נחת השולחן
וע"כ אסורין כל הנאות הבאות ממנה וכו' ואסור לשמוע בקול השיר שלה וכן להסתכל בנויה ולהריח בריח שהל. כיכל זה תלוי במוח שבו מקור כל החושים של שמע וראיה וריח. וע,כ יפגום עי"ז מאד בבחי' המוח והשכל דקדשוה. ועל כן אם אינו מתכוין מותר. מאחר שנעשה ממילא בלי כונה ודעת רק באופן דלא הוי פסיק רישא וכו' כמבואר בשו"ע:
קמ"ו וע"כ עכו"ם יכול לבטל ע"זאפילו אינה שלו ואפילו בעל רחו אבל מי שאינו עובד ע"ז כגון גר תושב או ישמעאל אינם יכולים לבטל. כי באמת בחי' ע"ז היא בטלה מעיקרא וכלא חשיבא כנ"ל וכ"ש כי כל אלהי העמים אלילים. ועיקר בח'י יניקת כחה שהיאבשביל כח הבחירה כידוע הוא רק עי"ז, בעצמו שנמצאים בנ"א המאמיני' בה ועובדים אותה ובזה משפיעי' בה איזה בחי' יניקה וכח בשביל הבחירה וזה בחי' משארז"ל אלהיהם של עכו"ם הם מתקיימם על אלהיהם. היינו שהעבודים אותה משפיעים בהם איזה בחינת כח.
וזה בחינת כמוהם יהיו עושיהם כל אשר בוטח בהם כי הע"ז בעצמם אין להם שום כח וממש בבחי' פה להם ולא ידברו וכו' רק מה שנדמה להעובדים שיש בה איזה בחינת כח וממשות הוא עי,ז בעצמו שעובדים אותה ובוטחים בה שזה עיקר עשייתה בבחינת עושיהם כל אשר בוטח בהם.
וע,כ הם עצמם דייקא יכולים לבטלה אבל לא מי שאינו עובד אותם. ועל כן אם נשברה מאליה אסורה ג"כ עד שיבטלוה. כי מה בכך שנשברה מאליה הלא היא כשבורה ובזויה גם מעיקרא רק העיקר שעובדיה בעצמם יבטלו אותה. וע"כ המוצא ע"ז צריך שיבערנה ויאבדנה וצריך לשרש אחריה ולכנות לה שם גנאי. כי צריך לבער ולבטל כל מיני אחיזת הסט"א והיצה,ר שהם בחי' ע"ז עד שלא ישאר להם שום שורש וענף כלל כי היום אומר ל ועשה כך וכו' וכן צריכין לכנות לה שם גנאי כיהיא עצמה כלא ממש רק שעיקר כחה ע"י השם שקורין לה העובדים אותה ומכנין אותה בשם אלוה. וענין השם של כל דבר הוא בשרשו דבר גדול כי שם מרמז לבחי' חכמה ולבחי' מלכות בחי' כבוד כנ"ל. וע,כ אנשים גדולים ומכובדיטם נקראים אנשי שם. וע"כ צריכין לכנות שם ע"ז לגנאי וביזיון היפוך החן והכבוד הנ"ל וע"כ אסור להזכר שמה מכש"כ שלא לשבע בשם ע"ז ואפילו שלא לגרום לעכו"ם שישבע בשם ע"ז כמבואר בשו"ע: