זמרת הארץ
עיקר התגלות הרצון הוא בארץ ישראל כמו שכתוב רצית ד' ארצך וכתיב ואור פניך כי רציתם ואמרו רז"ל כח מעשיו הגיד לעמו וגו' וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. וע"כ שם עיקר היראה וכן עיקר השפעת החסד כנ"ל. וע"כ אין צריכים לעשות שום מלאכה ועסק ומלאכתם נעשית ע"י אחכים בבחי' ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו' הנאמר שם בעני נחמת ציון ובנין חורבות ערי יהודה. וכן שם עיקר הארץ הימים טובים הק' שבהם התגלות הרצון והיראה שזה בחי' שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו'. וכן עיקר קדושת הימים טובים הוא ע"י הקביעות שקובעין שם בבי"ד שבא"י. והביהמ"ק נקרא מועד כמו שכתוב שאגו צורריך בקרב מועדיך וכתיב חזה ציון קרית מועדינו ושם עיקר השמחה כנ"ל כמה פעמים. ושם עיקר החכמה דקדושה כנ"ל שעי"ז מכניעין וסותרין דעות חכמי הטבע ומגלין את הרצון. וזה בחינת כי רצו עבדיך את אבניה כי אבני א"י הם אבני קודש בחינת ואבן שלימה רצונו. ובאבנים אלו הכניע דוד את גלית שכפר ברצון. וע"כ יש לישראל רצון גדול אליהם בבחי' כי רצו עבדיך את אבניה. גם שם עיקר הכנעת מצח הנחש בחינת שאמרו רז"ל מעולם לא הזיק נחש ועקרב בירושלים. (וכתיב כי לא נחש ביעקב). וקודם שנכנסו ישראל לא"י עברו תחלה דרך המדבר מקום נחש שרף ועקרב והכניעו אותם ע"י הענני כבוד שבהם ראו התגלות הרצון דקדושה בחינת אשר עין בעין נראה וגו' ועננך עומד עליהם וגו'. ושם עיקר הזקנה ואריכת ימים קדושה בבחינת ולמען תאריכו ימים על האדמה וגו' וכמוהו עוד וכמ"ש עוד ישבו זקנים וזקנות וגו'. ושם ההיפוך מבחינת שבע רוגז בבחינת שארז"ל ונתן לך שם לב רגז בבבל הוא דכתיב וכתיב ושכן תחתיו ולא ירגז עוד וכתיב ביום הניח ד' לך מעצבך ומרגזך וכנ"ל כמה פעמים. ושם עיקר שלימות הצדקה בחינת וצדקה בכרמל תשב. והעיקר לשבר האכזריות ולהפכו לרחמנות שזה בחינת כי יהי' בך אביון וגו' בארצך אשר ד' אלקיך נותן לך לא תאמץ את לבבך וגו' נתן תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו וגו'. ושם מכניעין קול החיות רעות בחינת והשבתי חי' רעה מן הארץ וגו' וכתיב (ישעי' ל"ה) לא יהי' שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה וגו' (ושם ס"ה) וארי' כבקר יאכל תבן ונחש עפר לחמו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי אמר ד'. וכן כל בחינת כפואות המכה המבואר בפנים מצינו בכיבוש א"י. כי בתחלה היו צריכים ל צור על שערים ופתחי עיירות של הז' עממין עד שפתחו להם. שזה בחינת פתיחת פי המכה. וזה ע"י צדקה בחינת פתחו שערים ויבא גוי צדיק וצדיק חונן ונותן. אח"כ היו מצווים להוריש כל יושבי הארץ וכו' שזה בחינת מה שצריכין להמשיך ולהוציא כל הליחות רעות והדמים המקולקלים מתוך המכה. שזה בחינת מה שנאמר בפ' מסעי והורשתם את כל יושבי הארץ וגו' ואם לא תורישו וגו' והי' אשר תותירו מהם וגו' וצררו אתכם וגו' ממש כמשל המכה שלא הוציאו הליחות מתוכה בשלימות גמור שעי"ז חוזרת המכה לצמוח מחדש. וזה ע"י חכמה כי טובה חכמה מכלי קרב. ועי"ז היו יכולים להוריש את כולם כמו שכתוב (משלי כ') מזרה רשעים מלך חכם. אח"כ צריכים לכבס ולהדיח הדמים שלא יהי' בהם שום קלקול שזה בחינת מה שהזהירה התורה כמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו וגו'. וכן מה שהזהירה לבער כל הע"ז הנמצאים שם ולהתרחק מכל מדותיהם הרעות בתכלית הריחוק. ובכלל זה ג"כ מה שהזהיר להם יהושע קודם פטירתו וחקר ודרש אותם היטב אם הם מקבלים עליהם עול מלכות שמים באמת ובתמים וכרת עמהם ברית מחדש כמבואר (יהושע כ"ג כ"ד). וזה ע"י רגל שהוא בחי' יראה כמו שכתוב יראת ד' שנאות רע. וכן ע"י אמונת הרצון בשלימות. אח"כ צריכים להסגיר את פי המכה שזה גמר רפואתה. היינו בחי' כי חזק בריחי שעריך שלא יבא בהם עוד צר ואויב ויהיו שלוים ושקטים בירושת הארץ. וע"ז ע"י השפעת החסד כמ"ש נחלה לישראל עבדו כי ל"ח. וזה בחי' קיום מלאכת מעשה בראשית המבואר בפנים כל כל מלאכת מעשה בראשית הודיעה לנו התורה רק בשביל ירושת א"י. כו שכתוב כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים וכמו שאמרו ז"ל שבשביל זה פתחה התורה בבראשית: