נחת השולחן
עיין מאמר מקץ זכרון סי' נ"ד שציצית ותפילין הם בחי' הצמצום והמוחין וע"כ ציצית קודם לתפלין בבחי' שמאלו תחת לראשי והדר וימינו תחבקני עיי"ש. וכמו כן לעניננו ציצית ותפלין הם בחי' הנו"ן והחי"ת. כי ציצית הם בחי' הצמצום שזה בחי' מלכות בחי' נו"ן כידוע (ועיין בלקוטי הלכות ה' פקדון) ותפלין הם בחי' החי"ת בחי' החכמה והמוחין הק' וע"כ הציצית הם בבקגדים ולבושים שהן בחי' מלכות. וזה בחי' עוטה אור כשלמה שעוטה האור ומלבישו בבח' לבושין בחי' מלכות בחי' נו"ן בכדי שנוכל להשיגו. וזה ג"כ בחי' כנפי הציצית בחי' ובני אדם בצל כנפיך יחסיון כי עיקר הקיום והחיות שהוא ע"י החכמה והשכל אי אפשר לקבל ולהשיג רק ע"י בחי' הצל שנעשה ע"י בחי' הכנפים והלבושים שהם בחי' מלכות וזה כי עמך מקור חיים וכו'. וזה לשון ציצית שהוא מלשון הסתכלות כ"ש וראיתם אותו וכו' כי עי"ז זוכין להסתכל על אור השכל והאלהות שיש בכל דבר שזה בחי' כלל התורה והמצות בבחי' שארז"ל בכל דרכיך דעהו זה כלל גדול בתורה ובבחי' מה שמובא בשו"ע סי' א' שויתי ה' לנגדי תמיד זה כלל גדול בתורה וכו' וכנ"ל. וזה וזכרתם את כל מצות ה' וכו'. כי כל המצות הם בחי' צמצומים להשיג על ידם השגת אלהותו ית' (עיין מאמר מישרא סי' ל') וזה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם שמתגרה בהם היצה"ר בחי' קליפת עוש וישמעאל מלכיות דסט"א. כי ע"י שזוכרין כל מצוות ה' שהם בחי' כלל התורה הק' עי"ז מכניעין את היצה"ר ומלכיות דסט"א כנ"ל. ואז זוכין ללמוד התורה ולקיימא ביתר שאת במדריגה גדולה ביותר עד שזוכין להשיג בהשגה אמיתיית את אור החכמה והשכל דקדושה שהם בחי' קודש כידוע. וזה שכפל למען תזכרו וכו' והייתם קדושים לאלהיכם קדושים דייקא. וזה אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים. כי על מנת כן הוציאם משם שיתקדשו בקדושתו ית' ושיקשרו עצמן רק להאלהות שיש בכל דבר בכדי שיתקרבו אליו ית' באמת, וזה אני ה' אלהיכם אמת ויציב שחרית שאז זוכין לקבל אור השכל והמוחין שהם עיקר בחי' אור יום, ואמת ואמונה ערבית כי גם בשעת הסתלקות אור השכל והמוחין צריכין גם אז לקשר עצמו רק להשכל דקדושה שהוא בחי' אמת ע"י מדת האמונה הק' שהיא מדת לילה שזה בחי' נו"ן הנ"ל: וע"כ כסות לילה פטור מן הציצית כי הציצית אע"פ שהם בחי' הצמצום והנו"ן כנ"ל, אעפ"כ מאחר שדייקא עי"ז זוכין לקבל אור השכל כנ"ל שזה בחי' מה שנתקשרין החית והנון ונעשה אור הלבנה כאור החמה כמב"פ ממילא מובן שמאיר בהם אור השכל והחכמה שזה בחי' מה שמבואר בכוונת כי ל"ב חוטי הציצית הם כנגד ל"ב נתיבות החכמה, וזה שארז"ל כל המקיים מצות ציצית כאלו קיבל פני שכינה, היינו שזוכה להשיג אור השכל והאלקות באמת, וע"כ כסות המיוחד רק ללילה ולובשו בלילה פטורה מן הציצית לכ"ע מאחר שאז זמן הסתלקות המוחין והשכל ומקבלין החיות דקדושה רק ע"י בחי' אמונה: (ובזה יש לבאר ג"כ ענין הפלוגתא שבין הרמב"ם והרא"ש המבואר בסי' י"ח ואין להאריך בה מחמת עומק הענינים ודקותם) ומחמת שע"י כל זה מתקבלין התפלות וכו' כנ"ל ע"כ עיקר זמן לבישת ציצית ותפילין הוא בשעת התפלה: וע"כ נכון לכסות ראשו בטלית כי הוא בחי' הלבושין דקדושה שעי"ז מקבלין אור החכמה והמוחין שבראש וע"כ בשעת עטיפה מזריק כל הד' ציצית לצד שמאל מאחר שהם בח' שמאלו תחת לראשי וכנ"ל. וגם כי עי"ז מכניעין היצה"ר והכסילות שניקתם מבחי' שמאל כנ"ל ואח"כ מחזיר שתי ציצית לפניו ושתיים לאחריו כדי שיהא מסובב במצות כי זה ענין הד' כנפות של הטלית כנגד ד' רוחות העולם וארבע כנפות הארץ לקשר עצמו ע"י אור הציצית להחכמה וחיות אלקות שיש בכל מקום וכמו כן אצל האדם בעצמו בכל פינות שיפנה יסתכל רק על השכל דקדושה שיש בכל דבר: וזה בחי' לבישת טלית קטן וטלית גדול כי מבואר בכונות שטלית קטן הוא כנגד בחי' עיבור וטלית גדול כנגד בחי' יניקה ותפלין כנגד בחי' מוחין דגדלות ועיין מאמר אחוי לן סי' כ"ה מבואר שם ג"כ שיש שכל בכח ושכל בפועל ושכל הנקנה ואפשר שזה בעצמו ג"כ ג' בחינות הנ"ל. וע"כ הטלית קטן שהוא כנגד בחי' עיבור שאז השכל והחיות רק בכח כעצמים בבטן המלאה ולבחי' זה השכל עכ"פ צריכין להיות מקושר ומדובק כל היום אפילו בלילה ובשעת שינה בכדי שלא יתגבר עליו היצה"ר והכסילות בחי' המדמה שבלב שהוא היפוך בחי' השכל דקודשה וכמבואר במאמר אחוי לן הנ"ל וע"כ צריכין לישן גם בלילה בטלית קטן וכן בשעת הזוג והכל כדי שלא יתגרו בו הכסילות ושרירות הלב שזה בחי' ולא תתורו וכו' ובשעת התפלה וכו' צריכין ללבוש גם הטלית גדול שהוא כנגד מוחין דיניקה שזה בחי' שכל בפועל שכבר מתנוצץ בו אור השכל בפועל ממש בפרט ע"י קדושת התפלין שהם כנגד מוחין דגדלות וע"י כל זה זוכין לחן ונתקבלה תפלתו כנ"ל: וע"כ עישין טלית של צמר דייקא כי צמר הוא מבחי' חסד ששרשו בחכמה ומיהו אם אי אפשר רק בטלית של פשתן שהוא בחי' גבורות וצמצומים יעשה טלית וציצית של פשתן כי גם הצמצום הוא נצרך בכדי להשיג על ידו אור השכל: וע"כ ציצית של צמר או פשתים פוטרין בכל הבגדים וציצית של שאר מינים אין פוטרין אלא במינם. כי מאחר שתיקון הבגדיםך הוא ע"י ציצית כנ"ל ע"כ צריכין להיות ממינם דייקא כי לכל צמצום יש בחי' שכל מיוחד שמשיגין אותו ע"י צמצום זה דיעיקא וכמובן מענין זה במאמר חדי ר"ש סי' ס"א: וע"כ טלית שאין לה ד' כנפות פטורה מציצית כי מאחר שמרמזת לבחי' השגת