תורה פ׳ — ה׳ עז לעמו יתן

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. השלום (יוסף) מחבר תרי הפכים (חסדים וגבורות) — קידוש השם ומסירת נפש אפילו בפושעי ישראל

יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם (תהילים כ״ט:י׳-י״א):

הִנֵּה יָדוּעַ שֶׁגָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עוקצין פ"ג), שֶׁלֹּא מָצָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה אֶלָּא הַשָּׁלוֹם.

וּמַה הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁמְּחַבֵּר תְּרֵי הֲפָכִים, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ויקרא דף יב:) בַּפָּסוּק: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, כִּי זֶה הַמַּלְאָךְ – מֵאֵשׁ וְזֶה – מִמַּיִם, שֶׁהֵם תְּרֵי הֲפָכִים, כִּי מַיִם מְכַבֶּה אֵשׁ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וּמְחַבְּרָם יַחַד.

וְהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, כִּי יוֹסֵף מְחַבֵּר תְּרֵי הֲפָכִים – חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת.

לְכָךְ נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף (בראשית ל״ז:ב׳): וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה – הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כִּי שְׂמֹאל דּוֹחָה (סוטה מז), אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ (בראשית שם) – הוּא בְּחִינַת חֲסָדִים, כִּי יָמִין מְקָרֶבֶת (סוטה שם).

וּכְתִיב (בראשית מ״ב:ו׳): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט – הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ – זֶה בְּחִינַת חֲסָדִים.

וְנֶאֱמַר אֶצְלוֹ (שם מא): וַיִקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: אָב בְּחָכְמָה וְרַךְ בְּשָׁנִים; שֶׁהוּא מֹחִין דְּגַדְלוּת וְקַטְנוּת [שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, כַּיָּדוּעַ]:

ב. ישראל (ו') ויוסף (ו' שנייה) — השלום כלי לדבר דיבורי קדושה, בונה ירושלים ה' (קישור המוח לדיבור)

וְזֶהוּ בְּחִינַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, כִּי מִתְּחִלָּה הוּא נִתְלַהֵב בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא, זֶהוּ בְּחִינַת חֲסָדִים, וְאַחַר־כָּךְ מִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ, וּמוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, זֶהוּ בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ"ל.

וּלְכָךְ אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הֶעֱרוּ אֶת נַפְשָׁם לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה וְכוּ' (ב"ר פ"א), וַאֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, אַךְ שֶׁעֲדַיִן הוּא מְכֻנֶּה בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ט:ג׳): יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. וּכְשֶׁרוֹצִין לְהַפְרִיד אוֹתוֹ מִבְּחִינָה זוֹ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת ו', כַּנּוֹדָע, וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ בְּלֹא וָאו שְׁנִיָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, וְתֵכֶף וּמִיָּד נִתְעוֹרֵר בּוֹ בְּחִינָה זוֹ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ כַּנַּ"ל.

[פֵּרוּשׁ, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, כִּי נִקְרָא פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל (כַּמְבֹאָר בְּסִימָן יד ויז), אַף־עַל־פִּי שֶׁחָטָא יִשְׂרָאֵל הוּא (סנהדרין מד), וּמֵאַחַר שֶׁנִּקְרָא עֲדַיִן בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת ו' כַּנַּ"ל, עַל כֵּן יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת יוֹסֵף גַּם כֵּן, כִּי וָאו אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתָהּ בְּלֹא ו' שְׁנִיָּה. הַיְנוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת ו', מְקֻשָּׁר בּוֹ ו' שְׁנִיָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף (כִּי יִשְׂרָאֵל וְיוֹסֵף כַּחֲדָא אָזְלִי כַּיָּדוּעַ).

נִמְצָא, שֶׁבְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מְקֻשָּׁר בּוֹ בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹצִין לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַפְרִידוֹ מִבְּחִינַת יִשְׂרָאֵל, נִתְעוֹרֵר בּוֹ תֵּכֶף בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁמְּקֻשָּׁר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. דְּהַיְנוּ שַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא, וְהִתְגַּבְּרוּת עַל יִצְרוֹ לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ"ל]:

ג. עצת מסירת נפש על קידוש השם בשעת התפילה — מעוררת בחינת שלום לקשר המחשבה אל הדיבור

כְּלָל הָעוֹלֶה – שֶׁיּוֹסֵף הוּא בְּחִינַת הַשָּׁלוֹם, וְהַשָּׁלוֹם הוּא כְּלִי שֶׁעַל־יָדוֹ בּוֹא יָבוֹא כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת לְיִשְׂרָאֵל. וְכַוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּזֶה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל כָּל אָדָם הַיִּשְׂרְאֵלִי לְדַבֵּר דִּבּוּרִים שֶׁל קְדֻשָּׁה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וּמַה הוּא קְדֻשָּׁה – חָכְמָה, כִּי חָכְמָה נִקְרָא קְדֻשָּׁה, כַּנּוֹדָע. וְזֶהוּ כְּשֶׁאָדָם מְדַבֵּר בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בְּחָכְמָה וָשֵׂכֶל, וּמֵבִין וְשׁוֹמֵעַ מַה יְּדַבֵּר, נִקְרָא קְדֻשָּׁה. וְיֵשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה, כִּי נִבְנֶה מִזֶּה מֹחִין, שֶׁהִיא חָכְמָה, וְהַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְרוּשָׁלַיִם.

וְזֶה בְּחִינַת (תהילים קמ״ז:ב׳): בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה'. כִּי יְרוּשָׁלַיִם הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית י״ד:י״ז-י״ח): וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: מַלְכָּא דִּירוּשָׁלַיִם. וְצֶדֶק הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ״ח:ב׳): צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן. וַה' הוּא בְּחִינַת מֹחִין כַּנּוֹדָע. אֵימָתַי הוּא נִבְנֶה, כְּשֶׁנִּדְחֵי יִשְׂרָאֵל, רוֹצֶה לוֹמַר מִי שֶׁהָיָה נִדְחֶה מִבְּחִינַת יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ כּוֹנֵס:

ד

וְנַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם יָכוֹל לְדַבֵּר דִּבּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כַּנַּ"ל. וְהַשָּׁלוֹם הוּא מְחַבֵּר תְּרֵי הֲפָכִים כַּנַּ"ל, הַיְנוּ חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת. הַיְנוּ הֲוָיוֹת שֶׁהוּא חֲסָדִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים מ״ב:ט׳): יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ. וֶאֱלֹקִים הוּא גְּבוּרוֹת, כִּי אֱלֹקִים הוּא מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם עד): וֶאֱלֹקִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם, וְדִינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא (גיטין י:).

וְלָכֵן גַּם כֵּן נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף (בראשית מ״א:מ״ד): וּמִבַּלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ. יָדוֹ הוּא בְּחִינַת מֹחִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קל״ד:ב׳): שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ. וְקֹדֶשׁ הוּא רֵאשִׁית, וְרֵאשִׁית הוּא חָכְמָה מֹחָא. וְרַגְלוֹ הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״א:ב׳): צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ; וְצֶדֶק הוּא הַדִּבּוּר, וְדִבּוּר הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קמ״ה:י״א): וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ. נִמְצָא שֶׁכָּתוּב אֵצֶל יוֹסֵף חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת כַּנַּ"ל,

וְיוֹסֵף הוּא הַשָּׁלוֹם מְחַבֵּר תְּרֵי הֲפָכִים לִהְיוֹת אֶחָד, וְיָבוֹא יְשׁוּעוֹת וּבְרָכוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו י״ב:ג׳): וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: וּתְקַבְּלוּן אֻלְפָּן חֲדַת; הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַתְּשׁוּעָה, יָבוֹא תּוֹרָה וְאֻלְפָּן חֲדַת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, לְכָל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ:

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, כְּשֶׁה' יְבָרֵךְ בְּרָכוֹת עַל יְדֵי כְּלֵי שָׁלוֹם, אֲזַי – עֹז שֶׁהִיא הַתּוֹרָה גַּם כֵּן לְעַמּוֹ יִתֵּן, הַיְנוּ וּתְקַבְּלוּן אֻלְפָּן חֲדַת.

ה

[נִרְאֶה בֵּאוּר הָעִנְיָן, כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם יְכוֹלִין לְדַבֵּר דִּבּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַשָּׁלוֹם מְחַבֵּר תְּרֵי הֲפָכִים, חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כַּנַּ"ל.

וְעִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא חָכְמָה וּמֹחִין דִּקְדֻשָּׁה, כִּי חָכְמָה נִקְרָא קֹדֶשׁ כַּיָּדוּעַ. כִּי קֹדֶשׁ הוּא בְּחִינַת רֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ב): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה, כִּי כָּל רֵאשִׁית הוּא קֹדֶשׁ בְּכָל מָקוֹם. וְרֵאשִׁית הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיא): רֵאשִׁית חָכְמָה.

וּכְשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וּמַכְנִיס כָּל מֹחוֹ וְחָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ בְּתוֹךְ הַדִּבּוּרִים, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ הֵיטֵב לְהַדִּבּוּרִים, וּמֵבִין וְשׁוֹמֵעַ מַה שֶּׁהוּא מְדַבֵּר, זֶהוּ בְּחִינַת קֹדֶשׁ, וְיֵשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה. וְזֶהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, כִּי הוּא מְחַבֵּר וּמְקַשֵּׁר הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲסָדִים כַּנַּ"ל, לְהַדִּבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ"ל,

וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף: וּמִבַּלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ, כִּי יוֹסֵף הוּא כָּלוּל מִבְּחִינַת יָדִין וְרַגְלִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחָכְמָה וְהַדִּבּוּר, כִּי יָדִין זֶה בְּחִינַת חָכְמָה בְּחִינַת קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ, וְרַגְלִין זֶה בְּחִינַת הַדִּבּוּר וְכוּ' כַּנַּ"ל.

עַל כֵּן צְרִיכִין לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הוּא לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, שֶׁיְּכַוֵּן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, בְּוַדַּאי מְרֻצֶּה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים כַּנַּ"ל (וּכְמוֹ שֶׁכְּבָר רָאִינוּ בְּחוּשׁ בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁכַּמָּה אֲנָשִׁים קַלִּים וּפְחוּתִים מָסְרוּ נַפְשָׁם וּמֵתוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, אַשְׁרֵי לָהֶם). וְתֵכֶף כְּשֶׁמְּרֻצֶּה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, נִתְעוֹרֵר בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְדַבֵּר, דְּהַיְנוּ לְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־יְדֵי שָׁלוֹם כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה', יְרוּשָׁלַיִם הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר וְכוּ' כַּנַּ"ל, ה' הוּא בְּחִינַת מֹחִין כַּנַּ"ל. הַיְנוּ לִזְכּוֹת לְקַשֵּׁר הַמֹּחַ אֶל הַדִּבּוּר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה', שֶׁהַמֹּחִין בּוֹנִין הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה – זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי: נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס, זֶה בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, שֶׁכָּל הַנִּדָּחִין מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁרוֹצִין לְהַעֲבִירָם עַל דָּת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נִתְעוֹרְרִין תֵּכֶף וּמוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קִדּוּשׁ הַשֵּׁם נִכְנָסִין כָּל הַנִּדָּחִין מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. וְעַל־יְדֵי־זֶה: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה', כִּי קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה' כַּנַּ"ל:

ו

נִמְצָא שֶׁיּוֹצֵא לָנוּ מִזֶּה עֵצָה נִפְלָאָה לַעֲבוֹדַת הַשֵׁם, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁכְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל, וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר, אֲזַי יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּוַדַּאי מְרֻצֶּה לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ אִם הוּא בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד. אַף־עַל־פִּי־כֵן, אִם הָיוּ רוֹצִים לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, בְּוַדַּאי הָיָה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. כִּי עַל זֶה מְרֻצֶּה אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וְלֹא לַעֲבֹר עַל דָּת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ בְּחוּשׁ פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר וְכַנַּ"ל.

וְתֵכֶף כְּשֶׁיַּזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁרוֹצֶה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְעוֹרֵר בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת הַמֹּחַ וְהַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר וְכַנַּ"ל.

וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאָמַר זֹאת בְּתוֹךְ שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְדָבָר פָּשׁוּט, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ]:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

1. אעִקַּר הַשָּׁלוֹם הוּא לְחַבֵּר שְׁנֵי הֲפָכִים, עַל כֵּן אַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ אִם אַתָּה רוֹאֶה אִישׁ אֶחָד שֶׁהוּא בְּהֵפֶךְ גָּמוּר מִדַּעְתְּךָ וְיִדְמֶה לְךָ שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַחֲזִיק בְּשָׁלוֹם עִמּוֹ, וְכֵן כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁהֵם שְׁנֵי הֲפָכִים מַמָּשׁ אַל תּאמַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, אַדְּרַבָּא זֶהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשָּׁלוֹם לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין שְׁנֵי הֲפָכִים כְּמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו בֵּין אֵשׁ וּמַיִם שֶׁהֵם שְׁנֵי הֲפָכִים:
2. בלִזְכּוֹת לְשָׁלוֹם הוּא עַל-יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם (עַיֵּן פְּנִים) וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְהַכְנִיס כָּל מֹחוֹ וְחָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ בְּתוֹךְ הַדִּבּוּרִים, וִיקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ הֵיטֵב לְהַדִּבּוּרִים עַד שֶׁיָּבִין וְיִשְׁמַע הֵיטֵב מַה שֶּׁהוּא מְדַבֵּר שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת הַדִּבּוּר וְיֵשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִדִּבּוּר כָּזֶה, וְכָל זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם:
3. גאֲפִלּוּ הַקַּל שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁרוֹצִים לְהַעֲבִירָם עַל דָּת חַס וְשָׁלוֹם הֵם מוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים, עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה בְּכָל יוֹם שֶׁהוּא מְרֻצֶּה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לְשָׁלוֹם כַּנַּ''ל:
4. דוְזֶה עֵצָה טוֹבָה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, כִּי כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ בִּתְפִלָּה מֵרִבּוּי הַמַּחֲשָׁבוֹת הַמְבַלְבְּלִין וּמַטְרִידִין אוֹתוֹ אָז יִזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ שֶׁבְּוַדַּאי הוּא מְרֻצֶּה לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מוֹסְרִין נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כַּנַּ''ל. וְעַל-יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם יִזְכֶּה לְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר וְיִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כַּנַּ''ל, גַּם בְּלֹא זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הוּא לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירַת נַפְשׁוֹ:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה ע"ה - וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ]יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וּתְזַכֵּנִי לְקַדֵּשׁ אֶת דִּבּוּר פִּי תָמִיד. וְאֶזְכֶּה לְדַבֵּר תָּמִיד דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּבִתְפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְלֹא אַפְסִיק פִּי מִגִּרְסָא וְלִמּוּד וּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וְכָל הַיּוֹם תִּהְיֶה שִׂיחָתִי וְדִבּוּרִי בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה.

וְאֶזְכֶּה לְהִתְוַדּוֹת וִדּוּי דְּבָרִים לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עַל כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי נֶגְדְּךָ, וּלְפָרֵשׁ חֲטָאַי לְפָנֶיךָ בְּפֶה מָלֵא בְּפֵרוּשׁ. וְאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת תָּמִיד, עַד שֶׁהַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה זָכוֹר יִזְכְּרֵנִי לְטוֹבָה וִישִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ.

וְאַל תִּשְׁכָּחֵנִי חָלִילָה בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת הַמְגֻנִּים שֶׁנִּלְכַּדְתִּי בָּהֶם בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים, וּתְמַהֵר לְזָכְרֵנִי וּלְהוֹצִיאֵנִי מֵהֶם חִישׁ קַל מְהֵרָה.

וּתְקַיֵּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים, כִּי מִדֵּי דַּבְּרִי בּוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְהֹוָה .

וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּרַחֵם עַל שְׁכִינַת עֻזְּךָ אֲשֶׁר הִיא שׁוֹכֶנֶת עִמָּנוּ בְּגָלוּת גָּדוֹל, וְהַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה בַּגָּלוּת, וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר מֵהַגָּלוּת.

וְתָגֵן בַּעֲדֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ תָמִיד שֶׁלֹּא יֵצֵא מִפִּינוּ לְעוֹלָם שׁוּם דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ כִּרְצוֹנְךָ, וְלֹא נִפְגֹּם דִּבּוּר פִּינוּ לְעוֹלָם, רַק נִזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֶת דִּבּוּר פִּינוּ תָמִיד, וּלְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרֵי תוֹרָה וּתְפִלָּה וּשְׁאָר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים:

אָבִי אָב הָרַחֲמָן, קָרְבֵנִי לְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְזַכֵּנִי לַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ יוֹמָם וָלָיְלָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְקָרֵר כָּל חֲמִימוּתִי עַל־יְדֵי דִבּוּר פִּי בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עֹצֶם תַּבְעֵרַת מְדוּרַת לְבָבִי, אֲשֶׁר לְבָבִי בּוֹעֵר מְאֹד בְּרִשְׁפֵּי שַׁלְהֶבֶת, לִפְעָמִים לְבָבִי בּוֹעֵר מְאֹד אֵלֶיךָ כִּיקוֹד יְקוֹד אֵשׁ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת־יָהּ,

אֲבָל הוּא יוֹתֵר מֵהַמִּדָּה, עַד שֶׁיָּכוֹל לְאוֹקִיד כָּל גּוּפִי חַס וְשָׁלוֹם,

וּבְתוֹךְ כָּךְ נִתְבַּלְבֵּל דַּעְתִּי וְחוֹזֵר וּבוֹעֵר לִבִּי חַס וְשָׁלוֹם, אֶל הַתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה כְּלַפִּיד אֵשׁ, כְּמוֹ תַנּוּר בּוֹעֵרָה מֵאֹפֶה, עַד אֲשֶׁר רוֹצִים חַס וְשָׁלוֹם, לֶאֱכֹל וְלִשְׂרֹף אֶת גּוּפִי וְנַפְשִׁי חַס וְשָׁלוֹם,

וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְהֵיכָן לִבְרֹחַ וּלְהִטָּמֵן מִפְּנֵי הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, וַאֲנִי הוֹלֵךְ נָע וָנָד בָּאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה הַזֹּאת, וְאֵין לִי שׁוּם מְנוּחָה מֵרוֹדְפָי, שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג, כִּסְפִינָה הַמְטֹרֶפֶת בְּלֵב יַמִּים, עוֹלֶה שָׁמַיִם וְיוֹרֵד תְּהוֹמוֹת, כִּי הָעֲלִיָּה הִיא שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר וְהַיְרִידָה שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, כְּאִישׁ שִׁכּוֹר וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן.

וְדַעְתִּי עֲכוּרָה וְכָל חָכְמָתִי תִּתְבַּלָּע,

כִּי כָל מַה שֶּׁרָצִיתִי לְהִתְחַכֵּם בְּתַחְבּוּלוֹת וְעֵצוֹת כְּנֶגֶד אוֹיְבֵי נַפְשִׁי לֹא עָלְתָה בְּיָדִי מְאוּמָה.

אָנָּא יְהֹוָה, אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עִמִּי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְעַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, אָבִינוּ אָתָּה, אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יוֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ.

הִנְנִי בְּיָדְךָ כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, כִּי עַתָּה אֵין לִי שׁוּם חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה, כִּי אִם לִזְעֹק וְלִצְעֹק אֵלֶיךָ לְבַד עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבְחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה, וּתְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ לְמַעַנְךָ לְבַד:

מָלֵא רַחֲמִים, תֶּן לִי בֵּית מָנוֹס לְתוֹךְ דִּבּוּרֵי תוֹרָה וּתְפִלָּה, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרֵי תוֹרָה וּתְפִלָּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְרוּחַ אֱלֹהִים שֶׁל הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ יְרַחֵף עָלַי וְיָגֵן בַּעֲדִי וְיַצִּילֵנִי, וִינַשֵּׁב עַל לִבִּי וִיכַבֶּה אֵשׁ הַתַּאֲווֹת, עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ כָּל הַתַּאֲווֹת מִמֶּנִּי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

וְאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְצַמְצֵם גַּם אֶת הַהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה אֵלֶיךָ, שֶׁיִּהְיֶה הַהִתְלַהֲבוּת אֵלֶיךָ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְלֹא אֵצֵא חוּץ מֵהַמִּדָּה כְּלָל.

וְתַצִּילֵנִי בִּזְכוּת הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, מִכָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים וּמִכָּל הַתַּאֲווֹת הַרָעוֹת, וּתְגָרֵשׁ הָרוּחַ שְׁטוּת מִמֶּנִּי. וּתְזַכֵּנִי לְהַמְשִׁיךְ עָלַי רוּחַ חַיִּים, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, דֶּרֶךְ הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה.

וּתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם, וַהֲסִירוֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר, וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם, וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם.

וְנִזְכֶּה לְהַעֲלוֹת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהַגָּלוּת. וּתְזַכֶּה אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִזְכֶּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְגַלּוֹת חֶלְקֵי קְדֻשַּׁת מָשִׁיחַ הַמֻּשְׁרָשׁ בְּקֶרֶב כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל.

וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, וּתְזַכֵּנוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים, וְתַחְמֹל עָלֵינוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לַעֲמֹד וְלָקוּם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים לְחַיֵּי עוֹלָם, עִם שְׁאָר הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַתְּמִימִים וְהַכְּשֵׁרִים:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁנִּשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וּמִצְוֹתֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִרְאֶה וְנִירַשׁ טוֹבָה וּבְרָכָה לִשְׁנֵי יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא,

וְנִזְכֶּה לְהַגְדִּיל וּלְנַשֵּׂא וּלְפָאֵר וּלְרוֹמֵם מַלְכוּתְךָ בָּעוֹלָם, וּלְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם מַלְכוּתְךָ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, וּלְהַעֲלוֹת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְשָׁרְשָׁהּ, וְתָשִׁיב אֶל דּוֹדָהּ בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת. וְיִהְיֶה נַעֲשָׂה יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּיִחוּדָא שְׁלִים עַל יָדֵינוּ תָמִיד.

יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ. אֲבָרְכָה אֶת יְהֹוָה בְּכָל־עֵת תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי, תְּהִלַּת יְהֹוָה יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ.

וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. וְנֶאֱמַר, וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְהֹוָה, רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ, לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְהֹוָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

וְנִזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת,

וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ.

כִּי לַיהֹוָה הַמְּלוּכָה וּמוֹשֵׁל בַּגּוֹיִם. וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַיהֹוָה הַמְּלוּכָה, וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

פרפראות לחכמה

אות א

שם ויבוא ישועות וברכות בגשמיות וברוחניות כ"ש (ישעיה י"ב) ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה ותרגומו ותקבלון אולפן חדת וכו' רוצה לומר שבזה מביא ראיה שעיקר תכלית כוונות הבורא יתברך בהברכות והישועות שמביא על ישראל, הוא בכדי שעל ידי זה יכירו יותר גדולתו וחסדו יתברך עמהם, ויזכו על ידי זה למוחין חדשים, שזה בחינת ושאבתם מים בששון ותרגומו ותקבלון אולפן חדת ממעיני הישועה, היינו שעל ידי מעיני הישועה בגשמיות יזכו לקבל ולשאוב על ידי זה אולפן חדת שזהו עיקר תכלית הישועה וזה גם כן בחינת ה' עוז לעמו יתן, בחינת התורה ואולפן חדת על ידי שהשם יברך את עמו בשלום כמובא בפנים ויש לבאר יותר קצת, כי מאחר שעיקר הכלי שעל ידה באין כל הברכות לישראל הוא השלום, שהוא בחינת יוסף שעל ידי זה מושרש בכל אחד מישראל למסור נפשו על קידוש ה' כמבואר בפנים נמצא מובן ממילא שתכלית כוונות הברכות שמקבלין על ידי הכלי הזאת, הוא רק גם כן בשביל שעל ידי זה יתגדל ויתקדש שמו יתברך ביותר על ידי המוחין שמקבל על ידי זה שזה עיקר הקדושה כמובא בפנים, כי מאחר שכל אחד רוצה למסור נפשו וחיותו לגמרי בשבילו ית' וזהו בחינת הכלי שעל ידה באין כל ההשפעות וכל הברכות, ממילא אין להיות לו שום חפץ בהברכות כי אם שיבוא על ידם גם כן לתכלית הטוב, היינו שעל ידי זה יבא למוחין חדשים ויתקדש שם שמים על ידי זה כנ"ל:

אות ב

שם, אפילו פושעי ישראל הערו את נפשם למות על ק"ה וכו' רוצה לומר כי לכאורה גם דבר זה הוא בחינת שני הפכים, כי הפושע ישראל שקשה לו לעמוד בנסיון קל ולשבר איזה תאוה קטנה, ואף על פי כן יהיה מרוצה למסור נפשו על קידוש ה' אך הוא מחמת שנתעורר בו בחינת יוסף וכו':

אות ג

שם, כשני ישראל מי שהיה נה מבחינת ישראל אחר כך כונס רוצה לומר שזה בחינת יוסף שמאל דוחה וימין מקרבת:

ביאורים נוספים על תורה זו

פסוקים ומאמרי חז״ל

דף לרשימות וחידושים