ירח האיתנים
ד"ה עיין לקוטי
עיין לקוטי הלכות הלכו תראש השנה הלכה א' מבואר כל ענין ר"ה ע"פ מאמר זה, ולבאר עוד קצת, כי בר"ה אנו עוסקין בבנין המלכות דקדושה העומדת על שנים עשר בקר כמבואר במ"א, וזה בחי' התפלה שהיא בחי' מלכות ויש בה שנים עשר נוסחאות ועולה דרך י"ב שערים, ומחמת שעיקר החיות מקבלין מהתפלה וכן עיקר הפרנסה נמשכת משם ע"כ מתפללין אז הרבה זכרנו לחיים וכתבינו בספר החיים וארז"ל מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה, וזה בחי' מה שאנו עוסקין מר"ה עד שמיני עצרת להשלים בחי' זיווגא דמטרוניתא שהעיקר תלוי בתפלה כמבואר בפנים, וזה בחי' יום הדין של ר"ה כי עיקר דינו של אדם הוא על שלא היה זהיר בענין התפלה כי ע"י תפלה יכולין לבוא לכל טוב לתורה ולמעש"ט ולתשובה ולהנצל מן החטא וכמו שתיקנו רז"ל תפלות הרבה ע"ז, וזה מובן בדברי רז"ל (עירובין ס"ה) שאמר ראב"ע יכול אני לפטור כל העולםמן הדין וכו' ומסקו מאי אני יכול לפטור דקאמר מדין תפלה כי דין תפלה הוא כלל הדין והחשבון של האדם כי אלמלי היה זהיר ורגיל בתפלה כראוי היה זוכה לתקן הכל וכמבואר גם במפרשים כעין זה וכמבואר אצלינו במ"א שזה נלמד מענין נערה המאורסה שעיקר החיוב שלה למיתה ר"ל הוא על דבר אשר לא צעקה וכו', אך כשאדם עומד להתפלל אז יהחושך והקליפות מסבבין אותו מכל צד ומבלבלין תפלתו וזה בחי' המחשבות זרות שבתפלה, ע"כ עיקר תיקון התפלה הוא ע"י אמת כי ע"י אמת הקב"ה שוכן עמו כוו' וכשהקב"ה עמו אז יהוא מאירלו איך לצאת מן החושך וכו' כ"ש ה' אורי וכו' ועיי"ש, וזה בחי' גודל הקיטרוגים שמתעוררין בר"ה והקב"ה מרחם עלינו ומאיר לנו בבחי' ה'אורי כמו שדרשו רז"ל, וע"כ ציוה עלינו לשמוע קול שופר ועי"ז ממתיקין הדין והחושך ע"י שמעוררין מדתו של יעקב כמבואר בזוה"ק שזה בחי' יום תרועה יהיה לכם ומדתו של יעקב הוא אמת כ"ש תתן אמת ליעקב וכמבואר ג"כ בליקוטי הלכות הנ"ל:
ד"ה ומחמת שיש
ומחמת שיש שני בחי' אמת] יש אמת שהוא מאיר בעצמו כמו אבן טוב ויש אמת שהוא רק בבחי' חלון שאין לו אור בעצמו רק עכ"פ יכולין להמשיך על ידו האור שמאיר מבחוץ, וזה בחי' מה שנסתפקו רז"ל על התרועה אם היא גנוחי גנח שזהבחי' מה שחולה גונח ומתאנח על חליו כל זמן שלא הכביד עליו חליו כ"כ שזה בחי' אמת שהוא רק בבחי' חלון שאין לו אור מעצמו כי הוא רחוק עדיין מעצם האמת וע"כ אינו מרגיש עדיין כובד חליו רק אעפי"כ הוא מושך עצמו בכל לבו אל האמת וע"כ הוא גונח ומתאנח על כאבו הגדול ועי"ז יוכל אחר להאיר בו עכ"פ הארת האמת עד שיצא מן החשך, וזה בחי' שברים. או תרועה הוא יילולי ייליל שמרגיש גודל כאבו הכבד עליו באמת וע"כ הוא צועק באמת מעומק לבו קולו ויללות תכופות זה אחר זה שזה בחי' האמת שהוא מאיר מעצמו כמו אבן טוב, וע"כ תיקנו רז"ל לתקוע שתיהן גם לתקוע שתיהן ביחד, ומתחילה שברים ואח"כ תרועה כי כן דרך החולים ג"כ, כי כן הדרך שבתחילה צריכין למשוך עצמו עכ"פ אל האמת ולהטות אזנו ולשמוע היטב בלבו הקול הקדוש של האמת של דיבורי התפלה ולומר הדברים באמת ובתמימות כפי מדריגתו עכ"פ שכ"ז כלול בבחי' לשמוע קול שופר שהוא בחי' קול יעקב בחי' אמת, ועי"ז בעצמו זוכין אח"כ לבוא לאור האמת בעצם, וזה בחי' פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה, כי התרועה ושברים הוא בחי' המשכת אור האמת גם כשהחושך והקליפות מסבבין אותו מכל צד שעי"ז רואה הפתחים איך לצאת מתוך החושך שזה בחי' וכי תבואו מלחמה וכו' והרעותם וכו', ותקיעה פשוטה מורה על אור הקדושה והאמת בעצמו כשאין החשך מסבב אותו וע"כ פשוטה לפניה ואח"כ תוקעין תרועה וזוכין עי"ז לצאת מן החושך ואז תוקעין פשוטה לאחריה שזוכה ליכנס אל קדושת התפלה בשלימות, גם תרועה מרמזת על התורה כשארז"ל כי לתיקוני התפלה צריכין גם לימוד התורה כמבפ"נ, גם תקיעה פשוטה מרמזת על התקרבות להצדיק שהוא בחי' משה משיח כמבואר בפ' החצוצרות וכמבואר לעיל ואליו צריכיןלקשר כל התפלות כמבפ"נ ומחמת שבר"ה עוסקין ביותר בתיקון התפילה, ע"כ אז החיוב ביותר לבוא אל הצדיק האמת הגדול במעלה שהוא כלול מכל התפלות כמבפ"נ:
ד"ה וזה בחי'
וזה בחי' מלכיות זכרונות ושופרות, מלכיות הוא בחי' בנין התפלה שהיא בחי' אמונה בחי' מלכות, זכרונות הוא בחי' שלימות תיקוני התפלה שע"י אור האמת שהוא ע"י שמזכיר עצמו בו ית' באמת ושהוא יודע כל מחשבותיו ותחבולותיו ע"כ מכריח מחשבתו לכוון לבו אליו ית' באמת כפי בחינתו ומדריגתו עכ"פ עי"ז עולה זכרונו לפניו ית' לטובה ומתקרב אליו ומאיר לו איך לצאת מן החשך ולהתקרב אליו ית' באמת, וזה בחי' מה שאמר יונה ב מעי הדגה ותשליכני מצולה בלבב ימים וכו' כל משבריך וגליך עלי עברו וכו' וכו' (שכל זה ויותר מזה צריך האדם לומר אל לבו בעת שמסבב אותו החושך והקליפות והמחשבות זרות שנקראים מצולות ים טורדין ומבלבלין מחשבתו מאד ואינו יכול לכוין לבו בתפלתו) וסיים ע"ז בהתעטף עלי נפשי את ה' זכרתי ותבא לפניך תפלתי אל היכל קדשך וכו', וזה ג"כ כל ענין ברכת אתה זוכר שמבואר שם היטב איך שהקב"ה זוכר הכל ויודע את הכל ומשגיח ומשים עיניו ולבו על הכל ואין שכחהלפני כסא כבודו ית' ומזכיר שפם גם פסוקי נח איך שזכר אותו השי"ת בהיטתו בתיבה (ששם מרומז ענין זה איך שכשמימי המבול שהם בחי' המחשבות זרות מתגברין אז צריכין ליכנס אל התיבה היינו להמשיך כל כחו וכוונתו אל תיבות דיבורי התפלה בבחי' בא אתה וכל ביתך אל התי בה וכמובא, ולומר התיבה באמת שזה בחי' צוהר צעשה לתיבה המובא בפנים) ויעבר אלהים רוח על הארץ וישוכו המים. ומזכיר שם גם פסוקים אחרים של זכרונות איך שכשישראל מושכין עצמן אל האמת וצועקין אליו תי' אז אעפ"כ שהם אינם עדיין במדריגת האמת המובחר המאיר מעצמו אעפי"כ הקב"ה מרחם עליהם וזוכר להם האמת לאמיתו שזכו האבות הראשונים ובזכות ה מאיר להם ועונה אותם בעת צרתם ומסיימין בתפלה לזכרו עקידת יצחק שעי"ז נמתק הדין והחשך בשרשו העליון, עד אעפ"י שיצא עשו מיצחק והוא רוצה להתגבר ברוב קטרוגיו וכו' כמבואר בזוה"ק וזה בעצמו גם בחי' המחשבות זרות והבלבולים כי יורד ומסית וכו' אעפי"כ אינו נקרא מזרע יצחק כלל, כי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק וכל זה יזכור לנו השי"ת גם עכשיו ויאיר לנו אורו ית' ויסיר מאתנו כל מיני חשכות ומחשבות הטורדות וימתיק מעלינו כל הדינים וכו', שופרות מבאר שם מענין מתן תורה בקול שופר ומענין שופר של משיח וקיבוץ גליות, כי לתיקוני התפלה צריכין גם לימודהתורה כנ"ל, גם צריכין לקשר התפלה לצדיק הדור שהוא בחי' משיח, וע"י שלימות התפלה שהיא בחי' ניסים בחי'. אמונה וא"י עי"ז יוצאין מהגליות ע"כ מסיימין הברכה בתפלה על קיבוץ גליות לארצינו:
ד"ה ואח"כ עוסקין
ואח"כ עוסקין בזה בכל עשרת ימי תשובה כי זה עיקר התשובה להרבות בתפלה ותחנונים לפני השי"ת ולקיים מקרא שכתוב קומי רוני בלילה וכו' שפכי כמים לבך וכו' שזה בחי' מה שעומדין אז באשמורת ומרבין בתחנונים לפני השי"ת, עד אשר זוכין לקדושת יו"כ ואז התפלה בשלימות ומתפללין חמשה תפלות והמלכות ניזונית מחמשה קולות הפנימיים שהם בחי' עצם האמת בחי' ודובר אמת בלבבו, ואז העננים שהם המחשבות זרות הבאין מעונות ומעכבין כוונת התפלה שבשביל זה איטן להזכיר בר"ה שום חטא ועון (אם לא בשעת תקיעת שופר) בכדי שלא יתגברו העננים והקטרוגים ביותר, אבל ביו"כ לית רשות לשטן לאשטוני וזוכין לסליחת ענות וביטול העננים בבחי' מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך וכו', ואז היה גמר קבלת התורה של הלוחות שניות שעי"ז נשלמו תיקוני התפלה ואז היה העבודה בכהן גדול שהוא בחי' הצדיק הדור שאליו צריכין לקשר כל התפלות, והכהן גדול נכנס אז לפני ולפנים ששם מקור קדושת ארץ ישראל ששם מקור התפלה והנסים וע"כ נעשה אז כמה נסים וכמובא לעיל על מאמר משפטים סי' ז':
ד"ה ואחר יו"כ
ואחר יו"כ מתחילין לכנוס אורות החסדים שעי"ז עיקר תיקון המלכות כ"ש והוכן בחסד כסא ולענינינו כי עיקר תיקון התפלה שהוא בחי' אמונה הוא ע"י החסדים בבחי' ברוך ה' אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי וזה בחי' זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל וכן להגיד בבקר חסדך ואמונת בלילות, וכן לאור האמת זוכין רק ע"י חסדו ית' בחי' תתן אמת ליעקב חסד לאברהם וכמובא גם לעיל, עד אשר ביום ראשון של סוכות אז נכנס גם החסד העליון של אורות המקיפים ואז נשלם האמונה שהיא ג"כ בחי' מקיפין בחי' ואמונתך סביבותיך בשלימות, ונכסין לסוכה שהיא ג"כ בחי' מקיפין בחי' סביבותי סוכות וכמובא במאמר עתיקא סי' כ"א, ואז מקימין את סוכת דוד שהיא בחי' התפלה בשלימות ע"י שממשיכין אור האמת משרשו שהיא בחי' סוכה העליונה בחי' בינה אימא עילאה ואז נתייחד קוב"ה ושכיתיה שזה אותיות סוכה כ"ו ה"ס כי עיקר יחודם ע"י שלימות התפלה כמבפ"נ, גם כשמאיר אור האמת שהוא בחי' אור השי"ת שהוא עצם האמת אל התפלה שהיא בחי' אמונה מלכות זה בעצמו ג"כ יחוד קוב"ה ושכינתיה בחי' סוכה כנ"ל, וע"כ צריכין שיהיה הכוכבים נראין מתוך הסוכה גם סוכ"ה גמטריא מלא"ך כמובא גם בליקוטי תנינא סי' ה' כי ע"י התפלה השלימה משפיעין כח וחיות גם לעולם הכוכבים ועולם המלאכים:
ד"ה וזה בחי'
וזה בחי' לקיחת הד' מניים ודרז"ל פרי עץ הדר זה אברהם זה בחי' תפלה כי הוא הראשון שהתקין תפלה שחרית ונאמר אצלו ויתפלל אברהם אל האלהים וכו' כפות תמרים זה יצחק בחי' תורה כמו שארז"ל תורה מפי הגבורה ניתנה וכמובא, ענף עץ עבות זה יעקב וכו' בחי' אמת הנ"ל כ"ש תתן אמת ליעקב, וערבי נחל זה יוסף וכו' בחי' הצדיק כי כל בחי' אלו הם תיקוני תפלה כנ"ל, פרי עץ הדר זו שרה בחי' התפלה בחי' מלכות, כפות תמרים זו רבקה שיצאו ממנה יעקב ועשו שזה בחי' התגברות המחשבות זרות בשעת התפלה והם מסטרא דעשו בחי' כי ציד בפיו המובפ"נ והתיקון לזה הוא ע"י יעקב שהוא בחי' אמת כנ"ל, ענף עץ עבות זו לאה וכו' שיצא ממנה משיח שכלול מכל התפלות וע"כ ההדס יש לו ריח כי משיח הוא מורח ודאין כמבפ"נ, וערבי נחל זו רחל וכו' שהיא בחי' התורה שהיא כרחל לפי גוזזיה שהכל גוזזין ממנה הלכות וכו' וכמבואר במאמר תהלה לדוד סי' י"ב, ועוד דרשו הד' מניים כנגד הסנהדרין וכו' שעיקר עסקם בתורה, ועוד דרשו שהם כנגד בחי' כל עצמותי תאמרנה שזה בחי' שלימות התפלה עם כל הכחות המבואר בפנים, וזה אתרוג דומה ללב זה בחי' שצריך לכוין לבו בתפלתו כ"ש הכין לבם תקשיב אזניך וכמו שדרשו רז"ל וזה בחי' שפכי כמים לבך המבואר בפנים, לולב דומה לשדרה שבה עיקר קשר הבנין שלכל קומת הגוף היינו כי צריך להתפלל עם כל כחות הגוף ובתנועות כל האברים בבחי' כל עצמותי תאמרנה וכו' עד שיתפקקו כל החוליות שבשדרה כמו שדרז"ל על ר' עקיבא כשהיה מתפלל ביחיד היה מתפלל בכריעת הגוף הרבה וכו', הדס דומה לעינים כי צריך לומר תיבות התפלה באמת ועי"ז משגיח עליו השי"ת בעניא פקיחא בבחי' עיני בנאמני ארץ וכו' וכמבוארגם במאמר אמר ר' עקיבא סי' נ"א ואז הוא קרוב אליו ומאיר עיניו איך לצאת מן החשך המסבב אותו, ערבה דומה לשפתים זה בחי' דיבורי התפלה בעצמה בחי' אדני שפתי תפתח וע"כ מנענעין בהם בהודו לה' ובאנא ה' הושיעה נא כי זה כלל התפלה בחי' מודה על העבר וצועק לעתיד לבוא כמו שארז"ל, וזה בחי' השמחה של סוכות כי ע"י שלימות התפלה זוכין לשמחה בחי' ושמחתים בבית תפלתי וכמבואר גם במאמר חותם בתוך חותם סי' כ"ב, וע"כ כל הד' מינים הנ"ל גדילים על כל מים כי הם בבחי' שלימות התפלה שהיא בחי' שפכי כמים לבך הנ"ל, וע"כ הד' מינים אלו מסוגלים לירידת גשמים כמו שארז"ל כי שלימות התפלה שהיא בחי' אמונה היא בחי' נסים בחי' גשמים כמבפ"נ:
ד"ה ואח,כ זוכין
ואח,כ זוכין לקדושת שמיני עצרת ואז זיווגא דמטרוניתא בשלימות והנוקבא עוצרת הטיפה שלא תפיל כי אז מתחבר הקב"ה עם ישראל בהתקרבות גדול כמבואר בזוה"ק ומאיר להם אז אורו ית' שהוא בחי' אור האמת (בחי' שלח אורך ואמתך שנאמר על אורו של משיח שמתנוצך בשמיני עצרת שהיא כנגד בחי' מלכות בחי' זה יעצור בעממי כמובא), כי הקב"ה הוא עצם האמתונזרע ונקלט בלבם של ישראל אז התנוצצות אור האמת עד שמתקשרין בו ית' בקשר של קיימא באופן שלא תפיל ולא תתבטל רשימו של ההארה הזאת לעולם בבחי' ואמת ה' לעולם, וע"כ כל ישראל עולין אז לתורה שנקראת אמת בחי' אמת קנה וכו' וכמו שארז"ל להורות שבכל אחד מישראל יש נקודת אמת כי הם בבחי' כולו זרע אמת ועי"ז יכולין הכל להתקרב אליו ית', וע"כ מסיימין אז התורה בשבירת הלוחות ששיבר משה לעיני כל ישראל כי מזה רואין גודל מעלת התפלה כי אעפ"י שלשלימות תיקוני התפלה צריכין גם לימוד התורה כי מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה כנ"ל אעפי"כ זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד, וחסידים הראשונים שהיו שוהין בתפלתן גם תורתם מתברכת ומתקיימת בידם כמו שארז"ל וע"כ כשראה משה שעשו ישראל את העגל ופגמו באמונה שהיא בחי' תפלה אז תיכף שיבר את הלוחות לעיניהם להורות להם שכבר נתרחקו מהתורה ג"כ כי כל קיום התורה תלויה באמונה שהיא בחי' תפלה, ואח"כ הרבה בתפלה כ"כ עד שזכה שנמחל עוונם ואז קבלו הלוחות שניות, ואח"כ תיכף מתחילין התורה בראשי"ת בר"א אלהי"ם וכו' סופי תיבות אמ"ת בחי' ראש דברך אמת כשדרז"ל, את השמים ואת הארץ שהם בחי' תורה ותפלה כידוע, והארץ היתה תהו ובהו כי בשעת התפלה דייקא מתגברים המחשבות זרות מאד שהם בחי' תהו ובהו וחשך וכו' ורוח אלהים מרחפת על פני המים זה רוחו של מלך המשיח שהוא בחי' אור האמת כנ"ל וזה על פני המים בחי' שפכי כמים לבך כמו שדרז"ל כי משיח כלול מכל התפלות והתפלות הם בחי' חרב אצל משיח כשישראל זוכין לבחי' שפכי כמים לבן כמבפ"נ, וזה ויאמר אלהים יהי אור וכו' ויבדל א' בין האור זה יעקב ובין החשך זה עשו וכו' כשדרז"ל כי ע"י אור האמת שהוא מבחי' יעקב נדחה ונתבטל החשך שמבחי' עשו כנ"ל, יום אחד בחי' והיה יום אחד הוא יודע לה' אשר הוא לא יום ולא לילה כמו שארז"ל כי ע"י אור האמת זוכין לצאת מן החשך וליכנס אל הקדושה בשלימות וליכלל באחדותו ית' בפרט בשעת התפלה ושם אין שום שייכות לשום חשך כלל כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אליו וגם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר, ושם הוא בחי' אשר לא יום ולא לילה, וכנגד יום אחד הנ"ל הוא שמיני עצרת שהוא רק יום אחד כמובא, וע"כ אז השמחה גדולה מאד בבחי' השמחה שלעתיד ויעקב הוא אז רישא לחדוותא כי הכל ע"י אור האמת שהוא מדתו של יעקב כנ"ל:
ד"ה (שייך לעיל)
(שייך לעיל) וזהו שארז"ל בזכות ולקחתם וכו' אני נגלה לכם ראשון זה בחי' התגלות אורו ית' שמאיר להאדם בתפלתו בבחי' ה' אורי כנ"ל, ופורע לכם מן הראשון זה עשו וכו' היינו שנתבטל החשך הבא מסטרא דעשו כנ"ל ובונה לכם ראשון זה בימה,ק ששם עיקר מקום התורה והתפלה וכמובא גם לעיל וזה ומביא לכם ראשון זה מלך המשיח שהוא כלול מכל התפלות ומעלה אותם למקום ולשרשם כנ"ל וכמבואר בפנים, ע"פ הנ"ל תבין דבר נפלא הובא בספר בני יששכר חדש תשרי מאמר יו"ד בשם הקדמונים ז"ל שעל ד' מניים הנ" אינו שולט עליהם שום שר שיאמר לו גדל רק כולם גדילים רק בהשגחתו ית' היינו כנ"ל כי הם מורים על שלימות התפלה שכל הכוכבים והשרים העליונים מקבלים חיות ממנה כמבפ"נ במאמר ה ועיין גם בליקו"ת במאמר תקעו ממשלה סי' א', וע"כ הם מרצין על הגשמים שכל גידולי הארץ גדילים על ידם כנ"ל: