תורה ע״ג — כי תעבור במים אתך אני

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. השגת נסתר התורה בתפילה לשמה — קישור המחשבה (יו"ד) לדיבור (נו"ן) של הצדיק (אל"ף), כלי "אני"

לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי (ישעיהו מ״ג:ב׳):

דְּהִנֵּה הַתּוֹרָה סְתִים וְגַלְיָא, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גַּם כֵּן סְתִים וְגַלְיָא. דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנִּגְלֶה לָנוּ הוּא הַלְּבוּשׁ וְחִיצוֹנִיּוּת, וּמַה שֶּׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ הוּא הַפְּנִימִיּוּת. וְהִנֵּה, כָּל אָדָם צָרִיךְ לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ לְהַשִּׂיג הַפְּנִימִיּוּת, מַה שֶּׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ.

אַךְ אֵיךְ יוּכַל לְהַגִּיעַ אֶל הַנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ – בִּתְפִלָּה לִשְׁמָהּ, שֶׁיְּקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה, בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק. כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים (חולין ס:), וְלָמָּה, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וְרוֹצֶה תָּמִיד לְהַשְׁפִּיעַ הַשְׁפָּעוֹת וּבְרָכוֹת. וְאֵין הַשְׁפָּעָה יְכוֹלָה לֵירֵד, רַק עַל־יְדֵי כְּלִי הַנִּקְרָא אֲנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו): וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.

וְהַכְּלִי הַנַּ"ל נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּאֹפֶן שֶׁמְּקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה לְהַדִּבּוּר. כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִקְרָא צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ס׳:כ״א): וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים. וְהַצַּדִּיק נִקְרָא אָלֶף, מִלָּשׁוֹן: אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים (תהלים קמד).

וְהַנּוּן נִקְרָא דִּבּוּר, כִּי הַדִּבּוּר הוּא מַלְכוּת, עַל דֶּרֶךְ: מַלְכוּת – פֶּה, וּמַלְכוּת נִקְרָא נוּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ע״ב:י״ז): יִנּוֹן שְׁמוֹ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: לְשׁוֹן מַלְכוּת.

וְהַיוּד נַעֲשֶׂה, עַל־יְדֵי הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁמְּקַשֵּׁר לְהַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה נִקְרָא יוּ"ד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ט״ו:א׳): אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: יוּ"ד עַל שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה.

וְנִגְמָר הַכְּלִי הַנִּקְרָא "אֲנִי", וְהַשֶּׁפַע יוֹרֵד, וְנִשְׁלָם חֵפֶץ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וּלְפִיכָךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן:

ב. השם יתברך מתאווה לתפילה ונעשה כנוקבא — מהפנימיות נעשה חיצוניות (כי תעבר במים אתך אני)

וְיָדוּעַ הוּא, כִּי מִי שֶׁמְּקַבֵּל תַּעֲנוּג מֵאַחֵר, נִקְרָא נוּקְבָא, רוֹצֶה לוֹמַר לְגַבֵּהּ. וְנִמְצָא כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל תַּעֲנוּג מִיִּשְׂרָאֵל מִתְּפִלָּתָן, כִּבְיָכוֹל נַעֲשֶׂה נוּקְבָא לְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (במדבר כ״ח:ח׳): אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'; כִּי עַל יְדֵי רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ שֶׁמְּקַבֵּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְּפִלּוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נַעֲשֶׂה בְּסוֹד אִשָּׁה. וּנְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר (ירמיהו ל״א:כ״ב), אִם כֵּן מֵהַפְּנִימִיּוּת נַעֲשֶׂה חִיצוֹנִיּוֹת. (וְעַיֵּן לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה "אוֹר הַגָּנוּז" (סִימָן טו), שָׁם מְבֹאָר גַּם כֵּן עִנְיָן זֶה).

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק:

כִּי תַעֲבֹר בְּמַיִם – וְתַעֲבֹר מִלְּשׁוֹן הִתְגַּלּוּת, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (שמות י״ב:כ״ג): וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: וְיִתְגַּלֵּי ה' וְכוּ'. וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה (בבא קמא יז). וְהַפֵּרוּשׁ הוּא, כְּשֶׁתִּרְצֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לְךָ הַנִּסְתָּר מֵהַתּוֹרָה –

אִתְּךָ אָנִי, כְּלוֹמַר, תִּרְאֶה שֶׁתַּעֲשֶׂה הַכְּלִי שֶׁנִּקְרֵאת אֲנִי כַּנַּ"ל:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

1. אעַל-יְדֵי תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה שֶׁמְּקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק זוֹכֶה לְהַשִׂיג נִסְתָּרוֹת וּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, וְהַתְּפִלָּה הַזֹּאת מְבִיאָה הַשְׁפָּעוֹת וּבְרָכוֹת לְהָעוֹלָם. וְעַל כֵּן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתוֹ כִּי הוּא חָפֵץ לְהַשְׁפִּיעַ טוּבוֹ לִבְרִיּוֹתָיו:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה קכ"ט - אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ]יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֵל אֱמוּנָה, שֶׁתְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת.

וְאֶזְכֶּה לִכְנֹס וּלְהִתְדַּבֵּק וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְאֶהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לְהִתְהַפֵּךְ מִגַּשְׁמִיּוּת גּוּפִי לְמַהוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה,

וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה תֹּאכַל אוֹתִי, עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱכָל וְנִתְבַּטֵּל כָּל הָרַע הַנֶאֱחַז בִּי. וְאֶזְכֶּה לְהִתְהַפֵּךְ מֵרַע לְטוֹב, עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהִכָּלֵל וּלְהִתְבַּטֵּל בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּבִטּוּל גָּמוּר.

וּתְזַכֵּנִי מְהֵרָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶּגַע, וּלְהִתְקָרֵב וּלְהִתְדַּבֵּק בַּצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת.

וְתַחְמֹל עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה, וְאַל תַּעֲשֶׂה עִמִּי כַּחֲטָאַי וְאַל תְּדִינֵנִי כְּמִפְעָלַי. וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ וְתִפְתַּח לִי שַׁעֲרֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה,

וְתַעַזְרֵנִי לִכְנוֹס לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת, וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹכָהּ בִּכְלָלִיּוּת גָּדוֹל, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת נֶאֱכָל לְהָאֱמוּנָה וּלְהִתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ הַקָּדוֹשׁ, לְמַהוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, וּלְמַהוּת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים.

וְלֹא תָקִיא אוֹתִי הָאָרֶץ וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר מִלְּפָנַי.

וְאַף־עַל־פִּי שֶּׁאֵינִי כְּדַאי וְרָאוּי לִגַּע בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וּבְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי הֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי מְאֹד וְקִפַּחְתִּי אֶת קְדֻשָּׁתִי, אַף־עַל־פִּי־כֵן, רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהֹוָה, רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאֹד. זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ, וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי, שֶׁתּוּכַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לִסְבֹּל אוֹתִי בְּתוֹכָהּ, וּלְהַחֲזִיק אוֹתִי תָמִיד, עַד אֲשֶׁר אֶהְיֶה נֶאֱכָל וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת קְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת:

מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנִי לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת,

כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם תִּקְוָה וּסְמִיכָה עַכְשָׁיו כִּי אִם עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.

כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עֹצֶם הִתְגַּבְּרוּת עֹל גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ עַל־יְדֵי תַאֲווֹת הַגּוּף הַמִּתְגַּבְּרִים בְּכָל־עֵת. וּבַעֲוֹנוֹתֵנוּ הָרַבִּים, תָּשׁ כֹּחֵנוּ וּמָטָה יָדֵינוּ מְאֹד לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם לְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם לְגַמְרֵי, כִּי אִם בְּכֹחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה

שֶׁתְּזַכֵּנוּ לִכְנֹס וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה בִּכְלָלִיּוּת גָּדוֹל, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת נֶאֱכָל לְהָאֱמוּנָה וּלְהִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, בְּטַח בַּיהֹוָה וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה.

יְהֹוָה, עֵינֶיךָ הֲלֹא לֶאֱמוּנָה, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.

כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי. יְהֹוָה שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי בֶּאֱמֻנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ.

וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְהֹוָה אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים.

וְנֶאֱמַר, וֶאֱמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ.

וְנֶאֱמַר, לְעוֹלָם אֶשְׁמָר לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ.

וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ וְלֹא אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי.

חַסְדֵּי יְהֹוָה עוֹלָם אָשִׁירָה לְדוֹר וָדוֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי. כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִין אֱמוּנָתְךָ בָהֶם.

יְהֹוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ.

וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעְתְּ אֶת יְהֹוָה.

אַל תַּעַזְבֵנִי יְהֹוָה אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי. חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדֹנָי תְּשׁוּעָתִי.

בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

פרפראות לחכמה

אות א

מאמר זה נאמר בשבת הראשון אחרי שחזר מנסיעתו הקדושה לארץ ישראל, ואז אמר בליל שבת תורה על פסוק (במדבר כ"א) עשה לך שרף ושים אותו על נס, ואחר כך בסעודה שלישית אמר תורה על פסוק (ישעיה מ"ג) כי תעבור במים אתך אני שהוא מאמר זה הנ"ל וזה המאמר היה גדול ויקר בעיניו מאד (כל זאת בספר חיי מוהר"ן ועיין שם במקום אחר מבואר, שגם קודם נסיעתו לארץ הקודש בסמוך לנסיעתו אמר, שנודע לו עתה על פסוק כי תעבור במים אתך אני, איך יכולין לראות את האבות אברהם יצחק יעקב מתי שרוצין, והיה חידוש אצלו מפני מה נודע לו זה על פסוק זה דוקא אך הוא חושב שזה מחמת שצריך לעבור על הים על כן רימזו לו הענין בפסוק זה כי תעבור במים וכו' עיין שם עוד, ומהנראה שלא כיוון אז עדיין על מאמר זה הנ"ל):

ביאורים נוספים על תורה זו

נזכר בכתבי ברסלב

פסוקים ומאמרי חז״ל

דף לרשימות וחידושים