תורה ר״ו

תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ וְכוּ' (תהילים קי״ט:קע״ו):

כִּי יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בַּעֲבֵרָה שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, בֵּין אִם נִתְעוֹרֵר תֵּכֶף וּמִיָּד וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה, אֲזַי אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ, כִּי עֲדַיִן לֹא נִתְרַחֵק הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ הַטּוֹב. כִּי כְּשֶׁעוֹשֶׂה עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הוֹלֵךְ וְנוֹטֶה מֵהַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר אֶל דֶּרֶךְ אַחֵר מְקֻלְקָל, וְשָׁם יוֹצְאִים מֵאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ כַּמָּה וְכַמָּה נְתִיבוֹת וּדְרָכִים תּוֹעִים וּמְקֻלְקָלִים מְאֹד, שֶׁכְּשֶׁמַּתְחִילִין לֵילֵךְ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ הָרָע, אֲזַי תּוֹעִים וּנְבוֹכִים בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים עַד שֶׁקָּשֶׁה לָשׁוּב וְלָצֵאת מִשָּׁם,

אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דַּרְכּוֹ לִקְרוֹת אֶת הָאָדָם תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, וְקוֹרְאוֹ שֶׁיָּשׁוּב לַאֲחוֹרָיו, וּלְכָל אֶחָד קוֹרֵא לְפִי בְּחִינָתוֹ: יֵשׁ שֶׁקּוֹרְאוֹ בִּרְמִיזָה, וְיֵשׁ בִּקְרִיאָה מַמָּשׁ, וְיֵשׁ שֶׁבּוֹעֵט בּוֹ וּמַכֵּהוּ, וְזֶהוּ הַקְּרִיאָה שֶׁלּוֹ, כִּי אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ: עַד מָתַי פְּתָיִים תְּאֵהֲבוּ פֶּתִי, וְהַתּוֹרָה הוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָם וּמְבַקְּשָׁם שֶׁיַּחְזְרוּ אֵלָיו.

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא נָטָה הַרְבֵּה מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, אֲזַי אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לָשׁוּב, מֵחֲמַת שֶׁהוּא מַכִּיר עֲדַיִן אֶת הַקּוֹל וְרָגִיל בּוֹ, כִּי זֶה סָמוּךְ הָיָה אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ קוֹל הַתּוֹרָה, וַעֲדַיִן לֹא שָׁכַח אֶת הַקּוֹל, וַעֲדַיִן לֹא תָּעָה הַרְבֵּה בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים הָאֲחֵרִים הַתּוֹעִים וְהַנְּבוֹכִים, וְעַל כֵּן בְּקַל אֶפְשָׁר לוֹ לָשׁוּב,

וְהוּא כִּמְשַׁל הָרוֹעֶה, שֶׁכַּאֲשֶׁר שֶׂה אֶחָד תּוֹעֶה מֵהַדֶּרֶךְ אֲזַי תֵּכֶף הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ, וּכְשֶׁהַשֶּׂה עֲדַיִן לֹא תָּעָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ, אֲזַי הוּא מַכִּיר הַקּוֹל וְהוֹלֵךְ אַחֲרָיו תֵּכֶף. אֲבָל כְּשֶׁכְּבָר נָטָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ, אֲזַי כְּבָר שָׁכַח אֶת הַקּוֹל וְאֵינוֹ מַכִּיר בּוֹ. וְגַם הָרוֹעֶה מְיָאֵשׁ עוֹד מִלְּבַקְּשׁוֹ, מֵחֲמַת שֶׁזֶּה זְמַן רַב שֶׁהָלַךְ וְתָעָה מֵאִתּוֹ, כֵּן כְּשֶׁכְּבָר הֶאֱרִיךְ זְמַן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּרִשְׁעוֹ, וְנָטָה וְתָעָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לְאֵלּוּ הַדְּרָכִים הַמְקֻלְקָלִים וְהַתּוֹעִים וְהַנְּבוֹכִים וְהַמְבֻלְבָּלִים, אֲזַי קָשֶׁה לוֹ לָשׁוּב כַּנַּ"ל:

וְדַע, שֶׁאֵלּוּ הַדְּרָכִים הַמְקֻלְקָלִים וְהַתּוֹעִים, כְּשֶׁאָדָם תּוֹעֶה בָּהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, הַרְבֵּה מְאֹד, אֶפְשָׁר לִפְעָמִים שֶׁיִּתְעֶה מְאֹד וְיֵלֵךְ בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים הַנְּבוֹכִים, וַאֲזַי דַּיְקָא מֵרֹב תְּעוֹתוֹ בָּהֶם, יִתְהַפֵּךְ וְיָשׁוּב עַד שֶׁיִּהְיֶה סָמוּךְ מְאֹד לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, וְלֹא יִהְיֶה רַק הֶרְחֵק מְעַט בֵּינוֹ לְבֵין מְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, וּבְקַל עַל יְדֵי נִסָּיוֹן קַל יָשׁוּב עוֹד לִמְקוֹמוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קוֹרְאוֹ וּמַזְמִין לוֹ הַנִּסָּיוֹן, אֵינוֹ מַכִּיר בַּקּוֹל, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לָשׁוּב לִמְקוֹמוֹ.

וְזֶה הוּא הַחִלּוּק שֶׁבֵּין עוּל יָמִים לְזָקֵן, כִּי מִי שֶׁעֲדַיִן בְּבַחֲרוּתוֹ וַעֲדַיִן לֹא הִזְקִין בַּחֲטָאָיו, אֶפְשָׁר לוֹ יוֹתֵר לָשׁוּב מֵהַזָּקֵן, מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן הוּא סָמוּךְ וְלֹא שָׁכַח אֶת הַקּוֹל הַקְּרִיאָה.

וְזֶה: תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד – הַיְנוּ שֶׁתָּעִיתִי מֵהַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר כְּשֶׂה אוֹבֵד הַנּוֹטֶה מֵהַדֶּרֶךְ כַּנַּ"ל, עַל כֵּן אֲנִי שׁוֹאֵל מִלְּפָנֶיךָ:

בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי מִצְו‍ֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי – הַיְנוּ שֶׁתְּמַהֵר לְבַקְּשֵׁנִי, כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי זוֹכֵר עֲדַיִן אֶת הַקּוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת,

וְזֶהוּ: בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי – שֶׁתְּמַהֵר לְבַקְּשֵׁנִי תֵּכֶף, כִּי מִצְו‍ֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי עֲדַיִן, וַעֲדַיִן אֲנִי מַכִּיר אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל הַמִּצְווֹת, שֶׁהֵם הַתּוֹרָה, עַל־כֵּן בַּקָּשָׁתִי – שֶׁתְּרַחֵם עָלַי לְבַקְּשֵׁנִי מְהֵרָה מִיָּד, כָּל זְמַן שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁכַחְתִּי אֶת מִצְווֹתֶיךָ, דְּהַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן אֲנִי מַכִּיר אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת,

כִּי כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם, הָאָדָם נִזְקָן בַּחֲטָאִים קָשֶׁה מְאֹד לְבַקְּשׁוֹ, כִּי כְּבָר שָׁכַח אֶת קוֹל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְאֵינוֹ מַכִּיר בְּקוֹל הַקְּרִיאָה, עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּמַהֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַקְּשׁוֹ לְהַחֲזִירוֹ אֵלָיו, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא שָׁכַח עֲדַיִן לְגַמְרֵי אֶת קוֹל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת כַּנַּ"ל,

וְזֶהוּ מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי, כַּנַּ"ל: