פ״ב

הנעלבים ואינם עולבים

ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ · 18 פסקאות · 2 חלקים

מפת הזרימה של התורהההיגיון הפנימי במבט אחד

משפט מפתח מכל חלק. לחיצה קופצת אל הטקסט.

א

הנעלבים ואינם עולבים — שלוש הקליפות (ערלה) כמקור החרפות, וקליפת נוגה (חשמ"ל) הנכללת בקדושה בבחינת מילה ושלהבת-יה

אִיתָא בַּגְּמָרָא: הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים, שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר…

אִיתָא בַּגְּמָרָא:

הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים, שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ: (שבת פח:)

הִנֵּה נוֹדַע, כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת: רוּחַ סְעָרָה, וְעָנָן גָּדוֹל, וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת. וּקְלִפַּת נֹגַהּ הִיא בֵּין הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת וּבֵין הַקְּדֻשָּׁה. וְלִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה, וְלִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּלִפָּה, וְהִיא בִּבְחִינַת נִשְׁמַת הָעֲשׁוּקִים, וְדַי לַמֵּבִין.

וְזֶהוּ בְּחִינַת סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית, שָׁלֹשׁ שְׁנֵי עָרְלָה, כְּנֶגֶד הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַנַּ"ל, וּרְבָעִי הוּא כְּנֶגֶד נֹגַהּ. וְהוּא בְּחִינוֹת חַשְׁמַ"ל, כִּי לִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בְּמַ"ל אוֹרוֹת. וְזֶהוּ סוֹד מִילָה, כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ עוֹרוֹת, הֵם שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת, וְעוֹר דַּק רְבִיעִי, בְּחִינַת נֹגַהּ.

וְכָל הַחֲרָפוֹת הַבָּאִים לָאָדָם, הֵם מִשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַנַּ"ל. וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרוּ אֲחֵי דִּינָה לְאַנְשֵׁי שְׁכֶם (בראשית לד): לֹא נוּכַל לָתֵת אֶת אֲחֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה, כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ.

וְגַם יְהוֹשֻׁעַ אַחַר מָל אֶת יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית, אָמַר (יהושע ה): הַיּוֹם גַּלֹּתִי אֶת חֶרְפַּת יִשְׂרָאֵל. כִּי עִקַּר הַחֲרָפוֹת בָּאִים מִבְּחִינַת עָרְלָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַנַּ"ל.

וְעַל כֵּן כְּשֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף, אָמְרָה אִמּוֹ (בראשית ל): אָסַף אֱלֹקִים אֶת חֶרְפָּתִי. כִּי בְּהִתְגַּלּוּת בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, בְּחִינַת מִילָה כַּנּוֹדָע, נֶאֶסְפוּ הַחֲרָפוֹת, הַיְנוּ הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ כַּוָּנַת רְחִיצַת מַיִם חַמִּין בְּעֶרֶב־שַׁבַּת־קֹדֶשׁ, כִּי אָז קְלִפּוֹת נֹגַהּ נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה, וְאָז חֲפֵצִים גַּם הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת לַעֲלוֹת לֶאֱחֹז בַּקְּדֻשָּׁה, וְאָז יוֹרְדִים בְּחִינַת (שה"ש ח): שַׁלְהֶבֶת יָהּ, וּמְכַוֶּה אוֹתָן שֶׁלֹּא יֹאחֲזוּ בַּקְּדֻשָּׁה, וְהוּא בְּחִינַת מַיִם חַמִּין. וְהוּא כַּוָּנַת נְטִילַת צִפָּרְנַיִם בְּעֶרֶב־שַׁבַּת־קֹדֶשׁ כַּנּוֹדָע:

ב

ביאור הגמרא — השתיקה (ח"ש) מאהבה היא בחינת מילה המבטלת את הערלה (חרפה), ומכלילה את נוגה בקדושה

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַגְּמָרָא: הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים וְאָז הוּא בְּחִינַת חַ"שׁ, הוּא שְׁתִיקָה…

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַגְּמָרָא:

הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים – וְאָז הוּא בְּחִינַת חַ"שׁ, הוּא שְׁתִיקָה;

שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים – כַּנַּ"ל;

וְעוֹשִׂין מֵאַהֲבָה – כִּי לִפְעָמִים שְׁתִיקָה שֶׁל הָאָדָם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת יִסּוּרִים לְשֶׁכְּנֶגְדּוֹ, וְאָז הוּא בְּחִינַת זוֹ נִכְלָל בַּקְּלִפָּה. אֲבָל כְּשֶׁהוּא מֵאַהֲבָה, אָז הוּא בְּחִינַת חַ"שׁ נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה.

עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ – הִיא בְּחִינַת שַׁלְהֶבֶת יָהּ כַּנַּ"ל:

[פֵּרוּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, עַל־יְדֵי־זֶה דּוֹחִים בְּחִינַת הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת עָרְלָה, בְּחִינַת חֶרְפָּה כַּנַּ"ל. וְנִכְלָלִים בִּבְחִינַת חַשְׁמַ"ל עַל־יְדֵי הַשְּׁתִיקָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חַ"שׁ, כִּי הוּא דּוֹחֶה הַחֶרְפָּה עַל־יְדֵי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָרִיב וּלְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַ"ל, בְּחִינַת מִילָה, שֶׁהִיא בִּטּוּל הָעָרְלָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חֶרְפָּה. בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת הַנַּ"ל.

וְזֶהוּ חַשְׁמַל – חַ"שׁ מַ"ל. הַיְנוּ הַשְּׁתִיקָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מִילָה, בְּחִינַת בִּטּוּל הַחֶרְפָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עָרְלָה כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ: וְעוֹשִׂים מֵאַהֲבָה – כִּי זֹאת הַשְּׁתִיקָה שֶׁהִיא בְּחִינַת חַשְׁמַ"ל, זֶהוּ בְּחִינַת נֹגַהּ הַנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁנֵי בְּחִינוֹת, לִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה, וְלִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּלִפָּה, בְּתוֹךְ הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶרְפָּה כַּנַּ"ל.

הַיְנוּ כִּי לִפְעָמִים הוּא שׁוֹתֵק לַחֲבֵרוֹ, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לוֹ יִסּוּרִים בְּיוֹתֵר, נִמְצָא שֶׁבְּזֹאת הַשְּׁתִיקָה הוּא מְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ בְּיוֹתֵר, וְאָז נִכְלֶלֶת הַשְּׁתִיקָה, בְּחִינַת נֹגַהּ, בַּקְּלִפָּה, בִּבְחִינַת חֶרְפָּה כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה, שֶׁשּׁוֹתֵק מֵאַהֲבָה, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְבַיֵּשׁ וּלְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ, אֲזַי בְּחִינַת נֹגַהּ נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה.

וְעַל כֵּן עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ, זֶהוּ בְּחִינַת שַׁלְהֶבֶת יָ"הּ הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל נֹגַהּ בַּקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת חַשְׁמַ"ל כַּנַּ"ל]

סביב התורה

ללמוד עוד בתורה זו

⎙ חדשבנה לי חוברתבחרו חלקים והדפיסו חוברת־לימוד שלמה לתורה זו

📜 מאמר הפתיחהאיתא בגמרא(שבת פח:)

פסוקים בתורה זו(3) · טקסט מלא
בראשית לד

וַיַּעֲנוּ בְנֵֽי־יַעֲקֹב אֶת־שְׁכֶם וְאֶת־חֲמוֹר אָבִיו בְּמִרְמָה וַיְדַבֵּרוּ אֲשֶׁר טִמֵּא אֵת דִּינָה אֲחֹתָֽם׃ וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר הַזֶּה לָתֵת אֶת־אֲחֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר־לוֹ עׇרְלָה כִּֽי־חֶרְפָּה הִוא לָֽנוּ׃ אַךְ־בְּזֹאת נֵאוֹת לָכֶם אִם תִּהְיוּ כָמֹנוּ לְהִמֹּל לָכֶם כׇּל־זָכָֽר׃

יהושע ה

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כׇּל־מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכׇל־מַלְכֵי הַֽכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל־הַיָּם אֵת אֲשֶׁר־הוֹבִישׁ יְהֹוָה אֶת־מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עַד־[עׇבְרָם] (עברנו) וַיִּמַּס לְבָבָם וְלֹא־הָיָה בָם עוֹד רוּחַ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל׃ בָּעֵת הַהִיא אָמַר יְהֹוָה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ עֲשֵׂה לְךָ חַֽרְבוֹת צֻרִים וְשׁוּב מֹל אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל שֵׁנִֽית׃ וַיַּעַשׂ־לוֹ יְהוֹשֻׁעַ חַֽרְבוֹת צֻרִים וַיָּמׇל אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־גִּבְעַת הָעֲרָלֽוֹת׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תניינא ה׳
בראשית ל

וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת־רַחְמָֽהּ׃ וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר אָסַף אֱלֹהִים אֶת־חֶרְפָּתִֽי׃ וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף יְהֹוָה לִי בֵּן אַחֵֽר׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה י׳
מאמרי חז״ל ומדרש(1) · 0 מהמקור
שבת פח:למקור

(המאמר בהקשרו — בקישור למקור)

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה י״ב ·תניינא א׳ ·תניינא ח׳
פ״ב / רפ״ו