זמרת הארץ
עיקר תיקון האמונה הוא בא"י כמ"ש שכן ארץ ורעה אמונה וירושלים נקראת קריה נאמנה וע"כ ניצולין שם מחולאת בבחינת ובל יאמר שכן חליתי. גם שם נמשכין בשלימות כל תיקוני הרפואה. כי הרפואה שע"י העשבים שגדלים ע"י גשמים ומטר. ועיקר ברכת המטר הוא שם כמו שכתוב למטר השמים תשתה מים ואמרו רז"ל א"י שותה תחלה. וכן הרפואה שע"י תפלה שם עיקר שלמות התפלה. וכן ע"י זכות אבות שם עיקר התנוצצות זכות אבות בחינת הנצנים נראו בארץ הנצנים אלין אבהן וכמ"ש וזכרתי את בריתי יעקב וגו' והארץ אזכור. וכן שם שלימות הקול בחי' וקול התור נשמע בארצנו. ושם עיקר תיקון התמזגות היסודות כמו שכתוב ואגודתו על ארץ יסדה. וכמו שפירש הרב ברטנורא פ"ג דאבות משנה ז'. ואגודתו אלו הג' יסודות אש רוח מים וכו'. וכן שם עיקר המים שהם העצות שמהם גדילה האמונה כמ"ש ויועציך כבתחלה וכתיב עומדות היו רגלינו (הם בחינת עצות כמובאר בפנים) בשעריך ירושלים. וזה בחינת וישלחהו מעמק חברון ודרשו רז"ל מעצה עמוקה וכו'. כי שם עיקר העצות שהם בחינת מים עמוקים עצה בלב איש. כי א"י וירושלים הם בחי' לב כנ"ל כמה פעמים. וע"כ אמרו מז"ל יכוול לבו נגד א"י וירושלים ושם עיקר בחי' צעק לבם אל ד'. ושם עיקר תיקון כל הדברים המבוארים בפנים שהם בחי' לא כמו שכתוב (תהלים כ"ו) ואסובבה את מזבחך ד' לשמיע בקול תודה ולספר כל נפלאותיך ד' אהבתי מעון ביתך וגו'. ושם דולין ומגלין המים שהם העצות הנ"ל ע"י איש תבונות. היינו מי שיש לו נשמה כמ"ש נותן נשמה לעם עליה. ושם עיקר המשכת רוחנית אלוקת לתוך צמצומים כי שם עיקר שכינת אלקותו ית' כביכול. ושם עיקר שפע הפרנסה דקדושה כידוע. ושם עיקר תיקון האכילה בבחי' וצדיק אוכל לשובע נפשו כמו שכתוב ואכלתם לחמכם לשובע וגו'. ושם עיקר צחצחות הנפש כמ"ש (ישעי' י"ח) אשקטה ואביטה במכוני כחום צח עלי אור. ושם עיקר התקרבות הגרים כמ"ש עמים הר יקראו וחביבה א"י שמכשרת הגרים. ושם עיקר הגאוה דקדושה כי הבית המקדש נקרא גאון עוזכם גאון יעקב גאון ישראל. וזה לעומת זה. כי כשאינם זוכים אזי נתאחז בהם הגאוה דסט"א כמו שכתוב (ישעי' כ"ח) הוי עטרת גאות וגו' וכמ"ש (צפני' ג') כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך לא תוסיפי לגבהה עוד בהר קדשי. ועיקר אחיזת הגאוה הוא בהמנהיגים שאינם כראוי. שזה בחי' מה שצעק הנביא במקומות הרבה על המנהיגים שאינם הגונים ומתגאים על הדור בחנים. ועי"ז מתגר תאות ניאוף בעולם. וגם ע"ז צעק הנביא הרבה כמבואר בפסוקים רבים. כי עיקר קדושת א"י תלוי בשמירת הברית כנ"ל כמ"פ. אך שם יש ג"כ בחי' התיקון של המגיני ארץ שהם מכניעים תאוה זאת וכו' כמבואר בפנים. שזה בחי' מה שהביהמ"ק בעצמו נקרא מגן כמ"ש מגיננו ראה אלקים וגו' ופירש רש"י הביהמ"ק וכתיב אלף המגן תלוי עליו. וזה בחי' עם נושע בד' מגן עזרך ואשר חרב גאותך. כי השי"ת הוא החרב הגאוה דקדושה של ישראל והוא בעצמו כביכול המגן לפני החרב דסט"א. וע"כ שם בא"י עיקר תיקון המוחין שהם בחי' תפילין שזה בחי' מה שנזכר ירושת א"י בפרשיות התפילין. וזה שנאמר אצל בנין ביהמ"ק "יקר" כמ"ש אבנים יקרות ליסד הבית ועוד כמוהו שהוא בחי' מוחין תפילין שנקראים יקר מחמת שנעשין ע"י תיקו הגאוה שהוא בחי' נפ-ש יקרה. וזה שכתב (ישעי' כ"ח) הנני יסד בציון אבן אבן בוחן פנת יקרת וגו' בחי' יקר הנ"ל. הגם כי רש"י פירש שם על משיח. הלא גם כאן בפנים מבואר שהוא בחי' ומשה הי' רועה שזה בחי' משיח ג"כ. גם שם יש בחי' שד"י של תפילין שהוא בחי' גבול וצמצום. שזה בחי' מה שהאריה התורה לבאר הגבולין של א"י וכן התחלקות א"י לנחלה לכל שבט ושבט ומשפחה ומשפחה ושאסור להסיג גבול רעהו כ אם כל אחד יעמוד על גבולו. וע"כ נשתבחה א"י בשבעת המינים כי שם מאירים המוחין הקדושים של תפילין שהם בחי' שבעה רועים (וע"כ היתה תחלה ביד ז' עממין). וע"י תיקון וזיכוך המוחין שבא"י זוכים שגם הרשימו של המוחין שהוא בחי' הדיבור הם דיבורים כשרים להחיות בהם הנשמות הנפולות בשבעה משיבי טעם. וזה בחי' חלום ע"י מלאך בחינת ד' ית אומר המבשרות צבא רב וגו' כמבואר בפנים. וזה בחי ד' יתן אומר וגו' מלכי צבאות ידודון ידודון פירש"י מלכי צבאות הגוים יתנסו וישלכו מתוך א"י כי אלו האמרות טהורות שהם רק בחי' הרשימו של המוחין הם ג"כ בבחי' מלאך והם ג"כ בבחי' ירושת א"י. שזה בחי' מה שאמר שר צבא ד' ליהושע עתה באתי ג"כ לענין כיבוש א"י ואמרות טהורות הנ"ל הם משיבין בשבעה משיבי טעם להנפשות הנפולין. שזה בחי' כל הנחמות שהנביאים מנחמין שאעפ"י שגלו מא"י לא יתייאשו עצמן מן הגאולה וכו'. שזה בחי' שבע דנחמתא כנגד שבעה משיבי טעם שבהם משיבין הנשמות שנפלו שזה בחי' שבע יפול צדיק וקם. שזה בחי' מה שאמר הכתוב (משלי כ"ד) אל תארוב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו (שזה בחי' חורבן ערי א"י) כי שבע יפול צדיק וקם וגו' היינו כנּ"ל. וזה בחי' מה שיעקב אבינו נתבשר בירושת א"י דייקא בשעת שינה ע"י חלום. גם שם תיקון המאכלים שאין בהםכח הדש ח"ו כי אין להם שליטה בא"י כמבואר בזוה"ק. וגם כי שם עיק השמחה כנ"ל כמ"פ שעי"ז מחזקין כח המלאך. ועיקר חיזוק המלאך הוא בניסן. וזה בחי' עיקר תיקון הכסאות למשפט בחי' כי שמה ישבו כסאות למשפט. ושם עיקר אהבה הקדושה בחי' תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים וכמו שפירש"י. וכן שם עיקר תיקון קישור המרכבה בחי' מרכבו ארגמן. וגם כי ביהמ"ק של מטה מכוון נגד המרכבה של מעלה. ומחמת שכל התיקונים הנ"ל כלולים בתקיעות של השופר. ע"כ הי' כיבוש ראשון של א"י בשופר. ושם כלולים כל התיקונים של ר"ה יוה"כ סוכות שמ"ע. כי בר"ה נמשך בחי' תיקון האמונה ותיקון המוחין שכ"ז היא בשלימות בא"י כנ"ל. גם תיקון כל החמשה חושים שבמוח. חוש הראי' הוא בחי' תמיד עיני ד' אלקיך בה (דייקא) מראשית השנה וכו'. שמיעה הוא מה שהשי"ת שומע ומקבל שם ביותר תפלת ישראל בבחי' וזה שער השמים וכמפורש (מלכים ח'). ריח שהיא בחי' יראה היא בא"י כי נקראת ארץ המוריה ע" המור והריח וכן ע"ש היראה כמו שאמרו ז"ל. טעם שהוא בחי' מה שהשי"ת טועם כביכול המצות והמעשים טובים של ישראל וכו' העיקר הוא בא"י בחי' כי ימינך פשוטה לקבל שבים ימין הוא בחישׂ' א"י כנ"ל כמה פעמים. וכן בחי' תיקון התפילין שנעשה בעשי"ת ויוה"כ נעשה בבחי' קדושת א"י כמובן בהשיחות שסוד ד' רוחות של א"י הוא סוד התפילין. וע"כ נקראת ארץ החיים כמו שאמרו ז"ל המניח תפילין זוכה לחיים. ושם בחי' סוכה שהיא בחי' תיקון המלאך כמו שכתוב כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמורי וגו'. וכן בחי' שמיני עצרת שהוא בחינת תיקון