קכ״ו

ששבחו החבריא את רבי שמעון

ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ · 4 פסקאות · 2 חלקים

מפת הזרימה של התורהההיגיון הפנימי במבט אחד

משפט מפתח מכל חלק. לחיצה קופצת אל הטקסט.

א

ווי לדרא כד תסתלק — שבת וינפש, וי אבדה נפש מגודל תענוג הנפש היתרה

בַּזֹּהַר, בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁשִּׁבְּחוּ הַחֶבְרַיָּא אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, אִיתָא…

בַּזֹּהַר, בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁשִּׁבְּחוּ הַחֶבְרַיָּא אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, אִיתָא: וַי לְדָרָא כַּד תִּסְתַּלֵּק, פּוּק עַיֵּן וְתִשְׁכַּח.

וְהוּא בְּחִינַת (שמות ל״א:י״ז): שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ – כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ (ביצה טז). הַיְנוּ, שֶׁמֵּחֲמַת גֹּדֶל הַתַּעֲנוּג שֶׁל הַנֶּפֶשׁ יְתֵרָה שֶׁבָּא בְּשַׁבָּת, עַל־כֵּן מַתְחִילִים תֵּכֶף לְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִצְטַעֵר עַל אֲבֵדַת הַנֶּפֶשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת;

ב

החבריא ורבי שמעון בר יוחאי — צער ההסתלקות שעלה על לבם, ואז גילה להם חידושי תורה

כֵּן הַחֶבְרַיָּא, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבָּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי…

כֵּן הַחֶבְרַיָּא, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבָּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, עַל־כֵּן תֵּכֶף וּמִיָּד הִתְחִילוּ לְהִתְגַּעְגֵּעַ, וְעָלָה עַל לִבָּם צַעַר הַהִסְתַּלְּקוּת שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם.

בְּכָל מָקוֹם שֶׁשִּׁבְּחוּ הַחֶבְרַיָּא אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עַל שֶׁגִּלָּה לָהֶם סוֹד נִפְלָא, תִּמְצָא שֶׁאַחַר־כָּךְ אָמַר לָהֶם עוֹד חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה:

סביב התורה

ללמוד עוד בתורה זו

⎙ חדשבנה לי חוברתבחרו חלקים והדפיסו חוברת־לימוד שלמה לתורה זו

📜 מאמר הפתיחהבזהר, בכמה מקומות ששבחו החבריא את רבי שמעון בר יוחאי, איתא: וי לדרא כד תסתלק, פוק עין ותשכח(זהר)

פסוקים בתורה זו(1) · טקסט מלא
שמות ל״א:י״ז

בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי־שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהֹוָה אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַֽשׁ׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה נ״ח ·תורה נ״ט
מאמרי חז״ל ומדרש(1) · 1 מהמקור
ביצה טזלדף המלא

מַתַּן שְׂכָרָהּ נָמֵי אוֹדְעִינְהוּ, נְשָׁמָה יְתֵירָה — לָא אוֹדְעִינְהוּ. דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: נְשָׁמָה יְתֵירָה נוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאָדָם עֶרֶב שַׁבָּת, וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת נוֹטְלִין אוֹתָהּ הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ״, כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת וַוי אָבְדָה נֶפֶשׁ. עוֹשֶׂה אָדָם תַּבְשִׁיל מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. אָמַר אַבָּיֵי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא תַּבְשִׁיל, אֲבָל פַּת — לָא.

נושאים בתורה זו(3)
קכ״ו / רפ״ו