החכמה ע"י בחי' מלכות שהוא בחי' צמצום כנ"ל ע"כ צריך להיות בת ד' כנפות דייקא כנגד כלל הבריאה שכלולה מד' עולמות וארבע רוחות וארבע יסודות ושורשם הם ד' אותיות השם הק' כי הכל נברא ראק בשביל להשיג אלקותו ושמו ית' וכולם בחכמה עשית וכן ומלכותו בכל משלה. ואם הוא של חמשה או ששה כנפות חייב ג"כ כי השם הק' מצטרף בצירופים הרבה: וע"כ צריכין הציצית שיהיו כל עשייתן לשמן מאחר שעל ידם צריכין להמשיך ענין זה להסתכל רק על השכל דקדושה שיש בכל דבר שזה בחי' וכל מעשיך יהיו לשם שמים: וע"כ אורך החוטים י"ב גודלים כנגד י"ב גבולי אלכסון, ושליש גדיל שזה בחי' שכוללין אותם באחדות אחד כדי שלא ליתן מקום לעלמא דפרודא לינק מבחי' הצמצומים והשכליים דקדושה ושני שלישים ענף להורות שכל הפעולות משתנות שבכל העולמות הם ענפים הנמשכין מאחדותו הפשוט ית' ומהם דייקא צריכין להשיג אורו ית' ולהכלל באחדותו ית', וע"כ הכריכות שכורכין בהם הגדיל עולים כמנין ה' אחד: וזה בחי' החמשה קשרים שהם כנגד חמשה חומשי תורה כמובא בסי' כ"ד כי העיקר לזכות לזה הוא ע"י התורה כנ"ל וזה ג"כ בחי' הטלית כמו שארז"ל זכה אדם לתורה זכה לטלית, וע"כ הם ד' חוטין ונכפלים לחית כי המלכות שהוא בחי' חוט כמובא במאורי אור הוא בחי' ד' כי היא דלה ועניה דלית לה מגרמה כלום רק מה שמקבלת מאור החכמה שהוא בחי' חית שזה בחי' מה שהיצר טוב נקרא מסכן וחכם כמבואר בפנים ועי"ז דייקא זוכין להשיג אור אחדותו ית' כנ"ל, וזה אותיות אח"ד: וע"כ שיעור טלית קטן כדי שיתכסה בו ראשו ורובו של קטן כי מאחר שמרמז רק לבחי' עיבור כנ"ל ע"כ די בשיעור זה, וטלית גדול שיעורו כדי שיתכסה בו ראשו ורובו עד החזה כי מאחר דכתיב בציצית ולא תתורו אחרי לבבכם וכו' ע"כ צריכין שיגין עליו קדושת הטלית עד שיזכה עי"ז לקבל הארת המוחין שבראש ובאופן כזה שכל מדותיו שהם בלב וכל תנועות גופו אפילו בענים גשמיים כולם יתנהגו אצלו רק כפי הארת השכל דקדושה וע"כ די בעטיפת ראשו ורובו כי ממילא מיעוטו בתר רובא אזלי: וע"כ מבואר בסי' יו"ד שמצנפת פטורה מאחר שעיקרה לכסות הראש וכו' כי עיקר תיקון הציצית להמשיך על ידם הארת המוחין שבראש לכל כחות הגוף כנ"ל: וע"כ ציצית חובת גברא ולא חובת מנא כי מאחר שהעיקר הוא לתקן עי"ז מדותיו, א"כ מה יועילו לו כשמונחים בקופסא: וע"כ גם טלית שאולה פטורה מן הציצית כי מה יוכל אחד להועיל לחבירו בענין בחירתו ומדותיו בפרט כי כי אין שני בני אדם שוים ומשונים בצורותיהם ודעותיהם, ע"כ העיקר שיעורר כל אחוד א"ע בבחי' אם אין אני לי מי לי ואז יוכל לקבל טובה והארת המוחין גם ע"י חבירו ומכש"כ ע"י רבו, וע"כ אם שאלה כשהיא מצויצת מברך עליה דאדעתא דהכי השאילה כי לתקן בגד חבירו ע"י שיעשה השואל בהם ציצית זה אי אפשר כנ"ל, מה שאין כן בטלית שחבירו בעצמו עשה בה ציצית מכבר אז יכול לברך גם השואל (ובדרך זה אפשר להבין קצת כמה חילוקי דעות האחרונים בענינים אלו ואין להאריך): וע"כ גם קטן אביו צריך ליקח לו ציצית לחנכו כי מאחר שהם ממשיכין תיקון כח הבחירה ומדותיו של האדם בוודאי צריכין להקדים לזה בקטנותו כי טוב לגבר כי ישא עול מנעוריו, וכל זה בטלית קטן שמרמז רק לבחי' התקשרות אל השכל דקדושה בכלל ובכח ובזה צריכין לחנך את התינוק מקטנותו אבל בטלית גדול אינו חייב אלא גדול שהוא בר דעת שלימה:
ונוהגין שאין מתעטפין בטלית עד שנושאין נשים וכו' וזה מאחר שע"י הציצית זוכין לבחי' התקשרות החי"ת והנו"ן שהם בחי' חמה ולבנה וכו' שמשם שורש בחי' התחברות איש ואשה כידוע: וע"כ עש ה טלית לצורך תכריכים פטור כי עיקר הציצית לתקן הבחירה רק בחיים חיותו וגם כי עי"ז ממשיכין אור החי"ת שהוא בחי' חיות, וע"כ אסור ליכנס לבית הקברות בטליתות של מצוה כשהם מגולים משום לועג לרש, אבל כשהם מכוסים מותר, כי בפנימיות ובאתכסיא יש גם אצל המתים קוסטא דחיותא שעי"ז יקום בתחיה ויתחדש אור שכלו ונשמתו דייקא ע"י המיתה כנ"ל, ולזה יזכו ג"כ ע"י מצות ציצית שקיימו בחיים חיותם כענין מה שארז"ל הובא בשו"ע סי' כ"ד לענין עונש המבטל מצות ציצית עליו נאמר לאחוז בכנפות הארץ וכו' שזה נאמר על הרשעים הגדולםי שלא יקומו בתחיה ר"ל, וע"כ נוהגין להלביש גם הנפטר בטלית של מצוה וכו':
וזה שמבואר בסי' כ"ד הנ"ל כשמסתכל בציצית יסתכל בשני ציציות שלפניו שיש בהם עשרה קשרים רמז להויות ר"ל לספירות הק' וגם יש בהם ט"ט חוטין ועשרה קשרים עולה כ"ו כשם הוי"ה ית' כי זה כלל ענין הציצית לקשר עצמו ולהסתכל רק אל השכל והחיות דקדושה המלובש בכל דבר, שזה נמשך ע"י בחי' אור הספירות והמדות הק' המלובשין בכל דבר כפי מדתו וכידוע הלימוד הקדוש הזה מחכמת הבעש"ט זצוק"ל, ועי"ז זוכין להשיג אור אלקותו ית' ולהדבק בו בתמידות שזה בחי' השם הוי"ה הק' שהוא שורש הכל וע"כ הזהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני שכינה כנ"ל, והיו צריכין לבאר עוד ע"פ זה כמה ענינים המבוארים בסימנים הנ"ל ואין להאריך, כי המשכיל יבין ממילא ותן לחכם ויחכם עוד:
כ"ה וכו' עד סימן מ"ו הלכות תפלין
אחר שלבש טלית מצויץ שמרמז ב כללו על תיקון הצמצום בחינת מלכות בחי' נו"ן שעי"ז זוכין לקבל אור השכל ע"כ אח"כ מניח תפלין שהם בחי' מוחין דגדלות בחי' אור השכל הנ"ל. וע"כ ארז"ל המניח תפלין זוכה לחיים כי אור השכל והחכמה הוא עיקר החיות בחי' והחכמה תחיה. אך מחמת שבקדושה כל בחינה ומדה כלולה מכולם ע"כ גם התפלין כלולים משתי הבחינות שהם בחי' החי"ת והנו"ן הנ"ל. וזה בחי' של יד שהוא בחי' מוחין דנקובא בחי' נון הנ"ל ושל ראש הוא בחי' אור השכל והחי"ת הנ"ל. וע"כ יש בכל אחד ד' פרשיות כנגד בחי' הנון הנ"ל שהיא בחי' דלה ועניה ובכללותן הם חי"ת פרשיות כנגד בחי' החי"ת הנ"ל. וע"כ של יד קודם לשל ראש כי בתחלה צריכין לתקן הצמצום ואח"כ זוכין לקבל המוחין. וע"כ ארז"ל כל זמן שבין עינך יהיו שתים שאסור לחלוץ השל יד קודם לשל ראש. כי השל ראש מרמז לבחי' החי"ת הנ"ל וע"כ צריך שיהיו תפלין עליו בשעת ק"ש (שכלולה מעול מלכות שמים בחי' נון הנ"ל ועול תורה ומצוות שעל ידה נותנין כח למלכות דקדושה) ותפה כי עי"ז נתקבלין כל התפלות והבקשות כנ"ל: וע"כ אסור להפסיק בין של יד לשל ראש וארז"ל שח בין תפלה לתפה חוזר עליהם מעורכי המלחמה. כי צריכין לקשר ולייחד החי"ת והונ"ן שיהיו באחדות אחד ביחודא שלים ועי"ז זוכין להתגבר ולכבוש את המלחמה ולהכניע בחי' המלכות דסט"א בשלימות כמובן בפנים. וזה בחי' שחרות התפלין והרצועות כי שחרות מרמז ג"כ לבחי' הצמצום כידוע. וע"כ גם הדיו שכותבין בו פרשיות התפלין שהם בחי' אור המוחין הק' צריך שתהי' שחורה דווקא: וזה בחי'הריבוע של התפלין מרמז לבחי' דלי"ת הנ"ל. וזה ג"כ בחי' התיתורא דהתפלין שהוא לכסות פי הבתים היינו כדי לכסות ולהסתיר על אור המוחין הק' בחי' כבוד אלהים הסתר דבר. וזה ג"כ בחי' השם שדי שבתפלין שמרמז ג"כ לבחי' המוחין והצמצום כמבואר במאמר תקעו אמונה לקוטי תנינא סי' ה': וע"כ הפרשיטות של יד שהם רק בחי' מוחי הנוקבא הם כולם בבית אחד אבל הפרשיות של ראש שמרמז למוחין גדולים ומחמת שהארת קדושתם גדולה מאד ע"כ צריכין לכסות וליתן כל פרשה בבית בפני עצמו והם בעצמם ד' בתים כנגד בחי' הדלית הנ"ל: וע"כ אנים כשרים אלא מעור בהמה וחיה ועוף הטהורים שהם מסטרא דקדושה ולא מהטמאים שהם מסטרא דמסאבותא בחי' היצה"ר מלכות דסט"א. וע"כ צרייכן להניח על הראש ששם משכן המוחין והשכל. ועל היד כנגד הלב לשעבד בזה תאוות ומחשבות לבינו לעבודתו ית' כי זה העיקר לקשר עצמו אל אור השכל עד שיאיר לו השכל בכל מדותיו תנועותיו ששרשם בלב כנ"ל.
וזה בחי' הקשירות של תפלין: וע"כ חייב למשמש בהם בכל שעה ואסור להסיח דעתו מהם כי זה עיקר ענין הנחת תפלין לקשר עצמו אל קדושתם בקשר גמור בכל תנועותיו ומחשבותיו ומדותיו ובדעה שלימה ומיושבת. וע"כ הקורא בתורה פטור מהנחת תפלין כל היום כמבואר בסי' ל"ח עי"ש כי עיקר התיקונים הנ"ל ממשיכין ע"י עסק התורה שזה בחי' למען תהיהי תורת ה' בפיך האמור בתפילין ואעפ"כ גם הם חייבים בתפילין בשעת ק"ש ותפלה כי אז עיקר זמן המשכת המוחין הק' כידוע: