זמרת הארץ
מבואר לעיל כמה פעמים שארץ ישראל הוא בחי' עולם הבא. וע"כ שם מסוגל ביותר לשמור את הזכרון לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי כי ארץ ישראל היא בחי' זכרון ג"כ כנ"ל. וזה שכתוב בענין ירושת הארץ וזכרת את ד' אלקיך (בחי' ד' אלקים הנ"ל שמרמז על עלמא דאתי) כי הוא הנותן וכו'. וכן עיקר בחינת והארץ הדום רגלי שמרמז על הזכרון הנ"ל בפרטיות הוא ג"כ בארץ ישראל והעיקר בירושלים ובית המקדש שנקרא הדום רגלי כמו שכתוב ולא זכר הדום רגליו וכו'. וכתיב השתחוו להדום רגליו קדוש הוא וכו' השתחוו להר קדשו וכו'. וכן עיקר הגדלת השכל הוא בא"י ששם עיקר החכמה והשכל דקדושה בחי' מוחין דגדלות כנ"ל. וכן עיקר תיקון הצמצום שהיא בחי' מאד סטרא דשמאלא הוא בא"י בחי' טובה הארץ מאד מאד. כי ירושלים דינא היא ועל דינא קיימא וכו' (זוהר בראשית קנ") ודין הוא בחי' הצמצום הנ"ל. ואפשר שזהו בחי' הקטנות שצריך לעבור על האדם קודם שבא לא"י שהיא בחי' מוחין דגדלות כמבואר מזה במקום אחר. כי זה בחי' שמאלו תחת לראשי והדר וימינו תחבקני כי ארץ ישראל היא בחי' ימין כנ"ל כמ"פ. וכן ההסתפקות שהוא ההיפוך מבחי' ובטן רשעים תחסר רק בבחינת צדיק אוכל לשובע וכתיב ואכלת ושבעת וכמוהו רבים (ועיין שער החצר סי' ר"ו בשם בעל עקידה). וכן עיקר תיקון הצדקה הוא בארץ ישראל בחי' וצדקה בכרמל תשב כנ"ל. ומבואר בזוהר (שמות נ"ט) כי המקדש שלעתיד יהי' נקרא צדקה וכו'. ושם עיקר יחוד צדיק וכנסת ישראל שבחי' צדיק משפיע לכנס"י שזה בחי' צדיקים יירשו ארץ שכינתא בין תרין צדיקיא יתבא כידוע. וזה בעצמו סוד ציון וירושלים. היינו בחי' צדיק וכנסת ישראל כמבואר (זוהר בראשית קפ"ו). וכן ענין תיקון השינה שתעלה אז נשמתו לבחי' עלמא דאתי הוא בשלימות בא"י בבחי' וישכב במקום ההוא וכו'. כי שם האויר קדוש ומכוונת נגד ארץ החיים שלמעלה. וע"כ הנשמה תוכל לעלות שם בשעת שינה כסדר בלי עיכוב כל כך כמו שיש לה בחו"ל ח"ו. וכמובן ג"כ בספר חסד לאברהם. כי אמרו ז"ל שינה אחד מס' במיתה. ולענין עליית הנשמה אחר המיתה מבואר בזוה"ק ובשאר ספרים החילוק שבין מתי א"י למתי חו"ל ומזה מובן גם לענין השינה. וזה בשלום יחדיו אשכבה ואישן כי אתה לבדד לבטח תושיבני. היינו ירושת הארץ שנאמר בה וישכון ישראל בטח בדד וכו'. ציצית הם בחי' ארץ ישראל כנ"ל בסי' ז' (ועי' זוהר שלח קע"ה) תפילין מוחין הם בודא בחי' א"י כנ"ל. ועל כן הפרשיות של תפילין מדברים מענין ירושת הארץ. וכן בהנסיעה של רז"ל לא"י מבאר שד' רוחות של ארץ ישראל הם בחי' סוד התפילין. תורה היא בחי' א"י כי אין תורה כתורת א"י. וכן בחי' ההסתפקות שיש בהתורה העיקר הוא בארץ ישראל שאין מאריכים בפלפולים כ"כ ומסתפקין במיעוטו רק ליישב ההלכה על מכונה כמובן בדברי רז"ל (סנהדרין כ"ד) שדרשו במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי ע"ש. וכן (ב"מ פ"ה) לענין ר' זירא שהי' מתענה דלישתכח מיניה תלמודא דבבלאה. קריאת שמע שהיא אמונת היחוד וקבלת עול מ"ש ועול תורה ומצות עיקר שלימות ענין זה הוא בא"י כנ"ל כמה פעמים. תפלה עיקר שלימותה הוא בארץ ישראל כנ"ל שיש בה קדושה כ"כ עד שהיא עצמה בבחי' עולם הבא. וע"כ אפי' חיי שעה שבה כגון אכילה ושתי' וכיוצא בהם ג"כ בבחי' קדושת הזכרון של עוה"ב רק שהם בבחי' והארץ הדום רגלי בחי' רגלי הקדושה. ועל כן גם התפלה שמתפללין שם על חיי שעה יש לה שלימות גדול ביותר כי הם ג"כ בחי' חיי עולם כנ"ל. וע"כ נקראת ארץ החיים. יחוד צדיק וכנסת ישראל שזה בחי' מו"מ הוא ג"כ העיקר בארץ ישראל כנ"ל. וזה שנאמר אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה וכו' בחינת מו"מ. וכתיב וישאו אותו בניו ארצה כנען היינו בחי' משא שנושאין ומעלין נצוצי הקדושה שהם בחי' נשמות ישראל בחי' יעקב לשרשן שהיא בחינת השכינה בחי' א"י וע"כ נקראים ישראל הנשואים מני רחם. וכן עיקר הברכות של הצדיק שנאמר על זה ישא ברכה מאת ד' הוא בארץ ישראל כי שם צוה ד' את הברכה. ושם נאמר ישאו הרים שלום לעם בחי' משא. ונאמר ארץ נתנה יבולה בחי' מתן. וע"פ פשוטו היתה א"י ובפרט ירושלים מקום מסחר ומו"מ גדול כמובן בדברי רז"ל וכמו שכתוב (מלכים א' יו"ד) לבד מאנשי התרים ומסחר הרוכלים וכו'. וכן (ד"ה ב' ט') לבד מאנשי התרים והסוחרי' וכו'. וגם נקראת ארץ כנען מלשון סוחר כמו שכתוב (ישעי' כ"ג) אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ וכתיב (יחזקאל י"ז) ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רוכלים שמו עי"ש בתרגם ובמפרשים. ואצל אנשי שכם נאמר והארץ תה' לפניכם שבו ו סחרוה וכו'. ועי' (מ"ר וירא פ' י"ז) ארץ כנען וכו' שהיו כולם תגרין וכו' ועיין (מ"ר מסעי פ' כ"ג). גם קדושת א"י היא בחי' טוב עין הוא יבורך כי שם צוה ד' את הברכה בחי' בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך שנאמר על הבית המקדש שהוא בחי' עינים כמבואר בלקות"נ סי' ס"ז בראשית. ועל כן בשעת החורבן כתיב על אלה חשכו עיניו על הר ציון ששמם וכו'. ובשעת הגאולה כתיב עי עין בעין יראו וכו'. ובתחלת הבטחת ירושת ארץ ישראל לאברהם אבינו עע"ש נאמר שא נא עיניך וראה וכו' כי את כל הארץ וכו'. וכן אצל משה נאמר ושא עיניך ימה וכו' וראה בעיניך וכו'. ונאמר תמיד עיני ד' אלקיך בה בחינת עיני בנאמני ארץ וכו'. וכתיב עיניך הלא לאמונה. כי א"י היא בחינת אמת ואמונה כנ"ל רמ"פ. והיא ההיפוך ממיתת הלב כי היא בחינת לבא דעלמא. ונקראת ארץ החיים והיא בחינת זכרון כנ"ל ושם עיקר הדבירות ועיקר הברכות שהם בחינת אמת כמו שכתוב המתברך בארץ (דייקא) וכו' כמבואר בפנים. וזה בחי' אמת מארץ תצמח. גם שם עיקר תיקון המדמה כמו שכתוב דמינו אלקים חסדך בקרב היכלך חסדך דייקא בחינת חסד ואהבה דקדושה (היפוך המדמה דסט"א שהיא בחינת אהבת הבהמיות) וזה בקרב היכלך דייקא. כי שם בא"י זוכים לאהבה דקדושה בחינת ואוהבי שמו ישכנו בה. וכתיב אהבתי מעון ביתך. ועיקר שלימות אור האהבה הקדושה הוא בההיכל הק' כמו שכתוב תוכו רצוף אהבה וכו'. כי שם בא"י מאיר הדעת דקדושה שעי"ז זוכים לאהבה דקדושה. וע"כ אין תורה כתורת ארץ ישראל כי שם עיקר בירור ההלכה ע"י תיקון ובירור המדמה. וזה בחינת וביד הנביאים אדמה ועיקר הנבואה היא בא"י כנ"ל כמה פעמים. גם שם עיקר מקור השמחה שהיא בחינת ושמחתם בכל משלח ידכם הנאמר בא"י. ושם עיקר בירור הרוח טובה מן הרוח רעה רוח שטות כי אוירא דארץ ישראל מחכים בחינת ורוחך הטובה נתת להשכילם (נחמי' ט') וזה רוחך טובה תנחני בארץ מישור היינו א"י כמו שכתוב (ירמי' כ"א) ציר המישור פירש רש"י ירושלים ששם אור האהבה דקדושה שהיא בחינת מישור בחינת משרים אהבוך. ושם עיקר הארת בחינת יד ד' כנ"ל. וזה אתה ידך גוים הורשת. ושם עיקר בנין הניגון דקדושה כנ"ל בסי' מ"ט. וזה בחי' מכנף הארץ זמירות שמענו ונאמר עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו. גם נקראת ארץ ישראל ארץ מישור ע"ש ועשית הישר והטוב (עיין רש"י) בעיני ד' למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ וכו' (ואתחנן ו'). ושם אהבה דקדושה כמו שכתוב ותחת כי אהב וכו' להביאך לתת לך את ארצם וכו':