סימן רפ"א וכו'

וע"כ מאחרין בשבת יותר לבא לביהכנ"ס (מחמת שישנים קצת על היום כ"ש המ"א בשם הב"ח) כי גם השינה בשבת שהיא בשביל התחדשות המוחן כנ"ל היא ג"כ יקרה מאד כי אז זוכין לקבל מוחין גבוהים וקדושים ביותר ע"י שמתחדשת הנשמה בשעת שינה ע"י בחי' מלכות שעולה בשבת בעליה יתירה כנ"ל. וזה ג"כ בחי' הזמירות והמזמורים הרבה שאומרים בשבת הכל בשביל עלית המלכות אז בעליה גדולה בבחי' זמרו למלכנו זמרו וכן בשביל הארת החכמה והשכל שמאיר בו ביותר בבחי' זמרו משכיל. וזה בחי' קריאת התורה שקורין בשבת כי שלימות כל התיקונים הנ"ל זוכין ע"י התורה כנ"ל והיא עיקר החכמה כ"ש אני חכמה וכתיב בי מלכים ימלוכו. ואח"כ מפטירין בנביא כי ממשיכין הארת החכמה ממדריגה למדריגה שזה בחי' מה שארז"ל חכם עדיף מנביא שנאמר ונביא לבב חכמה וכן אחז"ל שמעלת התורה גדולה מנבואה דאלו גבי נביא כתיב ובא אליך האות והמופת וגבי תורה כתיב ע"פ התורה אשר יורוך וע"י כל זה ממשיכין הארת החכמה והמוחין הק' אל המלכות (ועיין בכונות ותבין כל הנ"ל בפנימיות יותר) ווה בחי' מה שצריכין לקרות הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום ומבואר בכוונות ששנים מקרא הם בחי' יעקב ויוסף (שהם זכו בשלימות לקשר עצמן אל החכמה דקדושה כמבפ"נ) ואחד תרגום מספר תרדמה שזה בחי' בנין הנוקבא בחי' מלכות שהיה ע"י תרדמה כ"ש ויפל ה' א' תרדמה וכו'.

וע"כ ארז"ל שמאריכין לו ימיו ושנותיו כי זוכה לקבל עי"ז חיים ואריכות ימים מבחי' החכמה העליונה כמ"ש והחכמה תחיה וכו' (ועיין ביטור סי' רצ"ב מבואר כי אתהקדשת הוא כנגד שבת בראשית [שזה בחי' התגלות מלכותו ית' שהיה אז ע"י שנגמר כלל הבריאה שהיתה בשביל התגלות מלכותו ית' כמבואר במ"א] ישמח משה כנגד שבת של מתן תורה [זה כנגד בחי' עסק התורה הנ"ל] וע"כ אומרים בו בעמדו לפניך על הר סיני ושני לוחות אבנים הוריד בידו וכו' ולא נתתו ה' אלהינו לגויי הארצות וכו' כי ע"י התורה הק' מכינעין הס"א ומפרידין אותה מהקדושה שלא יהיה לה שום אחיזה בהקדושה שזה בחי' מה שנאמר בשבת בינינ ובין בני ישראל וכו' ועכו"ם ששבת חייב מיתה כנ"ל. אתה אחד הוא כנגד שבת של עוה"ב, שאז יזכו להשיג אור החכמה העליונה בשלימות עד שעי"ז יזכו ישראל להכלל באחדותו ית' כמאמר אלו ידעתיו הייתיו וכמבואר מזה במאמר עתיקא סימן כ"א וזה אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד וכו') ואחר קריאת התורה מתפללין מוסף ואז עולה המלכות עד המוחין כמבואר בכונות, וזה תכנת שבת רצית קרבנותיה וכו' ומובא בטור שנתיסד באותיות תשר"ק שמרמז על הגאולה כי או יהיה עליית המלכות עד המוחין בשלימות, ווה רצית קר בנותיה ומבואר בבית יוסף דר"ל כי אין בקרבנות שבת שעיר לחטאת רק עולות, וזהו כי החטאת בא על החטא שנמשך מצד אחיזת היצה"ר מלכות דסט"א ואחטאת הוא התיקון על זה, מה שאין כן בשבת שאין בו שום אחיזה להיצה"ר כלל, וע,כ באמת השומר שבת כהלכתו מוחלין לו על כל עונותיו שבאין מצד יצה"ר, כי בודאי בכח וזכות קדושת שבת יזכה לתשובה שלימה ולא יחטא עוד. ואח"כ סועדין סעודת שבת והיא סעודתא דעתיקא קדישא ששם מקור החכמה והמוחין הק'.

וגם צריכין להשלים בשבת המאה ברכות בפירות ומגדים וכו' כי הם סוד המאה אדנים שהם בחי' תיקוני המלכות כידוע ועי"ז זוכין לקבל אור החכמה בבחי' אל תקרי מה אלא מאה המבואר לעיל