יקרא דשבתא
עיקר שלימות הצדקה הוא על ידי קדושת שבת בחינת שמש בשבת צדקה לעניים וכמבואר במאמר בירא בדברא סימן ל"א, וצדקה הוא רוח נדיבה שעל ידו מקררין חמימות תאוות ממון ועיקר הרוח נדיבה הזה נמשך בשבת שהוא מנוחת אהבה ונדבה ואז מקבל כל אחד מישראל בחינת רוח הקדש כנ"ל. והוא בחינת הרוח נדיבה הנ"ל והוא בעצמו בחינת הנשמה יתירה כמו שפירש רש"י (ביצה ט"ז) נשמה יתרה רוחב לב למנוחה ושמחה ולהיות פתוח לרוחה וכו' ואין נפשו קצה עליו שכל זה בחינת רוח נדיבה הנ"ל ועל ידי זה נתבטל בחינת בזעת אפך תאכל לחם ועל כן בטלין אז כל המלאכות וצריך שיהיה בעיניו כאלו כל מלאכתו עשויה כמו שאמרו רז"ל, ואז נתבטל כל בחינת עבודות זרות בפרט העבודה זרה של תאוות ממון ונתבטל החרון אף ונמשך חסד בעולם כנ"ל כמה פעמים, ועל ידי זה נמשך הדעת שהוא בחינת בנין בית המקדש שזה בחינת המוחין והדעת שנמשכין בשבת, בחינת לדעת כי אני ה' מקדשכם וכנ"ל ועל כן נסמך אזהרת שבת למלאכת המשכן ובנין בית המקדש, ועל כן הכל מודים כי בשבת ניתנה תורה כי עיקר קבלת התורה היה על ידי השכל שהוא משה משיח שזה בחינת קדושת שבת בחינת ישמח משה במתנת חלקו כנ"ל כמה פעמים, ועל כן אז צריך החכם להקהיל קהלות ולדרוש להם בדברי תורה כמו שדרשו רז"ל על פסוק ויקהל משה כי זה בחינת ולוקח נפשות חכם שהחכם מקהיל ומקבץ נפשות ישראל ועולה עמהם, ועל ידי זה נעשה יחוד עליון שזה בחינת היחודים הקדושים עליונים שנעשין בשבת ועל ידי זה נמשך השפעת התורה, ונפש זה בחינת רצון כמבואר בפנים זה בחינת הארת הרצון דקדושה שמאיר בשבת בבחינת ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו וכן והנחילנו ה' אלקינו באהבה וברצון שבת קדשך, וכמבואר במקום אחר שבשבת קדש מאיר הרצון של כל אחד מישראל ורוצה ונכסוף ומשתוקק מאד לעבודת השם יתברך וכנראה בחוש וזה בעצמו מבחינת הנפש יתירה וכמובן במאמר בירא בדברא הנ"ל ואז צריך הצדיק לקבץ ולהקהיל כל אלו הרצונות והנפשות הקדושות ולהמשיך על ידי זה תורה ועל כן עיקר זמן הקיבוץ להצדיק הוא על שבת קדש וכנ"ל.
ועל ידי המשכת התורה נמשך השגחה שלימה שהוא בחינת תלת גוונין דעינא ובת עין שזה בעצמו סוד קדושת שבת שין בת שהם תלת גוונין דענינא ובת עין וכמבואר במקום אחר, ועל כן אז עיקר זמן קריאת התורה בטעמים ניקודין תגין אותיות שהם תלת גוונין דעינא ובת עין ואז נמשך בחינת תיקון המרכבה וכמובן במגלה עמוקות אופן קמ"ג, ועל כן אומרים אז המתגאה על חיות הקודש ונהדר בכבוד על המרכבה וכן ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו ואז נמשך בחינת תיקון המרכבה שבבחינת נפש היינו החיות והאופנים והכסא ויושב על הכסא כמבואר בפנים, אריה שבנפש שהוא בחינת אריתי מורי עם בשמי שמלקט גם הנפשות והרצונות שנפלו וכו' זה בחינת מה שאמרו רז"ל המשמר את השבת אפילו עובד עבודה זרה וכו' מוחלין לו, שור שבנפש שהוא בחינת אור המצוחצח שנתוסף בנפש שעל ידי זה בא שביעה בחינת והשביע בצחצחות נפשך זה נמשך בשבת שאז מאירין נפשות ישראל על ידי בחינת אורות הצחצחות הקדושים שמאירין בשבת כידוע וזה בחינת השביעה שנמשך בשבת כמבואר לקמן בפנים סימן רע"ו. נשר שבבחינת הנפש זה בחינת החידוש שנתחדש הנפש בבחינת תתחדש כנשר וכו' זה נמשך בשבת כי על ידי קדושת שבת נתחדש הנפש של כל אחד מישראל ונעשה בריה חדשה ממש כמובא. אדם שבנפש שזה בחינת מסכני ועתירי נפשות גדולות עם קטנות זה בחינת לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך וכו' פירש רש"י אלו קטנים או אינו אלא גדולים הרי כבר מוזהרין הם אלא לא בא אלא להזהיר גדולים על הקטנים וכו', כי הנפשות הגדולות מעוררין אחר כך גם הנפשות הקטנות בבחינת ורמיא לה גלא קלא לחברתה המבואר בפנים, ועל ידי תיקוני הנפש נמשך הארה וקדושה גדולה גם על הגוף שהוא בחינת האופנים שבמרכבה ועל כן מצוה לענג את השבת גם בתענוגי הגוף כמו שאמרו רז"ל, וכסא שבבחינת נפש ויושב על הכסא שהם בחינת נפש של החכם ודעתו של החכם זה בחינת מה שעיקר הארת קדושת שבת מודיעין וממשיכין לנו הצדיקי אמת שהם בעצמם בחינת שבת והם בחינת משה שאמר לו הקב"ה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה וכו' לך והודיעם, ועל ידי קדושת שבת נמשך בחינת קבלת התורה כנ"ל עד שזוכין להמשיך בחינת התגלות התורה שלעתיד שהוא בחינת אורייתא דעתיקא וזה עיקר ענג שבת בחינת אז תתענג על ה' על ה' דייקא כמבוא בזוהר הקדוש וכמובן במאמר לשמש שם סימן מ"ט.
ועל כן מצוה גדולה לחדש חידושי תורה אמתיים בשבת או לשמוע על כל פנים חידושי תורה כמבואר בזוהר הקדוש וזה בחינת תיקוני המרכבה שבבחינת המשכת התורה כמבואר בפנים, ומחמת שענין קיבוץ הנפשות בבחינת ויקהל משה הנ"ל הוא בחינת שכל אחד בחינת ולוקח נפשות חכם והעלאת נפשות בבחינת מסירות נפש ולהמשיך תורה הוא בחינת שכל אחר כמבואר בפנים והשכל הוא בחינת אלף מלשון ואאלפך חכמה על כן תחום שבת אלפים אמה וזה בחינת עירובי תחומין, וכן ערובי חצרות עירו"ב אותיות ע"ב רי"ו המבואר בפנים כמובא בכתבי האריז"ל (ואין כאן מקום לבאר), והשכליים הנ"ל הם בחינת שין ואפשר שזה סוד השין של שבת המבואר בפירוש האר"י שבסוף התיקונים בסוד אם תשוב משבת רגליך שפירושו על תחומין וכמו שדרשו רז"ל: