תורה ע״א — דע שקשה מאוד להיות מפורסם

← לתורה

סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.

6 חלקים נבחרו

חוברת לימוד

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳

ע״א

דע שקשה מאוד להיות מפורסם

דַּע, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לִהְיוֹת מְפֻרְסָם, כִּי מַה שֶּׁהוּא מְפֻרְסָם…

תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com

תוכן העניינים

  1. 1.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 3
  2. 2.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 4
  3. 3.ליקוטי תפילות — התפילה המקבילהעמ׳ 5–7
  4. 4.ביאורים נוספים על תורה זועמ׳ 8
  5. 5.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 9
  6. 6.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 10

סך הכול כ־10 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. קושי המפורסם — צריך לסבול יסורין בשביל הרבים (ובחברתו נרפא לנו)

דַּע, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לִהְיוֹת מְפֻרְסָם, כִּי מַה שֶּׁהוּא מְפֻרְסָם, הוּא מַזִּיק לוֹ מְאֹד, כִּי לִפְעָמִים צָרִיךְ לִסְבֹּל יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל רַבִּים, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ג:ה׳): וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ. כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא מְפֻרְסָם, עַל־כֵּן הוּא בִּבְחִינוֹת (שם): לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָרַבִּים, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִסְבֹּל יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל רַבִּים, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ. רַק שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה בְּנֵי אָדָם שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת מְפֻרְסָמִים, וְעוֹשִׂים אוֹתָם דַּוְקָא מְפֻרְסָמִים.

ב. הצדיקים המקבלים יסורין על עצמם בשביל ישראל — מחליפים השפע

אֲבָל יֵשׁ צַדִּיקִים, שֶׁמְּקַבְּלִים מֵעַצְמָם יִסּוּרִים עֲלֵיהֶם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וּבָזֶה מַחֲלִיפִין הַשֶּׁפַע. כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה בְּסִימָן ס"ג עַל פָּסוּק: וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו, עַיֵּן שָׁם:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

  1. קָשֶׁה מְאד לִהְיוֹת מְפֻרְסָם, כִּי מִי שֶׁהוּא מְפֻרְסָם צָרִיךְ לִסְבֹּל יִסּוּרִים בִּשְׁבִיל רַבִּים, רַק שֶׁיֵּשׁ שֶׁמֻּכְרָחִים מִן הַשָּׁמַיִם לִהְיוֹת מְפֻרְסָם:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה ק"ה - עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְּהִי לִי לִישׁוּעָה]יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָּמִיד יוֹמָם וָלָיְלָה, לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּינוּ וּמִפִּי זַרְעֵנוּ עַד עוֹלָם.

וְנִזְכֶּה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, לְהָבִין כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל בּוּרְיָן וַאֲמִתָּתָן בִּמְהִירוּת גָּדוֹל.

וְנִזְכֶּה לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, וּלְחַדֵּשׁ תָּמִיד חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, חִדּוּשִׁים שֶׁיִּהְיוּ לְךָ לְנַחַת וּלְרָצוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ.

וּתְזַכֵּנוּ עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, עַל כָּל חֲטָאֵינוּ וַעֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, שֶׁחָטָאנוּ וְשֶׁעָוִינוּ וְשֶׁפָּשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתֵינוּ עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְהַמָּאוֹר שֶׁבַּתּוֹרָה יַחֲזִירֵנוּ לְמוּטַב בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.

וְנִזְכֶּה עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, לְבָרֵר וּלְלַקֵּט וּלְהַעֲלוֹת כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְכָל הַצֵּרוּפִים מִכְּלָלִיּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת שֶׁנָּפְלוּ עַל־יָדֵינוּ בֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְנִתְפַּזְּרוּ לְמָקוֹם שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ, וְנָפְלוּ לְמָקוֹם שֶׁנָּפְלוּ:

אָנָּא יְהֹוָה, מָלֵא רַחֲמִים, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח.

אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְבָרְרָם וּלְהַעֲלוֹתָם בְּעַצְמֵנוּ, רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהֹוָה, רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאֹד, רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְעַל הָאוֹתִיּוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַמְפֻזָּרִים וּמְפֹרָדִים בֵּין הַגּוֹיִם וְהַקְּלִפּוֹת.

וְעָזְרֵנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת. וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְבָרֵר וּלְלַקֵּט וְלִגְאֹל אֶת כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִן הַגָּלוּת, וּתְשִׁיבֵם לִמְקוֹמָם בְּשָׁלוֹם. וְתַחֲזֹר וְתַשְׁלִים פְּגָם כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וְכָל הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁפָּגַמְנוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ,

וְיָשִׁיב הַמֶּלֶךְ אֶת נִדָּחָיו, וְתַחֲזֹר וּתְקַבְּצֵם בִּקְדֻשָּׁה שֵׁנִית. וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְשָׁב יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ.

וְתַעֲלֶה אֶת הַשְּׁכִינָה מִגָּלוּתָהּ וּתְקִימָהּ מֵעֲפָרָהּ.

וְתַשְׁלִים אֶת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, וְתַמְשִׁיךְ דַּעַת דִּקְדֻשָּׁה וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים בָּעוֹלָם, וּתְבַטֵּל כַּעַס וְאַכְזָרִיּוּת מִן הָעוֹלָם, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים.

וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתִתְפַּלֵּל בְּעַצְמְךָ עָלֵינוּ, וּתְעוֹרֵר בְּרַחֲמֶיךָ הַפְּשׁוּטִים אֶת רַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים, רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ,

כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי אֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ שֶׁיּוּכַל לְעוֹרֵר רַחֲמִים עָלֵינוּ בָּעֵת הַזֹּאת, אֲשֶׁר נִתְרַחַקְנוּ מִמְּךָ מְאֹד כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ, וְאֵין מִי שֶׁיֵּדַע עַכְשָׁיו לְעוֹרֵר רַחֲמִים עָלֵינוּ כִּי אִם אַתָּה לְבַד. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ,

הִתְפַּלֵּל נָא בַּעֲדֵנוּ, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת וְהָאֲדָמָה לֹא תֵשָׁם. וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד כָּל הַיּוֹם יְבָרֲכֶנְהוּ.

וּתְעוֹרֵר בְּרַחֲמֶיךָ הַפְּשׁוּטִים אֶת רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, רַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים, רַחֲמִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים כָּל־כָּךְ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְרַחֵם וּלְקַרֵב אֲפִלּוּ אוֹתִי אֵלֶיךָ, רַחֲמִים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזַת דִּין כְּלָל,

כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ.

רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהֹוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי. רַחוּם וְחַנּוּן יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד. טוֹב יְהֹוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.

כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ. חַסְדְּךָ יְהֹוָה מָלְאָה הָאָרֶץ חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי.

וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלוֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרִי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:

ביאורים נוספים על תורה זו

זמרת הארץ · סימן ע"א

אמרו רז"ל אין יסורין בלא עון וגם אמרו ז"ל הדר בא"י שרוי בלא עון שנאמר העם היושב בה נשוא עון. וא"כ הי' ראוי שלא יהיו שום יסורים להיושבים בא"י בבחי' ובל יאמר שכן חליתי וכו'. אך כמו שמצינו שהצדיקים גמורים יש להם יסורים בשביל לכפר על ישראל בבחי' (ישעי' נ"ג) אכן חליינו הוא נשא וכו' ובחבורתו נרפא לנו וכו' ועונותם הוא יסבול וכו'. ועי"ש ברש"י שכל האומות מתכפרין ביסורים של ישראל וכו'. כמו כן א"י מחמת שהיא יסוד הכל וכל היושבים בה הם בבחי' צדיקים כמובא ע"כ הם סובלם כולו כנ"ל. וע"כ באמת יהי' להם שכר גדול גם על זה כמו שכתוב (שם) לכן אחלק לו ברבים וכו'. וכן עיקר השפע מקבלת א"י כידוע. רק לפעמים היא בוחרת ביותר בפשע רוחנית והשפע גשמית הולכת ומתפזרת עי"ז בכל העולם ע"ד שאמרו רז"ל צדיקייא מהני זכותייהו אעלמא אדידהו לא. וכן אמרו רז"ל לא דיים לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא וכו':

פסוקים ומאמרי חז״ל

פסוקים

ישעיהו נ״ג:ה׳: וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֺנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא־לָֽנוּ׃

דף לרשימות וחידושים