם הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁהוּא חִדּוּשׁ הַמֹּחִין מֵאוֹר הַפָּנִים. וּמִזֶּה הוּא הִתְאַדְּמוּת פְּנֵי הַתּוֹקֵעַ, שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ אוֹרוֹת מִפָּנִים עֶלְיוֹנִים:

יא

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה הוּא בְּחִינַת הַעֲלָאַת אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת…

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ:

אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה – הוּא בְּחִינַת הַעֲלָאַת אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת, שֶׁבְּתוֹךְ הָעַכּוּ"ם וְהָאֲרָצוֹת הַשּׁוֹכְנִים סְבִיבוֹת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁנִּתְחַבְּרִים אֵלָיו הַנִּיצוֹצוֹת. וְזֶה:

יֹדְעֵי תְרוּעָה; יֹדְעֵי – לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת. תְּרוּעָה – מִלְּשׁוֹן שְׁבִירָה, כִּי הַנִּיצוֹצוֹת הֵם מִשְּׁבִירַת כֵּלִים.

ה' בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן – בְּחִינַת מַשָּׂא וּמַתָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג): שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ.

הַיְנוּ כְּשֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, כְּדֵי לְהָבִיא אֶת נִשְׁמָתוֹ בִּבְחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ, כְּדֵי לְקַבֵּל מֵאוֹר הַפָּנִים, חִדּוּשׁ הַמֹּחִין, חִדּוּשׁ הַנְּשָׁמָה, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִים כָּל הַנִּיצוֹצוֹת עַל־יְדֵי אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת:

סביב התורה

ללמוד עוד בתורה זו

⎙ חדשבנה לי חוברתבחרו חלקים והדפיסו חוברת־לימוד שלמה לתורה זו

📖 פסוק הפתיחהאשרי העם ידעי תרועה יי באור פניך יהלכון(תהלים פט)

פסוקים בתורה זו(22) · טקסט מלא
שמות ה׳:ד׳

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת־הָעָם מִֽמַּעֲשָׂיו לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶֽם׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה נ״ד ·תורה ס״ד
משלי ד׳:ה׳

קְנֵה חׇכְמָה קְנֵה בִינָה אַל־תִּשְׁכַּח וְאַל־תֵּט מֵאִמְרֵי־פִֽי׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה כ״ט
תהילים ס״ח:ל״א

גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי־כָסֶף בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּֽצוּ׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ה׳ ·תורה כ״ז
תהילים ק״ד:כ״ד

מָה־רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְֽהֹוָה כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶֽךָ׃

ירמיהו ב׳:ג׳

קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהֹוָה רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה כׇּל־אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

איוב ל״ב:ח׳

אָכֵן רוּחַ־הִיא בֶאֱנוֹשׁ וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵֽם׃

קהלת ז׳:י״ב

כִּי בְּצֵל הַֽחׇכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף וְיִתְרוֹן דַּעַת הַֽחׇכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶֽיהָ׃

תהילים צ״ב:ג׳

לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילֽוֹת׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תניינא ה׳
בראשית א׳:ה׳

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַֽיְהִי־עֶרֶב וַֽיְהִי־בֹקֶר יוֹם אֶחָֽד׃

משלי ט״ז:ט״ו

בְּאוֹר־פְּנֵי־מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקֽוֹשׁ׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה כ״ג ·תורה ל׳ ·תורה ע״ח
בראשית י״ד:י״ז-י״ח

וַיֵּצֵא מֶֽלֶךְ־סְדֹם לִקְרָאתוֹ אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵֽהַכּוֹת אֶת־כְּדׇרְלָעֹמֶר וְאֶת־הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶל־עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּֽלֶךְ׃ וּמַלְכִּי־צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיֽוֹן׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ע״ד ·תורה פ׳ ·תניינא ז׳
ישעיהו א׳:כ״ו

וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַֽחֲרֵי־כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָֽה׃

קהלת ט׳:י״ד

עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט וּבָֽא־אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אֹתָהּ וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדֹלִֽים׃

בראשית א׳:ט״ז

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת־הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת־הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִֽים׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה מ״ט
קהלת ח׳:א׳

מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר חׇכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּֽא׃

משלי לא

דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּֽיהָ׃ הָיְתָה כׇּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָֽהּ׃ וַתָּקׇם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶֽיהָ׃

קהלת ז

כִּי גַּם־פְּעָמִים רַבּוֹת יָדַע לִבֶּךָ אֲשֶׁר גַּם־[אַתָּה] (את) קִלַּלְתָּ אֲחֵרִֽים׃ כׇּל־זֹה נִסִּיתִי בַֽחׇכְמָה אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּֽנִּי׃ רָחוֹק מַה־שֶּׁהָיָה וְעָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶֽנּוּ׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה נ״א ·תורה ס׳
יחזקאל ה׳:ה׳

כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה זֹאת יְרוּשָׁלַ͏ִם בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצֽוֹת׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה כ׳ ·תורה נ״ט ·תורה ר״פ
תהילים ט״ו:ב׳

הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבֽוֹ׃

משלי ב׳:ג׳

כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶֽךָ׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ל״ו ·תורה רס״ו
ישעיהו מ״ד:כ״ב

מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃

דברים לג

בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי־אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּֽׁה׃ וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶֽיךָ׃ עַמִּים הַר־יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי־צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חֽוֹל׃

מאמרי חז״ל ומדרש(11) · 8 מהמקור
מנחות קילדף המלא

״קַרְתָּא דְּבֵית שֶׁמֶשׁ דַּעֲתִיד לְמִיחֲרַב״, אִיתְאֲמַר דְּהִיא חֲדָא מִנְּהוֹן. וּמִמַּאי דְּ״עִיר הַהֶרֶס״ לִישָּׁנָא דְּשִׁימְשָׁא הִיא? דִּכְתִיב: ״הָאוֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח״. ״הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ״ – ״הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק״, אָמַר רַב הוּנָא: אֵלּוּ גָּלִיּוֹת שֶׁל בָּבֶל, שֶׁדַּעְתָּן מְיוּשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן כְּבָנִים. ״וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ״ – אֵלּוּ גָּלִיּוֹת שֶׁל שְׁאָר אֲרָצוֹת, שֶׁאֵין דַּעְתָּן מְיוּשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן כְּבָנוֹת. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר רַב יִצְחָק, אָמַר רַב חִסְדָּא, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב:

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ל׳ ·תורה ס״ט
סנהדרין כא:לדף המלא

רַבִּי יִצְחָק רָמֵי: כְּתִיב ״אֵין כֶּסֶף נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה״, וּכְתִיב ״וַיִּתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלִַים כָּאֲבָנִים״? לָא קַשְׁיָא: כָּאן – קוֹדֶם שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה, כָּאן – לְאַחַר שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: בְּשָׁעָה שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה, יָרַד גַּבְרִיאֵל וְנָעַץ קָנֶה בַּיָּם, וְהֶעֱלָה שִׂירְטוֹן, וְעָלָיו נִבְנָה כְּרַךְ גָּדוֹל שֶׁבְּרוֹמִי. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִפְּנֵי מָה לֹא נִתְגַּלּוּ טַעֲמֵי תּוֹרָה? שֶׁהֲרֵי שְׁתֵּי מִקְרָאוֹת נִתְגַּלּוּ טַעְמָן, וְנִכְשַׁל בָּהֶן גְּדוֹל הָעוֹלָם.

סוכה נבלמקור

וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא כְּרָךְ גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה(המאמר בהקשרו — בקישור למקור)

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ק״ל ·תורה קל״ד
ברכות ילמקור

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה(המאמר בהקשרו — בקישור למקור)

סנהדרין כדלדף המלא

דְּהָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו הֲוָה, וְהָיָה כָּפוּף וְיוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי, וְקָא אָמַר: כְּבָר הוֹרָה זָקֵן. אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מַאי דִּכְתִיב ״וָאֶקַּח לִי אֶת שְׁנֵי מַקְלוֹת לְאַחַד קָרָאתִי נוֹעַם וּלְאַחַד קָרָאתִי חוֹבְלִים״? ״נוֹעַם״ – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּנְעִימִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה. ״חוֹבְלִים״ – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁמְּחַבְּלִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה. ״וַיֹּאמֶר אֵלַי אֵלֶּה [שְׁנֵי] בְנֵי הַיִּצְהָר הָעֹמְדִים וְגוֹ׳ וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ״. ״יִצְהָר״ – אָמַר רַבִּי יִצְחָק:

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ג׳ ·תניינא ע״א
ב"ב קעה:למקור

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה(המאמר בהקשרו — בקישור למקור)

שבת קיט:לדף המלא

כׇּל עִיר שֶׁאֵין בָּהּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן מַחֲרִיבִין אוֹתָהּ, רָבִינָא אָמַר: מַחְרִימִין אוֹתָהּ. וְאָמַר רָבָא: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁפָּסְקוּ מִמֶּנָּה אַנְשֵׁי אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַים וּרְאוּ נָא [וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ אִם תִּמְצְאוּ אִישׁ] (אִם יֵשׁ אִישׁ) עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ״. אִינִי?! וְהָאָמַר רַב קַטִּינָא: אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת כִּשְׁלוֹנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלָיִם לֹא פָּסְקוּ מִמֶּנָּה אַנְשֵׁי אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה י״ד ·תורה ל״ז ·תורה נ״ז
סנהדרין כ:לדף המלא

לֹא נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא כְּדֵי לְאַיֵּים עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ״ – שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ. וְכֵן הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ – לְהַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ, וּלְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה. רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: לֹא נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא כְּנֶגֶד תַּרְעוֹמְתָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ וְגוֹ׳״.

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ו׳
ברכות לגלדף המלא

״כִּי לֹא עַם בִּינוֹת הוּא עַל כֵּן לֹא יְרַחֲמֶנּוּ עוֹשֵׂהוּ״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גָּדוֹל מִקְדָּשׁ שֶׁנִּתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פָּעַלְתָּ ה׳ מִקְּדָשׁ ה׳״. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִילּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו. דֵּעָה נִתְּנָה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, מִקְדָּשׁ נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת.

ב"ב כאלדף המלא

הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מוֹשִׁיבִין בְּכׇל פֶּלֶךְ וּפֶלֶךְ. וּמַכְנִיסִין אוֹתָן כְּבֶן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה כְּבֶן שְׁבַע עֶשְׂרֵה, וּמִי שֶׁהָיָה רַבּוֹ כּוֹעֵס עָלָיו – מְבַעֵיט בּוֹ וְיֹצֵא. עַד שֶׁבָּא יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא וְתִיקֵּן, שֶׁיְּהוּ מוֹשִׁיבִין מְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת בְּכׇל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכׇל עִיר וָעִיר, וּמַכְנִיסִין אוֹתָן כְּבֶן שֵׁשׁ כְּבֶן שֶׁבַע. אֲמַר לֵיהּ רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת: עַד שֵׁית לָא תְּקַבֵּיל, מִכָּאן וְאֵילָךְ – קַבֵּיל, וְאַסְפִּי לֵיהּ כְּתוֹרָא. וַאֲמַר לֵיהּ רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת: כִּי מָחֵית לְיָנוֹקָא, לָא תִּימְחֵי אֶלָּא בְּעַרְקְתָא דִמְסָנָא.

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תניינא פ״ח
סוטה יזלדף המלא

מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה הָבֵא עָפָר לְסוֹטָה? זָכְתָה — יוֹצֵא מִמֶּנָּה בֵּן כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, דִּכְתִיב בֵּיהּ ״עָפָר וָאֵפֶר״, לֹא זָכְתָה — תַּחְזוֹר לַעֲפָרָהּ. דְּרֵישׁ רָבָא: בִּשְׂכַר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ ״וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר״, זָכוּ בָּנָיו לִשְׁתֵּי מִצְוֹת, אֵפֶר פָּרָה וַעֲפַר סוֹטָה. וְהָאִיכָּא נָמֵי עֲפַר כִּיסּוּי הַדָּם! הָתָם הֶכְשֵׁר מִצְוָה אִיכָּא, הֲנָאָה לֵיכָּא. דָּרֵשׁ רָבָא: בִּשְׂכַר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ ״אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל״, זָכוּ בָּנָיו לִשְׁתֵּי מִצְוֹת: חוּט שֶׁל תְּכֵלֶת וּרְצוּעָה שֶׁל תְּפִלִּין.

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה פ״ג
מאמרי הזוהר(4) · טקסט־מקור מהדף המצוטט
זוהר פנחס רמד:למקור ↗

ּומִשּום זֶה )(במדבר ו יִשָא יְהֹוָה פָנָיו אֵּלֶיְך. ּובֵּאֲרּוהּו בַעֲלֵּי הַמִשְנָה, וַהֲרֵּי כָתּוב)(דברים י אֲשֶר לֹא יִשָא פָנִים. אֶלָא אָמַר הַקָדֹוש בָרּוְך הּוא, וְלֹא אָמַרְתִי לָהֶם)(שם יא ?ָוְאָכַלְתָ וְשָבָעְת ֵּוְה ם דִקְדְקּו עֲלֵּיהֶם, עַד כַזַיִת אֹו עַד כַבֵּיצָה, וְאֵּיְך לֹא אֶשָא לָהֶם פָנִים?! וְחַכְמֵּי .הַמִשְנָה וְהָאָמֹורָאִים, כָל הַתַלְמּוד שֶלָהֶם עַל סֹודֹות הַתֹורָה סִדְרּו אֹותֹו ָקָם רַעְיָא מְהֵּימָנָא, וְסָלִיק יְדֹוי קַמֵּי קּודְש א בְרִיְך הּוא ּושְכִינְתֵּיּה, וְאָמַר הָכִי, קּודְשָא בְרִיְך הּוא יְהֵּא רַעֲוָא דִילְָך, לְמֵּיהַב לֹון מְזֹונָא שְלֵּימָתָא, לְתַקְנָא לְגַבְָך, ּולְגַבֵּי מַטְרֹונִיתָא עִלָאָה ,עָלְמָא דְאָתֵּי, דְאִתְמַר עָלָּה)(תהלים…

זוהר בראשית רבהלמקור ↗

וְדָוִד בְגִין דּוכְתֵיּה דְאִיהּו חַי, לָא הֲוָה נָאִים אֶּלָא שִיתִין ִנִשְמֵי. דְעַד שִתִין נִשְמֵי חָסֵר חַד, אִיהּו חַי. מ תַמָן ּולְהָלְאָה, טָעִים בַר נָש .טַעְמָא דְמֹותָא, וְשַלִיט בֵיּה סִטְרָא דְרּוחַ מְסָאֲבָא ?בֵינְתַיִם אָמַר הָאִיש הַהּוא, וְכִי הַדָבָר הַזֶּה שֶּאַתֶּם אֹומְרִים הּוא כְָך סֹוד הַדָבָר יֵש כָאן, שֶּהִנֵה דָוִד הַמֶּלְֶּך חַי וְקַיָם ,לְעֹולָם ּולְעֹולְמֵי עֹולָמִים וְדָוִד הַמֶּלְֶּך הָיָה שֹומֵר כָל יָמָיו שֶּלֹא יִטְעַם טַעַם מִיתָה, מִשּום שֶּהַשֵנָה אֶּחָד מִשִשִים בְמִיתָה הִיא, וְדָוִד, מִשּום מְקֹומֹו שֶּהּוא חַי, לֹא הָיָה יָשֵן ַאֶּלָא שִשִים נְשִימֹות, שֶּע ד שִשִים נְשִימֹות חָסֵר אַחַת הּוא חַי, מִשָם .וָהָלְאָה טֹועֵם אָדָם טַעַם מִיתָה וְשֹולֵט…

זוהר ויצא פ'למקור ↗

וַיַעֲבר? וַיֵלְֶּך הָיָה צָרִיְך לִהְיֹות אֶּלָא כָאן הּוא רֶּמֶּז הַשֵם הַּקָדֹוש שֶּנֶּחְתָם בֹו הָעֹולָם בְשִבְעִים ּושְתַיִם ֻאֹותִיֹות חֲקּוקֹות שֶּכ לָן בַשֵם הַזֶּה. כָתּוב כָאן וַיַעֲבֹר, וְכָתּוב שָם (שמות )לד .וַיַעֲבֹר ה' עַל פָנָיו וַיִקְרָא דף פ ע''א בְסִפְרָא דְרַבִי יֵיסָא סָבָא כְתִיב הָכָא וַיַעֲבֹר אַבְרָם בָאָרֶּץ ּוכְתִיב הָתָם (שמות )לג אֲנִי אַעֲבִיר כָל טּובִי. וְהּוא רֶּמֶּז לִקְדּושָה דְאַרְעָא דְאָתֵי מֵאֲתַר עִלָאָה כְדְקָא חָזֵי. עַד מְקֹום שְכֶּם עַד אֵלֹון מֹורֶּה. מִסִטְרָא דָא)(ד''א ל''ג דלתתא . ְלְסִטְרָא דָא כְדְקָא חָזֵי.

זוהר ויצא סטלמקור ↗

ָה ,אָרֶּץ, וְגֹורְמִים שֶּתִסְתַלֵק מִן הָעֹולָם. וְהַשְכִינָה נִקְרֵאת אֱֹלהִים .וְעָלֶּיהָ כָתּוב רּומָה עַל הַשָמַיִם אֱֹלהִים ,תָא חֲזֵי, מַה כְתִיב וַיִשְאּו אֶּת הַתֵבָה דְדַחְיָין לָּה לְבַר. וַתָרָם מֵעַל הָאָרֶּץ דְלָא שַרְיָיא בְעָלְמָא וְאִסְתַלְקַת מִנָּה. וְכַד אִסְתַלְקַת מֵעָלְמָא, הָא לֵית מַאן דְיַשְגַח בְעָלְמָא וְדִינָא שָלְטָא)(בדינא כְדֵין עֲלֹוי.

נושאים בתורה זו(6)
הלכות שנבנו על תורה זו(5)
ביאורים נוספים על תורה זו(2)
ל״ה / רפ״ו