תורה צ״ה — כשפרנסי הדור

← לתורה

סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.

6 חלקים נבחרו

חוברת לימוד

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳

צ״ה

כשפרנסי הדור

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כְּשֶׁפַּרְנְסֵי הַדּוֹר וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר נִתְגָּאִים…

תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com

תוכן העניינים

  1. 1.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 3
  2. 2.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 4
  3. 3.ליקוטי תפילות — התפילה המקבילהעמ׳ 5–8
  4. 4.ביאורים נוספים על תורה זועמ׳ 9
  5. 5.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 10
  6. 6.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 11

סך הכול כ־11 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. גאוות פרנסי הדור — קופה של שרצים תלויה מאחוריו, בחינת אחוריים דמ"ה ונשאר פ"ה

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כְּשֶׁפַּרְנְסֵי הַדּוֹר וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר נִתְגָּאִים, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵקִים עֲלֵיהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁיַּחְלוֹקוּ וִידַבְּרוּ עֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָזוּחוּ דַּעְתָּם עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כב:): אֵין מְמַנִּים פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תָּלוּי מֵאַחֲרָיו.

וְזֶה פֵּרוּשׁ סוֹד, שֶׁמּוּבָא בְּעֵץ־ הַחַיִּים, שַׁעַר אֲרִיךְ אַנְפִּין, פֶּרֶק י"ב: אֲחוֹרַיִם דְּמ"ה, תָּסִיר מ"ה נִשְׁאָר פ"ה.

ב. הסרת ה'מ"ה' (הענווה) על-ידי הגאווה משאירה 'פ"ה' — שבני אדם פותחים פיהם ומבזים אותו

פֵּרוּשׁ, עַל־יְדֵי קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים שֶׁתָּלוּי מֵאֲחוֹרָיו, עַל־יְדֵי־זֶה מַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת מָה וְאֶפֶס וָאַיִן. וּכְשֶׁמֵּסִיר מִמֶּנּוּ מָה, שֶׁאֵין מַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְמָה, אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְגָּאֶה, אֲזַי נִשְׁאָר פֶּה, הַיְנוּ שֶׁבְּנֵי אָדָם פּוֹתְחִים אֶת פִּיהֶם וְאוֹמְרִים: חֲזֹר לַאֲחוֹרֶיךָ, וּמְבַזִּים אוֹתוֹ: (עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ ז"ל)

קיצור ליקוטי מוהר״ן

  1. כְּשֶׁפַּרְנְסֵי וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר נִתְגָּאִים אָז הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵקִים עֲלֵיהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁיַּחְלוקוּ וִידַבְּרוּ עֲלֵיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יָזוּחוּ דַּעְתָּם:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה פ' - ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן]אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ כֻּלָּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה תָמִיד לֶאֱחֹז בְּמִדַּת הַשָּׁלוֹם,

וְיִהְיֶה שָׁלוֹם גָּדוֹל בֶּאֱמֶת בֵּין כָּל אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם מַחֲלֹקֶת אֲפִלּוּ בָּלֵב, בֵּין כָּל בְּנֵי אָדָם,

כִּי אַתָּה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמֶךָ, וְאַתָּה מְחַבֵּר שְׁנֵי הֲפָכִים יַחַד, אֵשׁ וּמַיִם, וּבְנִפְלְאוֹתֶיךָ הָעֲצוּמִים אַתָּה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. כֵּן תַּמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל עָלֵינוּ וְעַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְחַבְּרוּ כָּל הַהֲפָכִים יַחַד בְּשָׁלוֹם גָּדוֹל וּבְאַהֲבָה גְּדוֹלָה, וְיֻכְלְלוּ כֻלָּם בְּדֵעָה אַחַת וְלֵב אֶחָד לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם,

יְהֹוָה שָׁלוֹם, בָּרְכֵנוּ בַשָּׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה תַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַיְשׁוּעוֹת:

וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לִמְסֹר נַפְשִׁי עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לְהִתְפַּלֵּל וְלוֹמַר קְרִיאַת שְׁמַע בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת.

וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל בְּדַעְתִּי בְּרָצוֹן חָזָק בֶּאֱמֶת לִמְסֹר נַפְשִׁי לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, לְהִתְלַהֵב בְּשַׁלְהוֹבִין דִרְחִימוּתָא, וּלְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרִי, לִמְסֹר כָּל גּוּפִי וְנַפְשִׁי וּמְאֹדִי בִּשְׁבִיל לְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא,

וְעַל־יְדֵי־זֶה אֶזְכֶּה תָמִיד לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בֶּאֱמֶת, לְהַכְנִיס כָּל מֹחִי וּמַחֲשַׁבְתִּי וְדַעְתִּי לְתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, וְלֹא אוֹצִיא שׁוּם דִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה בְּלֹא כַוָּנָה חַס וְשָׁלוֹם, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁתִּשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם תְּפִלּוֹתֵינוּ תָמִיד,

וְיִהְיֶה לְךָ נַחַת רוּחַ וְשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מִתְּפִלּוֹתֵינוּ, וְיַעֲלוּ וְיֵרָצוּ תְּפִלּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ לִהְיוֹת כֶּתֶר עַל רֹאשְׁךָ.

וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ חָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת, וְתוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל מִינֵי יְשׁוּעוֹת, וְתִפְתַּח אֶת לִבֵּנוּ בְּתַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ, וְנִזְכֶּה לְהָבִין הֵיטֵב בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּלְמַד שָׁם, וְתָאִיר עֵינֵינוּ בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ. וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה,

וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הֶאָרָה נִפְלָאָה מֵהַתּוֹרָה אֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לְגַלּוֹת עַל־יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה. וְתַרְגּוּמוֹ, וּתְקַבְּלוּן אוּלְפַן חֲדָת:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, שְׁלַח לִי יְשׁוּעוֹת רַבּוֹת בְּכָל־עֵת וָרֶגַע מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה, כִּי אַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ שֶׁיֵּשׁ לְךָ מַעְיָנוֹת שֶׁל יְשׁוּעָה שֶׁאֵינָם נִפְסָקוֹת לְעוֹלָם כַּמַּעְיָן הַנּוֹבֵעַ שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק,

עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי יְשׁוּעוֹת שְׁלֵמוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת מִמַּעְיָנוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה.

זַכֵּנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת מַעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה, שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג וּלְגַלּוֹת וְלִשְׁאֹב מֵימֵי הַתּוֹרָה בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ גָּדוֹל לָנֶצַח, לַעֲזֹר וּלְהָגֵן וּלְהוֹשִׁיעַ לְכֹל הַחוֹסִים בָּהֶם, לְהַצִּילָם מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו וּלְזַכּוֹתָם לְחַיֵּי עוֹלָם לָעַד וְלָנֶצַח, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אֲדוֹן הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם. עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי בִּזְכוּתָם, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְחַדֵּשׁ מֵעַתָּה, לְהַתְחִיל מֵעַתָּה לְהַמְשִׁיךְ עָלַי חָכְמָה וִישׁוּעָה אֲמִתִּיִּית לַעֲזֹב דַּרְכִּי הָרָע וּמַחְשְׁבוֹתַי הַמְגֻנּוֹת,

וְלֹא אָשׁוּב לְאִוַּלְתִּי, רַק אֶזְכֶּה לְהַכְנִיס כָּל חָכְמָתִי וְדַעְתִּי בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וּלְקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתִּי אֶל הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה תָמִיד בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת הַמַּחֲשָׁבָה לָצֵאת חוּץ כְּלָל אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה.

וּתְמַהֵר לְהוֹצִיאֵנִי וּלְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם הַזֵּדוֹנִים, מִמְּצוּלוֹת יָם, מִיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, מִתֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וּתְהוֹם.

וְתוֹשִׁיעֵנִי בְּכָל־עֵת וָרֶגַע בִּישׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה,

כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ בַּעַל הַיְּשׁוּעוֹת, שֶׁבְּעֹצֶם רִחוּקִי מִמְּךָ בְּלִי שִׁעוּר, וְהַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר בְּכָל־עֵת בְּכַמָּה מִינֵי הִתְגַּבְּרוּת וּמְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וּבִלְבּוּלִים וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב עַד אֵין מִסְפָּר, אֲנִי צָרִיךְ יְשׁוּעוֹת רַבּוֹת וְנִפְלָאוֹת בְּכָל־עֵת וָרֶגַע,

שֶׁתִּפְתַּח לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, מַעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה, שֶׁתִּהְיֶה הַיְשׁוּעָה נוֹבַעַת וּמִתְחַדֶּשֶׁת לָנוּ בְּכָל־עֵת וָרֶגַע, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל בְּכָל־עֵת מִמַּה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִין לְהִנָּצֵל, בְּדַרְכֵי יְשׁוּעוֹתֶיךָ הַנִּפְלָאוֹת הַמִּתְחַדְּשִׁים וְנוֹבְעִים בְּכָל־עֵת וָרֶגַע מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה, וּתְקַדְּשֵׁנוּ וּתְטַהֲרֵנוּ עַל־יָדָם מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַגִּלּוּלִים וּמִכָּל הַכְּתָמִים וּמִכָּל הַפְּגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם.

וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים,

וְהוֹשִׁיעֵנִי מְהֵרָה בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִוָּשַׁע בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת,

וִיקֻיַּם בָּנוּ מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהֹוָה וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.

וְנֶאֱמַר, לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִּרְכָתֶךָ סֶלָה.

יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.

וְטוֹב יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל־עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמְךָ הַטּוֹב, וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי.

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

ביאורים נוספים על תורה זו

זמרת הארץ · סימן צ"ה-כשפרנסי הדור

ארץ ישראל היא בחי' ענוה ושפלות בחי' "מה" כמו שכתוב וראיתם אךת הארץ מה היא. וע"כ כתיב וענווים יירשו ארץ וכו'. וע"כ צוה ד' ליעקב סביביו צריו ואמרו רז"ל כגון חליש לנוה קסטרא לחיפה סוסיתא לטברי' וכו'. וכתיב זאת ירושלים שמתיה בתוך הבוים וכו' בכדי שאם תזוח דעתם עליהם ורם לבבך ושכחת וכו' יקימו עליהם הצוררים ח"ו בבחי' תסיר מה היינו בחי'ענוה הנ"ל אזי נשאר פה בחי' ויאכלו את ישראל בכל פה רח"ל וכתיב פצו עלינו פיהם כל אובינו וכו':

יקרא דשבתא · סימן צה-כשפרנסי הדור וכו'

וזהו שאמר משה ונחנו מה כי תלינו עלינו היינו מאחר שלא הסרנו בחינת מה שעל ידי זה נשאר פה ובאים מחלוקות ובזיונות. אבל מאחר שאנחנו מחזיקים עצמינו בבחינת 'מה'-אם כן למה תלונו עלינו. ועל כן אחר כך כשנאמר ויקצוף עליהם משה על שהותירו מן המן אמרו רז"ל במדרש רבא בשלח שעל ידי שבא אז לכלל כעס שכח להזהירם על שבת ובשביל זה נאמר לו אחר כך עד אנה מאנתם וכלל אף אותו עמהם היינו כנ"ל כי שבת הוא בחינת עולם המחשבה. ומובא בשערי ציון ובכתבים שלטהר המחשבה צריך לכוון חמשה פעמים שם מ"ה באחורים וכו' וזה מחשבה חשב מה עיין שם. ועל כן על ידי הכעס שהוא כביכול בחינת תסור מ"ה על ידי זה שכח להזהירם על שבת ונשאר פה שנאמר לו עד אנה כנ"ל. וה בחינת שבו איש תחתיו שנאמר אחר כך בשבת שמרמז על שפלות כמבואר במקום אחר שזה בחינת 'מה' הנ"ל. וזה ראו כי ה' נתן לכם השבת ראו דייקא כי עי"ן גימטריא ק"ל היינו שם 'מה' באחורים הנ"ל כמובא בכתבים וזה כי ה' נתן לכם השבת שהוא בחינת עולם המחשבה על כן הוא נותן לכם לחם יומים בכדי שלא תהא המחשבה טרודה בפרנסה רק תהא קשורה בקדושת שבת. וזה שבו איש תחתיו בחינת שפלות בחינת מה שבזה תלוי עיקר קדושת המחשבה והחכמה כמו שכתוב והחכמה מאין תמצא וכמבואר במקום אחר. וזה חכמה אותיות כח מה כנ"ל וזה אל יצא איש ממקומו שעל ידי זה לא יצא ממקומו ומדריגתו ולא יבא לידי בזיונות ח"ו כנ"ל:

פסוקים ומאמרי חז״ל

מאמרי חז״ל ומדרש

יומא כב:: נַעֲנֵיתִי לָכֶם עַצְמוֹת שָׁאוּל בֶּן קִישׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מִפְּנֵי מָה לֹא נִמְשְׁכָה מַלְכוּת בֵּית שָׁאוּל — מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ שׁוּם דּוֹפִי, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: אֵין מַעֲמִידִין פַּרְנָס עַל הַצִּיבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן קוּפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה לוֹ מֵאֲחוֹרָיו. שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו אוֹמְרִין לוֹ: חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב:

דף לרשימות וחידושים