תורה צ״ב — על ידי מה שאדם נע ונד

← לתורה

סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.

6 חלקים נבחרו

חוברת לימוד

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳

צ״ב

על ידי מה שאדם נע ונד

עַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם נָע וָנָד בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים

תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com

תוכן העניינים

  1. 1.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 3
  2. 2.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 4
  3. 3.ליקוטי תפילות — התפילה המקבילהעמ׳ 5–12
  4. 4.ביאורים נוספים על תורה זועמ׳ 13
  5. 5.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 14
  6. 6.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 15

סך הכול כ־15 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. החייאת מתים על-ידי נע-ונד בבית — הריאה והלב (יעקב ויוסף, אמת ותורה וחמשה כנפי ריאה) המשככים את אש הלב

עַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם נָע וָנָד בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים,

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בֶּאֱלִישָׁע, כְּשֶׁהֶחֱיָה אֶת בֶּן הַשּׁוּנַמִּית, כְּתִיב בֵּהּ (מלכים־ב ד): וַיֵּלֶךְ אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה.

וּמוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון יג דף כז:): אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְהָרֵאָה וְהַלֵּב הֵם בְּחִינוֹת יַעֲקֹב וְיוֹסֵף,

כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז׳:כ׳): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, וֶאֱמֶת הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ב׳:ו׳): תּוֹרַת אֱמֶת. וּבְהַתּוֹרָה יֵשׁ חֲמִשָּׁה סְפָרִים, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה כַּנְפֵי רֵאָה (תיקון כה).

ב. יוסף בחינת לב (צפנת פענח) ורגזו המבעיר — והאדם (תורה) הנע ונד משכך את האש (הדינים) ומחיה מתים

וְיוֹסֵף הוּא בְּחִינַת לֵב, כִּי יוֹסֵף נִקְרָא צָפְנַת פַּעְנֵחַ (מקץ מא), וּכְתִיב (תהילים קי״ט:י״א): בְּלִבִּי צָפַנְתִּי וְכוּ'.

וּכְשֶׁבּוֹעֵר הָאֵשׁ שֶׁבַּלֵּב, הֲוָה אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְעַל יְדֵי שֶׁהַחֲמִשָּׁה כַּנְפֵי רֵאָה נָעִים וְנָדִים, מְנָשְׁבִי עַל לִבָּא, וּמְשַׁכְּכִים הַחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב.

לְכָךְ נֶאֱמַר בְּיַעֲקֹב (בראשית רבה וישב פרשה פד): בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב – הַיְנוּ הָרֵאָה – לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף; הַיְנוּ הַחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב.

נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר י״ט:י״ד): זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם, נָע וָנָד אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, יָכוֹל לְשַׁכֵּךְ אֶת הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת דִּינִים, וְיָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים, שֶׁיִּהְיוּ חַיִּים:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

  1. עַל-יְדֵי מַה שֶּׁהָאָדָם נָע וָנָד אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יָכוֹל לְהַמְתִּיק הַדִּינִים וּלְהַחֲיוֹת מֵתִים (עַיֵּן פְּנִים):

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה ע"ב - לְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע]טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, אֲשֶׁר בָּרָאתָ הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת טוּבְךָ וְרַחֲמָנוּתֶךָ,

וּמֵרֹב טוּבְךָ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי אֲשֶׁר חָפַצְתָּ לְגַלּוֹת לִבְרִיּוֹתֶיךָ, נָתַתָּ בָּנוּ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע כְּדֵי לְהַכְנִיעוֹ וּלְשַׁבְּרוֹ, כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה לְכָל טוֹב אֲמִתִּי וְנִצְחִי.

כִּי דַעְתְּךָ שָׂגְבָה מְאֹד, וְיָדַעְתָּ אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶיךָ כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ הַבְּחִירָה לָאָדָם עַל־יְדֵי שְׁנֵי הַיְצָרִין שֶׁנָּתַתָּ בּוֹ, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע. וְלַאֲשֶׁר טוּבְךָ וְהַשָּׂגַת אֲמִתָּתְךָ עוֹלֶה עַד אֵין סוֹף, וְאַתָּה חָפֵץ שֶׁנַּשִּׂיג אוֹתְךָ בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, עַל כֵּן הִגְדַּלְתָּ וְהִרְבֵּיתָ בְּכֹחוֹת הַיֵּצֶר הָרָע כִּמְעַט בְּלִי שִׁעוּר. וְנָתַתָּ לוֹ כֹחַ לְהָסִית וְלִמְנֹעַ וּלְפַתּוֹת בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, כְּדֵי שֶׁנִּתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם לְשׁוֹבְרוֹ בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא וּבְכָל בְּחִינָה וּבְחִינָה, כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֲמִתַּת אֱלָהוּתְךָ בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּכָל פַּעַם, בְּמַדְרֵגָה לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָה, כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שׁוֹמֵר וּגְבוֹהִים עֲלֵיהֶם.

כִּי מֵעֹצֶם טוּבְךָ הַנַּעֲלֶה וְהַנִּשְׂגָּב, אַתָּה חָפֵץ לְהֵיטִיב עִמָּנוּ בְּכָל הַטּוֹב שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה שֶׁאֵין מַעֲלָה אַחֲרָיו. וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג הַטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה, כִּי אִם עַל־יְדֵי שְׁבִירַת הַכֹּחַ הַמּוֹנֵעַ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָא וּמַדְרֵגָא, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ.

וּבַעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים וּבִשְׁטוּת דַּעְתִּי הַפְּחוּתָה, לֹא דַי שֶׁלֹּא הִתְגַּבַּרְתִּי לְשַׁבְּרוֹ בְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה, אַף גַּם הִתְגָּרֶה בִּי בְּיוֹתֵר מִנְּעוּרַי, עַד אֲשֶׁר נִתְפַּסְתִּי כְּתוֹא מִכְמָר, נְתָנַנִי יְהֹוָה בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם.

וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה לִפְעָמִים לַחֲתֹּר לָצֵאת כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה מִתַּחַת יָדוֹ, הוּא מִתְגָּרֶה וּמִתְגַּבֵּר בִּי בְּיוֹתֵר, וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר, עַד אֲשֶׁר כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל, צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי.

מָה אוֹמַר מָה אֶתְאוֹנֵן, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק. אֵיכָכָה אֶפְצֶה פֶּה וְאֵיךְ אֶשָּׂא עַיִן עַתָּה עַתָּה, אֲשֶׁר הִמְשַׁכְתִּי עָלַי אֶת הַיֵּצֶר הָרָע בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים וּבִפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים, אוֹי מֶה הָיָה לִי, אוֹי מֶה הָיָה לִי,

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל תָּמִיד בְּכָל־עֵת וָרֶגַע, אֲשֶׁר טוּבְךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵינָם נִפְסָקִים לְעוֹלָם בְּשׁוּם עֵת וָרֶגַע. אַתָּה יוֹדֵעַ גֹּדֶל תֹּקֶף הַדִּינִים הָרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר עָלַי בְכָל פַּעַם חַס וְשָׁלוֹם,

כִּי כֻלָּם מִתְגָּרִים וּמִתְקַנְּאִים בָּאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, עַל אֲשֶׁר לִבּוֹ בּוֹעֵר תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְחוֹתֵר חֲתִירָה בְּכָל פַּעַם לָשׁוּב אֵלֶיךָ וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת. וּבְכָל פַּעַם וּבְכָל־עֵת וָרֶגַע שֶׁהוּא מִתְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה תְנוּעָה לַעֲסֹק בָּזֶה, הֵם מוֹסִפִים שְׂנֹא אוֹתוֹ, וּמִתְגָּרִים וּמִתְגַּבְּרִים וּמְקַטְרְגִים כְּנֶגְדּוֹ, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ, לוּלֵא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ וְלוּלֵי כֹחַ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הַנּוֹרָאִים הַמְּגִינִים עָלֵינוּ, כְּבָר אָבַדְנוּ בְעָנְיֵינוּ.

וְאַתָּה יוֹדֵעַ חֲלִישׁוּת כֹּחִי וְקַשְׁיוּת עָרְפִּי וּשְׁטוּת דַּעְתִּי. וְעַתָּה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, חוֹמֵל דַּלִּים, הַמְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּפִים, לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי בַּמֶּה יִזְכֶּה נַעַר כָּמוֹנִי, מָלֵא עֲוֹנוֹת כָּמוֹנִי, חֲלוּשׁ כֹּחַ כָּמוֹנִי, לִמְצֹא דֶּרֶךְ וּנְתִיב וְעֵצָה אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי הַיְּצָרִים רָעִים בְּכָל פַּעַם, וְאֵיךְ לְהִתְחַכֵּם בְּחָכְמָה אֲמִתִּיִּית וּלְהִתְגַּבֵּר בְּכָל מִינֵי הִתְגַּבְּרוּת, בְּכָל־עֵת וָעֵת וּבְכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, בְּכָל מִינֵי עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם,

לְהַאֲרִיךְ אַפִּי וְלִמְשֹׁל בְּרוּחִי וְלִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרִי, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל מִינֵי יִצָרִין רָעִים וְכָל מִינֵי כֹּחוֹת הַמּוֹנְעִים מֵעֲבוֹדָתְךָ וַאֲמִתָּתְךָ,

לְמַעַן אֶזְכֶּה לֵילֵךְ בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, לָסוּר מֵרָע וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָמִיד.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ דְעַלְמָא כֹּלָּא, לְעֵלָּא מִן כֹּלָּא וְלֵית לְעֵלָּא מִנָּךְ, אֲשֶׁר אֲפִלּוּ כֶּתֶר עֶלְיוֹן אוּכָּמָא הוּא לְגַבָּךְ. וְטוּבְךָ הַגָּדוֹל מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא עַל כָּל רוּם מַדְרֵגוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְאַתָּה כֻּלּוֹ טוֹב בְּעַצְמְךָ בְּלִי שׁוּם אֲחִיזַת הַדִּין כְּלָל, אֲפִלּוּ הַדִּין הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר, אַתָּה מְרֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִמֶּנּוּ בְּתַכְלִית הַהִתְרוֹמְמוּת בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וְנוֹרָא,

אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ, אֵיךְ אַתָּה בְּעַצְמְךָ מְחַיֶּה אֶת כָּל הַדִּינִים, מִתַּכְלִית שֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַדִּין הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא עַד סוֹף הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדִּינִים, עַד שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל וְנֶאֱחַז מֵהֶם הַסִּיגִים וְהַפְּסֹלֶת הַגָּמוּר וְכוּ'.

וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, אֲשֶׁר מֵאֵלּוּ הַדִּינִים נֶאֱחָזִים כָּל הַיְּצָרִים הָרָעִים שֶׁבְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת, מִתַּכְלִית דְּיוּטָא הַתַּחְתּוֹנָה עַד תַּכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה עַד כֶּתֶר עֶלְיוֹן, שֶׁהוּא סוֹד שֹׁרֶשׁ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים.

וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת מִמְּךָ, וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִימוּ אֶת יָדָם וְאֶת רַגְלָם, וְאֵין לָהֶם שׁוּם כֹּחַ וְחַיּוּת כָּל שֶׁהוּא כִּי אִם מִמְּךָ לְבַד, כִּי אַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אַתָּה מְרֹמָם וּמְנֻשָּׂא בְּתַכְלִית הַהִתְרוֹמְמוּת וְהַהֶבְדֵּל מִכָּל שֹׁרֶשׁ הַדִּינִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת הַקְּדוֹשִׁים בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַתָּה טוֹב בֶּאֱמֶת בְּתַכְלִית הַטּוֹב בְּלִי שׁוּם אֲחִיזַת הַדִּין כְּלָל, וּמִי יָבִין דַּרְכֵי פְּלָאוֹתֶיךָ:

וּבְכֵן בְּכֹחַ טוּבְךָ הָעֶלְיוֹן הָאֲמִתִּי, וּבְכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים אֲשֶׁר זָכוּ לְהַשִּׂיג טוּבְךָ הָאֲמִתִּי, וּלְהוֹדִיעַ וּלְגַלּוֹת טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶיךָ שֶׁאֵינוֹ נִפְסַק לְעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם עָשִׂינוּ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, חַסְדֵּי יְהֹוָה כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו. בְּכֹחָם הַגָּדוֹל אֲנִי נִשְׁעָן עֲדַיִן לְהַקְהוֹת אֶת שִׁנַּי וּלְסַמֵּא אֶת עֵינַי וּלְקַשֵּׁר אֶת גּוּפִי וְאֵבָרַי, וְלִפְתֹּחַ אֶת פִּי לִקְרֹא אֵלֶיךָ עֲדַיִן מִמָּקוֹם שֶׁאֲנִי שָׁם עַתָּה, וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעָתְךָ עֲדַיִן, וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמִי מִשּׁוּם דַּרְגָּא קְדוֹשָׁה שֶׁבָּעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְלִפְרוֹשׂ כַּפַּי וְלִשְׁטֹחַ יָדַי אֵלֶיךָ עֲדַיִן,

אוּלַי יֵעָתֶר לִי יְהֹוָה וְלֹא אוֹבַד, אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לַמְּדֵנִי עַתָּה מַה לּוֹמַר לְפָנֶיךָ, לַמְּדֵנִי עַתָּה דֶרֶךְ הַחַיִּים, דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הָאֲמִתִּיִּית לְסָכָל חֲלוּשׁ־כֹּחַ, חֲלוּשׁ עֵצָה כָּמוֹנִי, לַמְּדֵנִי עַתָּה עֵצָה אֲמִתִּיִּית, שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיְּמָהּ בְּאֹפֶן שֶׁאָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה בֶּאֱמֶת.

לַמְּדֵנִי עַתָּה הַדֶּרֶךְ וְהַנְּתִיב וְהַשְּׁבִיל בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל־עֵת וָעֵת לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע וְהַמְּנִיעָה וְהַמְעַכֵּב וְהַמְבַלְבֵּל בְּאוֹתָהּ הָעֵת, בְּאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה כְּפִי מַה שֶּׁהוּא בַּעֲלִיָּה אוֹ בִּירִידָה,

כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ בְּכַמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים וְרִבְבוֹת עִנְיָנֵי מְנִיעוֹת וְהַכְבָּדוֹת וּפִתּוּיִם וַהֲסָתוֹת וְהִתְגָּרוּת שֶׁמִּתְגָּרֶה וּמִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדִּי בְּכָל יוֹם וּבְכָל־עֵת מֵחָדָשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו, וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ הָיָה נוֹפֵל בְּיָדוֹ.

רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבַי וְצָרוֹת לְבָבִי, צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מְאֹד מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר:

עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת יְהֹוָה, וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי, וְלֹא יוּכַל שׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם לְהַפִּיל אוֹתִי בְּדַעְתִּי חַס וְשָׁלוֹם, אוֹ לְהַרְחִיק אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם מֵאִתְּךָ, אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלַי מָה חַס וְשָׁלוֹם.

וְאֶהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בְּדַעְתִּי לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת הָרוֹצִים לְהַחֲלִישׁ דַּעְתִּי וּלְהַפִּיל אוֹתִי בְּדַעְתִּי חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ אָפֵס תִּקְוָה חָלִילָה,

מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁעוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים וַעֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד מְאֹד, וַחֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים נִתּוֹסְפִים בְּכָל פַּעַם רַחֲמָנָא לִצְלָן מֵעַתָּה.

הֵן עַל כָּל אֵלֶּה לֹא אֶסְתַּכֵּל וְלֹא אַבִּיט כְּלָל לָשׁוּב וְלִסּוֹג מֵאַחֲרֶיךָ חַס וְשָׁלוֹם מֵחֲמַת זֶה חָלִילָה, רַק אֶזְכֶּה לְהַחֲזִיק עַצְמִי בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל־עֵת תָּמִיד בְּכָל מַה שֶּׁאוּכַל, בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁנִּמְצָא בִּי. וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמִי בְּכָל־עֵת וּבְכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה בְּמַה שֶּׁזָּכִיתִי לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָשַׂנִי גוֹי.

וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצֹא בִּי תָמִיד נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִקְּדֻשַּׁת מִצְוֹתֵינוּ שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד אֲפִלּוּ בִּי הַפָּחוּת וְהַגָּרוּעַ, וְלֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה בְּכָל־עֵת, וּלְחַזֵּק עַצְמִי וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשִׁי בָּזֶה תָמִיד

כַּאֲשֶׁר הִזְהִירוּנוּ וְחִזְּקוּנוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת בְּלִי שִׁעוּר, לִבְלִי לִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי כָאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה עָבְרוּ עַל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ הַחֲלוּשִׁים וְהָעֲיֵפִים מְאֹד מְאֹד, בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא,

אֲשֶׁר הַסִּטְרָא אַחֲרָא מִתְפַּשֶּׁטֶת לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּה מֵחֲמַת שֶׁקָּרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ, וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשְׁכוּ, כִּי בֹּא יָבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לֹא יְאַחֵר, וְיַעֲבִיר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ. עַל כֵּן עַתָּה סָמוּךְ אֶל הַקֵּץ מִתְגַּבֵּר וּמִתְפַּשֵּׁט הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מְאֹד מְאֹד, וּמִתְגַּבֵּר מְאֹד לְהַחֲלִישׁ דַּעַת שֶׁל כָּל הָרוֹצִים וַחֲפֵצִים לִכְנֹס בְּדַרְכֵי הַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים.

מָלֵא רַחֲמִים, חוֹמֵל דַּלִּים, אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל זֶה, וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלְּגֹדֶל הִתְגַּבְּרוּתָם וְהִתְפַּשְּׁטוּתָם אֵין בְּיָדֵינוּ לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם, כִּי אִם אַתָּה לְבַד תַּעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ וְתִלְחוֹם מִלְחֲמוֹתֵינוּ, בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ נִפְסַק לְעוֹלָם, וּבְכֹחַ וּזְכוּת צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים הָעוֹמְדִים וּמִתְפַּלְּלִים עָלֵינוּ תָמִיד.

יֶהֱמוּ נָא וְיִכָמְרוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ וְחַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ לְבַל נִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת וְהַמְבַלְבְּלוֹת, רַק נִתְחַזֵּק לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּנוּ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה,

וְלֹא נַטֶּה אֶת רֹאשֵׁנוּ לְהִסְתַּכֵּל וּלְהָשִׁיב עַל כָּל הַבִּלְבּוּלִים הָרַבִּים כְּלָל. וְנִהְיֶה חֲזָקִים וְעַקְשָׁנִים לְהַחֲזִיק אֶת מַחֲשַׁבְתֵּנוּ בְּמַה שֶּׁאָנוּ עוֹסְקִים כִּרְצוֹנְךָ, וְלֹא נַבִּיט אַחֲרֵי הַבִּלְבּוּלִים כְּלָל עַד אֲשֶׁר יִסְתַּלְּקוּ מִמֵּילָא עַל־יְדֵי־זֶה.

וְתַעַזְרֵנוּ מֵעַתָּה לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַצְמֵנוּ כָּרָאוּי, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ וְלֹא יַעֲלוּ עוֹד עַל לִבֵּנוּ שׁוּם בִּלְבּוּל וּמַחֲשָׁבָה רָעָה וְחִיצוֹנָה כְּלָל.

מָלֵא רַחֲמִים, אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֹהֵי כָל הַצַּדִּיקִים, תַּקְּנֵנִי בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיְּמָהּ בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

שַׂמְּחֵנִי בִּישׁוּעָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית, וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלַי וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל,

וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ וְתַשְׁפִּיל וּתְכַלֶּה וּתְבַטֵּל אֶת כָּל מִינֵי יְצָרִים רָעִים מִמֶּנִּי וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל־עֵת וָעֵת בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, הֵן הַיִּצְרִין רָעִים שֶׁל רֹב הָעוֹלָם שֶׁהוּא עֲכִירַת הַדָּמִים מַמָּשׁ, רוּחַ שְׁטוּת מַמָּשׁ, הֵן הַיִּצְרִין רָעִים שֶׁל הַכְּשֵׁרִים בְּיוֹתֵר שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵיזֶה דִּבּוּק רַחֲמָנָא לִצְלָן, הֵן הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁהוּא מַלְאָךְ הַקָּדוֹשׁ מַמָּשׁ, הֵן שְׁאָר מִינֵי יְצָרִים רָעִים וַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים וּמְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וּבִלְבּוּלִים, מִכֻּלָּם תַּצִּילֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל חֶבְרָתֵנוּ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל־עֵת וָעֵת בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא,

שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל אֶת הַיֵּצֶר הָרָע וְהַמְּנִיעָה שֶׁבְּאוֹתָהּ הַדַּרְגָּא כְּפִי אוֹתָהּ הָעֵת וְהַשָּׁעָה,

וְאֶתְחַזֵּק וְאֶתְאַמֵּץ וְאֶתְגַּבֵּר בְּכָל־עֵת וּבְכָל יוֹם מֵחָדָשׁ לְהַתְחִיל לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ לַאֲמִתָּתְךָ, וּלְהַרְגִּיל עַצְמִי בְּתוֹרָתְךָ וַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת בְּשִׂמְחָה:

מָלֵא רַחֲמִים, עֲשֵׂה אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ נֵלֵךְ וְאֶת מִשְׁפָּטֶיךָ נִשְׁמֹר

וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם, וַהֲסִירוֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר, וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם, וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם. וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים. וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם, וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אוֹתוֹ וְלֹא אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב.

וְנֶאֱמַר, וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם.

הָשִׁיבָה לִי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי.

לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.

אַל תַּעַזְבֵנִי יְהֹוָה אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי.

חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדֹנָי תְּשׁוּעָתִי.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי:

ביאורים נוספים על תורה זו

זמרת הארץ · סימן צ"ב-ע"י נע ונד

א"י היא בחי' לב כנ"ל שהיא בחי' יוסף. גם שם עיקר שלימות התורה שהיא בחינת כנפי ריאה דנשבי על לבא שעי"ז יכולין הצדיקים להחיות מתים כמבואר בפנים. וע"כ עיקר תחית המתים תהי' בא"י. ואמרו רז"ל עתידין צדיקים להחיות מתים וכו'. שנאמר עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו וכו'. וילפי לה מתחיית המתים דאלישע שהי' ע"י בחינה זו כמבואר בפנים. וזה וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תולדות יעקב יוסף וכו'. כי זה שייך לישיבת א"י כמבואר בפנים וכנ"ל:

פסוקים ומאמרי חז״ל

פסוקים

מיכה ז׳:כ׳: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַֽעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶֽדֶם׃

מלאכי ב׳:ו׳: תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא־נִמְצָא בִשְׂפָתָיו בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֺֽן׃

תהילים קי״ט:י״א: בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא־לָֽךְ׃

במדבר י״ט:י״ד: זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּֽי־יָמוּת בְּאֹהֶל כׇּל־הַבָּא אֶל־הָאֹהֶל וְכׇל־אֲשֶׁר בָּאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִֽים׃

מקורות נוספים: תיקון יג דף כז: · תיקון כה

דף לרשימות וחידושים