המשפט נעשה בא"י כנ"ל. וכמו שכתוב שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו'. ואז בשמ"ע הנוקבא עוצרת הטפה שלא תפיל זה בחי' לא תהי' משכלה ועקרה בארצך ופירש"י משכלה מפלת נפלים וכו'. וכן פירש"י על פסוק רחליך ועזיך לא שכלו. ושם נכללין כל התיקונים שנעשן ע"י רבי עם תלמידים. כי שם עיקר בחי' הישיבה הקדושה כי נקראת ארץ נושבת ונאמר עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי נאמני ארץ הם בחי' היושבים בא"י ששם עיקר שלימות האמונה בחי' שכן ארץ ורעה אמונה. וזה שכתוב ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני וגו'. גם שם עיקר תיקון המוחין כנ"ל. גם שם נמצאים בחי' תיקון החמשה חושים שבמחוח שנתתקנין ע"י רבי עם תלמידים. חוש הראי' בחינת והיו עיניך רואות את מוריך כמ"ש כי עם בציון ישב וגו' ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך (ונאמר כי עין בעין יראו בשוב ד' ציון וגו'). שמיעה שהיא בחי' ויגל אזנם למוסר וגו'. זה בחי' מה שכתוב שם ואזניך תשמענה דבר מאחריך וגו' (ישעי' ל'). וגם כי שם רואין אור ההשגחה ביותר גם עכשיו. וכן נשמעים שם קול הכרוזים הקדושים ביותר כמובא. ריח זה בחי' הטירחות והיגיעות שיש לכל אחד בשביל ההתקרבות אל הרב. וגם שם בחי' הטירחות והיגיעות שיש לכל אחד קודם שבא לשם וגם אח"כ. כי הוא אחת מג' דברים שנתנו ע"י יסורין. טעם היינומה שטועם כל א' מתיקות אמרי נועם של הרב זה נמצא גם שם כשזוכין להרגיש איזה התנוצצות דקדושה מנעימת קדושתה שזה בחי' ירויון מדשן ביתך וכתיב כן בקודש חזיתיך וגו' כמו חלב ודשן תשבע נפשי וכתיב למען תמוצו והתענגתם וגו'. מישוש זה בחי' מה שכ"א מוציא מיגיע כפו לבא אל הרב. זה נמצא גם שם בבחי' ולא יראו פני ריקם. וכן גם עכשיו ע"פ רוב צריכין הוצאה רבה לבא לשם. וכן ההוצאה שצריך האדם שם בעצמו ג"כ. גם תיקון התפילין בחי' חותם דקדושה שנתתקן ע"י רבי עם תלמידים בבחי' חתום תורה בלמודי עיקר התיקון בשלימות הוא שם בבחי' וכל בניך למודי ד' בא"י דייקא כנ"ל כמ"פ בשם הזוהר. ושם זוכים להשליך כל החכמות ולעבוד את ד' בתמימות ופשיטות ואפי' מי שהוא בבחי' בן שיש לו רשות לחפש בגנזיא דמלכא. אעפ"כ מחמת אהבת השי"ת הוא עובד אותו ית' בבחי' עבדות ממש שזה בחי' בנו העובד אותו וכו'. כי בא"י נקראים בנים כמובא במגלה עמוקות אופן רכ"ד. וכתיב נחלה לישראל עבדו וכן וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה. כי שם מאיר אור האהבה כל כך שאוהבין את השי"ת באהבה עזה כ"כ עד שמשליכין כל החכמות ועובדין אותו ית' בפשיטות ובתמימות בבחי' כי ישרים ישכנו ארץ ותמימים יותרו בה. ועי"ז דייקא זוכים להשיג השגות גדולות ונפלאות מאד בבחי' הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד. ועי"ז ממשיכין בחי' תיקון המשפט כמבואר בפנים. וזה שכתוב (משלי ב') וצפון לישרים תושיה מגן להולכי תום לנצור ארחות משפט וגו'. וזה שפטני ד' כצדקי וכתומי עלי יגמר נא רע רשעים ותכונן צדיק. כי ע"י תמימות נמשך בחי' תיקון המשפט בבחינת ושבתם וראיתם בין צדיק ורשע וגו'. וזה ג"כ שפטני ד' כי אני בתומי הלכתי וגו'. וזה הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט וזה תומיך ואוריך לאיש חסידך וגו' יורו משפטיך ליעקב וגו':