יקרא דשבתא
שבת הוא תחלה למקראי קדש והוא בחינת משה רבינו עליו השלום כנ"ל כמה פעמים ואז נפתחין כל השערי בינה כמבואר בזוהר הקדוש ואז זוכין לענוה אמתיית שזה בחינת שבו איש תחתיו כנ"ל בסימן ע"ט.
ואז עיקר זמן ההתקרבות לצדיקים. כי על ידי קדושת שבת זוכין להרגיש ביותר אור הצדיק. וכן על ידי אור הצדיק זוכין לקבל קדושת שבת ביותר. ועל כן מצוה להקביל פני רבו בשבת כמבואר בזוהר הקדוש ובכתבים כי אז זוכה הצדיק לקבל מוחין דגדלות במעלה מופלגת מאד וטבע הקטנות להתבטל לפני הגדלות ועל כן הוא מתבטל מאד לגבי קדושת הצדיק וקדושת שבת קדש עד שיוכל להתהפך למהות קדושתם באמת. וזה ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם. וכן ביום השביעי יהיה לכם קדש לכם דייקא היינו שקדושתו נמשכת עליכם ממש. וזה בחינת לדעת כי אני ה' מקדשכם. והעיקר לקשר עצמו היטב באמת לקדושת שבת ולקדושת הצדיק. ועיקר התקשרות הוא אהבה בבחינת ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד. ועל כן על ידי ההתקשרות שמקשר נפשו לקדושת שבת שהוא שורש כל הנפשות כנ"ל כמה פעמים. על ידי זה בעצמו זוכה לקבל נפש יתרה של שבת. וזה בחינת מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים כי ענג שבת צריך להיות באהבה גדולה לקדושת שבת והאהבה תהיה גדולה אצלו מאהבת נשים שזה בחינת לסריסים אשר ישמרו את שבתותי שממתינים בזווגם על קדושת שבת קדש כמבואר בזוהר הקדוש. גם על ידי קדושת שבת עולה המלוכת דקדושה מגלות של הד' מלכיות שזה בחינת מה שאמרו רז"ל שניצול משיעבוד מלכיות. ואז עיקר הכנעת מלכות עמלק כמו שאמרו רז"ל ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט מיד ויבא עמלק. כי שבת הוא בחינת תשובה ובחינת יראה כנ"ל כמה פעמים וזה בחינת תקון ועליית המלכות. ועל כן כל קדושת השלש רגלים שבהם עוסקין בתיקון המלכות כמבואר בפנים הכל נמשך מקדושת שבת כמו שאמרו רז"ל שאמר להם הקב"ה אם אתם משמרים את השבת אני נותן לכם מועדים וכו':