יקרא דשבתא
שבת הוא בחינת ביטול העצבות והעצלות בבחינת ביום הניח לך ה' אלקיך מעצבך ומרגזך בחינת ביטול הכעס והרוגז. וזוכין אז לשמחה ולזריזות ולהתפלל בכוונה עם חיות והתלהבות דקדושה כנ"ל כמה פעמים.
כי שבת הוא בחינת אמונה בחינת ביטול עבודה זרה והמתקת החרון אף כנ"ל כמה פעמים. ואז זוכין לאריכות אפים. וזה שמובא בכוונות מזמור לדוד הבו וכו' לכוון בי"ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין דעשיה ודיצירה ודבריאה וכו' עיין שם ועיין בכוונות תפלת המנחה של שבת. ואפשר שזה בעצמו בחינת הנפש יתרה שזוכין בשבת שהוא בחינת רוחב לב למנוחה ושמחה וכו' ואין נפשו קצה עליו כמו שפירש רש"י (ביצה ט"ז) היינו כנ"ל. כי בחול יש לפעמים להאדם בחינת קיצור נפש בחינת ותקצר נפש העם וכו' היינו שנעשה עייף ויגע ומבולבל מגודל המניעות והרפתקאות שעברו על כל אחד כפי בחינתו. ובשבת זוכין לבחינת נפש יתרה ונשמה חדשה ורוחב לב לבלי להסתכל כלל על שום בילבול וטירדה ומניעה רק להיות חזק ושמח תמיד באמונתו יתברך ולעסוק בעבודת ה' בזריזות ושמחה ולהאריך אפו על הכל ולא יכפת ליה שום דבר כלל ועל ידי זה הוא גודל וצומח ומצליח תמיד בעבודתו יתברך כמבואר בפנים. ועל כן עיקר קדושת ארץ ישראל ששם זוכין למדה זו של ארך אפים הכל נמשך מקדושת שבת כנ"ל כמה פעמים. וזה שכתוב (יחזקאל כ) וגם אני נשאתי את ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי וכו' יען במשפטי מאסו וכו' ואת שבתותי חללו כי אחרי גילוליהם לבם הולך (כי חילול שבת הוא כעובד עבודה זרה כמו שאמרו רז"ל) את שבתותי חללו ואומר לשפוך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר. ושם. גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אותם בגויים ולזרות אותם בארצות יען משפטי לא עשו וכו' ואת שבתותי חללו וכו' היינו כנ"ל. כי עיקר קיום ישיבת ישראל בארץ ישראל ששם זוכין לאמונה ולבטל החרון אף ח"ו שנמשך על ידי עבודה זרה ולזכות לאריכת אפים הכל תלוי בקדושת שבת כנ"ל וזה שכתוב שם (יחזקאל כ) ואת שבתותי קדשו והיה לאות ביני וביניכם לדעת כי אני ה' אלקיכם שזה בחינת כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוק שזה בחינת שלימות האמונה כמבואר בפנים. ועל כן צריכין בשבת קדש ליזהר ביותר מן הכעס והקפידה שהוא היפך בחינת אריכת אפים הנ"ל. וענין זה מבואר במזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' כי אז טוב מאד להתפלל בשלימות כנ"ל וזה ולזמר לשמך עליון היינו להפשיט מחשבתו מכל עניני המניעות והבלבולים והטרדות והיגונות של זה העולם ולדבקה בהשם יתברך שהוא יתברך עליון על הכל בבחינת כי אתה ה' עליון על כל הארץ וכו'.
וזה להגיד בבוקר חסדך היינו בעתים הטובות שאין המניעות מתגברין כל כך צריכין בוודאי להודות לה' ולהגיד חסדיו יתברך. ואמונתך בלילות היינו אפילו בעת התגברות החשך והצרות והמניעות רחמנא ליצלן צריכין גם כן להיות חזק באמונתו יתברך ולעבוד אותו יתברך בשמחה ובזריזת בבחינת עלי עשור ועלי נבל וכו' כי שמחתני ה' בפעליך וכו'. מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך איש בער לא ידע וכו' בפרוח רשעים וכו' להשמדם עדי עד ואתה מרום לעולם ה' כי לעולם ידך על העליונה ומי שהוא חזק באמונתו יתברך בוודאי יהיה גדול וצומח ויצליח בעבודתו יתברך לנצח ואז יראה שכל הצלחת הרשעים והתגברות המניעות הכל היה לטובה וכנ"ל כמה פעמים. וזה כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו וכו' ותרם כראם קרני וכו' בקמים עלי מרעים תשמענה אזני צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגא ובוודאי הרבה רוחות וגשמים וזועות וכיוצא עוברין על התמר והארז עד שגדל ופורח וכו' כמו כן הצדיק איננו מתפעל כלל מהמניעות והמחלוקות שעוברין עליו רק הוא חזק באמונתו יתברך ויש לו אריכת אפים הרבה מאד ועל ידי זה הוא גדל וצומח ומצליח ועושה פירות וגזעו מחליף. וזה שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו עוד ינובון בשיבה וכו' כי אריכת ימים נמשך גם כן ממדת אריך אנפין (בחינת אריכת אפים הנ"ל) וכמבואר בתיקונים. וזה ה' מלך גאות לבש וכו' גם כן סובב על ענין זה וזה שסיים עדותיך נאמנו מאד לביתך נאוה קדש ה' לאורך ימים היינו אף על פי שכבר ארכו הימים ועדיין לא נושענו ישועה שלימה אף על פי כן בוודאי השם יתברך יגמור את שלו על ידי זה בעצמו על צד היותר טוב ביותר על כן צריכין להתחזק מאד באמונה ואריכת אפים הנ"ל שזה בעצמו גם כן בחינת לאורך ימים הנ"ל:
וזה אם תשיב משבת רגלך וכו' אז תתענג על ה' שיזכה למדת ארך אפים ששרשו מבחינת אריך אנפין שזה בחינת על ה' כידוע וזה גם כן שכן ארץ ורעה אמונה והתענג על ה' היינו כנ"ל. והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך שפירושו הפשוט על ירושת ארץ ישראל שגבוהה מכל הארצות. כי שם בארץ ישראל זוכין למדות אלו כנ"ל. גם והרכבתיך על במותי ארץ מרמז על עליית המלכות שהוא בחינת אמונה. וזה שדרשו רז"ל שניצול משיעבוד מלכיות שמהם עיקר המניעות והעיכובים לעבודת ה' והוא ניצול מהם בכח וזכות האמונה שלו הקדושה. והאכלתיך נחלת יעקב אביך זה בחינת אמת בחינת תתן אמת ליעקב. כי קדושת שבת וקדושת ארץ ישראל הם בחינת אמת גם כן שזה בחינת אמת ראה כמבואר בפנים. ורז"ל דרשו שזוכה לנחלה בלי מצרים היינו שזוכה להמשיך קדושת ארץ ישראל בכל מקום בבחינת עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל העולם כולו כמו שאמרו רז"ל. ועל כן נקרא קדושת שבת מנוחת אמת ואמונה היינו כנ"ל. וזה מנוחת שלום ושלוה והשקט ובטח. כי על ידי מדות אלו עוברין על הכל בשלום וזוכין למנוחת שלום ושלוה וכו'. וזה ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען ויחן את פני העיר ודרשו רז"ל ששמר את השבת וקבע תחומין. כי ארץ ישראל וקדושת שבת הם מבחינה אחת ושניהם הם בחינת אמת ואמונה שזה סוד תחום שבת אלפים אמה כנ"ל כמה פעמים (ועיין בכוונות ארך אפים. אר"ץ גימטריא שני פעמים אל"ף וכו' היינו בחינת תחום שבת אלפים אמה הנ"ל) וזה שנסמך תיכף ויקן את חלקת השדה וכו' במאה קשיטה ודרשו רז"ל סנהדרין קי"א שאמר הקב"ה למשה אמרתי ליעקב וכו' ביקש ליטע אהלו ולא מצא עד שקנה במאה קשיטה ולא הרהר אחר מדותי ומובן משם שזה היה בחינת אריכת אפים אצל יעקב שאף על פי שהבטיח לו השם יתברך שכל הארץ שלו ועכשיו רצה ליטע אהלו והיה צריך לקנות בדמים הרבה כל כך אף על פי כן האריך אפו והתחזק באמונתו יתברך ולא הרהר אחר מדותיו שזה בעצמו בחינת קדושת ארץ ישראל כנ"ל: