סי' ג אקרוקתא

ירח האיתנים

א׳

ד"ה ידוע כי

ב׳

ידוע כי בר"ה עוסקין כל ישראל בבנין המלכות דקודשה וביטול המלכו תדסט"א כמו שמתפללין ע"ז הרבה בתפלת ר"ה. ומחמת שהצפרים דסט"א שהן מוחין שבמלכות דקליפה הם בקליפה כנגד בחי' לאה ורחל כמבואר בכתבים ע"כ סובב והולך כוונת תפלת ר"ה על ענין לאה ורחל כמבואר שם. ומחמת שקול הנגינה נמשך מבחי' הציפרים דקדושה או ליהפך ח"ו ע"כ מדקדקין בניגונים של תפלות ר"ה ביותר שיהיה ש"ץ הגון וראוי וכן על התוקע כמבואר בשו"ע כי גם התקיעות הם בחי' קול הנגינה כ"שהטיבו נגן בתרועה, וזה בחי' יום תרועה יהיהלכם הנאמר בר"ה. וזה שאחז"ל על תקיעת שופר שהוא חכמה ואינה מלאכה כי הנגינה היא מבחי' המלכות, וזה כי מלך כל הארץ אלהים זמרו משכיל, וזה אשי העם יודעי תרועה שהתרועה בבחי' דעת ומוחין, ומחמת שתיקון הנגינה הוא ע"י תורה שבע"פ ע"כ דרז"ל בתיקונים שתרטועה מרמז תור"ה עיין בחי' עיין פנים לתורה וכו' שזה בחי' כל תורה שבע"פ, וע"כ מרמזין בהתקיעות גם על דוד המלך כמובא כי הוא בבחי' תורה שבע"פ כמ"ש בלקו"א סי' י"ב. וזה ג"כ בחי' מלכיות זכרונות ושופרות, מלכיות הוא בחי' מלכות, זכרונות הוא בחי' מוחין ודעת כנ"ל בסי' א', שופרות הוא בחי' הנגינה כנ"ל, וזה שמובא בזוהר שקול שופר ותרועה הוא כנגד יעקב כי יעקב זכה לתקן הקול הנ"ל בשלימות שזה בחי' הקול קול יעקב וזכהלתקן בחי' הציפרים הנ"ל בשרשן העליון שזה סוד שנשא בנות לבן כמובןבזוהר הק' ובכת' האריז"ל וע"כ נחשב חשבון שנות הנבואה מיעקב כמובא במגלה עמוקות אופן רכ"ח:

ג׳

ד"ה ואח"כ עוסקין

ד׳

ואח"כ עוסקין בזה כל עשי"ת להרבות בתפלות ותחנונים ולצעור הרבה קולות דקדושה בחי' ממעמקים קראתיך ה' ה' שמעה בקולי וכו' עד שעי"ז נתתקין כל הפגמים שנפגמו במלכות דקדושה עד שחוזרת ונבנית בשלימות עד שביו"כ אז ניזון המלכות רק מחמשה קולות וכו' ששם שורש תיקון הקול דקדושה הנ"ל ואז נכנס הכהן הגדול לפני ולפנים ששם הכרובים והציפרים הק' וכשזכו ישראל אז היו הכרובים פנים אל פנים ושמעו מהם קולות קדושים ומזה ידעו שנתרצה הקב"ה לישראל בשלימות כמובא בזוה"ק היינו כנ"ל:

ה׳

ד"ה ואחר יו"כ

ו׳

ואחר יו"כ נמשכין החסדים שה בחי' כמה נפיש חילא דאיילנא המרבא בפנים כי ע"י כל התיקונים הקדושים שהמשיכו ישראל בעשרת ימי תשובה שהם ימי דין שהוא בחי' לילה עי"זזוכין אח"כ לקבל חסדים גדולים בבחי' הלומד תורה בלילה מושכין עליו חוט של חסד ביום וזוכין לכנוס לסוכה שזה זכו ישראל בשכר שאמר אברהם אבינו להמלאכים והשענו תחת העץ שזה בחי' האשל שנטע אברהם שמרמז על החסד הנ"ל כמבואר בפנים, והחסד הזה מגין על האדם שלא יזיק לו המחשבה של שלא לשמה רק אדרבה מתוך שלא לשמה יבוא לבחי' לימוד לשמה ממש כשרז"ל, כי עד עכשיו מחמת תוקף הדין והיראה אפשר שישתלשל מזה איזהאחיזה לבחי' שלא לשמה כמו יראת העונש וכדומה ואפילו אם שב מיראה ממש ארז"ל שהעוונות נחשבין לשגגות יש מזה איזה יניקה עדיין לסט"א מיראה ממש שזה בחי' כי גדול מעל שמים חסדך המובא בפנים, וזה שארז"לשצריך שיהיה הכוכבים נראין מתוכה שזה סחי' מה שנאמר באברהם הבט נא השמימה וספור הכוכבים ודרז"ל שהגביהו למעלה מן השמים והכוכבים כי אין הבטה אלא מלמעלה למטה, ומחמת שעיקר המשכת התיקון הוא ע"י הלימוד בלילה דייקא ולילה היא בחי' צל נגד אור יום ע"כ צריכין שתהא צילתה של סוכה מרובה מחמתה, וע"כ למדו חז" שיעור הסוכה שהוא למעלה מעשרה מהכרובים שהן בחי' ציפרים הנ"ל, וזה בחי' השמחה של סוכות ועיקר השמחה היה בשמחת ביטת השואבה ודרז"ל ששאבו משם רוח הקודש היינו בחי' נבואה שמשם יניקת הציפרים הנ"ל מאתר דנ ביאים ינקין ומשם בנין המלכות דקדושה שהוא בחי' סוכת דוד, וזה שארז"ל שם לענין נבואה ממש אין הנבואה שורה על הנביא אלא מתוך שמחה של מצוה שנאמר והיה כמנגן המנגן וכו' כנגן המנגן דייקא כי הנבואה ונגינה ממקור אחד רק שצריכין מנגן כשר וצדיק דיקא כנ"ל:

ז׳

ד"ה וזה ולקחתם

ח׳

וזה ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר ודרז"ל זה אברהם וכו' בחי' חסד דאברהם הנ"ל, וכפות תמריו זה יצחק וכו' שהוא בחי' דין מדת לילה כ"ש ותכהנין עיניו וכו' וכמבואר במ"א וזה בחי' לימוד התורה בלילה דווקא, וענף עץ עבות זה יעקב וכו' שזכה לקול דקדושה בחי' הקול קול יעקב הנ"ל, וערבי נחל זה יוסף שזכה למלכות ולרוח נבואה כ"ש אישד אשר רוח אלהים בו וע"כ מרומז בערבי נחל שמרמזין על אתר דנביאים ינקין כידוע, ועוד דרשו פרי עץ הדר זו שרה וכו' היינו בחי' מלכות כידוע בחי' שרה על כל העולם בחי' כי מלך כל הארץ אלהים כוו', וכפות תמרים זו רבקה מה תמר יש בו אוכל ויש בו קוצים כך רבקה ילדה יעקב ועשו, רבקה היא בחי' תבונה ולכך נאמר ויהי יצחק בן ארבעים שנה ב קחתו את רבקה כמבואר בליקוטי תורה להאריז"ל ושם שורש התורה שבע"פ ועיין במגלה עמקוות אופן רמ"ו ובלימוד הזה יש לפעמים אחיזה גם לעשו בחי' מלכות דסט"א היינו כשלומד שלא לשמה ח"ו, וענפ אץ עבוד תוערבי נחל מרמזין על לאה ורחל ששם שורש הציפרים הנ"ל שנתתקנו בשלימות ע"י יעקב כנ"ל, ועוד דרשו שמרמזין הארבע מינים על הסנהדרין ות"ח שלפניהם שאצלם עיקר התורה שבע"פ, ועוד דרשו שמרמזין על כל הכתות שבישראל כי כולם זוכין להתתקן ע"י החסד הנ"ל שנמשך ביום הראשון של סוכות שהוא כנגד אברהם וזוה שאמרו בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון אני נגלה לכם ראשון וכו' זה בחי' נבואה שלימה שהיא בחי' התגלות אלהות בחי' פנים בפנים דיבר ה' עמכם דיבר ה' זו נבואה כמובא במ"א, ופורע לכם מן הראשון זה עשו וכו' בחי' ביטול המלכות דסט"א, ובונה לכם ראשון זה ביהמ"ק בחי' הדעת והמוחין של מלכות דקדושה ושם היו הכרובים הקדושים כנ"ל, ומביא לכם ראשון זה מלך שיזכה למלכות דקדושה בשלימות גמור:

ט׳

ד"ה ואח"כ זוכין

י׳

ואח"כ זוכין לשמיני עצרת ואז נמגר בנין המלכות דקדושה בשלימות וע"כ נקרא עצרת מלשון זה יעצור בעצמי כמבואר בזוה"ק ואז נשלם גם הנגינה דקדושה בבחי' זמרו משכיל המבואר בפנים ואז זיווגא דמטרוניתא וכו' כי עיקר ההתחברות והזווג דקדושה הוא ע"י נגינה שלימה דקדושה כמובן בפנים בסימן רל"ז וע"כ מרבין אז בניגונים וזמירות ושמחה גדולה: