נחת השולחן
וזה בחי' כל נדרי וכו', שאומרי' סמוך ליו"כ, כי ארז"ל הנודר כאלו נודר בחיי המלך וחיי המלך הם בחי' המוחין הקדושי' והנשבע כאלו נשבע במלך עצמו שהוא בחי' ז"א בחי' תורה, ועיין בסידור רי"ק מבואר שנדר ושבועה ש יהים הם בנוקבא דזעיר אנפין בחי' מלכות עי"ש בישוב הדברים. עכ"פ מבואר שעל ידי נדרים ושבועות וכיוצא אם אינו מקיימם ח"ו פוגם בכל הבחי' הנ"ל וע"כ החכם המומחה יכול להתיר הנדר כי החכמה הוא שורש כל הבחינות הנ"ל ואם אין חכם יתיר על ידי ג' כנגד ג' בחינות הנ"ל. וע"כ צריך להתירם סמוך ליו"כ. ומחמת שדרך היצה"ר להתלבש תחלה במצות, וזה נראה בחוש ביוץתר בענין הנדרים שמתחלה מסיתו לנדור ולאסור על עצמו בדבר המותר לו ואח"כ מסיתו לעבור על הנדר ושלא לקיים דבריו נמצא שעיקר עבירה זו שעברל על נדרו בא לי דו על ידי שהתלבש היצמה"ר אצלו במצות ואח"כ בא עי"ז לידי עבירה ועוון, וזה בחי' טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם. וע"כ בתחלת יו"כ שצרייכן לשוב ולתקן כל מה שפגם בכל השנה כולה ע"י פיתויי היצר כמ ושאומרים אז וידוים הרבה אבל ההתחלה הואמהתרת נדרים שזה בחי' מה שהתלבש היצה"ר במצות כנ"ל. ומחמת שע"י שפוגמין בהתיקונים הנ"ל עי"ז התפלה אינה מקובלת ח"ו, ע"כ אומרים בתחלה על דעת המקום וכו' אנו מתירין להתפללל עם העברינים. וזה בחי' סדר הוידוי המובא בסי' תרכ"א שהיא חטאתי שהוא על השגגות שעיקר הפגם של השוגג הוא במעשהלבד ולא במחשבה מאחר שנעשה החטא שלא בכונה ע"כ הפגם הוא רק בבח'י מלכות לבד שהוא בחי' עשיה. עויתי היינו מזידים שידע שהוא עיון ואעפ"כ לא היה יכול להתגבר על יצרו ועשאו ובזהפגם בבחי' תורה מאחר שעבר על דברי תורה במזיד ח"ו. פשעתי הוא מהרדים שעשה כמעט כמו להכעיס ובמרד בזה מגיע הפגם כביכול עד בחינת המוחין, ואעפ"כ ע"י תשובה אמיתיות בפרט ביום כפור נתכפר הכל: וזה בחי' הד' תפלות שמתפללין ביו"כ עצמןו לבד מתפלת ערבית שבליל יו"כ יש לומר שהם כנגד ד' בחינות הנ"ל היינו בחי' מלכות ומוחין תורה ותפלה, ואין אני עתה בביאורם. אך עכ"פ מחמת שביו"כ מאירין כל תיקונים הנ"ל בהארה נפלאה ובשלימות גדול אז עיקר זמן שלימות עליית התפלה כידוע. וזה בחי' מה שמוסיפין להפלל בו תפלה נעילה: וזה שמבאור בסי'תרכ"ג שזמן תפללת נעילה כשהחמה בראש האילנות, עיין במאורי אור בסוד האילנות למה מרמזת וכן כפי המבפ"נ במאמר הנ"ל מובן ג,כ שהמוין והשכל דקדושה הוא בחי' חמה, וע,כ ביו"כ צריכין להתחיל תפלת נעילה בעוד היום גדול קודם התחלת שקיעת החמה כשהחמ' זורחת עדיין בראש האילנו' שמרמזמין לבחי' תורה ומלכות שעל ידי ז ה עיקר קבלת התףפלות שזה בחי' תפלת נעילה של יו"כ כנ"ל.
וע"כ אז עיקר זמן החתימה לטובה, וע,כ אחר נעילה אומרים שמע וברוך שם ופסוק ה' הוא האלהים וכו' שכ"ז רומז לעליית המלכות בעלייה נפלאה עד שנעשה בחי' יחוד חמא ולבנה בתיקון נפלא שזה בחי' הגאולה העתיגדה במהרה בימינו, וע"כ אומרין לשנה הבאה בירושלים. ואחר תפלת ערבית מקדשין הלבנה היינו כנ"ל. ואח"כ מבדילין, וענין ההבדלה מבואר לעיל כבר, ומברכין בורא מאורי האש, נתבאר ג"כ ענינו לעיל לעיל בענין הבדלה אבל כאן אין מברכין אלא על אור שבת דייקא היינו שנמשך עליו קדושת השביתה של יום כפור שהוא כלול מכל התיקונים הנ"ל בשלימות ואין לאש דסיטרא אחרא שהוא בחי' אש של היצר הרע שום אחיזה בו, ועל כן מברכין עליו: (א"ה עיין בקונטריס ירח האתנים על תרוה אשר יתממיי דרך שהיא יסוד כל הקונטרס הזה שכתב שם וזה שדרז"ל בזוה"ק ובתיקונים ותנא התיבה בחודש השביעי וכו' על ענין תשרי וראש השנה כי אז ממשיכין בחי' תי"ו ונו"ן והחי"ת המבואר בפנים שזה בחי' ותנ"ח הנ"ל: