יקרא דשבתא
כל העולמות לא נבראו אלא בשביל ישראל כדי להשפיע להם רב טוב. ועיקר ההשפעה הוא על ידי הדיבור ושבת הוא בחינת הדיבור בחינת ודבר דבר וכנ"ל כמה פעמים בשם הזוהר הקדוש על כן עיקר ההשפעה הוא על ידי קדושת שבת כמבואר בזוהר הקדוש גם עיקר עליית הניצוצות הקדושים (שהם ניצוצי אותיות הדיבור) בשלימות הוא גם כן רק על ידי קדושת שבת כידוע. וזה בחינת עולת שבת בשבתו על עולת התמיד וכו'. כי אז עיקר שלימות עלייתן לשרשן ומנוחתם. כי עיקר עליית הניצוצות הוא על ידי אמונה וחכמה כמבואר בפנים. ושבת הוא בחינת שלימות האמונה ושלימות החכמה והשכל כנ"ל כמה פעמים כי שבת הוא בחינת זיין בחינת כי ששת ימים עשה ה' וכו' וינח ביום השביעי שכולם כלולין בו. וזה בחינת וכל מעשהו באמונה שהוא בחינת קדושת שבת ועל כן הוא בחינת זיין. והוא גם כן בחינת יוד בחינת מחשבה בחינת חכמה כי שבת הוא בחינת עולם המחשבה בחינת חכמה כמו שכתוב כי קדש הוא. ואז עולה האמונה שהוא בחינת מלכות אל החכמה כמבואר בכתבים. ועל כן שבת הוא בחינת עין בחינת תלת גוונין דעינא ובת עין. וזה בחינת העין תיבין שיש בקידוש. וזה שאמרו רז"ל ומהדר ליה בקידושא דבי שמשא ועל ידי זה מעלין ניצוצי אותיות הדיבור שיש בכל דבר ונעשה מהם דיבורים ועל ידי זה משפיע השם יתברך רב טוב לישראל. וזה בחינת אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות היינו בחינת אמונה וחכמה מיד נגאלין כי על ידי זה ונגלה כבוד ה' וכו' כמבואר בפנים. וזה גם כן בחינת תחום שבת אלפים אמה היינו גם כן כנגד אמונה וחכמה כנ"ל כמה פעמים. וזה כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית שנאמר ויכולו אל תקרי ויכולו אלא ויכלו. ותיכף אחר זה מנין שהדיבור כמעשה שנאמר בדבר ה' שמים נעשו. היינו מאחר שהבריאה היתה על ידי הדיבור ויש ניצוצי אותיות שנפלו על כן עיקר שלימות הבריאה שלימות מעשה בראשית הוא על ידי עליית הניצוצות הנ"ל וגם כי על ידי זה משפיע רב טוב לישראל שבשביל זה היתה כל הבריאה. ועליית הניצוצות נעשה על ידי קדושת שבת ומתחיל מתפלת ערב שבת שאז עולין העולמות. ועל כן על ידי הדיבורי אמונה שאומרין ישראל בפרשת ויכולו וגם בפרשה זו מרומז ל"ב נתיבות החכמה כמבואר בזוהר הקדוש ובכתבים. וזה בעצמו בחינת ויכל אלקים ביום השביעי וכו' היינו בחינת האמונה שמאיר בשבת בשלימות שזה בחינת וכל מעשהו באמונה. וישבות ביום השביעי וכו' זה בחינת מחשבה ששם עיקר השביתה ומנוחה בחינת שבות ממחשבת עבודה. וכן ויברך הוא בחינת אמונה בחינת איש אמונות רב ברכות ויקדש הוא בחינת מחשבה חכמה הוא בחינת קדש. ועל ידי שני בחינת אלו עיקר עליית הניצוצות ושלימות מעשה בראשית ועל כן כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית.
וזה מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' וכו' היינו לדבר דיבורים קדושים שעל ידי זה משפיע רב טוב וחסד לבית ישראל על ידי קדושת שבת כנ"ל. וזה להגיד בבוקר חסדך בחינת השפעת החסדים הנ"ל.
ואמונתך בלילות היינו על ידי אמונה עם חכמה שזה בחינת להגיד לשון מלה דחכמתא כידוע. על ידי זה ממשיכין חסדים על ידי עליית אותיות הדיבור וזה עלי עשור הוא בחינת היוד שהוא בחינת חכמה ועלי נבל ראשי תיבות ל"ב נתיבות החכמה כמבואר במקום אחר עלי הגיון בכנור שהוא גם כן בחינת חכמה ואינה מלאכה כמו שאמרו רז"ל וזה בחינת זמרו משכיל וכמבואר במקום אחר וזה כי שמחתני ה' בפעליך במעשה ידיך ארנן זה בחינת עליית הניצוצות של אותיות מעשה בראשית שעולין על ידי קדושת שבת בשמחה גדולה בבחינת כי בשמחה תצאו וכמבואר במקם אחר. וזה בחינת שתעלינו בשמחה לארצנו וזה ושמחינו בישועתך כי זה ישועתו יתברך כמבואר בפנים.
וזה מה גדלו מעשיך ה' זה בחינת אור האמונה בחינת וכל מעשהו באמונה. מאד עמקו מחשבותיך בחינת מחשבה וחכמה שעל ידי זה יכולין להוציא ולהעלות אפילו הניצוצות שנפלו בסטרא דמותא שזה בחינת מאד כידוע וזה איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת היינו שאין לו בחינת חכמה וגם אמונה שהוא בחינה זאת כידוע. וזה בחינת בפרוח רשעים וכו' להשמדם עדי עד כי עלייתם הוא תכלית ירידתם ומפלתם בבחינת ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו. כי על ידי זה יוצא מהם כל חיותם שהם הניצוצות הקדושים שנפלו במקומן ואז הם כלים ואובדין לגמרי. וזה ואתה מרום לעולם ה' בחינת עליית ניצוצי אותיות הדיבור שהם בחינת את"ה כידוע ומובן בפנים גם כן. וזה כי הנה אויבך ה' כי הנה אויבך יאבדו וכו' ותרם כראם קרני בלותי בשמן רענן. וזה ותבט עיני בשורי היינו על ידי בחינת עין הנ"ל שעל ידי זה מעלין הניצוצות הקדושים על ידי זה ממשיכין גם כן מפלת הרשעים בבחינת רק בעיניך תביט ושלומת רשעים תראה בחינת נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות. כי על ידי הסתכלות והבטת עיניו לבד מוציא ניצוצות הקדושים שנפלו במקומו שזה כל חיותו. ועל ידי זה נעשה אפס לגמרי כמבואר גם בפנים וכמובא גם בסימן י"ב על ושמעית מלכותא וקטליה. וזה בקמים עלי מרעים תשמענה אזני צדיק כתמר יפרח כי הצדיקים שהם אחדות אחד עם הניצוצות הקדושים על כן על ידי המחלוקת ורדיפות שעובר עליהם הם פורחין וגדילים ביותר וזה שתולים בבית ה' (בחינת חכמה כמבואר בפנים) ובחצרות אלקינו (בחינת אמונה) יפריחו. וזה עוד ינובון בשיבה כי כל זה מן שמזקינים דעתן מתיישבת עליהן וזה להגיד כי ישר ה' צורי וכו' כי ישר דבר ה' וכל מעשהו באמונה והכל נעשה בשביל עליית הניצוצות הקדושים שהם בחינת דבר ה' כנ"ל:
וזה אם תשיב משבת רגלך. היינו בחינת עליית רגלי הקדושה עם הניצוצות הקדושים שעולין על ידי קדושת שבת וזה עשות חפציך ביום קדשי כי גם עשיית חפציו בחול כשעושה אותם בקדושה כראוי הוא גם כן בחינת עליית ניצוצות הקדושים כמבואר במקום אחר.
אך בשבת אסור לעשות שום מלאכה כי אז עיקר שלימות עליית הניצוצות הקדושים על ידי קדושת שבת בעצמה כנ"ל. וזה וקראת לשבת ענג בחינת חכמה ולקדוש ה' מכובד בחינת אמונה וכנ"ל כמה פעמים. גם על ידי זה נמשך בחינת ונגלה כבוד ה' כמבואר בפנים.
וזה בחינת כבוד שבת גם כן. וכבדתו מעשות דרכיך שלא יפסיע פסיעה גסה שנוטלת אחת מת"ק ממאור עיניו של אדם נמצא שעל ידי זה פוגם בבחינת העינים הנ"ל שהם בחינת קדושת שבת. וזה ממצוא חפצך ודבר דבר בכדי שלא יפגום בבחינת אותיות הדיבור שעולין על ידי קדושת שבת. וזה אז תתענג על ה' כי על ידי זה משפיע השם יתברך רב טוב לישראל שזה עיקר תענוגו כמבואר בפנים. ועל כן גם הוא יזכה להתענג על ה'. וזה שכן ארץ בחינת חכמה כי אוירא דארץ ישראל מחכים ורעה אמונה (על ידי זה) והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך כי נמשכין על ידי זה כל ההשפעות טובות. וזה שדרשו רז"ל שנותנין לו כל משאלות לבו היינו כנ"ל. וזה שדרש בזוהר הקדוש דא עתיקא קדישא היינו שיזכה למוחין העליונים מאד שהן מבחינת עתיק.
וזה והרכבתיך על במותי ארץ בחינת עליית המלכות אל המוחין היינו שלימות האמונה שהוא בחינת מלכות כשמאירין בה המוחין שהן בחינת חכמה. וזה שדרשו רז"ל שניצול משיעבוד מלכיות היינו שהניצוצות עולין מבחינת הגלות. וזה והאכלתיך נחלת יעקב אביך דא ז"א שהוא הבחינה המחברת החכמה עם האמונה שזה בחינת התורה הקדושה כידוע וזה בחינת נחלת יעקב אביך. ועל כן עיקר תיקון הבריאה על ידי יעקב כמו שאמרו רז"ל עולמי מי בראך יעקב בראך וכנ"ל כמה פעמים שזה בחינת בשבילי נברא העולם המבואר בפנים. וזה בחינת נחלה בלי מצרים כי יכול לכבוש את כל העולם ולהעלותו אל שלימות הקדושה על ידי הסתכלות בעיניו לבד וזה בחינת וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב עין דייקא וזה כי פי ה' דבר כי כל זה נעשה על ידי קדושת שבת שאז עולין הניצוצות הקדושים שהן אותיות הדיבור ונתייחדין עם השם יתברך כביכול שזה בחינת כי פי ה' דבר כמבואר בפנים: