צ״ז

אלהים אל דמי לך

ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ · 23 פסקאות · 2 חלקים

מפת הזרימה של התורהההיגיון הפנימי במבט אחד

משפט מפתח מכל חלק. לחיצה קופצת אל הטקסט.

א

אלקים אל דמי לך — מקום אלדד ומידד (שני דדים) שממנו יורד השפע, ועשיית מן הד' ה' על-ידי מנשה (שכחת היחס והעמל) ואפרים (שבירת המחשבות זרות)

אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט…

אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל (תהלים פג).

הָעִנְיָן הוּא כָּךְ, דְּיָדוּעַ הוּא שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לְמַעְלָה שֶׁנִּקְרָא אֶלְדָּד וּמֵידָד, שֶׁמִּשָּׁם הַשֶּׁפַע יוֹרֵד לָעוֹלָם. כִּי הַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת א"ל, הֵם דָּד, וְהַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת מ"י הֵם דָּד, (כ"ש בלק"ת להאר"י פ' בהעלותך). וְהַשֶּׁפַע נִקְרֵאת ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״ז:כ״ג): הֵא לָכֶם זֶרַע, וְנִשְׁלָם הַשֵּׁם אֱלֹקִים מִשָּׁלֵם.

אַךְ לִפְעָמִים יֵשׁ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הִסְתַּלְּקוּת הַשֶּׁפַע, וְנַעֲשֶׂה מִן הֵא דָּלֶת, עַל־שֵׁם דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה מִן הַד' ה'.

וְכֵיצַד עוֹשִׂין מִן הַד' ה', הָעִנְיָן הוּא כָּךְ: דְּהִנֵּה כְּתִיב (תהילים ס׳:ט׳): לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה אֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחוֹקְקִי., הַפֵּרוּשׁ הוּא כָּךְ. כִּי קֹדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִדֵּן וְקִשֵּׁט אֶת עַצְמוֹ בִּתְפִלָּתָן וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁצָּפָה שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים, שֶׁעַל־יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלָּהֶם יִמְשְׁלוּ בִּתְפִלָּתָם, וְיִפְעֲלוּ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ, עַל דֶּרֶךְ: צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹקִים (שמואל ב כ״ג:ג׳).

וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָכוֹל לָבוֹא לְמַדְרֵגָה זוֹ, לִמְשֹׁל בִּתְפִלָּתוֹ. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מְנִיעוֹת: הָאַחַת הִיא קֹדֶם הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בְּגַדְלוּת, שֶׁהוּא מְיֻחָס גָּדוֹל, אוֹ מֵחֲמַת שֶׁהוּא עָמֵל וְיָגֵעַ בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וּמֵחֲמַת זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מֶמְשָׁלָה לִתְפִלָּתוֹ. רַק צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ כָּל זֹאת, וְיִהְיֶה נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִבְרָא, וְהוּא יָחִיד בָּעוֹלָם.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מְנַשֶּׁה, לְשׁוֹן נִשְׁיוֹן וְשִׁכְחָה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״א:נ״א): כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹקִים אֶת כָּל בֵּית אָבִי – זֶה הַיִּחוּס, וְאֶת כָּל עֲמָלִי – שֶׁעָמַל בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.

וְהַמְּנִיעָה הַשֵּׁנִית, הִיא בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה. כִּי מֵחֲמַת עֲווֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים בְּמֵזִיד, אוֹ שֶׁהִרְהֵר בְּמֵזִיד, נוֹפְלִים לוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת בִּתְפִלָּתוֹ, וּמֵחֲמַת הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִמְשֹׁל בִּתְפִלָּתוֹ. עַל כֵּן צָרִיךְ לְשַׁבֵּר הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת עַל־יְדֵי מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַזְּדוֹנוֹת, דְּהַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, נַעֲשִׂין לוֹ כִּזְכֻיּוֹת.

וְזֶהוּ בְּחִינַת אֶפְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): כִּי הִפְרַנִי אֱלֹקִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי. פֵּרוּשׁ, כִּי הַדָּבָר שֶׁהָיָה בַּעֲנִיּוּת מִקֹּדֶם, דְּהַיְנוּ חָרֵב וְיָבֵשׁ, וְעַל־יְדֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת נַעֲשִׂין לוֹ כִּזְכֻיּוֹת.

וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם הַנַּ"ל, וּבְוַדַּאי בָּא לִידֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, וּמִן הָעֲנָוָה נִמְשָׁךְ הַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כ״ב:ד׳): עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה', נִמְצָא מִתְפַּלֵּל גַּם כֵּן בְּיִרְאָה.

וְהַיִּרְאָה נִקְרֵאת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ"ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת וְכוּ', נִמְצָא שֶׁהַתְּפִלָּה יֵשׁ לָהּ בְּחִינַת מַלְכוּת, וְיֵשׁ לְהַתְּפִלָּה כָּזוֹ בְּחִינַת מֶמְשָׁלָה.

וְזֶה תַּעֲנוּג שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִתְמַלֵּא רְצוֹן הַבּוֹרֵא. וּמַה מִתְּחִלָּה שֶׁלֹּא הָיָה הַתַּעֲנוּג הַזֶּה, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צָפָה לְמֵרָחוֹק, שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ בְּאֹפֶן זֶה, וּמִזֶּה הַתַּעֲנוּג נִבְרָא הָעוֹלָם בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, כָּל־שֶׁכֵּן עַכְשָׁו, שֶׁבָּא הַתַּעֲנוּג הַזֶּה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק:

לִי גִלְעָד – לְשׁוֹן גַּל עֵד, שֶׁנִּתְגַּלָּה הַתַּעֲנוּג שֶׁהָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קֹדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁעִדֵּן וְקִשֵּׁט בִּתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים, כְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַשְּׁתֵּי בְּחִינוֹת שֶׁל מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם כַּנַּ"ל.

מָעוֹז רֹאשִׁי – הַיְנוּ שֶׁיַּגְבִּיר הַמַּחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת.

יְהוּדָה – הַיְנוּ הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כט): הַפַּעַם אוֹדֶה.

מְחוֹקְקִי – וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: לְשׁוֹן שְׂרָרָה וּמַלְכוּת, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לְהַתְּפִלָּה מֶמְשָׁלָה, וְיִתְגַּלֶּה הַתַּעֲנוּג הַנַּ"ל, וִיחַדֵּשׁ עוֹלָמוֹ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כַּנַּ"ל:

וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַנַּ"ל הֵם יוּ"ד, יוּ"ד וְד' הַנַּ"ל – נַעֲשֶׂה ה'.

וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִמְשָׁךְ מֵחֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פט): אָמַרְתִּי, דְּהַיְנוּ הַמַּאֲמָרוֹת, עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. וְחֶסֶד נִקְרָא אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם נב): חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם.

ב

לי גלעד — מנשה ואפרים מביאים לענווה וליראה (מלכות), ולתפילה בעלת ממשלה המחדשת העולם בעשרה מאמרות

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ…

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק:

אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ – הַיְנוּ, כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁמִּשֵּׁם "אֱלֹהִים" נַעֲשֶׂה אוֹתִיּוֹת "אַל דֳּמִי", דְּהַיְנוּ שֶׁנַּעֲשֶׂה מִן הַה' ד'. אֹמַר לְךָ:

אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל – שֶׁתִּרְאֶה שֶׁתְּעוֹרֵר בְּחִינוֹת "אֵל" עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְתַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה מִן הַד' הֵא כַּנַּ"ל,

וְנַעֲשֶׂה א"ל בְּחִינַת דַּד וּמ"י בְּחִינַת דַּד.

וְה' הִיא הַשֶּׁפַע, כִּי ה' בִּשְׁלֹשָׁה צִיּוּרִין שֶׁלָּהּ גִּימַטְרִיָּא חָלָב, עִם שְׁנֵי הַכְּלָלוֹת, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן:

סביב התורה

ללמוד עוד בתורה זו

⎙ חדשבנה לי חוברתבחרו חלקים והדפיסו חוברת־לימוד שלמה לתורה זו

📖 פסוק הפתיחהאלקים אל דמי לך, אל תחרש ואל תשקט אל(תהלים פג)

פסוקים בתורה זו(8) · טקסט מלא
תהלים פג

שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָֽף׃ אֱלֹהִים אַל־דֳּמִי־לָךְ אַל־תֶּחֱרַשׁ וְאַל־תִּשְׁקֹט אֵֽל׃ כִּֽי־הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹֽאשׁ׃

בראשית מ״ז:כ״ג

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־הָעָם הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת־אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה הֵֽא־לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת־הָאֲדָמָֽה׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה נ״ג ·תורה נ״ז
תהילים ס׳:ט׳

לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹֽקְקִֽי׃

שמואל ב כ״ג:ג׳

אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִֽים׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ק״ב
בראשית מ״א:נ״א

וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת־שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּֽי־נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת־כׇּל־עֲמָלִי וְאֵת כׇּל־בֵּית אָבִֽי׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה נ״ו
משלי כ״ב:ד׳

עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְהֹוָה עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּֽים׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה פ״ז ·תורה קל״ה ·תניינא ח׳
בראשית כט

וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר כִּֽי־שָׁמַע יְהֹוָה כִּֽי־שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן־לִי גַּם־אֶת־זֶה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעֽוֹן׃ וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּֽי־יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים עַל־כֵּן קָרָֽא־שְׁמוֹ לֵוִֽי׃ וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת־יְהֹוָה עַל־כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה וַֽתַּעֲמֹד מִלֶּֽדֶת׃

תהלים פט

מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִֽי׃ חַֽסְדֵי יְהֹוָה עוֹלָם אָשִׁירָה לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִֽי׃ כִּֽי־אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶֽם׃

מאמרי חז״ל ומדרש(1) · 1 מהמקור
אבות פ"גלדף המלא

מֵאַיִן בָּאתָ, מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ. רַבִּי חֲנִינָא בֶן תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר, שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶן דִּבְרֵי תוֹרָה, הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים א) וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג) אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. אֵין לִי אֶלָּא שְׁנַיִם, מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג) יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כח) כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם.

צ״ז / רפ״ו