נחת השולחן
הלכות עבודה זרה. כי עיקר שורש כל הע"ז הוא מהיצר הרע שהוא בעצמו בחי' ע"ז כ"ש לא יהיה בך אל זר וכמו שדרז"ל וכן ארז,ל כך דרכו וכו' היום אומר לו וכו' ולמחר אומר לו לך עבוד ע"ז והוא עיקר הטומאה בחי' ההיפוך ממש מבחי' הקדושה כי הוא עיקר הסט,א והוא בחינת קיא צואה ממש כי אין שם כלל מבחינת הארת השכל דקדושה בבחינת וכבודי לאחר לא אתן וכמבואר במ"א וע"כ נקראים אלילים כי הם בחי' כלא ממש וכלאו כלום היפוך מבחי' החכמה דקדושה שהיא בחי' יש מאין כידוע. וע"כ אסורה הע"ז בהנאה כי כל הנאות האדם וקורת רוחו הוא בחי' ניצוץ מבחי' חלקי החיות שלו אבל ע"ז שהיא עיקר סטרא דמותא אסור לישראל לקבל ממנה שום הנאה ואיזה בחי' חיות כלל כי חיות כזה מר ממות ר"ל. וזה בחי' אסורה בהנאה היא ותשמישיה ונויה ותקרובתה. תשמישיה הם כנגד בחי' מלכות דסט"א. כי בזה שמשמש לפניה שזה בחי' עבד המשמש לרבו מראה בזה שמקבל עול מלכותה. ונויה הוא כנגד בחינת השכל דסט"א כי עיקר הנוי והיופי בשרשה הוא מבחי' החכמה שהיא בחי' אור בחי' חכמת אדם תאיר פניו.
ותקרובתה הוא כנגד בחי' חיבור חמה ולבנה דסט"א ביחד ר"ל וכדין מטשטשי עלמא ר"ל. כי הסט"א הוא כקוף בפני אדם. ובקדושה (להבדיל) הקרבן הוא בבחי' קריבו דקוב"ה ושכינתיה כמובן בזוה,ק ופיזור לרשעים הנאה להם והנאה לעולם כי הם בבחי' פירוד כידוע. וע,כ הקרבן שלהם הוא פגם גדול ח"ו כי מורה על החיבור והיחוד ח,ו ביניהם. וע,כ ע"ז של עכו"ם אסורה מיד, כי הם מבחינתה. אבל של ישראל אינה אסורה עד שתיעבד. כי באמת בשורש קדושתו הוא רחוק ממנה לגמרי אבל אם כבר עבדו אותה אזי אדרבא מחמת שהיא של ישראל מקבלת עי"זאיזהבחי' כח ביותר מחמת שהוא של ישראל ששרשו בקדושה ע"כ ע"ז של ישראל אןי לה ביטול רק שצריכין לבער ולשרוף אותה לגמרי. אבל של עכו"ם יש לה ביטול כי אין לה כח כ"כ כי גם כל העכו"ם בעצמם הם כאין וכלא ממש וכמו שארז"ל וע"כ תיכף שמבטל העכו"ם את הע"ז בטל האיסור ממנה. אבל תקרובתה אין לה ביטול כי דבק שם כח בחי' האיסור והסט"א ביותר מחמת גודל פגם בחי' החיבור הנ"ל כי הם להוטים אחר זה ביותר כידוע. וע"F תשמישיה ונויה אע"פ שמועיל להם ביטול אעפ"כ אסורין לדבר מצוה משום דמאיסה.
כי במצוה וקדושה שם עיקר היופי וההידור דקדושה. אבל הסט"א בחי' ע"ז ותשמישיה אפילו אחר שנתבטלו אעפ"כ נמאסין לעשות עמהם דבר מצוה וקדושה: