נחת השולחן
אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר וכו', מובא כי זה מרמז על מה שצריך האדם לפשפש ולחפש בחורין ובסדקים לבער ממנו כל מה שהוא מצד יצה"ר שנקרא אז חמץ גם לארבעה עשר מרמז על מלכות דוד שהוא גימטריא ארבעה עשר והוא דור הארבעה עשר לאברהם אבינו גם לארבעה עשר מרמז על י"ד אותיות של ה' א' ה' שהם שורש האמונה הק' וקבלת מלכות שמים, היינו שצריכין לעורר אז כח בחי' המלכות דקדושה והיצ"ט ולבדוק ולבער כל הבחינות שהם מבחי' היצה"ר מלכות דסט"א קליפת עשו שהוא בחי' חמץ כמובן בזוה"ק על פסוק גער חית קנה וכו', וזה לאור הנר וארז"ל ילפינן חיפוש מחיפוש וחיפוש מנרות וכו' ונרות מנר שנאמר "נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן", הרי שרמזו לנו שאור הנר ר"ל אור הנשמה שנקראת נר וצריכין לעורר אז כח והארת הנשמה הק' שיש בכל אחד מישראל שהוא מכלליות נשמות בני ישראל הכלולים בשבעים נפש שנים עשר שבטי יעקב שעליהם עיקר התגלות המלכות דקדושה ועי"ז יש כח לכל אחד לגרש ממנו בחי' המלכות דסט"א שהיא בחי' חמץ אותיות מצח אשה זונה כמובא בבחי' מפני שרי גבירתי אנכי בורחת כמובן במאמר בקרוב סי' ל"ו. וכן עיקר אור השכל דקדושה הוא ע"י הנשמה בבחי' ונשמת שדי תבינם וכידוע.
וע"כ צריכין להפסיק גם מלימודו ולקיים מצות בדיקת חמץ בזמנו, כי הגם שעיקר הכנעת היצה"ר הוא ע"י עסק התורה כנ"ל אעפ"כ לפעמים יש להיצה"ר אחיזה גם בהלימוד בעצמו ר"ל, ומביאו לבחי' הלימוד של שלא לשמה ממש להתייהר ולקנטר ח"ו וע"כ גם הלימוד בעצמו צריך חיפוש ובדיקה, וע"כ בזה הזמן שכל ישראל עוסקין בבדיקת חמץ אז צריך להפסיק גם מלימוד ולעסוק במצוה זו.
וזה שמברכין אז על ביעור חמץ, כי הבדיקה הוא תחילת הביעור, כי עיקר התגברות הסט"א הוא לסמות עיני האדם שלא להתבונן כלל על דרכיו בבחינת לא יחפוץ כסיל בתבונה וכו', אבל תיכף שמעורר כח והארת הנשמה הק' ומתחיל לפשפש במעשיו ולהתבונן על דרכיו אזי הבא לטהר מסייעין לו ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך והבדיקה בעצמה כבר הוא התחלת הביעור