תורה צ״ג — כל העושה משא ומתן באמונה

← לתורה

סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.

6 חלקים נבחרו

חוברת לימוד

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳

צ״ג

כל העושה משא ומתן באמונה

כָּל הָעוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְאָהַבְתָּ…

תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com

תוכן העניינים

  1. 1.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 3
  2. 2.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 4
  3. 3.ליקוטי תפילות — התפילה המקבילהעמ׳ 5–10
  4. 4.ביאורים נוספים על תורה זועמ׳ 11
  5. 5.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 12
  6. 6.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 13

סך הכול כ־13 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. משא-ומתן באמונה מקיים מצוות ואהבת — שתראה שיתאהב שם-שמים על-ידך, שורש כל מצוות עשה

כָּל הָעוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְאָהַבְתָּ,

שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ לְכָל מִצְווֹת עֲשֵׂה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים (תיקון כא): עַל פָּסוּק: וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה:

וְכֵיצַד מְקַיְּמִין מִצְוַת וְאָהַבְתָּ, דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (יומא פו) עַל פָּסוּק וְאָהַבְתָּ, שֶׁתִּרְאֶה שֶׁיִּתְאַהֵב שֵׁם שָׁמַיִם עַל יָדְךָ. כֵּיצַד, אָדָם קָרָא וְשָׁנָה וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וְעִסְקוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת, וּמַשָּׁאוֹ וּמַתָּנוֹ בֶּאֱמוּנָה – מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים, אַשְׁרֵי מִי שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה וְכוּ'. נִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדוֹ, וּמְקַיֵּם מִצְוַת שֶׁל וְאָהַבְתָּ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַמִּצְווֹת:

ב. משא-ומתן באמונה מביא למדרגה שלמעלה מהזמן (ישראל עלה במחשבה) ולגדלות המוחין להתפלל בשכל צח

גַּם בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, בָּא לְמַדְרֵגָה שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (שם) בַּמַּסְקָנָא: וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. וְיִשְׂרָאֵל הוּא בְּמַחֲשָׁבָה, כְּמַאֲמַר חַכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ר פ"א): יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, וּמַחֲשָׁבָה הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן.

ג

וְגַם עַל יְדֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח, כִּי תְּפִלָּה הִיא גַּם־כֵּן לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי הוּא דָּבָר הָעוֹמֵד בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם (ברכות ו:). וְגַם מֵחֲמַת שֶׁבָּא לְאַהֲבָה, מִכֹּחַ זֶה בָּא לְגַדְלוּת הַמֹּחִין, וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

  1. אעַל-יְדֵי מַשָׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדוֹ, וּמְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל ''וְאָהַבְתָּ'' שֶׁהוּא שׁרֶשׁ כָּל הַמִּצְווֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים תִּקּוּן כ':
  2. בגַּם בָּא עַל-יְדֵי-זֶה לְמַדְרֵגָה שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְעַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה ע"ד - רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם]יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְרַפְּאוֹת אֶת נַפְשִׁי רְפוּאָה שְׁלֵמָה, וּלְהַעֲלוֹתָהּ לִמְקוֹם שָׁרְשָׁהּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה.

וּתְזַכֵּנִי לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁמָהּ תָּמִיד יוֹמָם וָלָיְלָה. וְאֶזְכֶּה לְהִתְיַגֵּעַ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין אוֹתָהּ עַל בּוּרְיָהּ וַאֲמִתָּתָהּ. וְאֶזְכֶּה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה:

וּתְרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וּתְבַטֵּל מֵעָלַי כָּל מִינֵי דִינִים שֶׁבָּעוֹלָם.

וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָמִיד מִכָּל הַדִּינִים הַקָּשִׁים הַנִּמְשָׁכִין מִסִּטְרָא דִמְסָאֲבָא מִזֹּהֲמַת הַנָּחָשׁ. אָנָּא יְהֹוָה, רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאֹד, אַל תַּעֲשֶׂה עִמִּי כַּחֲטָאַי וְלֹא תִגְמֹל עִמִּי כַּעֲוֹנוֹתַי. וַעֲשֵׂה אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי מִדִּינִים הַקָּשִׁים הָאֵלּוּ הַנִּמְשָׁכִין דֶּרֶךְ הַסִּטְרָא אַחֲרָא. וּתְרַחֵם עָלַי וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי, וְתִתֶּן לִי דַעַת וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַמְתִּיק גַּם כָּל הַדִּינִים הַקְּדוֹשִׁים הַנִּמְשָׁכִין דֶּרֶךְ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהֵם בְּחִינוֹת גְּבוּרוֹת יִצְחָק, אֲשֶׁר כָּל אֵלּוּ הַדִּינִים הַקְּדוֹשִׁים הֵם לְטוֹבָה,

גַּם אוֹתָם אֶזְכֶּה לְהַמְתִּיק שֶׁיִּתְהַפְּכוּ לַחֲסָדִים גְּמוּרִים, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִשְׁתַּלְשֵׁל מֵהֶם חַס וְשָׁלוֹם, שׁוּם דִּינִים קָשִׁים רַחֲמָנָא לִצְלָן:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יָדַעְתִּי וַאֲנִי מַאֲמִין שֶׁכָּל הַדִּינִים וְהַיִּסּוּרִים הָעוֹבְרִים עָלֵינוּ בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָטִיּוּת מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל־עֵת וּבְכָל זְמַן, וְכָל הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הַמּוֹנְעִים וּמְבַלְבְּלִים אוֹתָנוּ מֵעֲבוֹדָתְךָ, כֻּלָּם נִשְׁלָחִים מֵאִתְּךָ לְטוֹבָתֵנוּ.

וְאִם אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים אוֹתָם לְרָעוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה, כִּי כַוָּנָתְךָ תָמִיד לְטוֹבָה, כִּי הַהִתְרַחֲקוּת הוּא עִקָּר הַהִתְקָרְבוּת,

וְאַתָּה מוֹכִיחַ וּמְיַסֵּר וּמְנַסֶּה וּמְצָרֵף אוֹתָנוּ לְטוֹבָתֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ.

אֲבָל מֵרִבּוּי חֲלִישׁוּת נַפְשֵׁנוּ, מֵרִבּוּי עֲוֹנוֹתֵינוּ, וּמֵעֹצֶם עֲכִירַת וְגַשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֲפִלּוּ דִּינֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הַיִּסּוּרִים וְהַמְּנִיעוֹת מְבַלְבְּלִים וּמַטְרִידִים אוֹתָנוּ מְאֹד מְאֹד, עַד אֲשֶׁר כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל, עַד אֲשֶׁר עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחַקְנוּ מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ,

וּבִפְרָט אָנֹכִי הַדַּל וְהָאֶבְיוֹן וְכוּ', אֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי מִיַּלְדוּתִי, מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְכוּ' (וִיפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַיִּסּוּרִים וְהַהֲסָתוֹת וְהַנִּסְיוֹנוֹת וְהַצֵּרוּפִים שֶׁעָבְרוּ עָלָיו מֵעוֹדוֹ, וְכָל הַמִּכְשׁוֹלוֹת וְהַחֲטָאִים וְהַפְּשָׁעִים שֶּׁנִּכְשַׁל בָּהֶם וְכוּ' וְכוּ'. כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו)

וּבְוַדַּאי בְּכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי, בְּכֻלָּם כַּוָּנָתְךָ הָיָה לְטוֹבָה, לְנַסּוֹתֵנִי וּלְצָרְפֵנִי עַל־יְדֵי אֵלּוּ הָעִנְיָנִים דַּיְקָא. אֲבָל מֵעֹצֶם קַטְנוּת וּשְׁטוּת דַּעְתִּי וַעֲכִירַת גּוּפִי, לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲמֹד בְּשׁוּם בְּחִינָה דַּקָּה וְנִסָּיוֹן קַל וְצֵרוּף כָּל שֶׁהוּא.

בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא זַמּוֹתִי בַּל יַעֲבָר פִּי:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָאוֹמֵר לְעוֹלָמוֹ דַּי יֹאמַר לְצָרוֹתַי דַּי.

וִירַחֵם עָלַי בְּרַחֲמָיו הַמְּרֻבִּים, בְּרַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים, בְּכֹחַ הָרַחֲמִים שֶׁחָתְּרוּ וְהִשִּׂיגוּ כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְיַמְתִּיק וִיבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלַי וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בֵיתִי וּמֵעַל כָּל הַנִּלְוִים אֵלַי וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי אֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ עַתָּה בַּדּוֹר הַזֶּה בְּעוּקְבוֹת מְשִׁיחָא, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה, בְּעֵת צָרָה הַזֹּאת, כִּי אִם כֹּחַ וּזְכוּת כָּל הַשִּׁבְעָה רוֹעִים וְכָל הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר, כֹּחָם וּזְכוּתָם הַגָּדוֹל יָגֵנוּ עָלֵינוּ וְיַמְלִיצוּ טוֹב בַּעֲדֵנוּ,

וְיַעֲשׂוּ כְּחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה וּכְרַחֲמֵיהֶם הַמְּרֻבִּים, וְיַמְתִּיקוּ וִיבַטְּלוּ מֵעָלֵינוּ כָּל מִינֵי דִינִים שֶׁבָּעוֹלָם, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה מֵעַתָּה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת.

וְיִהְיֶה נִמְשַׁךְ עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה דִקְדֻשָּׁה. וְאֶשְׁכַּח לְגַמְרֵי דַרְכִּי הָרָע וּמַחְשְׁבוֹתַי הָרָעוֹת וְהַמְבֻלְבָּלוֹת מְאֹד.

וְאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לַחְשֹׁב רַק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה, וְלִהְיוֹת דָּבוּק בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל בּוּרְיָהּ וַאֲמִתָּתָהּ.

וְעַל־יְדֵי־זֶה אֶזְכֶּה לְרַפְּאוֹת אֶת נַפְשִׁי מִכָּל מַכְאוֹבֶיהָ וְתַחֲלוּאֶיהָ וּמַכּוֹתֶיהָ הָאֲנוּשׁוֹת וְהָרַבּוֹת וְהָעֲצוּמוֹת מְאֹד מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, אֲשֶׁר הִרְבֵּיתִי לְהַחֲלוֹתָהּ וּלְהַכּוֹתָהּ לְיַסְּרָהּ וּלְהַכְאִיבָהּ עַל־יְדֵי רִבּוּי עֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים מְאֹד,

אֲשֶׁר אֵין שׁוּם דֶּרֶךְ לְרַפֹּאתָהּ כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְבַד וּבִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה וְהָעֲצוּמָה, כִּי מִמְּךָ לֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר. רוֹפֵא אֱמֶת, רוֹפֵא חִנָּם, רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן, רַחֵם עָלַי וְהַעֲלֵה מְהֵרָה אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לְכָל תַּחֲלוּאֵי וּמַכְאוֹבֵי נַפְשִׁי וְגוּפִי בְּרוּחָנִיּות וְגַשְׁמִיּוּת, וּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל חוֹלֵי עַמְּךָ בֵּית־יִשְׂרָאֵל (וּבִפְרָט וְכוּ').

אֵל נָא רְפָא נָא לָהֶם וְלָנוּ חִישׁ קַל מְהֵרָה, רְפָאֵנוּ יְהֹוָה וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם סְמִיכָה וְתִקְוָה כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד, עַל רַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים לְבַד, וְכִרְצוֹנְךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ כִּי בְצָרָה גְּדוֹלָה אֲנָחְנוּ,

עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה תָמִיד, וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְלֹא תִשְׁלַח עָלֵינוּ יִסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם בִּטּוּל תְּפִלָּה חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא שׁוּם יִסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא תָסִיר תְּפִלָּתֵנוּ וְחַסְדְּךָ מֵאִתָּנוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי:

לְהוֹשַׁעְנָה רַבָּה וּלְשִׂמְחַת תּוֹרָה וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ וְזַכֵּנוּ לִקְדֻשַּׁת הוֹשַׁעְנָא רַבָּא וְשִׂמְחַת תּוֹרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּבּוּר בְּלֹא דֵעָה וְדִבּוּר בְּדֵעָה.

שֶׁנִּזְכֶּה לִלְמֹד וְלַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד. וַאֲפִלּוּ בְּעֵת וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין אָנוּ זוֹכִין לְהָבִין דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ עַל בּוּרְיָן, נִזְכֶּה לְהִתְיַּגֵּעַ וְלַעֲסֹק וְלַהֲגוֹת בָּהֶם וְלִלְמֹד אֲפִלּוּ בְּלִי הֲבָנָה. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ, תְּקַבֵּל גַּם אֶת עֵסֶק הַתּוֹרָה הַזֶּה וְתִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תוֹרָתֵנוּ אֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵם בְּלֹא הֲבָנָה. וְתִטַּע מֵהֶם אִילָנִין רַבְרְבִין סַחֲרָנִין דְּהַהוּא נַחֲלָא הַנִּקְרָאִין עַרְבֵי נַחַל.

וּתְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים עָלֵינוּ, וְתִהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ וְתִפְקַח אֶת עֵינֵי שִׂכְלֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לָצֵאת מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר. וְתָאִיר עֵינֵינוּ בִּמְאוֹר תּוֹרָתְךָ שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ עַל בּוּרְיָן וַאֲמִתָּתָן, וְלֵידַע כָּל דִּינֵי וּמִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה וְכָל דַּרְכֵי הַתּוֹרָה, וּלְהִשְׁתַּדֵּל בָּהּ בְּאֹרַח מִישׁוֹר, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִנְטֹעַ אִילָנָא דְחַיֵּי לְעֵלָּא דְּכֹלָּא אַסְוָתָא.

וּתְזַכֵּנוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה לְקַיֵּם כָּל הַמִּצְוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַנּוֹהֲגוֹת בַּיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה, שֶׁהֵם הוֹשַׁעְנָה רַבָּא וְשִׂמְחַת תּוֹרָה. וְנִזְכֶּה לִשְׂמֹחַ בָּהֶם בְּשִׂמְחָה רַבָּה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה בְּתַכְלִית הַשִּׂמְחָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, וּלְהִתְקַדֵּשׁ בָּהֶם בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְתַקֵּן כָּל הַתִּקּוּנִים הָאֵלֶּה וְיוֹתֵר מִזֶּה בַּיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הַנּוֹרָאִים הָאֵלּוּ, שֶׁהֵם גְּמַר הַחֲתִימָה וְהַתִּקּוּן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר.

וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם הַשִּׁבְעָה הַקָּפוֹת שֶׁל יוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא הַקָּדוֹשׁ עִם הָאַרְבַּע מִינִים הַקְּדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.

וְנִזְכֶּה לִצְעֹק וְלִזְעֹק אֵלֶיךָ וּלְהִתְפַּלֵּל תְּפִלּוֹת הַהוֹשַׁעְנוֹת בְּלֵב שָׁלֵם מֵעוּמְקָא דְלִבָּא כָּרָאוּי לִצְעֹק לִישׁוּעָתְךָ, בַּיּוֹם הַנּוֹרָא הַהוּא, יוֹם גְּמַר הַדִּין הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא וְהָאָיֹם מְאֹד מְאֹד.

וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת חֲבָטַת הָעֲרָבָה מִנְהַג נְבִיאֶךָ הַקְּדוֹשִׁים בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, בְּשִׂמְחָה רַבָּה. וּלְהַמְתִּיק עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַדִּינִים בְּתַכְלִית הַהַמְתָּקָה, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשָׂה יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּיִחוּדָא שְׁלִים עַל יָדֵינוּ בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְשִׂמְחַת תּוֹרָה הַקְּדוֹשִׁים:

וְנִזְכֶּה לִשְמֹחַ בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְשִׂמְחַת תּוֹרָה בְּחֶדְוָה רַבָּה וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה עַד אֵין סוֹף, שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה נְבִיאֶךָ, נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ.

אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ.

אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לְכָל הַטּוֹב הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַזֶּה,

זַכֵּנוּ וְעָזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת בְּלִבֵּנוּ בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּה, וּבִפְרָט בְּיוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה הַקָּדוֹשׁ.

וְנִזְכֶּה לִשְׂמֹחַ תָּמִיד בַּשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת כָּרָאוּי לִשְׂמֹחַ בָּזֶה בֶּאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם הַהַקָּפוֹת עִם הַסִּפְרֵי תוֹרָה בַּיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ בְּשִׂמְחָה רַבָּה וַעֲצוּמָה עַד אֵין סוֹף,

וְלֹא יִתְעָרֵב זָר בְּשִׂמְחָתֵנוּ, וְלֹא יִהְיֶה כֹחַ לְשׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב לְבַלְבֵּל וּלְעַכֵּב חַס וְשָׁלוֹם שִׂמְחָתֵנוּ הָעֲצוּמָה בַּיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ בִּדְבֵקוּת נִפְלָא וּבְהִתְקָרְבוּת גָּדוֹל, בְּאַהֲבָה רַבָּה וְאַהֲבַת עוֹלָם, בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ וְתַכְלִית.

וְנִזְכֶּה לְסַיֵּם אָז אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּלְהַתְחִילָהּ מֵחָדָשׁ בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה וּבְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה. וּלְקַבֵּל עָלֵינוּ מֵחָדָשׁ לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה לִשְׁמָהּ, וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה.

מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלֵינוּ וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַעֲלוֹת נַפְשֵׁנוּ לְשָׁרְשָׁהּ שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא חָכְמָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִינָהּ בֶּאֱמֶת.

וְנִזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וּלְגַלּוֹת אֱלָהוּתְךָ בָּעוֹלָם, וְיִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ כְּבוֹדְךָ הַגָּדוֹל עַל יָדֵינוּ תָמִיד, וּכְבוֹדְךָ יִמָּלֵא כָל הָאָרֶץ, יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו.

רוּמָה עַל שָׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ.

בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ. וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:

ביאורים נוספים על תורה זו

זמרת הארץ · סימן צ"ג-מו"מ באמונה

בארץ ישראל כתיב ואוהבי שמו ישכנו בה וכנ"ל כמה פעמים ומצות אהבה שקולה כנגד כל המצות. וע"כ אמרו רז"ל ישיבת א"י שקולה כנגד כל המצות. גם שם זוכין למוחין דגדלות ויכולים להתפלל בשכל צח. וע"כ שם עיקר מקום התפילה כנ"ל כמה פעמים:

יקרא דשבתא · סימן צג-כל העושה וכו'

אמרו רז"ל שקולה שבת ככל התורה והמצות כנ"ל כמה פעמים גם מבואר בזוהר הקדוש שהקב"ה אומר על השומר שבת כראוי ישראל אשר בך אתפאר וישראל עלה במחשבה שזה בעצמו בחינת קדושת שבת שהוא עולם המחשבה ומחשבה הוא בחינת למעלה מהזמן. וזה בחינת ימים יוצרו ולו אחד בהם. כי שבת הוא בחינת אחד בחינת למעלה מהזמן. וזה וברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים. גם שבת הוא בחינת מוחין דגדלות ושכל צח כנ"ל כמה פעמים ועל כן טוב ויפה מאד אז להתפלל בכוונה וכמובן גפ בפנים. וזה מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון. היינו כי תפלה הוא דבר העומד ברומו של עולם בחינת למעלה מזמן וזה בחינת עליון. וזה בחינת ששת ימים תעשה מלאכה היינו מלאכת המשכן שזה בחינת משא ומתן באמונה כמבואר בפנים במאמר אני ה' סימן י"א. ועל ידי שעושין משא ומתן באמונה נמשכין גם כן בחינת התיקונים הנ"ל כמבואר בפנים (אך) וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה' כי אז נמשכין כל התיקונים הנ"ל ביתר שאת על ידי קדושת שבת בעצמו כנ"ל. וזה אז תתענג על ה' שיזכה למוחין דגדלות בתכלית המדריגה העליונה עד בחינת עתיק.

והרכבתיך על במותי ארץ בחינת עליית המלכות (שהוא בחינת התפלה כידוע) אל המוחין שיזכה להתפלל בשכל צח וניצול משיעבוד מלכיות שמהם בחינת המחשבות זרות המבלבלין כוונת התפלה. והאכלתיך נחלת יעקב אביך דא ז"א שהוא בחינת כלל התורה והמצוות. ועל כן אצל יעקב מבואר שעשה משא ומתן באמונה בחינת וענתה בי צדקתי ביום מחר וכמבואר בפרשה ויחר ליעקב וירב בלבן. וגם מבואר בו ששמר את השבת היינו כנ"ל. ועל כן זכה יעקב לנחלה בלי מצרים בחינת למעלה מהמקום למעלה מהזמן. כי בחינת הזמן והמקום מקושרים זה בזה כמובן במקום אחר והוא העיקר שנאמר עליו ישראל אשר בך אתפאר בחינת תפארת ישראל והוא בבחינת ישראל עלה במחשבה:

פסוקים ומאמרי חז״ל

מאמרי חז״ל ומדרש

יומא פו: כְּגוֹן דְּקָא אָמְרִי אִינָשֵׁי: שְׁרָא לֵיהּ מָרֵיהּ לִפְלָנְיָא. אַבָּיֵי אָמַר, כִּדְתַנְיָא: ״וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, שֶׁיְּהֵא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדְךָ. שֶׁיְּהֵא קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּמְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וִיהֵא מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת, מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת עָלָיו — אַשְׁרֵי אָבִיו שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה, אַשְׁרֵי רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה. אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת שֶׁלֹּא לָמְדוּ תּוֹרָה, פְּלוֹנִי שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה — רְאוּ כַּמָּה נָאִים דְּרָכָיו, כַּמָּה מְתוּקָּנִים מַעֲשָׂיו. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר:

ברכות ו:: …תְּפִלָּה הִיא גַּם־כֵּן לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי הוּא דָּבָר הָעוֹמֵד בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם… (המאמר בהקשרו — במקור)

ב"ר פ"א: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, שִׁשָּׁה דְבָרִים קָדְמוּ לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, יֵשׁ מֵהֶן שֶׁנִּבְרְאוּ, וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁעָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת. הַתּוֹרָה וְהַכִּסֵּא הַכָּבוֹד, נִבְרְאוּ. תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ. כִּסֵּא הַכָּבוֹד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז וגו'. הָאָבוֹת וְיִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת, הָאָבוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט, י):

מקורות נוספים: תיקון כא

דף לרשימות וחידושים