סימן מז

ברכות התורה. כי לזכות לכל הנ"ל הוא ע"י עסק התורה, וזה והערב נא את דברי תורתך בפינו כי כבר נאמר צדייקם ילכו בם ופושעים יכשלו בכם, וארז"ל זכה נעשה לו סם חיים כי זוכה עי"זלקבל אור החכמה שהוא בחי'חיים, לא זכה היינו כשהוא נוטה אחר יצרו הרע ח"ו אזי לא די שאינו מכניע אותו ע"י עסק התורה רק אדרבא לפעמים הוא מתגבר עליו ביותר ע"י הערמימות שנכנס בו עד שמוצא לו היתר לרשעתו מן התורה עצמה ח"ו כידוע ואז נעשה לו סם מות ר"ל, כי הד"ת כשבאין לתוך פיו נפגמין ונתגשמין כ"כ עד שהם בחי' מרירות ח"ו כעין שנאמר במי מרה ולא יכלו לשתות מים ממרה כימרים הם, היינו כי הם עצמסהיו מרים ומרורים וכמו שארז"ל וכמו החולה הגדול שכל מה שבא לתוך פיו נהפך ללענה ומרירות, וע"כ מתפללין על זה שנזכה שיהיו דברי תורה מתוקים וערבים בפינו וזה והערב נא דייקא, כי ערב הוא מלשון ערבית והסתלקות האור, וגם הוא מלשון עריבות ומתיקות שזה בחי' אור כ"ש ומתוק אור, כי ע"י עסק התורה זוכין לשני הבחינות הנ"ל עד שאפי לו הצמצום בחי' מלכות מדת לילה הוא ג"כ בבחי' אור כי דייקא עי"ז זוכין לקבל מתיקות אור השכל כנ"ל, וזה ונהיה אנחנו וכו' יודעי שמך שנזכה לידע את שמו ית' בידיעה שלימה ושכל גדול וזה לומדי תורתך לשמה, וזה בחי'המלמד תורה לעמו ישראל המלמד דייקא כי בכל ענין וענין שהשי"ת מסבב עמנו בכל עת מלובש בכל דבר שכל גדול וקדוש שמדריך אותנו להתקרב אליו ית' ולהדבק בו שזה עיקר גדר לימוד התורה הק' כ"ש והורית להם את הדרך אשר ילכו בה, וזה אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו כי ע"י התורה הק' הבדילנו מן העמים שהם מבחי' המלכות דסט"א סטרא דיצה"ר וע"י קדושת התורה ניצולין מהם ומכניעים אותם, וזה בחי' מה שמסמיכין לזה ענין ברכות כהנים יברכך וישמרך זה כנגד בחי' המלכות שהיא בחי' שדמור כידוע ובה נארמת כי שם צוה ה' את הברכה חיים היפך המלכות דסט"א סטרא דעשו שנאמר בו ולא חפץ בברכה ויעקב אבינו ע"י שזכה לבכורה בחינת התקשרות אל השכל הנ"ל ע"כ קיבל ג"כ את הברכה, וע"כ ארז"ל יברכך בממון שהוא מבחי' מלכות כידוע וכ"ש עשיר ברשים ימשול וישמרך מן המזיקים שהם מבחי' מלכות דסט"א ארבעה אבות נזיקין, וע"כ דרז"ל ג"כ וישמך מן יצה"ר כי הוא בחי' היצה"ר כנ"ל, וזה יאר ה' פניו אליך היינו בחי' הארת השכל והחכמה דקדושה שהיא עיקר החיים ואור הפנים כנ"ל כמ"ש באור פני מלך חיים, וזה ויחונך בחי' חן הנ"ל, ישא ה' פניו אליך ודרז"ל בשעה שאתה עומד ומתפלל וכו' היינו שעי"ז נתקבלין כל התפלות והבקשות, וישם לך שלום היינו שלא יצרטך עוד לשום מלחמה נגד היהצ"ר בחי' המלכות דסט"א בבחחי' לעולם ירגיז אדם וכו' המבואר בפנים רק שי היה לו שלום ומנוחה מכל צד, וכל הסט"א יהיו נכנעין אל הקדושה בתכלית השלימות באמת, וזה אלו דברים שאין להם שיעור כי זה הלימוד העמוק אין לו שיעור כלל כי צריכין לעסוק בזה תמיד כל ימי חייו ולילך ממדירגה למדריגה ולזכות בכל פעם לבחי' קבלת עול מלכות שמים מחדש ולבחי' צמצומים חדשים ולהארת השכל מחדש במדריגה עליונה וגבוה ביותר בחי' אורח חיים למעלה למשכיל וכו' כידוע, וע"כ אין לדברים אלו שמרמזין על ענין זה שיעור כלל וזה הפאה שמרמזת לבחי' מלכות וצמצום כידוע, והביכורים מרמז על בחי' הארת השכל והחכמה שהוא בחי' בכורה ב חי' ראשית כמבפ"נ והראיון בחי' הסתכלות שצריכין להסתכל רק על השכל שיש בכל דבר שזה בחי' מצות ראיה ברגלים לקבל אור הפנים וכמובן במאמר מישרא סי' למ"ד וזה וגמילןות חסדים ותלמוד תורה כי צריכין ליתן כח להיצ"ט בחי' מלכות דקודשה להתגבר כנגד ב חי' היצה"ר מלכות דסט"א וזה זוכין ע"י עסק התורה כמבואר בפנים, וצריכין לזה גמילות חסדים ג"כ כדי להמתיק הדינין והגבורות שמשם שורש יניקת עשו מלכות דסט"א בחי'היצה"ר, וזה שדרשו רז"ל (מסכת ע"ז דף ה' ע"ב) אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור בזמן שישראל עוסקים בתורה ובגמילות חסדים יצרם מסור בידם היינו כנ"לו, וזה אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב וכו' כי כבר ארז"ל שיעקב נטל לחלקו העוה"ב ושכר עוה"ב ידוע שהעיקר הוא אור ההשגה והחכמה שישגו אז אותו ית' בהשגה שלימה וזה עיקר עסקו של יעקב גם בעוה"ז כי היום לעשות, וכפום מה דאיתדביק בר נש בהאי עלמא וכו' רק שאעפ"כ לע,ע כל זמן שהאדם מלובש בגוף הוא צריך גם לצרכי הגוף שהם מסטרא דעוה"ז, וגם בהם כוונתו רק בשביל התכלית של עוה"ב אבל לע"ע עכ"פ גם הוא נצרך אליהם ע"כ הודיעו אז"ל אלו דברים שאדם אוכל מפרותיהם גם בעוה"ז אבל הקרן קיימת לו בשלימות לעוה"ב שזה העיקר אצל איש ישראלי כנ"ל:

ונחזור לענין ברכת התורה. וע"כ המהרהר בדברי תורה א"ל לברך, כי עיקר עסק התורה שעי"ז נותנין כח למלכות דקודשה וכו' ועי"ז זוכין לקבל אור החכמה שהוא עיקר החיים כנ"ל, כל זה זוכיןע"י עסק התורה בפה מלא דייקא, כי מלכות פה, וזה שדרז"ל כי חיים הם למוצאיהם, למוציהים בפה דייקא, וע"כ באם שומע דברי תורה יש אומרים שצריך לברך מאחר שחבירו עכ"פ מוציא אותה בפה: והנה שאר ברכות השחר נתבאר כבר לעיל קצת. וזה ג"כ ענין הרבון כל העולמים שאומרים אח"כ. כי החכמה מאין תמצא, וכן המלכות דקדושה היא בחי' דלה ועניה רק שהיא מקבלת מבחי' חכמה כנ"ל היפוך המלכות דסט"א שהיא מלכותא בלא תגא ומשתררת רק בעזות וגאוה וע"כ נקראת מלך זקן וכסיל, כי כל גאה שוטה וארז"ל אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו, וע"כ תיכףבבוקר ישכים ויאמר רבון כל העולמים וכו' היינו שיבטל ויכניע עצמו תחת המלכות דקדושה וכחמה דקדושה בביטול גמור וזה מה אנו מה חיינו וכו' ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל, כי אפילו החכמה והשכל של האדם אם אינו מקושר בשלימות אל הקדושה ח"ו גם זה הבל, וזה לבד הנשמה הטהורה וכו' שהיא חלק אלוה ממעל כ"ש ויפח באפיו נשמת חיים ומאן דנפח מתוכו נפח והיא מקור השכל דקדושה כנ"ל והיא עתידה ליתן דין וחשבון וכו' על כל תנועה ותנועה שלא היה בשלימות ובהתקשרות רק אל השכל דקדושה כראוי, וזהו וכל הגוים שנשמתם וחכמתם וכל חיותם הוא רק מסטרא דמסאבא וע"כ הם כאין נגדך וכו', (וגרועים מבהמות ושקצים ורמשים כמובן בדברי רז"ל) ובזה אנו מכיניעם ומבטלים בחי' כללח המלכות דסט"א בפה מלא ובביטול גמור שלא יהיו יכולים להתאחז גם בנו ח"ו ושלא יכניסו בדעתינו שום דעה מדעותיהם ושום סברא מסברותיהם שכולם הם רק מצד יצה"ר והכל הבל, וזה אבל אנחנו עמך בני בריתך וכו' אשר בחר בנו מכל העמים וגם זה לא בצדקותינו וביושר לבבינו רק מאהבת אבותינו אברהם יצחק ויעקב כמ ושמקרא מלא דיבר הכתוב בזה, וזה עדת יעקב בנך בכורך דייקא בחי' הבכורה שזכה יעקב אליה כמבפ"נ, וזה שמאהבתך וכו' קראת את שמו ישראל על שם בחי' המלכות דקדושה מלשון כי שרית וכו', וישורון הוא מלשון הסתכלות ומלשון יושר כידוע כי הוא מתהלך רק ביושר ובתמימות ע"י שמסתכל רק בהשכל שיש בכל דבר שעי"ז השכל מאיר לובכל דרכיו בבחי' וארח צדקים כאור נוגה המבפ"נ, וזה בחי' אורח לצדיק מישרים וכו', וכתיב בכל דרכיך דעהו בחי'הסתכלות את השכל הנ"ל ועי"ז והוא יישר ארחותיך וגם על כלל התורה שעי"ז זוכין לכל הנ"ל נאמר כי ישרים דרכי ה' וכו', וכן יש לפרש באופן אחר כי נקרא ישראל אותיות לי ראש על שם המוחין והשכל וישורון נקרא ע"ש קבלת עול מלכות שמים בבחי' ויהי בישורון מלך (ועיין בכונות) וזה לפיכך אנחנו חייבים להודות לך וכו' על נועם גורלינו וכו' שזכינו לייחד שמו ית' פעמים באהבה באמירת שמע וברוך שם שמרמז ג"כ על שתי הבחינות הנ"ל כי שמע וכו' בזה מעידין על אחדותו ית' ושאין עוד מלבדו ובכל דבר מלובש שכל דקדושה וחיות אלהותו ית' כי הוא ית' מחיה ומהוה את כולם, וברוך שם כנגד בחי' נון בחי' מלכות ובזה יש לפרש גם אתה הוא וכו' שאומרים אח"כ כמובן מעצמו:

מ"ח מ"ט

וזה ענין פרש' התמיד וקטרת ואיזהו מקומן וכו'. כי ע"י כ"ז מכניעין הקליפו' הקשו' שבעשיה שהם מסטרא דעשו מלכות דסט"א בחי' היצה"ר ומעלין את הטוב והחיות שבהן בסוד אחד עשר סממני הקטרת ומלבישין בזה את בח'י מלכות דעשיה ומלכות מלבית את נה"י וכו' עד אין סוף כביכול וכמובא מזה קצת במאמר אמצעותא סי' כ"ד ועיין מאמר אשרי זרקא סי' ל"ה ובסי' ר"פ והכל מובן קצת גם ע"פ דרכינו הנ"ל. כי זה העיקר להכניע בחי' היצה"ר והמלכות דסט"א כ"כ עד שיעלה גם הטוב והחיות של ניצוצי הקדושה שמלובש בהם להחיותם ויהיה נעשה כסא ומרכבה אל הקדושה בבחי' בכל לבבך בשני יצריך עד שעי"ז דייקא זוכה להשיג השגות גדולות ולעלות בכל פעם ממדריגה למדריגה עד שזוכה להשיג בחי' אור האין סוף ית' כנ"ל. ומחמת שכל זה זוכין ע"י התורה הק' ע"כ כללו בענין זה עצמו מקרא ומשנה גמרא כמבואר בשו"ע סי' נו"ן. והנה כשזוכין להכניע היצה"ר והקליפות שבמדרגיה זו וליתן כח לבחי' מלכות דקודשה ואז עולין לבחי' מדריגה והשגה גדולה ביותר. אבל גם שם במדריגה זו יש בחי' יצה,ר הרוצה להתגבר על האדם בבחי' כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו וכל זה בשביל קיום כח הבחירה שבאדם כידוע וע"כ אומרין תיכף קדיש שיש בו כח גדול להכניע הקליפות: ואח"כ אומרים הודו וכו' ופסוקים הרבה של גדולת הבורא ית' ושפלות יבטול הסט"א בבחי' כי כל אלהי העמים אלילים וכו' וכן מזמור שיר חנוכת וכו' ופסוק ה' מלך וכו' וכו' וע"י כל זה נותנין כח ביותר לבחי' הקדושה להגבר כנגד הסט"א ולבטלה בביטול גמור: אח"כ מתחילין פסוקי דזמרה כנגד בחי' עולם היצירה שהוא כנגד הואו שבשם הקדוש שהוא בחי' תורה כידוע.

ומקשרין חליו בחי' העשיה בחי' ההא שבשם בחי' מלכות. ועי"ז זוכין לקבל אור החכמה והשכל דקדושה שהוא שורש האור של כל האורות וזה בחי' ברכת המאורות שאומרין אח"כ. וכוללין ג"כ ברכות ק"ש וק"ש עמהם. כי ק"ש הוא בחי' כלל התורה כידוע ויש בה עשרת הדברות כמו שארז"ל כי כלל כל התיקונים הנ"ל הכל זוכין רק ע"י עסק התורה שכלותה מהכל ויש בה הזכרת יציאת מצרים שהוא בחי' הכנעת המלכות דסט"א:

ואח"כ מתפללין שמונה עשרה שהוא כלל התפילה כי עי"ז נתקבלין כל התפלות והבקשות ע"י זשוכין לחן וע"כ מתחילין פסוקי דזמרה בפסוק יהי כבוד ה' לעולם. ומובא בכונות כבוד ה' גימטריא חן היינו כנ"ל. כי באמת השם הקדוש שגמטריא שלו חן הוא כלול מכל הארבע שמות הק' שהם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שהם שורש כל הד' עולמות שכנגדם נתתקנו כל הארבע חלקי התפלה הק' כידוע: והנה לבאר כל סדר התפלה בפרטיות ע"פ ענין זה תקצר היריעה מהכיל בפרט כי אין לנו עסק בנסתרות אך אעפ"כ יש לרמז ברמיזות קצרות איזה ראשי פרקים וכו' וזה ברוך שאמר והיה העולם. זה מברכיןעל בחי' החיות והחכמה הקדושה שמלובש בכלל הבריאה שעי"ז יכולין להכיר אותו ית' ע"י כל דבר. ברוך הוא. זה מברכין על כלל גדולתו ועצמות אור אלקותו ית' קודם הבריאה ואחר הבריאה וכו'. וזה שמובא ברוך שאמר והיה העולם ר"ת בשו"ה כי אצלו ית' כביכול הכל בשוה כי אני ה' לא שניתי ואתה הוא עד שלא נברא העולם ואתה הוא משנברא העולם וכו'. וזה ברוך אומר ועושה וכו' על כלל הנהגת העולם גם עכשיו אחר הבריאה הכל רק בהשגחתו ית' וברחמים גדולים. ברוך חי לעד וכו' כי רק הוא ית' החיות של כל החיים וכו' ואפילו הכח והחיות של מלכות דסט"א סטרא דמותא ג"כ על ידו ית' כביכול. וזה ברוך פודה ומציל כי הוא ית' פודה ומציל מהם כמו שדרשו רז"ל מציל עני מחזק וכו' על ההצלה מיצה"ר. וזה ברוך שמו. שם הוא בחי' מלכות בחי' המלכות דקדושה וכמובא במאמר אנכי סי' ד' ומחמת שכל התפלות והשירות והתשבחות הם מבחי' מלכות כידוע שזה בחי' מה שדוד המלך ע"ה יסד על זה כל ספר תהלים ע"כ מאריכין בזה אח"כ עד שמסיימין מלך מהולל בתשבחות. ומחמת שעיקר השלימות לקשר הנו"ן אל החי"ת ולכלות הכל באחדות אחד כנ"ל ואחד בגימטריא י"ג ע"כ יש בשבח זה י"ג פעמים ברוך.

