ירח האיתנים
ד"ה בר"ה נמשך
בר"ה נמשך בחי' התחדשות הבריאה שהיתה ע"י בחי' הרוח חיים כמבואר בפנים, ואז ספקי חיים וספרי מתיפ פתוחים לפניו ית' וצדיקים גמורי םנכתבים לאלתר לחיים כי הם דבקים בהתורה הק' אשר שם עיקר הרוח חיים, ורשעים גמורים נכתבים לאלתר למיתה כי הם רחוקים לגמרי מקדושת התורה הק' ע"כ נכתבים לאלתר למיתה מאחר שרחוקים מהרוח חיםי דקדושה ע"כ גם בחייהם קרוים מתים, בינונים שמעורבין טוב ורע ע"כ תלויים ועומדין עד יוה"כ כי אז זוכין כל ישראל בכלל להפריש ולהבדיל הרע מהטוב בבחי' גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל כי אז נמשך בשלימות קדושת תורה ותפלה שעי"ז מבדילין הרע מהטוב כי אז קיבל משה הלוחות שניות שהם כלל התורה הקדושה שכלולה בעשרת הדברות שמשם מקבלין העשרה מינינ דפקין את הרוח חיים, וכן אז נשלמת התפלה ביותר שזה בחי' החמשה תפלות שמתפללין אז, ומשה רבינו זכה לקבל אז הלוחות שניות ג"כ רק ע"י ריבוי תפלותיו והשלשל עשרה מדות שגילה לו השי"ת שכל זה בחי' המשכת רוח חיים ע"י הצדיקםי הק' להשלים החסרונות ולכפר עוונות בבחי' איש חכם יכפרנה. וע"כ אז המשיך משה בחי' סליחת עוונות ביו"כ לדורות עולם ואז נכנע בחי' ממשלת עשו איש שעיר בחי' הקיטרוג של בחי' הרוח סערהלגמרי בבחי' ונשא השעיר עליו את כל עוונותם אל ארץ גזירה שדרז"ל על עשו איש שעיר, מתגברין אז מאד וע"כ אין להזכיר אז שום חטא ועון כדי שלא ליתן לו בזה תוקף ועוז ביותר כי עיקר חיותו והתגברות הרוח סערה שלו הוא רק מעוונות ישראל ר"ל שעי"ז פוגמין בהרוח חיים דק' ונותנין כח לעשו ולאלופיו ר"ל כמובן בפנים, ועל כן החיוב אז ביותר לילך ולנבוע להצדיק האמת על ר"ה בכדי להמשיך על ידו בחי' אריכת הרוח להשלים כל החסרונות ולהתגבר ולהכניע בחי' קליפת עשו ואלופיו ר"ל בכח הצדיק הזה שהוא בבחי' רב חסד ואמת. וזה בחי' המלחמה הגדולה שיש אז בין יעקב ועשו כמובא בזוה"ק. וזה בחי' יום תרועה יהיה לכם ומבואר בזוה"ק שזה בחי' וכי' תבואו למחלמה בארצכם וכו' והרעותם וכו', כי כל בחי' המלחמות מהצר הצורר הכל הוא מבחי' הרוח הסערה של עשו וצריכין להכניעו ע"י קול התרועה שהוא בבחי' אנחה דקדושה שהוא בחי' אריכת הרוח להשלים החסרונות ולהתגבר על רוח סערה של עשו ואלופיו, וזה שנסתפקו רז"ל על התרועה אם היא שברים שהוא גנוחי גנח היינו אנחה. הנ"ל שהיא בחי' אריכת הרוח דקדושה וממילא נכנע עי"ז הרוח סערה, או אם היא תרועה שהיא יילולי יילילי היינו קולות קצרות ותכופות כי זה לעומת זה בכדי להתגבר עי"ז על הרוח סערה של עשו שמתגבר בבהלה גדולה ובמהירות גדול והצרות הבאים ממנו קרובות ותכופות זו לזו כמו שארז"ל עד שהראשונה פקידה וכו' שניה אצה וממהרת לבוא, ע"כ הסכימו לעשות שניהן, וע"כ צריכין לעשות השברים וכן התרועה בנשימה אחת ויש אומרים שגם השברים והתרועה ביחד צריכין לעשותן בנשימה אחת שכל זה בחי' אריכת הרוח והנשימה דקדושה, ועכ"פ אין להפסיק בתשר"ת בין השברים והתרועה כדי נשימה מאחר שבסדר זה עושין שניהם להורות כי צריכין שניהם וזה תלוי בזה, והשברים קודמין לתרועה כי ע"י אנחה ואריכת הרוח דקדושה שהיא בחי' שברים עי"ז מתגברין נגד הרוח סערה של עשו ואלופיו שזה מרומז בתרועה כנ"ל, וזה שארז"ל שתרועה מרמז על התורה בחי' תור"ה עיי"ן וכו' כי עיקר אריכות הרוח חיים מקבלין מהתורה הק', וכן עיקר הכנעת עשו איש שעיר הוא ע"י התורה הק' כמו שדרז"ל על הקול קול יעקב וכו' ומחמת שהמון עם אי אפשר להם לקבל אריכת הרוח ושלימות החסרונות מהרוח חיים שבהתורה הק' כי אם ע"י הצדיק והרב שבדור ע"כ כל תרועה פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה, כי תקיעה פשוטה מרמזת על ההתוועדות וההתחברות להצדיק כמבואר בפרשת חצוצרות ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה וכו' וכמובא לעיל, גם תקיעה פשוטה מורה על השלימות שיש לו להרוח חיים קודם שיחטא האדם, ותרועה מורה על האנחה שצריך להתנאח על החסרון שנעשה ע"י החטא בבחי' אין יסורין בלא עון, אך אעפי"כ ע"י אנחה זוכה להשלים החסרון שזה בחי' התקיעה פשוטה שלאחריה והכל בכח הצדיק כנ"ל. וכל ענין זה כלול בהי"ג מדות של רחמים כמבואר בפנים, וזהו שדרז"ל ה' ה'. ה'קודם שיחטא וה' לאחר שיחטא היינו כנ"ל, וזהו בחי' מלכיות זכרונות שופרות, כי עיקר הרוח חיים דקדושה מקבלין מבחי' המלכות הק' בבחי' ותלבש אסתר מלכות ודרז"ל שלבשתה רוח הקודש וכתיב באור פני מלך חיים וכמובן במאמר ויתן עוז למלכו סי' ע"ח, וזה בחי' ורוח אלהים מרחפת על פני המים שדרז"ל על מלכות משיח, זכרונות הוא בחי' שלימות החסרונות ואריכת הרוח שממשיכין ע"י אחנה דק' בבחי' וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים את בריתו וכו' שאומרים בפסוקי זכרונות, וכן ויזכור אלהים את נח וכו' ויעבר אלהים רוח על הארץ וכו' רוח דייקא כנ"ל, וזה בחי' זכור כי רוח חיי (איוב ז), וזה בחי' כי אין במות זכרך כי המות ההיפוך מבחי' רוח חיים הנ"ל שהוא בחי' זכרון, וזה ובמה בשופר היינו שופרות שמזכירין שם הרבה ממתן תורה שמשם עיקר הרוח חיים ומסיימין בפסוקי נביאים איך שהגאולה וקיבוץ גליות שזה בחי' הכנעת הרוח סערה עשו איש שעיר יהיה ע"י שופר, ועי"ז לבסוף הרוח סערה יסער גופ ונשמתם כמבואר בפנים. וזה בחי' וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן היינו שיתעורר עליהם הרוח סערה ועלינו יגן ה' צבאות וכו':
ד"ה ואח"כ עוסקין
ואח"כ עוסקין בתשובה בכל עשי"ת והכל לתקן פגם החטאים שמשם יונק הרוח סערה ולברר ולהפריש הרע מהטוב שבד' יסודות ולהגביר הרוח חיים של הצדיקים על הרוח סערה של הרשעים ומרבים אז בצעקות ואנחות דק' עד שביו"כ זוכין לסליחת עונות ושלימות החסרונות על ידי הרוח חיים דק' כנ"ל וע"כ עומדים אז כל היום מעוטפין בטלית וציצית ואומרים כמה פעמים הי"ג מדות של רחמםי שכל זה הוא בחי' המשכת הרוח חים דק' כמבפ"נ:
ד"ה ואחר יו"כ
ואחר יו"כ אז מתחילין ליכנס ולהאיר אור החסדים שעל ידם עיקר המתקת הדינים והתגברות על אלופי עשו שזה בחי נוצר חסד לאלפים המבואר בפנים, עד שביום ראשון של סוכות אז נכנס החסד הגדול הפנימי וגם אור החסד העליון של המקיפים והוא בחי' הטלית לבן שסידר בו הקב"ה י"ג מדות של רחמים, כי הטלית הוא בחי' מקיף כמובן במאמר לשמש סי' מ"ט שהוא בחי' הרוח חיים בחי' סובב הולך הרוח כמבפ"נ וע"כ נכנסין אז לסוכה שהיא בחי' אורות המקיפין כמבואר במאמר עתיקא סי' כ"א, גם סוכה מרמזת על בינה לבא אשר שם עיקר הרוח חיים כמבפ"נ ומשם ממשיכין חיי המלך אל בחי' מלכות בחי' סוכת דוד הנופלת להקים אותה ולסעדה, ועיקר תיקון המלכות ע"י החסדים בבחי' והוכן בחסד כסא כמובא לעיל, וזה בחי' חיםי וחסד עשית עמדי וכו'. (וע"כ סוכה היא זכר לענני כבדו שהגינו עאל ישראל ממלחמת עמלק שהוא מאלופי עשו כי החסד העליון הנכנס ביום ראשון של סוכות הוא בחי' נוצר חסד לאלפים כנ"ל), וזה בח'י הד' מינים שנוטלים אז וארז"ל שכולם מרמזין על הקב"ה. ובכתבים מבואר שהם נגד ד' אותיות של שם הוי"ה ב"ה, היינו שמרמזין שאנו נצחנו המלחמה ע"י שאנו אחוזים ודבוקים בהרוח חיים דק' שהיא בחי' ארבע אותיות הוי"ה שהם בחי' הרוח חיים והטוב שבכל הד' יסודות כמובן בפנים:
ד"ה וזה שדרז"ל
וזה שדרז"ל פרי עץ הדר זה אברהם וכו' היינו בחי' חסד הנ"ל, כפות תמרים זה יצחק וכו' בחי' מדת הדין שמשם שורש השתלשלות יניקת בחי' הרוח סערה של אלופי עשו רק שע"י החסד דאברהם הנ"ל נמתק גם הוא בסוד עקידת יצחק כידוע שזה בחי' נוצר חסד לאלפים, וע"כ מבואר בכוונות ברכת זכרונות כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו וכו' כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו וכו' שזה בחי' נוצר חסד לאלפים וכו', ענף עץ עבות זה יעקב שהוא כנגד בחי' רוח כידוע, גם הוא בבחי' התורה שמשם תוצאות הרוח חיים כנ"ל, ערבי נחל זה יוסף היינ ובחי' הצדיק שעל ידו מקבלין הרוח חיים שזה בחי' איש אשר רוח אלהים בו שנאמר אצל יוסף וממנו מקבלין הכל הרוח חיים דק' בבחי' כי למחיה שלחני אלהים וכו' ולהחיות עם רב, ועוד דרשו פרי עץ הדר זו שרה שהיא בחי' מלכות דק' שממנה מקבלין הרוח חיים כנ"ל, וע"כ זכתה לחיים טובים בשלימות בלי חסרון כמו שפירש"י שני חיי שרה כולם שוים לטובה וזה כי היתה בת קו"ף כבת כ"ף לחטא נמצא שלא פגמה בהרוח חיים דקדושה שום פגם, כפות תמרים זו רבקה מה תמר וכו' כך רבקה יצאו ממנה יעקב ועשו זה בחי' המתקת הרוח סערה של עשו איש שעיר ע"י יעקב שהוא בחי' הרוח חיים דק' כנ"ל וע"כ יעקב אבינו לא מת כמו שארז"ל ועשו אמר הנה אנכי הולךם למות בחי' רשעים בחייהם קרוים מתים מאחר שאין להם הרוח חיים דק' כי יעקב היה בחי' הרב דקדושה שהוא בחי' רב חסד ואמת שזה בחי' תתן אמת ליעקב חסד לאברהם, וע"כ כשהיה מתיירא מפני עשו אמר קטנתי מכל החסדים ומכל האמת וכו' כי עיקר הכנעת עשו הוא ע"י בחי' רב חסד ואמת, וזה שארז"ל שאמר יעקב הן עשו אחי איש שעיר ואנכי איש חלק היינ וכי חלק ה' עמו וכו' כי יעקב דבוק ברוח חיים דקדושהשהוא בחי' הארבע אותיות של שם הוי"ה ב"ה כנ"ל, ענף עץ עבות זו לאה,וערבני נחל זו רחל, לאה היא בחי' עלמא דאיתכסיא זה בחי' תפלה שהיא בחי' עדן עין לא ראתה כמבפ"נ רחל היא בחי' עלמא דאיתגליא בחי' תורה כי ע"י תפלה ותורה זוכין לברר הרע מהטוב ולדבק עצמו בהרוח חיים ולהכניע הרוח סערה הנ"ל, ועוד דרשו שהד' מינים מרמזין על הסנהדרין וכו' שעוסקין לברר הלכות שבתורה שעי"ז מפרישין הרע מהטוב שבד' יסודות, ועוד דרשו שמרמזין על בחי' כל עצמותי תאמרנה וכו' שזה בחי' שלימות התפלה. כי בקדושה כל בחינה בפני עצמה כלולה מכמה בחינות, וזהו שאמר ואתרוג דומה ללב ששם עיקר הרוח חיים. לולב דומה לשדרה שהוא בחי' הצדיק ח"י עלמין שעל ידו ממשיכין הרוח חיים להשלים כל החסרונות, הדס דומה לעינים זה בחי' בירור ההלכות שבתורה בחי' והאר עינינו בתורתך. ערבה דומה לשפתים זה בחי' תפלה בחי' ה' שפתי תפתח וכו', ועוד דרשו שהד' מינים מרמזין על כל הכתות שבישראל והעיקר שיהיו כולם באגודה אחת כי זה מחסדי השי"ת שצמצם עצמו כביכול להיות הרוח חיים אצל הצדיקים באופן שעי"ז יכולים הצדיקים להמשיך הרוח חים שליות החסרונות לכל הדבוקים ומקושרים אליהם אעפ"י שפגמו בהתורה הק' ולהחזירם בתשובה ולכפר עוונם בבחי' ואיש חכם יכפרנה כמבפ"נ, וזה בחי' השמחה שעם הד' מינים כמו שכתוב ושמחתם לפני ה' אלהיכם כי מאחר שזוכין לשלימות החסרוונת בוודאי מלאים שמחה ועיקר השמחה היא ג"כ מבחי' הרוח חיים בבחי' השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני, וכן ורוח קדשך אל תקח ממני שכתוב לפני זה, וע"כ דרשו חז"ל על שמחת בית השואבה שהיו שואבין משם רוח הקודש כי הרוח חיים דק' הוא בחי' רוח הקודש ממש והוא עיקר בחי' השמחה דק' כנ"ל, וזה בחי' השבעים פרים שמקריבים בסוכות נגד השבעים אומות, ובאמת עי"ז דייקא הם מתמעטין והולכין כמו שארז"ל וכמבואר בזוה"ק שזה בחי' כי גחלים אתה חותה על ראשו זה בחי' מה שמבואר בפנים שהצדיק שרוצה להכניע ולהשפיל את הרשעים שקמבלין הרוח סערה מהרב דקליפה בחי' אופי עשו הוא מוכרח להוריד עצמו לתוך המדות רעות של הרשעים לפי שעה בכדי לקלקל הצינורות שלהם שדרך שם מקבלין אריכת הרוח שלהם, והם בשעה שיורד הצדיק להמדות שלהם הם טועין לומר כאילו הצדיק חפץ ג"כ במדותיהם ח"ו וסוברין שעי"ז יתפסו אותו ויתגברו עליו ביותר, ובאמת הוא בבחי' עת אשר שלט האדם באדם לרע לו, שזה בחי' ירידת אברם למצרים ותפסו את שרה וינגע ה' את פרעה וכו' ויעל אברם ממצרים וכו' וכמובפ"נ:
ד"ה ואח"כ זוכין
ואח"כ זוכין לשמיני עצרת ואז זיווגא דמטרוניתא בשלימות וכמו כן למטה ג"כ הצדיק מתחבר עם כלל כנסת ישראל בחיבור שלם וממשיך להם הרוח חיים מהתורה הק', וע"כ כל ישראל עולין אז לתורה ומסיימין התורה בענין שבירת הלוחות וכו' עשה בכדי שלא ליתן מקום להרוח סערה להתגבר אז לינק כביכול מהתורה בעצמה שזה בחי' ודורש רעה תבואנו המובפ"נ, ע"כ ירד משה לעומקה של הלכה ודרש ק"ו מדעתו ושיבר את הלוחות והקב"ה הסכים על ידו, אח"כ הרבה בתפלה עד שגילה לו השי"ת הי"ג מדות של רחמים שמרומז בהם סוד זה מה שהצדיק יכול להמשיך הרוח חיים להשלים החסרונות ולפכר עוונות עד שזכה לקבל אח"כ הלוחות שניות שהם כלל התורה ששם עיקר הרוח חיים, וזה שמתחילין תיכף אח"כ בראשית ברא וכו' והארץ היתה תהו ובוהו וכו' שמרמז על התגברות ממשלת הד' מלכיות ע"י הרוח סערה שיונק מהרע שבד' יסודות שמרומז ג"כ בזה, והתיקון הוא ע"י ורוח אלהים מרחפת על פני המים היינו הרוח חיים ששורה בהתורה הק', ויאמר א' יהי אור וכו' ויבדל א' בין האור ובין החשך שהבדיל והפריש הרע מהטוב, ויהי ערב זה ערבו של עשו, ויהי בוקר ה בוקרו של יעקב וכו' היינ ושסוף כל סוף יתגבר הרוח חיים של יעקב ויכניע ויבטל את הרוח סערה של עשו ואז תושלם כוונת הבריאה ותצא כל הבריאה כולה מכח אל הפועל בשלימות עד שנזכה ליום שכולו שבת שבזה מסיימין הפרשה אז, ואז הנוקבא עוצרת הטיפה (שמלובש בה בחי' הרוח חיים בסוד האי רוחא דשדי בגווה כידוע) שלא תפיל שזה מרמז על סוד הגאולה האחרונה שאין אחריהגלות כי כבר נכנע הרוח סערה רוח הטומאה לגמרי בבחי' ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, ואז השמחה גדולה מאוד ויעקב הוא אז רישא לחדוותא כי הוא המנצח ומכניע הרוח סערה של עשו וממשיך הרוח חיים דקדושה לכל ישרא לומשלים חסרונותם ועי"ז זוכין כולם לשמחה גדולה כנ"ל:
ד"ה (שייך לעיל)
(שייך לעיל) וזהו שארז"ל בשכר ולקחתם לכם ביום הראשון אני נגלה לכם ראשון וכו' כי בשכר לקיחת הד' מינים המורים שאנו כרוכים ודבוקים בהרוח חים דקדושה ששהוא בחי' הנשמה ועכשיו הנשמה עצמה ג"כ אינה נראית ונגלית ומכש"כ הקב"ה שהוא מקור הרוח חיים בחי' כי עמך מקור חים בוודאי רואה ואינו נראה וכמו שארז"ל (ברכות יו"ד), אבל לעתיד אז יתבררו הד' יסודות כל כך עד שיהיו בבחי' ארבעה אותיות הוי"ה ב"ה אז ונגלה כבוד ה', ופורע לכם מן הראשון זה עשו הוא ביטול הרוח סערה של עשו איש שעיר, ובונה לכם ראשון זה בית המקדש ששם עיקר מקום התפלה בחי' כי ביתי בית תפלה והמעיין היוצא מבית ה' ובירור הלכות התורה כי שם יושבין הסנהדרין בלשכת הגזית ומבררין הלכה, וזה ומביא לכם את הראשון מלך המשיח שהוא עיקר הרוח חיים של כלל ישראל בחי' רוח אפינו משיח ה', ועיקר הרוח חיים שבהתורה הק' שהוא בחי' רוח אלהים מרחפת על פני המים הוא אצל המלך המשיח כמו שדרשו חז"ל ורוח אלהים מרחפת על פני המים דא רוחא של משיח וכו':