נחת השולחן
וע"כ צרייכן לשחוט בהולכה והבאה (עיין סימן כד) שזה בחי' אור ישר ואור חוזר בחי' אור השכל והחכמה שהוא בחי' אור ישר ובחי' המלכות שהוא בחי' אור חוזר כידוע. ואם שחט בהולכה או בהבאה לבד צריכן שיהיה אורך הסכין כמלא שני צווארין שמרמז ג"כ לשני הבחינות הנ"ל כמובן במאורי אור. וזה בחי' ויפיל על צוארי בנימין אחיו ויבך ודרז,ל שבכה על חורבן שני מקדשות שעתידין להיות בחלקו של בנימין היינו כנגד שני הבחינות הנ"ל כידוע. וזה בחי' י"ד אצבעות של אורך הסכין שדל שחיטה שנאמר ושחטתם בזה. י"ד הם כנגד שני הבחינות הנ"ל. יוד הוא בחי' החכמה. ודלת היא בחי' מלכות כנ"ל באו"ח וזה בחי' מה שארז"ל (חולין דף כ"ז) מנין לשחיטה מן הצואר שנאמר ושחט ממקום ששח (ונכפף) חטאהו. דברי ר"י תנו ממקום שסח חטאהו היינו כנגד שני הבחינות הנ"ל. השוחה וכפיה שהיא בחי' ענוה הוא בבחי' בית ראשון בחי' בינה כרידוע היפוך בחי' גאוה שארז"ל חכמתו מסתלקת ממנו. והסיחה והדיבור הואבחי' מלכות פה ידוע והם בחי' שני צוארים הנ,ל. וזה ושחט אין ןושחט אלא ומשך וכו' היינו בחי' חמכה בחי' ומשך חכמה מפנינים כמבואר במ"א וכן מרמז לבחי' חסדים בחי' מושך חסד וכן משוך חסדך וכו' שע,י כל זה מכניעין בח'י רוח שטות רוח הבהמיות שיונק בשרשו מבחי' גבורות כנ"ל