וכן יש בו פ"ז תיבות גימטריא לבנה. ועד ברוך חי לעד וכו' ועד בכלל יש ט' פעמים ברוך כנגד ה"א והחי"ת שבאחד. וזה שמסיים חי לעד כי החי"ת הוא בחי' חיות כמבפ"נ. ואח"כ מברוך פודה ומציל שמרמז על הכנעת המלכות דסט"א וקיום וכח המלכות דקודשה יש ד' פעמים ברוך כנגד ד' שבאחד הרומזת לבחי' מלכות כנ"ל. ומחמת שצריכין לקשר המלכות אל החי"ת שהיא בחי' החיות של כל העולמות ע"כ מסיים יחיד חי העולמים מלך וכו'. וע"כ אומרים אח"כ מזמור לתודה שהיא בחי' עוה"ב כמו שארז"ל כל התפלות בטלות לעתיד לבוא וההודאה אינה בטילה. וכן כל הקרבנות בטלין חוץ מקרבן תודה כי אז יתבטל היצה"ר וכל הקליפות וכל בחי' המלכיות דסט"א ואז יתבטילו כל העוונות וכן כל הצרות והיסורין והיה ה' למלך על כל הארץ ומלאה הארץ דעה את ה' כי אז יזכו כל ישראל לבחי' החי"ת והנו"ן בשלימות גדול ובהארה נפלאה וע"כ יהיה אז רק בחי' תודה הודאה וכמובן גם במאמר ימי חנוכה בלקוטי תנינא סי' ב' וע"כ גם בעוה"ז כשממשיכין תיקונים אלו אומרים מזמור לתודה ובפרט בשבת אומרים מזמור וכו' טוב להודות לה' וכו'. וזה הריעו לה' כל הארץ וכו' כנגד בחי' התגלות מלכותו ית' בחי' הריעו לפני המלך ה' דעו כי ה' הוא אלהים כנגד התגלות הדעת והחכמה וזה הוא עשנו ולו אנחנו והכתוב ולא כי אנחנו מבטלים עצמינו אליו ית' עם כל הויותינו ותנועותינו בביטול גמור וכלא ממש וכן יש לפרש כל המזמור. ואח"כ אומרים יהי כבוד ה' גימטריא חן כנ"ל ויש בהם הרבה מענין גדולת התגלות מלכותו ית' ויש בהם ח"י פסוקים כנגד בחי' חי"ת הנ"ל שהוא לשון חיות כנ"ל: ואח"כ אומרים עוד פסוקי דזמרה לזמר העריצים שהם המלכיותל דסט"א וליתן כח להמלכות דקדושה להתגבר עליהם ע"י שמזכירין במזמורים אלו הרבה מגדולת השי"ת וכוללים בזה כל הנבראים כולם שכולם מתנהגים וחיותם וקיומם רק בכחו ית' וכולם צריכים להלל ולהודות אליו ית' וכו' עד שבסוף אומרים שירת הים שיש בה ג"כ ח"י פסוקים ומסיימין ג"כ בענין התגלות מלכותו ית' ושאז יהיה ה' אחד ושמו אחד ואז אומרים ישתבח שיש בו ג"כ י"ג שבחות ומסיימים מלך יחיד א"ל חי העולמים כנ"ל: ואח"כ אומרים ברכת המאורות וברכת ק"ש וק"ש והזכרת יציאת מצרים והדברים מבוארים מאליהם ע"דרך זה כנ"ל. וע"כ אומרים ח' פעמים אמת באמת ויציב כי אמת הוא כלל המוחין הקדושים כידוע והמוחין וחכמה היא בחי' חי"ת כנ"ל: ואח"כ מתפללין שמונה עשרה וכו' כנ"ל וגם בזה ההי צריך לבאר בפרטיות קצת ואין להאריך כנ"ל: אך עכ"פ מובן ממילא כי יש י"ב ברכות אמצעיות כנגד בחי' החי"ת והדל"ת הנ"ל לבד ברכות המינים שמתפללין בה בפירוש על ביטול מלכות הרשעה ושורשה במקום עליון מאד כמובן בכונות והנה מתחילין אתה חונן לאדם דעת וחנינו מאתך וכו' ומתפללין בה על אור השכל והדעת וחן וכמו שארז"ל ויחונך בדעת. ואח"כ מתפללין על התשובה וסליחה ומחילה וגאולה וכו' וכו' שהכל כלול בתיקון המלכות דקדושה והמשכת אור הדעת. ועי"ז זוכין שנתקבלין כל התפלות וזה שמסיימין בשומע תפלה וגם שם מרמזין ענין החן דקדושה כמו שמתפללין חנינו וענינו ושמע תפלתינו וכו' (ועיין בכונות הובא במשנת חסידים בהתחלת שמונה עשרה דערבית כי המבטל תפלה ח"ו תיקונו ע"י שיכוין היחוד שעולה חן מובן קצת ע"פ הנ"ל) וזה שאומרים בסיום התפלה עשה למען שמך בחי' מלכות כנ"ל עשה למען ימינך שמכנעת מלכות דסט"א כ"ש ימינך ה' תרעץ אויב עשה למען תורתיך שעי"ז נותנין כח למלכות דקודשה כנ"ל עשה למען קדושתך בחי' חכמה שנקראת קודש וע"כ כל האומר זאת בכל יום זוכה ומקבל פני שכינה כמובא בטור שזה בחי' הסתכלות על החיות אלהות וכו'ואח"כ נופלין על אפים להעלות גם ניצוצות הק' המלובשים בסטרא דמותא בחי' מלכות דסט"א שהיא היפוך החכמה דקודושה שהיא עיקר החיים כנ"ל. ואח"כ אומרים תלהלה לדודו ומזמור יענך וכו' עד עלינו והם כנגד שפע האצילות לבריאה יצירה עשיה ומובן ג"כ על פי הנ, ל ובפשוטו יש לומר כי תהלה לדוד כנגד בחי' מלכות בחי' מלכות דוד שזה בחי' הא"ב שבתהלה לדוד כנגד בחי' כ"ב אותיות שבמלכות פה ואין בה אות נו"ן מפני שיש בה מפלה לכנ"י בחי' מלכות שהיא בעצמה בחי' נו"ן ואפילו הכי חזר דוד וסמכה ברוח הקודש כמו שארז"ל. ומזמור יענך וכו' ישגבך שם אלהי יעקב כנגד בחי' אור השכל שזה בחי' יעקב שמאיר אפילו במקום חשך וצרה וזה ישלח עזרך מקודש שהוא בחי' חכמה כידוע. ובא לציון גואל וכו' כנגד בחי' תורה כי הגאולה העתידה הוא רק בזכות התורה הקדושה וכמבואר בזוה"ק וכנ"ל כי ע"י התורה נותנין כח למלכות דקדושה וכו' וע"כ נתקנו בה פסוקים בכדי שיהיו ישראל קורים בתורה בכל יום כמו שארז"ל. וע"כ אומרים ברוך הוא וכו' ונתן לנו תורת אמת וכו'. ואח"כ אומרים תפלה לדוד כנגד בחי' תפלה שמתקבלת עי"ז. ואח"כ אומרים בית יעקב לכו ונלכה באור ה' כנגד אור השכל הקדוש שהוא בחי' יעקב. ואח"כ שיר של יום כנגד התורה שנקראת שירה. וגם כי עי"ז ממשיכין הארת שבת שהוא בחי' תורה כי הכל מודים שבשבת ניתנה תורה תורה ושקולה שבת ככל התורה. ואח"כ אין כאלהינו שנתתקן כנגד ברכות אמצעיות של התפלה כמבואר בשו"ע סי' תרכ"ב. ואח"כ אומרים עלינו שעי"ז מכניעין הקליפות (בחי' היצה"ר מלכות דסט"א) כידוע וע"כ מתפללין אז הרבה ע"ז ועל התגלות המלכות דקדושה ויקבלו כולם את עול מלכותך וכו' ומסיימין ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד: