תורה קכ״ו — ששבחו החבריא את רבי שמעון

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. ווי לדרא כד תסתלק — שבת וינפש, וי אבדה נפש מגודל תענוג הנפש היתרה

בַּזֹּהַר, בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁשִּׁבְּחוּ הַחֶבְרַיָּא אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, אִיתָא: וַי לְדָרָא כַּד תִּסְתַּלֵּק, פּוּק עַיֵּן וְתִשְׁכַּח.

וְהוּא בְּחִינַת (שמות ל״א:י״ז): שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ – כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ (ביצה טז). הַיְנוּ, שֶׁמֵּחֲמַת גֹּדֶל הַתַּעֲנוּג שֶׁל הַנֶּפֶשׁ יְתֵרָה שֶׁבָּא בְּשַׁבָּת, עַל־כֵּן מַתְחִילִים תֵּכֶף לְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִצְטַעֵר עַל אֲבֵדַת הַנֶּפֶשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת;

ב. החבריא ורבי שמעון בר יוחאי — צער ההסתלקות שעלה על לבם, ואז גילה להם חידושי תורה

כֵּן הַחֶבְרַיָּא, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבָּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, עַל־כֵּן תֵּכֶף וּמִיָּד הִתְחִילוּ לְהִתְגַּעְגֵּעַ, וְעָלָה עַל לִבָּם צַעַר הַהִסְתַּלְּקוּת שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם.

בְּכָל מָקוֹם שֶׁשִּׁבְּחוּ הַחֶבְרַיָּא אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עַל שֶׁגִּלָּה לָהֶם סוֹד נִפְלָא, תִּמְצָא שֶׁאַחַר־כָּךְ אָמַר לָהֶם עוֹד חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

1. תֵּכֶף בִּשְׁעַת כְּנִיסַת שַׁבָּת, אָז מֵחֲמַת גֹּדֶל הַתַּעֲנוּג שֶׁל הַנֶּפֶשׁ יְתֵרָה שֶׁבָּא בְּשַׁבָּת, מַתְחִילִים תֵּכֶף לְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִצְטַעֵר עַל אֲבֵדַת הַנֶּפֶשׁ בְּמוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וְזֶה בְּחִינַת ''שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ'' שֶׁאוֹמְרִים בִּכְנִיסַת שַׁבָּת וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ' (בֵּיצָה ט''ו), וְזֶה כְּעֵין שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּעֵת שֶׁהִתְעַנְּגוּ הַחֶבְרַיָּא מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת הִתְגַּלּוּת שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחַאי, הִתְחִילוּ לְהִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד וְאָמְרוּ: 'וַי לְדָרָא כַּד תִּסְתַּלֵּק', וְזֶה כְּעֵין הַנַּ''ל מַמָּשׁ:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה קפ"ו - מַה שֶּׁמְּסַפְּרִין מוֹפְתִים מֵהַצַּדִּיקִים]רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנוּ לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת.

עָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט וְיֵשׁ בָּהֶם רָזִין וְסוֹדוֹת גְּדוֹלִים, וְהֵם מְלֵאִים מוֹפְתִים, כִּי נֶעְלָם בְּדִבְרֵיהֶם חִדּוּשִׁים וַעֲתִידוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת,

עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לִרְאוֹת גְּבוּרוֹת יְהֹוָה וְנִפְלְאוֹתָיו עַל־יְדֵי דִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, לִרְאוֹת שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ כָּל יָמֵינוּ, הַכֹּל הָיָה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת וָצֶדֶק, בְּחָכְמָה נִפְלָאָה נוֹרָאָה וְנִשְׂגָּבָה

שֶׁהָיוּ מְרַמְּזִים לָנוּ כָּל זֶה בְּדִבְרֵיהֶם וְשִׂיחָתָם שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיהֶם אוֹ מִפִּי אֲחֵרִים בִּשְׁמָם אוֹ מִפִּי סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים.

מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַזֹּאת וּלְדַעַת וָשֵׂכֶל הַזֶּה, עַד שֶׁאֶמְצָא בְּדִבְרֵיהֶם לְמַפְרֵעַ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ.

וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת מְקֹרָב וְדָבוּק תָּמִיד בְּצַדִּיקֵי אֱמֶת וְאַנְשֵׁיהֶם הַנֶּאֱמָנִים, וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם הַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים, וּלְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב כָּל יְמֵי חַיַּי.

וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵינוּ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי.

בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ. וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:

פסוקים ומאמרי חז״ל

דף לרשימות וחידושים