נחת השולחן
הלכות שחיטה ע"פ המאמר אשרי תמימי דרך סימן א'. עיין בכוונות שחיטה בפרט בסידור קול יעקב מבואר כי בהמה וחיה שרשם בבחי' נוקבא בחי' ב"ן בחי' מלכות. וע"כ נבראו מן העפר וצריכין שחיטת שני הסימנים וכו'. אבל עוף שורש שלו בדוכרא וכו' ודי בסימן אחד. ודגים שורש שלהם למעלה וכו' ע"כ אין צריכין שחטיה כלל וכו'. ולדרכינו יובן ביותר.כי צריך האדם לקשר עצמו ולהסתכל רק על השכל ורוחניות וחיות אלהות שיש בכל דבר. אך אין זוכין לזה רק ע"י בחי' מלכות וכו' כמבואר בפנים כל הענין. וע"כ בשעת אכילה שעל ידה עיקר קיום חיות האדם ובה עיקר אחיזת הגשמיות שהוא בחי' סטר"א דעשו בחי' היצה"ר כמבואר הרבה בזה גם בחלק אורח חיים. ע"כ אז המלחמה גדולה ביותר בין בחי' יעקב ועשו ומחמת שעיקר הכנעת בחי' עשו היא ע"י עסק התורה ע"כ צריכין לדבר דברי תורה על השלחן. ומחמת שעיקר קביעת הסעודה הוא על הלחם ע"כ נצטוו עשר מצוות בפת כדי לקדש האכילה שלא יתאחזב ה סטרא דעשו בחי' התגברות היצה"ר ר"ל. אך ביותר צריכין ליזהר בשעת אכילת בשר כי ארז,ל פת ולחם שאלו כהוגן ע"כ ניתן להם כהוגן בחי'בבוקר תשבעו לחם. נמצא שאכילת לחם הוא בבחי' אור יום שהוא בחי' השכל והחמה. אבל בשר שאלו שלא כהוגן ע"כ ניתן להם שלא כהוגן בחי' בערב תאכלו בשר וע"כ צריכין ליזהר בו ביותר מבחי' אחיזת היצה"ר נאמר עליו אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו. ונאמר מי יודע וכו' ורוח הבהמה היורדת למטה לארץ וגם ע"י השחיטה מנקין אותה מהדמים שלה שהםבחי' דינים וגבורות שמהם שורש אחיזת יצה"ר בחי' עשו אדמוני וע"כ נקראין הרשעים אנשי דמים. וע"כ בהמה וחיה שנבראו מן העפר ושרשם מבחי' מלכות שעיקר בנינה מבחי' גבורות ובה עיקר אחיזת סטרא דמותא ר"ל בחי' רגליה יורדת מות כידוע ע"כ צריכין שחיטת שני הסמנים קנה וושט שהם כנגד בחי' יעקב ועשו כידוע. וזה כנגד שני הבחינות שיש בפיתוי היצה"ר כי לפעמים מתלבש עצמו במצוות וכו' כמבפ"נ. אבל עוף שנברא מן הרקק שיש בו כח המים ג"כ שהם בחי' חסדים בחי' מימי החכמה מימי התורה ע"כ אין בו אחיזת הסט"א כ"כ ודי בשחיטת סימן אחד. אבל דגים שנבראו רק מן המים וע"כ יש להם בחי' עינא פקיחא שזה בחי' מה שצריכין להסתכל בעינא פקיחא רק על השכל שיש בכל דבר ע"כ אין צריכין שחיטה ואסיפתן הוא מטהרתן וע"כ הצדיקים נמשלו לדגים כמו שארז"ל. וע"כ לא ישחיט רק עד ששחט גימל פעמים בפני חכם ומומחה. ופירשו דבעינן דווקא שיהיה חכם ג"כ וכו' ונוהגין שאינו שוחט אא"כ נטל קבלה לפני חכם וכו'. כי עיקר השחיטה שהוא בחי' הכנעת רוח הבהמיות והכסילות שזה בחי' זביחת היצה"ר הוא ע"י אור השכל והחכמה דקדושה וזה זוכין ע"י עסק התורה כנ"ל ע"כ צריך קבלה מחכם דייקא. וע"כ שחיטת נכרי נבלה אפילצו אינו עובד ע"ז וכו' כי עיקר כח השחיטה הוא ע"י כח עסק התורה וזה בחי' וזבחת כאשר צויתיך דייקא אבל מי שרחוק מקדושת התורה אין לו כח לתקן בשחיטתו ושחיטתו נבלה דייקא כי הוא מבחי' לבנה דסט"א בחי' סטרא דמותא.
וע"כ גם מומר להכעיס מאחר שפגם כ,כ דינו ג"כ כנ"ל. וכן מומר לע"ז או לחלל שבת בפרהסיא וכו'. וע"כ שחיטה אע"פ שאינה צריכה כוונה וכו' אעפ"כ צריכין שתבא בכח גברא כי מאחר שעיקר הכנעת היצה"ר בחי' המלכות דסט"א הוא ע,י עסק התורה בכח שעי"ז נותנין כח למלכות דקדושה בח'י הימ"ט להתגבר וכו' כמבפ"נ ע"כ צריכין כח גברא דייקא. וכיון שבאה בכח אד םמישראל שמקבלין כח מהתורה הק' שעי"ז הם בבחי' אדם בחי' אתם קרויםן אדם בחי' וזאת התורה אדם כי ע"י התורה הק' מכניעין הבהמיות והכסילות וזוכין לבחי' אדם גימטריא מ"ה כידוע. ע"כ אפילו אם היתה בלי כונה לשחיטה כשרה כי ממילא נעשה התיקון ע,י שבאה מכח אדם מישראל ששרשו בבחי' חכמה העליונה שהוא אותיות כח מה בחי' כח אדם בחי' כח התורה שהוא בחי' אדם כנ"ל.
וע"כ השוחט במחובר לקרקע שחיטתו פסולה. כי קרקע הוא בחי' מלכות ושם עיקר המלחמה בחיח' מלכות דקדושה וכו' וע"כ אינו יכול להכניע עי"ז בחי' רוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ כי משם שורש יניקתה. וכן אפילו מחובר לגוף ג":כ אינו יכול להמשיך על ידו בחי' תיקון השחיטה אם לא ע"י דבר התלוש שהוא מבחי' הוא"ו קצוות כידוע שזה בחי' כח התורה הק' וע"כ ניקח מיד ליד שזה בחי' התורה שניתנה מיד ליד כמו שדרז"ל.
וע"כ למד רבי דבסר זהנ מדכתיב ויקח את המאכלת לשחוט את בנו (דבר הניקח מיד ליד) שזה נאמר אצל עקידת יצחק שהיתה בכד ילהמתיק תוקף הגבורות שבו שעי"ז מכניעין כחו של עשו כנ"ל בחלק או"ח שזהבחי' סוד השחיטה כנ"ל וע"כ ר' חייא דפליג על זה קרא ללימוד זה ואו דכתיב אאיפתא שאינה ואו שלימה כמ ושפירש רש"י שם (חולין ט"ז) היינו כי עיקר כוונת טעמו של רבי כי בדבר התלוש ממשיכין ביותר בחי' כח התורה כנ"ל והתורה הוא בחי' ואו כמבפ"נ וגם כי היא בבחי' הואו קצוות כידוע. ור"ח סבירא לימה שאין לדקדק בזה כ"כ לרמז בחי' כח התורה ע"י ששוחט בתלוש דייקא כי הוא רמז קל בחי' ואי דכתיב אאופתא רק כי גם בלא זה ממשיכין כח התורה ע" יהשחטיה והתם זריזותיה דאברהם קמ"ל. היינו שמשום שידע אברהם שהולך להמתיק תוקף הגבורות ומשם שורש כל המניעות כידוע ע,כ חשש אולי יתגברו המניעו תכ,כ עד שלא יוכל למצוא שם שום דבר במה לשוחטו אפילו דבר מחובר לכן נזדרז בזה ולקח עמו מאכלת אבל באמת אינו מעכב. ופסקו הפוסקים כרבי שדחיטת מחובר פסולה אף דיעבד כנ"ל: