בנה לי חוברת — ליקוטי מוהר״ן תורה ס׳

חוברת לימוד

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳

ס׳

פתח רבי שמעון ואמר

דַּע, שֶׁיֵּשׁ שְׁבִילֵי הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל מְאֹד…

🕮 סדר הזמנים: נֶאֱמַר בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה תקס"ז

תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com

תוכן העניינים

1.סיפור התגלות המאמרעמ׳ 3–4
2.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 5–29
3.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 30–38
4.ליקוטי תפילות — התפילה המקבילהעמ׳ 39–55
5.ביאור הליקוטיםעמ׳ 56–82
6.פרפראות לחכמהעמ׳ 83–92
7.ביאורים נוספים על תורה זועמ׳ 93–96
8.ענפי התורה — ליקוטי הלכותעמ׳ 97–185
9.נזכר בכתבי ברסלבעמ׳ 186
10.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 187–195
11.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 196

סך הכול כ־196 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

סיפור התגלות המאמר

(כה) שַׁיָּךְ לַמַּאֲמָר פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן (סִימָן ס') אַחַר שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מַאֲמָר זֶה הַנַּ"ל אָמַר בְּדֶרֶךְ צַחוּת. הַיּוֹם אָמַרְתִּי שְׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁלֹּא כְּדִבְרֵי הָעוֹלָם. א) הָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מְסֻגָּל לְשֵׁנָה. וַאֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁעַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מְעוֹרְרִין בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם. ב) הָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁמִּסִּפּוּרֵי דְבָרִים אֵינָם בָּאִים לִידֵי הֵרָיוֹן "פוּן זָאגִין וֶוערְט מֶען נִיט טְרָאגִין" וַאֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁמִּסִּפּוּרֵי דְבָרִים שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁמְּעוֹרֵר עַל־יְדֵי־זֶה בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם עַל־יְדֵי־זֶה בָּא פְּקִידַת עֲקָרוֹת. ג) הָעוֹלָם אוֹמְרִים כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַמֻּפְלָג בְּמַעֲלָה אֵין צָרִיךְ לְמָעוֹת הַרְבֵּה כִּי לָמָּה לוֹ מָעוֹת, וַאֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁיֵּשׁ הִתְבּוֹנְנוּת כָּזֶה שֶׁצָּרִיךְ לָזֶה כָּל הוֹן דְּעָלְמָא: (אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם אִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ לְעִנְיַן מַה שֶּׁרְצוֹנוֹ הָיָה שֶׁיֻּדְפְּסוּ הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת גַּם בִּלְשׁוֹן טַייטְשׁ שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים בּוֹ וְאָמַר אָז שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת בְּנָקֵל שֶׁאִשָּׁה שֶׁהִיא עֲקָרָה תִּקְרָא בָּהֶם אֵיזֶה מַעֲשֶׂה וְעַל־יְדֵי־זֶה תִּפָּקֵד לְטוֹבָה וְתִזְכֶּה לְבָנִים, עַד־כַּאן שָׁמַעְתִּי. וְיֵשׁ סְמִיכוּת לָזֶה מִמַּה שֶּׁמְּבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל שֶׁעַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת אֵלּוּ נַעֲשֶׂה פְּקִידַת עֲקָרוֹת):

חיי מוהר״ן · שיחות השייכות לתורות, אות כה

בִּשְׁנַת תקס"ז אַחַר שֶׁהִתְחִיל בְּסוֹף שְׁנַת תקס"ו לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְכוּ' אָז אָמַר בְּראשׁ הַשָּׁנָה הַתּוֹרָה פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' וְכוּ' (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן ס') וְשָׁם מְדַבֵּר מִסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה וְכוּ' גַּם שָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן עֲשִׁירוּת שֶׁצְּרִיכִין הַצַּדִּיקִים לְהִתְבּוֹנְנוּת וְכוּ' וּמְבאָר שָׁם שֶׁהָעֲשִׁירוּת הוּא בְּשָׁלשׁ בְּחִינוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְהַשְׁלִישׁ מְעוֹתָיו שְׁלִישׁ בְּקַרְקַע וְכוּ' וְאָז שָׁלַח לְמֶזִ'יבּוּז' וְקָנָה הַחֲנֻיּוֹת שָׁם וְכוּ':

ימי מוהרנ״ת · אות 13

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. ההתבוננות שבתורה תלויה בעשירות — פסולת הלוחות (סבובים), ממון

הָאִדְּרָא רַבָּא קַדִּישָׁא (נשא דף קכח)

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'. אַמַּאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַה', מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ. מַאי הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ, תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא, דְּאִיהִי מִתְבַּטְּלָא אִי לָא יִתְעֲבִד בְּתִקּוּנֵי דָּא. וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְמַר.

כְּתִיב: אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ, וּכְתִיב: מִי כָמוֹךָ בָּאֵלִים ה'.

קָרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ, אוֹתְבֵהּ קַמֵּהּ, וּלְרַבִּי אַבָּא מִסִּטְרָא אָחֳרָא, וְאָמַר: אֲנַן כְּלָלָא דְּכֹלָּא. עַד כָּאן אִתְתַּקְּנוּ קַיָּמִין. אִשְׁתִּיקוּ, שָׁמְעוּ קָלָא, וְאַרְכֻּבָּתַן דָּא לְדָא נָקְשָׁן. מַאי קָלָא, קָלָא דִּכְנוּפְיָא עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְפֵי:

א דַּע, שֶׁיֵּשׁ שְׁבִילֵי הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לַהִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁבִּפְשָׁטֵי אוֹרַיְתָא "אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה" (אבות פ"ג), וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַל כָּל פָּנִים פַּרְנָסָה, כְּמוֹ כֵן לַהִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת, שֶׁהוּא גָּדוֹל מְאֹד, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הוֹן רַב, וְלֹא תֶּחְסַר כֹּל בָּהּ, כִּי צָרִיךְ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, לַהִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת.

וּבְנֵי יִשָּׂשׂכָר, שֶׁהָיָה לָהֶם זֹאת הַהִתְבּוֹנְנוּת, בִּבְחִינַת (דברי הימים־א יב): וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה; לֹא זָכוּ לָזֶה כִּי־אִם עַל יְדֵי עֲשִׁירוּת, בְּחִינַת (בראשית מ״ט:י״ד): יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם; וְתַרְגּוּמוֹ: עַתִּיר בְּנִכְסִין.

וְעַל כֵּן מֹשֶׁה וְכָל הַנְּבִיאִים הָיָה לָהֶם עֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאֹד, כְּדֵי לָבוֹא עַל יָדוֹ לַהִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת. וּמֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ בְּהַתּוֹרָה הִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת, עַל כֵּן נִקְרֵאת הַתּוֹרָה הוֹן.

וְכֵן כָּל מִי שֶׁעָבַר דֶּרֶךְ יָדָם הַתּוֹרָה, הָיָה לָהֶם עֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאֹד, דְּהַיְנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהֵבִיא הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה; וְכֵן רַבִּי, שֶׁסִּדֵּר וְחָתַם הַמִּשְׁנָיּוֹת; וְכֵן רַב אַשֵׁי, שֶׁהָיָה חֲתִימַת הַתַּלְמוּד, וְסִדֵּר אֶת כָּל הַתַּלְמוּד, שֶׁגַּם־כֵּן הָיוּ עֲשִׁירִים גְּדוֹלִים מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין נט ועיין ב"מ פה). כִּי מֵחֲמַת שֶׁתִּקְּנוּ וְסִדְּרוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְעָבַר דֶּרֶךְ יָדָם הַתּוֹרָה, עַל כֵּן הָיוּ גַּם כֵּן עֲשִׁירִים כַּנַּ"ל, כִּי צָרִיךְ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת (שמות ל״ד:א׳): פְּסָל לְךָ, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי שקלים פה ונדרים לח): הַפְּסֹלֶת יִהְיוּ שֶׁלְּךָ וְכוּ'. כִּי כְּמוֹ שֶׁבִּפְשָׁטֵי הַתּוֹרָה, קֹדֶם שֶׁמְּחַדְּשִׁין אֵיזֶה פְּשָׁט, צָרִיךְ לוֹמַר מִקֹּדֶם הַקְדָּמוֹת, וְאַחַר־כָּךְ מַשְׁלִיכִין הַהַקְדָּמוֹת, וּבָאִים אֶל הַמְכֻוָּן, כִּי הָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן, וְכָל הַדְּבָרִים וְהַהַקְדָּמוֹת שֶׁמִּקֹּדֶם הֵם בְּחִינַת פְּסֹלֶת, שֶׁנִּנְסָרִין וְנִפְסָלִין סְבִיב הַמְכֻוָּן; כְּמוֹ כֵן בְּהִתְבּוֹנְנוּת הַתּוֹרָה צָרִיךְ לֵילֵךְ מִקֹּדֶם, וּלְסַבֵּב בְּכַמָּה סִבּוּבִים, עַד שֶׁבָּאִים אֶל הַמְכֻוָּן, וְהָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן, וְכָל אֵלּוּ הַסִּבּוּבִים הֵם בְּחִינַת פְּסֹלֶת, וְהֵם בְּחִינַת עֲשִׁירוּת שֶׁעַל יָדוֹ בָּאִים אֶל הַהִתְבּוֹנְנוּת.

וְזֶה בְּחִינַת: פְּסָל לְךָ – הַפְּסֹלֶת יִהְיֶה שֶׁלְּךָ, מִשָּׁם נִתְעַשֵּׁר מֹשֶׁה, כִּי זֶה הַפְּסֹלֶת שֶׁל לוּחוֹת, הֵם בְּחִינַת הַסִּבּוּבִים, שֶׁנִּנְסָרִין וְנִפְסָלִין סָבִיב סְבִיב הַהִתְבּוֹנְנוּת, וְהֵם בְּחִינַת עֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל, שֶׁעַל יָדוֹ בָּאִים אֶל הַהִתְבּוֹנְנוּת כַּנַּ"ל.

וְזֶה אוֹתִיּוֹת "מָמוֹן", רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: מִשָׁם נִתְעַשֵׁר מֹשֶׁה. וְהַוָיו הוּא בְּחִינַת הַלּוּחוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִתְעַשֵּׁר מֹשֶׁה, כִּי הַלּוּחוֹת אָרְכָּן ו' וְרָחְבָּן ו' וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

ב. תיקוני עתיק ואריכות ימים — בחינת זקן, כלי לקבל עשירות ההתבוננות

(ב"ב יד): ב וְלָבוֹא לָעֲשִׁירוּת הַזֹּאת הוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק, בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים, בְּחִינַת זָקֵן, כִּי צָרִיךְ אֲרִיכוּת יָמִים כְּדֵי לְקַבֵּל בְּתוֹכוֹ אֶת הָעֲשִׁירוּת שֶׁל הַהִתְבּוֹנְנוּת.

וַאֲרִיכוּת יָמִים, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּרְאֶה לְהַאֲרִיךְ וּלְהַגְדִּיל יָמָיו, כִּי כָל יוֹם וָיוֹם מִמָּקוֹם שֶׁמַּתְחִיל אֵצֶל כָּל אֶחָד, בְּוַדַּאי בַּתְּחִלָּה הוּא קָצָר, הַיְנוּ שֶׁבִּתְחִלַּת הַיּוֹם קָשָׁה עָלָיו מְאֹד הָעֲבוֹדָה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּגוֹן לְהִתְפַּלֵּל וְלִלְמֹד וְכַיּוֹצֵא, וְעַל כֵּן הַיּוֹם בִּתְחִלָּתוֹ הוּא קָצָר, כִּי צָרִיךְ לְהַתְחִיל מְעַט מְעַט, וְאַחַר־כָּךְ מִתְרַחֵב וְהוֹלֵךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ.

וְצָרִיךְ הָאָדָם לִרְאוֹת לְהַגְדִּיל וּלְהַרְחִיב וּלְהַאֲרִיךְ כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ, לְהַגְדִילָה וּלְהַרְחִיבָה בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה. וְכֵן כְּשֶׁבָּא יוֹם הַשֵּׁנִי, יִהְיֶה הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה יְתֵרָה. וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם יִהְיוּ יָמָיו מִתְרַחֲבִין בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה, וְזֶה בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים:

וְאַבְרָהָם שֶׁזָּכָה לִבְחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים, עַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לַעֲשִׁירוּת, בְּחִינַת (בראשית כ״ד:א׳): וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. וְזֶה בְּחִינַת (תהילים קי״ט:ק׳): מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן; שֶׁעַל יְדֵי בְּחִינַת זָקֵן הַנַּ"ל בָּא לְהִתְבּוֹנְנוּת, שֶׁהוּא בָּא עַל יְדֵי עֲשִׁירוּת, שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹךְ אֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ"ל:

ג. בחינת זקן (אריכות ימים) על ידי יראה — הבל היופי (הפסק נשימה) מול עשירות (הנשימה)

ג וּבְחִינַת זָקֵן, דְּהַיְנוּ לְהַרְחִיב וּלְהַאֲרִיךְ יָמָיו בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה בְּכָל פַּעַם כַּנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִרְאָה, שֶׁהַיִּרְאָה מְבִיאָה תּוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְאָרְכִין וְנִתְרַחֲבִין הַיָּמִים, בִּבְחִינַת (משלי י׳:כ״ז) יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים; וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו ל״ג:ו׳): יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ, בְּחִינַת (ברכות סא): עֲשָׂאָהּ כְּאוֹצָר, שֶׁהוּא קָצָר מִלְּמַעְלָה וְרָחָב מִלְּמַטָּה; כִּי הַתְחָלַת הַיָּמִים הֵם קְצָרִים, וְאַחַר־כָּךְ מִתְרַחֲבִין וְהוֹלְכִין בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה כַּנַּ"ל.

נִמְצָא, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה לַאֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת, כִּי הַיִּרְאָה שׁוֹמֶרֶת מֵהַהֶפֶךְ שֶׁל עֲשִׁירוּת, דְּהַיְנוּ עֲנִיּוּת, שֶׁבָּא עַל יְדֵי בְּחִינַת: שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי. כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי חֵן שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁעוֹשִים בַּעֲמִידָה וּבַאֲכִילָה וּבְדִבּוּרוֹ עִם אֲנָשִׁים, וְכֵן בִּשְׁאָר דְּבָרִים, וּלְכָל דָּבָר יֵשׁ חֵן אַחֵר מְיֻחָד. וְכָל אֵלּוּ הַחִנּוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, הֵם בָּאִים עַל־יְדֵי הֶבֶל הַיֹּפִי, בִּבְחִינַת: שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי. דְּהַיְנוּ, מִי שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָר מִיֹפִי הַנָּשִׁים, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ תַּאֲווֹת שֶׁל אֵלּוּ הַחִנּוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, וְיִרְאָה הוּא הֶפֶךְ מִזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ל״א:ל׳): שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל.

וְעַל כֵּן אַבְרָהָם וְיִצְחָק, כְּשֶׁבָּאוּ לַמְּקוֹמוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם יִרְאוֹת, וְתֵכֶף כְּשֶׁרָצוּ לִכְנֹס לְשָׁם הִרְגִּישׁוּ זֹאת, עַל־יְדֵי שֶׁהִתְחִילוּ לְהַרְגִּישׁ, לְפִי עֵרֶךְ גֹּדֶל קְדֻשָּׁתָם, יֹפִי הַנָּשִׁים, וְעַל כֵּן הִרְגִּישׁוּ שֶׁאֵין שָׁם יִרְאָה, וְעַל כֵּן אָסְרוּ עַל עַצְמָן זִוּוּג נְשׁוֹתֵיהֶן כַּאֲחוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ׳:י״א): כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹקִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְכוּ'. וְאַחַר־כָּךְ תִּקֵּן אַבְרָהָם זֹאת, וְהִמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כא): וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים, בְּחִינַת: יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים כַּנַּ"ל.

וְאַחַר־כָּךְ קִלְקְלוּ הַפְּלִשְׁתִּים כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁתִּקֵּן אַבְרָהָם, בְּחִינַת (שם כו): וְכָל הַבְּאֵרוֹת וְכוּ' סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים. וְעַל כֵּן כְּשֶׁבָּא יִצְחָק לְשָׁם, הֻצְרַךְ גַּם כֵּן לֶאֱסֹר זִוּוּגוֹ כַּאֲחוֹתוֹ כַּנַּ"ל, עַד אֲשֶׁר הִמְשִׁיךְ שָׁם אֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה, שֶׁמַּצֶּלֶת מִזֶּה כַּנַּ"ל, וְאָז הֻתְּרָה לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ וְכוּ'. וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁהִמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים, זָכָה שָׁם לַעֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וְכוּ', כַּנַּ"ל.

כִּי מִי שֶׁאֵין לוֹ יִרְאָה, וְאֵינוֹ נִשְׁמָר מִבְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא לַעֲנִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ו׳:כ״ו): אַל תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ, כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם. כִּי עֲשִׁירוּת וְהֶבֶל הַיֹּפִי הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, כִּי עֲשִׁירוּת הוּא מֵאֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה, וְיֹפִי הוּא מֵהֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה. כִּי בִּשְׁעַת יְצִיאַת הַטִּפָּה זַרְעִיּוּת, אֲזַי צָרִיךְ לִהְיוֹת הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה, מִשְּׁנֵי טְעָמִים: א'. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקָרֵר הַטִּפָּה עַל יְדֵי הַנְּשִׁימָה, שֶׁהוּא אֲוִיר הַקַּר, שֶׁמְּקַבֵּל בְּכָל רֶגַע מִבַּחוּץ, כִּי צְרִיכָה לָצֵאת בַּחֲמִימוּת, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה רָאוּי לְהוֹלָדָה. וְהַב'. כִּי מֵחֲמַת שֶׁעוֹסֵק כֹּחַ הַדּוֹחֶה לְהוֹצִיא וְלִדְחוֹת הַטִּפָּה, עַל כֵּן הוּא בְּהֶכְרֵחַ הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה, כִּי הַנְּשִׁימָה הוּא מוֹצִיא רוּחַ וּמַכְנִיס רוּחַ, וּמֵחֲמַת שֶׁעוֹסֵק כֹּחַ הַדּוֹחֶה לִדְחוֹת הַטִּפָּה, אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא הָרוּחַ, וְעַל כֵּן הוּא הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה. וְזֶה הָרוּחַ וְהַהֶבֶל שֶׁנִּכְנַס מִקֹּדֶם וְנִשְׁאַר שָׁם, הוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּהַכֹּחַ הַדּוֹחֶה, וְעַל יָדוֹ יוֹצְאָה הַטִּפָּה לַחוּץ.

וּכְפִי זַכּוּת וְצַחוּת הַהֶבֶל, כֵּן הַוָּלָד מְלֻבָּן וּמְזֹרָז, כִּי אִם הַהֶבֶל זַךְ וְנָקִי, אֲזַי הַטִּפָּה שֶׁיּוֹצֵאת, שֶׁמְּלֻבָּשׁ שָׁם הַהֶבֶל הַזֶּה, הִיא גַּם כֵּן צָחָה וּנְקִיָּה, וַאֲזַי הַוָּלָד גַּם כֵּן מְלֻבָּן וּמְזֹרָז. וְאִם יֵשׁ עֲכִירוּת בְּתוֹךְ הַהֶבֶל, אֲזַי נִתְעַכֵּר הַטִּפָּה גַּם כֵּן. וְזֶה בְּחִינַת (תהילים קמ״ד:ד׳): אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה; כִּי כְּפִי הַהֶבֶל, כֵּן הִתְהַוּוּת הַוָּלָד. וְזֶה בְּחִינַת (שם סב): אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם; כִּי הַהֶבֶל הוּא מְלַבֵּן וּמְזָרֵז הַוָּלָד כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת: הֶבֶל הַיֹּפִי; כִּי הַיֹּפִי הוּא כְּפִי הַהֶבֶל כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁהֶבֶל הַיֹּפִי הוּא מֵהֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה. וְעַל כֵּן מִי שֶׁחוֹמֵד יֹפִי הַנָּשִׁים, נִמְצָא שֶׁמְּקַבֵּל בְּחִינַת הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה, וְעַל כֵּן הוּא בְּהֶפֶךְ מֵעֲשִׁירוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה.

כִּי כָּל מִינֵי עֲשִׁירוּת, דְּהַיְנוּ כָּל מִינֵי דָּגָן וְכָל הָאִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים וְכָל מִינֵי מַתָּכוֹת, הֵם רַק עַל־יְדֵי גְּשָׁמִים, וְכֵן כָּל הָאוֹצָרוֹת הֵם עַל־יְדֵי גְּשָׁמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כ״ח:י״ב): יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ וְכוּ'. וְהַגְּשָׁמִים הֵם מִבְּחִינַת הַנְּשִׁימָה, שֶׁמַּכְנִיסִין וּמְקַבְּלִין אֲוִיר מִן הַחוּץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב ל״ז:י׳): מִנִּשְׁמַת אֵל יִתֶּן קָרַח וְרֹחַב מַיִם בְּמוּצָק. וְזֶה בְּחִינַת (משלי י״ח:י״א): הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ; הַיְנוּ שֶׁהָעֲשִׁירוּת הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַנְּשִׁימָה, שֶׁהוּא אֲוִיר הַקַּר שֶׁמְּקַבְּלִין בְּכָל רֶגַע מִן הַחוּץ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: קִרְיַת עֻזּוֹ, בְּחִינַת: גֶּשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ (איוב ל״ז:ו׳).

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (ירמיהו י״ד:כ״ב): הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁמִים; כִּי בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה, בְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי הַנַּ"ל, אֵין שָׁם בְּחִינַת גְּשָׁמִים, כִּי גְּשָׁמִים הֵם רַק עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (משלי י״ג:י״א): הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעַט – עַל־יְדֵי הֶבֶל הַנַּ"ל, נִתְמַעֵט הַהוֹן.

וְזֶה בְּחִינַת (שם יז): וְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה – עַל־יְדֵי קֹר רוּחַ, שֶׁהוּא רוּחַ הַקַּר שֶׁל הַנְּשִׁימָה, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (איוב ל״ב:ח׳): וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם, כִּי עִקַּר הַהִתְבּוֹנְנוּת – עַל יְדֵי הַנְּשִׁימָה, בְּחִינַת קַר רוּחַ כַּנַּ"ל.

כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַשֵּׂכֶל, הוּא עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה, כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה עַל תִּקּוּנוֹ, שֶׁיּוּכַל לְהִתְבּוֹנֵן, הוּא עַל יְדֵי הַשְּׁמָנִים שֶׁבַּגּוּף. כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא כְּמוֹ נֵר הַדּוֹלֵק, כִּי הוּא דּוֹלֵק עַל יְדֵי הַשְּׁמָנִים שֶׁנִּמְשָׁכִין אֵלָיו, וְהֵם כְּמוֹ שֶׁמֶן שֶׁנִּמְשָׁךְ אֶל פְּתִילָה הַדּוֹלֶקֶת. וּכְשֶׁאֵין שְׁמָנִים בַּגּוּף, אֵין הַשֵּׂכֶל יָכוֹל לִדְלֹק בְּהִתְבּוֹנְנוּת. וּמִזֶּה בָּאִים מְשֻׁגָּעִים, עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְיַבְּשִׁין לֵחוֹת הַגּוּף. וְעַל יְדֵי זֶה נִתְקַלְקֵל הַמֹּחַ, עַל יְדֵי שֶׁאֵין לוֹ שְׁמָנִים לִדְלֹק.

וְכָל הַלֵּחוֹת וְהַשְּׁמָנִים שֶׁבַּגּוּף הֵם עַל יְדֵי הַנְּשִׁימָה, כִּי אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִין עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקֵד כָּל גּוּפָא (תיקון יג דף כז:). נִמְצָא, שֶׁעִקַּר קִיּוּם שַׁמְנוּנִית וְלֵחוֹת שֶׁבַּגּוּף הוּא עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה, שֶׁמְּקַבֶּלֶת הָרֵאָה רוּחַ קַר מִבַּחוּץ לְקָרֵר הַלֵּב, וְעַל־יְדֵי־זֶה קִיּוּם הַשֵּׂכֶל שֶׁיּוּכַל לִדְלֹק בְּהִתְבּוֹנְנוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (משלי כ׳:כ״ז): נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, שֶׁעִקַּר קִיּוּם וְתִקּוּן נֵר ה', שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, הוּא עַל יְדֵי הַנְּשִׁימָה כַּנַּ"ל.

נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי יִרְאָה זוֹכִין לַאֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הָעֲשִׁירוּת, שֶׁעַל יָדוֹ בָּאִים לְהִתְבּוֹנְנוּת כַּנַּ"ל:

ד. שלמות היראה בשלושה קווים, פקידת עקרות והערת הישנים — חוני המעגל וספורי מעשיות

ד וּשְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה הִיא בִּבְחִינַת שָׁלֹשׁ קַוִּין, בְּחִינוֹת מוֹרָא שָׁמַיִם, וּמוֹרָא רַבָּךְ, וּמוֹרָא אָב וָאֵם. וּכְשֶׁיֵּשׁ חֲכַם הַדּוֹר, שֶׁזּוֹכֶה לְתַלְמִידִים הֲגוּנִים וּלְבָנִים הֲגוּנִים, אֲזַי הַיִּרְאָה בִּשְׁלֵמוּת. כִּי יִרְאַת הֶחָכָם וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר, הוּא בְּחִינַת מוֹרָא שָׁמַיִם. וְהַתַּלְמִידִים, יֵשׁ לָהֶם יִרְאַת הָרַב, בְּחִינַת מוֹרָא רַבָּךְ. וְהַבָּנִים, יֵשׁ לָהֶם מוֹרָא אָב וָאֵם. שֶׁעַל־יְדֵי שָׁלֹשׁ יִרְאוֹת אֵלּוּ, הַיִּרְאָה בִּשְׁלֵמוּת.

וּבְחִינַת יִרְאָה שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהַשָּׁלֹשׁ הַנַּ"ל, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּלוּל מִשָּׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ. דְּהַיְנוּ מוֹרָא שֶׁל הָרַב, שֶׁהוּא מוֹרָא שָׁמַיִם, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּלוּל בְּכָל הַתְּלָת מֹחִין: חָכְמָה בִּינָה דַּעַת. כִּי עִקַּר יִרְאָתוֹ שֶׁל הָרַב, הוּא עַל־יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁחוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ בְּשִׂכְלוֹ. נִמְצָא שֶׁיִּרְאָתוֹ עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, עַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הַיִּרְאָה מְלֵאָה בְּכָל הַשְּׁלֹשָׁה מֹחִין, בְּחָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ וְדַעְתּוֹ, כֻּלָּם יִהְיוּ מְלֵאִים מִיִּרְאַת הַשֵּׁם.

וְיִרְאַת הַתַּלְמִיד, דְּהַיְנוּ מוֹרָא רַבָּךְ, שֶׁהוּא עַל יְדֵי הַלִּמּוּד שֶׁמְּקַבֵּל מֵהָרַב, צְרִיכָה שֶׁתִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת בְּכָל חֶלְקֵי הַלִּמּוּד, שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קַוִּין, הַיְנוּ בְּחִינַת אוֹרַיְתָא תְּלִיתָאָה (שבת פח):

וְיִרְאַת הַבֵּן, שֶׁהוּא מוֹרָא אָב וָאֵם, צָרִיךְ לְהַמְשִׁיכָהּ בִּבְחִינַת נַחֲלַת אָבוֹת, בְּחִינַת (משלי י״ט:י״ד): בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת. וְצָרִיךְ שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הַיִּרְאָה עַל כָּל חֶלְקֵי עֲשִׁירוּת, שֶׁהֵם נַחֲלַת אָבוֹת כַּנַּ"ל. דְּהַיְנוּ בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קַוִּין, בְּחִינַת (ב"מ מב): לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם מָעוֹתָיו, שְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא, וּשְׁלִישׁ בְּקַרְקַע, וּשְׁלִישׁ בְּיָדוֹ.

וּשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בַּעֲשִׁירוּת, הֵם כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים עֲשִׁירוּת שֶׁנִּזְכָּר בַּתּוֹרָה. כִּי בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָֹּה לֹא נִזְכָּר עֲשִׁירוּת, כִּי־אִם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אֵלּוּ. דְּהַיְנוּ: אֵצֶל סְדוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית יד): וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם. וְאֵצֶל רָחֵל וְלֵאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לא): כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹקִים וְכוּ'. וְאֵצֶל שְׁקָלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ל׳:ט״ו): הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה.

כִּי שְׁלִישׁ שֶׁבִּפְרַקְמַטְיָא, הוּא כְּנֶגֶד הָעֲשִׁירוּת שֶׁנִּזְכָּר אֵצֶל סְדוֹם, כִּי בִּסְדוֹם כְּתִיב, (איוב כ״ח:ד׳): הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל; כִּי הֵם רָצוּ לְבַטֵּל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֶגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל״ג:י״ח): שְׂמַח זְבֻלוּן בְּצֵאתֶךָ, עַל כֵּן צָרִיךְ דַּוְקָא מַשָּׂא־וּמַתָּן – וְזֶהוּ שְׁלִישׁ שֶׁבִּפְרַקְמַטְיָא.

וּשְׁלִישׁ שֶׁבְּקַרְקַע, הוּא כְּנֶגֶד הָעֲשִׁירוּת שֶׁנִּזְכָּר אֵצֶל רָחֵל וְלֵאָה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, הוּא רַק בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת, אֲבָל בְּלֹא זֶה, הָעֲשִׁירוּת הוּא רַק בִּשְׁבִיל נָשִׁים וּקְטַנֵּי הַדַּעַת כְּמוֹתָן. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹקִים מֵאָבִינוּ לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ; הַיְנוּ שֶׁכָּל הָעֲשִׁירוּת הוּא רַק בִּשְׁבִיל נָשִׁים וּקְטַנֵּי הַדַּעַת כָּמוֹנוּ; אֲבָל אַתָּה – וְעַתָּה כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֵלֶיךָ אֱלֹקִים עֲשֵׂה, דְּהַיְנוּ שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהָעֲשִׁירוּת בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדֻלַּת ה'. וּכְנֶגֶד זֶה הוּא בְּחִינַת שְׁלִישׁ שֶׁבְּקַרְקַע, בְּחִינַת (סנהדרין עד:): אִשָּׁה קַרְקַע עוֹלָם.

וּשְׁלִישׁ בְּיָדוֹ, הוּא כְּנֶגֶד הָעֲשִׁירוּת שֶׁאֵצֶל שְׁקָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם: לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם, בְּחִינַת (איוב יב): אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ:

ה

ה וְהִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה הוּא עַל יְדֵי פְּקִידוּת עֲקָרוֹת, כִּי עַל יְדֵי לֵדָה, נִתְגַּלֶּה יִרְאָה, בְּחִינַת (תהילים מ״ח:ז׳): רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה. כִּי עַל יְדֵי הַלֵּדָה יוֹצְאִין דָּמִים וּגְבוּרוֹת, שֶׁהֵן בְּחִינַת יִרְאָה, וּבִפְרָט כְּשֶׁנִּפְקְדָה עֲקָרָה, שֶׁהָיוּ הַדָּמִים וְהַגְּבוּרוֹת נֶעֱצָרִין כָּל כָּךְ עַד עַתָּה. עַל כֵּן אַחַר כָּךְ כְּשֶׁיּוֹצְאִין, נִתְגַּלֶּה הַיִּרְאָה בְּיוֹתֵר.

וּכְפִי הַלֵּדָה כֵּן הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה, כִּי כְּשֶׁנִּפְקְדָה עֲקָרָה אַחַת, נִתְגַּלָּה יִרְאָה, וּכְשֶׁנִּפְקְדוּ הַרְבֵּה עֲקָרוֹת, נִתְגַּלָּה הַיִּרְאָה בְּיוֹתֵר. וְזֶה בְּחִינַת חִיל כַּיּוֹלֵדָה – כְּפִי הַלֵּדָה כֵּן הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה.

וְעַל כֵּן בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הָיָה פְּקִידַת יִצְחָק (ראש השנה יא.), שֶׁהוּא תֹקֶף הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה מְאֹד, בְּחִינַת פַּחַד יִצְחָק. כִּי כְּשֶׁנִּפְקְדָה שָׂרָה, נִפְקְדוּ כַּמָּה עֲקָרוֹת עִמָּהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש רבה בראשית פרשה נג).

וְזֶה בְּחִינַת (בראשית כ״א:ז׳): כִּי יָלַדְתִּי בֵּן לִזְקֻנָיו; כִּי עַל יְדֵי לֵדַת יִצְחָק, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה, עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ אֲרִיכוּת יָמִים, בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת: יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים כַּנַּ"ל:

ו

ו וּפְקִידוּת עֲקָרוֹת נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי שֶׁמְּעוֹרְרִין אֶת בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם. כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם, וְאַף שֶׁנִּדְמֶה לְהָעוֹלָם שֶׁהֵם עוֹבְדִים אֶת הַשֵּׁם, וְעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה, אַף עַל פִּי כֵן כָּל עֲבוֹדָתָם אֵין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נַחַת מֵהֶם, כִּי נִשְׁאָר כָּל עֲבוֹדָתָם לְמַטָּה, וְאֵין יָכוֹל לְהִתְרוֹמֵם וּלְהִתְעַלּוֹת לְמַעְלָה.

כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בָּעָלֶיהָ. וּכְשֶׁהָעֲבוֹדָה הִיא עִם שֵׂכֶל, מְשִׂימִין בָּהּ חִיּוּת שֶׁתּוּכַל לְהִתְעַלּוֹת, אֲבָל כְּשֶׁנּוֹפֵל לִבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת שֵׁנָה, אֵין יָכוֹל לְהִתְעַלּוֹת לְמַעְלָה.

וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ לִבְחִינַת שֵׁנָה, עַל יְדֵי תַּאֲווֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים. וְיֵשׁ שֶׁהֵם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְיָפִים, רַק שֶׁנְּפִילָתָם הוּא עַל יְדֵי אֲכִילָה. כִּי לִפְעָמִים כְּשֶׁאוֹכֵל הָאָדָם מַאֲכָל שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר עֲדַיִן לְמַאֲכַל אָדָם, עַל יְדֵי זֶה נוֹפֵל מֹחוֹ לִבְחִינַת שֵׁנָה. כִּי כְּמוֹ שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת, יֵשׁ מַאֲכָלִים שֶׁמַּרְבִּים שֵׁנָה, וְיֵשׁ שֶׁמְּמַעֲטִים שֵׁנָה, כְּמוֹ כֵן בְּרוּחָנִיּוּת, יֵשׁ מַאֲכָלִים שֶׁלֹּא נִתְבָּרְרוּ, שֶׁמַּפִּילִין לִבְחִינוֹת שֵׁנָה.

וּכְשֶׁאוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, אֲזַי הוּא בְּחִינַת: לֶחֶם הַפָּנִים, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ח׳:א׳): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו. אֲבָל כְּשֶׁאֵין אֲכִילָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי אוֹבֵד פָּנָיו, הַיְנוּ הַשֵּׂכֶל, וְנוֹפֵל לִבְחִינַת שֵׁנָה.

כִּי עִקַּר הַמַּאֲכָל הוּא לְהַחֲיוֹת הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות ג׳:ז׳): וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש רבה בראשית פרשה מח): פִּתָּא סַעֲדָא דְּלִבָּא. וּכְשֶׁאֵין הַמַּאֲכָל מְבֹרָר, וְאֵין אוֹכֵל אוֹתוֹ בִּקְדֻשָּׁה – אֲזַי מֵבִיא רֹעַ אֶל הַלֵּב, וְעַל יְדֵי רֹעַ הַלֵּב נִתְקַלְקֵל הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה ב׳:ב׳): מַדּוּעַ פָּנֶיךָ רָעִים, אֵין זֶה כִּי אִם רֹעַ לֵב. וְכֵן לְהֵפֶךְ, בַּקָּשַׁת הַפָּנִים, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזֹר וִיבַקֵּשׁ פָּנָיו, הוּא תָּלוּי בְּתִקּוּן הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים כ״ז:ח׳): לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנַי.

וְעַל כֵּן לִפְעָמִים עַל יְדֵי מַאֲכָל שֶׁאֵין מְבֹרָר, שֶׁעַל יָדוֹ נִתְקַלְקֵל הַלֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה אוֹבֵד הַפָּנִים, וְנוֹפֵל לִבְחִינַת שֵׁנָה. וְצָרִיךְ לְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ. וְאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרוֹ, כִּי אִם כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ, כִּי צָרִיךְ אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא. רַק כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ, אִם לֹא הָיוּ מְעוֹרְרִין אוֹתוֹ, הָיָה נִשְׁאָר יָשֵׁן יוֹתֵר. עַל כֵּן צָרִיךְ תֵּכֶף כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר, לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו, וּלְהַלְבִּישׁ אוֹתוֹ בְּפָנָיו שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ בִּשְׁעַת שֵׁנָה, וְזֶהוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה:

וּכְשֶׁרוֹצִין לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו וּלְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ, צְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַפָּנִים בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת. כִּי יֵשׁ שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנִים, כִּי כָּל אֶחָד מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרוֹ.

וּצְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ אֶת הַפָּנִים דַּוְקָא, מֵחֲמַת שְׁלֹשָׁה טְעָמִים: אֶחָד – כִּי כְּמוֹ שֶׁמְּרַפְּאִין אֶת הָעִוֵּר, צְרִיכִין לְסָגְרוֹ, שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶת הָאוֹר פִּתְאֹם. וּצְרִיכִין לְצַמְצֵם לוֹ אֶת הָאוֹר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ מַה שֶּׁיִּרְאֶה פִּתְאֹם. כְּמוֹ כֵן לָזֶה שֶׁהָיָה בְּשֵׁנָה וּבְחֹשֶׁךְ זְמַן רַב, כְּשֶׁרוֹצִין לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו וּלְעוֹרְרוֹ, צְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַפָּנִים בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ פִּתְאֹם הָאוֹר.

וְזֶה בְּחִינַת (תהילים י״ז:ט״ו): אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ. צֶדֶק הוּא בְּחִינַת לְבוּשִׁין, בְּחִינַת (איוב כ״ט:י״ד): צֶדֶק לָבַשְׁתִּי. אֲזַי: אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ; כִּי אָז יָכוֹל לִרְאוֹת אַחַר־כָּךְ בְּהָקִיץ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמְּקִיצִין וּמְעוֹרְרִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁנָה, כִּי לֹא יַזִּיק לוֹ הָאוֹר פִּתְאֹם כַּנַּ"ל.

וְהַטַּעַם הַשֵּׁנִי – כִּי צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ הַחִיצוֹנִים בּוֹ.

וְהַטַּעַם הַשְּׁלִישִׁי – כִּי הַחִיצוֹנִים הָאוֹחֲזִין בּוֹ, לֹא יַנִּיחוּ אוֹתוֹ לָצֵאת, עַל כֵּן צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ אֶת פָּנָיו, כְּדֵי לְשַׁנּוֹתוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מַכִּירִין בּוֹ, בִּבְחִינַת (איוב י״ד:כ׳): מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ.

וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בָּזֶה שֶׁמַּלְבִּישִׁין אֶת הַפָּנִים, כִּי יֵשׁ שֶׁמַּלְבִּישִׁין אֶת הַפָּנִים שֶׁלּוֹ, בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה. וְיֵשׁ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרוֹ בַּפָּנִים שֶׁלּוֹ, וְצָרִיךְ לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנִים גָּבוֹהַּ. וְלִפְעָמִים מַלְבִּישִׁין גַּם כֵּן בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹמְרִים תּוֹרָה גָּבוֹהַּ, וְאִי אֶפְשָׁר לְאָמְרָהּ כָּךְ כְּמוֹת שֶׁהִיא, וּמַלְבִּישִׁין אוֹתָהּ בְּתוֹרָה נְמוּכָה וּקְטַנָּה מִמֶּנָּה.

וְזֶה בְּחִינַת (חבקוק ג׳:ב׳): ה' פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ. חַיֵּיהוּ, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: עוֹרְרֵהוּ. וְזֶהוּ: פָּעָלְךָ, הַיְנוּ סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת. בְּקֶרֶב שָׁנִים, הַיְנוּ בְּחִינַת מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שֶׁהֵם שִׁבְעִים שָׁנִים כַּנַּ"ל. הַיְנוּ שֶׁמְּעוֹרְרִין אוֹתוֹ עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁהֵן בְּקֶרֶב שָׁנִים, הַיְנוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַשִּׁבְעִים פָּנִים כַּנַּ"ל.

אֲבָל יֵשׁ שֶׁנָּפַל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרוֹ בְּשׁוּם פָּנִים, כִּי אִם עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שִׁבְעִים שָׁנִים, מְקַבְּלִין חִיּוּת מִשָּׁם. וְזֶה בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים מְקַבְּלִין חִיּוּת וְהִדּוּר מִשָּׁם.

וְזֶה בְּחִינַת: וְרַב חֶסֶד; כִּי הַלּוֹמֵד אֶת תַּלְמִידוֹ הֲלָכָה אַחַת, הוּא עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות צו): כָּל הַמּוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ, כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד. וְשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים, זֶה בְּחִינַת הֲלָכוֹת שֶׁהַתַּלְמִיד מְקַבֵּל מֵהָרַב. נִמְצָא שֶׁמַּה שֶּׁהָרַב לוֹמֵד עִם תַּלְמִידוֹ, זֶה בְּחִינַת חֶסֶד. וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּעוֹרְרוֹ עִם אֵיזֶה פָּנִים שֶׁל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שֶׁמַּלְבִּישׁ אוֹתוֹ בִּבְחִינַת: ה' פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ כַּנַּ"ל, הוּא בְּחִינַת חֶסֶד סְתָם, אֲבָל כְּשֶׁמְּעוֹרְרוֹ עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, הוּא בְּחִינַת: וְרַב חֶסֶד, כִּי כָּל הַפָּנִים וְכָל הַחֲסָדִים מְקַבְּלִין מִשָּׁם:

ז

ז וּכְשֶׁעוֹסֵק לְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם, הוּא צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִתַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִדְבָּק בּוֹ מֵהָרַע שֶׁלָּהֶם, שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין קלג): כָּל הַמְלַמֵּד לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְכוּ'.

וְכֵן אָסְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קח) לִכְתֹּב עַל עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ – מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ. וּכְשֶׁלּוֹמֵד עִם אַחֵר, הוּא בְּחִינַת כְּתִיבָה. כִּי הַלָּשׁוֹן הוּא בְּחִינַת (תהילים מ״ה:ב׳): לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר, שֶׁנֶּחֱקָק וְנִכְתָּב עַל לֵב הַתַּלְמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג׳:ג׳): כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ. וְעַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיוּ דְּבָרָיו נִכְתָּבִין עַל בְּחִינַת עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה, הַיְנוּ תַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן.

אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לִהְיוֹת נִשְׁמָר בְּעַצְמוֹ, שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים מִמֶּנּוּ. וְלָזֶה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדוֹ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד וְלִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי לִמּוּדוֹ עִם תַּלְמִידוֹ, יִהְיֶה כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לַחֲבֵרוֹ, וּכְאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צט:): כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ וְכוּ', וּכְאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְכוּ'. וּכְשֶׁלּוֹמֵד בְּכַוָּנָה זוֹ, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵר אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ דְּבָרָיו נִכְתָּבִין בְּכֹחַ הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַתַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, רַק יִהְיוּ נִשְׁכָּחִין מִמֶּנּוּ.

וּכְשֶׁעוֹסֵק לְעוֹרֵר עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שִׂיחָתוֹ וְסִפּוּרָיו גַּם כֵּן בִּבְחִינַת הַלִּמּוּד הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ לִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (ע"ז יט:): שִׂיחָתָן שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים צְרִיכִין לִמּוּד, דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁצְּרִיכִין אֶל הַלִּמּוּד, צְרִיכִין גַּם כֵּן אֶל שִׂיחָתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ (יחזקאל מ״ז:י״ב): וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה. וְעָלֵהוּ, זֶה בְּחִינַת שִׂיחַת תַּלְמִיד־חָכָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם בע"ז): וְעָלֵהוּ לֹא יִבֹּל – אֲפִלּוּ שִׂיחַת תַּלְמִיד־חָכָם וְכוּ'. וְזֶהוּ: לִתְרוּפָה – לְהַתִּיר פֶּה; הַיְנוּ בְּחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ. כִּי כְּשֶׁשִּׂיחָתוֹ הִיא בִּבְחִינַת שִׂיחַת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים צְרִיכִין לִמּוּד, הַיְנוּ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת כַּנַּ"ל, אֲזַי נִשְׁמָר מִן תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ כַּנַּ"ל, מִנַּיִן שֶׁאֵין כּוֹתְבִין וְכוּ' כַּנַּ"ל:

ח

ח וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ק) עַל פָּסוּק זֶה: וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה – לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים וּלְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמְּעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים. כִּי מִקֹּדֶם כְּשֶׁהָיוּ בִּבְחִינַת שֵׁנָה, וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִים הִתְעוֹרְרוּת הֶחָכָם, וְלֹא הָיָה נִשְׁמָע לְאָזְנֵיהֶם דְּבָרָיו, כִּי זַכָּאָה מָאן דְּמַלֵּל עַל אֻדְנָא דְּשָׁמַע (זוהר תצוה קפו:), אֲבָל הֵם הָיוּ כְּחֵרְשִׁים וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִים כְּלָל. וּמֵחֲמַת זֶה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לְדַבֵּר, כִּי סְתָם חֶרֶשׁ הוּא שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר (תרומות פ"א ע"ש, חגיגה ב:), דְּהַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר. וְעַכְשָׁו שֶׁמְּעוֹרְרוֹ הֶחָכָם, וְשׁוֹמֵעַ דְּבָרָיו, אֲזַי יְכוֹלִים לְדַבֵּר. וְזֶה בְּחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים,

וְזֶה בְּחִינַת (משלי ל״א:ח׳): פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם: וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא בְּחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת, כִּי זֶה הַדִּבּוּר שֶׁהָיָה מְצֻמְצָם אֶצְלָם כָּל כָּךְ זֶה זְמַן רַב, שֶׁהָיוּ חֵרְשִׁים וְאִלְּמִים, עַכְשָׁו כְּשֶׁיּוֹצֵא הַדִּבּוּר, הוּא יוֹצֵא בְּכֹחַ גָּדוֹל, בִּבְחִינַת (תהילים ק״ג:כ׳): גִבּוֹרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ. וְזֶה הַכֹּחַ בָּא לִכְלֵי הוֹלָדָה, בְּחִינַת (בראשית מ״ט:ג׳): כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי, דְּהַיְנוּ בַּטְחָנֵי הַדּוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלֵי הַהוֹלָדָה, הֵם מְקַבְּלִין זֶה הַכֹּחַ, בִּבְחִינַת (ישעיהו מ׳:ל״א): וְקֹוֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ. וְעַל כֵּן נִקְרָאִין הַכְּלָיוֹת בַּטוּחוֹת, כִּי הַכְּלָיוֹת הֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה.

וּכְשֶׁמְּקַבְּלִין בַּטְחָנֵי הַדּוֹר, זֶה הַכֹּחַ שֶׁל הַדִּבּוּר, הֵם מְקַבְּלִין עַל־פִּי דִּין וּמִשְׁפָּט, כָּל אֶחָד לְפִי בִּטְחוֹנוֹ, כֵּן מְקַבֵּל הַכֹּחַ. וְזֶה בְּחִינַת: פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם, אֶל דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹף, בְּחִינַת: קֹוֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ. שֶׁעַל־יְדֵי פְּתַח פִּיךָ וְכוּ', עַל־יְדֵי־זֶה יוֹצֵא כֹּחַ הַדִּבּוּר אֶל כְּלֵי הַהוֹלָדָה, שֶׁהֵם הַבַּטְחָנִים, שֶׁמְּקַבְּלִין אוֹתוֹ עַל־פִּי דִּין וּמִשְׁפָּט כַּנַּ"ל.

וְצָרִיךְ לִרְאוֹת, שֶׁיִּהְיוּ כְּלֵי הַדִּבּוּר סְמוּכִין וּקְרוֹבִין אֶל כְּלֵי הַהוֹלָדָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל כֹּחַ הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, שֶׁלֹּא יִהְיוּ בִּבְחִינַת (ירמיהו י״ב:ב׳): קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם. וְעַל כֵּן הֲוָיָה אַחַת לִכְלֵי הַדִּבּוּר וְלִכְלֵי הַהוֹלָדָה, כִּי אֵלּוּ מְלֵאִים גִּידִים וַעֲצַבִּים כְּמוֹ אֵלּוּ, כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת. כִּי עַל יְדֵי כֹּחַ הַדִּבּוּר, נַעֲשֶׂה הַהוֹלָדָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת: וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה – לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים, וּלְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת זִוּוּג הַנְּשִׁיקִין וְזִוּוּג הַגּוּפָנִי, שֶׁזִּוּוּג הַנְּשִׁיקִין קוֹדֵם לַזִּוּוּג הַגּוּפָנִי, כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים. כִּי עַל־יְדֵי כֹּחַ הַדִּבּוּר, בְּחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה אִלְמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת זִוּוּג הַנְּשִׁיקִין, עַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשֶׂה זִוּוּג הַגּוּפָנִי, בְּחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כְּלֵי חֶרֶס, שֶׁשּׁוֹבְרִין בִּשְׁעַת הִתְקַשְּׁרוּת הַזִּוּוּגִים. לְהוֹרוֹת, שֶׁעַכְשָׁו שֶׁנַּעֲשֶׂה הִתְקַשְּׁרוּת, שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל הוֹלָדָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בִּטָּחוֹן, בְּחִינַת כְּלָיוֹת, שֶׁהֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת (משלי ל״א:י״א): בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל וְנִשְׁבָּר בְּחִינַת הַבִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אָחֳרָא.

וְעַל זֶה שׁוֹבְרִין הַכְּלִי חֶרֶס, בִּבְחִינַת (ישעיהו ל׳:י״ב): וַתִּבְטְחוּ בְּעֹשֶׁק וְנָלוֹז וְכוּ', וּשְׁבָרָהּ כְּנֵבֶל יוֹצְרִים, וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶס וְכוּ'. כִּי הַבִּטָּחוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַהִתְקַשְּׁרוּת כַּנַּ"ל, הוּא לְהֵפֶךְ מֵהַבִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס כַּנַּ"ל. וְגַם מְרַמְּזִין לָהֶם, שֶׁאִם לֹא יִתְנַהֲגוּ בִּקְדֻשָּׁה, וְיִבְגְּדוּ, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת הַבִּטָּחוֹן, בִּבְחִינַת הַהוֹלָדָה, אֲזַי יִהְיוּ בִּבְחִינַת שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מִבְטַח בּוֹגֵד כַּנַּ"ל.

וְזֶה (מיכה ז׳:ה׳): אַל תִּבְטְחוּ בְּאַלּוּף, מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמוֹר פִּתְחֵי פִּיךָ. הַיְנוּ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַבִּטָּחוֹן, הַיְנוּ כְּלֵי הַהוֹלָדָה, סְמוּכִין אֶל הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַלֻּף, שֶׁהוּא רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים. וְזֶה: מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִזֶּה הוֹלָדָה. וְזֶה: מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ, בְּחִינַת (מלכים־א א): וְשָׁכְבָה בְּחֵיקֶךָ. וְזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי: שְׁמֹר פִּתְחֵי פִּיךָ כַּנַּ"ל:

וְזֶה (איכה ג׳:כ״ט): יִתֵּן בְּעָפָר פִּיהוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה. עָפָר הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו כ״ט:ד׳): וּמֵעָפָר תִּשַּׁח אִמְרָתֵךְ. הַיְנוּ, שֶׁצָּרִיךְ לִיתֵּן בְּחִינַת הַדִּבּוּר לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּא כּחַ הַדִּבּוּר לְקוֹוֵי ה', שֶׁהֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ הַדִּבּוּר לְקוֹוֵי ה' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ (בראשית כ״ח:י״ד): וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, כִּי הַהוֹלָדָה תְּלוּיָה, עַל־יְדֵי בְּחִינַת יִתֵּן בְּעָפָר פִּיהוּ הַנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת (דניאל י״ב:ב׳): וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ; הַיְנוּ שֶׁמְּקִיצִין וּמְעוֹרְרִין אוֹתָן מִשְּׁנָתָן כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר – מִבְּחִינַת הֶעְדֵּר הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ: אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם – הַיְנוּ בְּחִינַת הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב׳:ז׳): וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה, וְתַרְגּוּמוֹ: לְרוּחַ מְמַלְּלָא, הַיְנוּ בְּחִינַת לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים.

וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת וְכוּ' – הַיְנוּ בְּחִינַת (תהילים ס״ט:כ״א): חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי, בְּחִינַת שִׁכְחָה, שְׁבִירַת הַלֵּב, שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לוּחַ לִבֶּךָ. וְעַל־יְדֵי שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת בָּא שִׁכְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד): אִלְמָלֵא לֹא נִשְׁתַּבְּרוּ לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא הָיְתָה שִׁכְחָה; הַיְנוּ שֶׁאוֹתָן שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְקַבֵּל, שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה, נִשְׁכָּח מֵהֶם כַּנַּ"ל:

ט

ט וְזֶה בְּחִינַת שׁוֹפָר, כִּי שׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים, שֶׁשּׁוֹפָר מְרַמֵּז בְּחִינַת: עוּרוּ יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמַתְכֶם; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא בְּחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים וּלְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת: תְּקִיעָה, שְׁבָרִים, תְּרוּעָה. תְּקִיעָה הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַדִּבּוּר, בְּחִינַת (משלי ו׳:א׳-ב׳): תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ נוֹקַשְׁתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ. תְּרוּעָה הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר, בְּחִינַת (משלי י׳:כ״א): שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים. שְׁבָרִים זֶה בְּחִינַת בִּטָּחוֹן, בְּחִינַת (תהלים קמו): שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹקָיו; בְּחִינַת כְּלֵי הוֹלָדָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ס״ו:ט׳): הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלֹא אוֹלִיד.

כִּי עַל־יְדֵי הַשּׁוֹפָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא בְּחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים, וּלְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת כַּנַּ"ל. דְּהַיְנוּ שֶׁכֹּחַ הַדִּבּוּר, הַיּוֹצֵא בְּכֹחַ מֵאֵלּוּ שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ מִשְּׁנָתָם, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ בִּבְחִינַת הֶעְדֵּר הַדִּבּוּר, כִּי הָיוּ כְּחֵרְשִׁים וְאִלְּמִים כַּנַּ"ל, וְעַכְשָׁו כְּשֶׁמְּעוֹרְרָם מִשְּׁנָתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁשּׁוֹמְעִים הִתְעוֹרְרוּת הַחֲכַם הָאֱמֶת, אֲזַי מַתְחִילִין לְדַבֵּר כַּנַּ"ל. וְזֶה הַדִּבּוּר, בָּא לְתוֹךְ כְּלֵי הַהוֹלָדָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת בַּטְחָנֵי הַדּוֹר כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה פְּקִידוּת עֲקָרוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁאָז נִפְקְדָה שָׂרָה וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת שׁוֹפָר שֶׁתּוֹקְעִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּחִינַת תְּקִיעָה תְּרוּעָה שְׁבָרִים כַּנַּ"ל.

וְעַל יְדֵי פְּקִידוּת עֲקָרוֹת נִתְגַּלֶּה יִרְאָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת שׁוֹפָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (עמוס ג׳:ו׳): אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ וְכוּ'.

וְזֶה בְּחִינַת שׁוֹפָר, שֶׁהוּא קָצָר מִלְּמַעְלָה וְרָחָב מִלְּמַטָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (תהילים קי״ח:ה׳): מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ עָנָנִי בַּמֶּרְחַב יָהּ, כַּמּוּבָא. כִּי עַל יְדֵי הַשּׁוֹפָר הוּא הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה כַּנַּ"ל, שֶׁעַל יָדָהּ זוֹכִין לַאֲרִיכוּת יָמִים, דְּהַיְנוּ לְהַרְחִיב וּלְהַאֲרִיךְ יָמָיו בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה יְתֵרָה בְּכָל עֵת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קָצָר מִלְמַעְלָה וְרָחָב מִלְּמַטָּה, בְּחִינַת: יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ, בְּחִינַת עֲשָׂאָהּ כְּאוֹצָר וְכוּ' כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים הַנַּ"ל, בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל. כִּי הַזָּקָן גַּם כֵּן קָצָר מִלְּמַעְלָה וְרָחָב מִלְּמַטָּה, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת: שֶׁתִּקּוּנֵי דִּקְנָא הֵם בְּחִינַת: מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי וְכוּ' עָנָנִי בַמֶּרְחַב וְכוּ', שֶׁמִּתְּחִלָּה הִיא קְצָרָה וְאַחַר־כָּךְ הוֹלֶכֶת וּמִתְרַחֶבֶת, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי זָקָן הִיא בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲרִיכִין וּמַרְחִיבִין יָמָיו בְּכָל עֵת בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל־יְדֵי יִרְאָה כַּנַּ"ל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שׁוֹפָר כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַשּׁוֹפָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה פְּקִידוּת עֲקָרוֹת כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה יִרְאָה כַּנַּ"ל,

וְיִרְאָה מַכְנִיעַ אֶת הֶבֶל הַיֹּפִי כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַהֲבָלִים שֶׁל הַשּׁוֹפָר, כִּי הֵם בְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי, כִּי שׁוֹפָר לְשׁוֹן יֹפִי, בְּחִינַת: שַׁפְּרוּ מַעֲשֵׂיכֶם (מ"ר אמור פ' כט); הַיְנוּ, שֶׁעַל יְדֵי הַהֲבָלִים שֶׁל הַשּׁוֹפָר, נִכְנָע הֶבֶל הַיֹּפִי, כִּי שׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה כַּנַּ"ל:

י

וְזֶה פֵּרוּשׁ:

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּדִּיק וְכוּ', אָמַר: מִי אִיכָּא דְּנָיֵם שִׁבְעִין שְׁנִין. יוֹמָא חַד הֲוָה קָאָזֵל בְּאֹרְחָא, חַזְיֵהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דְּנָטַע חָרוּבָא, אָמַר לֵהּ: מִכְדֵי חָרוּבָא עַד שִׁבְעִין שְׁנִין לָא טָעִין, פְּשִׁיטָא לָךְ דְּחָיִית שִׁבְעִין שְׁנִין, וְאַכְלֵת מִנֵּהּ. אָמַר לֵהּ: אֲנָא עַלְמָא בְּחָרוּבָא אַשְׁכַּחְתֵּהּ, כִּי הֵיכֵי דִּשְׁתַלִי לִי אֲבָהָתִי, אֲנָא נַמִּי שְׁתַלִי לִבְנָאִי. יָתִב וְקָא כָּרֵךְ רִפְתָּא, אַתְיָא לֵהּ שִׁינְתָא, וְנַיִם. הָדְרָא עֲלֵהּ מְשׁוּנִיתָא, וְאִכְסֵי מֵעֵינָא, וְנַיִם שִׁבְעִין שְׁנִין. כִּי קָם אִתְעַר, חֲזִי לְהַהוּא גַּבְרָא דְּאָכֵל מֵהַהוּא חָרוּבָא. אָמַר לֵהּ: יָדַעְתָּ מָאן שְׁתַלֵהּ לְהַהוּא חָרוּבָא, אָמַר לֵהּ: אַבּוּהָּ דְּאַבָּא, אָמַר: וַדַּאי נַיְמִי לִי שִׁבְעִין שְׁנִין. חֲזָא לְחַמְרֵהּ דְּקָא יָלְדָה לֵהּ רַמְכֵי רַמְכֵי וְכוּ' (תענית כג):

כִּי חוֹנִי הַמְעַגֵּל הָיָה גָּדוֹל מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם בְּסֻגְיָא זוֹ, דְּכַד הֲוָה עָיֵל לְבֵי מִדְרָשָׁא, כָּל קֻשְׁיָא דַּהֲווֹ לְהוֹ לְרַבָּנָן הֲוָה מְפָרֵק לְהוּ, כִּי לֹא הָיָה שׁוּם פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה נִסְתָּר מִמֶּנוּ. וְעַל כֵּן שָׁאַל:

מִי אִיכָּא דְּנָיֵם שִׁבְעִין שְׁנִין – הַיְנוּ שֶׁאֵיךְ אֶפְשָׁר לִפֹּל לִבְּחִינַת שֵׁינָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, כִּי אַף שֶׁאֶפְשָׁר לִפֹּל מִפָּנִים אֶחָד אוֹ יוֹתֵר, אֲבָל אֵיךְ אֶפְשָׁר לִפֹּל מִכֻּלָּם.

חַזְיֵהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דְּנָטַע חָרוּבָא, אָמַר לֵהּ, וְכוּ' פְּשִׁיטָא לָךְ דְּחָיִית שִׁבְעִין שְׁנִין, וְאָכַלְתָּ מִנֵּהּ. חָרוּב זֶה בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת עַתִּיק. כִּי חָרוּב הוּא בְּרוֹשִׁים, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָרְדֳּכַי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה י:): תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ – זֶה מָרְדֳּכַי. וּמָרְדֳּכַי הוּא בְּחִינַת רַב חֶסֶד, כִּי הֵם בַּמִּסְפָּר הַשָּׁוֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק.

הַיְנוּ שֶׁרָאָה אֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עַתִּיק כַּנַּ"ל. וְשָׁאַל אוֹתוֹ: מִי פְּשִׁיטָא לָךְ דְּחָיִית שִׁבְעִין שְׁנִין. חָיִית, זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת דִבּוּר כַּנַּ"ל. הַיְנוּ: כְּלוּם בָּחַנְתָּ לְעוֹרֵר עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל בְּקֶרֶב שָׁנִים.

וְאַכְלֵת מִנַּיְהוּ – הַיְנוּ בְּחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרֶיךָ נִשְׁמָעִים, שֶׁיִּהְיוּ הַתַּלְמִידִים הֲגוּנִים.

[הַיְנוּ שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ: אֵיךְ אַתָּה עוֹסֵק לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת גְּבוֹהוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ כַּנַּ"ל, וְכִי כְּבָר נִסִּיתָ וּבָחַנְתָּ לְעוֹרֵר עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל בְּקֶרֶב שָׁנִים, שֶׁהֵם בְּתוֹךְ הַשִּׁבְעִים שָׁנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְעָלָה בְּיָדְךָ לְעוֹרְרָם מִשְּׁנָתָם עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי הִגִּיעוּ דְּבָרֶיךָ לְתַלְמִידִים הֲגוּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ, בְּחִינַת: וְאַכְלֵת מִנַּיְהוּ כַּנַּ"ל, עַד שֶׁאַתָּה רוֹצֶה עַכְשָׁו, לַעֲסֹק עוֹד בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַגְּבוֹהִים יוֹתֵר, שֶׁהֵם סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. וְאֵיךְ אֵין אַתָּה מִתְיָרֵא לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת גְּבוֹהִים כָּאֵלֶּה, אוּלַי יִשְׁמְעוּ תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים].

אָמַר לֵהּ: אֲנָא עַלְמָא בְּחָרוּבָא אַשְׁכַּחְתֵּהּ – הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁאֲסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חָרוּבִים כַּנַּ"ל, אֲנִי יָכוֹל לְהָבִיא בְּחִינַת שִׁכְחָה, שֶׁהַתַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים יִהְיֶה נִשְׁכָּח מֵהֶם כַּנַּ"ל.

[הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל, שֶׁהַצַּדִּיק שֶׁעוֹסֵק לְעוֹרֵר הָעוֹלָם מֵהַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמְרוֹ, שֶׁדְּבָרָיו יִהְיוּ נִשְׁכָּחִין מִלֵּב הַתַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים כַּנַּ"ל].

כִּי הֵיכֵי דִּשְׁתַלִי לִי אֲבָהָתִי, אֲנָא נַמִּי שְׁתַלִי לִבְנָאִי – הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁהוֹלִידוּ אוֹתִי עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל, בִּבְחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים, לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת כַּנַּ"ל, הָכֵי נַמִּי שְׁתַלִי לִבְנָאִי, הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה גַּם כֵּן נוֹלָדִים בָּנֵינוּ עַל יְדֵי זֶה כַּנַּ"ל:

[פֵּרוּשׁ, שֶׁאָמַר לוֹ, שֶׁהוּא מֻכְרָח לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלֶּה, בִּשְׁבִיל פְּקִידוּת עֲקָרוֹת. כִּי כְּמוֹ שֶׁאֲבוֹתַי עָסְקוּ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הַהוֹלָדָה, בְּחִינַת פְּקִידוּת עֲקָרוֹת כַּנַּ"ל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוֹלִידוּ אוֹתִי, כֵּן אֲנִי צָרִיךְ לְהוֹלִיד אֶת בָּנַי עַל יְדֵי זֶה, כִּי עִקַּר הַהוֹלָדָה נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: כִּי הֵיכֵי דִּשְׁתַלִי לִי אֲבָהָתִי, הָכִי נַמִּי שְׁתַלִי לִבְנָאִי כַּנַּ"ל]:

כָּרֵךְ רִפְתָּא, אַתְיָא לֵהּ שִׁינְתָא וְנַיִם – הַיְנוּ שֶׁאָכַל סְעֻדָּתוֹ, וְעַל יְדֵי הָאֲכִילָה בָּא עָלָיו שֵׁנָה וְנַיִם, הַיְנוּ שֶׁנָּפַל לִבְחִינַת שֵׁנָה לְפִי עֵרֶךְ מַדְרֵגָתוֹ עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁלִּפְעָמִים עַל יְדֵי הָאֲכִילָה יָכוֹל לִפֹּל לִבְחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ"ל.

הָדְרָא עֲלֵהּ מְשׁוּנִיתָא – הַיְנוּ בְּחִינַת הַסִּבּוּבִים וְהַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁמְּחַזְּרִין וְסוֹבְבִין סָבִיב בִּשְׁעַת הַשֵּׁנָה.

וְלָא יְדַע בִּרְיָתָא – כִּי הָעוֹלָם אֵין מַכִּירִין בְּמִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה, כִּי נִדְמֶה לָהֶם שֶׁעוֹסֵק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ"ל.

כִּי קָם אִתְעַר – הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַטָּה.

חַזְיֵהּ לְהַאי גַּבְרָא דְּאָכֵל מֵהַאי חָרוּבָא – הַיְנוּ שֶׁרָאָה אוֹתוֹ עוֹסֵק בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל. וְאָכֵל מֵהֶם – הַיְנוּ בְּחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ.

אָמַר לֵהּ: יְדַעְתָּ מָאן שְׁתַלִי לְהַאי חָרוּבָא – הַיְנוּ שֶׁמֵּאֵיזֶה זְמַן הוּא סִפּוּר הַמַּעֲשֶׁה הַזֹּאת, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁאֶחָד מְסַפֵּר מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כְּבָר, וּבֶאֱמֶת לֹא הָיָה כִּי אִם לִפְנֵי אַרְבַּע שָׁנִים.

אָמַר לֵהּ: אַבּוּהָּ דְּאַבָּא – הַיְנוּ בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת עַתִּיק. הַיְנוּ, שֶׁהֵשִׁיב לוֹ, שֶׁהַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּהֶם, הֵם סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת עַתִּיק כַּנַּ"ל.

אָמַר: וַדַּאי נַיְמִי לִי שִׁבְעִין שְׁנִין – הַיְנוּ שֶׁבְּוַדַּאי נָפַל לִבְחִינַת שֵׁנָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנִים כַּנַּ"ל.

חֲזָא לְחַמְרֵהּ דְּקָא יְלַדָה לֵהּ רַמְכֵי רַמְכֵי – הַיְנוּ בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, בְּחִינַת: יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם; כִּי עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל כַּנַּ"ל, כִּי עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת – שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה יִרְאָה, וְעַל יְדֵי הַיִּרְאָה נִמְשָׁךְ אֲרִיכוּת הַיָּמִים, בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הָעֲשִׁירוּת לְתוֹךְ הָאֲרִיכוּת יָמִים כַּנַּ"ל:

יא

וְזֶה: פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' וְכוּ' –

דָּא תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא דְּמִתְבַּטְּלָא אִי לָא אִתְעֲבֵד בְּתִקּוּנֵי דָּא, וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְמַר – הַיְנוּ תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא, שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל, שֶׁהוּא מִתְבַּטֵּל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם, אִם אֵינוֹ נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי בְּחִינַת תִּקּוּנִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק, בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים הַנַּ"ל.

כְּתִיב: אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ. וּכְתִיב: מִי כָמוֹךָ בָּאֵלִים ה' – זֶה בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁהוּא שֶׁבַח שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַמִּתְעוֹרְרִים מִלְּמַטָּה, בְּחִינַת: אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ; וְאַחַר כָּךְ הוּא אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: מִי כָמוֹכָה בָּאֵלִים ה'.

קָרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ וְכוּ' וּלְרַבִּי אַבָּא, וְאָמַר: אֲנַן כְּלָלָא דְּכֹלָּא – הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה, שֶׁהוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה קַוִּין הַנַּ"ל. בְּחִינַת: מוֹרָא שָׁמַיִם, וּמוֹרָא הָרַב, וּמוֹרָא אָב וָאֵם. נִמְצָא, שֶׁעַל יְדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, וְרַבִּי אַבָּא תַּלְמִידוֹ, נִשְׁלָם הַיִּרְאָה. שֶׁעַל יְדֵי זֶה בָּא אֲרִיכוּת יָמִים, בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק כַּנַּ"ל.

אִשְׁתִּיקוּ, שְׁמַעוּ קָלָא – הַיְנוּ שֶׁאוֹתָן שֶׁהָיוּ בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה, בְּחִינַת אִלְּמִים, וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְדַבֵּר עַל יְדֵי בְּחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ"ל. שְׁמַעוּ קָלָא – הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת זַכָּאָה מָאן דְמַלֵּיל עַל אֻדְנָא דְּשָׁמַע כַּנַּ"ל.

וְאַרְכְּבוּתֵהּ דָּא לְדָא נָקְשָׁן – זֶה בְּחִינַת הוֹלָדָה, בְּחִינַת זִוּוּג הַגּוּפָנִי. כִּי עַל יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים, עַל יְדֵי זֶה לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זִוּוּג הַנְּשִׁיקִין שֶׁקּוֹדֵם לַזִּוּוּג הַגּוּפָנִי כַּנַּ"ל.

מַאי קָלָא, קָלָא דִּכְנוּפְיָא עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְפֵי – הַיְנוּ בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁמַּלְבִּישִׁין בָּהֶם אֶת הַפָּנִים שֶׁל תּוֹרָה כַּנַּ"ל. כִּי הַהִתְלַבְּשׁוּת הוּא בְּחִינַת כָּנָף, בְּחִינַת (ישעיהו ל׳:כ׳) וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ; וְעַל יְדֵי זֶה הַהִתְלַבְּשׁוּת מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה וּמַתְחִילִין לְדַבֵּר, בִּבְחִינַת (קהלת י׳:כ׳): וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר, הַכֹּל כַּנַּ"ל:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

אדַּע שֶׁיֵּשׁ שְׁבִילֵי הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל מְאד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לַהִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת כִּי אִם עַל-יְדֵי עֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאד. וּבְנֵי יִשָׂשׂכָר שֶׁהָיָה לָהֶם הִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת בִּבְחִינַת: ''וּמִבְּנֵי יִשָׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה'' (דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א י''ב לג) לֹא זָכוּ לָזֶה כִּי אִם עַל-יְדֵי עֲשִׁירוּת, בְּחִינַת: ''יִשָׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם'' (בְּרֵאשִׁית מ''ט יד) וְתַרְגּוּמוֹ: 'עַתִּיר בְּנִכְסִין'. וְעַל כֵּן כָּל הַנְּבִיאִים הָיוּ עֲשִׁירִים כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְכֵן עוֹד כַּמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים מְאד שֶׁהָיוּ עֲשִׁירִים גְּדוֹלִים מְאד. בִּפְרָט אוֹתָם שֶׁעָבַר דֶּרֶךְ יָדָם הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהֵבִיא הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל וְכֵן רַבִּי שֶׁסִּדֵּר וְחָתַם אֶת הַמִּשְׁנָיוֹת וְכֵן רַב אַשִׁי שֶׁסִּדֵּר וְחָתַם אֶת הַתַּלְמוּד, שֶׁכֻּלָּם הָיוּ עֲשִׁירִים גְּדוֹלִים מְאד כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. כִּי צְרִיכִין עֲשִׁירוּת גָּדוֹל לַהִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת כַּנַּ''ל:
בלָבוֹא לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הַזֹּאת הוּא עַל-יְדֵי אֲרִיכַת יָמִים הַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה שֶׁכָּל יוֹם וְכָל שָׁעָה שֶׁבָּאָה אַחַר-כָּךְ תִּהְיֶה אֲרֻכָּה וּרְחָבָה יוֹתֵר בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה. כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם מִמָּקוֹם שֶׁמַּתְחִיל אֵצֶל כָּל אֶחָד בַּתְּחִלָּה הוּא קָצָר הַיְנוּ שֶׁבִּתְחִלַּת הַיּוֹם קָשָׁה עָלָיו מְאד הָעֲבוֹדָה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. וְעַל כֵּן צְרִיכִין הִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאד בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְבַל יִפּל מִזֶּה שֶׁרוֹאֶה כְּבֵדוּת הָעֲבוֹדָה בְּכָל יוֹם, רַק יִתְחַזֵּק בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מִן הַמֵּצַר והדוחק וְהַכְּבֵדוּת הַגָּדוֹל כְּפִי מַה שֶּׁיּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר וְאַחַר-כָּךְ יִהְיֶה מִתְרַחֵב וְהוֹלֵךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה שֶׁבָּאָה אַחַר-כָּךְ יִרְאֶה לְהַגְדִּילָהּ וּלְהַרְחִיבָהּ בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה וְכֵן בְּכָל יוֹם מִימֵי חַיָּיו יִרְאֶה לְהַגְדִּילוֹ וּלְהַרְחִיבוֹ בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה יְתֵרָה מִיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו וְכֵן לְעוֹלָם, וְזֶה עִקַּר אֲרִיכַת יָמִים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶהוּ: ''וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים'' (בְּרֵאשִׁית כ''ד א) הַיְנוּ אֲרִיכַת יָמִים הַנַּ''ל וְעַל-יְדֵי-זֶה: ''וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכּל'' הַיְנוּ בַּעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ''ל:
געַל-יְדֵי יִרְאָה זוֹכִין לַאֲרִיכַת יָמִים הַנַּ''ל בְּחִינַת: ''יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים'' (מִשְׁלֵי י' כז) הַיְנוּ שֶׁהַיִּרְאָה מְבִיאָה תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְאָרְכִין וְנִתְרַחֲבִין הַיָּמִים כַּנַּ''ל:
דיֵשׁ כַּמָּה מִינֵי חֵן שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁעוֹשִׂין בְּנֵי-אָדָם בַּעֲמִידָה וּבַאֲכִילָה וּבְדִבּוּרָם עִם בְּנֵי-אָדָם וְכֵן בִּשְׁאָר דְּבָרִים, וּלְכָל דָּבָר יֵשׁ חֵן אַחֵר מְיֻחָד, וְהָאָדָם נִלְכָּד בָּזֶה עַל-יְדֵי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר מִתַּאֲוַת הֶבֶל יופי הַנָּשִׁים, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, בְּחִינַת: ''שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיּפִי'' (שָׁם ל''א ל), וְעַל-יְדֵי-זֶה בָּא לַעֲנִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ''אַל תַּחְמד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ, כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם'' (שָׁם ו' כו) וְזֶה בְּחִינַת: ''הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעַט'' (שָׁם י''ג יא), עַל-יְדֵי הֶבֶל הַיּפִי נִתְמַעֵט הַהוֹן. וְיִרְאָה הִיא הַהִפּוּךְ מִזֶּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ''שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל'' (שָׁם ל''א ל). נִמְצָא שֶׁעַל-יְדֵי יִרְאָה נִצּוֹלִין מִתַּאֲוַת שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיּפִי שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה בָּאִין לַעֲנִיּוּת וְזוֹכִין עַל יָדָהּ לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ''ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ''ל:
העִקַּר הִתְבּוֹנְנוּת הַשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה עַל תִּקּוּנוֹ שֶׁיּוּכַל לְהִתְבּוֹנֵן הוּא עַל-יְדֵי לֵחוֹת וּשְׁמָנִים שֶׁבַּגּוּף. וְעַל-יְדֵי תַּאֲוַת נִאוּף וְהֶבֶל הַיּפִי נִפְסֶקֶת הַנְּשִׁימָה (עַיֵּן פְּנִים) שֶׁהִיא עִקַּר חִיּוּת הָאָדָם, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְיַבְּשִׁין לֵחוֹת הַגּוּף וְנִתְקַלְקֵל הִתְבּוֹנְנוּת הַמּחַ וְהַשֵׂכֶל. וְעַל כֵּן כָּל הַמְשֻׁגָּעִים נַעֲשִׂין עַל-יְדֵי נִאוּף כַּיָּדוּעַ. וְכֵן שְׁאָר בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם מְשֻׁגָּעִים אֲבָל יֵשׁ בָּהֶם חֶסְרוֹן וּבִלְבּוּל הַדַּעַת הַרְבֵּה הַכּל בָא עַל-יְדֵי נִאוּף שֶׁמְּיַבֵּשׁ לֵחוֹת וּשְׁמָנִים שֶׁבַּגּוּף וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְקַלְקֵל הַשֵׂכֶל כַּנַּ''ל:
ושְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה הוּא בְּשָׁלשׁ בְּחִינוֹת וְכָל בְּחִינָה כְּלוּלָה מִשָּׁלשׁ. הַבְּחִינָה הָרִאשׁוֹנָה מוֹרָא שָׁמַיִם שֶׁהִיא עַל-יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ וְדַעְתּוֹ, וְצָרִיךְ שֶׁכָּל הַשְּׁלשָׁה מחִין יִהְיוּ מְלֵאִים מִיִּרְאַת ה'. הַבְּחִינָה הַשְּׁנִיָּה מוֹרָא רַבָּךְ שֶׁהִיא עַל-יְדֵי הַלִּמּוּד שֶׁמְּקַבֵּל מֵהָרַב וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיכָהּ בְּכָל שְׁלשָׁה חֶלְקֵי הַלִּמּוּד בְּחִינַת: 'אוֹרַיְתָא תְּלִיתָאָה' (שַׁבָּת פ''ח). הַבְּחִינָה הַשְּׁלִישִׁית מוֹרָא אָב וָאֵם וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיכָהּ בִּבְחִינַת ''בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת''. (מִשְׁלֵי י''ט) וְצָרִיךְ שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הַיִּרְאָה עַל כָּל שְׁלשָׁה חֶלְקֵי הָעֲשִׁירוּת שֶׁהֵם נַחֲלַת אָבוֹת בְּחִינַת: 'לְעוֹלָם יַשְׁלִישׁ אָדָם אֶת מְעוֹתָיו שְׁלִישׁ בְּקַרְקַע וּשְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא וּשְׁלִישׁ תַּחַת יָדוֹ' (בָּבָא מְצִיעָא מ''ב):
זבְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ לֹא נִזְכַּר תֵּבַת עֲשִׁירוּת רַק שָׁלשׁ פְּעָמִים הַיְנוּ אֵצֶל סְדוֹם: ''וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם'' (בְּרֵאשִׁית י''ד כג). וְאֵצֶל רָחֵל וְלֵאָה ''כִּי כָל הָעשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלהִים'' וְכוּ' (שָׁם ל''א טז). וְאֵצֶל שְׁקָלִים: ''הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה'' (שְׁמוֹת ל' טו), כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה חֶלְקֵי הָעֲשִׁירוּת הַנַּ''ל. שְׁלִישׁ שֶׁבִּפְרַקְמַטְיָא הוּא כְּנֶגֶד הָעֲשִׁירוּת שֶׁנִּזְכַּר אֵצֶל סְדוֹם, כִּי בִּסְדוֹם כְּתִיב: ''הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל'' (אִיּוֹב כ''ח ד), שֶׁרָצוּ לְבַטֵּל הַמַּשָׂא וּמַתָּן שֶׁהוּא בְּחִינַת רֶגֶל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ''שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ'' (דְּבָרִים ל''ג יח) וְעַל כֵּן צָרִיךְ דַּוְקָא שְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא וּמַשָׂא וּמַתָּן. וּשְׁלִישׁ שֶׁבְּקַרְקַע הוּא כְּנֶגֶד הָעֲשִׁירוּת שֶׁאֵצֶל רָחֵל וְלֵאָה כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הָעֲשִׁירוּת הוּא רַק בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת הַתּוֹרָה, אֲבָל בְּלֹא זֶה הָעֲשִׁירוּת הוּא פְּסֹלֶת וְהוּא רַק בִּשְׁבִיל נָשִׁים וּקְטַנֵּי הַדַּעַת כְּמוֹתָן. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רָחֵל וְלֵאָה כִּי כָל הָעשֶׁר וְכוּ' שֶׁהוּא לֹא בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ, הַיְנוּ שֶׁהוּא רַק בִּשְׁבִיל נָשִׁים וּקְטַנֵּי הַדַּעַת אֲבָל: ''וְאַתָּה כָּל אֲשֶׁר אָמַר אֵלֶיךָ אֱלהִים עֲשֵׂה'' הַיְנוּ שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לָעֲשִׁירוּת בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת בְּגַדְלוּת ה' וּכְנֶגֶד זֶה צָרִיךְ שְׁלִישׁ בְּקַרְקַע בְּחִינַת: 'אִשָּׁה קַרְקַע עוֹלָם הִיא' (סַנְהֶדְרִין ע''ד). וּשְׁלִישׁ שֶׁבְּיָדוֹ הוּא כְּנֶגֶד הָעֲשִׁירוּת שֶׁנִּזְכַּר אֵצֶל שְׁקָלִים שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם בְּחִינַת: ''אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ'' (אִיּוֹב י''ב י):
חהִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה הוּא עַל-יְדֵי פְּקִידַת עֲקָרוֹת (עַיֵּן פְּנִים), וְכָל מַה שֶּׁנִּפְקָדִין עֲקָרוֹת בְּיוֹתֵר נִתְגַּלֶּה הַיִּרְאָה בְּיוֹתֵר. וְעַל כֵּן בְּראשׁ הַשָּׁנָה הָיָה פְּקִידַת יִצְחָק שֶׁהוּא תּקֶף הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה מְאד בְּחִינַת פַּחַד יִצְחָק, וּכְשֶׁנִּפְקְדָה שָׂרָה נִפְקְדוּ כַּמָּה עֲקָרוֹת עִמָּהּ כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְעַל-יְדֵי יִרְאָה זוֹכִין לַאֲרִיכַת יָמִים בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ''ל וְעַל כֵּן אָמְרָה שָׂרָה: ''כִּי יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָיו'' (בְּרֵאשִׁית כ''א ז) כִּי עַל-יְדֵי לֵדַת יִצְחָק שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה עַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ אֲרִיכַת יָמִים בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ''ל:
טפְּקִידַת עֲקָרוֹת נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי שֶׁמְּעוֹרְרִין אֶת בְּנֵי אָדָם מִשְּׁינָתָם. כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם וְאַף שֶׁנִּדְמֶה לְהָעוֹלָם שֶׁהוּא עוֹבֵד אֶת ה' וְעוֹסֵק בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה כִּי כָּל עֲבוֹדָתוֹ נִשְׁאָר לְמַטָּה כִּי הִיא בְּלֹא חִיּוּת וְשֵׂכֶל וְאֵין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נַחַת מִמֶּנָּה וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְרוֹמֵם וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה. וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ לִבְחִינַת שֵׁנָה עַל-יְדֵי תַּאֲווֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים. וְיֵשׁ שֶׁהֵם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְיָפִים רַק שֶׁנְּפִילָתָם הִיא עַל-יְדֵי אֲכִילָה, כִּי לִפְעָמִים, כְּשֶׁאוֹכֵל אָדָם מַאֲכָל שֶׁלֹּא נִתְבָרֵר עֲדַיִן לְמַאֲכַל אָדָם, עַל-יְדֵי-זֶה אוֹבֵד אֶת פָּנָיו הַיְנוּ חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ בְּחִינַת: ''חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו'' (קהֶלֶת ח' א) (עַיֵּן פְּנִים) וְנוֹפֵל לִבְחִינַת שֵׁנָה. וּצְרִיכִין לְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ וְאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרוֹ כִּי אִם כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר תְּחִלָּה קְצָת מֵעַצְמוֹ כִּי צָרִיךְ אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא. רַק כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ אִם לֹא הָיוּ מְעוֹרְרִין אוֹתוֹ הָיָה נִשְׁאָר יָשֵׁן יוֹתֵר עַל כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר צְרִיכִין לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו וּלְהַלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַפָּנִים בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת. וְיֵשׁ שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה וְהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנִים. וּצְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ אֶת הַפָּנִים דַּוְקָא, כִּי כְּמוֹ כְּשֶׁמְּרַפְּאִין אֶת הָעִוֵּר צְרִיכִין לְסָגְרוֹ וּלְצַמְצֵם לוֹ אֶת הָאוֹר כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ מַה שֶּׁיִּרְאֶה אֶת הָאוֹר פִּתְאם, כֵּן לָזֶה שֶׁהָיָה בְּשֵׁנָה וּבַחֹשֶׁךְ זְמַן רַב כְּשֶׁרוֹצִין לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו וּלְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ צְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַפָּנִים בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ פִּתְאם הָאוֹר (עַיֵּן פְּנִים עוֹד שְׁנֵי טְעָמִים עַל זֶה). וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בָּזֶה שֶׁמַּלְבִּישִׁין אֶת הַפָּנִים, כִּי יֵשׁ מִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרוֹ בַּפָּנִים שֶׁלּוֹ וּצְרִיכִין לְהַרְאוֹת וּלְהַלְבִּישׁ לוֹ פָּנִים גָּבהַּ מִמַּדְרֵגַת הַפָּנִים שֶׁלּוֹ שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ בִּשְׁעַת שֵׁנָה. וְיֵשׁ מִי שֶׁנָּפַל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה וּנְפִילָתוֹ גְּדוֹלָה מְאד רַחֲמָנָא לִצְלָן, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרוֹ בְּשׁוּם פָּנִים מֵהַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנִים כִּי אִם עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים מְקַבְּלִין חִיּוּת מִשָּׁם וְעַל יָדָם יְכוֹלִים לְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁנָּפַל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה רַחֲמָנָא לִצְלָן. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָבוֹא לְצַדִּיק כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ בְּתִקּוּנִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא יְבַלֶּה יָמָיו חַס וְשָׁלוֹם בְּשֵׁנָה. וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה פְּקִידַת עֲקָרוֹת כִּי מִקּדֶם כְּשֶׁהָיוּ בִּבְחִינַת שֵׁנָה הָיוּ חֵרְשִׁים שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ הִתְעוֹרְרוּת הֶחָכָם וְעַל-יְדֵי-זֶה לֹא יָכְלוּ גַּם כֵּן לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי 'סְתָם חֵרֵשׁ הוּא שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר' (חֲגִיגָה ב). וְעַכְשָׁו כְּשֶׁמְּעוֹרְרוֹ הֶחָכָם וְשׁוֹמֵעַ דְּבָרָיו אָז יוּכַל לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה הַדִּבּוּר מְצֻמְצָם אֶצְלָם כָּל-כָּךְ זְמַן רַב מְאד שֶׁהָיוּ חֵרְשִׁים וְאִלְּמִים עַל כֵּן עַכְשָׁו כְּשֶׁיּוֹצֵא הַדִּבּוּר יוֹצֵא בְּכֹחַ גָּדוֹל בִּבְחִינַת: ''גִּבּרֵי כֹחַ עשֵׂי דְּבָרוֹ'' (תְּהִלִּים ק''ג כ), וְזֶה הַכֹּחַ בָּא לִכְלִי הַהוֹלָדָה בְּחִינַת: ''כּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי'' (בְּרֵאשִׁית מ''ט ג). וּצְרִיכִין לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיוּ כְּלֵי הַדִּבּוּר סְמוּכִין וּקְרוֹבִין אֶל כְּלֵי הַהוֹלָדָה שֶׁהֵם הַכְּלָיוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל כֹּחַ הַדִּבּוּר, הַיְנוּ שֶׁיֵּצֵא הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת: ''קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם'' (יִרְמְיָה י''ב ב) וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה פְּקִידַת עֲקָרוֹת. נִמְצָא שֶׁעַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא מְעוֹרֵר אֶת הָעוֹלָם מִשְּׁנָתָם עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת נַעֲשֶׂה פְּקִידַת עֲקָרוֹת וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ יִרְאָה גְּדוֹלָה וְזוֹכִין לְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ''ל:
יכְּשֶׁעוֹסֵק לְעוֹרֵר אֶת בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִתַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הָרָע שֶׁלָּהֶם. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לִשְׁמר עַצְמוֹ מִזֶּה שֶׁלֹא יִשְׁמְעוּ תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, עַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁלִּמּוּדוֹ עִם תַּלְמִידָיו יִהְיֶה כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לַחֲבֵרוֹ וּכְאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין צ''ט) (עַיֵּן פְּנִים). וְאָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵר אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִהְיוּ דְּבָרָיו נִכְתָּבִין בְּכֹחַ הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַתַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן רַק יִהְיוּ נִשְׁכָּחִין מִמֶּנּוּ:
יאבִּטְחוֹנֵי הַדּוֹר הֵם בְּחִינַת כְּלֵי הַהוֹלָדָה, וְעַל כֵּן הַכְּלָיוֹת שֶׁהֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה נִקְרָאִים בְּטוּחוֹת, כִּי כָּל הַהוֹלָדוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִים עַל-יְדֵי בִּטָּחוֹן. וְעַל כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁשּׁוֹמְעִין וְלוֹמְדִין סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִצַּדִּיקִים גְּדוֹלִים, שֶׁמְּעוֹרְרִין אֶת בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַתְחִילִין לְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבֶאֱמֶת, עַד שֶׁהַכֹּחַ הַזֶּה בָּא לִכְלֵי הַהוֹלָדָה כַּנַּ''ל, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְחַזֵּק הַבִּטָּחוֹן דִּקְדֻשָּׁה וְנִפְקָדִים הָעֲקָרוֹת וְזוֹכִין לְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ''ל:
יביֵשׁ בִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא בְּחִינַת ''מִבְטָח בּוֹגֵד'' (מִשְׁלֵי כ''ה יט). וְעַל-יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת הַזִּוּוּגִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל הוֹלָדָה שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּטָּחוֹן בְּחִינַת כְּלָיוֹת שֶׁהֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה כַּנַּ''ל בְּחִינַת: ''בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ'' (מִשְׁלֵי ל''א יא), עַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁבָּר הַבִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר. וְעַל זֶה מְרַמֵּז מַה שֶּׁשּׁוֹבְרִין כְּלֵי חֶרֶס בִּשְׁעַת הִתְקַשְּׁרוּת הַשִּׁדּוּכִים בִּבְחִינַת: ''וַתִּבְטְחוּ בְּעשֶׁק וְנָלוֹז וְכוּ' וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים וְכוּ' וְלֹא יִמָּצֵא בִּמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ'' וְכוּ' (יְשַׁעְיָה ל' יב-ד). וּנְבָאֵר הַדָּבָר קְצָת כִּי עִקַּר מַעֲלַת הַבִּטָּחוֹן הוּא לִבְטחַ בַּה' וְלַעֲשׂוֹת טוֹב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ''בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב'' (תְּהִלִּים ל''ז ג). דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְבַּלְבֵּל בְּתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ מֵחֲמַת דַּאֲגַת וְטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה, רַק יַעֲסֹק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה וְיִבְטַח בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּפַרְנְסוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו. וְאִם אֵינוֹ אוֹחֵז בְּבִטָּחוֹן כָּזֶה שֶׁיְּסַלֵּק עַצְמוֹ מֵעִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי וְרוֹצֶה לַעֲסֹק בְּמַשָׂא-וּמַתָּן אוֹ בִּמְלָאכָה גַּם כֵּן, עַל כָּל פָּנִים יִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה וְיִתְפַּלֵּל בִּזְמַנּוֹ וְכוּ' וְלֹא יִדְאַג וְלֹא יִתְבַּלְבֵּל מֵחֲמַת דַּאֲגַת הַפַּרְנָסָה רַק יִבְטַח בַּה'. גַּם לְעִנְיַן צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים וּלְהוֹצִיא מָמוֹן עַל עִסְקֵי מִצְווֹת יִהְיֶה לוֹ בִּטָּחוֹן בַּה' שֶׁיְּמַלֵּא מַחְסוֹרוֹ וּבִגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרְכֵהוּ ה'. וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין מַעֲשָׂיו עוֹלִים יָפֶה כָּרָאוּי אַל יִפּל מִבִּטָּחוֹן מֵחֲמַת זֶה לוֹמַר מִי אָנכִי לִבְטחַ וְלִשָּׁעֵן בַּה' מֵאַחַר שֶׁהֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי כָּל-כָּךְ. רַק יִבְטַח בְּחַסְדֵּי ה' אֲשֶׁר לֹא תַמְנוּ וּבְרַחֲמָיו שֶׁאֵינָם כָּלִים, שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו וְיָזִין וִיפַרְנֵס אוֹתוֹ גַּם כֵּן כִּי ''טוֹב ה' לַכּל''. וְאַל יַטְרִיד עַצְמוֹ בְּדַאֲגוֹת וְטִרְדוֹת הַפַּרְנָסָה מֵחֲמַת קַטְנוּתוֹ בְּעֵינֵי עַצְמוֹ רַק יִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן אֵיךְ שֶׁהוּא מֵחֲמַת שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם. וְכָל זֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הוּא בִּטָּחוֹן דִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עַוְלָה חַס וְשָׁלוֹם מִכָּל-שֶׁכֵּן אֵיזֶה גְּזֵלָה וְרַמָּאוּת אוֹ לַעֲסֹק בְּזִיּוּפִים וּשְׁקָרִים וְלִסְחֹר בִּסְחוֹרוֹת מִחוּץ לַמְּדִינָה שֶׁאֲסָרָם הַמַּלְכוּת, וְלִבְטחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצִּילוֹ וְיַעֲזר לוֹ לִגְמֹר הָעֵסֶק שֶׁלֹּא יִתְוַדַּע הַדָּבָר, זֶהוּ בִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא בְּחִינַת ''מִבְטָח בּוֹגֵד'' הַנַּ''ל בְּחִינַת: ''וַתִּבְטְחוּ בְּעשֶׁק וְנָלוֹז'' וּבִטָּחוֹן כָּזֶה הוּא כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר שֶׁאֵין בּוֹ תִּקְוָה. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָׂא-וּמַתָּן בִּגְדוֹלוֹת מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה וּמַרְבֶּה לִלְווֹת מִכַּמָּה אֲנָשִׁים וּבוֹטֵחַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזְרוֹ לִגְמר הַמַּשָׂא-וּמַתָּן, גַּם זֶה הוּא בִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא. אַדְּרַבָּה צָרִיךְ לִבְטחַ בְּבִטָּחוֹן חָזָק שֶׁאֲפִלּוּ אִם לֹא יַנְהִיג מַשָׂא-וּמַתָּן גָּדוֹל כָּזֶה אַף-עַל-פִּי-כֵן יְפַרְנְסוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין דְּבָרִים הַרְבֵּה מִתּוֹךְ דְּבָרֵינוּ אֵיךְ לִבְרחַ מִבִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה וּלְהִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן דִּקְדֻשָּׁה אַף אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא וְכַנַּ''ל:
יגתְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּראשׁ-הַשָּׁנָה הִיא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁמְּעוֹרְרִין בְּנֵי הָעוֹלָם מֵהַשֵּׁנָה שֶׁלֹּא יְבַלּוּ יְמֵיהֶם בְּשֵׁנָה חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל-יְדֵי-זֶה מוֹצִיאִין הַדִּבּוּר בְּכֹחַ גָּדוֹל וְנִמְשָׁךְ בִּטָּחוֹן וּפְקִידַת עֲקָרוֹת וְנִמְשָׁךְ יִרְאָה גְּדוֹלָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִצּוֹלִין מִנִּאוּף וּמֵהֶבֶל הַיּפִי וּמֵחֵן שֶׁל שֶׁקֶר וְזוֹכִין לַאֲרִיכַת יָמִים דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ''ל וְזוֹכִין לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל מְאד בַּתּוֹרָה. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי תְּקִיעַת שׁוֹפָר שֶׁל ראשׁ-הַשָּׁנָה אֵצֶל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַתִּקּוּנִים הָאֵלֶּה:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה ס' - פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן]יְהֹוָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי יְהֹוָה פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר.

יִרְאָה וָרַעַד יָבוֹא בִי וַתְּכַסֵּנִי פַּלָּצוּת, סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי. מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ. אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו. עַל כֵּן מִפָּנָיו אֶבָּהֵל אֶתְבּוֹנֵן וְאֶפְחַד מִמֶּנּוּ:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא, קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, אֲשֶׁר יִרְאָתְךָ וְאֵימָתְךָ עַל כָּל שִׁנְאַנֵּי שַׁחַק וְעַל כָּל הַשְּׂרָפִים וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, וְעַל כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְעַל כָּל דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, כֻּלָּם יִרְעֲדוּן וְיִפְחֲדוּן מֵאֵימַת שְׁמֶךָ.

חוּס וַחֲמֹל עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה, וְתַשְׁפִּיעַ וְתַמְשִׁיךְ עָלַי יִרְאָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְיָרֵא וְלִפְחוֹד וְלִרְעֹד מִמְּךָ תָמִיד בֶּאֱמֶת,

בְּפַחַד וּבְרַעַד נַמְלִיכְךָ עָלֵינוּ, וְנִזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ יִרְאָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל רְמַ"ח אֵבָרֵינוּ וּשְׁסָ"ה גִידֵינוּ, וְתִהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנֵינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן כְּלָל, לֹא בְשׁוֹגֵג וְלֹא בְמֵזִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. וְיִרְאַת יְהֹוָה תִּהְיֶה חוֹפֶפֶת עָלֵינוּ תָמִיד בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי יִרְאַת יְהֹוָה לְהַאֲרִיךְ וּלְהַגְדִּיל יָמֵינוּ לְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה תּוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה יְתֵרָה, וְיִהְיוּ נִתְרַחֲבִין וְנִתְאָרְכִין וְנִתְגַּדְּלִין כָּל יָמֵינוּ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים דִּקְדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְלֹא נְבַלֶּה יָמֵינוּ לָהֶבֶל חַס וְשָׁלוֹם, רַק נִזְכֶּה לִשְׁמֹר אֶת כָּל יָמֵינוּ וְשָׁעוֹתֵינוּ וְעִתּוֹתֵינוּ וּרְגָעֵינוּ לְהוֹסִיף בְּכָל פַּעַם תּוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה מְרֻבָּה עַל־יְדֵי יִרְאַת יְהֹוָה, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב יִרְאַת יְהֹוָה תּוֹסִיף יָמִים.

וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתִרְאֶה בְעָנְיֵינוּ וְדֹחֲקֵנוּ, וּבַצָּר תַּרְחִיב לָנוּ. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת עֹצֶם רִבּוּי צָרוֹתֵינוּ וְדֹחֲקֵנוּ וְעָנְיֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְחִלָּתוֹ, כִּי צַר לָנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַתְחִיל בְּשׁוּם עֲבוֹדָה לֹא תוֹרָה וְלֹא תְפִלָּה וְלֹא צְדָקָה וְלֹא שׁוּם עוּבְדָא דִקְדֻשָּׁה.

וּבְכָל יוֹם וָיוֹם יִצְרֵנוּ מִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ חַס וְשָׁלוֹם, וּמַכְבִּיד עָלֵינוּ עֹל עֲבוֹדָתְךָ מְאֹד מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֶרֶךְ, וְלוֹחֵץ אוֹתָנוּ בְּחָזְקָה, וּמְבַלְבֵּל אֶת דַּעְתֵּנוּ וּמְיַגֵּעַ וּמְעַנֶּה אֶת נַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, וְסוֹתֵם וְסוֹגֵר כָּל הַשְּׁעָרִים וְהַשְּׁבִילִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה מִפָּנֵינוּ, וְרוֹצֶה לְאָסְרֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם בְּכַבְלֵי עֳנִי וּבַרְזֶל, וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבֵּנוּ עַד אֲשֶׁר נִכְשַׁלְנוּ וְאֵין עוֹזֵר:

מָלֵא רַחֲמִים, אֲדוֹן כֹּל, אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ אֶת צָרוֹת לְבָבֵינוּ, כִּי רַע וָמַר, כִּי נָגַע עַד הַנֶּפֶשׁ. אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ, רְאֵה נָא בְעָנְיֵינוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, חוּס וְרַחֵם וַחֲמֹל נָא עָלֵינוּ. תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים, וְתֶן לָנוּ כֹחַ וּגְבוּרָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם וּבְכָל רֶגַע וָרֶגַע וּבְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה וּבְכָל עֵת וָעֵת, שֶׁנִּזְכֶּה תָמִיד לִדְחוֹת וּלְגָרֵשׁ וּלְבַטֵּל יִצְרֵנוּ הָרָע מִקִּרְבֵּנוּ, וּלְקַבֵּל עָלֵינוּ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע. וּלְהַאֲרִיךְ יָמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ עַל־יְדֵי יִרְאַת יְהֹוָה בֶּאֱמֶת, לְהוֹסִיף קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, וּבְכָל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ וּבְכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים אֲמִתִּיִּים, לְזִקְנָה וְשֵׂיבָה טוֹבָה דִּקְדֻשָּׁה, וְלֹא נְאַבֵּד יוֹם אֶחָד וְלֹא שָׁעָה אַחַת מִכָּל יָמֵינוּ לְעוֹלָם. בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה בְּעֵת אֲשֶׁר תַּאַסְפֵנוּ אֵלֶיךָ בְּשָׁלוֹם, לָבוֹא וְלַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת לְפָנֶיךָ עִם כָּל יָמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ, שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם שְׁלֵמִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה עַל קְדֻשָּׁה, וְלֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד:

וּבְכֵן תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָמִיד מֵחֵן שֶׁל שֶׁקֶר וּמֵהֶבֶל הַיֹּפִי, וְלֹא אֶחְמֹד וְלֹא אֶתְאַוֶּה בִּלְבָבִי הֶבֶל יֹפִי הַנָּשִׁים, וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם, וְלֹא אָתוּר אַחַר לְבָבִי וְאַחַר עֵינַי כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, אַל תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ, כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם:

אָנָּא יְהֹוָה, חוּס וַחֲמֹל עָלֵינוּ בְּמַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד, חֲמֹל עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְאַל תַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ כַּחֲטָאֵינוּ וְאַל תְּדִינֵנוּ כְּמִפְעָלֵינוּ.

זַכֵּנוּ לָסוּר מֵרָע, הַצִּילֵנוּ מֵרַע כָּזֶה, זַכֵּנוּ מֵעַתָּה לִהְיוֹת שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה בֶּאֱמֶת.

חֲמֹל עַל נַפְשֵׁנוּ הַקְּדוֹשָׁה וְהַצִּילֵנוּ מִנִּי שָׁחַת, הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה אִנָּצְלָה מִשּׂוֹנְאַי וּמִמַּעֲמַקֵּי־מָיִם. אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ. כִּי מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שַׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ.

כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר מִמַּה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר, כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד אֲנִי מַשְׁלִיךְ אֶת יְהָבִי.

הִנְנִי לְפָנֶיךָ מָלֵא בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, עֲשֵׂה עִמִּי מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְהַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת. וְהַצִּילֵנִי מִפְּגַם הַבְּרִית וְלֹא יָבוֹא עָלַי שׁוּם הִרְהוּר רָע וְלֹא שׁוּם מַחֲשָׁבָה רָעָה כְּלָל,

וּתְקַדְּשֵׁנִי בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה תָמִיד. וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָמִיד מִשֶּׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, וּתְזַכֵּנִי שֶׁלֹּא אֶנְהוֹג בְּעַצְמִי שׁוּם חֵן שֶׁל שֶׁקֶר, לֹא בִּישִׁיבָה וְלֹא בַּעֲמִידָה וְלֹא בַּהֲלִיכָה, וְלֹא בַּאֲכִילָתִי וּבְדִבּוּרִי עִם בְּנֵי אָדָם, וּבְכָל שְׁאָר תְּנוּעוֹת וַעֲסָקִים עִם בְּנֵי אָדָם, אֲשֶׁר בְּנֵי אָדָם נִלְכָּדִים בְּאֵלּוּ הַחִנּוֹת שֶׁל שֶׁקֶר מְאֹד, וּמִתְנַהֲגִים בְּחֵן מְיֻחָד לְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה. אָנָּא יְהֹוָה, רַחֵם עָלֵי וְשָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִכָּל אֵלּוּ מִינֵי חֵן שֶׁל שֶׁקֶר, וְלֹא אֶלָּכֵד בָּהֶם כְּלָל בְּשׁוּם תְּנוּעָה וּבְשׁוּם עֵסֶק,

רַק כָּל מַעֲשַׂי יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה לְהִתְפָּאֵר לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל כַּוָּנָתִי בְּכָל תְּנוּעוֹתַי וַעֲסָקַי יִהְיוּ רַק לְשִׁמְךָ לְבַד, לַיהֹוָה לְבַדּוֹ. וְאַמְשִׁיךְ עָלַי יִרְאָה שְׁלֵמָה תָמִיד מִפָּנֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְיִהְיֶה מוֹרָא שָׁמַיִם עָלַי כְּמוֹרָא בָשָׂר וָדָם, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה לְהַאֲרִיךְ וּלְהַרְחִיב וּלְהַגְדִּיל יָמַי וּשְׁנוֹתַי בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה. וְנִזְכֶּה לְהָאִיר וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל הֶאָרָה וּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה מִתִּקּוּנֵי עַתִּיק, הַנַּעֲשִׂין וְנִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַזְּקֵנִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה.

וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִתַּאֲוַת נִאוּף תָּמִיד, וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְרַחֵם עַל עַצְמֵנוּ לִשְׁמֹר אֶת הַלֵּחוֹת וְהַשְּׁמָנִים שֶׁבְּגוּפֵנוּ שֶׁיַּעֲלוּ אֶל הַמֹּחַ לְהַשְׁלִים וּלְהַגְדִּיל אֶת דַּעְתֵּנוּ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, וְלֹא יֵצְאוּ לַחוּץ חַס וְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי רִבּוּי מִשְׁגָּל חָלִילָה.

וְתַצִּילֵנוּ מֵרוּחַ שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן הַבָּא עַל־יְדֵי תַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל חַס וְשָׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי־זֶה נִתְיַבְּשִׁים חַס וְשָׁלוֹם הַלֵּחוֹת וְהַשְּׁמָנִים שֶׁל הַגּוּף, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשִׂים כָּל הַמְשֻׁגָּעִים שֶׁבָּעוֹלָם.

רַחֵם עָלֵינוּ וְהַצִּילֵנוּ מִזֶּה, וְנָחוּס עַל גּוּפֵנוּ וְנַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, וְנִזְכֶּה לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַשְּׁמָנִים שֶׁבְּגוּפֵנוּ.

וְתַצִּילֵנוּ מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵהֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה, וּתְזַכֵּנוּ לַאֲרִיכַת הַנְּשִׁימָה, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ אֵלֵינוּ תָמִיד רוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע וָרֶגַע.

וְתִשְׁמֹר אֶת שִׂכְלֵנוּ תָמִיד, וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ תָּמִיד בְּכָל עֵת שְׁמָנִים קְדוֹשִׁים לְשִׂכְלֵנוּ, עַד שֶׁיִּהְיֶה שִׂכְלֵנוּ בּוֹעֵר בְּהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, וְיִהְיֶה מֹחֵנוּ וְשִׂכְלֵנוּ הוֹלֵךְ וְגָדוֹל בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה בֶּאֱמֶת. וּתְזַכֵּנוּ לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה הַנִמְשָׁךְ מִפְּסֹלֶת שֶׁל הַלֻּחֹת, אֲשֶׁר מִשָּׁם נִתְעַשֵּׁר מֹשֶׁה,

עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְהִתְבּוֹנְנוּת הָעֶלְיוֹן הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מְאֹד, הַנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה:

וְנִזְכֶּה לְיִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת, בְּכָל חֲלָקֶיהָ וּפְרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ. וְיֻמְשַׁךְ עָלֵינוּ שְׁלֹשָׁה קַוֵּי הַיִּרְאָה הַכְּלוּלִים מִשָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ, שֶׁהֵם, מוֹרָא שָׁמַיִם, וּמוֹרָא הָרַב, וּמוֹרָא אָב וָאֵם, בְּכָל חֲלָקֵיהֶם וּבְחִינוֹתֵיהֶם.

וְתִתֵּן פַּחְדְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים,

וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם:

וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים, וּתְעוֹרְרֵנוּ מִשְּׁנָתֵנוּ,

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ אֵיךְ שֶׁגָּבְרָה עָלֵינוּ הַשֵּׁנָה וְהַתַּרְדֵּמָה, עַד אֲשֶׁר נִסְתַּלְקוּ מֵאִתָּנוּ כָּל הַמֹּחִין דִּקְדֻשָּׁה, וּמַחֲשַׁבְתֵּנוּ טְרוּדָה וּמְבֻלְבֶּלֶת מְאֹד בְּכָל־עֵת בְּהַבְלִי הַזְּמַן וְתַחְבּוּלוֹתָיו, בִּפְרָט אַחַר אֲשֶׁר גִּלִיתָ לָנוּ, כִּי יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁנִּדְמֶה לְהָעוֹלָם עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם עוֹבְדִים אֶת יְיָ וְעוֹסְקִים כָּל יְמֵיהֶם בְּתּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם יְשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם, כִּי כָל עֲבוֹדָתָם אֵין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נַחַת מֵהֶם, כִּי נִשְׁאָר כָּל עֲבוֹדָתָם לְמַטָּה, וְאֵינוֹ יָכֹל לְהִתְרוֹמֵם וּלְהִתְעַלּוֹת לְמַעְלָה, כִּי כָל עֲבוֹדָתָם הִיא בְּלֹא שֵׂכֶל וְחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה, רַק בִּבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת בְּחִינַת שֵׁנָה, וְעַל־כֵּן אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְעַלּוֹת לְמַעְלָה.

וְאַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה וְכַמָּה אָנוּ רְחוֹקִין מִמֹּחִין וְשֵׂכֶל וְחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי גָּבְרָה עָלֵינוּ הַשֵּׁנָה מְאֹד מְאֹד, וְגַם אֲשֶׁר כָּל מַחְשְׁבוֹתֵינוּ אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים קְצָת בַּעֲבוֹדַת יְיָ, הֵם בִּבְחִינַת קַטְנוּת דְּקַטְנוּת מְאֹד, וְהֵם רַק בִּבְחִינַת הַחֲלוֹמוֹת וְהַסִּבּוּבִים וְהַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁעוֹבְרִים עַל הָאָדָם בִּשְׁעַת שֵׁנָה וְתַרְדֵּמָה.

עַל־כֵּן חוּס וַחֲמֹֹל וְַרחֵם נָא עָלֵינוּ מֵעַתָּה עַל־כָּל־פָּנִים וְעוֹרְרֵנוּ מִשְּׁנָתֵנוּ.

כִּי בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים גָּבְרָה עָלֵינוּ הַשֵּׁנָה בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד אֲשֶׁר זֶה יָמִים וְשָׁנִים רַבִּים אֲשֶׁר עוֹסְקִים עִמָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים לְעוֹרְרֵנוּ וּלְהָקִיצֵנוּ מִשְּׁנָתֵנוּ וְתַרְדֵּמָתֵנוּ, וּבְכַמָּה פָּנִים וָאֳפַנִּים וְסִבּוֹת רַבּוֹת וִיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲצוּמוֹת טָרְחוּ וְיָגְעוּ בִּשְׁבִילֵנוּ וְצִמְצְמוּ אֱלָהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ, וְהֵאִירוּ לָנוּ פְּנֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהִלְבִּישׁוּ לָנוּ פְּנֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכַמָּה וְכַמָּה פָּנִים, בִּדְרוּשֵׁי תּוֹרָה וּבְסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר רָאִינוּ בְּסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְשָׁמַעְנוּ מִפִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ, דְּבָרִים גְּבוֹהִים וַעֲצוּמִים וְנוֹרָאִים עַד אֵין סוֹף דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּם רוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, דְּבָרִים הַנִּמְשָׁכִים מֵאִתְּךָ בֶּאֱמֶת, דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְעוֹרֵר וּלְהָקִיץ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם כֻּלָּם מִשְּׁנָתָם הַגְּדוֹלָה כַּגָּדוֹל כַּקָּטָן,

וַעֲדַיִן לֹא נִתְעוֹרַרְנוּ וְלֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ עֲדַיִן. וְעַתָּה מַה יֵּשׁ לָנוּ עוֹד צְדָקָה וְלִזְעֹק עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ.

מַה לַּעֲשׂוֹת לָנוּ וְלֹא עָשָׂה לָנוּ עַל־יְדֵי צַדִּיקָיו וַחֲכָמָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִיּוֹם מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר כֻּלָּם כְּאֶחָד מְעוֹרְרִים וּמְקִיצִים אוֹתָנוּ בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל, וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב.

וַאֲנִי עָנִי וְכוֹאֵב וְגֹוֵעַ, אֵין לִי שׁוּם מָנוֹס וְהַצָּלָה כִּי אִם אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ, קוֹלִי אֶל יְהֹוָה אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה. אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי יְהֹוָה יִסְמְכֵנִי:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ עַל־יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הָעוֹסְקִים לְעוֹרֵר בְּנֵי־אָדָם מִשְּׁנָתָם, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָר לָהֶם לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם כִּי אִם כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר תְּחִלָּה מֵעַצְמוֹ, כִּי צָרִיךְ אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא תְּחִלָּה.

וְאַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק עֲדַיִן מֵאֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת אֲמִתִּי דִּקְדֻשָּׁה. עַל־כֵּן חוּס וַחֲמֹל נָא עָלַי וּשְׁלַח לִי הִתְעוֹרְרוּת אֲמִתִּי בְּלִבִּי, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ בְּלִבִּי קְצָת גֹּדֶל הִתְרַחֲקוּתִי מֵעֲבוֹדַת יְיָ בֶּאֱמֶת, וְעֹצֶם הָרַחֲמָנוּת שֶׁיֵּשׁ עָלַי וְעַל נַפְשִׁי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר בְּהִתְעוֹרְרוּת אֲמִתִּי לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁתְּהֵא תְּפִלָּתִי זֹאת וְצַעֲקָתִי שֶׁאֲנִי צוֹעֵק אֵלֶיךָ וּמִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי, דָּבָר זֶה בְּעַצְמוֹ יִהְיֶה חָשׁוּב לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִתְעוֹרַרְתִּי כְּבָר בְּהִתְעוֹרְרוּת אֲמִתִּי דִּקְדֻשָּׁה מֵעַצְמִי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי בֶּאֱמֶת, עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת הָעוֹסְקִים בָּזֶה לְעוֹרֵר בְּנֵי־אָדָם מִשְּׁנָתָם, בְּאֹפֶן שֶׁתְּהֵא כָּל עֲבוֹדָתִי אֶת יְיָ בְּשֵׂכֶל וְחַיּוּת אֲמִתִּי דִּקְדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת.

אָנָּא יְהֹוָה, אֲשֶׁר אֵין שֵׁנָה וּתְנוּמָה לְפָנֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.

וְאַתָּה מְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וּמֵקִיץ נִרְדָּמִים, מְחַיֵּה מֵתִים וְרוֹפֵא חוֹלִים, פּוֹקֵחַ עִוְרִים וְזוֹקֵף כְּפוּפִים, מֵשִׂיחַ אִלְּמִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים.

אָנָּא בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עוֹרְרֵנִי נָא הֲקִיצֵנִי נָא הֲקִימֵנִי נָא בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי. צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי. רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאתָי. רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי. שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ.

עָזְרֵנִי וְחָנֵּנִי מֵעַתָּה שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר גָּבְרָה עָלַי עַל־יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים, וְגַם עַל־יְדֵי תַאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. עָזְרֵנִי לְהִתְעוֹרֵר בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל.

וְהַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים, וֶהְיֵה עִמָּדִי תָמִיד, וְשָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִפְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְאֶזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתִי תָמִיד בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה בְּלִי שׁוּם תַּאֲוַת הַגּוּף כְּלָל. וְתִהְיֶה אֲכִילָתִי וּשְׁתִיָּתִי תָמִיד מֵאֹכֶל שֶׁנִּתְבָּרֵר לְמַאֲכַל אָדָם,

וְתָגֵן בַּעֲדִי וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי שֶׁלֹּא יָבוֹא לְתוֹךְ פִּי שׁוּם מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר עֲדַיִן לְמַאֲכַל אָדָם, אֲשֶׁר יְכוֹלִין לְאַבֵּד חַס וְשָׁלוֹם אֶת הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי מַאֲכָלִים הַלָּלוּ, וְלִפֹּל לְתוֹךְ שֵׁנָה חַס וְשָׁלוֹם.

רַק אֶזְכֶּה לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה מַאֲכָלִים שֶׁנִּתְבָּרְרוּ, מַאֲכָלִים שֶׁהֵם בִּקְדֻשַּׁת לֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁאֶזְכֶּה עַל יָדָם לְלֵב טוֹב לְלֵב שָׂמֵחַ וּלְפָנִים דִּקְדֻשָּׁה,

וְתַצִּילֵנִי מִמַּאֲכָלִים הַמְּבִיאִין רֹעַ אֶל הַלֵּב:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַצִּילֵנִי מֵרֹעַ הַלֵּב, הַצִּילֵנִי מֵעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, זַכֵּנִי לְטוּב לֵבָב בֶּאֱמֶת, עֲשֵׂה עִמִּי חֶסֶד חִנָּם, וְצַוֵּה בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים לְהָשִׁיב וּלְהַחֲזִיר לִי מְהֵרָה כָּל הָאֲבֵדוֹת שֶׁאִבַּדְתִּי עַד הֵנָּה. וְתַמְשִׁיךְ עָלַי פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, מֵהַדְרַת פָּנִים, אֲשֶׁר שָׁם מֻשְׁרָשִׁים כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה.

כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ. חַנּוּן וְרַחוּם יְהֹוָה, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד. לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ יְהֹוָה אֲבַקֵּשׁ, אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ,

אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי. הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ. פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ. פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדְּךָ וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ. יְהֹוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה. עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר:

וּתְרַחֵם עָלַי וְתוֹשִׁיעֵנִי וּתְזַכֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בִּכְלַל הַתַּלְמִידִים הֲגוּנִים וּכְשֵׁרִים, שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁמֹעַ וְלִזְכֹּר הֵיטֵב אֶת קוֹל דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֵת כָּל אֲשֶׁר פָּעֲלוּ וְעָשׂוּ לְמַעֲנֵנוּ, אֵת כָּל הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ מִפִּיהֶם וּמִפִּי כְתָבָם, אֵת כָּל הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת, אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יְהֹוָה הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ בִּשְׁבִילֵנוּ,

אֲשֶׁר הִשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם בְּרָכָה סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים. הַמְּאִירִין אֶת הָעֵינַיִם וּמְשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ מִדַּרְכֵי מִיתָה לְדַרְכֵי חַיִּים.

וְאֶזְכֶּה שֶׁיִּכָּנְסוּ דִבְרֵיהֶם בְּאָזְנַי וְלִבִּי, וְאֶשְׁמַע הֵיטֵב אֶת דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְלֹא אֶשְׁכַּח דָּבָר מִמִּשְׁנָתִי:

אָנָּא חוּסָה עַל נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה וְהָעֲלוּבָה מְאֹד, וַחֲמֹל עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה, וְתֵן לִי תִקְוָה וְלֹא אוֹבַד, וְתֵן לִי אַחֲרִית טוֹב.

וַחֲמֹל עָלַי מֵעַתָּה שֶׁאֶזְכֶּה מֵהַיּוֹם לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמִי אֶת כָּל דִּבְרֵי יְהֹוָה שֶׁשָּׁמַעְנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת מִשְּׁנָתִי הַגְּדוֹלָה,

כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ נָע וָנָד כַּצֹּאן בְּלֹא רוֹעֶה, כַּתֹּרֶן בְּרֹאשׁ הָהָר וְכַסְּפִינָה בְּלֶב יָם. שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג.

אָנָּא כַּנָה, עוּרָה נָא,הִתְעוֹרְרִי נָא הָקִיצָה נָא, עִמְדִי נָא קוּמִי נָא, חַלִּי נָא פְּנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן.

נַפְשִׁי נַפְשִׁי הִשְׁתַּטְּחִי לֶעָפָר וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ, וְתֵן בֶּעָפָר פִּיךָ.

וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי וּמֵעָפָר תִּשַּׁח אִמְרָתֵךְ. אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה. אוּלַי יֶחֱנַן יְהֹוָה צְבָאוֹת.

אוּלַי יַעֲשֶׂה יְהֹוָה, כְּכָל נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ.

מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ, אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד, אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם.

הָקִיצָה אָחִי מִשְּׁנַת פְּתַיּוּתְךָ, הָעִירָה וְהָקִיצָה, עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ. מְעַט שֵׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב. אַל תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ. הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד, וּכְצִפּוֹר מִפַּח יָקוּשׁ. זְכוֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ זֶה יָמִים וְשָׁנִים, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן חַסְדֵּי יְהֹוָה לֹא תָמְנוּ מִמְּךָ, וּבְכָל עֵת הוּא עוֹסֵק לְעוֹרְרֶךָ וּלְהָקִיצְךָ מִשְּׁנָתְךָ בַּחֲסָדָיו הַמְּרֻבִּים.

זְכוֹר זֶה כַּמָּה מְעוֹרְרִים וּמְקִיצִים אוֹתְךָ בְּכַמָּה מִינֵי הִתְעוֹרְרוּת בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, אֲשֶׁר לֹא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר, שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לִישֹׁן מִקּוֹל הַצְּעָקָה וְהַהִתְעוֹרְרוּת וְהַכְּרוּזִים וּרְמָזִים וְהִתְנוֹצְצוּת כָּאֵלּוּ, בְּאִתְגַּלְּיָא וּבְאִתְכַּסְּיָא, כְּרוּזָא קָרֵי בְּחִיל קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף, וְקוֹל שׁוֹפָר חָזָק מְאֹד הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר בְּקוֹלוֹ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹז יַעַן וְיֹאמַר, עוּרוּ יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמַתְכֶם וְנִרְדָּמִים הָקִיצוּ מִתְּנוּמַתְכֶם.

וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְתָּ מִטָּעוּתְךָ, עוֹדְךָ מִתְגּוֹלֵל בְּתוֹךְ הַמְסִלָּה, בְּתוֹךְ עֲכִירַת רֶפֶשׁ וָטִיט, בְּתוֹךְ יְוֵן מְצוּלַת הַהֲבָלִים, הֲעוֹדְךָ לֹא תָשׁוּב, עוֹדְךָ מִסְתּוֹלֵל בְּנַפְשְׁךָ לְבִלְתִּי שַׁלְּחָהּ חָפְשִׁי, שֶׁתָּשׁוּב לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצְרְךָ וּבוֹרַאֲךָ, אֲשֶׁר זֶה כָּל תְּשׁוּקָתָהּ וְגַעְגּוּעָהּ וְכוֹסְפָהּ הֶחָזָק וְהֶעָצוּם:

וְאַל תֹּאמְרִי נוֹאָשׁ חַס וְשָׁלוֹם לֵאמֹר כִּי עֲוֹנוֹתַיִךְ אִתָּךְ, וּבָהֶם אַתָּה נִמּוֹק חַס וְשָׁלוֹם, וְאִי אֶפְשָׁר לְךָ עוֹד לָשׁוּב מִכְּסִילוּתְךָ וּשְׁטֻיּוֹתֶיךָ, כִּי עֲוֹנוֹתֶיךָ עָבְרוּ רֹאשֶׁךָ, עַד אֲשֶׁר חַס וְשָׁלוֹם אָבַד נִצְחֲךָ וְתוֹחַלְתֶּךָ.

אֲהָהּ אֲהָהּ, חוּס וַחֲמֹל עָלֶיךָ וְעַל מְעַט יָמֶיךָ הַחֲרוּצִים שֶׁיֵּשׁ לְךָ עוֹד לְהִתְמַהְמֵהַּ מְעַט בְּזֶה הָעוֹלָם הָעוֹבֵר כְּהֶרֶף עַיִן,

וְאַל תֹּאמְרִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָלִילָה, כִּי זוּ קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה, כִּי מַחֲשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנִים וּבִלְבּוּלִים כָּאֵלֶּה קָשִׁים וּמַזִּיקִים, וּמַכְעִיסִים אֶת בּוֹרַאֲךָ יוֹתֵר מִכָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲוֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים שֶׁעָשִׂיתָ מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. כִּי עֲדַיִן יֵשׁ לִי תִקְוָה גְּדוֹלָה בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע, חַסְדֵּי יְהֹוָה כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו לְעוֹלָם, וְנֶעְלַם מִמְּךָ וְלֹא תֵדַע עֹצֶם רִבּוּי רַחֲמָנוּתוֹ וַחֲסָדָיו הַגְּדוֹלִים עַל כָּל הַחֲפֵצִים לָשׁוּב בֶּאֱמֶת, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא שָׁבוּ עֲדַיִן.

וְכָל יִשְׁעוֹ וְכָל חֶפְצוֹ יִתְבָּרַךְ, לָשׁוּב וּלְרַחֵם עַל כָּל הַמְּחַכִּים וּמְצַפִּים וּמִתְגַּעְגְּעִים וְחוֹתְרִים בַּמַּחְתֶּרֶת לִמְצֹא הַצָּלָה וּמָנוֹס לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַף־עַל־פִּי שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עֲלֵיהֶם בְּכָל עֵת יוֹתֵר, וְאֵין מַנִּיחִים אוֹתָם יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה לָשׁוּב אֶל בֵּית אֲבִיהֶם.

אַף־עַל־פִּי־כֵן חַסְדּוֹ גָבַר עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ מְאֹד מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר. מַה שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחְשֹׁב.

אִלּוּ כָל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכָל אֲגַמִּים קֻלְמוֹסִים וְכָל בְּנֵי אָדָם לַבְלָרִים וּלְשׁוֹנוֹת מְקַלְּסִים אֵין מַסְפִּיקִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר אַחַת מִנִּי אֶלֶף וּרְבָבָה מֵחֲסָדָיו הַמְּרֻבִּים, אֲשֶׁר הוּא נוֹהֵג בְּחַסְדּוֹ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּבִפְרָט עַל הַנֶּאֱנָחִים וְנִדְכָּאִים וּמְחַכִּים וּמְצַפִּים לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת,

הֲלֹא מֵעַתָּה קָרָאת לוֹ, אָבִי אַלּוּף נְעוּרַי אָתָּה. הֲיִנְטֹר לְעוֹלָם, אִם יִשְׁמֹר לָנֶצַח, חֲזַק וְהִתְחַזֵּק וְחַדֵּשׁ עַצְמְךָ בְּכָל עֵת, וְהַתְחֵל מֵעַתָּה לַעֲבֹד אֶת בּוֹרַאֲךָ בֶּאֱמֶת, וַעֲזֹב דְּרָכֶיךָ הָרָעִים וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ הַמְגֻנּוֹת, וְשִׁכְחִי הֲבָלַיִךְ וּשְׁטֻיּוֹתַיִךְ וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ,

קַשֵּׁר עַצְמְךָ בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאַל תָּשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה. דַּלּוּ עֵינֶיךָ לַמָּרוֹם וּזְכֹר אַהֲבָתְךָ הַיְשָׁנָה.

הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי, עוּרָה נַפְשִׁי עוּרָה, עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט, הָרִימָה קוֹלְךָ הֶעָרֵב וּפְתַח פִּיךָ וְתוֹצִיא דְבָרֶיךָ הַנְּעִימִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְבָרֶיךָ:

רִבּוֹנו שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ עֹמֶק נְפִילָתֵנוּ וִירִידָתֵנוּ בַּזְּמַן הַזֶּה בְּדוֹרוֹתֵנוּ אֵלֶּה. וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים גָּבְרָה עָלֵינוּ הַשֵּׁנָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁהִיא בִּבְחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא מַמָּשׁ חָס וְשָׁלוֹם, כִּי נִתְרַחַקְנוּ מִמְּךָ מְאֹד וְנָפַלְנוּ מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, עַד אֲשֶׁר אִי־אֶפְשְָׁר לְהַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת לְעוֹרֵר אוֹתָנוּ בְּשׁוּם פָּנִים לַתּוֹרָה.

וְאַתָּה הוֹדַעְתָּ לָנוּ גֹּדֶל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, עַד אֲשֶׁר בְּרֹב רַחֲמֶיךָ וַחֲנִינוּתֶיךָ חָמַלְתָּ עָלֵינוּ וְשָׁלַחְתָּ לָנוּ צַדִּיקֵי־אֱמֶת מֻפְלָגִים בְּמַעֲלָה גְדוֹלָה כָּל־כָּךְ. עַד אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְעוֹרֵר אוֹתָנוּ מִשְּׁנָתֵנוּ עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת הַדְּרַת פָּנִים, שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה מְקַבְּלִין חַיּוּת וְהִדּוּר מִשָּׁם.

כִּי חַנּוּן וְרַחוּם אַתָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, וְדַיְקָא מִגֹּדֶל יְרִידָתֵנוּ וְעֹצֶם הִתְרַחֲקוּתֵנוּ מִמְּךָ מְאֹד, נָתַתָּ רְשׁוּת לְהַצַדִּיקֵי־אֱמֶת לְהִשְׁתַּדֵּל עִמָּנוּ וּלְעוֹרֵר אוֹתָנוּ מִשְּׁנָתֵנוּ הָעֲצוּמָה וְהָעֲמֻקָּה מְאֹד, עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַגְּבוֹהִים וּקְדוֹשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אֵין לָנוּ שׁוּם תְּפִיסָה וְהַשָּׂגָה כְּלָל בְּגֹדֶל נוֹרָאוֹת קְדֻשָּׁתָם.

וְאַחֲרֵי כָּל זֹאת עֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ, וַעֲדַיִן אֲנַחְנוּ הוֹזִים שׁוֹכְבִים אוֹהֲבִים לָנוּם, וּשְׁנָתֵנּוּ וְתַרְדְּמוּתֵינוּ עֲמֻקָּה מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וּבְלִי עֵרֶךְ, וְלאֹ זָכִינוּ עֲדַיִן לְהִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כְּלָל.

מַה נֹּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר וּמַה יֵּשׁ לָנוּ עוֹד צְדָקָה וְלִזְעֹק עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ.

אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּבָר הוֹדַעְתָּ לָנוּ עַל־יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וַאֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים.

בִּפְרָט כִּי בְּטוּחִים אֲנַחְנוּ בְּכֹחוֹ שֶׁל זָקֵן, בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת זְקֵנִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר הִתְחִילוּ לְהִשְׁתַּדֵּל עִמָּנוּ וְלַעֲסוֹק בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹתֵינוּ, עַל יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים וּגְבוֹהִים מְאֹד, וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ עָצוּם וְנוֹרָא מְאֹד, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הַצָּלַת נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר עַל־יְדֵי־זֶה תִּהְיֶה לַדַּל תִּקְוָה, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה יְגִיעָם לָרִיק חַס וְשָׁלוֹם, וּבְוַדַּאי יִגְמְרוּ הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת עִמָּנוּ מַה שֶּׁהִתְחִילוּ לַעֲסֹק בְּתִקוּנֵנוּ.

עַל־כֵּן חוּס וַחֲמֹל נָא עָלֵינוּ, וְזַכֵּנו מֵעַתָּה עַל־כָּל־פָּנִים לְהַרְגִּישׁ נְעִימוּת קְדֻשַּׁת נִפְלְאוֹת נוֹרְאוֹת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁגִּלוּ לָנוּ הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, אֲשֶׁר הִשְׁאִירוּ לָנוּ בְּרָכָה אַחֲרֵיהֶם עַל־יְדֵי תַּלְמִידֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וּבְסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים מְאֹד, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת אֲמִתִּי דִקְדֻשָּׁה, וּלְהִתְעוֹרֵר וְלָקוּם בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל מֵעֹמֶק שְׁנָתֵנוּ וְתַרְדֵּמוּתֵינוּ, וְלַעֲבֹד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ עַד עוֹלָם.

וּבְכֵן תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה לְדִּבּוּר חָזָק דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים תָּמִיד בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְאֶזְכֶּה לְהַכְנִיס כָּל כֹּחִי בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה וּבְכָל הַדִּבּוּרִים דִּקְדֻשָּׁה, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, בָּרְכוּ יְהֹוָה מַלְאָכָיו גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹע בְּקוֹל דְּבָרוֹ.

וּתְזַכֵּנוּ לְבִטָּחוֹן גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עֹצֶם חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה בָּעֵת הַזֹּאת, כִּי אָפֵס כָּסֶף, וְכָלָה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס, וְצָרְכֵי עַמְּךָ מְרֻבִּים מְאֹד, כִּי הַהֶכְרֵחִיּוֹת לְבַד הֵם גַּם כֵּן רַבִּים מְאֹד, צָרְכֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וּמַלְבּוּשִׁים, וְדִירוֹת, וּשְׁאָר הִצְטָרְכוּת הַמֻּכְרָחִים. וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ,

כִּי אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, מֵהֵיכָן לְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָתֵנוּ, וְאֵין לָנוּ שׁוּם תִּקְוָה וּמִבְטָח כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד, לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת.

עַל כֵּן בָּאנוּ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתְּחָנֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ מִדַּת הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁנִּזְכֶּה לִבְטֹחַ בְּךָ בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִטָּחוֹן חָזָק וְאַמִּיץ, שֶׁאַתָּה תְמַלֵּא כָּל מַחְסוֹרֵינוּ, וְתִתֶּן לָנוּ פַּרְנָסָתֵנוּ בִּשְׁלֵמוּת.

וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ, תִּמָּלֵא עָלֵינוּ רַחֲמִים בְּכָל עֵת, וְתִתֶּן לָנוּ כָּל צָרְכֵינוּ וְכָל צָרְכֵי בֵּיתֵינוּ בְּהַרְחָבָה גְּדוֹלָה, וְתַזְמִין לָנוּ פַּרְנָסָתֵנוּ קֹדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי, בְּרֶוַח וְלֹא בְּצִמְצוּם, מִתַּחַת יָדְךָ הָרְחָבָה וְהַמְּלֵאָה, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ לְעוֹלָם:

וְנִזְכֶּה שֶׁיִּהְיוּ דִבּוּרֵינוּ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹחַ לִפְקֹד עֲקָרוֹת בְּדִבּוּרֵינוּ, וְיִהְיוּ כְּלֵי הַדִּבּוּר סְמוּכִים לִכְלֵי הַהוֹלָדָה. וְנִזְכֶּה לִפְעֹל עַל־יְדֵי דִבּוּרֵינוּ בִּקְדֻשָּׁה הוֹלָדוֹת קְדוֹשׁוֹת, וְיִתְרַבּוּ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וּכְכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב, וְלֹא יִהְיֶה בָּנוּ עָקָר וַעֲקָרָה, וְתִפְקֹד לְכָל חֲשׂוּכֵי בָּנִים בְּזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה שֶׁיִּתְגַּלֶּה יִרְאָה שְׁלֵמָה, יִרְאָה גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם,

וְתַשְׁפִּיעַ יִרְאָתְךָ וּפַחְדְּךָ עַל כָּל בָּאֵי עוֹלָם, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ. וְנִזְכֶּה לְכָל חֶלְקֵי הַיִּרְאָה בִּשְׁלֵמוּת,

וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה נִזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת יְהֹוָה הִיא תִּתְהַלָּל.

וְנִזְכֶּה לְהַאֲרִיךְ יָמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה לְהוֹסִיף קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה בְּכָל עֵת וָעֵת, לְמַעַן לֹא נִיגַע לָרִיק וְלֹא נֵלֵד לַבֶּהָלָה.

וְנִזְכֶּה לְתִקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת מֵחָדָשׁ, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ תָמִיד הֶאָרַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק הַנִּמְשָׁכִים עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הַזְּקֵנִים הַקְּדוֹשִׁים.

וּבִזְכוּתָם נִזְכֶּה לְשֶׁפַע וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, לְכָל הוֹן דְּעַלְמָא, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי הָעֲשִׁירוּת הַזֹּאת לְהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל וְעֶלְיוֹן מְאֹד בְּתוֹרָתְךָ וַעֲבוֹדָתְךָ, וּבְהַשָּׂגַת אֱלָהוּתְךָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה, בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנוּ לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה מִתּוֹקֵעַ הָגוּן וְכָשֵׁר, וְנִזְכֶּה לְהִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי הַשּׁוֹפָר. וְנִזְכֶּה לִשְׁמֹעַ כָּל הַקּוֹלוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַשּׁוֹפָר בִּשְׁלֵמוּת, הֵן קוֹל תְּקִיעָה, הֵן קוֹל שְׁבָרִים, הֵן קוֹל תְּרוּעָה. וְנִשְמַע הֵיטֵב וּנְקַבֵּל בְּלִבֵּנוּ קְדֻשַּת כָּל הַקּוֹלוֹת הַלָּלוּ, עַד שֶׁיִּהְיוּ נִמְשָׁכִין עָלֵינוּ עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַתִּקּוּנִים הַלָּלוּ שֶׁהִזְכַּרְנוּ לְפָנֶיךָ, הַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתֵנּוּ בָּאֱמֶת, וְלִשְׁמֹעַ הֵיטֵב כָּל הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעוֹסְקִים עִמָּנוּ לְעוֹרֵר אוֹתָנוּ מִשְּׁנָתֵנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה שֶׁיִּהְיוּ נִפְתָּחִים כְּלֵי הַדִּבּוּר שֶׁלָּנוּ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים תָּמִיד בְּכֹחַ גָּדוֹל, וְאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים יָבוֹאוּ לְתוֹךְ כְּלֵי הַהוֹלָדָה שֶׁהֵם בַּטְחָנֵי הַדּוֹר.

וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה נַעֲשָׂה פְּקִידַת עֲקָרוֹת בָּעוֹלָם וְתִתְגַּלֶּה יִרְאָתְךָ בָּעוֹלָם. וְנִזְכֶּה לְהַרְחִיב וּלְהַאֲרִיךְ יָמֵינוּ בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה יְתֵרָה בְּכָל־עֵת, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ.

וּתְהֵא חֲשוּבָה לְפָנֶיךָ מִצְוַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר שֶׁלָּנוּ בְּרֹאש הַשָּׁנָה, כְּאִלּוּ כִּוָּנוּ כָּל הַכַּוָּנוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בְּמִצְוָה זוֹ, וְיַעֲלוּ כָּל תְּקִיעוֹתֵינוּ לְרָצוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְנִזְכֶּה עַל־יְדֵי הַהֲבָלִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַשּׁוֹפָר, שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה הַקְּדוֹשָׁה, לְהַכְנִיעַ עַל־יְדֵי־זֶה אֶת כָּל מִינֵי הֶבֶל הַיֹּפִי. וּתְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה תָּמִיד.

וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִילֵנוּ תָּמִיד מִשֶּׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי.

וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת יְיָ הִיא תִּתְהַלָּל.

וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אוֹרוֹת הַקְּדוֹשִׁים מֵאוֹר הַפָּנִים הָעֶלְיוֹן, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְּרוּעָה יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן. הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְּחַסְדְּךָ.

אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה. נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם בָּרוּךְ אֱלֹהִים. יִרְאֵי יְהֹוָה הַלְלוּהוּ כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ וְגוּרוּ מִמֶּנּוּ כָּל זֶרַע יִשְֹרָאֵל. כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ. יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ. רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עוֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד. בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ. וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:

ביאור הליקוטים

פתח ר"ש-סימן ס'

אות א'.

במה שכתב על אודות אברהם ויצחק, שבמקומות שלא היה שם יראות [כמו שכתוב כי אמרתי רק אין יראת וכו'], הרגישו זאת, על ידי שהתחילו להרגיש לפי ערך גודל קדושתם, יופי הנשים. (מביא על זה) [מובן לפי זה] הכתוב שאמר אברהם לשרה, הנה נא ידעתי, כי אשה יפת מראה את, [שנמצא על זה ברש"י, ובפירושים שונים] כי מלשון הנה נא ידעתי, משמע שעד הנה לא ידע. כי גם ירידתו למצרים, היתה [כמו ירידתו] לפלשתים, בסיבת הכנעת הקליפות, והמשכת היראה. ושניהם נכללים בסוג דבריו הנ"ל, ליתן בזה את האמור בזה:

אות ב'.

בהשלשה דברים המוכרחים ויוצאים להמשכת היראה, [תיקוני עתיק שבסיפורי מעשיות, והתעוררות השינה, ופקידת עקרות]. מבאר יותר בהשתלשלותה בזה, לשלשה קוין. מורא שמים בחכמה בינה דעת, [שנמצא בתיקוני [עתיק] הנ"ל, כמובא בפרפראות לחכמה]. ומורא הרב [שבתלמידים הגונים, הנתעוררים על ידו בהתעוררות השינה]. ומורא אב ואם, [של הבנים הנולדים בפחד יצחק, שבפקידה הנ"ל]. ואמנם כן, שגם בכל לימודי הרב, [שבו [הע'] שנים, והע' פנים], נצמחים ונגדלים משרשם, שהם השנים קדמוניות הנ"ל, להיות נתגלה על ידי זה, הג' קוי [היראה], אבל בוודאי, העיקר הוא על ידי הרב והזקן, שבכוחו להפוך כל הירידות לעליות, [ו]דייקא כשהתלמידים [נופלים] ויורדים מכל הע' פנים, הוא מתגבר להתעלות אז דייקא, בהתיקוני עתיק, וחכמה בינה דעת של השנים קדמוניות, שממשיך ומאיר משם בלבושים שונים, להתלמידים הירודים הנ"ל, להעלות גם אותם מירידתם [ונפילתם]. [ו]ממילא נשלם יותר, מוראו שמים שבחכמה בינה דעת. וגם התלמידים, דייקא על ידי שזה זמן רב שהיו אלמים [וחרשים] מלימודי התורה של הע' פנים, עכשיו כשיוצא מהם הדיבור של תורתם ולימודם, הוא יוצא [בכוחות] וגבורות יתירות כמוב"פ, ועל ידי זה ממילא נשלם יותר, מורא רבם שבלימודיהם האלה. וגם על ידי כל זה, נהפך לתיקון גם הקלקול מעיכוב ההולדה שהיה עד הנה, מחמת עיכוב הדיבור, [כי כל ההולדה, הוא על ידי כח הדיבור, כמובן לקמן בפנים, בענין זיווג הנשיקין שקודם לזיווג הגופני]. ודייקא על ידי שהיו מחמת זה עקרות בהמשך הזמן, והדמים והגבורות נעצרו, נתגלה עתה ביותר בחינת הפחד והיראה, בהבנים הגונים, במורא שלהם, הוא מורא אב ואם כנ"ל:

אות ג'.

שבביאורו להכתוב חייהו [ופירש רש"י עוררהו] להתעוררת השכל והחכמה מהשינה. מבאר יותר במה שכתב תחלה על אודות התגלות השכל והחכמה, שהיא אשר תחיה. וגם מבאר במה שכתב על אודות השינה, שהיא [זה לעומת זה] בבחינת השינה באדמת עפר לגמרי חס ושלום:

אות ד'.

בדבר המעשיות שהזכיר בהתורה הזאת, יש לבאר קצת [מהנראה מדברי מורנ"ת ז"ל, שכל מעשה היתה במקום שהיתה], כפי המובן ומבואר בדרך כלל, מספרי התיקונים, וזוהר הקדוש, [ודברי האריז"ל שמבאר בהם], שהארץ וכל אשר עליה בפרטי פרטיות, [קומת העולם והנפש והשנה שבה], מצוינים ומסומנים, לפרטי פרטיות צבא השמים [הרוחניים והשכליים, ממדות ואותיות התורה], שבעולם העליון שעליה, שנשתלשל מאתו, בבריאתו והנהגתו מתחלה ועד סוף. ושכן גם הם, כסימנים ורמזים יחשבו, לפרטי צבא הרוחניים והשכליים, שבשמי השמים, והעולם העליון יותר. וכן למעלה, עד מספר השבעים, שבגוף פני התורה, ועד גבורת הדרת פני הזקן, שקנה ועלה גם בשרשיהם שבשנים הקדמוניות. וכל פרטי וסיפורי הבריאה בפשיטות ובנגלה שבתורה, אף על פי שמכוונים ונערכים הם כנגד פנימיותיהם ושרשיהם, שבפני השבעים והשנים קדמוניות והעליונות מהם כנ"ל. אבל בתהלוכתם וירידת השתלשלותם, נחלפים ונשתנים מאד, משנה לשנה, ומקומה לקומה, ומפנים לפנים. ובסיבת ההשתוות, והמשכת הגשמיות והפשיטות מהרוחניות, יש לפרש בכל היכולת, כל דיבור [ודיבור] שבסיפורי התורה והמעשיות הנ"ל, בפירוש הפשוט. וכנראה ונמצא מעין זה, גם בפני קומת האדם, שנמשכים משם כנ"ל, [שהם נשתלשלים ונמשכים זה מזה מדור לדור]. שאף על פי שנשתנים ומשונים זה מזה בתמונותיהם ובדעותיהם וכו', נמצא בכל זאת השתוות זה לזה [ברמ"ח איברים ושס"ה גידים]. וכן מבואר מכותלי דבריו הקדושים, בכמה מעשיות שדיבר אחריהם [בפירוש] הכתובים שיוצא מהם. אבל מחמת שבכל זאת, קשה למצוא בהמעשיות את הפירוש הפשוט, ונראה מחמת זה דברי.... ראשון דרוש גם בהתורה שמורכבת בה, הבדלתי והפרשתי אותה, והצגתי אותה לבדה [בתחלת הכרך]:

אות ה'.

[ידוע] שהתורה הזאת, מצורפת להמעשה הראשונה שבספר מעשיותיו [כמובא בהקדמת הסיפורי מעשיות עיין שם]. ושניהם יחדיו, כהקדמה לשאר המעשיות שהתחיל לספר בקיץ תקס"ו, בסיבת השינה שנתחדשה אז על השני למלך [שהוא כלליות נפשות ישראל], שנגנז ונאבד מהם, פני הנשמה בסתרי תורתו, שהיו ראוים ומוכנים להאיר ולהזריח על פני תבל. ועל זה הוכרח [להתעלות יותר] ברוממות השנים קדמוניות הנ"ל ולהמשיך מהם לבושים וסמים יקרים אשר בלי ספק ינצחו ויתגברו להקיצם ולהחיותם ולעוררם גם עתה משינתם הנ"ל [והוצאתי כל זה מצירופי דבריו שדיבר אז בענין זה]:

אות ו'.

על פי הנזכר לעיל באות [ה'], נראה מבואר, שמחמת זה בעצמו היא מסוגלת ביותר להתעוררת השינה, שעל פי זה מבואר, שדייקא על המעשה הזאת, הקדים ואמר, שכל מי ששמעה היה לו הרהור תשובה. [כי אף על פי שההתעוררת היא [משינת הע'] פנים וכו' כמוב"פ, על כל זה, נקרא גם בפשיטות ההתעוררת לתשובה בשם ההתעוררת מהשינה, כמובן זאת [בסעיף ט'] עורו ישנים וכו', וכמובן מהתפלה שעל התורה הזאת]. גם על פי זה, יש לרמז במה שאמר אחר אמירת התורה הזאת, שהיה לו כח להחזיק אותם באמירת התורה, שלשה ימים רצופים מעת לעת, שלא ידעו בין יום ללילה וכו'. כי זהו תכלית שלימות התעוררת השינה, [כמובן במסכת שבועות דף כ"ה, לענין האומר שבועה שלא אישן ג' ימים, מלקים אותו. ועיין ברע"ב פרק ב' ממסכת נדרים, וברמב"ם פרק א' מהלכות שבועות, שרצה לומר שלשה ימים רצופים מעת לעת], כי זה אי אפשר להיות רק בדרך נס, וכמובא במסכת יבמות קכ"א, מעשה באחד וכו', ועלה לאחר שלשה ימים, ומובא שם בברייתא אין מזכירין מעשה נסים עיין שם:

אות ז'.

שהר הזהב ומבצר המרגליות שבמציאת הבת מלך, היא העשירות שבמציאת התבוננת התורה, שהזכיר בדבריו הקדושים, כמבואר גם זה, מדברי מורנ"ת שבהקדמת הסיפורי מעשיות הנ"ל:

אות ח'.

שבצירוף הנ"ל, וצירופי שאר דבריו הקדושים שבההשגה הנ"ל, נראה מבואר, שגם בעת החיפוש והבקשה, שמבקשים ודורשים אחר הר הזהב ומבצר המרגליות, מוכרח להשמר מאד, מתאוות אכילה ושתיה, שמביאה את השינה, וגורמת אבידתה יותר, [כי כל בחינה כלולה מכל הבחינות, כנ"ל בהכללים]:

אות ט'.

שבשלשה השרשים [הנ"ל באות ב'], שצומחת מהם היראה, המשולשת בקוין שבה כנ"ל, מבאר יותר בהשלשה ענפים היוצאים אחר כך מאתה. ענף אחד. הוא האריכות ימים שבתיקוני עתיק, כי הוא מעין הקו הראשון שבמורא שמים, הנמשך בחכמה בינה דעת שבתיקוני עתיק כנ"ל. ענף ב'. הוא העשירות המוכרח להתבוננות, שהוא מעין הקו שבמורא אב ואם, הנמשך בחלקי העשירות, [וזה מבואר גם מכותלי דבריו הקדושים, בביאור הכתוב כי כל העושר וכו', שבאמת עיקר העשירות הוא רק בשביל ההתבוננות]. ענף ג'. הוא התבוננות התורה והלוחות, שהוא כעין הקו של מורא רבך, הנמשך באורייתא תליתאה של התלמידים כמוב"פ:

אות י'.

שבהמכוון כפי הנ"ל ענף התלמידים שבדבר הלוחות, לצאת ולצמוח משורש התעוררות שינתם, שנמצא בין השלשה שרשים כנ"ל באות ב'. מבאר יותר, בהבאתו בענין ההתעוררות שבלב התלמידים, את הכתוב כתבם על [לוח] וכו', ושמחמת זה, יהיה שכחתם בשברי הלוחות:

אות י"א.

שבצירוף המעשה מהבת מלך הנ"ל, מבאר יותר בדבר היראה [הממוצע בין השרשים והענפים הנ"ל], (ומבואר) בהכתוב אשה יראת ה' וכו'. ושזה נמשך מתיקון הגבורות שבפקידתה, ושבזה נכנע ונתבטל האשה זונה, [הבל היופי], שמשם העניות, כי בעד אשה זונה וכו' כמוב"פ:

אות י"ב.

שבדבר הכתוב כי ילדתי בן לזקוניו, מבאר יותר בזקנת אברהם שכתב תחלה, ובדבר יראתו הנ"ל [שהוכרח] להצלת שרה מקליפת הבל היופי הנ"ל . כי עיקר המשכת היראה הזאת, היתה מפקידתה כמוב"פ:

אות י"ג.

שבהתהפכות הקלקול לתיקון הנ"ל מדבריו הקדושים, מבאר יותר במה שכתב אחר כך, על אודות הקלקולים שעמדו ונתחדשו כנגד תיקוני אברהם הנ"ל, עד שחזר והתגבר עליהם יצחק, להפוך גם אותם לתיקונים, [וכאשר נבאר לקמן]. (כי) [גם] באבידת הבת מלך למקום הרע והקליפות, מבאר יותר לפי הנ"ל, בהתגברות הפלישתים, שבקליפות הבל היופי, [נגד] שרה [ורבקה] הנ"ל, ורצו להתאחז חס ושלום גם בהם:

אות י"ד.

שבביאורינו הנ"ל באות י"א, מוסיף לבאר, שאף על פי שעיקר התיקון והפגם תלוים ועומדים ביחידי הדורות וכו', נמצא בכל זאת מענין הזה, גם בכל איש ואשה, [כי היא אבידתו שמחזר אחריה, כמובן בהמעשה]:

אות ט"ו.

שגם בהמבואר הנ"ל, מבאר יותר בהבאתו על זה ענין ההתקשרות והשידוכין. וגם בהכלל הנ"ל בהקדמה, שכל [בחינה כלולה] מכל הבחינות, נוכל לפרש, שגם בכל אחד מהם בפרטיות, תחשב הנפש שבחיות הגוף, כבת מלך האבודה, ונמצא תמיד [בגלות] של הבת מלך דסטרא אחרא, שבשינה ועפר כנ"ל מהמוב"פ. ושאף על פי כן, מצד הבת מלך הנסתרה בהם, אין שום נפתל ועיקש, ובתכלית ההיפוך, תהיה נקודתה שנטבעה בהגוף הנ"ל, כעטרה ונזר לבעלה, לאור הנשמה נר ה' נשמת אדם, שהוא החופש ומחפש תמיד למוצאה, ולהעלותה אתו להמלך העליון יתברך. כי דייקא בהנשמה, נמצא לפעמים שנסתר פניה מ'ש'ינ'ה' כמוב"פ. עד שמבשרי לבד, אחזה אלקי, להעלותה ולהשיבה למדרגתה, וכמובא מזה לקמן באות י"ז י"ח:

אות ט"ז.

מה שכתבתי לעיל בג' קוי היראה, שהם בבחינת הבת מלך, הוא גם כן על ידי הכלל הנ"ל. כי כפי הנ"ל, ובאות ז' בביאור מורנ"ת ז"ל, שעיקר בחינתה מכוון לדבר ההתבוננות, שנמצא בג' ענפים הנ"ל. נראה מבואר, שכמו כן בגוף היראה שבשלשה הקוין, שמתפשטים ויוצאים משם (הע' הא') [העשירות, והאריכות ימים], מכוון יותר לבחינתה, הארת ויראת התלמיד, שבאורייתא תליתאה:

אות י"ז.

כפי המבואר מדבריו הקדושים במעשה הנ"ל, על אודות האורות העליונות הנאצלות מהמלך העליון יתברך [הנחשב להם כביכול כאב לבנים], שעל כולם תתעלה ותתרומם האור והצמצום הנפלא, שבסוד הבת, להיות מאתה לבד, כל השעשוע והחיבה לאביהם שבשמים. תבין מרחוק, שהוא בעצם אלקותו וטובו יתברך יותר מכלם. ושגם בכוונה מכוונת, הפליא עבורה במדת הרוגז והדין, והסתרת הדעת, להרבות במיעוטה וצמצום הדעת, כדי להטיב ולעדן דייקא באור הנפלא הזה, לכלליות נפשות ישראל, שבסוד השני למלך כנ"ל. כי בכל עבודתם ויגיעתם לחפש אחריה, מהפכים ומהווים מהמיעוטים והצמצומים בעצמם, כלים וידים נפלאים, אשר תתקבל בהם לנצח האור הנפלא הזה. וכל אשר יתרבו ויתארכו יותר העתים שמחפשים ומבקשים את ה', באורו הנפלא הזה, [שהוא בסוד דוד מלכם, כמובא לקמן מהמובן בפנים], אף על פי שיתרבו ויתגדלו כמו כן הכלים האלה לעד ולנצח, אבל לרוב העוני והלחץ והמכאובים שסובלים בכל דור, מיום הולדם עד יום מותם, ולרוב הסכנה, ופחד השינת עפר לנצח חס ושלום, שנמצא בענין זה, אשרי מי שלא יחטא, ומי שחטא יחיש וימהר מאד מאד להמלט על נפשו, ממצודת הקליפות האלה, שבשינה הנ"ל, העומדים זה לעומת זה בבת מלך דסטרא אחרא, [אשר] רבים חללים הפילה, לחרפות ודראון עולם, ועצומים כל הרוגיה, להיות מהבלתי יודעים כלל מהטוב הנצחי הזה, [כמובן בפנים בצירוף באורי הנ"ל]. וגם לפי זה תבין ותתבונן, בהכרח תחיית הגוף, ועונג הנשמות [שנמצא להם גם עתה תיקון], כי אור עונג אלקות שבכלי הגוף, יעלה להנשמה כפלי כפלים, כשתתחבר עמו בתחייתו ומציאתו שלעתיד:

אות י"ח.

כפי המבואר בכל הנ"ל, שעיקר הדרת פנים, והנשמה שבשרשי התורה, יבקש וימצא הרב, דייקא בתלמידו [וגופו], בהתבוננותו שבאורייתא תליתאי, עצם האלקות. וסוד האשת חיל שנמצא בו, לא ינום ולא יישן כלל, כי היא בעצמה, תהיה בבחינת הרב והעתיק, המשתדל לעורר ולהקיץ אותו משינתו. ולהכרח הוצאתו שלא יכירו ולא ישיגו בהם החיצונים, והבלתי הגונים המוב"פ, משנים את פניהם בלבושיהם. יש לבאר בכל זה, [בדבר] התמורות והשינויים שנמצא בענין זה. כי באופן אחד, נחשב מדריגת התלמיד [שלמטה ממדריגת הרב], לשני למלך. ומדריגת הרב, נחשב למדריגת הבת מלך, שלמעלה מהשני למלך כנ"ל. וכמבואר מדבריו הנ"ל, שכל החטא והקלקול הגורם לשינה, היה מצד השני למלך, ולא מצד הבת מלך, כי היא באמת לא חטאה כלל:

אות י"ט.

ומפירוש המעשה והתורה הנ"ל נראה מבואר, שהיא מדריגת התלמיד והקטן במעלה הנ"ל. כי מצד הרב, אין נפתל ועיקש. ואף על פי כן במה שהוצאתי מכותלי דבריו הקדושים בביאורי הנ"ל, נראה מבואר גם להיפך, שעיקר רוממות ועומק [סתרי] התורה, ובת מלך, נמצא בהתלמיד בעצמו. וזה לבד כל המכוון, שהרב בתיקוני עתיק ושרשי הע' פנים שבה, [מתייגע] ומחפש אחריה, והוא כמרדכי השני למלך, שמחפש ודורש ומבקש להתבוננות הבת הנ"ל, אשר בהסתר נסתרה בין הקליפות, מצד הדיבור שנזרק מאביה שבשמים יתברך. כי כל גדולת הרב, והשגת תורתו הנסתרה הזאת, לא תהיה כי אם בסיבת נפשות (תלמידים) [תלמידיו] כנ"ל:

אות כ'.

בדבר הששה בנים ובת אחת, יש לבאר בהמבואר מדברי הזוהר הקדוש , והאריז"ל, שד' אותיות השם, יהיו בסוד אב ואם, בן ובת. ובסוד העשר ספירות [כי קוץ היוד וכו']. ואות הואו, רומז להואו ספירות, חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד, וה"א אחרונה, לספירת המלכות. כי לפי זה תבין ותתבונן, שהואו ספירות, יהיו כל אחד בסוד בן כנ"ל, להמלך העליון יתברך. וכפי הנ"ל נראה מבואר, שבתכלית השלמתה לשם הוויתו יתברך, תהיה כמו כן מחמת זה גם בהשלמת השגת הוויתו יתברך שבכל מדריגה, [כי סוף מעשה במחשבה תחלה, וכנזכר באות הקודם לזה]:

אות כ"א.

שגם לפי הנ"ל נראה מבואר, שהיא בפני הלבנה [השביעית, הנראה לעיני אדם בלתי כלי מחזה], שמיום שעלה במחשבתו להתצמצם במדת הדין, כעין שגיאה שנזרק כביכול מפי השליט העליון יתברך, לכי ומעטי וכו', שהיא מיעוטה והסתרתה בין הקליפות, בבואה בלילה בחדר ממשלתה, כנודע. שמוכרח השני למלך, שהוא כלליות ישראל, לכפר ולחפש ולבקש מציאותה ותיקונה כמוב"פ:

אות כ"ב.

מה שרמזתי בספר כוכבי אור חלק ד', מדבר הכתוב פתח פיך וכו' המוב"פ. שבספור המעשה הנ"ל, על אודות החן אשר בהם סוד האשה [שהיא בת השבע] הנ"ל, וצעקה ובכתה על שנשקע בשינה משתיית היין, ונשא ונתאחז זה לעומת זה בבת המלך דסטרא אחרא, והוא בהתעוררותו נתחרט ואמר, אשת חיל מי ימצא וכו', כי נתרחקה למבצר הפנינים [שבהר הזהב]. כי בכל זה מבאר יותר [בכל הכתובים, אשר] בענין הכתוב הנ"ל, פתח פיך וכו'. ובהבאתו אחר כך את הכתוב בטח בה וכו', [שזה המוכרח לתיקונה כמוב"פ]. ובענין הכתוב שקר החן וכו', אשה יראת ה' וכו':

אות כ"ג.

שבהנ"ל באות כ' נראה מבואר, שאבידת הבת, גרמה קלקול גם להבנים [והוא שבירתם, כנודע]. וממילא מובן, שכמו כן להיפוך, בתיקונה, מוכרחים וממוצעים גם כן לבוא בדבר התיקון והמציאה הזאת. ולפי זה יש לבאר, שזה ענין הבנים העומדים בקוי היראה מאב ואם בפקידתם הנ"ל, [ובנחלת עשרם כמוב"פ]. כי התלמיד, הוא בסוד הבת, ששם נאחז השכחה והאבידה, עד שמוכרח לברר ולדחות מהם, למי שראוי לדחות לגמרי, לבל יספו גם הנותרים באבידתם לגמרי חס ושלום:

אות כ"ד.

בדבר החיצונים האוחזים באדם בעת שינתו, עד שאין ביכולת להוצאתו מאתם כי אם בהשתנות פניו, [כעין ערמה וגניבה], לבל ידעו ויכירו כלל ביציאתו מאתם. וכפי המבואר בעצת הבת מלך, [להוצאתה מהחיצונים האוחזים בה], שלא להלכד במצודת השינה [על ידי האכילה, ובפרט ממשתה היין]. נראה מבואר, שהחיצונים הנ"ל, האוחזים ומתגברים בעת השינה על כל אחד ואחד, שבבחינת השני למלך כנ"ל, [ונמשכת מתאות אכילה, והעיקר ממשתה היין כנ"ל], הן הן החיצונים, האוחזים בהבת מלך בעצמה. ובהכלל של זה לעומת זה הנ"ל בהקדמה, נראה מבואר, שהם זה לעומת זה בקליפת בת מלך דסטרא אחרא, השורים על האדם בשינתו [ויבואר לפי זה אגב אורחא, בהפלאת המאמר חז"ל מענין זה]:

אות כ"ה.

שבדבר הערמה הנ"ל, תבין מרחוק בסוף דבריו, שמוכרח לחכמה ושכל איך להוציאה:

אות כ"ו.

שגם בכל הנ"ל, מבאר יותר בהבאתו ענין רחל ולאה, ועל אודות הכתוב כי כל העושר וכו', שאז באמת הוכרח יעקב להוציאם מאתו בערמה וגניבה , על בלי הגיד לו וכו':

אות כ"ז.

שלכאורה יש להתפלא, בענין העושר שבשליש הקרקע, אשר בקו יראת הבנים הנ"ל. כי הלא מבואר מדבריו הקדושים, שעושר הקרקע עולם [שהיא האשה], לא יהיה כלל בכלל העושר אשר יאמר אלהים, בקדושת ההתבוננות. אבל לפי הנ"ל בסוד האשה, שבאמת תמצא בעצם ההתבוננות דקדושה, ומהתגברות הקליפות לבד שנאחזים סביבה, תהיה בבחינת קטנות הדעת, [והעשירות תתהפך על ידי זה שלא בקדושה חס ושלום]. תבין מרחוק בעמקי דבריו הקדושים, שבהפלאת מעשיו בעצמם אשר יעשה ככל אשר יאמר אלהים, להוציא אותם ואת עשרם מהסטרא אחרא, יגיעו ויבואו על ידי זה להיות גם הם, בעצם קדושת התבוננותו, עד שיזכה בזה לבד, לשליש בקרקע, הרומז על האשה כנ"ל:

אות כ"ח.

לפי הנ"ל, מבאר יותר דבריו הקדושים על אודות הבל השופר, שהוא מלשון יופי [כמו שכתוב שפרו וכו']. כי לכאורה יש להתפלא גם בזה, כי מאחר שהוא מכניע להבל היופי, למה יקרא גם בעצמו, בשם הבל השופר, [שהוא כעין הבל היופי, מלשון שפרו וכו' כנ"ל]. אבל לפי הנ"ל, תבין מרחוק, שבהכנעת קליפות הבל היופי דסטרא אחרא, תצא זה לעומת זה, מהם בעצמם , בת מלך, בהבל השופר והיופי דקדושה:

אות כ"ט.

שגם בכל הנ"ל, מבאר יותר בהבאתו ענין המאמר חז"ל, עשאה כאוצר, שיסובב על האשה:

אות ל'.

שגם בכל הנ"ל, מבאר יותר בהוצאתה שבהבל היופי והשופר, מן המיצר והמצרים שהיתה בהם תחילה, על ידי אור פני הזקן כמוב"פ אות ט'. שאם תוסיף לעיין באגודת השרשים, ואגודת קוי היראה, ואגודת ענפיהם [שמכוונים הם זה לזה במספר שלש] כנ"ל, תביט ותראה, שגם בכל אגודה ואגודה, משולבים שנים מהם כאיש אל אחיו, והשלישי מכריע וממוצע בין שניהם. כי תיקוני עתיק, וחכמה בינה דעת שבפני התורה, [ושרשיה בהזקן], הנמצאים באגודה הנ"ל, משולבים ומצורפים להתבוננות התורה, ואורייתא תליתאי, והתעוררות התלמידים, שבאגודה הנ"ל. וכתרי פלגי גופא, שבסוד הבת מלך והשני למלכות, נחשבים הם זה לזה כנ"ל. כי אור פני התורה, והעיקר הדרת פני התורה [שבזקן מרדכי המוב"פ], מכוון ועומד כעין השופר והיופי, שבאו בפני הבת וההתבוננות הנ"ל, שנמצא בהתורה. והוא הבן שבנחלת עשרו וממונו המוב"פ, [הוא] ממוצע, ומייחדם בהתחברותו שלזה ולזה:

אות ל"א.

בדבר הכתוב ואברהם זקן וכו', על אודות האריכות ימים בכל שעה ושעה שהוסיף בעבודת ה'. מבאר זאת יותר, ממה שהכפיל הכתוב את לשונו, זקן, בא בימים, וכמובא מזה בזוהר הקדוש, שכוונת הכתוב בכפילתו, הוא שבא בכל הימים שלו, מתחלתם ועד סופם, ולא אבד מהם אפילו שעה אחת:

אות ל"ב.

שלכאורה יש להתפלא, בהרכבתו שבאמצעות דבריו על אודות שקר החן, שנכשלים [עי"ז] בהבל היופי. כי לכאורה, לא תתחבר יותר אזהרת השמירה הזאת משקר [ה]חן, לשאר קשרי תורתו הזאת, ואין זה דרכו הקדושה, כנ"ל בהכללים. אבל מרחוק תבין ותתבונן, בענין האריכות ימים הנ"ל לכל שעה ושעה ממש, כמבואר בזה מלשונו הקדושה, שזה אי אפשר בשום אופן, כי אם כשזוכה האדם להתקדש, גם בכל צרכי גופו שעוסק בהם, בעמידתו, ובאכילתו, ובדיבוריו וכו'. כי בכולם, תהיה חופפת על פניו יראת ה', לבל יעסוק בהם, רק ברצונו יתברך לבד, ולא בשום פניה וכוונה אחרת, בשביל בני אדם, ולהנאת ולכבוד עצמו, שזה ענין שקר החן הנ"ל. ומצירוף וכפולת לשון הכתוב שקר החן והבל היופי, יתחבר גם כן הענין הזה. כי מפשיטות לשון הכתוב, יסובב גם שקר החן בדבר הקלקול שבאשה, אשר יתהפך אחר כך לתיקון היראה, כהתהפכות הקלקול שבהבל היופי, להבל השופר הנ"ל, וגם עיין לקמן באות ל"ה:

אות ל"ג.

בהפסק הנשימה שבחמדת הבל היופי, מבואר כוונתו בכפלים, מאחר שהא בהא תליא, ושגם בזה ההפסק, מוכרח להפוך את הקלקול בעצמו לתיקון, מאחר שגם הולדת הבנים דקדושה, הוא בהבל והפסק הנשימה:

אות ל"ד.

מה שפרט בענין זה על אודות הנשים, שנמשך יופיים מהבל היופי והפסק הנשימה, נראה מבואר על פי הנ"ל, שהאשה נמצאת תמיד בקליפת הבלי הגוים, מצד שרשה בהבת מלך כנ"ל. אבל בכל זאת, נמצא מעין זה גם באיש, כי גם יופיו ואור פניו, נמשך מההבל וההפסק הזה. וכאשר יבאר אחר כך, בדבר הכתובים אדם להבל דמה, אך הבל וכו'. שיסובבו גם על בריאת האיש:

אות ל"ה.

שמכותלי דבריו הקדושים על אודות אור פני התורה שבעין שנים, והדרת פני הזקן השנים קדמוניות, שמאיר ומזריח באור פני האדם שזוכה לזה, כמובן ומבואר מפשיטות לשון הכתוב חכמת אדם שיסובב על זה. וכפי הנ"ל מהמוב"פ, שהעיקר הזוכה לזה הוא הרב, בחכמה בינה דעת שבו [שהוא כעין הזקן בתיקוני עתיק כנ"ל], תבין מרחוק, על אודות יראתו, אשר יתיירא תמיד מאור פני תורתו ואלהותו יתברך [שזוכה לקבל פנים בפנים כנ"ל], שזה לבד הוא עיקר ההכנעה, ותכלית ההיפך מהבל היופי, שבפני האדם שלא בקדושה, ובזה לבד, יחדל מלהחניף בשקר החן לפני כל אדם, בדיבורו ובעמידתו וכו' שלפניהם, כי אדם להבל דמה, והפסק הנשימה לבד הוא באפו, כי במה נחשב הוא:

אות ל"ו.

שיש להתפלא לכאורה בהכרח מורא רבך, ואב ואם, לאריכות הימים שעל ידי זה. מאחר שמבואר מהבאתו את הכתוב יראת ה' וכו', שגם מורא שמים של הרב לבד, תוסיף ותאריך את ימיו. אבל כפי המבואר בכל הנ"ל, שגם [מרדכי] המשנה למלך, שהוא הזקן [אשר בא בימים] הנ"ל, יתברך וימצא יותר התבוננות שבילי תורתו, בצמצומי קטני המוחין, שכעין האשה, והבת הנ"ל. תבין מרחוק, בהכרח צירופי מוראם הנ"ל, למורא שמים שבהזקן בעצמו. כי בתיקוניהם לבד, נשלם ונתעלה גם הוא, בתיקוני היראה, והאורך ימים, והעושר להתבוננות הנ"ל, שמוצא בהם לבד כנ"ל:

אות ל"ז.

שגם בהכרח תיקוני התלמיד והבנים הנ"ל, עדיין יש להתפלא, בהכרחם להאריכות ימים שיהיה להם מורא הרב (לבד), ולמה לא יסתפקו גם הם, ביראת ה', אשר זה לבד, מבואר בהבאתו על זה את הכתוב יראת ה' תוסף וכו'. אבל עוד מרחוק תבין מדבריו וביאוריהם הנ"ל, שאמתת היראה והפחד [לתכלית ביטול שקר החן, שמהבל יופי פני האדם], הוא הנשלם בדעתו, להביט ולחזות תמיד, פני תורתו ואלהותו לבד, שהוא הרב הנ"ל, [והעיקר בהתעלותו להדרת פנים העליון, שלמעלה מכולם כנ"ל מהמוב"פ]. וכל אשר יהיה גם ביכולת התלמיד והבן, לביטול השקר וההבל שבפחדם ויראתם, הוא כשזוכים על כל פנים לפחוד ולהתירא מרבם [ואביהם]. עד שבזה לבד, נשלם מצות המורא [שנצטוינו בכתוב את ה' אלקיך תירא, לרבות וכו']:

אות ל"ח.

שבצירופי דבריו הקדושים מהתורה והמעשה הנ"ל על אודות קליפת השינה שנתגברים ונאחזים בהאדם, על ידי המאכלים הבלתי מבוררים [מהרע והקליפות]. ובהעלאתו מדבריו הקדושים, שהתלמידים שאינם הגונים, הם אשר גברו עליהם כל כך קליפות השינה באדמת העפר, עד שמוכרח להשכיח ולהעביר מעליהם לגמרי המעשיות המעוררות, כדי שלא יתגבר הרע שבהם גם על המעוררים כמוב"פ. מבאר יותר בראייתו להעדר התקרבותם, מהמאמר חז"ל והכתוב למען תהיה וכו', מן המותר לפיך. כי מכלל הן אתה שומע לאו, שהמשוקעים בקליפת השינה, עד שאין ביכולתם לדחותם מהם, יחשבו ויהיו כהמאכלים האסורים, שהם עיקר המאכלים הבלתי מבוררים, שאין ביכולת האדם לדחות מהם את הרע, לבל יתאחזו בו:

אות ל"ט.

שבהמבואר הנ"ל מדבריו הקדושים, שגם כל אשר מזקנים אתבונן בהתבוננותם, הוא ממה שמשלשים ביראתם, ומצרפים ומעלים לעצמן גם בניהם ותלמידיהם, שהיו נמצאים תחילה בקליפות השינה כנ"ל. מבאר יותר בהשתוות העלאתם הנ"ל, להעלאת חיות הקדושה שנמצא בכל מאכל. שכמו כן יאיר פני האדם בחכמתו ותבונתו, מהטבת לבבו שבחיות מאכלו שבהיתר ובקדושה, שיש ביכלתו לדחות בזה מה שצריך לדחות, ולהעלות מה שצריך להעלות כנ"ל:

אות מ'.

בדבר הכתוב הפרו תורתיך, שמפרש ר' שמעון אותו על התורה דלעילא, והתבוננות הנ"ל. תבין מרחוק, שבצירופי דבריו [אשר ביארנו בהם לעיל], יעמיק ויכפול את הפירוש הזה, לייחד אותו בפירוש הפשוט, על אותם שהפרו תורתיך ממש, ונתהוו בזה לישיני אדמת עפר הנ"ל. כי בהתעוררותם ותיקונם לבד, יבא וימצא לתורה דלעילא, והתבוננותה כנ"ל:

אות מ"א.

הוא בדבר הכתוב ה' פעלך וכו'. כי בענין היראה שזוכים על ידי זה, מבאר יותר בענין הכתוב שהקדים לזה, ה' שמעתי שמעך יראתי וכו':

אות מ"ב.

שגם בצירופי דבריו, כפי ביאורינו הנ"ל, שאור פני התורה שמתלבש בהם, יהיו כביכול באור פני אלהותו יתברך שנתלבש בהם. מבאר יותר, בענין הכתוב ולא יכנף עוד מוריך, שיסובב בו על ההלבשה הזאת:

אות מ"ג.

שגם בענין הסיפורי מעשיות הנ"ל, שהם בדבר עשייה ופעולה ממש [כאשר על זה יסובב הכתוב, ה' פעלך וכו' כנ"ל]. יש לבאר בכוונתו הקדושה בפירוש מאמר הזהר הקדוש שבענין הכתוב הנ"ל, עת לעשות לד' וכו', כי הכוונה, הוא על אודות עשיית המעשיות הנ"ל, שעוסקים להלביש ולעשות לאלקותו ותורתו יתברך, כאשר הפרו תורתך, ואין ביכלתם לקבל כלל באופן אחר, שאז ממכה עצמה מתקן רטיה, ויעלה וימצא בזה לבד, את התורה דלעילא והתבוננותה כנ"ל:

אות מ"ד.

מכותלי דבריו הקדושים, שכל הזוכה ללמוד וללמד לאחרים, מוכרח לשמור את עצמו מתלמידים שאינם הגונים, על ידי שזוכה לעשות להדברי תורה וחבירו כמוב"פ. מבאר אגב אורחא, בלשון התפלה הזאת, [שנתתקן מאנשי כנסת הגדולה בברכת אהבה רבה], ללמוד וללמד, לשמ'ור ולעש'ות:

אות מ"ה.

שבביאורינו הנ"ל יש להוסיף ולבאר בכוונתו הקדושה, שכמו שמוכרח לעשות בהלבשת העשיה הנ"ל, לאור פני תורתו ואלהותו יתברך שנמצא בישיני אדמת עפר, [שהפרו תורתיך כנ"ל], שלא יתאחזו בהם החיצונים, ולא יניחו אותם לצאת כמוב"פ. כמו כן גם הרב בעצמו, בעת ירידתו בהם, שמתיירא גם כן מאחיזתם, מוכרח כמו כן להגין גם בעד עצמו, ולעשות לאור פני הדברי תורה ונפשות הישנים הנ"ל, בהלבשת העשיה ופעולה הגופניות ממש כנ"ל, עד שנמשך לו כמו כן, באיתערותא דלעילא, מסך ומגן [מ]השם יתברך, מאחיזת החיצונים, שבאמצעות המשוקעים בהם יותר מדאי כמוב"פ. כי גם לפי כל זה, יתבאר לנו יותר לשון המאמר חז"ל, אפילו שיחתן של תלמידי חכמים וכו', לפי ביאורו הקדוש שמבאר בזה, שכוונת המאמר חז"ל, לבחינת העשיה [ולעשות], שמוכרח אפילו לשיחתן כמוב"פ. כי לכאורה, אינו מיושב לפי זה לשון "אפילו". כי אדרבא, בשיחתו וסיפוריו, שהוא ממשיך בה הע' פנים של התורה גם להרחוקים והירודים שבבחינת השינה, בוודאי מוכרח להמשיך בחינת העשיה, של בחינת לעשות, לבלי להכשל באותם שאסור לקרבם. אבל כפי אשר ביארנו לעיל, שגם בחינת העשיה הזאת, דומה קצת לבחינת העשיה של המעשיות, השומרת מהחיצונים. וממילא מובן, שהייתי יכול לומר, שדי בהלבושים האלה בעצמן, לשמור את עצמו גם מהתלמידים הרעים [הנכללים בהחיצונים להיות כמותם כנ"ל]. ועל זה באו חז"ל להשמיענו, שאפילו בשיחתן, צריכים הבחינה הזאת. כי אף על פי כן, אינם דומים לגמרי, וההכרח דוקא לכפול ולהכפיל בלבוש הזה, באופן שישמור [עצמו] גם מהנפשות בעצמם, שנפלו ביניהם:

אות מ"ו.

שלכאורה יש להתפלא קצת, במה שנראה מכותלי דבריו הקדושים, שכשיש מי שאי אפשר לעוררו בפנים שלו, ואז דייקא צריך להראות לו פנים הגבוה. ולכאורה, כפי המבואר מלשון המאמר חז"ל שמביא בענין זה, שכל המונע ואין משפיע דברי התורה להתלמיד, דומה למס מרעהו חסד, היה צריך להראות להאדם פנים הגבוה הנ"ל, גם בעת שיש ביכולת לעוררו בפני המדריגה שלמטה מאתה. אבל באמת, מבואר הטעם לזה מכותלי דבריו הקדושים, בהטעם הראשון שהביא בדבר ההלבשה, שהוא כדי שלא יזיק להאדם, התגלות האור בפתע פתאום. כי ממילא מובן, שגם מחמת זה בעצמו, טוב יותר לצמצם גם כן, להראות לו האור מעט מעט, במדריגה אחר מדריגה, שעל ידי זה, ממילא אינו צריך להרבות עבורו בהלבושים כל כך. ולפי זה מוכרח גם כן לדקדק בדבריו הקדושים, שכשעוסקין הצדיקי אמת להראות להאדם את פניו, ולעוררו משינתו, צריכין להלביש לו את הפנים בסיפורי מעשיות [לשון רבים] דייקא, [רק לקמן, כשמדבר בפרטיות, מהבחינות שיש בענין ההלבשה, באמת אינו מזכיר, רק סיפור מעשה, בלשון יחיד]. כי בוודאי, כמו שאינו דומה מדריגת השינה מאחד לחבירו, כמו כן גם באדם אחד, אינו דומה מדריגתו בהשינה, מזמן לזמן. כי יש שבתחלה לא ירד רק מפנים אחד, ובזמן הסמוך הוא יורד יותר. וממילא מובן, שמחמת זה, מוכרח בהתעוררותו, להלביש לו בתחילה בסיפור מעשה, את הפנים הסמוך לו, שנסתלק ממנו בשעת השינה הזאת, שהוא נמצא בה עכשיו. ואחר כך, מחמת שעדיין הוא במדריגת השינה הקודמת, שנפל בה מקודם, מוכרח הצדיק האמת, לשוב ולעוררו, ולהלביש לו את הפנים שנסתלק מקודם מאתו, בעת נפילתו במדריגת השינה הזאת. וכל אופני ההתעוררות (כאלה) [האלה], אינם אלא באותן שעדיין לא נתרחקו ביותר. וכשנופל ונתעה האדם מפנים רבים כאלה, עד שבפלס מאזני דעתו של הרב בזה, אין עוד ביכלתו להוציאו מהחיצונים השרויים שם, כי אם על ידי שמאיר עליו מיד את המוחין, ממדריגת [ה]פנים הגבוה ממנו כמוב"פ, ממילא מובן, שאז בוודאי מוכרח להרבות גם במהות המסכים והלבושים, שהוא מלביש אז את הפנים הגבוה הזאת, באופן שאף על פי כן לא יזיק לו האור, וזה בוודאי קשה וכבד יותר, הן מצד המשפיע, הן מצד המקבל, לקבל מלבושים ומסכים כאלה. ומכל שכן וכל שכן, מי שנפל וירד מכל השבעים פנים כולם, שמירידה כזאת אי אפשר להוציא ולהעלות, כי אם על ידי הארה נפלאה מתיקוני עתיק בעצמו, שאור זריחת הדרת פני י"ג תיקוניו המוב"פ, יעלו שבועי שבעתים בלי שיעור, מאור השבעים פנים כולם, היוצאים מאתו, כמובן במקום אחר . ולסתום ולהלביש ולכסות קירון הדרת פני שרשי התורה, וההשגות האלה, במסוה על פני מסוה, ובלבושים רבים ושונים, באופן שאף על פי כן לא יתגלו להיושבי חשך, בשום ריבוי אור חס ושלום. באמת גם אחר כך, קשה בלי שיעור לקבל, מצד ריבוי מהות הלבושים כנ"ל, שעבור זה, כל אריכות הגלות הגשמי, של נפשות ישראל בין החיצונים, כי הכל אחד כידוע. כי בסוד הנפילה הזאת, נכללו כל באי עולם, מיום שאכל האדם [כלל כל הנפשות כידוע ] את המאכל המוב"פ, שאינו מבורר הטוב מהרע שבו, שעל ידי זה נפלו כולם בבחינת השינה באדמת עפר המוב"פ. וזעירין אינון בכל דור ודור, שיזדככו מנעורם מתאוותיהם, ועוד יזכו לאכילת לחם הפנים המוב"פ, באופן שיתתקן לבבם, ויתבקש פניהם באור השכל והחכמה, בהע' פנים לתורה. כי גם קצת היחידי סגולה הזוכים לזה, עוד כבדה עליהם המלחמה בכל פעם, מעוצם תערובת הטוב והרע ביחד, שנתערב בכל הנטיעות והצמחים, מאז ועד הנה כידוע, עד שגם הם, כל תכליתם ותקוותם, הוא על ידי היחיד באלף דור, הנוטע נטיעות חרובים, בתיקוני עתיק משנים קדמוניות כאלה, באופן שיהיה ביכלתו להחיות את לבבם בכל פעם מחדש, עד שיאירו פניהם בהדרת פניו הקדושים, בהי"ג תיקונים המוב"פ, שמהם ממילא נדרשים ונמצאים כל השבעים פנים, שנאבד מהם. וגם אז, כשנמצא היחיד המופלא הזה, עוד קשה מאוד מצד המקבלים לקבל, מריבוי הלבושים שהוא מוכרח להלביש את אור תורתו כנ"ל:

אות מ"ז.

בהתרת פה אלמים והתרת פה עקרות המוב"פ, שגם במה שנדרשים מתיבה אחת [לתרופה], מבאר יותר בהכרח סמיכתם זה לזה:

אות מ"ח.

בביאורו את הכתוב פתח פיך לאלם, ומכותלי דבריו הקדושים בענין הכתוב יתן בעפר פיהו וכו'. נראה מבואר בכוונתו הקדושה, שהחכם יורד ונותן פתיחת פיו הקדוש בעצמו, בעפר התלמידים ושינתם, עד שבזה בעצמו, נפתח גם פיהם ללמוד ולשמוע:

אות מ"ט.

שבתיקון חוש השמע, שנתהווה בהתעוררות תבונת והשכלת התלמידים, מקטנות מוחם ושינתם, אשר תקפה עליהם תחלה. מבאר יותר, בדברי הבקשה הנ"ל, להבין ולהשכיל, לשמוע ללמוד וכו':

אות נ'.

הוא במה שכתב, שצריך לראות שיהיו כלי הדיבור סמוכין וקרובין אל כלי ההולדה, כדי שיוכלו לקבל כח הדיבור וכו'. כי בזה, מחזק ומוסיף להביא ראיה ב', למה שכתב תחלה, שכשעוסקים לעורר וכו', צריך לשמור עצמו מתלמידים שאינם הגונים, על ידי בחינת לעשות. כי שם לא כתב, רק טעם אחד, שלא יהיה נדבק בו מהרע שלהם וכו'. וכאן מוסיף והולך לחזק זאת, בתעלומות השגותיו, שצריך לראות שיהיו כלי הדיבור סמוכין וקרובין וכו'. ובצירוף הקדמתו תחלה, לבאר מהתיבה הזאת לתרופה, בהכרח ההיתר פה הנ"ל, לשמור את עצמו מתלמידים שאינם הגונים. נראה מבואר, שזה תלוי בזה, כי כל התיקון לתרופה, שבסמיכת התרת פה אלמים ופה עקרות, הכל תלוי ועומד, בהיתר הפה ושמירתו מתלמידים הרעים, שהם בבחינת הריחוק, [כי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם]. ואם יש בזה קלקול, נתקלקל ממילא גם התיקון התלוי בזה. ועיין לעיל בהפתיחה, מה שהבאתי מהקדמת מוהרנ"ת ז"ל, שכן דרכו של אדמו"ר ז"ל, להביא ב' או ג' ראיות לדבר אחד, ומרהיטת הלשון, נדמה שלא הביא רק ראיה אחת, מחמת שהם באמת אדוקים זה בזה, שקשה לחלקם, עיין שם. וגם כאן, שני הראיות אדוקים זה בזה. כי על ידי זה בעצמו, שהרע של פתיחת פה האלמים המקולקלים, מזיק ומתדבק בפתיחת פיו הקדוש [כמי שפוגם חס ושלום את פיו בדבר אסור], נתקלקל גם פתיחת פיו בעצמו, להיות בבחינת הריחוק הזה. וממילא מגיע ומזיק הריחוק הזה, גם לתלמידיו ההגונים, שאף על פי שיוצא מהם הדיבור בהתעוררותם, נתרחק הוא מכלי ההולדה, לבל יהיה ביכולתם לקבל אותו כמוב"פ. גם לפי כל זה תבין ביותר, בענין הכתוב אל תבטחו באלף וכו', ובמה שכתב שם, שאי אפשר שיהיה הבטחון [היינו כלי ההולדה], סמוך אל הדיבור, כי אם על ידי שמור פתחי פיך כנ"ל. שלכאורה אין לתיבת "כנ"ל" שום פירוש, כמבואר למדקדק שם היטב, וכבר הרגיש בזה הרב מטשערין ז"ל, בפרפראות לחכמה, ועיין שם מה שפירש בזה, אבל דברי תורה כפטיש יפוצץ סלע, ובפירושינו הפשוט הנ"ל, אין לפליאה הזאת שום מקום כלל:

אות נ"א.

שלכאורה יש להתפלא, בביאורו לבחינת התקיעה, שהוא בהעדר וקלקול הדיבור. כי הלא מבואר מצירופי דבריו הקדושים, שקולות השופר, יהיו בתיקון הדיבור. אבל בהתהפכות הקלקול לתיקון הנ"ל, [שזה לבד כל העיקר והמכוון כנ"ל]. ממילא מבואר, שגם בזה, תתעלה ותתרומם קול השופר, להפוך ולהיות גם קול התקיעה והעדר הדיבור, כקדושת התרועה והדיבור, שנמצא באמצעותה כנ"ל:

אות נ"ב.

שבתכיפת וסמיכת הדיבור לכלי הבטחון וההולדה הנ"ל, מבאר יותר בענין התרועה והשברים [שהם הדיבור, ובטחון ההולדה כמוב"פ], שמוכרח מאד לתכפם ולסומכם זה לזה:

אות נ"ג.

הוא מה שיש לבאר בעניות דעתי על אודות התהפכות הקלקול לתיקון הנ"ל. שאף על פי שנראה מדבריו הקדושים, שזה כל סוד הצמצום הנפלא שבבחינת הבת מלך, שאף על פי שתהיה בבחינת הצמצום וההסתרה, נהפכת היא בקדושתה לרוממות יותר, בהשגת ומציאות אלהותו ותורתו יתברך כנ"ל. אבל בכל זאת, נמצא בענין הזה באמת סכנה גדולה, וזה כל הסתרתה לגמרי הנ"ל, עד שלא תתהפך לתיקון בשלימות קלקול ההסתרה הזאת, עד לעתיד כנ"ל. כי לפי כל זה יש לבאר, על אודות ההולדה שבבחינתה, שמחמת זה תחשב באמת לשברים ומשבר, אשר יסובב עליו בהכתוב האני אשביר וכו'. וכן גם הבטחון שבבחינתה, תחשב מפני זה לשברים, [רק שאף על פי כן, בקדושת ההולדה והבטחון שבזיווגו דקדושה, נמשך ההארה מהתהפכות הקלקול לתיקון שלעתיד, אשר על זה באמת יסובב הכתוב בלשון תימא, האני אשביר וכו']. ושבכל זה מבאר אגב אורחא, שמיד כשפוגמים ומקלקלים את הבטחון והשברים הזה, יהיו בשברים ממש חס ושלום. ומבאר בזה יותר, מה שכתב תחלה, שבהבטחון המקולקל דסטרא אחרא חס ושלום יהיה האדם לשברים שבכלי חרש. וגם יוסיף לבאר, בדבר השברים שבלוחות לב התלמידים שאינם הגונים, אשר מוכרח בזה לדחותם לגמרי כמוב"פ:

אות נ"ד.

בהמבואר הנ"ל מדבריו הקדושים, על אודות הפלאת אלהותו ותורתו יתברך, שנמצא בבחינת הבת והצמצום הזה. ושכל אשר תתגבר יותר השינה, והאבידה, והעדר הדיבור שבבחינת אלם כמוב"פ, תתהוה מזה יותר, מציאות הבת וצמצום הנפלא הזה, שבהעלאת אלהותו יתברך הנ"ל. מבאר בזה יותר, גם בהבאתו ענין הכתוב, מי כמכה באלים ה' [אשר יתפרש גם באלמים כנודע]. וגם מבאר יותר, בענין האשה [שבבחינת הבת כנ"ל] שגם בתחלת בריאתה, נחשבה לאבידה שבסיבת השינה [כמובן בזה בלשון חז"ל]:

אות נ"ה.

שבהמבואר מדבריו הקדושים, שכמו כן גם קלקול החרש, מוכרח להפוך לתיקון. מבאר יותר בדבר הכתוב שבשבירת הכלי חרס, כי חרש כתיב, ב"שין". ועל פי הנ"ל, ממילא מבואר, שבהתקשרות וזווג דקדושה, נהפך החרש ושבריו בעצמם, אל הקדושה, [וממילא אינם נחשבים בזה לשברים חס ושלום]:

אות נ"ו.

בביאור המעשה מחוני המעגל, שלכאורה ידלג [ואיכסי מעיניו הקדושות, בביאורו] לתיבת ואיכסי מעינא המובא שם. אבל מהמבואר מדבריו הקדושים, שבהתגברות השינה על חוני המעגל, נתעלם ונתכסה בזה מעין הפנים לבל יהיו בו, מבאר ממילא גם לזה:

אות נ"ז.

שגם בנפילת חבלי השינה על העין פנים להסתירם כנ"ל, מבאר יותר, במשל העיור שמביא על זה:

אות נ"ח.

בהמבואר מדבריו הקדושים, שכל שנה מהע' שנים, נחשב לפנים מיוחד מהעין פנים שבה, [ובכלל הנ"ל, שכל בחינה כלולה מכל הבחינות], מבאר גם כן בעצת הבת מלך למציאתה, שישב ויתעכב בזה השני למלך, שנה תמימה:

אות נ"ט.

שבענין הלבנה, והתהפכות הקלקול והמיעוט למולד ותיקון הנ"ל. ובקומת השנה הנ"ל, שמוכרח לכל זה, מבאר יותר, בתיקון ראש השנה שיסובב על זה, ושזה מה שמבואר שם בהמעשה הנ"ל, שביום האחרון מהשנה, אם היה עומד בנסיון, היה זוכה למצוא אותה, [והיינו ברגע האחרונה ממש]. כי שם נהפך המיעוט להמולד וראשית השנה [ואז דרשו ה' בהמצאו, כנודע]:

אות ס'.

שלפי הנ"ל נראה מבואר בכוונתו הקדושה, שכל ההכרח וההמתנה שבכל השנה, הוא בסיבת פרטי הצמצומים והכלים שנמצאים בבחינתה, להפלאת אלהותו יתברך, שזה עיקר המכוון שבה כנ"ל. ושלפי זה יש לבאר, שגם בפרטיות נמשך ונמצא יחוד הש'נ'י' והב'ת' בכל שבת, [שהוא אותיות, שין בת, שהוא צירוף שני בת], שהוא יום השביעי להששת ימים שקדמו אליו. ואז ברוב תיקון האשה, והבת, והגוף, וצרכי מאכלם, יתפרדו מהם כל פועלי און והחיצונים הנ"ל. ושבזה קלקל האדם בראש השנה הנ"ל, אשר אכל את הפרי, שנתערב הטוב שבה עם הרע והחיצונים, ולא נתפרדו ונדחו עדיין מאתה מה שמוכרח לדחות. וכן לא המתין לליל שבת, בזיווגו שבהבל היופי. ומיעט בתפלה על הגשמים, שבאריכות הנשימה כמוב"פ. עד שנתגבר עליו השינה, שעיקרה הוא השינה לגמרי בסיטרא דמותא חס ושלום, כמבואר בהבאתו על ענין ההתעוררות, ענין הכתוב, ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו וכו':

אות ס"א.

שגם בהמבואר הנ"ל שמדבריו הקדושים, מבאר יותר בענין לחם הפנים, שיסובב בו על דבר האכילה דקדושה, כי הוא עיקר אכילת שבת דקדושה הנ"ל [ונסדר בשש המערכת, אשר עליהם לבנה וכו']:

אות ס"ב.

שגם בסיפור המעשה, מבאר יותר בענין לאה הנ"ל, שיצא מאתה ששה בנים, ובת אחת ירדה אחר כך למקום הקליפות, ולא היה אפשר להוציאה כי אם בערמה כנ"ל (כפול לקמן אות ס"ט):

אות ס"ג.

בהמבואר הנ"ל מדבריו הקדושים, מוסיף לבאר אגב אורחא דבר נפלא בענין השנה. כי כפי שנודע בתקופת החמה, שזה לבד נתכוון בחשבון ימי השנה, ולא כן תקופת הלבנה וסיבובה, שזה לא נתכוון רק לימי החודש [כ"ט יום וחצי, ותשצ"ג חלקים]. ועתה, אם במספר הי"ב מזלות מחשבים וכופלים בחשבונה למספר הי"ב עד שנתמלאים ימיה למספר שנ"ד ומקצת היום ח' שעות ותתע"ו חלקים שנחשב ככולו, ונראה מבואר ומכוון, שמחמת זה נקרא בשם שנה. יש להתפלא קצת, על אשר לא תקרא בשם שס"ה, במספר ימי החמה, אשר זה לבד מגיע לה, כפי התקופה והסיבוב שבה, ולא בשם שנה שבמספר הלבנה, אשר לא יהיה כל סיבובה ותקופתה רק בחשבון ימי החודש לבד כנ"ל. אבל בכל הנ"ל, תבין מרחוק, שבאמת לא יהיה גם כל תיקון השנה, רק למילוי ותיקון הלבנה, והיא לבד, עיקר המכוון. אשר גם כל תקופת החמה וסיבובה [מהתחלת הבריאה ועד סופה], לא יהיה רק לחפש ולמצוא ולמלאות שנת הלבנה, שלא תהיה בשינה וחסרון לגמרי חס ושלום. כי אדרבה, כל שנה ושנה, תתהפך ותתהוה לפני החכמה וההתבוננות, שלמעלה מכל רעיון וחקר, עדי עד כנ"ל:

אות ס"ד.

שבהמבואר הנ"ל מדבריו הקדושים, בעוצם כובד הדבר הזה, להמתיק את הרוגז ומדת הדין הנ"ל שנתעורר בכל שנה, עד שיתהפך לאור פני המלכות בחיים כנ"ל, בעוצם סכנת האדם בהשלמת כל השבעים שנה. שאז, אם לא יזכה להדרת הפנים, שבשנים הקדמוניות והארוכות לגמרי עדי עד, מוכרח זה לעומת זה, להיות בשינת אדמת העפר לגמרי הנ"ל. ושמעוצם קלקול האדם, וכל הדורות, מי גבר יחיה וכו', עד התיקון שלעתיד, שאז באמת יוציא ויהפך תכלית הקלקול ושינת העפר הזאת בעצמו, לתיקון החיים נצחיים בשנים הקדמוניים כנ"ל:

אות ס"ה.

במה שכתב שעפר הוא העדר הדיבור, ובהמבואר מדבריו הקדושים, שהוא קלקול היראה שהמשיך אברהם בארץ פלשתים. מבאר יותר בביאורו ענין הכתוב וכל הבארות וכו' סתמום פלשתים, וימלאום עפר, שזה מורה על התגברות הפלשתים לקלקל את היראה והדיבור כנ"ל:

אות ס"ו.

בהמבואר הנ"ל באות ה' מדבריו הקדושים, שנפש מלכות דוד [שנמצא גם בזרעו לדורות כנודע], הוא העיקר באור התורה, וההתבוננות, והבת מלך הנ"ל. מבאר אגב אורחא, גם במנין חייו, שבמספר ע' שנה, ובהכרח שמירתו מהתגברות השינה [ס' נשמי כמובא בדברי חז"ל], ובירידת נפשו זה לעומת זה בקליפת מואב, [אשר על זה נאמר, מצאתי דוד עבדי, והיכן מצא אותו, בסדום, שנאמר ואת שתי בנותיו הנמצאות, כמובא מזה במדרש . שזה בחינת מציאת הבת [מלך] (מלכה), בחינת נפש מלכות דוד]:

אות ס"ז.

בהמבואר מצירופי התורה והמעשה הנ"ל, על אודות נפש התבונה [ומלכות בן דוד] הנ"ל, שירדה מיום הבריאה למקום הקליפות, בסדום הנ"ל, ונסתרה ונתעלמה ביניהם, עד שלא נודע כלל מאין תמצא, ואיזה מקום אבנים הטובות ומרגליות, ועפרות הר הזהב שבמשכנה. כי לא תמצא כלל, בישוב ארץ החיים, וכל עושר המרגליות והפנינים הנ"ל, אינם נחשבים כנגדה, רק להקדמות ופסולת. וגם כל חית הארץ, ועוף השמים, השיבו ואמרו, שלא דרכו בה, ולא ראו אותה, ואינם יודעים כלל מאתה. [זולת באסיפת הרוחות, שאז נודע ברוח אלהים, אשר הגיע אליו בקץ האחרון, ברוב התחזקות אמונתו, אשר איבד והמית עצמו ברוב יגיעתו והתחזקותו לחפש אחריה]. תבין מרחוק ברוממות כל ענין, וכל כתוב שמביא מאתו בדבריו הנ"ל. כי במה שמזכיר בקלקול סדום הנ"ל, הנשכחים מני רגל, הפרקמטיא שמוכרח בהעושר, תביט ותראה בהפלאת לשון הכתוב, שנמצא שם בענין הזה, מכל הנ"ל. מקום ספיר אבניה, ועפרות זהב לו, [שהוא הר ומבצר הנ"ל]. נתיב לא ידעו עיט, ולא שזפתו עין איה, [שהם העופות הנ"ל]. לא הדריכוהו בני שחץ, [שהם החיות הנ"ל]. והחכמה מאין תמצא, ואיזה מקום בינה, לא ידע אנוש וכו', ולא תמצא בארץ החיים וכו'. לא יערכנה זהב וכו', ומשך חכמה מפנינים, [כי אינם נחשבים רק לפסולת כנגדה]. ונעלמה מעיני כל חי, ומעוף השמים נסתרה, כי אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה וכו', [כי זה עיקר הפלאת מציאתה, להפוך קלקול אבידתה, ושינת המות בעצמו, לתיקון והתגלות מציאתה כנ"ל]:

אות ס"ח.

מה שלא סיפר סוף המעשה, מבואר מדבריו הקדושים, שזה מחמת שמליבא לפומיה לא גלי, בתיקון שם כבוד מלכותו, הנמשלת לבת מלך כנ"ל, כי אין ביכולת לגלות ולהוציאה, כי אם בסוד ובערמה כביכול:

אות ס"ט.

שגם בכל זה, מבאר יותר בהבאתו ענין לאה, שילדה ששה בנים ובת אחת, אשר ירדה ונלקחה למקום הקליפות, ולא היה ביכולת להוציאה כי אם בערמה ובחכמה כנ"ל:

אות ע'.

שכפי הכלל הראשון הנ"ל בהקדמה, תבין מרחוק, שגם סיפור המעשה מחוני המעגל, הוא מענין המעשה הנ"ל שסיפר אדמו"ר ז"ל מהשני למלך:

אות ע"א.

שבדבר הכתוב בשוב ה' את שיבת ציון וכו' שנזכר שם בענין המעשה דחוני המעגל הנ"ל, נראה מבואר, שגלות בבל ע' שנה, הוא הגלות והשינה ע' שנה שהזכיר אדמו"ר ז"ל בהמעשה הנ"ל:

אות ע"ב.

שבביאורו והבאתו הפלאת חז"ל, להזכיר ולפרט לענין המעשה הזאת, אודות ההידורים והסיבובים שמסבבים בשינה [הדרא עליה משוניתא]. יש לבאר בכוונתו הקדושה, שגם בזה מבאר יותר, בההכרח סיבובי [משוניתא] אבני הלוחות שכתב תחלה. שאף על פי שהם בבחינת פסולת, מוכרחים הם מאד, בתיקון הזה, [כי הוא העשירות, ששם כל מקומה כנ"ל]. כי זה זה הכרח תהפוכות האבידה והשינה לתיקון, שמבאר מדבריו כנ"ל. ושבכל סיבובי השני למלך שמסבב ומחפש, מחמת זה נהפכים ונתהווים מהם אחר כך הקדמות וכלים נפלאים, לקבלת ומציאות האור הנפלא הזה, [וכמובן מכל זה בדבריו הקדושים במקום אחר]:

אות ע"ג.

בהמבואר מצירופי דברי התורה והמעשה הנ"ל, שבתיקון הזקנה זוכין לעושר המרגליות, ולזיווג הבת שבהתבוננת התורה, ונמשכת בתיקון הבאר, והעין פנים של תורה. מבאר יותר ענין הכתוב ואברהם זקן בא בימים וה' בירך את אברהם בכל, שעל זה דרשו חז"ל בת היתה לו וכו', ורשב"י אומר מרגליות היתה לו, [כמבואר בנוסחת עין יעקב מסכת ב"ב דף ט"ז]. וגם אחר כך, שלח בסיבת הברכה הזאת, לבקש ולמצוא זווג יצחק, ומציאתה היתה בהע'י'ן' והבאר כנ"ל:

אות ע"ד.

שבביאורי וצירופי דבריו הנ"ל על אודות העין והבארות שמזכיר בהתורה הזאת. מבאר יותר בדבר העין ובאר היין, אשר לא זכה השני למלך, ונעשה מאתו רש ועני, [ולא בעושר, ופני ראש המוחין, שבמספר השבעים הנ"ל]. [אמר המעתיק, כוונתו כי זכה נעשה ראש. היינו כשזוכה לשתות יין בקדושה, לא מפסיד העשירות, שזוכין על ידו לראש ומוחין, והתבוננות התורה. לא זכה נעשה רש, היינו שמפסיד העשירות, שזוכין על ידו להתבוננות התורה, שהוא בחינת מציאת הבת מלך כנ"ל]:

אות ע"ה.

מהמבואר בדברי התורה הנ"ל, שבדרך כלל נמצאים שני מיני שינה. שינה אחת, אשר לא תגיע למטה מכל הע' פנים, ולזה נמצא עדיין יכולת לעוררו בהשנים הבלתי קדמוניות. ושינה אחת, שגברה למטה מכל הע' פנים, אשר לעורר מאתה אין שום אופן, כי אם בהשנים קדמוניות, שלמעלה מכל הע' פנים. ולמרחוק תבין, כי הן הן השני מיני שינה שהזכיר בהמעשה הנ"ל. שינה אחת מאכילת התפוח, אשר לא הזכיר בה אדמו"ר ז"ל כי אם מספר כמה שנים, ולא במספר שבעים הנ"ל. ושינה אחת ממשתה היין, אשר בה לבד, נפלו עליו [ועל עיניו], חבלי שינה העיקריות, שמכל הע' פנים ושנים כנ"ל. [וגם כפי שנודע במספר השבעים הנ"ל, שהם הז' ספירות שבכלליות הבריאה, אשר כל אחד כלול מעשר. ולפעמים אינם נחשבים רק למספר מ"ט, ז' פעמים ז', [מרוממות הג' ספירות, העולות למעלה מהבריאה]. וממילא מבואר, שהנפילה למטה מכל הע' פנים, הוא הנפילה שבשער הנון, למטה מכל המ"ט שערים, הנמצאים זה לעומת זה, כנודע]:

אות ע"ו.

בהמבואר מדברי הכתוב בשוב וכו', שבענין חוני המעגל הנ"ל, שהגלות הוא השינה, והגאולה היא התעוררת השינה. וכפי שנודע [ומובן מדברי חז"ל], שבדרך כלל, לא יחשב מספר הגאולות, רק לשנים. גאולה הראשונה ממצרים, וגאולה האחרונה מגלות [ומראה] האדמוני, שאנו נמצאים בו. כי גם בשוב ה' את שיבת ציון הנ"ל בימי עזרא, לא לכולם השיב והביא, כמבואר מדברי הכתובים, ומאמרי חז"ל, שלא שבו מהם, רק מקצתם. וממילא, לא נתעלה ונתברר מפני זה כל חלקי הבת מלך, הנמצאים בהנפשות שלא שבו, ולא נעשה ונתהווה מפני זה, גם להשבים מהם נפלאות הגאולה שהיו ראויים להיות להם כבימי צאתם וגאולתם הראשונה מארץ מצרים הנ"ל [וגם נחסר להם העשרה דברים מבנין הבית]. אשר עבור כל זה, נחשבים אנחנו כמו בגלות אחד, מיום החורבן הראשון, והוא שכבד וקשה יותר מהגלות הראשון שבמצרים הנ"ל. כי בחורבן וגלות הזה, ירדה ונפלה בתולת ישראל, בשער הנון הנ"ל, כי גדול כי'ם' שברה, ומ'י' לבד ירפא לה [כמובא מכל זה במקום אחר ], בבנין השלם וגאולה אחרונה שאנו מקוים ומחכים לה. יש לבאר מכל זה בכוונתו הקדושה, שהן הן השני מיני שינה, [שהזכיר בהתורה ובהמעשה] הנ"ל. כי מפגם הדיבור [שיצא מפי אברהם אבינו במה אדע], שנחשב כפגם המאכל והאסור לפה הנ"ל, נתחדש ונתגבר על הבת מלך, אחיזתה וירידתה בשעבוד מלכיות דסטרא אחרא, [מהדיבור הראשון שיצא בשגגה כביכול מלפני השליט והמלך העליון בעצמו יתברך כנ"ל], ותרדמה נפלה על אברם בגלות מצרים, שנתהווה ונחשב משעה הזאת [כמבואר בדברי חז"ל בביאור הכתוב ומושב בני ישראל וכו']. אבל עדיין לא היה הגלות והשינה הזאת, מכל הע' פנים [ובירידה לשער הנון] כנ"ל. ולא כן הגלות והשינה השניה, במשתה היין הנ"ל, שהיא היתה מכל הע' שנה, והע' פנים, [רצונו לומר בימי אחשורוש], עד שהיו ראוים מפני זה להיות נכלה ונאבד בשינת אדמת עפר לעולם חס ושלום, לולא מה שהקדים השם יתברך רפואת מרדכי, השני למלך הנ"ל, אשר האיר עלינו גם אז, מההארה שלעתיד, קבלת סתרי תורת ההתבוננת, ומעשה [אסתר] הבת הנ"ל, שנסתרה בבית המלך דסטרא אחרא:

אות ע"ז.

בהמבואר מדבריו, שלהזהר ולהשמר מתערובות התלמידים האסורים לפה, מוכרח לגרום שכחה. מבאר יותר, בהפלאתו להביא על זה ראיה מהכתוב, אלה לחרפות [בחרפת שבירת הלוחות, להתהוות השכחה הנ"ל]. כי היא השכחה והשבירה, שהיתה ברוב ערב התלמידים האסורים, שבגאולתם ממצרים הנ"ל:

אות ע"ח.

בהמבואר הנ"ל מדבריו הקדושים, שזה לעומת זה, יהיו התלמידים ההגונים, בזכרון בהע' פנים הנ"ל. מבאר יותר, בראייתו מהכתוב [בדרשת חז"ל] [לזכרון בין עיניך] למען תהיה תורת ה' בפיך:

אות ע"ט.

בהמבואר הנ"ל מדבריו הנ"ל, שהלוחות מעשה אלקים, בסוד הבת, הנמצאה בפסולת העושר, ושהשני מיני שינה, הן הן בכלליות גלות מצרים וגלות בבל [שמאתו עדיין לא שבנו כולנו כנ"ל]. מבאר ומרמז קצת, גם בפרט סיפורי ההתעוררות מהשני מיני שינה. כי בהתעוררות השני למלך מהשינה הראשונה, [שהוא הגאולה הראשונה], הלך אחר כך מיד, ומצא אותה [שהיא מציאת הלוחות]. רק בסיבת השינה, שגברה עליו ביום האחרון, שכבר היה מוכן ומזומן בו לגמור את מציאות ובירור ההלכות שבלב לוחותיה הנ"ל, [וכל שינתו וירידתו, היתה מהתגברות מאכל התלמידים האסורים לפה], נתקלקל הדבר, ונתעלמה ונתערבבה עוד הפעם בהתגברות השכחה, שגרמה ערבוב הלכותיה בהפסולת לגמרי של החיצונים, שתשכון ביניהם, [כמובן מכל זה גם במקום אחר. אבל בשינה השניה, נאבדה מאתנו לגמרי, ולא ראינו ולא מצאנו אותה גם בהתעוררותינו וצאתינו מבבל ע' שנה הנ"ל, עד שממילא נחשבים אנחנו מפני זה גם עתה, בשינה וגלות הנ"ל, לבקש ולסבב אחריה בסיבובים הנ"ל, וכל השרים והמשוטטים בכל הארץ, ימלא פיהם בשחוק ולעג מאתנו, ויענו ויאמרו כולם בפה אחד, שאין שום מציאות כלל חס ושלום לסתרי התורה הזאת, אבל לה' התקוה....:

אות פ'.

שבהכלל הראשון הנ"ל בהקדמה נראה מבואר, שגם סיפור המעשה שבדברי חז"ל מחוני המעגל, היא מעין המעשה הנ"ל שסיפר אדמו"ר ז"ל. ומהמבואר בדבריו הקדושים, שכל הסיפור הזה, הוא מאבוה דאבא. תבין מרחוק, בנפלאות מעשה חוני המעגל הנ"ל. כי בירושלמי שנו ושינו חכמינו, לספר אותה מחוני המעגל אבוה דאבא של חוני המעגל הנ"ל. ושכל הע' שנה שבשינה שלו, הן הן הע' שנה בעצמן שבגלות בבל הנ"ל:

אות פ"א.

בצירופי דבריו שבהתורה והמעשה הנ"ל, מבאר יותר, גם בענין הלוחות שחזר משה והמשיכם ליום התענית והכפורים, שבסוף זמן הארבעים יום שהיו מיוחדים לזה, בדוגמת זמן השנה הנ"ל. וגם הוא גמר התיקון, שבראשית ואחרית שנה הנ"ל כנודע:

אות פ"ב.

בהמבואר הנ"ל מדבריו הקדושים, שבהפלאת השכחה והאבדון שבבת התבוננות התורה, יתאחדו לפני התורה, ושרשם שבי"ג תיקוני דיקנא, ועתיק הנ"ל, [שהן הן הי"ג מדות שבביאורי התורה, כנודע]. מבאר לפי עניות דעתי, גם במה שבפשיטות סובבים ומוכרחים כל הי"ג מדות, לסיבות השינוים הנמצאים בתוכה, אשר נכתבה מפי הגבורה בחסירות ויתירות, ותמורות, והכחשת הכתובים זה לזה. כי כל אלה השינויים [הנראים לשכל האנושי כשגגה ושכחה חס ושלום], הן הן תעלומות תהפוכות השכחה וההכחשה הנ"ל, לעמקי עמקי ההתבוננות והחכמה הנ"ל. ומלבד מה שגם בזה בעצמו, נמשך התיקון לרחק למי שצריכין לרחק כמוב"פ. כי באמת ובוודאי אין שכחה לפניו יתברך, אבל במקום גדולתו ורוממות דעתו לאין סוף, מצמצם וממעט את עצמו בכוונה, לרוגז, והעלמת הדעת שבשכחה, ושגגת הדיבור הנ"ל [לכי ומעטי וכו']. וכל הסתירות שנמצאים מדברי יחזקאל לתורת משה, וכן כל הסתירות והמחלוקת שנמצאים בדברי חז"ל מחמת השכחה שבשברי לוחות הנ"ל, יהיו באמת האמיתי דברי אלהים חיים, שאין לבוא על זה בביאור השכל הפשוט [כי רעם גבורותיו מי יתבונן]. וכמבואר מדבריו הקדושים בכמה מקומות ובפרט בספר חיי מוהר"ן בשיחות השייכים להתורות. ועיין בתוספות, וגם בזוהר הקדוש .... וגם בשאר ספרי אמת נמצאים לרוב פליאות כאלה, אשר רבים מתרחקים מפני זה כנודע. וגם לולא דמיסתפינא, הייתי אומר שזה שמבאר בדבריו הקדושים....:

אות פ"ג.

בהמבואר הנ"ל מדבריו הקדושים, שתיקוני דיקנא המובאים בכוונת הכתוב מן המיצר וכו', והם י"ג מדות של הרחמים, שמהם י"ג מדות לדרשות פני התורה הנ"ל, נתהווים ונחשבים להתבוננות תורת הלוחות [שבדבר הכתוב פסל לך], שנמשך משם כתרי פלגי גופא, שבסוד המשנה למלך והבת מלך הנ"ל. מבאר יותר, ענין הכתוב פסל לך וכו' [ויפסול וכו' ויעבור ה' על פניו וכו'], בתיקוני דיקנא הנ"ל. כי זה לבד, הוכרח למעשי הלוחות כנ"ל:

אות פ"ד.

על אודות הז' ספירות, שנמצאים בדבר הבת והששה בנים הנ"ל. נראה מדבריו הקדושים, שהם הז' ספירות שיוצאים [ונמצאים] מספירות המלכות בעצמה. כי היא סוד המלך, שהיו לו הששה בנים ובת שבע הנ"ל. וממילא מבואר גם כן לפי זה, שספירת הבת, תהיה לחיבה ושעשוע להמלכות, יותר מכל הבנים, כי היא לבד, מלכות שבמלכות. וגם בהמבואר הנ"ל מדבריו הקדושים, תבין מרחוק, במה שגם להיפוך, גברה עליה לבד הרוגז ומדת דינו, להורידה זה לעומת זה בבית המלך דסטרא אחרא, כי היא מציאת תורתו ואלהותו יתברך, שנמצא בנפש וחיות הגוף, כשני הפכים בנושא אחד. כי באמת יתחשב ויהיה כפסולת לבד, כנגד הנשמה. אשר גם מזה לבד, כל אחיזת וההתגברות הרע והפסולת לגמרי, של המלך דסטרא אחרא הנ"ל:

אות פ"ה.

שגם במבוע מעיינו וביאוריו הנ"ל [שיוצאים ונובעים מדבריו הקדושים], מרמז ומבאר גם לעצת הבת מלך, וסגולת הוצאתה, אשר פקדה והודיעה להשני למלך, שיתענה ויזכך את הגוף, מאחר שכל בחינה כלולה מכל הבחינות, וגם בו נמצא גוף כנ"ל. ובהעדר התענית והזיכוך, ומכל שכן במשתה היין הנ"ל, מתגבר הרע והפסולת, לאחיזתה בהרע והפסולת לגמרי הנ"ל, ולבטל חס ושלום בזה, את השכל והמוח בשינה ומיתה לגמרי חס ושלום. וגם אף על פי כן, עצת ה' לעולם תעמוד, כי סוף כל סוף, יבא ויתעלה כמו כן מ'ש'ה, ביום שער הנ'ון, כמ'ש'נ'ה' ונ'ש'מ'ה' הנ"ל [לחם לא אכל וכו'], עד אשר יקיץ ויהפך גם פסולת הישנים לגמרי באדמת עפר הנ"ל, לכלים הנפלאים ומוכשרים, לקבלת אור הלוחות והתבוננות הנ"ל, בחיי עולם ונצחיים עדי עד:

אות פ"ו.

בהמבואר הנ"ל מדבריו הקדושים, שעיקר סתרי תורתו ואלהותו יתברך הוא בסוד הבת הנ"ל. וכפי שנודע ומובא במקום אחר, שבתחלה מוכרח לעבוד ולעמוד בנסיונות הג' קליפות טמאות ומרחיקות לגמרי את האדם, כרעש, ורוח, ואש, שנזכר במראה אליהו (שעמד גם כן...). ואחרי זה קליפת נוגה, כקול דממה דקה, שהיא הרביעית, אשר בה מציאת אלהותו. והם משתלשלים זה לעומת זה, מהארבע פנים שבכסא, רעש האריה, שהוא המלך והממונה על כל החיות. ואש השרפים שבכנפי נשר, הממונה על כל העופות. ומרוח השלישי הנ"ל, [שהוא כעין רוח הבהמה המובא במקום אחר]. נתברר ונפרד רוח פני האדם, למציאת סוד האדם העליון יתברך, אשר בכסא מכוסה ומופלא בכתר מלכותו הנ"ל, ואיה מקום כבודה, סתום ונעלם מעין כל. כי גם משם, כל אחיזת הקליפות הנ"ל, כמובא במקום אחר, עד שלא דרש ולא גילה כלל, בביאור מציאותה שבסיפור המעשה הנ"ל:

אות פ"ז.

[אמר המעתיק, בהמבואר הנ"ל באות י"ד, ובאות ט"ו, ובאות ע"א. שמציאת האדם את זיווגו, הוא בבחינת מציאת הבת מלך. ובאות כ"א מבואר, שגם מיעוט הלבנה והתמלאותה, נוגע לסוד הזה. תבין מרחוק, בטעם דבריו הקדושים מה שכתב בספר המדות אות חיתון, קידוש לבנה סגולה שימצא האדם את זווגו, כי זה וזה אחת הוא, כפי העולה מהביאורים הנ"ל]:

[אמר המעתיק, מצאתי מכתב יד המחבר ז"ל בעצמו, וכנראה חסר ההתחלה].

ומה שלא זכה האדם הראשון לאריכת הנשימה בהבל השופר, ותפלת קריאתו [מן המיצר וכו'] על הגשמים המוב"פ, ולהכניע הבל היופי בהמתנה בזיווגו כנ"ל. היתה כעין הפגם שפגם באכילתו, שאכל קודם גמר הבירור [שביום השבת] להיות כלחם הפנים והדעת המוב"פ שאז [נתבררה, ויתפרדו מאתה כל פועלי און]. [ו]היה זוכה להזיווג והאכילה בתכלית הקדושה, ואכל וחי בחיי עולם המוב"פ, ולהתענג לנצח בחוט זוהר האין סוף [בלי מצרים הנ"ל], דייקא על ידי חיבור נשמתו [שהוא חלק אלקי ממעל], לחיות גופו העפרי והארצי, שבתכלית הגבול והמצר הנ"ל, [כי בלא זה, אין ביכולת לקבל כלל, מעוצם ריבוי האור כידוע ]. אבל כשלא זכה לכל זה, נתגבר זה לעומת זה הרע, [שבצמצומי הדינים כנ"ל, בעונש העניות], ושינה עולמית המוב"פ, עד גמר התיקון והתחיה שלעתיד, שעל זה יסובב הכתוב המוב"פ, ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו וכו'. וכמו שבפרטיות, הגיעו עיקר הקללות לקיסטא דחיותא של הנפש, הנמצא בעצם הגוף שבו. כן גם בדרך כלליות, הגיעו עיקר הקללות להאשה [הנחשבת כנגדו לנפש, וחיות הגוף כנ"ל], שהיא שנתוסף להתקלל, בצער ועיכוב ההולדה המוב"פ. והיא שעלולה לקבל על ידי זה טומאת עפר ארץ מצרים המוב"פ, כנרמז לקמן. [ששם זוהמת הבל היופי, בתכלית ההיפך מהגשמים ואריכות הנשימה הנ"ל]. שהתחלת המצר והגלות הזה, הוא מסיבת השברים של הכלים [קודם בריאת העולם] כנ"ל, שזה בעצמו מוכרח לתיקונם, שיתתקנו אחר כך ביתר שאת [כמובא בכתבי האריז"ל ], וכאשר תבין מרחוק, על אודות השברים שבכלי החרש [שאינו שומע וכו'. וזה לעומת זה בבטחון דסטרא אחרא, שיסובב עליו הכתוב, ושברה וכו', ולא ימצא במכיתתו חרס.... וחרש כתיב בשין], שעוסקים בזה לתיקון ההולדה והבטחון, שעל ידי.... יום, מיחודם דייקא, יוצא ונתגלה כל הולדת הבן, והעושר.... נחלתו כנ"ל מהמוב"פ. [וכן מבואר מהלכות מלמדים הלכה ג'. בן הבן הוא בבחינת התלמיד. ובהלכות, מבואר שהוא גם בבחינת הבת, עיין שם]. כי הוא בן הבן, והתלמיד ההגון, הזוכה להזכרון כמוב"פ, עד שלא ימושו ולא ישכחו דברי התורה מפי זרעו, ועד עולם ברוך שם כבוד בת מלכותו, בלחש ובסוד [מפני המינין והקליפות שלא יתאחזו בה יותר] כנ"ל מהמוב"פ. כי גם מליביה לפומיה לא נגלה ונמסר מפתח ספונת אוצר יראת ה' המוב"פ, שעל ידה גם כל גבורות הגשמים, ותחיית המתים, ופקידת עקרות כנ"ל מהמוב"פ. ולמרחוק תבין לפי זה, גם בכפולת דבריו הקדושים [לענין העשירות שעל ידי הגשמים] וכן כל האוצרות וכו', יפתח ה' לך את אוצרו הטוב וכו'. גם לפי כל זה, עוד נבוא לדבר קצת בפלאות המעשה הנוראה מחוני המעגל, ובענין שינתו בכל העין שנה, שזה מרמז על כל העין פנים כמוב"פ. שלכאורה יש להתפלא קצת בזה, כי אף על פי שמבואר בפנים שלפעמים יכולים ליפול לתוך שינה על ידי אכילה הבלתי מבוררת. אבל אף על פי כן, איש גדול ונשגב כמוהו, שלא היה שום פנים של תורה נסתר מאתו כמוב"פ, ואיככה יזדמן ויאונה לצדיק נורא כזה, מכשול עצום כזה, שיזדמן לתוך פיו אכילה הבלתי מבוררת, שירד ונפל על ידה בשינת כל העין שנה, [הרומזים על גלות בבל, וירידת שער החמשים של הטומאה, שמאז גדול שברינו כמצר הים הנ"ל, ולא ירפא לנו כי אם במי כמכה וכו' כנ"ל מהמוב"פ]. אבל מרחוק תבין לפי כל הנ"ל, שכעין זה היתה ירידת יעקב למצרים על פי הדיבור, באופן שיתהפך ויתהווה מזה בעצמו, מצרים וצמצומים לקבלת האור בלי מצרים כנ"ל, וכל שהשינה והגלות יתארך ויתגבר יותר, אשריך ישראל, עד אשר מי כמוכה לכלול על ידי זה יותר, במי כמכה באלים ה', כנרמז לעיל מהמובן בפנים. וכמו כן בענין הנורא של חוני המעגל הנ"ל, כי גם פקח עיניך וראה תעלומת דברי חז"ל וסיפורי מעשיותם הנורא, [כי] בירושלמי מובא המעשה הזאת בעצמה, מאבוהי דאבא דחוני המעגל [שגם הוא היה שמו (של) חוני המעגל]:

פרפראות לחכמה

אות א

מאמר פתח ר' שמעון סימן ס' נאמר בראש השנה תקס"ז שחל ביום שבת וביום ראשון, ויש הרבה סיפורים לענין זה המאמר איך שנאמר, ואינני בקי בהם כל כך אך זאת שמעתי מאבי ז"ל וגם משאר אנ"ש, שהיה התעוררות גדול ונורא מאוד בין כל אנ"ש שהיו שם, בעת שהכין את עצמו רבינו הקדוש זצ"ל לומר זה המאמר, ויש מהם שבא על דעתם ומחשבתם תיבות אלו מי איכא דניים ע' שנין (מה שמבואר אחר כך בסוף המאמר) באשר שעברו כל ימיהם בשינה ומוחין דקטנות, ויש שבא על דעתם מחשבות אחרות של הרהורי תשובה אמתיים והכל מענין שביאר אחר כך רבינו ז"ל בזה המאמר ומזה ראו כן תמהו והבינו בחוש ההרגש ממש, שבעת שמכין את עצמו רבינו ז"ל לומר חידושי תורה לפניהם הוא משתדל תחלה עם נפשות השומעים ברוחניות, להעלותם מדלות שפלותם ולעוררם בתשובה (וכמובן גם במאמר אשרי העם סי' י"ג ויבואר במקום אחר ביותר), ועל ידי זה באו אז כל המחשבות והרעיונים טובים על לבם ודעתם ממילא גם בעת שאמר רבינו ז"ל זה המאמר היה התעוררות נפלא מאד לתשובה אמיתיית בין כל אנ"ש שהיו שם, ובשעה שאמר רבינו ז"ל אלו התיבות ששופר מרמז עורו ישינים מתרדמתכם, געו כולם בבכיה גדולה מאוד ורבינו ז"ל היה יושב אז ודומם ושותק עד שפסקה הבכיה קצת, ואז חזר לגמור את המאמר הקדוש הזה וכן שמעתי מאבי ז"ל שאמר להם רבינו ז"ל, שהיה לו בכח להחזיק אותם ולעסוק עמהם בזה המאמר ג' ימים רצופים מעת לעת שלא ידעו בין יום ולילה כמובא בזוהר הקדוש באיזה מקומות אצל החברייא של רשב"י ז"ל:

אות ב

ובספר חיי מוהר"ן מבואר שאחר שאמר רבינו ז"ל מאמר פתח ר' שמעון הנ"ל אמר רבינו ז"ל שהיתה חתונה יפה (ובלשון אשכנז סע גיווען א שיין חתונקילע), והיה ראוי לבקש השם יתברך עם הפמליא של מעלה על החתונה, ואמר לו הר"ר נתן ז"ל בוודאי היו בכאן, השיב רבינו ז"ל מן הסתם (וכאומר שבוודאי ובלתי ספק שהיה שם השם יתברך עם הפמליא של מעלה)

אות ג

והנה קודם ראש השנה הנ"ל בקיץ בדרך נסיעתו למעדוועדיווקע וטשעהרין התחיל רבינו זצ"ל לעסוק בסיפורי מעשיות, וסיפר אז המעשה הראשונה מסיפורי מעשיות, וכל מי ששמע זו המעשה מפיו הקדוש היה לו הרהור תשובה באמת וכמבואר במקום אחר ובראש השנה תקס"ז שאחר הקיץ הנ"ל, אמר מאמר זה של פתח ר"ש הנ"ל, ושם מבואר ומרומז נוראות ונפלאות מענין הסיפורי מעשיות שלו, כמובן שם באות ו' וכפי המובן מדברי רבינו ז"ל המאמר הזה של פתח ר' שמעון הוא פירוש וביאור על המעשה הראשונה שבסיפורי מעשיות הנ"ל, וכמבואר גם בהקדמה שניה לספר סיפורי מעשיות:

אות ד

במאמר זה הנ"ל אות א', הפסולת יהיו שלך וכו' רוצה לומר כי אצל הצדיק העיקר הוא המכוון דהיינו ההתבוננות שזוכה על ידי העשירות, והעשירות הוא רק בחינת סיבובים והקדמות שעל ידם באים אל המכוון שזה בחינת פסולת שננסרין ונפסלין סביב המכוון כמו כן גם כן העשירות הוא בחינת פסולת נגד ההתבוננות, שהוא עיקר המכוון אצל הצדיק, רק שממילא מאחר שעל ידי העשירות בא אל המכוון שהוא ההתבוננות שזה ההתבוננות הוא טובת כל ישראל, כמו שבכלל משה קיבל הלוחות ומסרן לכלל ישראל, וכן קיבל כל התורה ולמדה לישראל, רק שהפסולת של הלוחות ממילא נשאר שלו כמו שאמר לו השם יתברך ומשם נתעשר משה כמו כן בפרטיות אצל הצדיק על ידי העשירות בא אל ההתבוננות ומאיר בזה עיני כל ישראל והפסולת שהוא העשירות ממילא נשאר שלו, כי לא סגי בלאו הכי כנ"ל:

אות ה

שם, והואו הוא בחינת הלוחות וכו' רוצה לומר כי הואו של ממון נכללת בתיבת משם, שרוצה לומר מהלוחות שהם בחינת ואו משם נתעשר משה:

אות ו

שם אות ב', ולבוא לעשירות הזאת הוא על ידי בחינת תיקוני עתיק בחינת אריכות ימים וכו' הגם כי הדברים נפלאים מאתנו כמובן, אף על פי כן אפשר דרוצה לומר גם זאת, על פי המבואר בזוהר ויקרא דכ"ה ע"ב על פסוק (ישעיה מ"ה) הרעיפו שמים ממעל וכו' בענין דמזוני לאו בזכותא תליא שהוא בחינת שמים אלא ממעל וודאי מעתיקא קדישא קאתיא וכו' עיין שם ובמקדש מלך פירש שרוצה לומר מזלא קדישא דאריך וכו' ועיין שם גם בפרשת אחרי דע"ט ע"ב השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך, על דייקא דהא מזוני במזלא תליא, ופירש שם גם כן במקדש מלך כנ"ל ועיין גם באדר"ז רצ"ב: גם כן בענין זה ועיין לקמן באות ט' שתיקוני עתיק הוא בחינת הדיקנא שהוא בחינת מן המיצר וכו' ענני במרחב וכו' שהיא קצרה מלמעלה ואחר כך הולכת ומתרחבת שזה בחינת האריכות ימים, היינו שמאריכין ומרחיבין ימיו בכל עת וכו' ועל כן אפשר לומר שעל ידי האריכות ימים הנ"ל שזה בחינת תיקוני עתיק, על ידי זה זוכה לקבל בתוכו את העשירות שנמשך בשרשו מבחינת עתיקא קדישא כנ"ל:

אות ז

שם אות ג', ותיכף כשרצו ליכנוס לשם הרגישו זאת על ידי שהתחילו להרגיש לפי ערך גודל קדושתם יופי הנשים וכו' שזה בחינת מה שאמר אברהם לשרה (בראשית י"ב) הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את וכו' אמרי נא אחותי את ופירש כאן רבינו ז"ל שאסר באמת הזיווג על עצמו כאילו היא אחותו, וזה היה בבואו למצרים וכן אחר כך בארץ פלשתים שאז גילה דעתו וטעמו (שם כ) כי אמרתי רק אין יראת אלקים וכו' ואחר כך תיקן זאת וכו', וכן היה גם כן אצל יצחק וכו' כמבואר בפנים:

אות ח

שם, אות ו' בקרב שנים חייהו פירש"י עוררהו וכו' בקרב שנים היינו בחינת המעשיות של עין פנים שהם עין שנים וכו', אבל יש שנפל מכל העין פנים עד שאי אפשר לעוררו בשום פנים כי אם על ידי סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שכל העין פנים עין שנים מקבלין חיות משם וזה בחינת עתיק וכו' וזה בחינת ורב חסד וכו' עיין באידרא נשא דקל"ח ע"ב ה' שמעתי שמעך יראתי וכו' האי בזעיר אפין אתמר כד אסתכל וידע מה כתיב (חבקוק ג) ה' פעלך בקרב שנים חייהו האי לעתיק יומין אתמר וכו' מאן פעלך זעיר אפין בקרב שנים אינון שנים קדמוניות וכו' חייהו למאן חייהו לזעיר אפין דכל נהירו דיליה מאינון שנים אתקיימו ובגין כך אמר חייהו וכו' ולכאורה מבואר כאן דרוצה לומר בקרב שנים על השנים קדמוניות שלא כפירוש רבינו ז"ל אך באמת גם רבינו ז"ל פירש זה הפסוק על שני דרכים, בתחילה פירש שקאי על סיפורי מעשיות של בקרב שנים סתם שמרמזין על בחינת זעיר אפין שהוא בחינת הע' פנים לתורה, וזה חייהו עוררהו לעורר אותו באלו המעשיות של הע' שנים כי לא שכיח שיפול אחד מכל הע' פנים לתורה, אם כן יכולים לעוררו על ידי איזה פנים מהעין פנים אך יש מי שנפל מכל הע' פנים, עד שאי אפשר לעוררו בשום פנים כי אם על ידי סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות, שכל הע' פנים ע' שנים בחינת זעיר אפין מקבלין חיות משם כמבואר באידרא הנ"ל, אז הפירוש כפירוש הזוהר בקרב שנים על שנים קדמוניות שהם החיות של פעלך שהוא בחינת ז"א כנ"ל וזהו שכפל עוד הפעם בקרב שנים תודיע, היינו שימשיך החיות של שנים קדמוניות שמשם מקבלין כל השבעים שנה חיותם וילביש אותו בבחינת השנים סתם, שזה בחינת מה שכתב רבינו ז"ל לעיל שלפעמים מלבישין תורה גבוה בתורה נמוכה וקטנה ממנה וזה שכתוב בקרב שנים תודיע, היינו שיודיע לו האור הגדול של בחינת שנים קדמוניות על ידי שילביש אותו בהלבוש של בחינת בקרב שנים סתם וזה (שם) ברוגז רחם תזכור שפירש שם באידרא הנ"ל להאי חסד עילאה דביה איתער רחמין לכולא וכו' ור"ל בחינת החסד העליון של בחינת ורב חסד שהוא בחינת עתיק בחינת שנים קדמוניות כמבואר שם לקמן דק"מ ע"ב וכן פירש גם כן בסדר קול ברמה, ורוצה לומר שבזה החסד העליון יכולין להחיות ולעורר רחמים על הכל, אפילו לזה שנפל מכל העין פנים לתורה שהם בבחינת חסד סתם והוא נפל מכולם עד שהוא בבחינת רוגז, אף על פי כן יכולין לרחם גם עליו ולעוררו על ידי בחינת ורב חסד בחינת חסד עילאה הנ"ל ומה שכתוב שם באידרא דביה איתער רחמין לכולא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא רוצה לומר למי שיש לו על כל פנים איזה התעוררות קצת בבחינת אתערותא דלתתא כנזכר לעיל גם בדברי רבינו ז"ל גם רוצה לומר למי שהוא תלמיד הגון על כל פנים וכמבואר לקמן באות ז' ובאות ח' בדברי רבינו ז"ל ועיין בזוהר בראשית דף ז' ע"ב ה' פעלך וכו' בקרב שנים חייהו כמו חייו, וכל מאן דאתקשיר באינון שנים קדמוניות חיין אתקשרו ביה, בקרב שנים תודיע להאי דרגא דלית ביה חיין כלל, כי דייקא למי שנפל מכל בחינת הע' פנים שזה בחינת שאין לו חיות כלל, אף על פי כן יכולין להחיותו גם כן על ידי שילבישו לו את האור הגדול של בחינת שנים קדמוניות ששם מקור החיים של כל השבעים שנים ועיין שם בפירוש הרמ"ז ותבין ביותר ועיין גם בפירוש הרמ"ז על זוהר בשלח דף מ"ה ע"א מענין זה:

אות ט

שם אות י', ולזה צריך שיהיה לימודו ללמוד וללמד לשמור ולעשות, היינו שעל ידי לימודו עם תלמידו יהיה (סנהדרין צ"ט) כאלו עשאו לחבירו וכאלו עשאו לדברי תורה וכו' אפשר דרוצה לומר כי מאחר שלומד באופן זה אפילו אם בשעת התחלת הלימוד אז התלמיד אינו הגון, הלא הרב לומד עמו בכוונה זו בכדי לעשות אותו אדם חדש ממש שזה בחינת כאלו עשאו לחברו, ונמצא שמעתה יתחדש לטובה ויהיה תלמיד הגון, ואם חס ושלום לא רצה גם עכשיו אחר הלימוד להתחדש לטובה, נמצא שלא פעל עמו הרב תכלית כוונת תלמודו שיהיה כאלו עשאו לחברו, אז אף על פי כן לא יהיה הלימוד בבחינת (חולין קל"ג) הלומד תורה לתלמיד שאינו הגון רק יהיה נחשב כאלו לא למד עמו כלל שום דברי תורה, כי הלא הוא למד עמו על אופן שיהיה כאלו עשאו לחברו וכאלו עשאו לדברי תורה, מה שאין כן עכשיו שלא פעל כוונתו שיהיה כאלו עשאו לחברו אז גם כן כאלו לא עשאו לדברי תורה, וכאלו לא למד עמו דברי תורה כלל, וזהו על ידי שהשם יתברך שומר אותו שלא יהיו דברי תורתו נכתבין בכח הזכרון של התלמיד שאינו הגון רק יהיה נשכחין ממנו כו' ולבאר יותר קצת כי רבותינו ז"ל למדו זאת שהוא כאלו עשאו לדברי תורה מפסוק (דברים כ"ט) ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם נמצא שפירשו ושמרתם שילמד דברי תורה לחברו, כי זה בחינת שמירה לדברי תורה, כי אם לומד בעצמו לבד יכול להיות שיהיו נשכחין ונאבדין ממנו חס ושלום וכשילמוד עם חברו אזי הם בבחינת משומרין על ידי שחברו יזכרם וכל זה כשהתלמיד הוא הגון שאז נחשב הלימוד כאלו עשאו לחברו שזה בעצמו גם כן בחינת שמירה לדברי תורה, כי כבר הם משומרין מאחר שעל ידם נעשה הולדה חדשה ואדם חדש, ועל דרך שאמרו רז"ל (סנהדרין י"ט:) גם כן המלמד את בן חבירו תורה כאלו ילדו, מה שאין כן אם התלמיד אינו הגון, אז לא די שאין הדברי תורה משומרין על ידו, רק אדרבא הלימוד הזה שלמד עמו נחשב פגם חס ושלום להדברי תורה, וכאלו כתבן על עור בהמה טמאה, וגם יכול להזיק להרב עצמו חס ושלום כמבואר בפנים על כן מאחר שכוונת הרב לטובה, והמניעה הוא רק מצד התלמיד, אז הקדוש ברוך הוא שומר אותו שלא יהיו דבריו נכתבין בכח הזכרון של זה התלמיד רק יהיו נשכחין ממנו ובזה מדוקדק מאוד לשון רבינו ז"ל שכתב אזי השם יתברך שומר אותו וכו', שומר אותו דייקא כי מאחר שכוונת הרב לקיים בלימודו עם תלמידו מצוות (דברים כ"ט) ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם, והלימוד לתלמיד שאינו הגון הוא בחינת ההיפוך מכל זה חס ושלום, על כן הקדוש ברוך הוא שומר אותו וכו' כנ"ל ואפשר לומר שענין הלימוד שעל ידי זה יהיה כאלו עשאו לחברו וכאלו עשאו לדברי תורה זהו בעצמו בחינת העסק שעוסק הרב לעורר בני אדם משינתם כמבואר לעיל אות ו' כי יש בני אדם שישינים את ימיהם ואף שנדמה להעולם שהם עובדים את ה' וכו', אף על פי כן כל עבודתם אין להשם יתברך נחת מהם וכו' כי הוא בלא חיות ושכל שהוא בחינת פנים וכו', ועל כן צריך לעוררם משינתם וכו' וכשמעוררם משינתם על ידי לימודו עמהם שזה בחינת חייהו עוררהו הנ"ל, על כן נחשב כאלו עשאו לחברו ממש וכאלו עשאו גם כן לדברי תורה, כי מתחלה היו הדברי תורה של התלמיד בלא חיות ושכל, ולא היו יכולין להתעלות למעלה, ועכשיו יש בהם חיות ושכל ונחשב כאלו עשאן ממש וזה שכתוב (דברים כ"ט) ושמרתם וכו' ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר תעשון, היינו שיהיה נמשך חיות ושכל בהמעשה והעבודה כנ"ל וכבר ידוע בכתבי האריז"ל כי הזכירה הוא מבחינת פנים וכו' והשכחה הוא מבחינת הסתרת פנים בחינת אחורים (שזה בחינת עד אנה תשכחני נצח עד אנה תסתיר את פניך ממני), ועל כן זה התלמיד שאינו הגון שאינו רוצה לקיים תכלית כוונת הלימוד של הרב שיהיו כאלו עשאו לחברו וכאלו עשאן לדברי תורה, וזהו על ידי שעוסק לעוררם משינתם ולהמשיך בהם חיות ושכל שהוא בחינת פנים, ועל כן השם יתברך מפיל עליו שכחה וכו' כנ"ל:

אות י

וכפי מה שמבואר למעלה שיש שנפל מכל הע' פנים לתורה שאז אינו בכלל אדם כלל, כי זאת התורה אדם, וכמו שאמרו רז"ל והצדיק עוסק לעוררו על ידי בחינת שנים קדמוניות שכל הע' פנים מקבלין חיות משם, זה הלימוד בוודאי הוא ממש כאלו עשאו לחברו וכאלו עשאן לדברי תורה, כי כל הדברי תורה מקבלין חיות משם כנ"ל:

אות יא

שם אות ח', וזה אי אפשר כי אם על ידי שמור פתחי פיך כנ"ל רוצה לומר שלא יהיה בבחינת (ירמיה י"ב) קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם כנ"ל בפנים:

אות יב

שם, ואלה לחרפות היינו בחינת (תהלים ס"ט) חרפה שברה לבי בחינת שכחה וכו' נראה לעניות דעתי שאפשר שרבינו ז"ל רימז בזה לבאר מה שכתוב לעיל שהשם יתברך שומר את הצדיק הרב האמת שלא יהיו דבריו נכתבין בכח הזכרון של התלמיד שאינו הגון רק יהיו נשכחין ממנו, וזה על ידי שהשם יתברך מעמיד על הצדיק הזה חולקים שמחרפין ומבזין אותו ואזי כשהצדיק מגלה לימודו וחידושי תורתו הנפלאים, שעל ידי זה הוא מעורר בני אדם מהשינה, וכן על ידי שיחותיו וסיפורי מעשיותיו הנפלאים, שכל זה הוא בבחינת (דניאל י"ב) ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו אז אלה לחיי עולם, היינו התלמידים הגונים נתעוררין על ידי זה לחיי עולם, היינו לעבוד השם יתברך בחיות ושכל נפלא, ונפתח להם הדיבור שהוא בחינת (בראשית ב) לנפש חיה לרוח ממללא ואלה לחרפות וכו', היינו בחינת חרפה שברה לבי בחינת שבירת הלוחות בחינת שכחה וכו' כי התלמידים שאינם הגונים כששומעין החרפות והבזיונות שאלו החולקים על הצדיק מבזים ומחרפים אותו ודוברים עליו עתק, אזי נשבר לבם בבחינת חרפה שברה לבי ונשכח מהם הכל, ובאמת זהו לטובת הצדיק בכדי שלא יהיו דבריו נכתבין בלב התלמידים שאינם הגונים שהוא בחינת עור בהמה טמאה ועיין בלקוטי הלכות, הלכות תפלת המנחה הלכה ו אות י"א מבואר גם כן מענין זה ויותר נראה דרוצה לומר כפשוטו, כי אף על פי שגם הם נתעוררים לפי שעה אבל אחר כך נשכח מהם, וזה להם לחרפה גדולה בבחינת (דניאל י"ב) לחרפות ולדראון עולם:

אות יג

שם אות ט', תקיעה הוא בחינת העדר הדיבור וכו' רוצה לומר כי עיקר ההולדה ופקידת עקרות נעשה דייקא על ידי שהיה תחלה בחינת העדר הדיבור, והיה הדיבור מצומצם אצלם כל כך זמן רב שהיו חרשים ואלמים, ועכשיו כשיוצא הדיבור הוא יוצא בכח גדול וכו' וזה הכח בא לכלי ההולדה וכו' כמבואר לעיל בדבריו ז"ל אות ח' נמצא שאחר כך נעשה תיקון גדול גם על ידי בחינת העדר הדיבור שהיה מקודם, וזה מרומז בבחינת התקיעה וזה שכתב רבינו ז"ל אחר כך כי על ידי השופר וכו' דהיינו שכח הדיבור היוצא בכח מאלו שנתעוררו משינתם שמתחלה היו בבחינת העדר הדיבור וכו' היינו כנ"ל:

אות יד

שם מכדי חרובא עד שבעין שנין לא טעין רוצה לומר וממילא מובן כי הוא מבחינת שנים קדמוניות שהם למעלה מבחינת השבעים שנה שבעים פנים או יש לפרש ששאל לו כי מי שיש לו איזה אחיזה עדיין באיזה פנים מהשבעים פנים לתורה, ממילא אין צריכין לעסוק עמו לעוררו על ידי בחינת שנים קדמוניות, מאחר שיכולים לעוררו על ידי איזה בחינה מהשבעים פנים שהם בחינת שבעים שנה, וממילא מאחר שאתה עוסק על ידי בחינת השנים קדמוניות, מובן ממילא שעוסק לעורר גם הנפשות הנפולות מאוד שנפלו מכל השבעים פנים, ובהם בוודאי יש לחוש שמא יש ביניהם תלמידים שאינם הגונים לגמרי, מאחר שהם נפשות הנפולות כל כך ויותר היה לך לעסוק עם נפשות שאינן נפולות כל כך, והיית מעורר אותם על ידי בחינת השבעים פנים לבד וזה ששאל אותו פשיטא לך ית עין שנין, היינו כלום בחנת לעורר על ידי בחינת השבעים שנה ואכלת מנייהו היינו בחינת מן המותר לפיך היינו שיהיו דבריך נשמעים שיהיו התלמידים הגונים (ומזה מובן גם כן שנכון מה שבארנו למעלה, כי אפילו אם התלמידים היו עד עכשיו באיזה בחינה שהיו מאחר שעכשיו שומע ומקבל דברי רבו היטב להתחדש לטובה מעתה כבריה חדשה ממש זה התלמיד הוא גם כן בכלל התלמידים הגונים), היינו כי אפילו מי שעוסק לעורר את בני אדם על ידי בחינת השבעים פנים, עליו נאמר גם כן (זוהר ח"ב קפ"ו: זכאה מאן דמליל על אודנא דשמע, שזה בחינת מה שדרש באידרא קל"ח: הנ"ל ה' שמעתי שמעך יראתי זה מדבר בזעיר אנפין שהוא בחינת השבעים פנים כנ"ל, כי לאו כל אדם זוכה לשמוע ומי שזוכה לשמוע ולהתעורר, על ידי זה נעשה פקידת עקרות ועל ידי זה בא התגלות היראה כנ"ל שזה בחינת שמעתי שמעך יראתי, ומכל שכן איך לא יראת לעסוק בבחינת השנים קדמוניות ולעורר על ידי זה בחינת הנפשות הנפולות מאוד שבהם בוודאי יש לחוש כנ"ל והשיב לו אנא עלמא בחרובא אשכחתיה וכו' ויש לפרש דרוצה לומר כי הזעיר אנפין נקרא עולם כידוע, שעל כן השבעים שנה בחינת השבעים פנים נקראים ימי עולם שנות עולם כמבואר באידרא שם וחרובא הוא בחינת ימי קדם שנים קדמוניות שמהם מקבלין חיות גם בחינת השבעים שנה כנ"ל, וזה גם כן בכלל אנא עלמא בחרובא אשכחתיה, וגם אשכחתיה הוא מלשון שכחה, היינו בין שאני עוסק בבחינת הלימוד והתעוררות שעל ידי בחינת שבעים שנה שהוא בחינת עלמא, ובין שאני עוסק לעורר על ידי בחינת השנים קדמוניות שהם בחינת חרוב, אני יכול להביא בחינת שכחה שהתלמידים שאינם הגונים יהיה נשכח מהם וכי תימא מה לי להכניס עצמי בזה, על זה אמר כי היכי דשתלי לי אבהתי וכו' (ועיין סוד גידול החרובין לשבעים שנה בספר ויקהל משה בעולם התיקון פירקא קדמאה ובקיצור עולם התיקון שם):

אות טו

שם כי היכי דשתלי לי אבהתי אנא נמי שתלי לבנאי וכו' אפשר דרוצה לןמר על פי מה שכתוב בזוהר אחרי ע"ט הנ"ל ועוד בכמה מקומות, כי גם בני במזלא תליא שזה בחינת (שמואל א א) ותתפלל חנה על ה' על דייקא שזה בחינת תיקוני עתיק כנ"ל ועל כן בשביל זה מוכרח הצדיק לעסוק בספורי מעשיות של שנים קדמוניות בחינת עתיק להמשיך על ידי זה דייקא, בחינת הולדה ופקידת עקרות:

אות טז

שם, כי אפשר שאחד מספר מעשה שהיה כבר ובאמת לא היה כי אם לפני ד' שנים נראה לעניות דעתי דרוצה לומר על פי מה שכתוב בשער גן עדן אורח צדיקים פתח א' דרך ב', ששלש ראשונות כתר חכמה בינה הם נקראים שנים קדמוניות, וימי קדם והז' קצוות הם בחינת שנות עולם וימי עולם (ועיין גם בפרדס שער ערכי הכינויים והכל עולה בקנה אחד גם עם מה שכתבנו לעיל, כי גם הבינה נקרא עתיק כמה פעמים בלשון הזוהר הקדוש כידוע ואין כאן מקום להאריך), ועיין ברמ"ז פ' בשלח על הזוהר דף מ"ה שכתב, בקרב שנים הוא התפארת שהוא בתוך השנים העליונים, כי נהי"מ הם תחתונים חייהו שימשוך שם מן החיים העליונים שהוא מחב"ד ובזה מובן קצת כוונת רבינו ז"ל שאפשר שאחד מספר מעשה שהיה כבר, היינו שנדמה שהוא מבחינת שנים קדמוניות בחינת כח"ב וכן חב"ד, ובאמת אינו אפילו מבחינת השנים העליונים של בחינת שנות עולם שהם חג"ת, כי מעשה זו לא היה כי אם לפני ד' שנים היינו מבחינת נהי"מ שהם בחינת השנים תחתונים של בחינת שנות עולם או אפשר דרוצה לומר לפני ד' שנים כי הוא מבחינת חג"ת שלפני נהי"מ, ועל כל פנים הוא בבחינת שנות עולם כנ"ל ועל זה השיב לו שסיפור זה הוא מבחינת אבוה דאבא:

אות יז

שם, עת לעשות לה' היינו שהגיע העת לעסוק בספורי מעשיות וכו' ולעתיק יומין אתמר היינו בספורי מעשיות של שנים קדמוניות בחינת עתיק, שעל ידי זה ממשיכין בחינת תיקוני עתיק על ידי התגלות היראה שבא על ידי פקידת עקרות כנ"ל:

אות יח

שם, מאי קלא היינו איזה קול שמעו אותם שהיו תחלה בבחינת שתיקה, קלא דכנופיא עילאה היינו הלבושין של הסיפורי מעשיות שהלבישו בהם את הפנים של תורה שעל ידי זה נתעוררין מהשינה ומתחילין לדבר, שזה בחינת דמתכנפי בבחינת ובעל כנפים יגיד דבר או יש לומר דרוצה לומר על פי המבואר לעיל בפנים באות ו' שלפעמים מלבישין תורה גבוה בבחינת תורה נמוכה וקטנה ממנה וכו', וזה בחינת שמלבישין תורה של בחינת שנים קדמוניות בתורה של בחינת שבעים שנה שהיא בחינת ז"א אך לפעמים הוא מלבישה בלבוש גס ועב עוד ביותר, היינו בספורי מעשיות ושיחות חולין שזה בחינת הלבשה בבחינת מט"ט שולטנותיה בששת ימי החול ימי המעשה, ועל ידי זה דייקא מעוררים מהשינה ומתחילין לדבר, ומט"ט נקרא (עיין תיקוני זוהר ב:) בעל כנפים כידוע, וזה בחינת (קהלת י) ובעל כנפים יגיד דבר וזה בחינת כנופיא עילאה דמתכנפי, שני בחינות לבושין כנ"ל:

ביאורים נוספים על תורה זו

זמרת הארץ · סימן ס'-פתח ר' שמעון

עיקר התבוננות התורה הוא בארץ ישראל כי אין תורה כתורת א"י. ומחמת שלהתבוננות הזה צריך עשירות גדול מאד ולא תחסר כל בה ע"כ הי' בארץ ישראל עשירות גדול ולא תחסר כל בה. וזה שדרשו ז"ל (ב"ר פ' ט"ז) וזהב הארץ ההיא טוב שאין תורה כתורת א"י ולא חכמה כחכמת א"י. כי לזה צריכים עשירות גדול של כסף וזהב כמו שכתוב וכסף וזהב ירבה לך כנ"ל. ושם עיקר בחינת אריכת ימים כנ"ל כמ"פ וזה בחי' עתיק בחינת זקן שזה בחי' הזקנים שהיו בא"י ובשעת חורבנה כתיב זקנים משער שבחו. ולעתיד כתיב עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים וכמו שמבואר בפנים לענין עבודת ד' שצריכים להתחיל מעט מעט ולהגדיל ולהתרחב בעבודתו בכל פעם ביותר. כמו כן מצינו לענין ירושת א"י כתיב בפ' משפטים מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ ושתי את גבולך וגו'. וכן בפ' עקב ונשל ד' אלקיך את הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלותם מהר וגו'. ובפ' כי תשא כתיב כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבולך וגו'. ושם עיקר היראה כנ"ל כמה פעמים. וא"י נקראת אשה יראת ד' כמובא. וע"כ שם עיקר קדושת הזווג כנ"ל. ושם עיקר ברכת הגשמים ובחינת אריכת הנשימה המבואר בפנים שזה בחינת ונשמת שדי תבינם. ובחינת נר ד' נשמת אדם שזה בחינת נותן נשמה לעם עליה הנאמר בא"י. ושם עיקר פקידת עקרות כמ"ש לא תהי' משכלה ועקרה בארצך כי קדושת א"י מסוגל לזה ביותר כמו שאמרו רז"ל. ועי"ז נתגלה יראה בבחינת רעדה אחזתם שם חיל כיולדה שנאמר בשבחי ירושלים. ושם עיקר התיקון של התעוררות השינה בבחינת אני ישנה ולבי ער. כי א"י וירושלים וכו' הם בבחינת לב ששם עיקר החיות והחכמה כמו שכתוב ובלב כל חכם לב נתתי חכמה. וע"כ אין חכמה כחכמת א"י ונקראת ארץ החיים. ושם עיקר עליית כל התפלות וכל העבודות הקדושות של ישראל שאי אפשר להם לעלות למעלה כ"א כשיש בהם חיות בחינת חכמה ואינם בבחינת שינה שהיא מוחין דקטנות אבל שם בא"י הם בבחי' מוחין דגדלות כנ"ל כמה פעמים וע"כ עולין שם בשלימות כל הקדושות. ושם האכילה בקדושה כמ"ש ואכלתם שם לפני ד' אלקיך וכמוהו רבים. גם שם נתבררים המאכלים בשלימות כי עיקר בירורם ע"י אמונה שזה בחי' ורעה אמונה ועיקר תיקון זה הוא בארץ ישראל כמו שכתוב שכן ארץ ורעה אמונה ועיקר תיקון זה הוא בארץ ישראל כמו שכתוב שכן ארץ ורעה אמונה (ע' בסי' ס"ב ויסב). וזה בחינת נכספה גם כלתה נפשי לחצרות ד' לבי ובשרי ירננו אל אל חי. כי שם העבודה בשלימות עם חיות דקדושה בחי' והחכמה תחי'. ושם עיקר אור הפנים דקדושה בבחינת יאר פניו אתנו סלה וכתיב ואור פניך כי רציתם כי שם מאירים כל הע' פנים לתורה כי אין תורה כתורת א"י. ושם מאירים גם בחי' השנים קדמוניות שזה בחינת (מלאכי ג') וערבה לד' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם (שהם בחינת בקרב שנים בחינת הע' פנים כמובן בזוה"ק ובמקובלים) וכשנים קדמוניות (שהם למעלה מבחי' הנ"ל). וזה יש לרמז במסורה ב' ושכבת וערבה שנתיך כי ע"י זה נתתקן השינה שלא תהי' בבחי' מיתה ח"ו רק שיתעורר אח"כ. וזה כי אם מאוס מאסתנו וגו' (הייונ מחמת שנפלנו מכל הע' פנים ח"ו) השיבנו ד' וגו' חדש ימינו כקדם היינו בחינת השנים קדמוניות שנקראים ג"כ ימי קדם כידוע. וזה בחי' לא הי' צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה ולמה פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים. כי ע"י בחינת סיפורי מעשיות של התורה הק' בפרט של מעשה בראשית שזה בחינת סיפורי מעשיות של השנים קדמוניות ע"י זה דייקא זוכים לבחי' התעוררות השינה בחינת מוחין בחינת קדושת א"י שהיתה הקדושה נעלמת תחלה בבחינת שינה עד שהיתה נחלת גוים ועכשיו נתעוררה משינתה ונתגלה קדושתה ונתנה לישראל לנחלה ע"י בחינת כח מעשיו הנ"ל. וזה שכתוב (עמוס ט') ביום ההוא אקום את סוכת דוד וגו' ובניתיה כימי עולם (היינו בחינת בקרב שנים הנ"ל) וכתיב לענין נחמת ציון ע"י מלך המשיח (מיכה ה') ומוצאותיו מקדם מימי עולם (היינו שני הבחינות הנ"ל כי הימי עולם מקבלין חיות מבחינת ימי קדם) לכן יתנם עד עת יולדה ילדה (כי עי"ז נעשה בחינת לידה כנ"ל. וע' רש"י). וזה שכתוב (תהלים מ"ד) אבותינו סיפרו לנו פועל פעלת בימיהם בימי קדם אתה ידך גוים הורשת ותטעם וגו' כי לא בחרבם ירשו ארץ וגו' ואור פניך כי רציתם וגו'. וצועק ומתפל על הגלות וסיים עורה למה תישן ד' הקיצה וגו' למה פניך תסתיר וגו' ופדנו למען חסדך. כי כ"ז היא בחינת חסד כמבואר בפינם. וכן במזמור ע"ד זכור עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון וגו' ואלקים מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ וגו'. וכן במזמור ע"ז אחזת שמורות עיני ופירש רש"י תמיד עיני נדבקות כאדם נרדם מאוטם לב וכו' נפעמתי ולא אדבר (כי אז בשעת בחי' שינה האדם הוא כאלם שאינו מדבר) והתיקון לזה חשבתי ימים מקדם שנות עולמים. היינו שני בחינות הנ"ל שעל ידיהם נתעוררים מהשינה. וכן אחר כך כי אזכרת מקדם פלאך והגיתי בכל פעלך וגו' בחינת סיפורי מעשיות הנ"ל. וכן במזמור קמ"ג ותתעטף עלי רוחי בתוכי ישתומם לבי (ובתחלה כתיב כי רדף אויב נפשי דכא לארץ חייתי הושיבני במחשכים כמתי עולם. היינו שנסתלק ונקטן אצלו מאד החיות דקדושה) והתיקון לזה זכרתי ימים מקדם הגיתי בכל פעלך במעשה ידיך אשוחח וכו' וצועק אל תסתיר פניך ממני ונמשלתי עם יורדי בור השמיעני בבוקר חסדך (היינו בחינת החסד הנ"ל) רוחך טובה תנחני בארץ מישור וכו'. וזה שכתוב (משלי ח') לענין שבח התוה"ק ד' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז מעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ וכו'. כי התורה הק' כלולה מכל הבחינות מבחי' בקרב שנים ומבחינת שנים קדמוניות וסיים עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל שזה קאי על א"י וכל הארצות כי משם נמשך קדושת א"י שהיא הנקודה הקדושה של כל הארצות. וזה שכתוב לענין נחמות ציון (ישעי' נ"א) עורי ציון עורי לבשי עז וכו' עורי "כימי קדם דורות עולמים". וזה שכתוב (יחזקאל ל"ו) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו וכו' (בחי' ישוב ארץ ישראל) והרבתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו (בחינת הולדה להתיר פה עקרות) והושבתי אתכם כקדמותיכם וכו' והולכתי עליכם אדם את עמי ישראל וירשוך והיית להם לנחלה. וזה שכתוב (מיכה ז') רעה עמך בשבטך וכו' (לענין ישוב א"י עי' רש"י שם) ירעו בשן וגלעד כימי עולם וסיים תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם היינו כנ"ל. וזה שכתוב אצל יעקב כשהתחיל לצאת מא"י לחו"ל נפל עליו שינה וזה וילן שם כי בא השמש ושם דייקא נתבשר על ירושת א"י והולדת הבנים וכו' ע"י החלום שהיא בחינת סיפורי מעשיות ויקץ יעקב משנתו כי נמשך עליו בחינת התעוררות השינה ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה וכו'. כי עי"ז נתגלה יראה בחי' ד' שמעתי שמעך יראתי וכו' וזה שכתוב בברכת הארץ ואכלתם ישן נושן ותרגומו ותיכלון עתיקא דעתיק. כי שפע א"י נמשכת מבחי' שנים קדמוניות בחי' עתיק. גם שם עיקר תלמידים הגונים כמ"ש וכל בניך למודי ד' וכו'. ומבואר בפנים מענין כח הדיבור שבא לכלי ההולדה שהם בטחני הדור ושצריך שיהיו כלי הדיבור סמוכין וקרובים לכלי ההולדה וכו'. וזהו שהוכיחם הנביא (ישעי' נ"ט) בטוח על תהו ודבר שוא הרו עמל והוליד און. כי ע"י פגם הדיבור והבטחון נפגם ג"כ ההריון והלידה. וזה שנאמר ג"כ (שם כ"ט) ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך ונאמר (שם נ"ג) נגש והוא נענה וכו' וכרחל לפני גוזזיה נאלמה לא יפתח פיו. כי היו אז כחרשים ואלמים אבל בשעת הגאולה נאמר אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה וכו' יתרון לשון אלם וכתיב (שם מ') הרימו בכח קולך מבשרת ירושלים בחי' כח הנ"ל והכח הזה בא לכלי ההולדה שהם בטחני הדור המצפים לישועה. ועי"ז זוכים לירושת הארץ בחי' וקווי ד' המה ירשו ארץ וכתיב (ישעי' ס"ו) בטח בד' וכו' שכן ארץ (ועי' שער החצר סי' רי"א) ואז נעשה לידה בחינת כי חלה גם ילדה ציון את בניה האני אשביר ולא אוליד וכו'. ומחמת שכל הבחי' הנ"ל כלולים בשופר כמבואר בפנים ע"כ הי' כיבוש יריחו (שהוא הכיבוש הראשון של ארץ ישראל) ע"י שופר. ועתה ראה מה שאמרו ז"ל (ויקרא רבה פ' ל"ד) א"ר זעירא אפי' שיחתן של בני א"י תורה היא וכו' מכוון ממש אל המבואר בפנים לענין שיחתן של ת"ח שהם בחינת סיפורי מעשיות שעל ידם מעוררין מהשינה וממשיכים כל התיקונים הנ"ל שהם בחינת קדושת א"י כנ"ל:

ענפי התורה — ליקוטי הלכות

תשלומי כפל — סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות המעוררים מן השינה

חושן משפט · הלכות גנבה

הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל: עַל פִּי הַתּוֹרָה 'פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן' בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן הָרִאשׁוֹן סִימָן ס עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה מֵרֹאשָׁהּ לְסוֹפָהּ: וְהַכְּלָל הַיּוֹצֵא מִשָּׁם לְעִנְיָנֵנוּ שֶׁעַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת מְעוֹרְרִין וּמְקִיצִין אֶת בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם. כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם וְיֵשׁ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה אַף עַל פִּי כֵן כָּל עֲבוֹדָתָם הִוא בִּבְחִינַת שֵׁנָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְצָרִיךְ לְעוֹרְרָם מִשְּׁנָתָם וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ לִבְחִינַת שֵׁנָה עַל יְדֵי מַעֲשִֹים רָעִים וְיֵשׁ שֶׁהֵם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, אֲבָל נָפְלוּ לְשֵׁנָה עַל יְדֵי אֲכִילָה, כִּי כְּשֶׁאוֹכֵל מַאֲכָל שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר לְמַאֲכַל אָדָם יוּכַל לֵאָבֵד אֶת פָּנָיו וְלִפֹּל לִבְחִינַת שֵׁנָה, כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַשֵּׁנָה הִוא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת שֶׁהוּא הַפָּנִים וְכוּ'. וְהִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה הוּא עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁהַצַּדִּיק מַלְבִּישׁ בָּהֶם אֶת הַפָּנִים שֶׁל תּוֹרָה מֵחֲמַת שְׁלֹשָׁה טְעָמִים, כַּמְבֹאָר שָׁם וְהַטַּעַם הַשְּׁלִישִׁי הוּא, כִּי הַחִיצוֹנִים הָאוֹחֲזִין בּוֹ לֹא יַנִּיחוּ אוֹתוֹ לָצֵאת עַל כֵּן צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ אֶת פָּנָיו כְּדֵי לְשַׁנּוֹתוֹ שֶׁלֹּא יַכִּירוּ בּוֹ בִּבְחִינַת מְשַׁנֶּה פָּנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמְּשַׁנִּין אֶת פָּנָיו וּמַלְבִּישִׁין לוֹ פָּנָיו שֶׁל תּוֹרָה שֶׁאָבַד בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת עַל יְדֵי זֶה וַתְּשַׁלְּחֵהוּ, כִּי עַל יְדֵי זֶה אֵין מַכִּירִין בּוֹ וּמַנִּיחִין אוֹתוֹ וְשׁוֹלְחִין אוֹתוֹ וְיוֹצֵא לַחָפְשִׁי מֵהֶם וְכוּ'. וְיֵשׁ סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁהֵם בְּקֶרֶב שָׁנִים, כִּי הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה הֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנִים וְכוּ'. אֲבָל יֵשׁ סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת הַדְרַת פָּנִים שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה נִמְשָׁכִין וּמְקַבְּלִין מֵהֶם, כִּי יֵשׁ מִי שֶׁנָּפַל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרוֹ בְּשׁוּם פָּנִים כִּי אִם עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים מְקַבְּלִין מֵהֶם וְעַל יְדֵיהֶם יְכוֹלִין לְעוֹרֵר וּלְהָקִיץ אֲפִלּוּ מִי שֶׁנָּפַל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה וְכוּ'. וְעַל יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל יְדֵי זֶה לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים וּלְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת, כִּי עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶֹה פְּקִידוֹת עֲקָרוֹת וְכוּ'. וְעַל יְדֵי פְּקִידוֹת עֲקָרוֹת נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה יִרְאָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פְּקִידַת יִצְחָק שֶׁנִּפְקְדָה שָֹרָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה יִרְאָה גְּדוֹלָה וְכוּ'. וְעַל יְדֵי הַיִּרְאָה נִמְשָׁךְ אֲרִיכַת יָמִים וְכוּ' שֶׁזּוֹכִין לְהַאֲרִיךְ אֶת יָמָיו שֶׁכָּל יוֹם בִּתְחִלָּתוֹ הוּא קָצָר, כִּי בִּתְחִלַּת הַיּוֹם עֲדַיִן הָעֲבוֹדָה קְצָרָה וּבְצִמְצוּם גָּדוֹל, וְאַחַר כָּךְ צְרִיכִין לְהַרְחִיב אֶת הַיּוֹם שֶׁכָּל שָׁעָה שֶׁבָּאָה אַחַר כָּךְ תִּהְיֶה רְחָבָה וּגְדוֹלָה וַאֲרֻכָּה יוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת ה'. וְכֵן יוֹם שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ יִהְיֶה עוֹד יוֹתֵר אָרֹךְ בִּקְדֻשָּׁה וַעֲבוֹדָה יְתֵרָה וְכֵן בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כִּי זֶהוּ עִקַּר הָאֲרִיכוּת יָמִים שֶׁל הָאָדָם שֶׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת שֶׁכָּל יוֹם שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ יִתְאָרֵךְ יוֹתֵר בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה וְדַעַת וְכוּ' וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי יִרְאָה בִּבְחִינַת יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים וְכוּ'. וְיִרְאָה מַצִּיל מִפְּגַם הַבְּרִית. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל אֶת הָעֲשִׁירוּת בְּתוֹךְ הָאֲרִיכוּת יָמִים שֶׁהוּא בְּחִינַת זָקֵן בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק שֶׁעַל יְדֵי הָעֲשִׁירוּת הַגָּדוֹל הַזֶּה זוֹכִין לְהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הִתְבּוֹנְנוּת הַזֶּה כִּי אִם עַל יְדֵי עֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאֹד כָּל הוֹן דְּעָלְמָא וְלֹא תֶחְסַר כָּל בָּהּ וְכוּ', כַּמְבֹאָר כָּל זֶה הֵיטֵב שָׁם, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַגַּנָּב מְשַׁלֵּם כֶּפֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם. כִּי כָּל הַגְּנֵבוֹת נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן עַל יְדֵי הַבַּעַל דָּבָר שֶׁהוּא הַגַּנָּב הָרִאשׁוֹן רֹאשׁ לְכָל הַגַּנָּבִים וְהַרַמָּאִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי הוּא מִתְנַהֵג עִם רֹב בְּנֵי אָדָם בְּדֶרֶךְ גְּנֵבָה בְּעָרְמָה וְרַמָּאוּת נִפְלָא בְּכַמָּה וְכַמָּה מִינֵי דְּרָכִים שׁוֹנִים שֶׁהוּא מְרַמֶּה אֶת הָאָדָם וְגוֹנֵב דַּעְתּוֹ בְּכָל עֵת עַד שֶׁרוֹצֶה לְתָפְסוֹ בְּמִכְמַרְתּוֹ רַחֲמָנָא לִצְלָן, כַּנּוֹדָע וְנִרְאֶה בַּחוּשׁ. וּכְמוֹ שֶׁצָּעַק דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל זֶה תָּמִיד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְּסֻכּוֹ יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ יִדְכֶּה יָשֹׁחַ וְכוּ'. שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת גְּנֵבָה שֶׁבָּא עַל הָאָדָם כְּמוֹ הַגַּנָּב הָאוֹרֵב בְּמִסְתּוֹר כְּדֵי לָצוּד אֶת הָאָדָם בְּרִשְׁתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם. כִּי בֶּאֱמֶת עַל פִּי רֹב אִי אֶפְשָׁר לְהַבַּעַל דָּבָר שֶׁיָּבֹא לְהָאָדָם לַהֲסִיתוֹ מִיָּד לַעֲבֵרָה גְּמוּרָה חַס וְשָׁלוֹם, רַק בִּתְחִלָּה מִתְלַבֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּמִצְוֹת וְגוֹנֵב דַּעַת הָאָדָם וּמוֹרֶה לוֹ הֶתֵּר וּמַלְבִּישׁ לוֹ הָעֵצָה רָעָה שֶׁלּוֹ בְּמִצְוֹת וְהַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵֹה כָּךְ וּמָחָר אוֹמֵר לוֹ עֲשֵֹה כָּךְ עַד וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר בְּהַתּוֹרָה 'אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָּרֶךְ' עַל מַאֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה וּמִתְחַזֵּי כִּי צִיצוּתָא דְּנוּרָא חִוָּרָא בְּרֵישֵׁהּ שֶׁבִּתְחִלָּה מִתְלַבֵּשׁ הַבַּעַל דָּבָר אֶת עַצְמוֹ בְּמִצְוֹת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וּמֵחֲמַת גְּנֵבָתוֹ וְעָרְמָתוֹ קָשֶׁה מְאֹד לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ כִּי אִם עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁכָּפוּ אֶת יִצְרָם וְעָמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן וְכָבְשׁוּ אֶת הַמִּלְחָמָה שֶׁהֵם יוֹדְעִים כָּל דְּרָכָיו וּמִסְתּוֹרָיו וְכָל דַּרְכֵי גְּנֵבָתוֹ וְהֵם יוֹדְעִים אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִמּוֹ כִּי הֵם גַּם הֵם מִתְנַהֲגִים עִמּוֹ בִּגְנֵבָה וְעָרְמָה בִּבְחִינַת שָׁרֵי לְהוֹ לְצַדִּיקַיָּא לְסַגּוֹאֵי בְּרַמָּאוּתָא עִם רַמַּאי (מְגִלָּה יג), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל. וְדַיְקָא עַל יְדֵי גְּנֵבוֹת וְעָרְמוֹת מַצִּילִין הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִלְכְּדוּ בְּרִשְׁתּוֹ כַּצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח עַל יְדֵי גְּנֵבָתוֹ וְעָרְמָתוֹ כַּנַּ"ל. כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁהוּא אָחִיו בְּרַמָּאוּת שֶׁל עֵשָֹו וְלָבָן שֶׁהֵם בְּחִינַת הַסָּמֶךְ מֵם וְהַבַּעַל דָּבָר. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁהַצַּדִּיקִים אֵין יְכוֹלִין לְעוֹרֵר וּלְהָקִיץ אֶת בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם וּנְפִילָתָם כִּי אִם עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁמַּלְבִּישִׁין וּמַעֲלִימִין בָּהֶם אֶת הַפָּנִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גְּנֵבָה וְעָרְמָה שֶׁמִּתְנַהֲגִים עִמּוֹ בְּרַמָּאוּת שֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא מוֹצִיאִין אֶת הָאֲנָשִׁים מֵרִשְׁתּוֹ בִּבְחִינַת מְשַׁנֶּה פָנָיו, וַתְּשַׁלְּחֵהוּ שֶׁמְּשַׁנִּין אֶת הַפָּנִים עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁלֹּא יַכִּירוֹ וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא מוֹצִיאִין אוֹתוֹ בִּגְנֵבָה מֵהֶם. נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיק מִתְנַהֵג בִּגְנֵבָה וְעָרְמָה גְּדוֹלָה כְּדֵי לְהוֹצִיא בְּנֵי אָדָם מֵרֶשֶׁת הַסָּמֶךְ מֵם שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם עַל יְדֵי דַּרְכֵי גְּנֵבָתוֹ כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַחֲזִירִין כַּמָּה בְּנֵי אָדָם בִּתְשׁוּבָה עַל יְדֵי שֶׁמְּעוֹרְרִין אוֹתָם מִשְּׁנָתָם עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת דַּיְקָא כַּנַּ"ל. וְכֵן מְבֹאָר בְּכַמָּה סְפָרִים, שֶׁהַצַּדִּיקִים מִתְנַהֲגִים עִם הַבַּעַל דָּבָר בְּדֶרֶךְ גְּנֵבָה וְכַמּוּבָא בְּסֵפֶר תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, עַיֵּן שָׁם:

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁהַגַּנָּב מְשַׁלֵּם כֶּפֶל, כִּי כָּל הַגַּנָּבִים נִמְשָׁכִים מֵהַגַּנָּב הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא הַבַּעַל דָּבָר שֶׁמִּתְנַהֵג בִּגְנֵבָה כַּנַּ"ל שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִים וְנִמְשָׁכִים כָּל הַגַּנָּבִים וְכָל מַזִּיקֵי עָלְמָא. וְעַל כֵּן הַתִּקּוּן שֶׁל הַגַּנָּב הוּא דַּיְקָא עַל יְדֵי בְּחִינַת גְּנֵבָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִוא בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בָּהֶם וְנֶעְלָם בָּהֶם בְּדֶרֶךְ נִפְלָא פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁעַל יְדֵי דֶּרֶךְ גְּנֵבָה זוֹ דַּיְקָא מְעוֹרֵר הַצַּדִּיק בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם וּמַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. כִּי זֶהוּ כְּלָל שֶׁאֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ וְכָל פְּגָם וַעֲבֵרָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הָעֲבֵרָה הַזֹּאת דַּיְקָא, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָֹה אֱלֹקִים, בְּכָל דָּבָר. נִמְצָא שֶׁתִּקּוּן הַגְּנֵבָה הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁיָּכוֹל לַעֲסֹק עִם הַבַּעַל דָּבָר בִּגְנֵבָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לְעוֹרֵר אֶת בְּנֵי אָדָם עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן צָרִיךְ הַגַּנָּב לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, כִּי צָרִיךְ לְתַקֵּן בְּמַה שֶּׁקִּלְקֵל, כִּי עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁנֶּעְלָם בָּהֶם הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּל הוֹן דְּעָלְמָא וְלֹא תֶּחְסַר כֹּל בָּהּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָעֲשִׁירוּת זוֹכִין לְהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶה הָעֲשִׁירוּת הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, כִּי מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִימָן מ) שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵין חָסֵר לְהָאָדָם כְּלוּם, כִּי אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ. נִמְצָא, שֶׁלְּעוֹלָם חָסֵר לוֹ הַחֵצִי, אֲבָל כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ שֶׁפַע כְּפוּלָה אֵין חָסֵר לוֹ כְּלוּם וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא זֶה שֶׁזּוֹכֶה לָעֲשִׁירוּת גָּדוֹל הַנַּ"ל שֶׁצְּרִיכִין לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל שֶׁהִוא בְּחִינַת כָּל הוֹן דְּעָלְמָא וְלֹא תֶּחְסַר כֹּל בָּהּ הוּא זוֹכֶה לִבְחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה כִּי אִם לָאו לֹא הָיָה שַׁיָּךְ לוֹמַר לֹא תֶּחְסַר כֹּל בָּהּ, כִּי אֵין שׁוּם עֲשִׁירוּת בְּלֹא חִסָּרוֹן כִּי אִם עַל יְדֵי בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה הַנַּ"ל כַּנַּ"ל. וְזֶה הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה שֶׁהוּא כָּל הוֹן דְּעָלְמָא וְלֹא תֶּחְסַר כֹּל בָּהּ זוֹכִין דַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁמְּעוֹרְרִין אֶת בְּנֵי אָדָם עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת וּמַחֲזִירִין אוֹתָם בִּתְשׁוּבָה, כִּי עַל יְדֵי שֶׁמַּחֲזִיר אוֹתָם בִּתְשׁוּבָה אֲזַי הָעֲוֹנוֹת נֶחְשָׁבִין לִזְכֻיּוֹת וַאֲזַי נַעֲשֶֹה הַתּוֹרָה כְּפוּלָה בִּבְחִינַת מִשְׁנֵה תּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה נִכְפְּלָה בְּכִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה עַל יְדֵי הַבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה מֵאַחַר שֶׁגַּם מֵהָעֲוֹנוֹת נַעֲשִֹין זְכֻיּוֹת וּמִצְוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַתּוֹרָה 'חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם' (סִימָן כב) עַל פָּסוּק בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ עֲוֹן יִשְֹרָאֵל וְאֵינֶנּוּ, שֶׁלֶּעָתִיד כְּשֶׁיִּתְתַּקְּנוּ עֲוֹנוֹת בֵּית יִשְֹרָאֵל יִהְיוּ נַעֲשִֹין מִכָּל עֲוֹנוֹת יִשְֹרָאֵל תּוֹרָה עַל יְדֵי שֶׁיִּתְהַפְּכוּ הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְכָל זֶה נַעֲשֶֹה דַּיְקָא עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה נִמְשָׁכִין מֵהֶם שֶׁעַל יָדָם יְכוֹלִין לְעוֹרֵר וּלְהָקִיץ אֲפִלּוּ אֶת אֵלּוּ שֶׁנָּפְלוּ מְאֹד מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה וְכוּ' כַּנַּ"ל. כִּי הַצַּדִּיק מִתְנַהֵג עִם הַבַּעַל דָּבָר בִּגְנֵבָה וְרַמָּאוּת כַּנַּ"ל, כִּי כְּמוֹ שֶׁהַבַּעַל דָּבָר גָּנַב לֵב הָאָדָם עַל יְדֵי שֶׁהִלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּמִצְוֹת עַד שֶׁהֱבִיאוֹ לִידֵי עֲבֵרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְגַם הַמִּצְוֹת בְּעַצְמָן שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר הֵם עֲבֵרוֹת, כְּמוֹ כֵן עוֹשֶֹה הַצַּדִּיק, כִּי הוּא מִתְלַבֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁהֵם סִפּוּרִין דְּעָלְמָא שֶׁנִּדְמֶה לְסִפּוּרִים שֶׁל חֹל וְשִֹיחַת חֻלִּין וּבָהֶם דַּיְקָא מַעֲלִים וּמַלְבִּישׁ הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה. וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּסָבָא מִשְׁפָּטִים כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן הַסָּבָא עִם בְּנֵי הַחַבְרַיָּא נִדְמָה לָהֶם שֶׁמְּדַבֵּר דִּבְרֵי שְׁטוּת שֶׁאָמַר עוּלִימְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עֵינִין נָפְקַת בְּצַפְרָא וְכוּ', עַד שֶׁאָמְרוּ זֶה לָזֶה שֶׁאָסוּר לְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ, כִּי קִבְּלוּ מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי שֶׁאָסוּר לְהִתְחַבֵּר עִם מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה רַק בְּדִבְרֵי שְׁטוּת וּמִלִּין דְּעָלְמָא וְכוּ', כַּמְבֹאָר שָׁם. וּבֶאֱמֶת הַסָּבָא קַדִּישָׁא הֶעֱלִים וְהִסְתִּיר בְּסִפּוּר זֶה שֶׁנִּדְמָה לִשְׁטוּת, תּוֹרָה גָּבֹהַּ וְנֶעְלֶמֶת מְאֹד עַד שֶׁגִּלָּה לָהֶם אַחֲרֵי זֶה עַל יְדֵי זֶה כָּל סוֹדוֹת גִּלְגּוּלֵי נְשָׁמוֹת, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא שָׁם: נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיק מַעֲלִים עַצְמוֹ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁנִּדְמִים כְּאִלּוּ הֵם רְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה וּבָהֶם דַּיְקָא מַעֲלִים אֶת הַתּוֹרָה וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא מוֹצִיא אֶת הַנּוֹפְלִים מְאֹד מִבֵּין שִׁנֵּי הַסָּמֶךְ מֵם אֲפִלּוּ אֵלּוּ שֶׁנָּפְלוּ מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיאָם בְּשׁוּם פָּנִים, הוּא מוֹצִיא אוֹתָם עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת הַנַּ"ל עַד שֶׁזּוֹכִין אַחַר כָּךְ שֶׁיִּתְהַפְּכוּ עֲוֹנוֹתֵיהֶם לִזְכֻיּוֹת וְנַעֲשֶֹה מֵהֶם תּוֹרָה כַּנַּ"ל וַאֲזַי הַתּוֹרָה כְּפוּלָה עַל יְדֵי שֶׁנִּתְהַפְּכוּ גַּם הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת וַאֲזַי גַּם הָעֲשִׁירוּת וְהַשֶּׁפַע הַנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי זֶה הִיא גַּם כֵּן כְּפוּלָה בִּבְחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׁירוּת הַנַּ"ל כַּנַּ"ל. כִּי הָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ כְּפִי הַתּוֹרָה כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה אִם אֵין תּוֹרָה אֵין קֶמַח. וּכְמוֹ שֶׁבְּהַתּוֹרָה שֶׁבִּפְשִׁיטוּת שֶׁצְּרִיכִין לָזֶה פַּרְנָסָה כִּי אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה, אֲבָל בֶּאֱמֶת הַפַּרְנָסָה בְּעַצְמָהּ נִמְשָׁךְ מִן הַתּוֹרָה כִּי אִם אֵין תּוֹרָה אֵין קֶמַח, כִּי כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת הַכֹּל מִן הַתּוֹרָה כַּיָּדוּעַ, כְּמוֹ כֵן הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת הָעֲשִׁירוּת הַגָּדוֹל שֶׁצְּרִיכִים לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל הוּא נִמְשָׁךְ גַּם כֵּן מִן הַתּוֹרָה הַכְּפוּלָה בִּבְחִינַת מִשְׁנֵה תּוֹרָה בִּבְחִינַת כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה, הַיְנוּ בְּחִינַת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה כְּפוּלָה שֶׁנַּעֲשֶֹה עַל יְדֵי הַבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְהַפְּכוּ הָעֲוֹנוֹת לְתוֹרָה וְלִזְכֻיּוֹת כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה גַּם הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וְנִמְשָׁךְ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת לֹא תֶּחְסַר כֹּל בָּהּ כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת כֶּפֶל שֶׁמְּשַׁלֵּם הַגַּנָּב, כִּי צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע כְּפוּלָה, כִּי כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה מְרַמְּזִין לִדְבָרִים עֶלְיוֹנִים מְאֹד מְאֹד, כִּי עַל יְדֵי הַכֶּפֶל שֶׁמְּשַׁלֵּם עַל יְדֵי זֶה הוּא תִּקּוּן הַגְּנֵבָה בְּשָׁרְשָׁהּ, כִּי עוֹלֶה וְנִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי בְּחִינַת גְּנֵבָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלְבָּשַׁת הַתּוֹרָה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת. שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַגְּנֵבָה עַל יְדֵי הַכֶּפֶל שֶׁמְּשַׁלֵּם, כִּי הַדִּין נִמְתָּק בְּשָׁרְשׁוֹ, כִּי נִתְעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה הַנַּ"ל שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַגְּנֵבָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת הַנַּ"ל כַּנַּ"ל: וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לָמָּה הֶחְמִירָה הַתּוֹרָה בְּגַנָּב שֶׁיְּשַׁלֵּם כֶּפֶל לְפִי שֶׁעָשָֹה עַיִן שֶׁל מַטָּה כְּאִלּוּ אֵינוֹ רוֹאֶה וְכוּ', הַיְנוּ כִּי פָּגַם בְּעַיִן שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁהִוא בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה, כַּמְבֹאָר לְקַמָּן וּמֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בִּבְחִינַת עַיִן בִּבְחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה עַל כֵּן צָרִיךְ לְשַׁלֵּם כֶּפֶל שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים שֶׁשָּׁם מֻשְׁרָשִׁים כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה וְכָל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה נִמְשָׁכִין מִשָּׁם נִמְצָא שֶׁשָּׁם הַתּוֹרָה כְּפוּלָה, כִּי בְּהַשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל כָּפוּל, כִּי יֵשׁ שָׁם בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁנִּמְשָׁכִין לְמַטָּה וְגַם יֵשׁ שָׁם שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה שֹׁרֶשׁ הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהוּא גָּבֹהַּ יוֹתֵר וְעַל כֵּן שָׁם הַתּוֹרָה כְּפוּלָה וְשָׁם נִתְתַּקְּנִין כָּל הָעֲוֹנוֹת עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁמַּגִּיעִין לְשָׁם כִּי שָׁם נִתְהַפְּכִין כָּל הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת אֵלּוּ וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְשַׁלֵּם כֶּפֶל שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ וְנִתְעוֹרֵר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הַנַּ"ל שֶׁנִּמְשָׁךְ מִסִּפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת הַנַּ"ל מֵהַדְרַת פָּנִים מִשֹּׁרֶשׁ הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן פְּגַם הַגְּנֵבָה שֶׁפָּגַם בְּעַיִן שֶׁלְּמַעְלָה כַּנַּ"ל:

וְזֶהוּ בְּחִינַת סְפִירַת הָעֹמֶר בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁקִּבֵּל יַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת מֵאָבִיו בְּמִרְמָה וּבִגְנֵבָה דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ. וְכֵן בָּרַח יַעֲקֹב מִבֵּית לָבָן בִּגְנֵבָה דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי וְכוּ', שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הַנַּ"ל בְּחִינַת שָׁרֵי לְהוֹ לְצַדִּיקַיָּא לְסַגּוֹאֵי בְּרַמָּאוּתָא עִם רַמָּאֵי, כִּי עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל. כִּי עֵשָֹו הוּא הַסָּמֶךָ מֵם כַּנּוֹדָע וְנָהַג עִם אָבִיו בִּגְנֵבָה וְרַמָּאוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כִּי צַיִד בְּפִיו. שֶׁהָיָה מִתְלַבֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּמִצְוֹת כְּאִלּוּ הוּא צַדִּיק גָּמוּר וְשָׁאַל לוֹ, אַבָּא, אֵיךְ מְעַשְּרִין אֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַתֶּבֶן עַד שֶׁהִטְעָה אֶת אָבִיו עַד שֶׁהָיָה בִּרְצוֹנוֹ לִמְסֹר לוֹ אֶת הַבְּרָכוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו סִבֵּב סִבּוֹת עַד שֶׁקִּבֵּל יַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת מֵאָבִיו בְּמִרְמָה וּבִגְנֵבָה דַּיְקָא וְכַמּוּבָא בַּכְּתָבִים, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה סוֹד גָּדוֹל שֶׁצְּרִיכִין כְּלַל יִשְֹרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת יַעֲקֹב לְקַבֵּל אֶת הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכוֹת בִּגְנֵבָה דַּיְקָא וְכַנַּ"ל:

וְזֶהוּ, וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת וְכוּ'. וְאָז עָשָֹה יַעֲקֹב מַטְעַמִּים לְאָבִיו וְהִתְלַבֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּבִגְדֵי עֵשָֹו הַחֲמֻדֹת עַד שֶׁקִּבֵּל אֶת הַבְּרָכוֹת מֵאָבִיו בִּגְנֵבָה. כִּי יַעֲקֹב הוּא בִּבְחִינַת פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים כד) מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה, כִּי יַעֲקֹב הוּא כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לג), תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. וְהִתְלַבְּשׁוּת יַעֲקֹב בְּבִגְדֵי עֵשָֹו זֶה בְּחִינַת הִתְלַבְּשׁוּת הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת, כִּי הַמַּעֲשִֹיּוֹת שֶׁמְּסַפְּרִין זֶהוּ בְּחִינַת עֲשִֹיָּה שֶׁהִוא בְּחִינַת עֵשָֹו שֶׁהוּא לְשׁוֹן עֲשִֹיָּה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁעַל שֵׁם זֶה קְרָאוּהוּ עֵשָֹו שֶׁהָיָה עָשֹוּי וְנִגְמַר בִּשְֹעָרוֹת וְכוּ', כִּי עַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִין מַעֲשִֹיּוֹת לְשׁוֹן עֲשִֹיָּה. אֲבָל סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בָּהֶם הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ בְּחִינַת הִתְלַבְּשׁוּת יַעֲקֹב שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה בְּבִגְדֵי עֵשָֹו, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁין שֶׁל עֲשִֹיָּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁמְּסַפְּרִין הַמַּעֲשֶֹה בַּלָּשׁוֹן הַנַּעֲשֶֹה בְּעוֹלַם הָעֲשִֹיָּה וְשָׁם מְלֻבָּשׁ כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה. כִּי בִּגְדֵי עֵשָֹו שֶׁלָּבַשׁ יַעֲקֹב אָז הָיוּ בְּגָדִים שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהֵם כָּתְנוֹת עוֹר שֶׁהִלְבִּישָׁם ה' יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיַּעַשֹ ה' אֱלֹקִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם, וְכָתְנוֹת עוֹר זֶהוּ בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁהֵם לְבוּשִׁין שֶׁמְּלֻבָּשׁ בָּהֶם הַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת אָדָם. כִּי אַחַר הַחֵטְא שֶׁחָטְאוּ אָדָם וְחַוָּה וְהָיָה רוֹצֶה ה' יִתְבָּרַךְ לְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה וּלְעוֹרְרָם מִשְּׁנָתָם שֶׁהִוא בְּחִינַת מִיתָה שֶׁהִמְשִׁיכוּ עֲלֵיהֶם עַל כֵּן עָשָֹה לָהֶם כָּתְנוֹת עוֹר שֶׁהֵם רֶמֶז לְסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁמֵּעַתָּה אַחַר הַחֵטְא בְּהֶכְרֵחַ לְהַלְבִּישׁ כָּל הַתּוֹרָה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת וְעַל כֵּן גַּם הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ נִתְלַבְּשָׁה בְּכַמָּה סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת הַמְבֹאָרִין בַּתּוֹרָה שֶׁבְּכֻלָּם מְלֻבָּשׁ שִׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה. כִּי הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה הֵם גְּבוֹהִים יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַתּוֹרָה, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים, וּבִפְרָט בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, מִגֹּדֶל עֹצֶם הַסּוֹדוֹת הַנּוֹרָאִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דִּבּוּר וּבְכָל אוֹת וּבְכָל קֻצּוֹ שֶׁל יוּד וְכוּ' וְכוּ' וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרִיךְ לְקַלֵּל תִּפַּח רוּחָם שֶׁל הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין בְּהַתּוֹרָה אֶלָּא הַפָּשׁוּט חַס וְשָׁלוֹם, עַיֵּן שָׁם. וְכָל זֶה נַעֲשֶֹה מֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּחֲמַת זֶה הֻכְרְחָה הַתּוֹרָה לְהִתְלַבֵּשׁ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת וּלְהַלְבִּישׁ בָּהֶם הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה כְּדֵי לְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה וְהַמִּיתָה כָּל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁיָּשׁוּבוּ לַה' יִתְבָּרַךְ. כִּי חֶטְאָם הָיָה עַל יְדֵי אֲכִילָה, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת שֶׁעַל יְדֵי זֶה אָבְדוּ הַפָּנִים וְנִמְשַׁךְ עֲלֵיהֶם הַשֵּׁנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מִיתָה שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם, כִּי עִקַּר אֲבֵדַת הַפָּנִים אֵצֶל הַכְּשֵׁרִים הִוא עַל יְדֵי אֲכִילָה שֶׁאֵינָהּ בִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל וְעַל כֵּן הֻכְרַח, כִּבְיָכוֹל, ה' יִתְבָּרַךְ לְהַלְבִּישׁ לָהֶם הַתּוֹרָה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּתְנוֹת עוֹר כְּדֵי לְעוֹרְרָם מֵהַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁכָּתְנוֹת עוֹר שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן הֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁין שֶׁל סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בִּגְדֵי עֵשָֹו הַחֲמֻדֹת שֶׁלָּבַשׁ יַעֲקֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁנִּתְלַבְּשׁוּ בְּבִגְדֵי עֵשָֹו בִּבְחִינַת כָּתְנוֹת עוֹר בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן עַל יְדֵי זֶה קִבֵּל אֶת הַבְּרָכוֹת שֶׁהוּא שֶׁפַע עֲשִׁירוּת גָּדוֹל, כִּי כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁקִּבֵּל אָז הֵם שֶׁפַע הָעֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וְכוּ' וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ וְכוּ'. כִּי עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת הַנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לָעֲשִׁירוּת גָּדוֹל הַנַּ"ל כַּנַּ"ל, וְדַיְקָא מִיִּצְחָק קִבֵּל הַבְּרָכָה שֶׁל הָעֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל, כִּי יִצְחָק הוּא בְּחִינַת יִרְאָה גְּדוֹלָה, בְּחִינַת גְּבוּרוֹת יִצְחָק שֶׁעַל יְדֵי הַיִּרְאָה הַזֹּאת זוֹכִין לַאֲרִיכוּת יָמִים בְּחִינַת זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הָעֲשִׁירוּת הַנַּ"ל כַּנַּ"ל. כִּי עֵשָֹו עַל יְדֵי שֶׁהִטְעָה אֶת אָבִיו כִּי צַיִד בְּפִיו שֶׁאָכַל מִצֵּידוֹ עַל יְדֵי זֶה רָצָה לְהַטִּיל פְּגָם בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה שֶׁל יִצְחָק בְּחִינַת זָקֵן שֶׁכָּל זֶה נִפְגַּם עַל יְדֵי מַאַכְלֵי עֵשָֹו שֶׁהֵם מַאֲכָלִים שֶׁלֹּא נִתְבָּרְרוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה אוֹבְדִין הַפָּנִים חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה וְנוֹפְלִים לִבְחִינַת שֵׁנָה חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל: וְזֶהוּ, וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת, 'וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת', זֶהוּ בְּחִינַת שֵׁנָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא הִסְתַּלְּקוּת אוֹר הָעֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינָי. כִּי הָעֵינַיִם זֶה בְּחִינַת עַיִן פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה, כִּי כָּל הַתּוֹרָה כְּלוּלָה בָּעֵינַיִם, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי הַתּוֹרָה כְּלוּלָה מִטְּעָמִים, נְקֻדּוֹת, תָּגִים, אוֹתִיוֹת, שֶׁהוּא תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, כִּי עֵינַיִם עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם. וְעַל כֵּן עֵינַיִם דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת הֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת שִׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ אוֹר הָעַיִן. וְעַל יְדֵי עֵשָֹו הָרָשָׁע עַל יְדֵי זֶה נִפְגָּמִין חַס וְשָׁלוֹם, וְנִסְתַּלְּקִין הָעַיִן פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה מֵהַצַּדִּיק בִּבְחִינַת וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת וְזֶה הַפְּגָם מַגִּיעַ לִבְחִינַת יִצְחָק דַּיְקָא לִבְחִינַת זָקֵן יִצְחָק, כִּי יִצְחָק הוּא בְּחִינַת הַיִּרְאָה הַנִּמְשֶׁכֶת עַל יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁהִוא בְּחִינַת תִּקּוּן הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי הַיִּרְאָה הַזֹּאת זוֹכִין לַאֲרִיכַת יָמִים שֶׁהוּא בְּחִינַת זָקֵן. וְזֶהוּ, וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת עַל יְדֵי מַעֲשֵֹי עֵשָֹו הָרָשָׁע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. כִּי הַבַּעַל דָּבָר בְּעֵת שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לָבוֹא לִשְׁלֵמוּת תִּקּוּנוֹ אָז מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר הַגּוֹרֵם קִלְקוּל וּפְגָם חַס וְשָׁלוֹם, לְאוֹתוֹ הַתִּקּוּן וְהַמַּעֲלָה שֶׁמּוּכָן לָבֹא וְעַל כֵּן יִצְחָק שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיִּרְאָה דִּקְדֻשָּׁה כְּשֶׁבָּא לִכְלַל זָקֵן לִזְכּוֹת לַאֲרִיכוּת יָמִים דִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים אָז הָיָה הַפְּגָם עַל יְדֵי עֵשָֹו שֶׁרָצָה לְהִתְאַחֵז בּוֹ וְעַל יְדֵי זֶה וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם, נִפְגָּם בְּחִינַת זָקֵן יִצְחָק כַּנַּ"ל. וְיִצְחָק מֵחֲמַת שֶׁטָּעָה בְּעֵשָֹו וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מִגֹּדֶל רִשְׁעוּתוֹ עַל כֵּן צִוָּה לְעֵשָֹו שֶׁיָּבִיא לוֹ מַטְעַמִּים וְהִזְהִירוֹ שֶׁיִּהְיוּ מַאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמַר לוֹ שָֹא נָא בְּדֹק סַכִּינְךָ וּשְׁחֹט יָפֶה שֶׁלֹּא תַּאֲכִילֵנִי נְבֵלָה וְכֵן אָמַר לוֹ וַעֲשֵֹה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי מִפִּקּוּדֶיךָ דַּעֲשֵֹה הַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ מַאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל יָדָם זוֹכִין לִמְצֹא הַפָּנִים כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה מוֹצְאִין הַפָּנִים בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים, אֲבָל רִבְקָה שָׁמְעָה כָּל זֹאת וְיָדְעָה שֶׁעֵשָֹו הוּא רָשָׁע גָּמוּר וְעַל יְדֵי מַאֲכָלִים שֶׁלּוֹ יִסְתַּלְּקוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה וְיֻפְגַּם הַבְּרָכָה וְהָעֲשִׁירוּת בְּיוֹתֵר עַל כֵּן צִוְּתָה לְיַעֲקֹב שֶׁיֵּלֵךְ בִּגְנֵבָה וְיַלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּבִגְדֵי עֵשָֹו שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְלַבְּשׁוּת הַתּוֹרָה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת וְעַל יְדֵי זֶה גָּרַם הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל עַד שֶׁזָּכָה לְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן בְּחִינַת הַיִּרְאָה שֶׁל יִצְחָק וְעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן וְנִמְשַׁךְ בְּחִינַת אֲרִיכַת יָמִים וְעַל יְדֵי זֶה זָכָה לְקַבֵּל עֲשִׁירוּת גָּדוֹל שֶׁהֵם הַבְּרָכוֹת כַּנַּ"ל:

וְכָל זֶה הָיָה בְּלֵיל פֶּסַח, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאוֹתָהּ לַיְלָה שֶׁהֵבִיא יַעֲקֹב הַמַּאֲכָלִים לְאָבִיו וְקִבֵּל הַבְּרָכוֹת הָיָה לֵיל פֶּסַח שֶׁאָז יָצְאוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם. כִּי יְצִיאַת מִצְרַיִם זֶהוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כִּי הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְשֵׁנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּכְשֶׁיּוֹצְאִין מֵהַגָּלוּת זֶהוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה. וְעִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה עַל יְדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף, כַּמּוּבָא. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ. וְכַמּוּבָא כִּי יוֹסֵף נִגְנַב מִבֵּית אָבִיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְכוּ'. וְעַל כֵּן אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּתְוַעֵד עִם אֶחָיו הָיָה הַכֹּל בְּדֶרֶךְ גְּנֵבָה וְהִתְלַבְּשׁוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וְכוּ'. וְכֵן בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן כְּשֶׁרָצָה לְגַלּוֹת לָהֶם פָּנָיו לְהוֹדִיעָם הָאֱמֶת הָיָה עַל יְדֵי הָעֲלִילָה שֶׁל גְּנֵבַת הַגָּבִיעַ שֶׁהִטְמִין בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִין, זֶה רֶמֶז כְּשֶׁהַצַּדִּיק בְּחִינַת יוֹסֵף רוֹצֶה לְהַכִּיר אֶת עַצְמוֹ עִם יִשְֹרָאֵל לְהַרְאוֹת לָהֶם פָּנָיו הָאֲמִתִּיִּים הוּא מְסַבֵּב עִמָּהֶם בְּכַמָּה גְּנֵבוֹת עַד שֶׁמַּכִּירִין אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת הַנַּ"ל שֶׁמַּלְבִּישׁ בָּהֶם הַפָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גְּנֵבָה וְרַמָּאוּת שֶׁל הַצַּדִּיקִים כְּדֵי לְעוֹרֵר הָעוֹלָם מִשְּׁנָתָם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרָם בְּשׁוּם אֹפֶן כִּי אִם בְּדֶרֶךְ זֶה כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן עָסַק יוֹסֵף בְּסִפּוּר חֲלוֹמוֹתָיו וּבְפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹת, כִּי הַחֲלוֹמוֹת הֵם בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת, כִּי כָּל חֲלוֹם הוּא מַעֲשֶֹה. וּבֶאֱמֶת מְלֻבָּשׁ בְּהַמַּעֲשִֹיּוֹת שֶׁל הַחֲלוֹמוֹת דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְנֶעְלָמִים מְאֹד מְאֹד, וּבִפְרָט בְּהַחֲלוֹמוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בְּחִינַת נְבוּאָה, כִּי חֲלוֹם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בִּנְבוּאָה, כִּי הַחֲלוֹם הוּא בִּשְׁעַת שֵׁנָה וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִישֹׁן בִּקְדֻשָּׁה אֲזַי כָּל חֲלוֹמוֹתָיו הֵם בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כִּי חֲלוֹמוֹתָיו הֵם בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בָּהֶם פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה. וּלְהֵפֶךְ חֲלוֹמוֹת שֶׁל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם הֵם בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַשֵּׁנָה כְּמוֹ שֶׁסִּפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הֵם בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַשֵּׁנָה. וּמֵחֲמַת זֶה דַּיְקָא מְעוֹרֵר הַצַּדִּיק מֵהַשֵּׁנָה עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת דַּיְקָא כִּי זֶה כְּלָל שֶׁאֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ זֹאת בְּמָקוֹם אַחֵר מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ אָז בְּעֵת שֶׁגִּלָּה הַתּוֹרָה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת שֶׁאָמַר אָז רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֲנִי אָמַרְתִּי עַכְשָׁו שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים לְהֵפֶךְ מִן הָעוֹלָם וְכוּ'. וְאֶחָד מֵהֶם הוּא שֶׁהָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁעַל יְדֵי סִפּוּר מַעֲשֶֹה נִמְשֶׁכֶת הַשֵּׁנָה וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְהֵפֶךְ שֶׁעַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה וְכַמְבֹאָר בְּהִלְכוֹת יֵין נֶסֶךְ, עַיֵּן שָׁם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. כִּי מִנֵּהּ וּבֵהּ אַבָּא לֵיזִיל בֵּהּ נַרְגָּא, כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁקִּבֵּל כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה מֵאָבִיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כִּי בֶּן זְקֻנִים הוּא לוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל מַה שֶּׁלָּמַד מִשֵּׁם וְעֵבֶר מָסַר לוֹ, עַל כֵּן הָיָה יוֹדֵעַ לְהַלְבִּישׁ הַתּוֹרָה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת סִפּוּר הַחֲלוֹמוֹת שֶׁסִּפֵּר לְאֶחָיו שֶׁהָיָה מְלֻבָּשׁ בָּזֶה הַפָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה. וְאֶחָיו לֹא רָצוּ לְהַאֲמִין בָּזֶה שֶׁיֵּשׁ בַּחֲלוֹמוֹתָיו וּדְבָרָיו שֶׁמְּסַפֵּר לָהֶם סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בָּזֶה פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה וְהוֹסִיפוּ עוֹד שְֹנֹא אוֹתוֹ עַל חֲלוֹמוֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו. וְכֵן בַּסּוֹף עָלָה לִגְדֻלָּה עַל יְדֵי פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם שֶׁל פַּרְעֹה, כִּי יוֹסֵף הָיָה מֵבִין הָאֱמֶת וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלָם בְּכָל סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲלוֹמוֹת כַּנַּ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם בַּחֲלוֹמוֹת וְסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁהָעוֹלָם מְסַפְּרִין יֵשׁ בָּהֶם גַּם כֵּן דְּבָרִים גְּבוֹהִים נֶעְלָמִים רַק שֶׁאֵין הָעוֹלָם יוֹדְעִין מַה הֵם מְסַפְּרִין. אֲבָל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יוֹסֵף יוֹדֵעַ וּמֵבִין אֶת הַתּוֹרָה וְהָאֱמֶת הַנֶּעְלָם בָּהֶם וְעַל כֵּן הָיָה יוֹדֵעַ לִפְתֹּר חֲלוֹמוֹת שֶׁל פַּרְעֹה וְעַל יְדֵי זֶה עָלָה לִגְדֻלָּה. וְעִקַּר הַקִּיּוּם שֶׁל יִשְֹרָאֵל בְּמִצְרַיִם כָּל יְמֵי הַגָּלוּת וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה הָיָה עַל יְדֵי יוֹסֵף, הַיְנוּ עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחֲלוֹמוֹת שֶׁסִּפֵּר שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְשַׁךְ הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁהִוא בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה, כִּי הַגָּלוּת הִוא בְּחִינַת שֵׁנָה וְהַגְּאֻלָּה הִוא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה הוּא עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת הַנַּ"ל כַּנַּ"ל:

וְעַל כֵּן כָּל הַנְּבִיאִים וְהַקַּדְמוֹנִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּזֶה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁבַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים הָיוּ מְדַבְּרִים הַקַּבָּלָה בְּלָשׁוֹן זֶה שֶׁל הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת. וְכַמְבֹאָר קְצָת בְּכַמָּה נְבוּאוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּישַׁעְיָה, כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שֶׁמֶן וַיְעַזְּקֵהוּ וְכוּ'. וְכֵן הַכֹּל הַיּוֹם יַחֲרֹשׁ הַחוֹרֵשׁ, וְכֵן בְּיִרְמְיָה וִיחֶזְקֵאל וּבִשְׁאָר הַנְּבִיאִים, וּבִפְרָט נְבוּאַת זְכַרְיָה, וּבֶאֱמֶת הָיוּ קְצָת יִשְֹרָאֵל אוֹמְרִים עַל יְחֶזְקֵאל, הֲלֹא מְמַשֵּׁל מְשָׁלִים הוּא, כִּי לֹא רָצוּ לְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּגוּף הַמַּעֲשִֹיּוֹת סוֹדוֹת נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, רַק אָמְרוּ שֶׁהוּא מְמַשֵּׁל מְשָׁלִים כִּשְׁאָר מוֹשְׁלֵי מְשָׁלִים שֶׁאוֹמְרִים מְשָׁלִים בְּשִֹכְלָם הָאֱנוֹשִׁי. וּבֶאֱמֶת הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהַנְּבִיאִים יֵשׁ סוֹדוֹת גְּדוֹלִים בְּעֶצֶם הַמַּעֲשֶֹה שֶׁכָּל תֵּבָה וְכָל עִנְיָן מְרַמֵּז לִדְבָרִים עֶלְיוֹנִים מְאֹד, כִּי מְלֻבָּשׁ בָּהֶם הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה וְעַל יָדָם דַּיְקָא מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת כָּל מַאַמְרֵי רַבָּה בַּר בַּר חָנָה וְהַמִּשְׁתָּעֵי שֶׁאַחֲרֵיהֶם כְּגוֹן רַבִּי יוֹנָתָן מִשְׁתָּעֵי וְכוּ' וּשְׁאָר הַמַּעֲשִֹיּוֹת הַמּוּבָאִים בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה לְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם שֶׁלֹּא יִישְׁנוּ אֶת יְמֵיהֶם לְהַחֲזִיר לָהֶם הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי זֶה אִם יִזְכּוּ לְהִתְעוֹרֵר עַל יְדֵיהֶם:

וְזֶהוּ בְּחִינַת סְפִירַת הָעֹמֶר. כִּי עֹמֶר שְֹעוֹרִים הוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה וְעִקַּר הַשֵּׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם בְּחִינַת אֲבֵדַת הַפָּנִים נִמְשָׁךְ מִמַּאֲכַל בְּהֵמָה שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר עֲדַיִן לְמַאֲכַל אָדָם, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן עַכְשָׁו בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְהִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה לָצֵאת מְטֻּמְאַת מִצְרַיִם וְלִזְכּוֹת לְשִׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת, עַל כֵּן צִוְּתָה הַתּוֹרָה לְהָבִיא קָרְבָּן מִשְּעוֹרִים דַּיְקָא שֶׁהוּא הָעֹמֶר שְֹעוֹרִים שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּין בְּשָׁרְשׁוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת דַּיְקָא שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּין בְּשָׁרְשׁוֹ שֶׁהַצַּדִּיק מוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ וּמַלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת הַתּוֹרָה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם וּבְמִלִּין דְּחֹל וּמְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם שִֹיחַת חֻלִּין. וְכָל זֶה כְּדֵי לְעוֹרְרָם וְלַהֲקִיצָם כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְחַבֵּר עִמָּהֶם וּלְעוֹרְרָם כִּי אִם כְּשֶׁמּוֹרִיד עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם לְדַבֵּר עִמָּהֶם מֵעִנְיְנֵיהֶם שֶׁהֵם עִנְיְנֵי חֹל וְסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא מְעוֹרְרָם מִשְּׁנָתָם וּמַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה וְכַמּוּבָא מִזֶּה בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיק מְתַקְּנָם וּמַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה בְּמַה שֶּׁקִּלְקְלוּ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ בְּעִנְיְנֵי חֹל וּבְמִלִּין דְּעָלְמָא שֶׁבָּזֶה בְּעַצְמוֹ מַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה עַל יְדֵי שֶׁעוֹסֵק עִמָּהֶם בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל עִנְיְנֵי חֹל דַּיְקָא כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת עֹמֶר שְֹעוֹרִים שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי מַאֲכַל בְּהֵמָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה אָבַדְנוּ הַפָּנִים עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא אָנוּ מְטַהֲרִין עַצְמֵנוּ אָז כִּי קְדֻשַּׁת הַקָּרְבָּן שֶׁל הָעֹמֶר שְֹעוֹרִים יֵשׁ לוֹ זֶה הַכֹּחַ לַהֲפֹךְ מֵהֵפֶךְ אֶל הִפּוּךְ וּלְהַמְתִּיק הַדִּין בְּשָׁרְשׁוֹ וּבְמַה שֶּׁקִּלְקְלוּ יְתַקְּנוּ שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי מַאֲכַל בְּהֵמָה נִזְכֶּה לַחֲזֹר וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁבָּהֶם מְבַקְּשִׁין הַפָּנִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה עַד שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת. וְעַל כֵּן סוֹפְרִין הַיָּמִים לָעֹמֶר, כִּי עַל יְדֵי עֹמֶר שְֹעוֹרִים שֶׁהוּא בִּבְחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁמַּלְבִּישִׁין הַפָּנִים שֶׁל תּוֹרָה בְּמַעֲשִֹיּוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִֹיָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַדַּעַת, בְּחִינַת בַּהֲמִיּוּת, כִּי בְּהַמַּעֲשֶֹה אֵין רוֹאִין הַדַּעַת וְכַנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה לָצֵאת מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם כַּנַּ"ל, עַל כֵּן מַתְחִילִין אַחַר כָּךְ לִסְפֹּר הַיָּמִים לָעֹמֶר, כִּי עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת הַנַּ"ל שֶׁהוּא הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל יְדֵי זֶה נִפְקָדִין עֲקָרוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פְּקִידַת יִצְחָק, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְעַל כֵּן נוֹלַד יִצְחָק בְּפֶסַח שֶׁהוּא יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל. וְעַל יְדֵי פְּקִידַת יִצְחָק בְּחִינַת יִרְאָה זוֹכִין לַאֲרִיכַת יָמִים, דְּהַיְנוּ לְהַאֲרִיךְ הַיָּמִים בִּקְדֻשָּׁה שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ יִהְיֶה אָרֹךְ וְגָדוֹל יוֹתֵר בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה וּמַעֲשִֹים טוֹבִים, כִּי תְּחִלַּת הַיּוֹם הוּא קָצָר אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאַחַר כָּךְ צְרִיכִין לְהַרְחִיבוֹ יוֹתֵר וְכֵן הַיּוֹם הַשֵּׁנִי יָאִיר עוֹד יוֹתֵר וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת סְפִירָה שֶׁסּוֹפְרִין בְּכָל יוֹם וָיוֹם לָעֹמֶר עַל יְדֵי זֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִין הֶאָרַת הָעֹמֶר שְֹעוֹרִים שֶׁהוּא בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת הַנַּ"ל בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל כָּל יוֹם וָיוֹם כְּדֵי שֶׁלֹּא נֵאָבֵד אֶת יָמֵינוּ בְּשֵׁנָה חַס וְשָׁלוֹם, רַק נִזְכֶּה לִשְׁמֹר מְאֹד מְאֹד אֶת כָּל יוֹם וָיוֹם שֶׁיִּהְיֶה אָרֹךְ וְגָדוֹל בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה בְּכָל עֵת לְקַיֵּם תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַסְּפִירָה לִשְׁמֹר אֶת הַיּוֹם מְאֹד כְּמוֹ דָּבָר הַנִּמְסָר בְּמִסְפָּר וּבְמִפְקָד, כִּי כָּל יָמֵינוּ מְנוּיִים וּסְפוּרִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כִּי שְׁנוֹת מִסְפָּר יֶאֱתָיוּ וְכוּ'. וּצְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הַיּוֹם מְאֹד לִרְאוֹת לְהַאֲרִיךְ כָּל יוֹם מִתְּחִלָּתוֹ שֶׁהוּא בָּא בְּקַטְנוּת וְהוּא קָצָר מִתְּחִלָּתוֹ בְּמִעוּט קְדֻשָּׁה וּצְרִיכִין מִיָּד לֵידַע שֶׁזְּמַן הַיּוֹם פּוֹרֵחַ מְאֹד, עַל כֵּן צְרִיכִין מִיָּד לִשְׁמֹר אֶת הַיּוֹם וּלְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהַרְחִיבוֹ וּלְהַאֲרִיכוֹ בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לִסְפֹּר אֶת הַיָּמִים מִתְּחִלָּתָם בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. כִּי צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הַיּוֹם מִתְּחִלָּתוֹ לְהַגְדִּילוֹ וּלְהַאֲרִיכוֹ מִקַּטְנוּת לְגַדְלוּת לְהוֹסִיף קְדֻשָּׁה בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. וְכָל זֶה עַל יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל הַיָּמִים קְדֻשָּׁה מִבְּחִינַת הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת עֹמֶר שְֹעוֹרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁעַל יָדָם זוֹכִין לְהַאֲרִיךְ וּלְהַגְדִּיל הַיָּמִים בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה בְּכָל עֵת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֲרִיכַת יָמִים כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן סוֹפְרִין הַיָּמִים לָעֹמֶר כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ סְפִירַת הָעֹמֶר סְפִירָה דַּיְקָא לְשׁוֹן סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת, כִּי סֵפֶר וְסוֹפֵר וְסִפּוּר הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּיָּדוּעַ, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. הַיְנוּ סְפִירַת הָעֹמֶר בְּחִינַת סוֹפֵר הִיא בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת כַּנַּ"ל בְּחִינַת סִפּוּר שֶׁבָּהֶם מְלֻבָּשׁ הַתּוֹרָה בְּחִינַת סֵפֶר בְּחִינַת סֵפֶר תּוֹרָה. וְזֶהוּ עֹמֶר שְֹעוֹרִים עֹמֶר הוּא עַיִן מֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן יוּד) עַיִן הֵם הָעַיִן פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּהַסִּפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת מָרְדְּכַי שֶׁהוּא מָר דְּרוֹר, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:

וְזֶהוּ בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְאִיתָא שֶׁמִּצְרַיִם הִוא לְשׁוֹן מֵצַר וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לִזְכֹּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם, כִּי בְּכָל יוֹם אָנוּ צְרִיכִין לָצֵאת מִמֵּצַר לְמֶרְחָב, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם כַּנַּ"ל בִּבְחִינַת מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ עָנָנִי בַּמֶּרְחָב יָהּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֲרִיכַת יָמִים הַנַּ"ל מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהַרְחִיב וּלְהַאֲרִיךְ הַיּוֹם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם בִּתְחִלָּתוֹ הוּא קָצָר מְאֹד וּבָא לְהָאָדָם לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ בְּמֵצַר גָּדוֹל, וְכַנִּרְאֶה בַּחוּשׁ שֶׁבְּכָל יוֹם בִּתְחִלָּתוֹ קָשֶׁה עַל הָאָדָם מְאֹד מְאֹד הָעֲבוֹדָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשֹוֹת וּמֵחֲמַת זֶה רַבִּים נִמְנָעִין מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְדוֹחִין וּמַטְעִין אֶת עַצְמָן בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁאוֹמְרִים הַיּוֹם קָשֶׁה לִי לְהִתְפַּלֵּל הַיּוֹם לִבִּי אָטוּם, הַיּוֹם יֵשׁ לִי מְנִיעוֹת וּבִלְבּוּלִים אֵלּוּ וְכֵן מִזְדַּמֵּן לוֹ מְעַט בְּכָל יוֹם וָיוֹם עַד שֶׁמְּזַלְזְלִין בִּדְבָרִים הָעוֹמְדִין בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וּמַה נִּיהוּ תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ו) עַל פָּסוּק, כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם. אֵלּוּ דְּבָרִים הָעוֹמְדִין בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וּבְנֵי אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהֶם וּמַאי נִיהוּ תְּפִלָּה שֶׁהַתְּפִלָּה דּוֹמוֹת עֲלֵיהֶם לְמַשּאוֹי וַחֲפֵצִים לִפְטֹר הַתְּפִלָּה מֵעֲלֵיהֶם. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם מְבִינִים שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא כָּךְ כְּמוֹ שֶׁגִּלָּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם כְּשֶׁבָּא לְהָאָדָם לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ הוּא קָצָר בִּתְחִלָּתוֹ וּבָא בְּמֵצַר וּבְצִמְצוּם גָּדוֹל לְהָאָדָם וְהַקְּדֻשָּׁה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשֹוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עֲדַיִן הִיא נֶעְלֶמֶת בְּמֵצַר גָּדוֹל וּבְקַטְנוּת גָּדוֹל מְאֹד, אֲבָל הָאָדָם צָרִיךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם לִהְיוֹת גִּבּוֹר כָּאֲרִי וְכוּ' לְהִתְגַּבֵּר לְהַאֲרִיךְ וּלְהַרְחִיב אֶת הַיּוֹם וּלְהַתְחִיל לֵילֵךְ בְּכָל שָׁעָה מִקַּטְנוּת לְגַדְלוּת, דְּהַיְנוּ לְהַגְדִּיל כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה יְתֵרָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין בְּכָל יוֹם לָצֵאת מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת לְמֹחִין דְּגַדְלוּת, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן זָכוּ בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל, כִּי עַל יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל. וְזֶה הָעֲשִׁירוּת נִתְתַּקֵּן וְנִזְדַּכֵּךְ בְּכָל אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יְמֵי הַסְּפִירָה שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי בִּינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי הָעֲשִׁירוּת הַנַּ"ל הַנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי תִּקּוּנֵי עַתִּיק שֶׁנִּתְתַּקְּנִין עַל יְדֵי הַיִּרְאָה שֶׁנִּמְשְׁכָה עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַמָּן שֶׁזּוֹכִין בִּימֵי הַסְּפִירָה, כִּי בְּט"ו בְּאִיָּר יָרַד לָהֶם הַמָּן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְגַם עֻגָּה שֶׁהוֹצִיאוּ יִשְֹרָאֵל מִמִּצְרַיִם טָעֲמוּ בָּהּ טַעַם מָן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קִדּוּשִׁין לח). כִּי הַמָּן הוּא בְּחִינַת בִּטָּחוֹן, כַּמּוּבָא בְּכָל הַסְּפָרִים שֶׁהַמָּן מְרַמֵּז עַל בִּטָּחוֹן שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִבְטֹחַ עַל ה' בְּכָל יוֹם שֶׁיַּזְמִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ וְלֹא יַחֲשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים סח) בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם, וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת הַנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה וּמַתְחִילִין לְדַבֵּר וְהַדִּבּוּר בָּא לְתוֹךְ כְּלֵי הַהוֹלָדָה שֶׁהֵם בַּטְחָנֵי הַדּוֹר וְכוּ'. וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶֹה פְּקִידוֹת עֲקָרוֹת וְכוּ' עַד שֶׁזּוֹכִין לָעֲשִׁירוּת הַנַּ"ל וְכוּ' כַּנַּ"ל, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁהַבִּטָּחוֹן נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת הַנַּ"ל, עַל כֵּן בִּסְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה וְכוּ' כַּנַּ"ל זוֹכִין אָז לְבִטָּחוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת יְרִידַת הַמָּן כַּנַּ"ל:

וְעַל כֵּן מְבַקְּשִׁין אַחַר הַסְּפִירָה, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה, כִּי זוֹכִין עַל יְדֵי הַסְּפִירָה לִבְחִינַת הֶאָרַת פָּנִים הַדְרַת פָּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַיִּרְאָה הַגְּדוֹלָה שֶׁזָּכִינוּ בִּשְׁעַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, וּלְבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם וְכוּ'. כִּי הַיִּרְאָה נִמְשֶׁכֶת עַל יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת הַנַּ"ל כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת קוֹל הַשּׁוֹפָר חָזָק מְאֹד. שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה, כִּי שׁוֹפָר מְרַמֵּז עַל כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם. וְעַל כֵּן בְּשָׁבוּעוֹת נִדְמֶה לָהֶם כְּזָקֵן, כִּי אָז נִשְׁלָמִין בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ"ל שֶׁנִּשְׁלָם עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁהֵם הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁזָּכִינוּ לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם סוּף, אֲבָל אֵין הָעֲשִׁירוּת נִזְדַּכֵּךְ בִּשְׁלֵמוּת לִזְכּוֹת לְקַבֵּל עַל יָדוֹ הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה כִּי אִם עַל יְדֵי אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יְמֵי הַסְּפִירָה שֶׁבָּהֶם אָנוּ מִתְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה שֶׁהוּא הִתְעוֹרְרוּת הַתְּשׁוּבָה וְכַנִּרְאֶה בַּחוּשׁ גֹּדֶל הַהִתְעוֹרְרוּת הַנִּפְלָא שֶׁמִּתְעוֹרְרִין בִּשְׁעַת הַסְּפִירָה וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה גְּדוֹלָה בִּשְׁעַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה וְעַל יְדֵי זֶה נִשְׁלָמִין תִּקּוּנֵי עַתִּיק בְּחִינַת בְּשָׁבוּעוֹת נִדְמָה לָהֶם כְּזָקֵן וְעַל יְדֵי זֶה נִזְדַּכֵּךְ וְנִתְתַּקֵּן הָעֲשִׁירוּת הַגָּדוֹל שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם וְעַל יְדֵי הָעֲשִׁירוּת הַזֶּה אָנוּ זוֹכִין לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל:

כִּי מוּבָן בַּכְּתָבִים שֶׁבִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּפֶסַח נַעֲשֹוּ כָּל הַתִּקּוּנִים בִּכְלָל בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹנָה בְּלֵיל שִׁמּוּרִים, אֲבָל אַחַר כָּךְ נִסְתַּלְּקוּ וּצְרִיכִין לַחֲזֹר וּלְתַקֵּן הַכֹּל בְּאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יְמֵי הַסְּפִירָה עַד שֶׁזּוֹכִין בְּשָׁבוּעוֹת לִשְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן שֶׁהוּא קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְזֶהוּ בְּחִינָה הַנַּ"ל שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקִּבַּלְנוּ הָעֲשִׁירוּת בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, אֲבָל אֵין נִגְמָר לְהִזְדַּכֵּךְ וּלְהִתְתַּקֵּן עַד שָׁבוּעוֹת עַל יְדֵי אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יְמֵי הַסְּפִירָה שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁעַל יְדֵי הָעֲשִׁירוּת הַזֶּה זוֹכִין לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהִוא בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל, כַּמְבֹאָר בִּתְחִלַּת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל לְעִנְיַן עֲשִׁירוּת שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁהַתּוֹרָה הִוא בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב מִתְּחִלָּתוֹ לְסוֹפוֹ וְתָבִין דְּבָרַי הֵיטֵב:

וּבִשְׁבִיל זֶה נוֹהֲגִין לִהְיוֹת נְעוֹרִין כָּל הַלַּיְלָה בְּשָׁבוּעוֹת זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁהִוא בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהֵם הֵפֶךְ הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל:

תפילת ערבית רשות — היראה שביעקב המכניעה הבל היופי ומביאה עשירות

אורח חיים · הלכות תפלת ערבית

תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת וְהָאִדָּנָא קְבָעוּהָ עָלַייהוּ חוֹבָה: עַל-פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ בַּמַּאֲמָר פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּסִימָן ס שֶׁעַל-יְדֵי יִרְאָה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל, שֶׁעַל-יְדֵי הָעֲשִׁירוּת הַזֹּאת בָּאִין לְהִתְבּוֹנְנוּת הַתּוֹרָה. כִּי עַל-יְדֵי יִרְאָה מַכְנִיעִין בְּחִינַת שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב: וְהִנֵּה יַעֲקֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר 'בְּיִרְאָתֶךָ' בִּזְכוּת יַעֲקֹב שֶׁאָמַר מַה נּוֹרָא. וְעַל-כֵּן לֹא הָיָה מִתְיָרֵא כְּלָל מִבְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי. וְעַל-כֵּן לֹא מָצִינוּ בְּיַעֲקֹב שֶׁיֵּאָסֵר עָלָיו זִוּוּגוֹ אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם, כִּי אִם אַדְּרַבָּא ה' יִתְבָּרַךְ הִבְטִיחוֹ אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרָיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ וְכוּ'. כִּי יַעֲקֹב מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה וְהָיָה שׁוֹמֵר הַבְּרִית בְּיוֹתֵר וְלֹא הָיָה לוֹ שׁוּם אֲחִיזָה וּפַחַד מִבְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי. וְכָל זֶה הָיָה מֵחֲמַת שֶׁזָּכָה לִבְחִינַת יִרְאָה שֶׁהִיא מַכְנַעַת בְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וּמֵחֲמַת זֶה זָכָה יַעֲקֹב לַעֲשִׁירוּת מֻפְלָג מְאֹד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְכוּ' הַיְנוּ נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים הַיְנוּ בְּחִינַת כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי כָּל הָאָבוֹת זָכוּ לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל לְפִי בְּחִינַת יִרְאָתָם לְפִי בְּחִינַת הַכְנָעָתָם אֶת הֶבֶל הַיֹּפִי. אֲבָל יַעֲקֹב שֶׁהָיָה שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה וְזָכָה לְהַכְנִיעַ לְגַמְרֵי בְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְעַל-כֵּן זָכָה לְתַכְלִית הָעֲשִׁירוּת, הַיְנוּ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְעַל-כֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת. כִּי תְּפִלַּת עַרְבִית הִיא בְּחִינַת יַעֲקֹב, כִּי הוּא תִּקְּנָהּ, וְהוּא בְּחִינַת יִרְאָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל שֶׁעַל יָדָהּ זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל, שֶׁעַל-יָדָהּ זוֹכִין לְהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל. וְעַל-כֵּן הִיא רְשׁוּת, כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לַהִתְָבּוֹנְנוּת הַזֹּאת אֲזַי אֵין חוֹבָה לְהִתְפַּלֵּל. כִּי זֶה הַהִתְבּוֹנְנוּת הִיא בְּחִינַת הַשָּגַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי שֶׁזָּכָה לָזֶה. וְעַל-כֵּן הָיָה פָּטוּר מִתְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. כִּי הִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת הִיא בְּחִינַת 'תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ'. הַיְנוּ שֶׁכָּל אֻמָּנוּת וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁלּוֹ הוּא רַק מֵהַתּוֹרָה, בְּחִינַת פְּסֹלֶת שֶׁל לוּחוֹת שֶׁמִּשָּׁם נִתְעַשֵּׁר מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ שָׁם עַיֵּן שָׁם. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כְּגוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וַחֲבֵרָיו שֶׁתּוֹרָתָן אֻמָּנוּתָן וְכוּ'. וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ תָּמוּהַּ, כִּי הֲלֹא גַּם עַתָּה נִמְצָאִים בְּנֵי-אָדָם שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם אֻמָּנוּת רַק עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בִּימֵי הַשַּׁ"ס. אַךְ הָעִקָּר תָּלוּי בַּהִתְבּוֹנְנוּת הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל שֶׁתָּלוּי בַּעֲשִׁירוּת. וְעַל-כֵּן נִקְרָא תּוֹרָתָן אֻמָּנוּתָן כַּנִּזְכָּר לְעֵיל: וְעַל-כֵּן יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית דַּיְקָא. כִּי אָז בַּלַּיְלָה הַזְּמַן מְסֻגָּל יוֹתֵר לְהַשָּגוֹת וְהִתְבּוֹנְנוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בש"ט שֶׁרֹב חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה זוֹכִין בַּלַּיְלָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ (בְּסִימָן נב) שֶׁבַּלַּיְלָה מְסֻגָּל יוֹתֵר לְבִטּוּל עַיֵּן שָׁם. גַּם הַלַּיְלָה הִיא בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, בְּחִינַת טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ. כִּי עֲשִׁירוּת בָּא מִשָּׁם, כִּדְמַשְׁמַע בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ לַמְעַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. אֲבָל הָאִדָּנָָא קְבָעוּהָ עָלַייהוּ חוֹבָה. כִּי עַכְשָׁו אֵין זוֹכִין לִבְחִינַת הַשָּגָה זוֹ אֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה, וְעַל-כֵּן חוֹבָה לְהִתְפַּלֵּל כַּנִּזְכָּר לְעֵיל: וְעַל-כֵּן בָּעֶרֶב מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לִפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ. אֲבָל בַּשַּׁחַר אֵין מְבָרְכִין כִּי אִם שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ. כִּי עַרְבִית שֶׁהִוא כְּנֶגֶד יַעֲקֹב שֶׁזָּכָה לְנַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים בְּחִינַת וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה צָפֹנָה וָנֶגְבָּה. וּכְנֶגֶד זֶה מְבָרְכִין אַרְבַּע בְּרָכוֹת לִפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע וּלְאַחֲרֶיהָ כְּנֶגֶד ד' רוּחוֹת הָעוֹלָם. כִּי זוֹכִין אָז לְנַחֲלַת יַעֲקֹב נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים. אֲבָל בְּשַׁחֲרִית אֵין מְבָרְכִין כִּי אִם שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ רוּחוֹת שֶׁל בִּנְיַן הָעוֹלָם, כִּי צָפוֹן חָסֵר. וְשָׁם הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִינַת מִצָּפוֹן תִּפָּתַח וְכוּ'. כִּי שַׁחֲרִית הוּא כְּנֶגֶד אַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּיָמָיו עֲדַיִן לֹא הִכְנִיעַ לְגַמְרֵי הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְלֹא זָכָה עֲדַיִן לְנַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים. אֲבָל יַעֲקֹב זָכָה לְהַכְנִיעָהּ לְגַמְרֵי וְזָכָה לִכְבֹּשׁ כָּל אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם אֲפִלּוּ רוּחַ צָפוֹן. וּמֵאַחַר שֶׁהִכְנִיעַ אֶת רוּחַ צָפוֹן עַל-כֵּן זָכָה לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל שֶׁעִקָּרוֹ בָּא מִשָּׁם, בְּחִינַת מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה, וְעַל-כֵּן הוֹסִיפוּ בְּרָכָה רְבִיעִית בְּעַרְבִית שֶׁהִיא נִתְקְנָה כְּנֶגֶד בְּחִינַת יַעֲקֹב כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְהִוא בִּרְכַּת הַשְׁכִּיבֵנוּ. וְעַל-כֵּן מְבַקְּשִׁין אָז וּפְְרוֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, בְּחִינַת וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה. וְזֶהוּ שֶׁמְּבַקְּשִׁין אָז עַל הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ וְכוּ'. כִּי עַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת יִרְאָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְזֶהוּ וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ. כִּי עַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה בָּא כֹּחַ הַדִּבּוּר לִכְלֵי הַהוֹלָדָה שֶׁהֵם כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת. עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:

עונג שבת ושלוש סעודות — האכילה כהתעוררות השנה והארת הפנים

אורח חיים · הלכות שבת

עִנְיַן עֹנֶג שַׁבָּת. דְּהַיְנוּ שֶׁחַיָּבִים לֶאֱכֹל שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בְּשַׁבָּת: עַל-פִּי מַה שֶּׁכָּתַב אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ בְּמַאֲמָר פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן (בְּסִימָן ס) עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב כָּל הַמַּאֲמָר. כִּי בְּשַׁבָּת זוֹכִין לִבְחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת שֶׁהִיא אוֹרָיְתָא דְּעַתִּיקָא שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי שַׁבָּת, בְּחִינַת אָז תִּתְעַנַּג עַל ד' הַנֶּאֱמַר בְּשַׁבָּת. כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל-כֵּן נִקְרָא הִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת אוֹרָיְתָא דְּעַתִּיקָא. הַיְנוּ שֶׁהִוא הַתּוֹרָה שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי בְּחִינַת עַתִּיק בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן זוֹכִין לָזֶה בְּשַׁבָּת. כִּי שַׁבָּת הִיא בְּחִינַת יִרְאָה בְּחִינַת יָרֵא שַׁבָּת. וְזֶהוּ בְּרֵאשִׁית יָרֵא שַׁבָּת. עַל-יְדֵי בְּחִינַת יָרֵא שַׁבָּת הַנַּ"ל זוֹכִין לִבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. שֶׁהִיא בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית. כִּי בְּרֵאשִׁית הִיא בְּחִינַת תּוֹרָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד, בְּחִינַת תּוֹרַת ד'. שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל. (כַּמּוּבָא בְּמַאֲמַר הַחוֹתָמוֹת בְּסִימָן כב) בְּרֵאשִׁית בָּרָא מַאֲמָר וַחֲצִי מַאֲמָר. בְּחִינַת תּוֹרַת ד' וְתוֹרָתוֹ עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שַׁבָּת זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת זוֹכֶה לְנַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים. שֶׁהִוא בְּחִינַת נַחֲלַת יַעֲקֹב שֶׁזָּכָה לָזֶה גַּם כֵּן עַל-יְדֵי בְּחִינַת יִרְאָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְמַעְלָה. וְעִקָּר תָּלוּי בְּעֹנֶג שַׁבָּת דַּוְקָא. הַיְנוּ אֲכִילַת שַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת וְכוּ'. הַמְעַנֵּג דַּיְקָא הַיְנוּ אֲכִילַת שַׁבָּת. כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה. כִּי עַל-יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת זוֹכִין לְהַפָּנִים בְּחִינַת חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו. בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין שֶׁזּוֹכִין דַּוְקָא עַל-יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת. הֵפֶךְ אֲכִילַת חֹל שֶׁעַל-יְדֵי זֶה אוֹבְדִין חַס וְשָׁלוֹם הַפָּנִים (כַּמּוּבָא בְּמַאֲמָר שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי יוֹסִי בֶּן קִיסְמָא אֵימָתַי בֶּן דָּוִד בָּא בְּסִימָן נז) עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַפָּנִים עַל-יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת. נִמְצָא שֶׁהָאֲכִילָה שֶׁל שַׁבָּת הִוא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה. כִּי הַחֲזָרַת הַפָּנִים הוּא הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁחָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּשַׁבָּת אֵין תּוֹקְעִין בְּשׁוֹפָר, כִּי שׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת הִתְאַדְּמוּת פְּנֵי הַתּוֹקֵעַ בְּחִינַת הַחֲזָרַת הַפָּנִים עַל-יְדֵי הַשּׁוֹפָר. וְעַל-יְדֵי זֶה נוֹפֵל יִרְאָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וּבְשַׁבָּת אֵין צְרִיכִים לָזֶה. כִּי שַׁבָּת בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁעַל-יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת זוֹכִין לְיִרְאָה. כִּי הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה עַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל-כֵּן חַיָּבִים לֶאֱכֹל בְּשַׁבָּת שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה קַוֵּי הַיִּרְאָה שֶׁהֵם שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה. כִּי הַשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת הֵם בְּחִינַת עַתִּיקָא וּזְעֵיר אַנְפִּין וַחֲקַל תַּפּוּחִין כַּיָּדוּעַ לַכֹּל. וְהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה קַוֵּי הַיִּרְאָה. כִּי מוֹרָא שֶׁל הָרַב שֶׁהוּא מוֹרָא שָׁמַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה בִּינָה דַּעַת כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. זֶה בְּחִינַת עַתִּיקָא שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין. וּמוֹרָא שֶׁל הַתַּלְמוּד שֶׁהוּא נִמְשֶׁכֶת בְּכָל חֶלְקֵי הַלִּמּוּד בְּחִינַת אוֹרָיְתָא תְּלִיתָאִי. זֶה בְּחִינַת זְעֵיר אַנְפִּין שֶׁמִּשָּׁם הַתּוֹרָה. כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים. וּבְחִינַת מוֹרָא הַבֵּן שֶׁהִיא נִמְשֶׁכֶת בְּהָעֲשִׁירוּת זֶה בְּחִינַת חֲקַל תַּפּוּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁמִּשָּׁם הָעֲשִׁירוּת. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת הַיְנוּ אֲכִילַת שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת. בְּחִינַת עֵדֶן נָהָר גַּן שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה קַוֵּי הַיִּרְאָה הַנַּ"ל כַּנַּ"ל. עַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לְנַחֲלַת יַעֲקֹב. נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים. הַיְנוּ עֲשִׁירוּת מֻפְלָג. שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹךְ בְּחִינַת יִרְאַת ד' תּוֹסִיף יָמִים. כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא שֶׁהַשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת הֵם בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שׁוֹפָר כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הַשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה אָבוֹת כְּמוֹ תש"ר שֶׁהֵם גַּם כֵּן כְּנֶגֶד הַשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת. כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן בְּשַׁבָּת אֵין תּוֹקְעִין בְּשׁוֹפָר. כִּי בְּחִינַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר שֶׁהֵם תש"ר נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת הַיְנוּ אֲכִילַת שַׁבָּת בְּחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת נְשָׁמָה יְתֵרָה שֶׁזּוֹכִין בְּשַׁבָּת. הַיְנוּ בְּחִינַת אֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה. שֶׁבָּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת יִרְאָה בְּחִינַת יָרֵא שַׁבָּת. וְעַל-כֵּן בְּלֵילֵי שַׁבָּת הוּא זְמַן גְּשָׁמִים כִּי הֵם בָּאִים מֵאֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה. וְזֶה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּנִשְׁמַת הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים. וְעַל-יְדֵי זֶה הַמֵּשִׂיחַ אִלְּמִים. כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. עַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה. וְעַל-יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת לְהַתִּיר פֶּ"ה אִלְּמִים עַיֵּן שָׁם. וְעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה. שֶׁעַל-יְדֵי זֶה בְּחִינַת נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ בְּחִינַת נְשָׁמָה יְתֵרָה בְּחִינַת אֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן זְמַן הַזִּוּוּג בְּלֵיל שַׁבָּת כִּי כֹּחַ הַדִּבּוּר בָּא לִכְלֵי הוֹלָדָה בְּחִינַת לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת. עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב כָּל הַמַּאֲמָר:

יין נסך מביא שנה — הסתלקות שבעים פנים לתורה וסיפורי מעשיות המעוררים

יורה דעה · הלכות יין נסך

כִּי אִיתָא בַּמַּאֲמָר פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן (סִימָן ס), שֶׁעַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה, כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ לִבְחִינַת שֵׁנָה עַל-יְדֵי פְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה וְכוּ', כִּי כְּמוֹ שֶׁבַּגַּשְׁמִיּוּת יֵשׁ מַאֲכָלִים שֶׁמַּרְבִּין שֵׁנָה וְיֵשׁ לְהֵפֶךְ, כְּמוֹ כֵן בָּרוּחָנִיּוּת יֵשׁ מַאֲכָלִים שֶׁלֹּא נִתְבָּרְרוּ עֲדַיִן שֶׁהֵם מְבִיאִים שֵׁנָה עַל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת פָּנִים שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת שֵׁנָה, חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹבֵד אֶת פָּנָיו שֶׁהוּא הַדַּעַת וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם עִקַּר הַחַיּוּת בְּחִינַת הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'. וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁאוֹבֵד אֶת כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁנּוֹפֵל לְשֵׁנָה שִׁבְעִים שָׁנָה, חַס וְשָׁלוֹם, עַיֵּן שָׁם. וְעַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת מְעוֹרְרִין מִן הַשֵּׁנָה, וְיֵשׁ סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּקֶרֶב שָׁנִים, וְיֵשׁ סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם גְּבוֹהִין לְמַעְלָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים מְקַבְּלִין מִשָּׁם, כִּי צְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ הַפָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְעָמִים וְכוּ', עַיֵּן שָׁם: וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר יֵין נֶסֶךְ, שֶׁהַיַּיִן שֶׁנָּגַע בּוֹ עַכּוּ"ם נֶאֱסָר מִיַּד, כִּי הַיַּיִן מֵבִיא שֵׁנָה כַּנִּרְאֶה בַּחוּשׁ. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הַיַּיִן בְּיוֹתֵר מִמַּגַּע עַכּוּ"ם, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁנּוֹגֵעַ בּוֹ הָעַכּוּ"ם נִמְשָׁךְ הַיַּיִן לִבְחִינַת שֵׁנָה שֶׁהוּא הִסְתַּלְּקוּת הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה, כִּי הָעַכּוּ"ם הֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין הֵפֶךְ אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, שֶׁהֵם אַנְפִּין נְהִירִין. וְהָעַכּוּ"ם הֵם שִׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים אַנְפִּין חֲשׁוּכִין הֵפֶךְ הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן כג). וּמֵחֲמַת שֶׁהַיַּיִן מֵבִיא שֵׁנָה וְיֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַשֵּׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַשִּׁבְעִים פָּנִים, עַל-כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁנּוֹגְעִין בּוֹ הָעַכּוּ"ם, שֶׁהֵם עִקַּר בְּחִינַת הַשֵּׁנָה דְּסִטְרָא אָחֳרָא, בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, כִּי הָעַכּוּ"ם הֵם שִׁבְעִים אֻמִּין הֵפֶךְ הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. עַל-כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁנּוֹגֵעַ הָעַכּוּ"ם בְּהַיַּיִן, אֲזַי נִמְשָׁךְ הַיַּיִן לִבְחִינַת שֵׁנָה, בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה. וְעַל-כֵּן הוּא אָסוּר לָנוּ. וְעַל-כֵּן נִקְרָא יֵין נֶסֶךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה, בְּחִינַת כִּי נָסַךְ ה' עֲלֵיכֶם רוּחַ תַּרְדֵמָה וַיְעַצֵּם אֶת עֵינֵיכֶם וְכוּ', כִּי עַל-יְדֵי מַגַּע הָעַכּוּ"ם בַּיַּיִן נַעֲשֶֹה הַיַּיִן בְּחִינַת נֶסֶךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה, בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, כִּי יַיִן בְּגִימַטְרִיָּא שִׁבְעִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין מח), יַיִן נִתַּן בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת, וְסוֹד נִתַּן בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת. נִכְנַס יַיִן, יָצָא סוֹד. וְעַל-כֵּן בַּקְּדֻשָּׁה הַיַּיִן כָּלוּל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים. וְעַל-כֵּן לְהֵפֶךְ תֵּכֶף כְּשֶׁנּוֹגֵעַ בּוֹ הָעַכּוּ"ם, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁנָה דְּסִטְרָא אָחֳרָא, נִסְתַּלְּקִין הַשִּׁבְעִים פָּנִים וְנִמְשָׁךְ לִבְחִינַת שֵׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֶסֶךְ כַּנַּ"ל:

וְעַל-כֵּן נֶאֱסָר הַיַּיִן בְּמַגָּע דַּיְקָא, כִּי סְתַם נְגִיעָה בַּיָּדַיִם שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶֹה בְּחִינַת עֲשִֹיָּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְגַּבֶּרֶת, חַס וְשָׁלוֹם, הַשֵּׁנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲשִֹיָּה, כִּי הַשֵּׁנָה הִיא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין וְנִשְׁאָר הַגּוּף לְבַד שֶׁהוּא הַחֹמֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִֹיָּה. וְעַל-כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קִדּוּשִׁין מט), עֲשָֹרָה קַבִּין שֵׁנָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ עֲבָדִים וְכוּ', כִּי עִקַּר הַשֵּׁנָה הוּא בִּבְחִינַת עֲשִֹיָּה וְעַבְדוּת כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה הוּא עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת, כִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אָמַר אָז בְּשִֹיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת אַחַר שֶׁגִּלָּה הַמַּאֲמָר הַנּוֹרָא הַנַּ"ל וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, אֲנִי אָמַרְתִּי עַכְשָׁיו שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הֵפֶךְ הָעוֹלָם, כִּי הָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁעַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת נִמְשָׁךְ שֵׁנָה, וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְהֵפֶךְ, שֶׁעַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה וְכוּ'. וְעוֹד חָשַׁב שְׁתֵּי דְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּאוֹתוֹ הַמַּאֲמָר הֵפֶךְ דִּבְרֵי הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ מֵעִנְיַן פְּקִידוֹת עֲקָרוֹת וְכוּ'. וּבֶאֱמֶת כָּל שִֹיחוֹתָיו עֲמֻקִּים מְאֹד מְאֹד וְהֵם כֻּלָּם תּוֹרָה וְיֵשׁ בָּהֶם רָזִין וְעַמְקוּת גָּדוֹל, אֲפִלּוּ עַל-פִּי פָּשׁוּט. וְכָל אָדָם לְפִי עֶרְכּוֹ יָכוֹל לִמְצֹא בָּהֶם עַמְקוּת גָּדוֹל וְהִתְבּוֹנְנוּת רָחָב בְּלִי שִׁעוּר, כִּי בֶּאֱמֶת דַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה, שֶׁעַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם נִמְשָׁךְ שֵׁנָה, מֵחֲמַת זֶה דַּיְקָא מְעוֹרְרִין הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מֵהַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת דַּיְקָא, כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ, כִּי מִי שֶׁהוּא כָּרוּךְ אַחַר הַחֹמֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִֹיָּה, אֲזַי מֵבִיא שֵׁנָה עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת, כִּי מֵחֲמַת שֶׁמְּסַפֵּר מַעֲשֶֹה שֶׁנַּעֲשָֹה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲשִֹיָּה, עַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ הָאָדָם לִבְחִינַת עֲשִֹיָּה וְעַל-יְדֵי-זֶה נוֹפֵל עָלָיו שֵׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הָעֲשִֹיָּה וְהַחֹמֶר כַּנַּ"ל, אֲבָל הַצַּדִּיק הוּא לְהֵפֶךְ, כִּי מְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה דַּיְקָא עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת, כִּי עַל-יְדֵי סִפּוּרוֹ הוּא מַעֲלֶה וּמְקַשֵּׁר וּמְעוֹרֵר אֶת בְּחִינַת הַמַּעֲשֶֹה שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִֹיָּה לִבְחִינַת הַסִּפּוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּעֲלֶה בְּחִינַת הָעֲשִֹיָּה אֶל הַדִּבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין, כִּי הַדִּבּוּר נִמְשָׁךְ מֵהַדַּעַת כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה". וְעַל-כֵּן מֵחֲמַת זֶה הוּא מְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת דַּיְקָא, כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ. וְעַל-כֵּן דַּיְקָא עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת הוּא מַעֲלֶה וּמַמְתִּיק בְּחִינַת עֲשִֹיָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה. וְעַל-יְדֵי-זֶה מְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה. וְזֶה בְּחִינַת יַיִן שֶׁהוּא כָּלוּל מִשְׁתֵּי בְּחִינוֹת, מִבְחִינַת שֵׁנָה וּמִבְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כִּי הַיַּיִן בְּטִבְעוֹ מֵבִיא שֵׁנָה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּנִּרְאֶה בַּחוּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים", שֶׁכָּל הַדְּרָכִים נַעֲשִֹין לְפָנָיו מִישׁוֹר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה, בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי הַשִּׁכְרוּת, חַס וְשָׁלוֹם, נוֹפֵל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, עַד שֶׁכָּל הַדְּרָכִים נַעֲשִֹין לְפָנָיו כְּמִישׁוֹר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת שֵׁנָה, וְזֶה בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׁכֵּר, אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת יַיִן הַמְשַֹמֵּחַ, בְּחִינַת (תְּהִלִּים קד), וְיַיִן יְשַמַּח לֵבָב אֱנוֹשׁ וְכוּ', שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב שָֹמֵחַ יֵיטִיב פָּנִים, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכִין לְפָנִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין עַל-יְדֵי הַיַּיִן שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת חַמְרָא וְרֵיחָנִי פַּקְחִין (סַנְהֶדְרִין ע). וְזֶה בְּחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים ז), וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים דּוֹבֵב שִֹפְתֵי יְשֵׁנִים, הַיְנוּ הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר, בְּחִינַת לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים וְכוּ', כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יוֹמָא עו), לָמָּה נִקְרָא הַיַּיִן תִּירוֹשׁ? זָכָה נַעֲשֶהֹ לְרֹאשׁ, לֹא זָכָה נַעֲשֶֹה רָשׁ. רֹאשׁ זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ וּמֹחִין כַּנַּ"ל. לֹא זָכָה נַעֲשֶֹה רָשׁ זֶה בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי הַיַּיִן, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ, וְעַל-כֵּן אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן, כִּי הַשִּׁיר הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי וְכוּ', כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן דַּיְקָא עַל-יְדֵי הַיַּיִן שֶׁכָּלוּל מִשְּׁתֵּי הַבְּחִינוֹת, מִשֵּׁנָה וּמֵהִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן עַל יָדוֹ דַּיְקָא מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה, כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַעֲלוֹת אֶת הַיַּיִן לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי נִמְתָּק הַשֵּׁנָה וְזוֹכִין עַל-יְדֵי הַיַּיִן לִבְחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשׁ שֶׁאוֹמְרִין עַל הַיַּיִן דַּיְקָא, כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כִּי שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל הֵם בִּבְחִינַת שֵׁנָה, כִּי הֵם שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶֹה בְּחִינַת עֲשִֹיָּה וְעַבְדוּת, בְּחִינַת חֹמֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ"ל, כִּי תִּשְׁעָה חֶלְקֵי שֵׁנָה נָטְלוּ עֲבָדִים כַּנַּ"ל, וְשַׁבַּת קֹדֶשׁ הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין כַּיָּדוּעַ. כִּי שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶֹה שֶׁבָּהֶם עוֹשִֹין וְעוֹבְדִין כָּל הַמְּלָאכוֹת, זֶה בְּחִינַת כְּסִילוּת, בְּחִינַת שֵׁנָה הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין, בְּחִינַת שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ (בְּמִדְבַּר יא, ח) בִּשְׁטוּתָא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. וְשַׁבָּת הִיא שְׁבִיתָה וְנַיְחָא הֵפֶךְ בְּחִינַת עַבְדוּת, בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם": וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים בִּכְנִיסַת שַׁבָּת, "הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי וְכוּ' עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַבֵּרִי וְכוּ'", כִּי אָז הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כִּי בְּשַׁבָּת מְאִירִין כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, כִּי בְּשַׁבָּת נִתְּנָהּ תּוֹרָה. וְעַל-כֵּן זוֹכִין בְּשַׁבָּת לְהֶאָרַת פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ, "וַיְבָרֵךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי" (בְּרֵאשִׁית ב, ג) בֵּרְכוֹ בִּקְלַסְתֵּר פָּנִים, אֵין פָּנָיו שֶׁל אָדָם בְּחֹל דּוֹמֶה לְשֶׁל שַׁבָּת, כִּי בְּשַׁבָּת הוּא בְּחִינַת הֶאָרַת פָּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת וְאַנְפָּהָא נְהִירִין בִּנְהִירוּ עִלָּאָה, הַיְנוּ בְּחִינַת הֶאָרַת פָּנִים וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן בִּכְנִיסַת שַׁבָּת מְקַדְּשִׁין עַל הַיַּיִן דַּיְקָא וְאוֹמְרִים עָלָיו, וַיְכֻלּוּ וְכוּ' זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת, כִּי בְּשַׁבָּת צְרִיכִין לְסַדֵּר עַל הַכּוֹס סִפּוּר מַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית שֶׁבָּרָא ה' יִתְבָּרַךְ כָּל הַבְּרִיאָה בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶֹה, וְשָׁבַת בְּשַׁבָּת, וְעַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין כָּל הַבְּרִיאָה שֶׁל כָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶֹה לִבְחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא הַמֹּחַ וְהַחַיּוּת שֶׁל כָּל מַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כִּי בְּחִינַת הָעֲשִֹיָּה שֶׁבְּכָל מַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית זֶה בְּחִינַת שֵׁנָה. וּכְשֶׁמַּמְשִׁיכִין לְתוֹכוֹ דַּעַת וְחַיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא הַשְּׁבִיתָה מִן הָעֲשִֹיָּה, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְעוֹרְרִין כָּל מַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית וְעוֹלִין לְמַעְלָה, כִּי הַחֹמֶר וְהָעֲשִֹיָּה נִתְהַפֵּךְ וְנִתְבַּטֵל לִבְחִינַת הָרוּחָנִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחַיּוּת וְהַמֹּחִין שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו. וְזֶה בְּחִינַת עֲלִיַּת הָעוֹלָמוֹת בְּשַׁבָּת, שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּן נִתְעוֹרְרִין וְעוֹלִין לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין, שֶׁהוּא הַחַיּוּת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הָעֲלִיָּה שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אָז בִּכְנִיסַת שַׁבָּת צְרִיכִין לְסַפֵּר זֹאת בַּפֶּה דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַקִּדּוּשׁ עַל הַכּוֹס, כִּי עַל-יְדֵי סִפּוּר מַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית בְּשַׁבָּת, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹמְרִים וַיְכֻלּוּ עַל הַכּוֹס, וּמְסַפְּרִין שֶׁעָשָֹה ה' יִתְבָּרַךְ מְלַאכְתּוֹ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶֹה וְשָׁבַת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלִין וּמְעוֹרְרִין כָּל מַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית מִבְּחִינַת שֵׁנָה וַעֲשִֹיָּה, וּמַעֲלִין אוֹתָן וּמְקַשְּׁרִין אוֹתָן לִבְחִינַת הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחַיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַסִּפּוּר, כִּי הַדִּבּוּר הַנִּמְשָׁךְ מֵהַדַּעַת הוּא שֹׁרֶשׁ הַחַיּוּת שֶׁל כָּל מַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים לג), "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וְכוּ'". וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת דַּיְקָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קִדּוּשׁ בְּשַׁבָּת, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּעֲלִין הַמַּעֲשֶֹה בְּחִינַת עֲשִֹיָּה וּמְקַשְּׁרִין אוֹתוֹ לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר וְהַדַּעַת, שֶׁכָּל זֶה נַעֲשֶה בְּשַׁבָּת עַל-יְדֵי הַקִּדּוּשׁ עַל הַיַּיִן כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁהַקִּדּוּשׁ הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לוֹמַר הַקִּדּוּשׁ עַל הַיַּיִן, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי הַיַּיִן מַעֲלִין שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶֹה וּמְעוֹרְרִין אוֹתָן מִבְּחִינַת עֲשִֹיָּה וְשֵׁנָה לִבְחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כִּי הַיַּיִן כָּלוּל מִשְּׁתֵּי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְאֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן דַּיְקָא עַל-יְדֵי הַיַּיִן מַמְתִּיקִין בְּחִינַת הָעֲשִֹיָּה וְהַשֵּׁנָה וּמַעֲלִין וּמְעוֹרְרִין כָּל מַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית מִבְּחִינַת שֵׁנָה לִבְחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן שֵׁנָה בְּשַׁבָּת תַּעֲנוּג, כִּי הַשֵּׁנָה שֶׁל שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּין בְּשָׁרְשׁוֹ דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת דַּיְקָא כַּנַּ"ל:

וְזֶהוּ בְּחִינַת כּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כִּי הַמַּאֲכָל מֵבִיא לְשֵׁנָה לִפְעָמִים כַּנַּ"ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כִּי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁמְּבָרְכִין אֶת ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ הַדָּבָר וּמְגַלִּין שֶׁה' יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְעוֹרֵר הַחַיּוּת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדְּבַר מַאֲכָל. וְזֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כִּי עִקַּר הַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי הִסְתַּלְּקוּת הַחַיּוּת, אֲבָל כְּשֶׁמְּבָרְכִין לַה' יִתְבָּרַךְ וּמְגַלִּין שֶׁה' יִתְבָּרַךְ בְּרָאוֹ, מְעוֹרְרִין הַחַיּוּת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדָּבָר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל כּוֹס יַיִן דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֵּׁנָה הוּא דַּיְקָא עַל-יְדֵי בְּרָכָה, עַל-יְדֵי הַיַּיִן, כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְטוֹבָה מִצְטָרֵף, לְרָעָה אֵינוֹ מִצְטָרֵף, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁהַיַּיִן כָּלוּל מִשְּׁתֵּי בְּחִינוֹת כַּנַּ"ל וִיכוֹלָה הַשֵּׁנָה לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר עַל-יְדֵי הַיַּיִן, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל. אֲבָל כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה אֵינוֹ מִצְטָרֵף, רַק לְטוֹבָה, דְּהַיְנוּ לִבְחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל. אֲבָל לֹא לְרָעָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁמְּסַדְּרִין בְּרָכוֹת עַל הַכּוֹס עַל-יְדֵי-זֶה הַיַּיִן נִכְלָל בַּקְּדֻשָּׁה וַאֲזַי עַל יָדוֹ דַּיְקָא נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל:

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הַיַּיִן מִמַּגַּע עַכּוּ"ם, 'מִמַּגָּע' דַּיְקָא, כִּי הַנְּגִיעָה הוּא בְּחִינַת עֲשִֹיָּה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי מַגַּע עַכּוּ"ם שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים אַנְפִּין חֲשׁוּכִין כְּנֶגֶד שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן עַל-יְדֵי נְגִיעָתָם בְּהַיַּיִן נִמְשָׁךְ הַיַּיִן לִבְחִינַת עֲשִֹיָּה, בְּחִינַת שֵׁנָה שֶׁהִיא הִסְתַּלְּקוּת הַשִּׁבְעִים פָּנִים וְכוּ' כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו בּוֹ. (בְּרָכוֹת נא. שֻׁלְחָן עָרוּךְ אֹרַח חַיִּים סִימָן קפג סָעִיף ד) 'עֵינָיו' דַּיְקָא, זֶה בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה שֶׁכְּלוּלִין בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל:

וְעַל-כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, פְּסִיעָה גַּסָּה נוֹטֶלֶת מֵאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם וּמְהַדֵּר לֵיהּ בְּקִדּוּשָׁא דְּבֵּי שִׁמְשִׁי, כִּי עַל-יְדֵי הַקִּדּוּשׁ עַל הַיַּיִן נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים פָּנִים כַּנַּ"ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקֵּן אוֹר הָעֵינַיִם. וְזֶה בְּחִינַת שִׁבְעִים תֵּבִין שֶׁיֵּשׁ בַּקִּדּוּשׁ שֶׁל שַׁבָּת, הַיְנוּ בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל-יְדֵי הַקִּדּוּשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל:

עַיֵּן בְּהַמַּעֲשֶֹה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל סֵפֶר הַמַּעֲשִֹיּוֹת, דְּהַיְנוּ הַמַּעֲשֶֹה מֵהַבַּת מֶלֶךְ שֶׁנֶּאֶבְדָה, שָׁם מְבֹאָר; שֶׁעַל-יְדֵי הַיַּיִן נוֹפְלִין לְשֵׁנָה, כִּי הַשֵּׁנִי לַמֶּלֶךְ עַל-יְדֵי שֶׁלֹּא נִזְהַר מִשְּׁתִיַּת יַיִן כַּאֲשֶׁר הִזְהִירָה אוֹתוֹ הַבַּת מֶלֶךְ, עַל-יְדֵי-זֶה נָפַל לְשֵׁנָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁיָּשַׁן שִׁבְעִים שָׁנָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב, כִּי יֵשׁ שֶׁנּוֹפְלִים, חַס וְשָׁלוֹם, לִבְחִינַת שֵׁנָה שִׁבְעִים שָׁנָה, בִּבְחִינַת הַמַּאֲמָר מֵחוֹנִי הַמְעַגֵּל הַמּוּבָא בַּמַּאֲמָר פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל, שֶׁאָמַר וַדַּאי נַיְמִי שַׁבְעִין שְׁנִין וְכוּ', דְּהַיְנוּ שֶׁנּוֹפְלִים, חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים (לַתּוֹרָה) שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנָה, כַּמְבֹאָר שָׁם הֵיטֵב. כִּי הַמַּעֲשֶֹה הַנַּ"ל הוּא שַׁיָּכָה לַמַּאֲמָר פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל, כִּי שְׁנֵיהֶם נֶאֶמְרוּ בִּזְמַנִּים סְמוּכִים זֶה לָזֶה. וְכֵן הֵבִינוּ אָז שֶׁהַמַּאֲמָר הַנַּ"ל שַׁיָּךְ לַמַּעֲשֶֹה הַנַּ"ל. וְאִם עֵינֵי שֵֹכֶל לְךָ, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה וְשִֹים לִבְּךָ הֵיטֵב לְדִבְרֵי הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל וּלְהַמַּעֲשֶֹה הַנַּ"ל וְתִרְאֶה פְּלָאוֹת אֵיךְ הֵם קְשוּרִים זֶה בָּזֶה. וְיֵשׁ רְמָזִים וְהִתְנוֹצְצוּת בְּהַמַּעֲשֶֹה הַנַּ"ל מֵהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, "אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה" אִם תִּזְכֶּה וְתִתֵּן לִבְּךָ הֵיטֵב עַל זֶה. "וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה" עַד לֶעָתִיד, אִם תִּזְכֶּה:

כוח הנדרים — סיפורי מעשיות המעוררים מן השינה ועשירות

יורה דעה · הלכות נדרים

עַל-פִּי הַתּוֹרָה פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה. מְבֹאָר שָׁם שֶׁעַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה וְכוּ'. וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִפְקִידוֹת עֲקָרוֹת וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ יִרְאָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ אֲרִיכוּת יָמִים וְכוּ' בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק וְכוּ'. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהִתְבּוֹנְנוּת עָצוּם בַּתּוֹרָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי אִם עַל-יְדֵי עֲשִׁירוּת גָּדוֹל וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב:

וְזֶה בְּחִינַת נְדָרִים שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לֶאֱסֹר עַל עַצְמוֹ דָּבָר הַמֻּתָּר אוֹ לְחַיֵּב עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת דְּבַר רְשׁוּת עַל-יְדֵי הַנֶּדֶר. נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי הַנֶּדֶר הָאָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ תּוֹרָה מִכָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם כְּגוֹן לֵילֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין בָּזֶה שׁוּם מִצְוָה. אֲבָל כְּשֶׁמְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ בְּנֶדֶר אוֹ שְׁבוּעָה לֵילֵךְ לְשָׁם אֲזַי מִצְוָה וְחִיּוּב עָלָיו מִן הַתּוֹרָה לֵילֵךְ לְשָׁם לְקַיֵּם נִדְרוֹ וּשְׁבוּעָתוֹ. וְכֵן לְהֵפֶךְ כְּשֶׁאוֹסֵר עָלָיו דָּבָר הַמֻּתָּר עַל-יְדֵי נֶדֶר וּשְׁבוּעָה שֶׁעוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ אִסּוּר חָדָשׁ מִדְּאוֹרָיְתָא עַל-יְדֵי נִדְרוֹ אַף-עַל-פִּי שֶׁזּוּלַת הַנֶּדֶר לֹא הָיָה עָלָיו שׁוּם אִסּוּר כְּלָל. נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי נֶדֶר וּשְׁבוּעָה עוֹשֶׂה הָאָדָם לְעַצְמוֹ תּוֹרָה מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁעַל יָדָם מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם עַל-יְדֵי שֶׁנִּסְתַּלֵּק פְּנֵיהֶם שֶׁהוּא שִׂכְלָם הָאֲמִתִּי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֵׁנָה. וְאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרָם עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה כִּי אִם עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁמַּלְבִּישִׁין בָּהֶם הַפָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶהוּ עִנְיַן נְדָרִים שֶׁעַל יָדָם עוֹשִׂין תּוֹרָה מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת שֵׁנָה הַנַּ"ל שֶׁהוּא הִסְתַּלְּקוּת הַפָּנִים, שֶׁהוּא הַשֵּכֶל כַּנַּ"ל, נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה עַל הַתּוֹרָה. כִּי הַתּוֹרָה וְהָעוֹלָם הֵם בִּבְחִינַת גּוּף וְנֶפֶשׁ כִּי כָּל הָעוֹלָם הוּא בִּבְחִינַת גּוּף לְגַבֵּי הַתּוֹרָה שֶׁהִוא הַנֶּפֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כִּי כְּמוֹ שֶׁאֵין לַגּוּף שׁוּם תְּנוּעָה וְחִיּוּת כִּי אִם עַל-יְדֵי הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ כֵן אֵין לְהָעוֹלָם שׁוּם קִיּוּם וְחִיּוּת כִּי אִם עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא עִקַּר הַחִיּוּת וְהַקִּיּוּם שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כִּי הִוא חַיֶּיךָ וְכוּ'. וּכְשֶׁמִּתְגַּבְּרִים הַבְלֵי הָעוֹלָם עַל הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהָאָדָם מִתְבַּטֵּל וְשׁוֹכֵחַ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל-יְדֵי הַבְלֵי עוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה זֶהוּ בְּחִינַת שֵׁנָה, כִּי כְּמוֹ הַשֵּׁנָה בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁהִוא עַל-יְדֵי כְּבֵדוּת הַגּוּף שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִסְתַּלֵּק הַשֵּכֶל בִּבְחִינַת שֵׁנָה, כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה הַנַּ"ל עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר הָעוֹלָם עַל הַתּוֹרָה וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְעוֹרְרוֹ עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת. כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יוֹדֵעַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּכָל מַעֲשֵׂה הָעוֹלָם מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף וְיוֹדֵעַ לְהַלְבִּישׁ הַפָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה בְּכָל מַעֲשֵׂה הָעוֹלָם. וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא הוּא מְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה שֶׁבָּא עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת מַעֲשֵׂה הָעוֹלָם הַזֶּה עַל עֲבוֹדַת הַתּוֹרָה, כִּי הוּא מְגַלֶּה שֶׁגַּם בְּכָל מַעֲשֵׂה הָעוֹלָם הַזֶּה בְּכֻלָּם מְלֻבָּשׁ תּוֹרָה נִפְלָאָה, עַל-יְדֵי שֶׁיָּכוֹל לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וּלְהַלְבִּישׁ בָּהֶם הַפָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הוּא מְגַלֶּה שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְלֻבֶּשֶׁת וְנֶעְלֶמֶת בְּכָל מַעֲשֵׂה הָעוֹלָם הַזֶּה וְעַל-יְדֵי-זֶה מְבַטֵּל הַשֵּׁנָה מֵהָעוֹלָם שֶׁבָּא עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת מַעֲשֵׂה הָעוֹלָם עַל עֲבוֹדַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, מֵאַחַר שֶׁהוּא מְגַלֶּה שֶׁגַּם בְּכָל מַעֲשֵׂה הָעוֹלָם הַזֶּה מְלֻבָּשׁ תּוֹרָה וְכַנַּ"ל:

וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת נְדָרִים שֶׁהֵם נִמְשָׁכִים מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ מְאֹד כַּיָּדוּעַ מִבְּחִינַת תּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת תּוֹרָה מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְגַלִּין שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁל הָעוֹלָם נֶעְלָם תּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ עַל-יְדֵי הַנֶּדֶר לַעֲשׂוֹת תּוֹרָה מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְגַלִּין שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ תּוֹרָה וְכַנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁנְּדָרִים הֵם בִּבְחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁעַל יָדָם מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁעַל-יְדֵי הַנְּדָרִים מְעוֹרְרִין אֶת עַצְמָם לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שָׁרֵי לֵהּ לֶאֱנָשׁ לְמִינְדָּר לְזֵרוּזֵי נַפְשֵׁהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, נִשְׁבַּעְתִּי וַאֲקַיֵּמָה לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. כִּי הַנְּדָרִים יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, כִּי הֵם בִּבְחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל שֶׁעַל יָדָם מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה וְזוֹכִין לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה וְכַנַּ"ל: וְזֶהוּ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה' נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב וְכוּ' אִם אֶתֵּן שְׁנָת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה וְכוּ'. כִּי נֶדֶר וּשְׁבוּעָה מְבַטֵּל הַשֵּׁנָה וְהַתְּנוּמָה, כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל:

וְעַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה זוֹכִין לִפְקִידוֹת עֲקָרוֹת, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן חַנָּה כְּשֶׁבִּקְּשָׁה לִהְיוֹת נִפְקֶדֶת נָדְרָה נֶדֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתִּתְפַּלֵּל עַל ה'. כִּי נֶדֶר הוּא בִּבְחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִפְקִידוֹת עֲקָרוֹת וְכַנַּ"ל:

וְזֶהוּ בְּחִינַת פֶּסַח, כִּי עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַגָּלֻיּוֹת הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה הַנַּ"ל שֶׁהוּא עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁהַגָּלוּת הִוא בְּחִינַת שֵׁנָה וְהַגְּאֻלָּה הִיא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים וְכוּ'. וְעַל-כֵּן נֶאֱמַר בַּגָּלוּת, עוּרָה לָמָּה תִישַׁן ה' הָקִיצָה וְכוּ'. וּבִישׁוּעָה וּגְאֻלָּה נֶאֱמַר וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן ה'. וְהִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁהִוא בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, הִוא עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְכוּ'.וְעַל-כֵּן לֹא הִתְחִיל אֶת הַתּוֹרָה מִמִּצְוֹת כִּי אִם מִבְּרֵאשִׁית, וּמְסַפֵּר כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת וּמַלְבִּישׁ בָּהֶם אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהִוא כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מִבְּרֵאשִׁית עַד הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם שֶׁהִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵהַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם וְכוּ' אֶלָּא כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ', הַיְנוּ בִּשְׁבִיל לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִוא עִקַּר בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁעִקָּרוֹ הָיָה כְּדֵי לָבֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְהָבִיא אוֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ וְכוּ' שֶׁהִוא בְּחִינַת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים וְכוּ'. כִּי שִׁיבַת צִיּוֹן, דְּהַיְנוּ לָצֵאת מֵהַגָּלוּת וְלָשׁוּב לְצִיּוֹן שֶׁהִוא קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, זֶהוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת הָיִינוּ כְּחֹלְמִים, כִּי אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּתְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה וְיוֹצְאִין מֵהַגָּלוּת וְשָׁבִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִין שֶׁכָּל הַגָּלוּת הָיָה בְּחִינַת שֵׁנָה וַחֲלוֹם. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַנַּ"ל (לְעִנְיַן נֶדֶר בְּאוֹת א), אִם אֶתֵּן שְׁנָת לְעֵינָי וְכוּ' עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה' מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַגְּאֻלָּה הוּא רַק כְּשֶׁנִּשְׁלָם בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְעַל-כֵּן בְּכָל פַּעַם שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁין עַל הַגְּאֻלָּה אָנוּ מְבַקְּשִׁין הָעִקָּר שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַגְּאֻלָּה שֶׁהִוא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת אִם אֶתֵּן שְׁנָת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה' וְכוּ', דְּהַיְנוּ בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְכַנַּ"ל. כִּי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נֶאֱמַר, כִּי לֹא בָּאתֶם עַד עַתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה וְכוּ', כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַגְּאֻלָּה הִוא בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְכַנַּ"ל:

אֲבָל יֵשׁ שֶׁמְּעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּקֶרֶב שָׁנִים, בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנִים שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה וְכוּ'. אֲבָל יֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁצְּרִיכִין לְעוֹרְרָם בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה הַנִּמְשָׁכִין מֵהֶם וְכוּ'. וְכָל הַגְּאֻלּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כֻּלָּם הָיָה הָעִקָּר עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל בְּקֶרֶב שָׁנִים וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה אַחֲרֵיהֶם חֻרְבָּן, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁהַצַּדִּיקִים שֶׁעָסְקוּ בַּגְּאֻלָּה, וּבִפְרָט מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַגְּאֻלּוֹת שֶׁכֻּלָּם עַל יָדוֹ בְּוַדַּאי יָדְעוּ גַּם בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, אֲבָל עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הָעֵת לַעֲסֹק בָּזֶה בִּשְׁלֵמוּת אָז בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, כִּי אָז עֲדַיִן הָיָה קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְחִיל לְהִתְגַּלּוֹת שׁוּם פָּנִים מֵהַתּוֹרָה וְהָיְתָה עֲדַיִן כָּל הַתּוֹרָה בְּהֶסְתֵּר וּבְהֶעְלֵם גָּדוֹל, עַל-כֵּן לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ וּלְהָאִיר מִיָּד סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַגְּבוֹהִים שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת הַנַּ"ל. עַל-כֵּן הָיְתָה עִקַּר הַגְּאֻלָּה עַל-יְדֵי בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל בְּקֶרֶב שָׁנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיָּצְאוּ מֵהַגָּלוּת זָכוּ עַל-יְדֵי-זֶה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת. וְאָז נִתְגַּלּוּ בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, פָּנִים בְּפָנִים דִּבֵּר ה' עִמָּכֶם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כִּי בִּשְׁעַת הַגָּלוּת, שֶׁהִוא בְּחִינַת שֵׁנָה, אִי אֶפְשָׁר לְעוֹרֵר עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ וְצָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ הַתּוֹרָה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה וּמוֹצִיאִין מֵהַגָּלוּת. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיּוֹצְאִין מֵהַגָּלוּת מִבְּחִינַת שֵׁנָה אָז מְגַלִּין הַתּוֹרָה שֶׁהָיְתָה מְלֻבֶּשֶׁת בְּהַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַתַּן תּוֹרָה אַחַר יְצִיאַת מִצְרַיִם אַחַר שֶׁסִּפֵּר כָּל הַמַּעֲשִׂיּוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִבְּרֵאשִׁית עַד מַתַּן תּוֹרָה וְכַנַּ"ל. אֲבָל עִקַּר כָּל הַמַּעֲשִׂיּוֹת וְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה עַל יָדָם הָיָה הָעִקָּר מִבְּחִינַת בְּקֶרֶב שָׁנִים הַנַּ"ל. אַף-עַל-פִּי שֶׁנֶּעְלָם וּמְרֻמָּז בָּהֶם גַּם סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ הַכֹּל שֹׁרֶשׁ כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים כַּנַּ"ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן עִקַּר הַגְּאֻלָּה וְהִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה הָיָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת בְּקֶרֶב שָׁנִים הַנַּ"ל. כִּי קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל מִסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת הַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הָיָה אַחַר כָּךְ כַּמָּה גָּלֻיּוֹת עַד שֶׁבָּאנוּ לַגָּלוּת הָאָרֹךְ הַמַּר הַזֶּה וְעִקַּר הַגָּלוּת נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרָם כִּי אִם עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. וּבִשְׁבִיל זֶה מֵאֵן בִּשְׁלִיחוּתוֹ וְאָמַר, שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח. כִּי יָדַע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִגְמֹר הַגְּאֻלָּה בִּשְׁלֵמוּת אָז. וְזֶה בְּחִינַת אהיה אֲשֶׁר אהיה, אהיה דָּא אֲנָא זָמִין לֶמֶהֱוֵי, זֶה בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל שֶׁבָּהֶם מְלֻבָּשׁ וְנֶעְלָם הַתּוֹרָה וְעַל-כֵּן הוּא בְּחִינַת אהיה שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶעְלֵם וְעִבּוּר כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, כִּי שָׁם עֲדַיִן לֹא נִתְגַּלָּה הַתּוֹרָה שֶׁהִוא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּחִינַת שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא רַק הוּא עֲדַיִן בִּבְחִינַת אהיה אֲנָא זָמִין לֶמֶהֱוֵי, שֶׁעָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת כְּשֶׁיִּתְגַּלּוּ סִתְרֵי הַתּוֹרָה הַמְלֻבָּשִׁים בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה וּבְכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶהוּ שְׁתֵּי פְּעָמִים אהיה בְּחִינַת אהיה אֲשֶׁר אהיה, הַיְנוּ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל. כִּי אהיה אֶחָד זֶה בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל בְּקֶרֶב שָׁנִים. ואהיה שֵׁנִי זֶה בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה שֶׁאָנוּ מְצַפִּין אֵלֶיהָ. וְזֶהוּ אהיה עִמָּהֶם בְּצָרָה זוֹ אֲשֶׁר אהיה עִמָּהֶם בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת לְגָאֳלָם מִשָּׁם. כִּי עִקַּר הַקִּיּוּם בְּגָלוּת זֶה וְעִקַּר הַתִּקְוָה לָצֵאת מֵהַגָּלוּת הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינוֹת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַגְּבוֹהִים הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת וְכַנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם, בְּחִינַת כָּל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. כִּי עִקַּר הַסִּפּוּר הוּא לְהַזְכִּיר נִפְלְאוֹת ה' וַחֲסָדָיו הָעֲצוּמִים שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ מְקַוִּים וּמְחַכִּים שֶׁגַּם עַתָּה יַעֲשֶׂה עִמָּנוּ נִפְלָאוֹת וְיוֹצִיאֵנוּ מִגָּלוּת הָאָרֹךְ הַזֶּה בִּבְחִינַת כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת וְכַמּוּבָא מִזֶּה. כִּי עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסִּפּוּר מִיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל בְּקֶרֶב שָׁנִים, עַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הֶאָרָה מִבְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת הַנַּ"ל. כִּי מְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה כִּי אִם כְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִין תְּחִלָּה מֵעַצְמוֹ, כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא וְכוּ' וְעִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת זֶה, כִּי בְּוַדַּאי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר הָיָה לָהֶם כֹּחַ לְעוֹרְרֵנוּ מִשְּׁנָתֵנוּ וּלְהוֹצִיאֵנוּ מֵהַגָּלוּת בְּעֹצֶם כֹּחָם הַנִּפְלָא. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעוֹת הִיא מִצִּדֵּנוּ מֵחֲמַת שֶׁאֵין אָנוּ מִתְעוֹרְרִים כָּרָאוּי כְּלָל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַצַּדִּיקִים לְעוֹרְרֵנוּ הֵם בְּעַצְמָם בִּבְחִינַת אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ, כַּמּוּבָא. וּבְעִנְיָן זֶה יֵשׁ נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים. וְזֶה כָּל עִנְיַן הַנְּסִיעוֹת לְצַדִּיקִים בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ. וְהַכֹּל כְּפִי כַּוָּנַת הַלֵּב בֶּאֱמֶת, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ הָאֱמֶת מַה כַּוָּנָתוֹ בִּנְסִיעָתוֹ אִם בִּשְׁבִיל מָמוֹן וְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן וְכַיּוֹצֵא, אִם בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת לַה' יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ הָעֲצוּמָה וְלָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמְּכַוֵּן בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת זֶהוּ בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וַאֲזַי אַף-עַל-פִּי שֶׁהַהִתְעוֹרְרוּת בְּקַטְנוּת מְאֹד וְקָשֶׁה לוֹ לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ עַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת קָטָן כָּזֶה אַף-עַל-פִּי-כֵן ה' יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמְקָרְבוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת כָּזֶה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְעוֹרְרוֹ עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַגְּבוֹהִים הַנַּ"ל וְכַמְבֹאָר שָׁם מִזֶּה בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם לְעוֹרְרָם עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, כִּי אָז הָיָה קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה לְגַמְרֵי וְלֹא הָיָה אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא. רַק ה' יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו וְנִפְלְאוֹתָיו סִבֵּב שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת מְעַט עַל-יְדֵי הַמִּצְוֹת שֶׁמָּסַר לָהֶם דַּם פֶּסַח וְדַם מִילָה. וְעַל-יְדֵי-זֶה הָיוּ יְכוֹלִין לְעוֹרְרָם וּלְגָאֳלָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ, הָיָה רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אוֹמֵר וְכוּ', כַּמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י: כִּי בְּעִנְיַן הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא הוּא נִפְלְאוֹת חֲסָדָיו, כִּי בֶּאֱמֶת הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן לִפְטֹר בְּלֹא כְלוּם אִי אֶפְשָׁר וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַטָּה וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אָז קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה לֹא הָיָה מַסְפִּיק הִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַטָּה כִּי אִם לְעוֹרְרָם עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת בְּקֶרֶב שָׁנִים, וְגַם זֶה הָיָה בְּחֶסֶד נִפְלָא, כִּי לֹא הָיוּ כְּדַאי לְהִגָּאֵל, כַּמּוּבָא. אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁכְּבָר זָכִינוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה וְכָל יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְקַיְּמִין כַּמָּה מִצְוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַל-כֵּן יֵשׁ כֹּחַ בְּהַצַּדִּיקִים לַעֲסֹק עִמָּנוּ לְעוֹרְרֵנוּ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ חֲסָדָיו הַמְרֻבִּים שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיְּעוֹרְרֵנוּ עַתָּה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַגְּבוֹהִים הַנַּ"ל. כִּי אָנוּ מְסַפְּרִין בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וְזוֹכְרִין חֲסָדָיו שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ וְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם עַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת מְעַט דִּמְעַט כַּנַּ"ל. כֵּן יַגְדִּיל חַסְדּוֹ עִמָּנוּ עַתָּה שֶׁיִּהְיוּ נֶחְשָׁבִים מְעַט הַמִּצְוֹת שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין עַתָּה לְהִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַטָּה, וְעַל-יְדֵי-זֶה יְעוֹרְרֵנוּ מִשְּׁנָתֵנוּ עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַשְּׁנַיִם הַגְּבוֹהִים הַנַּ"ל. וְזֶה כָּל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁיַּרְבֶּה לְסַפֵּר עַד שֶׁיָּבֹא עַל יָדָם לְעוֹרֵר רַחֲמֵי ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּאִיר עָלֵינוּ הִתְעוֹרְרוּת מִסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַגְּבוֹהִים הַנַּ"ל שֶׁהֵם מְלֻבָּשִׁים וְנֶעְלָמִים בְּסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, כִּי בֶּאֱמֶת הֵם שֹׁרֶשׁ הַכֹּל כַּנַּ"ל עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל-יְדֵי-זֶה לְהַרְגִּישׁ נִפְלְאוֹת ה' וַחֲסָדָיו עַתָּה גַּם עַתָּה שֶׁעוֹסֵק לְעוֹרְרֵנוּ מִשְּׁנָתֵנוּ עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַגְּבוֹהִים שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת 'הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח', וְאִיתָא בַּכְּתָבִים, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח בַּחֲסָדִים. 'בַּחֲסָדִים' וַדַּאי בְּחִינַת וְרַב חֶסֶד שֶׁהֵם בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת וְרַב חֶסֶד שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ תִּקְוָה לַכֹּל וְכַנַּ"ל:

כי עִקַּר הַסִּפּוּר מִיצִיאַת מִצְרַיִם וּמִכָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה וּבְכָל אָדָם וְאָדָם בִּכְלָל וּבִפְרָט שֶׁהִוא מִצְוָה גְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו, הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל לְהִתְעוֹרֵר עַל-יְדֵי-זֶה לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי שֶׁאָנוּ רוֹאִין רִבּוּי חֲסָדָיו וְנִפְלְאוֹתָיו שֶׁהוּא מְסַבֵּב עִמָּנוּ לְטוֹבָתֵנוּ כְּדֵי לְזַכּוֹתֵנוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְעַל-כֵּן רָאוּי לָנוּ לְהִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת לְסַפֵּר בָּהֶם בִּבְחִינַת כָּל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וְכוּ'. עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְעוֹרֵר רִבּוּי רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו עַל-יְדֵי-זֶה עַד שֶׁיְּעוֹרֵר אוֹתָנוּ בִּשְׁלֵמוּת עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַגְּבוֹהִים הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת וְרַב חֶסֶד:

וְזֶהוּ גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה' וְכוּ', בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל, הוֹד וְהָדָר פָּעֳלוֹ, בְּחִינַת ה' פָּעָלְךָ הַנַּ"ל שֶׁמְּרַמֵּז גַּם כֵּן עַל סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל. וְזֶהוּ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו חַנּוּן וְרַחוּם ה', כִּי הוּא מֵרִבּוּי רַחֲמָיו וַחֲנִינוֹתָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁעָשָׂה זֵכֶר לְנִפְלְאוֹתָיו וְקָבַע לָנוּ חַג הַפֶּסַח הַקָּדוֹשׁ וְכָל הַיָּמִים טוֹבִים לִזְכֹּר בָּהֶם חֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ וּלְסַפֵּר מַעֲשֵׂי ה' וְנוֹרְאוֹתָיו כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה גַּם עַתָּה לְהִתְעוֹרְרוּת מִשְּׁנָתֵנוּ וְכוּ' וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְכָל הַבְּחִינוֹת הַנֶּאֱמָרִים בַּתּוֹרָה הַנַּ"ל עַד שֶׁזּוֹכִין לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ, טֶרֶף נָתַן לִירֵיאָיו בְּחִינַת פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לָעֲשִׁירוּת הַנַּ"ל. וְזֶהוּ, כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּל הַתּוֹרָה מִבְּרֵאשִׁית עַד מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם, דְּהַיְנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא עִקַּר שְׁלֵמוּת הַגְּאֻלָּה עִקַּר הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה הַנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁמְּבָאֵר וְהוֹלֵךְ הַכֹּל בְּעִנְיָן זֶה, מַעֲשֵׂה יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט. כִּי מַעֲשֵׂה יָדָיו, שֶׁהֵם הַמַּעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל, הַכֹּל בֶּאֱמֶת וּבְמִשְׁפָּט, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁהַכֹּל בְּחֶסֶד, אַף-עַל-פִּי-כֵן ה' יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב אֱמֶת וּמִשְׁפָּט. וְעַל-כֵּן אֵין אָדָם זוֹכֶה אֲלֵיהֶם כִּי אִם עַל-יְדֵי אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַטָּה כַּנַּ"ל. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁמַּה שֶּׁצְּרִיכִין הִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַטָּה הוּא מִצַּד הַמִּשְׁפָּט כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל שְׂכָרוֹ בֶּאֱמֶת וּבְמִשְׁפָּט. וְזֶהוּ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם עֲשׂוּיִים בֶּאֱמֶת וָיֹשֶׁר, כִּי כָּל הַתּוֹרָה וְהַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה מְלֻבָּשׁ וְנֶעְלָם בָּהֶם הַכֹּל נִסְמָךְ זֶה לָזֶה בְּסֶמֶךְ אֱמֶת וְחָזָק בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְכָל מִי שֶׁיַּחְפֹּץ לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, יוּכַל לְהִתְעוֹרֵר עַל יָדָם בֶּאֱמֶת וְאִם לָאו לָאו וְהַשּׁוֹמֵעַ יִשְׁמַע וְהֶחָדֵל יֶחְדַּל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲנָא עָלְמָא בְּחָרוּבָא אִשְׁתַּכַּח וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ, פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ. כִּי הַפְּדוּת וְהַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה. שֶׁהִוא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ, רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'. כִּי עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל זוֹכִין לְיִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶהוּ, שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עוֹשֵׂיהֶם, שֵׂכֶל טוֹב זֶה בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַמּוּבָא שָׁם שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִוא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, בְּחִינַת וּבֵרַכְךָ בְּכָל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, בְּחִינַת וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ שֶׁבֵּרְכָם שֶׁתִּשְׁרֶה בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. וְזֶהוּ, שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם, 'עֹשֵׂיהֶם' זֶה בְּחִינַת עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְשֵׂכֶל טוֹב בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל. וְאָז, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה תִּהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַכֹּל יוֹדוּ וִיהַלְּלוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ לָעַד וְלָנֶצַח, אָמֵן:

וְזֶהוּ, חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ, כִּי אִם מִסִּטְרָא דְּזָהָב, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בְּכַוָּנוֹת פֶּסַח בִּפְרִי עֵץ חַיִּים, עַיֵּן שָׁם. כֶּסֶף זֶה בְּחִינַת עֲשִׁירוּת שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל בְּקֶרֶב שָׁנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁמַּתְחִילִין מֵחֶסֶד, בְּחִינַת כֶּסֶף, וְכָל אֶחָד כָּלוּל מֵעֶשֶׂר הֵם שִׁבְעִים, אֲבָל זָהָב הוּא בִּבְחִינַת בִּינָה שֶׁהִוא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם מִבִּינָה לְמַעְלָה. וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה מִמִּצְרַיִם וּמִכָּל הַגָּלֻיּוֹת הַכֹּל מִשָּׁם, כִּי מִסִּטְרָא דְּיוֹבְלָא נָפְקוּ. אַךְ גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה מִמִּצְרַיִם הָיָה שָׁם רַק אֵיזֶה הֶאָרָה בְּעָלְמָא מִבְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַגְּבוֹהִים הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת זָהָב, אֲבָל לֶעָתִיד תִּהְיֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה מִשָּׁם וְעַל-כֵּן נִזְכֶּה אָז לַעֲשִׁירוּת עָצוּם מְאֹד כִּפְלֵי כִּפְלַיִם מֵהָעֲשִׁירוּת שֶׁזָּכְרוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כַּמְבֹאָר בְּכַמָּה פְּסוּקִים, כִּי הָעֲשִׁירוּת שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּחִינַת הָרְכוּשׁ גָּדוֹל הַכֹּל נֶחְשָׁב כְּמוֹ כֶּסֶף לְגַבֵּי זָהָב כְּנֶגֶד הָעֲשִׁירוּת שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה, כִּי אָז נִזְכֶּה לְכָל הוֹן דְּעָלְמָא כְּדֵי לְקַבֵּל עַל-יְדֵי-זֶה הַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף שֶׁנֶּאֱמַר עַל בִּזַּת הַיָּם שֶׁהָיָה בִּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח וְאָז אַחַר כָּךְ הֻתַּר הֶחָמֵץ, כִּי בִּגְמַר הַגְּאֻלָּה שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁהוּא בִּשְׁעַת קְרִיעַת יַם סוּף אָז נִמְשַׁךְ עֲלֵיהֶם בְּחִינַת הֶאָרָה יְתֵרָה מִבְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַגְּבוֹהִים הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם הָעֲשִׁירוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת חֲשִׁיבוּת זָהָב עַל הַכֶּסֶף. וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר הָיָה הִתְעוֹרְרוּת יוֹתֵר עַל-יְדֵי שֶׁכְּבָר יָצְאוּ וְהִתְחִילוּ בְּחִינַת יְמֵי הַסְּפִירָה שֶׁהֵם עִקַּר בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁמְּעוֹרְרִין עַצְמָן לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה. וְעַל-כֵּן נִקְרָא בִּזַּת הַיָּם כְּנֶגֶד הָרְכוּשׁ שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם בִּבְחִינַת תּוֹרֵי זָהָב וְכוּ'. אֲבָל עִקַּר זֶה הָעִנְיָן בִּשְׁלֵמוּת יִהְיֶה נִגְמָר רַק בְּסוֹף הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁיִּתְקַיֵּם עַל-יְדֵי-זֶה תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת הֶתֵּר הֶחָמֵץ אַחַר שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁל שָׁבוּעוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, חָמֵץ תֵּאָפֶינָה שֶׁמְּרַמְּזִים עַל גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה וְכַמּוּבָא מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁכְּבָר זָכִינוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְגַּלּוּ הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה שֶׁהָיוּ נֶעְלָמִים בִּבְחִינַת הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל בְּקֶרֶב שָׁנִים, עַל-כֵּן עַתָּה יֵשׁ בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יוֹתֵר וִיכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ יוֹתֵר הֶאָרָה מִסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַגְּבוֹהִים הַנַּ"ל שֶׁעַל יָדָם תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁאָז יִתְקַיֵּם כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הֵם מֵחָמֵץ, כִּי עִקַּר אִסּוּר חָמֵץ הוּא מֵחֲמַת הַחִפָּזוֹן, כַּמְבֹאָר בַּתּוֹרָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְכוּ'. אֲבָל בִּבְחִינַת גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה נֶאֱמַר, כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ. וְעַל-כֵּן בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁנִּמְשָׁךְ הֶאָרָה מִשָּׁם נֶאֱמַר חָמֵץ תֵּאָפֶינָה וְכוּ'. וּמִשָּׁם הֶתֵּר הֶחָמֵץ אַחַר שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח וְכַנַּ"ל. וּמֵחֲמַת זֶה מֵאֵן מֹשֶׁה בִּשְׁלִיחוּתוֹ מֵחֲמַת שֶׁיָּדַע שֶׁיֶּחֶטְאוּ אַחַר כָּךְ וְיִהְיֶה נֶחֱרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם, כִּי יָדַע שֶׁבְּהֶכְרֵחַ לִגְמֹר הַגְּאֻלָּה עַל-יְדֵי בְּחִינַת וְרַב חֶסֶד הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַגְּבוֹהִים שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ הִכְרִיחוֹ לֵילֵךְ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל מֵהֶם וְכַנַּ"ל, כִּי צְרִיכִין תְּחִלָּה לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי מְעַט הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁהָיָה לָהֶם אָז. וְאַחַר כָּךְ עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה יִזְכּוּ לְהִתְעוֹרְרוּת יוֹתֵר וְאַף-עַל-פִּי שֶׁיֶּחֶטְאוּ כְּמוֹ שֶׁיֶּחֶטְאוּ אַחַר כָּךְ יֵשׁ תִּקְוָה אַחַר כָּךְ, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִמְצֵאת הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם וַאֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְוֹת כָּרִמּוֹן, וּמִכָּל שֶׁכֵּן הַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקִים, עַל-כֵּן יוּכְלוּ גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יְעוֹרְרוּ מֵהַשֵּׁנָה כָּל הַנּוֹפְלִים שֶׁבָּעוֹלָם עַד שֶׁתִּהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת וְכַנַּ"ל:

כָּל הָעֲשִׁירוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם נִמְשָׁךְ רַק מֵהַצַּדִּיק שֶׁרַק הוּא זוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת אֲמִתִּי שֶׁעַל יָדוֹ מַשִּיג הִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא, עַל-כֵּן כָּל הָעֲשִׁירוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם מַגִּיעַ רַק לוֹ לְבַדּוֹ. וְזֶה בְּחִינַת יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁזָּכָה לַעֲשִׁירוּת עָצוּם מְאֹד לְכָל הוֹן דְּעָלְמָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְכוּ'. כִּי יוֹסֵף הַצַּדִּיק זָכָה לְהַשִּיג לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחֲלוֹמוֹת שֶׁסִּפֵּר, שֶׁהֵם בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִזֶּה הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּדֶה וְכוּ'. גַּם זָכָה לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִפּוּר הַחֲלוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא, וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי. כִּי כָּל הַזְּמַן שֶׁל כָּל הָאָדָם שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם הַכֹּל נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים שֶׁעַל יָדָם נֶחְשָׁב הַזְּמַן. וּמֵאַחַר שֶׁהוּא זָכָה לְסַפֵּר שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְכוּ' מִשְׁתַּחֲוִים אֵלָיו,, זֶהוּ בְּחִינַת שֶׁכָּל הַזְּמַן בָּטֵל אֵלָיו כִּי הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי הוּא יוֹדֵעַ סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. גַּם זָכָה יוֹסֵף לָדַעַת כָּל מַה שֶּׁמְּלֻבָּשׁ וְנֶעְלָם בְּסִפּוּרֵי הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁהָעוֹלָם מְסַפְּרִין [כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּהַקְדָּמַת הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל שֶׁבְּכָל הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם דְּבָרִים גְּנוּזִים, עַיֵּן שָׁם] וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁיָּדַע יוֹסֵף לִפְתֹּר הַחֲלוֹמוֹת שֶׁל פַּרְעֹה וְשֶׁל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְהָאוֹפִים. כִּי כָּל הַחֲלוֹמוֹת שֶׁסִּפְּרוּ הֵם בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, כִּי הַחֲלוֹם הָיָה סִפּוּר מַעֲשֶׂה שֶׁרָאָה שֶׁבַע פָּרוֹת טוֹבוֹת וְשֶׁבַע רָעוֹת וְכוּ' וְכֵן כֻּלָּם. וְיוֹסֵף יָדַע הַסּוֹד כָּל מַה שֶּׁנֶּעְלָם וּמְלֻבָּשׁ בָּהֶם. וְעַל-כֵּן רָאוּ אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת בַּחֲלוֹם, כִּי הַמַּעֲשִׂיּוֹת בָּאוּ רַק בִּשְׁבִיל הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל-כֵּן נִתְגַּלּוּ לָהֶם בַּחֲלוֹם בַּשֵּׁנָה. וְזֶה שֶׁהִתְפַּלֵּא פַּרְעֹה וְאָמַר לְיוֹסֵף כְּשֶׁפָּתַר לוֹ חֲלוֹמוֹ, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹקִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ, אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי וְכוּ'. הַיְנוּ שֶׁאָמַר לוֹ מֵאַחַר שֶׁאַתָּה מַשִּיג כָּל זֶה נִמְצָא שֶׁזָּכִיתָ לְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ וְאַתָּה צָרִיךְ עֲשִׁירוּת מֻפְלָג, עַל-כֵּן אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְכוּ' וַאֲנִי מוֹסֵר לְךָ כָּל הָעֲשִׁירוּת שֶׁלִּי, כִּי לְךָ מַגִּיעַ כָּל הָעֲשִׁירוּת בִּשְׁבִיל הַהִתְבּוֹנְנוּת, כִּי אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ וְכַנַּ"ל:

קימה מפני שיבה — שבעים שנה מעוררים מן השינה אל היראה

יורה דעה · הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם

"מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ וְכוּ' וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ וְכוּ'". אֵין שֵׂיבָה פָּחוֹת מִשִּׁבְעִים שָׁנָה: וְעַיֵּן בַּמַּאֲמָר "פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן" (בְּסִימָן ס), מְבֹאָר שֶׁעַל-יְדֵי בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים, עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה, עַיֵּן שָׁם: וְזֶהוּ רֶמֶז מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם. כִּי כְּשֶׁרוֹאֶה פְּנֵי שֵׂיבָה בֶּן שִׁבְעִים שָׁנָה, בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים, מְחֻיָּב לָקוּם וּלְהִתְעוֹרֵר בִּבְחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ. וְזֶה בְּחִינַת וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן, כִּי זֶה בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת כָּל הַשִּׁבְעִים שָׁנִים שִׁבְעִים פָּנִים, כַּמְבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם. וְהַיְנוּ דְּסִיֵּם 'וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ', כִּי עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה כַּנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם:

פדיון פטר חמור — עשירות דקדושה המביאה להתבוננות בתורה דרך הזקן

יורה דעה · הלכות פדיון פטר חמור

וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ:

כי אִיתָא בַּמַּאֲמָר פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן בְּסִימָן ס שֶׁיֵּשׁ הִתְבּוֹנְנוּת בַּתּוֹרָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבֹא לְזֶה הַהִתְבּוֹנְנוּת כִּי אִם עַל-יְדֵי עֲשִׁירוּת גָּדוֹל וְכוּ'. וְזֶה הָעֲשִׁירוּת אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק, בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים וְכוּ'. וּבְחִינַת זָקֵן אֲרִיכוּת יָמִים זוֹכִין עַל-יְדֵי יִרְאָה בְּחִינַת יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים. וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לָעֲשִׁירוּת הַנַּ"ל שֶׁבָּאִין עַל יָדוֹ לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל, כִּי עַל-יְדֵי יִרְאָה נִצּוֹלִין מִשֶּׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה וְאָז זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה. וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהִתְבּוֹנְנוּת הַבָּא עַל-יְדֵי אֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה דַּיְקָא, כִּי אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵיאָה וְכוּ' וְיִרְאָה הִוא בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה קַוִּין, בְּחִינַת מוֹרָא הָרַב וּמוֹרָא הַתַּלְמִיד וּמוֹרָא אָב וָאֵם וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לַיִּרְאָה הוּא עַל-יְדֵי מַה שֶּׁמְּעוֹרְרִין בְּנֵי אָדָם מֵהַשֵּׁנָה שֶׁלֹּא יִהְיוּ יְשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְהִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה הוּא עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁמַּלְבִּישִׁין בָּהֶם הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה. וְיֵשׁ סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּקֶרֶב שָׁנִים שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנִים וְכוּ' וְיֵשׁ סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים בְּחִינַת וְרַב חֶסֶד שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים נִמְשָׁכִין מֵהֶם וְעַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה מַתְחִילִין לְדַבֵּר בְּחִינַת לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים וּלְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת וְעַל-יְדֵי פְּקִידוֹת עֲקָרוֹת זוֹכִין לְיִרְאָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַאֲרִיכוּת יָמִים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לָעֲשִׁירוּת הַנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב הֵיטֵב:

וְזֶה בְּחִינַת פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר עַל-יְדֵי שֶׂה שֶׁנּוֹתְנִין לַכֹּהֵן, כִּי חֲמוֹר זֶה בְּחִינַת עֲשִׁירוּת. כְּמוֹ שֶׁמְּבָאֵר רַבֵּנוּ זַ"ל שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל בְּחִינַת יִשָּשכָר חֲמוֹר גָּרֶם. וְתַרְגּוּמוֹ, עָתִיר בְּנִכְסִין. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִפְדּוֹתוֹ בְּשֶׂה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל שֶׁעַל יָדוֹ זוֹכִין לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל, כִּי שֶׂה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי תִּקּוּנֵי עַתִּיק עַל-יְדֵי בְּחִינַת זָקֵן, כִּי צֶמֶר כְּבָשִׂים הוּא בְּחִינַת זָקֵן כַּמּוּבָא בְּחִינַת מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּנָא דִּיקְנָא שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת צֶמֶר, כִּי מֵצַר אוֹתִיּוֹת צֶמֶר כַּמּוּבָא. נִמְצָא שֶׁשֶּה וְכֶבֶשׂ הוּא נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת תִּקּוּנָא דִּיקְנָא שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּבְּרָכָה, וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וְכוּ' וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁמְּעַשְּׁרוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן, כִּי הֵם עִקַּר הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא שֶׁהוּא קָצָר מִלְּמַעְלָה וְרָחָב מִלְּמַטָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת צֶמֶר כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁנּוֹלָד פֶּטֶר חֲמוֹר אֵצֶל יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל. צְרִיכִין לִרְאוֹת לְהַמְשִׁיךְ הָעֲשִׁירוּת אֶל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיִּהְיֶה עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל יָדוֹ לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יִשָּשכָר חֲמוֹר גָּרֶם עָתִיר בְּנִכְסִין שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זָכוּ לִבְחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל בְּחִינַת וּמִבְּנֵי יִשָּשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים וְכוּ'. אֲבָל לָזֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִן הַמֵּצַר וְכוּ', בְּחִינַת צֶמֶר כְּבָשִׂים. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין שֶׂה לַכֹּהֵן. וְעַל-יְדֵי-זֶה מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ בְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים. וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ בְּחִינַת הָאֲרִיכוּת יָמִים הַנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַשֶּה שֶׁנּוֹתֵן לַכֹּהֵן לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹכוֹ הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמוֹר בְּחִינַת יִשָּשכָר חֲמוֹר גָּרֶם וְכוּ' כַּנַּ"ל. שֶׁעַל-יְדֵי הָעֲשִׁירוּת הַזֶּה זוֹכִין לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל. וְהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל הִוא בְּחִינַת תְּפִלִּין מֹחִין. וְעַל-כֵּן נִכְתַּב פָּסוּק זֶה, וּפֶטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה בְּפָרָשַׁת תְּפִלִּין, כִּי מִזֶּה נַעֲשֶׂה תְּפִלִּין מֹחִין בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל:

וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לִתֵּן הַשֶּה לַכֹּהֵן דַּיְקָא, כִּי הַכֹּהֵן הוּא בְּחִינַת וְרַב חֶסֶד, בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, בְּחִינַת דִּיקְנָא דְּכַהֲנָא רַבָּא שֶׁהוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת פָּנִים עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ עֲשִׁירוּת הַנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהִתְבּוֹנְנוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, בְּחִינַת יְבָרֶכְךָ ה', בְּמָמוֹן, הַיְנוּ עֲשִׁירוּת הַנַּ"ל. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, בְּחִינַת הֶאָרַת פָּנִים הַדְרַת פָּנִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת וְרַב חֶסֶד, בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה חוֹזְרִין וּמַמְשִׁיכִין הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא הֶאָרַת פְּנֵי ה' בְּחִינַת יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, כִּי הַכֹּהֵן הוּא בְּחִינַת הָרַב דִּקְדֻשָּׁה שֶׁעוֹסֵק לְעוֹרֵר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁנָתָם לְעוֹרְרָם לַה' יִתְבָּרַךְ וְהוּא מַמְשִׁיךְ כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לג), יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מַלְאָכִי ב), כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ וְכוּ'. וְעַל-כֵּן הַכֹּהֵן יָכוֹל לִפְקֹד עֲקָרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּעֵלִי הַכֹּהֵן, וֵאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךְ. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַיִּרְאָה וְהָאֲרִיכוּת יָמִים לְיִשְׂרָאֵל הָיָה עַל-יְדֵי הַכֹּהֵן שֶׁהָיָה עָסוּק בַּעֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יֵרָאֶה. כִּי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת הֵם בְּחִינַת זְרִיקַת דָּמִים שֶׁהֵם בְּחִינַת יִרְאָה. וְעַל-כֵּן כְּתִיב בְּהַכֹּהֵן, וָאֶתְּנֵם לוֹ מוֹרָא וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא, כִּי עִקַּר עֲבוֹדַת הַכֹּהֵן לְהַמְשִׁיךְ יִרְאָה לְיִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי זְרִיקַת דָּמִים שֶׁל הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים, כִּי עִקַּר הַחַיִּים וְהָאֲרִיכוּת יָמִים הוּא מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי הוּא בֵּית חַיֵּינוּ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הַמִּזְבֵּחַ נִבְרָא לְהַאֲרִיךְ יָמִים שֶׁל אָדָם. וְזֶה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים, וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה. 'בְּיִרְאָה' דַּיְקָא, כִּי שָׁם עִקַּר הַיִּרְאָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. בְּחִינַת וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. 'וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת' דַּיְקָא בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה שֶׁהִוא בְּחִינַת עֲבוֹדַת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְעַל-כֵּן זָכָה הַכֹּהֵן גָּדוֹל לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, גַּדְּלוּהוּ מִשֶּׁל אֶחָיו, כִּי זָכָה לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה הַנִּמְשֶׁכֶת עַל-יְדֵי הַדְרַת פָּנִים עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת וְרַב חֶסֶד, בְּחִינַת כֹּהֵן כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי עֲשִׁירוּת הַזֶּה זוֹכִין לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. זֶה בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַמֹּחִין הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, כַּמּוּבָא שֶׁשֶּׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ זֶה בְּחִינַת מֹחִין הִתְבּוֹנְנוּת, הַיְנוּ הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁהַתּוֹרָה נוֹתֶנֶת טַעַם לִדְבָרֶיהָ שֶׁהִזְהִירָה לְהַגְדִּיל וּלְהַעֲשִׁיר אֶת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו גַּדְּלוּהוּ מִשֶּׁל אֶחָיו. וְהַטַּעַם, אֲשֶׁר יוּצַּק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, כִּי הוּא נִמְשַׁח עַל רֹאשׁוֹ בְּשֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ שֶׁהִוא בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל וְהוּא צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ תָּמִיד וּלְהָאִיר עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה הַנַּ"ל בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל, בִּבְחִינַת (קֹהֶלֶת ט), וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסַר. עַל-כֵּן הוּא זָכָה לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים קלג) כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן וְכוּ'. הַיְנוּ בְּחִינַת שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי תִּקּוּנֵי עַתִּיק עַל-יְדֵי בְּחִינַת זָקֵן שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַיּוֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן, כִּי זֶה הַהִתְבּוֹנְנוּת מְקַבְּלִין עַל-יְדֵי עֲשִׁירוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים וְכוּ'. הַיְנוּ שֶׁפַע וּבְרָכָה גְּדוֹלָה בְּחִינַת עֲשִׁירוּת גָּדוֹל הַנַּ"ל שֶׁזֹּאת הַבְּרָכָה וְהַשֶּׁפַע שֶׁל עֲשִׁירוּת מְקַבְּלִין עַל-יְדֵי בְּחִינַת חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים שֶׁהוּא בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ כְּטַל חֶרְמוֹן, הַיְנוּ הַמְשָׁכַת הַשֶּׁפַע שֶׁמְּכֻנֶּה בְּשֵׁם טַל שֶׁל בְּרָכָה, הַיְנוּ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל שֶׁיּוֹרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן, הַיְנוּ בְּחִינַת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ"ל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה וְשֶׁפַע שֶׁל עֲשִׁירוּת צִוָּה ה' שָׁם דַּיְקָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל שֶׁפַע עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הַזֹּאת כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים, בְּחִינַת כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים וְכוּ' כַּנַּ"ל: וְכָל הַכֹּהֲנִים נִכְלָלִין בְּהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁהוּא כָּלוּל מֵהֶם וְעַל-כֵּן גַּם שְׁאָר הַכֹּהֲנִים רֻבָּם כְּכֻלָּם זָכוּ לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי קְטֹרֶת מְעַשֶּׁרֶת וּמֵעוֹלָם לֹא שִׁנָּה בָּהּ אָדָם כְּדֵי שֶׁיִּתְעַשְּׁרוּ כָּל הַכֹּהֲנִים, כִּי כֻּלָּם זָכוּ לָעֲשִׁירוּת הַנַּ"ל הַנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל בְּחִינַת שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הַכֹּהֲנִים נִתְקַדְּשׁוּ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית יוֹתֵר מִכָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי נִצְטַוּוּ מִצְוֹת יְתֵרוֹת בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית יוֹתֵר מִשְּׁאָר יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, קְדֹשִׁים יִהְיוּ וְכוּ'. אִשָּׁה גְּרוּשָׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לג), כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ. כִּי הֵם זוֹכִין לְיִרְאָה כַּנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לָעֲשִׁירוּת הַנַּ"ל, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם:

וְעַל-כֵּן הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא מְקוֹם הַיִּרְאָה, עַל-כֵּן הָיָה שָׁם עֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד כָּל הוֹן דְּעָלְמָא שֶׁהָיוּ בְּאוֹצְרוֹת בֵּית ה' שֶׁקִּבֵּץ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וּשְׁאָר הַמְּלָכִים הוֹן עָתֵק מִכָּל הַמְּלָכִים וְנָתְנוּ הַכֹּל בְּאוֹצְרוֹת בֵּית ה', כִּי הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ, כִּי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו (בְּרָכוֹת לז). וְעַל-כֵּן הֻכְרַח שֶׁיִּהְיֶה שָׁם עֲשִׁירוּת מֻפְלָג מְאֹד כָּל הוֹן דְּעָלְמָא כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ לְשָׁם הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל. וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁל הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִמְשַׁךְ עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה הָעֲצוּמָה שֶׁהָיְתָה שָׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הָיוּ יוֹשְׁבִין שָׁם שִׁבְעִים סַנְהֶדְרִין שֶׁהָיוּ מְגַלִּין כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה, כִּי כָּל דָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֲלֵיהֶם, כִּי שָׁם הָיוּ מְאִירִין כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל:

נִמְצָא שֶׁהַכֹּהֵן הוּא בִּבְחִינַת כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל שֶׁעַל יָדָם זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהִתְבּוֹנְנוּת כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן פֶּטֶר חֲמוֹר, דְּהַיְנוּ הוֹלָדָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל חֲמוֹר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, בְּחִינַת וְיָלְדָה לֵהּ רַמְכֵי רַמְכֵי הַנֶּאֱמָר שָׁם בְּסוֹף הַמַּאֲמָר בְּחִינַת יִשָּשכָר חֲמוֹר גָּרֶם עָתִיר בְּנִכְסִין וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן צְרִיכִין לִפְדּוֹתוֹ בְּשֶׂה שֶׁנּוֹתְנִין לַכֹּהֵן. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין מֵהַכֹּהֵן עַל-יְדֵי הַשֶּה עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק זֶה וּפֶטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה לְפִי שֶׁנִּמְשְׁלוּ בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם לַחֲמוֹרִים. וְעוֹד שֶׁסִּיְּעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאָתָן שֶׁאֵין לְךָ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא נָטַל הַרְבֵּה חֲמוֹרִים מִמִּצְרַיִם טְעוּנִים מִכַּסְפָּם וּזְהָבָם שֶׁל מִצְרַיִם וּשְׁנֵי הַטְּעָמִים הֵם אֶחָד, כִּי חֲדָא בְּאִידָךְ תַּלְיָא, כִּי פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר הוּא בִּשְׁבִיל לְתַקֵּן הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁיִּהְיֶה עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁהַפִּדְיוֹן הוּא בִּשְׁבִיל הָעֲשִׁירוּת שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עַל הַחֲמוֹרִים, כִּי חֲמוֹר הוּא בִּבְחִינַת עֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל, אֲבָל עִקַּר תִּקּוּן הָעֲשִׁירוּת שֶׁיִּהְיֶה עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה זֶה תָּלוּי רַק בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית וְכַמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁנִּפְדִין מִגָּלוּת תַּאֲוַת מִצְרַיִם שֶׁהֵם עֶרְוַת הָאָרֶץ פְּגַם הַבְּרִית. בְּחִינַת אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל פְּגַם הַבְּרִית וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא הָעֲשִׁירוּת בְּשֵׁם חֲמוֹר, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה כִּי אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין וּמְשַׁבְּרִין בְּחִינַת חֲמוֹר, בְּחִינַת טֻמְאַת מִצְרַיִם אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבַטְּלִין פְּגַם הַבְּרִית וְאָז זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת יִשָּשכָר חֲמוֹר גָּרֶם, וְזֶה בְּחִינַת פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר לְפִי שֶׁהַמִּצְרִים נִמְשְׁלוּ לַחֲמוֹרִים. וְעוֹד שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוֹצִיא עֲשִׁירוּת מִמִּצְרַיִם עַל-יְדֵי הַחֲמוֹרִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, הַיְנוּ כַּנַּ"ל שֶׁיִּשְׂרָאֵל זָכוּ לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל לְהוֹצִיא מִמִּצְרַיִם עַל הַחֲמוֹרִים דַּיְקָא מֵחֲמַת שֶׁהָיָה גְּדוּרִים מִן הָעֲרָיוֹת וְזָכוּ לִשְׁמִירַת הַבְּרִית לְבַטֵּל טֻמְאַת מִצְרַיִם אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים וְכוּ'. וְעַל-כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לִפְדּוֹת הַפֶּטֶר חֲמוֹר עַל-יְדֵי הַשֶּה שֶׁנּוֹתְנִין לַכֹּהֵן כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל-יְדֵי-זֶה בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק שֶׁמְּקַבְּלִין מֵהַכֹּהֵן שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר שָׁם, כִּי יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם זָכוּ לָעֲשִׁירוּת גָּדוֹל הַנַּ"ל. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְאַחַר כָּךְ יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וְכָל זֶה הָיָה בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל, כִּי הָיוּ צְרִיכִין לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל, עַל-כֵּן הָיוּ צְרִיכִין לִרְכוּשׁ גָּדוֹל כַּנַּ"ל. וְזֶה הָעֲשִׁירוּת הוֹצִיאוּ עַל הַחֲמוֹרִים דַּיְקָא בְּחִינַת חֲמוֹר גָּרֶם כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן נִתְקַדֵּשׁ הַפֶּטֶר חֲמוֹר לִפְדּוֹתוֹ בְּשֶׂה לַכֹּהֵן וְכוּ' כַּנַּ"ל:

וְעִקַּר רִבּוּי הָעֲשִׁירוּת זָכוּ בִּשְׁעַת קְרִיעַת יַם סוּף, כִּי גְּדוֹלָה הָיְתָה בִּזַּת הַיָּם מִבִּזַּת מִצְרַיִם, כִּי שָׁם זָכוּ לְהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל, כִּי נִבְקַע גַּם בְּרוּחָנִיּוּת יָם הַחָכְמָה אָז עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא וְעוֹלָלִים וְיוֹנְקִים אָמְרוּ זֶה קֵלִי וְאַנְוֵהוּ, עַל-כֵּן זָכוּ אָז לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאֹד, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל כָּזֶה כִּי אִם עַל-יְדֵי עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר קְרִיעַת יַם סוּף הָיָה עַל-יְדֵי יוֹסֵף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיד), הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס. וַיֵּצֵא הַחוּצָה, הַיְנוּ בִּזְכוּת שֶׁעָמַד יוֹסֵף בַּנִּסָּיוֹן וְשָׁמַר אֶת הַבְּרִית עַל-יְדֵי-זֶה זָכוּ לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל וְלַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל, כִּי זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי יִרְאָה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אֵצֶל יוֹסֵף, אֶת הָאֱלֹקִים אֲנִי יָרֵא. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹקִים. שֶׁהָיָה לוֹ יִרְאָה וְעָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְלֹא נִמְשַׁךְ אַחַר הֶבֶל יְפִי הַנָּשִׁים וְעַל-יְדֵי-זֶה זָכָה לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְכוּ'. כִּי זָכָה לְכָל הוֹן דְּעָלְמָא וְעַל-יְדֵי-זֶה זָכָה לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, אֵין חָכָם וְנָבוֹן כָּמוֹךָ וְכַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בִּקְרִיעַת יַם סוּף, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה'. כִּי עִקַּר בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף, דְּהַיְנוּ עֲשִׁירוּת וְהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי יִרְאָה כַּנַּ"ל:

וְזֶהוּ, וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ. 'וַעֲרַפְתּוֹ' דַּיְקָא, כִּי הוּא הִפְסִיד מָמוֹנוֹ שֶׁל כֹּהֵן לְפִיכָךְ יַפְסִיד מָמוֹנוֹ, הַיְנוּ כְּשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִתֵּן שֶׂה לַכֹּהֵן וְאָז אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, לְפִיכָךְ יַפְסִיד מָמוֹנוֹ, כִּי עֲשִׁירוּת שֶׁאֵינוֹ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַכֹּהֵן הוּא עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ (קֹהֶלֶת ו) וּצְרִיכִין לְהַפְסִידוֹ וּלְאַבְּדוֹ. וְעַל-כֵּן 'וַעֲרַפְתּוֹ' דַּיְקָא כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הָעֹרֶף שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַפָּנִים, כִּי עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַשֶּה שֶׁנּוֹתְנִין לַכֹּהֵן הוּא נִמְשָׁךְ מִסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת פָּנִים הַדְרַת פָּנִים בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁאֵין נוֹתֵן הַשֶּה לַכֹּהֵן אֵינוֹ זוֹכֶה לְהֶאָרַת פָּנִים הַדְרַת פָּנִים הַנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַכֹּהֵן כַּנַּ"ל וְאָז צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל לְשַׁבֵּר הָעֹרֶף שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַפָּנִים. וְזֶהוּ 'וַעֲרַפְתּוֹ' לְהַכְנִיעַ הָעֹרֶף שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם עַל-יְדֵי שֶׁלֹּא הִמְשִׁיךְ בְּחִינַת הֶאָרַת פָּנִים עַל-יְדֵי הַכֹּהֵן הַנַּ"ל. וְזֶהוּ הָעֹרֶף אוֹתִיּוֹת פַּרְעֹ"ה וְאוֹתִיּוֹת פְּעוֹ"ר שֶׁהוּא גַּם כֵּן אוֹתִיּוֹת עוֹרֶ"ף, כַּמּוּבָא, כִּי כְּמוֹ שֶׁעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי יִרְאָה עַל-יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל שֶׁהוּא הַשָּגַת אֱלֹקוּת, כְּמוֹ כֵן אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה כְּשֶׁאֵין מַמְשִׁיכִין הֶאָרַת פָּנִים חַס וְשָׁלוֹם וְאֵין זוֹכִין לְיִרְאָה וְאָז הוּא פְּגַם הַבְּרִית הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה וְאָז כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲשִׁירוּת זֶה הַמָּמוֹן הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁמְּבָאֵר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן כג), כָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת תְּחוּבִים בְּמָמוֹן וְעַל זֶה הַמָּמוֹן נֶאֱמַר וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל, הַיְנוּ שֶׁה' יִתְבָּרַךְ נָתַן לָהֶם כֶּסֶף וְזָהָב וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ עַל-יְדֵי-זֶה לְהִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדֻלַּת וְהַשָּגַת ה' יִתְבָּרַךְ וְהֵם הָפְכוּ מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ וְנָפְלוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה עַל-יְדֵי-זֶה וְעָשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי נֵכָר עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בָּעֲבוֹדָה זָרָה (תְּהִלִּים קלה), אַף אֵין יֵשׁ רוּחַ בְּפִיהֶם, כִּי אֵין שָׁם הָרוּחַ הַחַיִּים בְּחִינַת אֲרִיכַת הַנְּשִׁימָה, כִּי הֵם בִּבְחִינַת הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת זֶה הָעֲשִׁירוּת אֵינוֹ עֲשִׁירוּת כְּלָל כְּמוֹ שֶׁמְּבָאֵר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי עִקַּר הָעֲשִׁירוּת הָאֲמִתִּי הוּא כְּשֶׁהוּא נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי אֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת וְדִי זָהָב. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, בִּשְׁבִיל זָהָב שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי הֵם פָּגְמוּ בְּהָעֲשִׁירוּת עַל-יְדֵי תַּאֲוַת נִאוּף, כִּי לֹא עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא כְּדֵי לְהַתִּיר לָהֶם עֲרָיוֹת וְכוּ' וְאָז נִתְהַפֵּךְ מֵהַהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי הָעֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל, נִתְהַפֵּךְ לְהֵפֶךְ מַמָּשׁ כִּי נָפְלוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה עַל-יְדֵי-זֶה. וְכָל הַכֹּהֲנִים וּלְוִיִּים לֹא עָבְדוּ אֶת הָעֵגֶל וְעַל-כֵּן אָז נִתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּים וְזָכוּ לַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִוא בְּחִינַת יִרְאָה, עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל:

וְעַל-כֵּן בְּהֵמַת הַלְּוִיִּים פָּדוּ אָז בְּהֵמַת יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁלֹּא פָּדוּ כִּי אִם פִּטְרֵי חֲמוֹר שֶׁלָּהֶם וְשֶׂה אֶחָד שֶׁל לֵוִי פָּדָה וְכוּ'. כִּי הָעִקָּר הָיָה לְתַקֵּן וְלִפְדּוֹת הַפִּטְרֵי חֲמוֹר עַל-יְדֵי הַלְּוִיִּים וְהַכֹּהֲנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת יִרְאָה, שֶׁהֵם תִּקּוּן הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן כֹּהֲנִים וּלְוִיִּים פְּטוּרִים מִבְּכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אִם פָּדוּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְטְרוּ אֶת עַצְמָן, כִּי כֹּהֲנִים וּלְוִיִּים עֲבוֹדָתָם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְהֵם בִּבְחִינַת יִרְאָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִוא בְּחִינַת חֲמוֹר. וְעַל-כֵּן אֵין צְרִיכִין לִפְדּוֹתוֹ וּלְתַקְּנוֹ כִּי הֵם בְּעַצְמָן בִּבְחִינַת תִּקּוּן עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּה, הֵם יְכוֹלִין לִפְדּוֹת וּלְתַקֵּן פִּטְרֵי חֲמוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ לְתַקֵּן הָעֲשִׁירוּת שֶׁלָּהֶם לְתַקְּנוֹ מֵחֵטְא הָעֵגֶל מֵחֵטְא עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהוּא עֲשִׁירוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא הַנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית וְהֵם מְתַקְּנִים זֹאת וּמַמְשִׁיכִין עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן זֶה שֶׁאֵינוֹ פּוֹדֶה הַפֶּטֶר חֲמוֹר וְאָז יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם הָעֲשִׁירוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִוא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהִוא בְּחִינַת עֹרֶף הֵפֶךְ הַפָּנִים הַנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בָּעֲבוֹדָה זָרָה, כִּי פָנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פְּעוֹר שֶׁבָּאוּ לָזֶה עַל-יְדֵי תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פַּרְעֹה שֶׁאָמַר מִי ה' עַל-יְדֵי גֹּדֶל הָעֲשִׁירוּת וְהַשֶּׁפַע דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁהָיָה לוֹ וְעַל-יְדֵי הַנִּילוּס שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין אֵלָיו שֶׁמִּשָּׁם הָיָה עֲשִׁירוּת שֶׁלָּהֶם וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת עֹרֶף הֵפֶךְ הַפָּנִים הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל-כֵּן וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ כְּדֵי לְשַׁבֵּר וּלְהַכְנִיעַ הָעֹרֶף בְּחִינַת פַּרְעֹה, בְּחִינַת פְּעוֹר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם הָעֲשִׁירוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן מִצְוַת פְּדִיָּה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת עֲרִיפָה, כִּי בְּמִצְוַת פְּדִיָּה הוּא מְתַקֵּן הָעֲשִׁירוּת וְזוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, אֲבָל בְּמִצְוַת עֲרִיפָה אֵינוֹ זוֹכֶה לְתַקֵּן עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה רַק שֶׁמַּכְנִיעַ וּמְשַׁבֵּר הָעֹרֶף שֶׁעַל כָּל פָּנִים לֹא יִתְגַּבֵּר הָעֲשִׁירוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא כַּנַּ"ל. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, הוּא הִפְסִיד מָמוֹנוֹ שֶׁל כֹּהֵן כַּנַּ"ל וּלְפִיכָךְ יַפְסִיד מָמוֹנוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הָעֹרֶף וּלְהַפְסִיד בַּיָּדַיִם מָמוֹן וַעֲשִׁירוּת כָּזֶה, כִּי לֹא בְּאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, כִּי יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין רַק עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת וְלֹא מָמוֹן וַעֲשִׁירוּת כָּזֶה חַס וְשָׁלוֹם וְכַנַּ"ל:

וְעַל-כֵּן עִקַּר עֲשִׁירוּת שֶׁל יַעֲקֹב הָיָה עַל-יְדֵי הַצֹּאן, כִּי יַעֲקֹב זָכָה לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל יָדוֹ לְהִתְבּוֹנְנוּת, כַּמּוּבָא בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. עַל פָּסוּק, וְעַתָּה כָּל אֲשֶׁר אָמַר אֵלֶיךָ אֱלֹקִים עֲשֵׂה, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב וְכוּ' שַׁלְּחֵנִי וְכוּ'. וּמָתַי אֶעֱשֶׂה גַּם אָנֹכִי לְבֵיתִי. כִּי יַעֲקֹב לֹא הִתְחִיל לַעֲסֹק בָּעֲשִׁירוּת הַנַּ"ל עַד אֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף, כִּי רָחֵל הָיְתָה עֲקָרָה וּכְשֶׁנִּפְקְדָה וְיָלְדָה אֶת יוֹסֵף, דְּהַיְנוּ פְּקִידַת עֲקָרוֹת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ יִרְאָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, עַל-כֵּן אָז דַּיְקָא אָמַר יַעֲקֹב לְלָבָן, וּמָתַי אֶעֱשֶׂה גַּם אָנֹכִי לְבֵיתִי, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וַעֲשִׁירוּת. וְכָל עִקַּר כַּוָּנַת יַעֲקֹב הָיָה בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְכֵן הָיָה שֶׁאָז הִתְחִיל לְקַבֵּל לְעַצְמוֹ כָּל הַצֹּאן הָעֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים. וְעַל-יְדֵי-זֶה זָכָה לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וְכוּ'. כִּי הָעִקַּר הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא בִּבְחִינַת צֹאן, בְּחִינַת וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ וְכַנַּ"ל: וְזֶה שֶׁאָמַר יַעֲקֹב לְלָבָן לְעִנְיַן הָעֲשִׁירוּת שֶׁל הַצֹּאן שֶׁלּוֹ שֶׁבַּדִּין הִרְוִיחַ מִמֶּנּוּ, כִּי הָיִיתִי בַּיּוֹם וְכוּ'. וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי, וַתִּדַּד שְׁנָתִי דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה בְּחִינַת וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן לֹא הָלַךְ יַעֲקֹב לְלָבָן עַד שֶׁיָּשַׁב תְּחִלָּה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנִים בְּבֵית עֵבֶר וְלֹא יָשַׁן בַּלַּיְלָה וְעָסַק בַּתּוֹרָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה וְעָסַק בַּתּוֹרָה, הַיְנוּ שֶׁקִּבֵּל שָׁם הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהֵם הֵפֶךְ הַשֵּׁנָה וְאָז פָּגַע בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַהוּא. וְשָׁם הִבְטִיחוֹ ה' יִתְבָּרַךְ עַל הַפַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁרָאָה שָׁם בַּחֲלוֹם סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה. סֻלָּ"ם בְּגִימַטְרִיָּה מָמוֹ"ן, כַּמּוּבָא, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הִשִּיג שֶׁיֵּשׁ מָמוֹן וַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁזּוֹכִין עַל יָדוֹ לְהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל בְּחִינַת וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה. וְעַל-כֵּן אָז נִזְדַּוְּגוּ לוֹ רָחֵל וְלֵאָה שֶׁהֵם בְּחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה' שֶׁעַל יָדָם זָכָה לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה עַל-יְדֵי הַצֹּאן כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן עָסַק אָז בְּמִרְעֵה הַצֹּאן בְּסוֹד הַתְּפִלִּין כַּמּוּבָא. כִּי תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת מֹחִין וְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁנִּמְשַׁךְ עַל-יְדֵי הָעֲשִׁירוּת שֶׁקִּבֵּל אָז בְּעֵת שֶׁרָעָה הַצֹּאן כַּנַּ"ל:

וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתְּפִלִּין זוֹכִין לְקַבֵּל בְּאוֹר הַבֹּקֶר עַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כִּי אִיתָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין שֶׁל הַתְּפִלִּין זוֹכִין עַל-יְדֵי שֶׁקָּמִים בַּחֲצוֹת וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. קִימַת חֲצוֹת זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי עֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל, כִּי תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, הַיְנוּ הַדְרַת פָּנִים שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, הַיְנוּ עַל-יְדֵי קִימַת חֲצוֹת כַּנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים, לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת. וְעַל-כֵּן תְּפִלִּין הֵם לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ שֶׁהוּא לְשׁוֹן דִּבּוּר. וְזֶה בְּחִינַת וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ הַנֶּאֱמָר בַּתְּפִלִּין. וְעַל-כֵּן נִזְכָּר בְּשׂוֹרַת הַבָּנִים בְּכָל הָאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תְּפִלִּין, כִּי בְּפָרָשַׁת קַדֵּשׁ נֶאֱמַר, וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ וְכוּ'. וְכֵן בְּפָרָשָׁה שְׁנִיָּה וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִּנְךָ וְכוּ'. וְכֵן בְּפָרָשַׁת שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ, נֶאֱמַר, וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְנֵיכֶם וְכוּ' לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם וְכוּ'. כִּי בְּתוֹךְ דִּבְרֵי הָאַזְהָרָה וְהַמִּצְוָה שֶׁנֶּאֱמַר בַּפָּרָשִׁיּוֹת הָאֵלּוּ מְבַשֵּר לָהֶם עַל הַבָּנִים שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּפָרָשַׁת בֹּא עַל פָּסוּק וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם וְכוּ' שֶׁנֶּאֱמַר אַחֲרָיו וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם עַל בְּשׂוֹרַת הַזֶּרַע וְכוּ'. כְּמוֹ כֵן בְּאֵלּוּ הָאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת מַזְכִּיר מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בַּבָּנִים כַּנַּ"ל וּבָזֶה מְבַשֵּר לָהֶם בְּשׂוֹרַת הַזֶּרַע שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הוֹלָדַת וּפְקִידַת עֲקָרוֹת. וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁהֵם בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיִרְאוּ מִמֶּךָּ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ. וְעַל-יְדֵי הַיִּרְאָה זוֹכִין לַאֲרִיכוּת יָמִים. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מְנָחוֹת מד), הַמַּנִּיחַ תְּפִלִּין זוֹכֶה לְחַיִּים וְכוּ'. וְעַל-כֵּן בִּגְמַר הָאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת, דְּהַיְנוּ בְּסוֹף וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ נֶאֱמַר לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, הַיְנוּ אֲרִיכוּת יָמִים שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי הַתְּפִלִּין בְּחִינַת יִרְאָה בִּבְחִינַת יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים וְעַל-כֵּן תְּפִלִּין שֶׁל יָד קוֹדְמִין לִתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, כִּי תְּפִלִּין שֶׁל יָד הֵם בִּשְׂמֹאל זֶה בְּחִינַת עֲשִׁירוּת הַנַּ"ל בְּחִינַת (מִשְׁלֵי ג) בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הָעֲשִׁירוּת זוֹכִין לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ כַּנַּ"ל: וְעַל-כֵּן הַתְּפִלִּין מְלֻבָּשִׁים בְּבָתִּים שֶׁל עוֹר, וּרְצוּעוֹת שֶׁל עוֹר. כִּי הַבָּתִּים וּרְצוּעוֹת שֶׁל עוֹר זֶה בְּחִינַת וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹקִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם. שֶׁהֵם בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁנִּתְעַלֵּם וְנִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם אוֹר הַתּוֹרָה, כִּי בְּקַדְמִיתָא כָּתְנוֹת אוֹר וּלְבָתַר דְּחָבוּ וְכוּ' כָּתְנוֹת עוֹר, הַיְנוּ שֶׁלְּאַחַר הַחֵטְא שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נָפְלוּ לִבְחִינַת שֵׁנָה הִסְתַּלְּקוּת הַפָּנִים וְהַמֹּחִין אָז הֻכְרְחוּ שֶׁיַּלְבִּישׁוּ לָהֶם פְּנֵי הַתּוֹרָה בְּכָתְנוֹת עוֹר שֶׁהוּא בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁהֵם מַעֲלִימִין וּמַלְבִּישִׁין פְּנֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַבָּתִּים וְהָרְצוּעוֹת שֶׁל עוֹר שֶׁל הַתְּפִלִּין, כִּי עִקַּר הַתְּפִלִּין עַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן רְצוּעָה בְּגִימַטְרִיָּא ש"ע שֶׁהוּא בְּחִינַת ש"ע נְהוֹרִין שֶׁל אוֹר הַפָּנִים, כַּמּוּבָא, כִּי אוֹר הַפָּנִים, הַיְנוּ בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה נֶעְלָמִין וְנִסְתָּרִין בִּרְצוּעוֹת שֶׁל עוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּתְנוֹת עוֹר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְלַבְּשׁוּת פְּנֵי הַתּוֹרָה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִתְפִלִּין כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הָרְצוּעוֹת מְקַשְּׁרִין הַתְּפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ וּלְקַשֵּׁר הַתְּפִלִּין וְהִתְבּוֹנְנוּת אֶל הָאָדָם כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת רְצוּעוֹת שֶׁל עוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁעַל יָדָם הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה שֶׁהִוא בְּחִינַת רְצוּעָה כַּיָּדוּעַ:

כִּי כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה הָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו וְאָז דָּוִד קָם מֵהַשֵּׁנָה וְעָסַק בַּתּוֹרָה. נִגּוּן זֶה בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה, כִּי נִגּוּן הוּא בְּחִינַת הַטְּעָמִים שֶׁל הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ טַעֲמֵי הַנְּגִינָה שֶׁהֵם הַבְּחִינָה הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר מִכָּל הָאַרְבַּע בְּחִינוֹת טְעָמִים, נְקֻדּוֹת, תָּגִים, אוֹתִיּוֹת. כִּי טְעָמִים, דְּהַיְנוּ הַנְּגִינָה גָּבֹהַּ מִן הַכֹּל וְהֵם בִּבְחִינַת אוֹר הַפָּנִים וְשָׁם נֶעְלָמִין וְנִסְתָּרִין כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה (וְעַיֵּן בַּכַּוָּנוֹת בְּעִנְיַן טְעָמִים נְקֻדּוֹת תָּגִים אוֹתִיּוֹת וְתָבִין שֶׁטְּעָמִים שֶׁהֵם בְּחִינַת נִגּוּן נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת דַּעַת עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים). כִּי בֶּאֱמֶת בְּהַנִּגּוּן אֵין מְבִינִים שׁוּם פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה וַאֲפִלּוּ תְּמוּנַת אוֹתִיּוֹת אֵין מְבִינִים שָׁם. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן בֶּאֱמֶת הוּא גָּבֹהַּ מִן הַכֹּל וְשָׁם נֶעְלָמִין וְנִשְׁרָשִׁין כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין מְבִינִים בָּהֶם דָּבָר, אֲבָל בֶּאֱמֶת נֶעְלָמִין בָּהֶם כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַנִּגּוּן שֶׁהוּא בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת עַל-יְדֵי-זֶה נִתְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה בַּחֲצוֹת וְעַל-יְדֵי קִימַת חֲצוֹת זוֹכִין לִתְפִלִּין כַּנַּ"ל: וְעַל-כֵּן עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הִתְחִיל בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זָכוּ לָצֵאת בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל, הַיְנוּ עֲשִׁירוּת הַנַּ"ל שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁנִּזְכָּר בָּהֶם יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְזֶה שֶׁהִזְכִּיר שָׁם רַבֵּנוּ זַ"ל עִנְיָן מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ הַנֶּאֱמַר לְעִנְיַן תְּפִלִּין הִזְכִּירוֹ שָׁם לְעִנְיַן סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, עַיֵּן שָׁם. כִּי כָּל הַבְּחִינוֹת הַנֶּאֱמָרִים בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין, דְּהַיְנוּ הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל כַּנַּ"ל: וְזֶהוּ שֶׁסָּמְכוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עִנְיַן פַּרְנָסָה לַכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם, וְכֵיוָן שֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר בָּאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל דָּוִד וְאָמְרוּ לוֹ, עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין פַּרְנָסָה וְכוּ'. כִּי עַל-יְדֵי כִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים נז) עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה וְכוּ'. כָּבוֹד זֶה בְּחִינַת עֲשִׁירוּת שֶׁנִּקְרָא כָּבוֹד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, בְּיַעֲקֹב וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֶת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב עֹשֶׁר וְכָבוֹד, כִּי עַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי כִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד נִמְשַׁךְ כָּבוֹד וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְחִינַת שִׁירַת הַיָּם, כִּי שָׁם זָכוּ לְכָל זֶה לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל וְלַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל, עַל-כֵּן זָכוּ אָז לַשִּׁירָה, כִּי כָּל בְּחִינַת הַנַּ"ל נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת שִׁירָה מִנִּגּוּן מִבְּחִינַת כִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר דָּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, כִּי בִּזְכוּת אַבְרָהָם הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף, כִּי אַבְרָהָם הוּא אִישׁ הַחֶסֶד בְּחִינַת וְרַב חֶסֶד הַנַּ"ל. בְּחִינַת כֹּהֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קי), אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם. וְעַל-כֵּן זָכָה לְתִקּוּנֵי עַתִּיק הַנַּ"ל וְלָעֲשִׁירוּת הַנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וְה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל וְכוּ'. כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל בִּתְחִלָּתוֹ. וְעַל-כֵּן בִּזְכוּתוֹ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף שֶׁהוּא הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי עֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ הִבְטִיחַ ה' יִתְבָּרַךְ לְאַבְרָהָם שֶׁיִּזְכּוּ יִשְׂרָאֵל לָזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל, הַיְנוּ עֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל. שֶׁזּוֹכִין עַל יָדוֹ לְהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמַר אַבְרָהָם לְמֶלֶךְ סְדוֹם, אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, וְלֹא תֹּאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם. כִּי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל דָּרְשׁוּ שֶׁבִּזְכוּת זֶה זָכוּ בָּנָיו לִרְצוּעָה שֶׁל תְּפִלִּין, בִּזְכוּת שֶׁאָמַר וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל. וְזֶהוּ וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְלֹא תֹּאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי וְכוּ'. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁכְּבָר הִבְטִיחַ לִי ה' יִתְבָּרַךְ לְעַשְּׁרֵנִי, הַיְנוּ שֶׁאַבְרָהָם אָמַר שֶׁכְּבָר הִבְטִיחָנִי ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִוא בְּחִינַת תְּפִלִּין, בְּחִינַת שְׂרוֹךְ נַעַל, עַל-כֵּן אֵינִי רוֹצֶה עֲשִׁירוּת שֶׁלְּךָ. וְזֶהוּ, וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְלֹא תֹּאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי, כִּי כְּבָר הִבְטִיחָנִי ה' יִתְבָּרַךְ עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִוא בְּחִינַת שְׂרוֹךְ נַעַל, בְּחִינַת רְצוּעָה שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁזּוֹכִין עַל יָדוֹ לְהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל כַּנַּ"ל, אָמֵן אָמֵן: שַׁיָּךְ לְעֵיל:

יַעֲקֹב זָכָה בִּשְׁעַת מִרְעֵה צֹאנוֹ לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל וּלְהִתְבּוֹנְנוּת בְּחִינַת תְּפִלִּין, כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ, 'וְהַנּוֹרָא', זֶה יַעֲקֹב. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'בְּיִרְאָתְךָ' בִּזְכוּת יַעֲקֹב שֶׁאָמַר מַה נּוֹרָא וְכוּ'. וְיֵשׁ לְרַמֵּז שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲקֻדִּים נְקֻדִּים בְרֻדִּים זֶה בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה קַוֵּי הַיִּרְאָה שֶׁעַל יָדָם זוֹכִין לָעֲשִׁירוּת וְלַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל שֶׁמִּתְיָרֵא מֵה' יִתְבָּרַךְ מִגֹּדֶל הִתְבּוֹנְנוּתוֹ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְיִרְאַת הַתַּלְמִיד שֶׁמִּתְיָרֵא מֵהָרַב. וְיִרְאַת הַבֵּן שֶׁהוּא יִרְאַת אָב וָאֵם: בְרֻדִּים זֶה בְּחִינַת יִרְאַת הָרַב, כִּי בְּרֻדִּים הַלַּבְנוּנִית מְפֻלָּשׁ מֵעֵבֶר אֶל עֵבֶר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. זֶה בְּחִינַת מַחְשֹׂף הַלָּבָן שֶׁהוּא בְּחִינַת לֹבֶן הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכֶה הָרַב וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַל-יְדֵי גֹּדֶל חָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ וְדַעְתּוֹ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְיִרְאָה כַּנַּ"ל. וְהַהִתְגַּלּוּת הִוא בְּחִינַת לֹבֶן הָעֶלְיוֹן, בְּחִינַת מַחְשֹׂף הַלָּבָן. בְּחִינַת בְּרֻדִּים שֶׁלַּבְנוּנִית הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בְּחִינַת לְבוֹנָא דְּמֹחָא מְפֻלָּשׁ מֵעֵבֶר אֶל עֵבֶר, כִּי מֹחוֹ פָּתוּחַ בְּחָכְמָה וְיֵשׁ לוֹ הַכָּרָה גְּדוֹלָה בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְרוֹמְמוּתוֹ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת כַּנַּ"ל: נְקֻדִּים זֶה בְּחִינַת יִרְאַת הַתַּלְמִיד שֶׁמְּקַבֵּל מֵהָרַב. וְהַתַּלְמִיד כְּנֶגֶד הָרַב הוּא בִּבְחִינַת נְקֻדָּה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אָבוֹת פֶּרֶק ו), כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים וְלֹא חִסַּרְתִּי מֵרַבּוֹתַי אֶלָּא כְּטִפָּה מִן הַיָּם, כִּי הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה בְּחִינַת תַּלְמִיד נֶגֶד הָרַב שֶׁהוּא בְּחִינַת מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה הוּא רַק בְּחִינַת נְקֻדָּה קְטַנָּה לְבַד. וְזֶהוּ בְּחִינַת נְקֻדִּים: עֲקֻדִּים שֶׁמְּסֻמָּנִים בְּרַגְלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, זֶה בְּחִינַת יִרְאַת הַבֵּן, כִּי בְּרָא כַּרְעָא דַּאֲבוּהָ. בְּחִינַת רַגְלִין בְּחִינַת עֲקֻדִּים וְעַל-יְדֵי שְׁלֹשָׁה חֶלְקֵי הַיִּרְאָה שֶׁהָיוּ אֶצְלוֹ בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים, עַל-יְדֵי-זֶה זָכָה לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל כִּי עִקַּר הָעֲשִׁירוּת שֶׁל יַעֲקֹב הָיָה עַל-יְדֵי שֶׁיָּלְדוּ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת יִרְאָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת וּלְהִתְבּוֹנְנוּת בְּחִינַת תְּפִלִּין בְּחִינַת מַחֲשׂוֹף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת. מַקְלוֹת זֶה בְּחִינַת יִרְאָה שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל בְּחִינַת מַקֵּל וּרְצוּעָה לִרְדּוֹת בָּהֶם. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַיִּרְאָה, כִּי עִקַּר הַיִּרְאָה זוֹכִין עַל יִרְאַת הָעֹנֶשׁ שֶׁהִוא בְּחִינַת מַקֵּל וּרְצוּעָה. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה בָּאִים לְיִרְאָה עִלָּאָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת וְהִתְבּוֹנְנוּת כַּנַּ"ל. שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁנִּרְמָזִין בִּבְחִינַת הַמַּקְלוֹת שֶׁעָסַק בָּהֶם יַעֲקֹב כַּיָּדוּעַ בְּחִינַת וַיַּצֵּג יַעֲקֹב אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים בְּרָהִיטֵי מֹחִין בְּחִינַת תְּפִלִּין בְּחִינַת מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים. כִּי הַיִּרְאָה וְהָעֲשִׁירוּת וְהַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל שֶׁזָּכָה יַעֲקֹב אָז בְּמִרְעֵה הַצֹּאן כַּנַּ"ל, כִּי זֶה הוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל: פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר הֲלָכָה ג בְּהִלְכוֹת פֶּסַח הֲלָכָה ט אוֹת ה עַל-פִּי הַתּוֹרָה 'כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם':

קדושין וענין חנוכה — עשירות מופלגת וספורי מעשיות המעוררים מן השינה

אבן העזר · הלכות קדושין

וּבוֹ יִתְבָּאֵר עִנְיַן חֲנֻכָּה: עַל-פִּי הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת, פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ (סִימָן ס). כִּי יֵשׁ הִתְבּוֹנְנוּת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֵלָיו כִּי אִם עַל-יְדֵי עֲשִׁירוּת מֻפְלָג מְאֹד מְאֹד וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, וְזֶה בְּחִינַת פְּסֹלֶת שֶׁל לוּחוֹת שֶׁמִּשָּׁם נִתְעַשֵּׁר מֹשֶׁה, עַיֵּן שָׁם. וְלָעֲשִׁירוּת הַזֹּאת זוֹכִין עַל-יְדֵי בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים, הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹסִיף קְדֻשָּׁה בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ, וְזֶה בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים, וְלָזֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי יִרְאָה בְּחִינַת יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים, כִּי עַל-יְדֵי יִרְאָה נִכְנָע בְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי, בְּחִינַת שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל, וְעַל-כֵּן זוֹכִין עַל-יְדֵי יִרְאָה לַעֲשִׁירוּת, כִּי עַל-יְדֵי הֶבֶל הַיֹּפִי אֵין לוֹ עֲשִׁירוּת, כִּי הֶבֶל הַיֹּפִי נִמְשָׁךְ מֵהֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה, וַעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ מֵאֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה, וְעַל-יְדֵי יִרְאָה נִכְנָע הֶבֶל הַיֹּפִי הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה, וְזוֹכִין לַאֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה, וְעַל-יְדֵי אֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה זוֹכִין לְהִתְבּוֹנְנוּת, כִּי עִקַּר הַשֵּכֶל עַל-יְדֵי אֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה וְכוּ' בְּחִינַת נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב הֵיטֵב. וְלִזְכּוֹת לְיִרְאָה הוּא עַל-יְדֵי פְּקִידַת עֲקָרוֹת, וּפְקִידַת עֲקָרוֹת נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה וְהִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה הוּא עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, כִּי יֵשׁ שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנִים, וְיֵשׁ מִי שֶׁנּוֹפֵל לִבְחִינַת שֵׁנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּסְתַּלֵּק פָּנָיו בְּחִינַת מֹחִין, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה, וְיֵשׁ שֶׁנָּפַל מֵאֵיזֶה פָּנִים אוֹ מִכַּמָּה פָּנִים וְצָרִיךְ לְעוֹרְרוֹ, וְעִקַּר הַהִתְעוֹרְרוּת עַל-יְדֵי שֶׁמַּלְבִּישִׁין פָּנָיו בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת. וּמִי שֶׁלֹּא נָפַל עֲדַיִן מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, עֲדַיִן יְכוֹלִין לְעוֹרְרוֹ עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל בְּקֶרֶב שָׁנִים, אֲבָל יֵשׁ מִי שֶׁנָּפַל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, אֲזַי צְרִיכִין לְעוֹרְרוֹ עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים נִמְשָׁכִין מִשָּׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת רַב חֶסֶד וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב הֵיטֵב:

וְזֶה בְּחִינַת שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, כִּי מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עָמְדָה עַל יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתוֹ וּלְהַעֲבִירָם עַל חֻקֵּי רְצוֹנוֹ, זֶה בְּחִינַת הַקְּלִפָּה וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁמִּתְגַּבֶּרֶת חַס וְשָׁלוֹם, וְרוֹצָה לְהַשְׁלִיךְ אֶת הָאָדָם חַס וְשָׁלוֹם, לִבְחִינַת שֵׁנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין, הִסְתַּלְּקוּת הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְרוֹצָה חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁכִּיחַ הַתּוֹרָה לְגַמְרֵי, הַיְנוּ לְהַפִּילוֹ חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּימֵי מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה שֶׁגָּזְרוּ גְּזֵרוֹת מְשֻׁנּוֹת, וְכָל גְּזֵרָתָם הָיָה לְבַטֵּל יִשְׂרָאֵל מֵהַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, כִּי רָצוּ לְהַשְׁכִּיחַ הַתּוֹרָה לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, הַיְנוּ לְהַפִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְעַל-כֵּן טִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים שֶׁל הַמְּנוֹרָה, כִּי שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת שֶׁל הַמְּנוֹרָה שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהָיָה הַכֹּהֵן מַדְלִיק בְּכָל לַיְלָה זֶה בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה שֶׁכְּלוּלִים בְּשִׁבְעַת הַנֵּרוֹת כָּל אֶחָד כָּלוּל מֵעֶשֶׂר, בִּבְחִינַת כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, כִּי הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה הֵם שִׁבְעִים אוֹרוֹת, בְּחִינַת תּוֹרָה אוֹר, בְּחִינַת פָּנִים מְאִירוֹת, וְאֵלּוּ הַשִּׁבְעִים פָּנִים שִׁבְעִים אוֹרוֹת, כְּלוּלִים בְּשִׁבְעַת הַנֵּרוֹת שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְעַל-כֵּן הָיָה הַכֹּהֵן מַדְלִיקָם בְּכָל לַיְלָה, זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, כִּי בַּלַּיְלָה אָז מִתְפַּשֶּׁטֶת הַשֵּׁנָה בָּעוֹלָם, וְעַל-כֵּן אָז הָיָה הַכֹּהֵן מַדְלִיק הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים פָּנִים כְּדֵי לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר בְּחִינַת הַשֵּׁנָה שֶׁלֹּא תִּתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה שֶׁרָצוּ לְהַפִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, וְרָצוּ לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתוֹ לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן טִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים כְּדֵי לְבַטֵּל, חַס וְשָׁלוֹם, שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת שֶׁל הַמְּנוֹרָה כְּדֵי לְהַפִּיל, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָמַד בְּעֶזְרָתֵנוּ וְעָשָׂה עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, וְזָכוּ יִשְׂרָאֵל לְהַכְנִיעָם וּלְהַשְׁפִּילָם וְנַעֲשָׂה נֵס נִפְלָא שֶׁדָּלַק הַשֶּׁמֶן שְׁמוֹנָה יָמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, כִּי שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת הֵם כְּנֶגֶד שִׁבְעַת יָמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים, שִׁבְעִים שָׁנִים שֶׁכְּלוּלִים בְּשִׁבְעַת יָמִים. וְזֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁבְּקֶרֶב שָׁנִים, אֲבָל אָז שֶׁטִּמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים וְרָצוּ לְהַשְׁכִּיחַ תּוֹרָתוֹ לְגַמְרֵי, שֶׁרָצוּ לְהַפִּיל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים וּלְקַלְקֵל וְלִפְגֹּם חַס וְשָׁלוֹם, כָּל הַשְּׁמָנִים שֶׁל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן נַעֲשָׂה נֵס שֶׁדָּלַק הַשֶּׁמֶן שְׁמוֹנָה יָמִים, וּשְׁמוֹנָה יָמִים זֶה בְּחִינַת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם לְמַעְלָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שִׁבְעִים שָׁנִים, כִּי שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת בִּינָה עָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹם הַשְּׁמִינִי כַּיָּדוּעַ, וְעַל-כֵּן נַעֲשָׂה הַנֵּס דַּיְקָא בִּשְׁמוֹנָה יָמִים דַּיְקָא, כִּי זֶה עִקַּר הַנֵּס שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פֶּלֶא גָּדוֹל שֶׁהִמְשִׁיךְ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה מִבְּחִינַת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמוֹנַת יָמִים, כִּי מֵחֲמַת שֶׁרָצוּ לְהַפִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, עַל-כֵּן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְעוֹרְרָם כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת אֲשֶׁר מִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, עַל-כֵּן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר אָז לְהַדְלִיק שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים פָּנִים כַּנַּ"ל כִּי אִם עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂה הַנֵּס שֶׁל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, בְּחִינַת יוֹם הַשְּׁמִינִי וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי מִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן נִקְבַּע מִצְוָה זוֹ לְדוֹרוֹת בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, בִּפְרָט בְּגָלוּת אָרֹךְ מְאֹד שֶׁמִּתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּכָל עֵת וְרוֹצָה, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַפִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל לִבְחִינַת שֵׁנָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, וְנָתַן לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁאָנוּ מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה לְזֵכֶר הַנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁנַּעֲשָׂה בַּשֶּׁמֶן שֶׁל הַמְּנוֹרָה שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, עַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ מְעוֹרְרִין וּמַמְשִׁיכִין בְּחִינַת הֶאָרָה מִבְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, כִּי פִּרְסוּם מַעֲשֵׂה הַנֵּס שֶׁל הַשֶּׁמֶן שֶׁדָּלַק שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, זֶה בְּחִינַת סִפּוּר מַעֲשֶׂה שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, כִּי זֶה הַנֵּס נִמְשָׁךְ מִשָּׁם מִבְּחִינַת יוֹם הַשְּׁמִינִי עָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת כַּנַּ"ל, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי פִּרְסוּם מַעֲשֵׂה נֵס זֶה שֶׁל חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַעֲשֶׂה שֶׁל שְׁנַיִם קַדְמוֹנִיּוֹת, עַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לְהִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה, אֲפִלּוּ מִי שֶׁנָּפַל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים יְכוֹלִין לְעוֹרְרוֹ עַל-יְדֵי מַעֲשֶׂה נֵס זֶה שֶׁל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַעֲשֶׂה שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְעוֹרְרִין אֲפִלּוּ מִי שֶׁנָּפַל לִבְחִינַת שֵׁנָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים כַּנַּ"ל:

וְעַל-כֵּן יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם בַּלֵּילוֹת הָאֲרֻכּוֹת שֶׁל יְמוֹת הַחֹרֶף, כִּי אָז כְּשֶׁהַלֵּילוֹת הֵם אֲרֻכּוֹת זֶה בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַשֵּׁנָה אֲרִיכַת הַגָּלוּת שֶׁדּוֹמֶה לְלַיְלָה, וְאָז דַּיְקָא מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה וּמְשַׁבְּרִין הַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁעַל יָדָם מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה אֲפִלּוּ מִי שֶׁהִתְגַּבְּרָה עָלָיו אֲרִיכַת הַשֵּׁנָה מְאֹד שֶׁנָּפַל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן מְעוֹרְרִין אוֹתוֹ עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂה הַנֵּס שֶׁל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁשִּׁעוּר הַשֶּׁמֶן שֶׁל הַמְּנוֹרָה חֲצִי לֹג בְּכָל לַיְלָה, וְזֶה הַשִּׁעוּר לְלֵילֵי תְּקוּפַת טֵבֵת הָאֲרֻכִּים, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת שֶׁל הַמְּנוֹרָה הֵם בִּבְחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן שִׁעֲרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַשֶּׁמֶן לְלֵילֵי תְּקוּפַת טֵבֵת הָאֲרֻכִּים. וְזֶה בְּחִינַת נֵר הַמַּעֲרָבִי שֶׁהָיָה עֵדוּת שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי מִמֶּנָּה הָיָה מַתְחִיל וּבָהּ הָיָה מְסַיֵּם, כִּי זֶה הַנֵּר לֹא יִכְבֶּה לְעוֹלָם, לְרַמֵּז שֶׁאָז הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְקֻשָּׁרִין לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְלֹא נָפְלוּ לִבְחִינַת שֵׁנָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי לְעוֹלָם נִשְׁאָר נֵר אֶחָד דּוֹלֵק, כִּי לְעוֹלָם נִשְׁאֲרוּ מְקֻשָּׁרִים בְּאֵיזֶה פָּנִים, אֲבָל כְּשֶׁגָּבְרוּ הָעֲווֹנוֹת וְנִכְבָּה נֵר הַמַּעֲרָבִי וְאַחַר כָּךְ גָּלוּ יִשְׂרָאֵל וְנֶחֱרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁחָזְרוּ בִּימֵי בַּיִת שֵׁנִי, לֹא הָיְתָה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה, וּכְבָר הָיוּ מוּכָנִים לִגְלוֹת בַּגָּלוּת הָאָרֹךְ הַזֶּה, עַל-כֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מָלֵא רַחֲמִים וְשׁוֹקֵד תָּמִיד עַל תַּקָּנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבַל יֹאבְדוּ בַּגָּלוּת הָאָרֹךְ הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה, בְּחִינַת שֵׁנָה אֲרֻכָּה מְאֹד, עַל-כֵּן הִקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה, וְעָשָׂה עִמָּנוּ נֵס נִפְלָא וְנוֹרָא בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַעֲשֶׂה שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת כַּנַּ"ל, וְנִקְבַּע מִצְוָה זוֹ לְדוֹרוֹת בִּשְׁבִיל פִּרְסוּמֵי נִסָּא, כְּדֵי לְסַפֵּר סִפּוּר מַעֲשֵׂה הַנֵּס הַזֶּה שֶׁל בְּחִינַת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, כְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה אֲפִלּוּ בַּגָּלוּת הָאָרֹךְ הַזֶּה, אֲפִלּוּ מִי שֶׁנָּפַל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, כִּי מִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי מַעֲשֶׂה זֹאת יְכוֹלִין לְהִתְעוֹרֵר הַכֹּל כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה רָאשֵׁי תֵּבוֹת נַחַ"ל, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל. זֶה בְּחִינַת נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, כִּי נַחַל נֹבֵעַ זֶה בְּחִינַת בִּינָה יוֹם הַשְּׁמִינִי, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת כַּיָּדוּעַ וְכַנַּ"ל:

וְעַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, עַל-יְדֵי-זֶה יוֹצֵא הַדִּבּוּר. וְזֶה בְּחִינַת לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת הַהַלֵּל שֶׁל חֲנֻכָּה שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הֻקְבְּעוּ שְׁמוֹנַת יָמִים אֵלּוּ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, "וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל". כִּי אָז בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה עַל-יְדֵי בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל, עַל-יְדֵי-זֶה יוֹצֵא הַדִּבּוּר בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים הַנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים, עַל-יְדֵי-זֶה לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת, וְנִפְקָדִין עֲקָרוֹת עַל-יְדֵי-זֶה , כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת חַנָּה כ"ו, בְּחִינַת כִּי אֶת חַנָּה אָהֵב וַה' סָגַר רַחְמָהּ, כַּמְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל בְּכַוָּנוֹת חֲנֻכָּה: וְזֶה בְּחִינַת פְּקִידַת עֲקָרוֹת, פְּקִידַת חַנָּה עֲקָרָה שֶׁנִּפְקְדָה וְהוֹלִידָה אֶת שְׁמוּאֵל שֶׁמִּדָּתוֹ בְּחִינַת חֲנֻכָּה, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמַר שְׁמוּאֵל, "וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר". כִּי תִּקֵּן בְּחִינַת נֶצַח, כַּמּוּבָא. וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה, כִּי חֲנֻכָּה וּפוּרִים הֵם בְּחִינַת נֶצַח וָהוֹד, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת:

וְעַל-יְדֵי פְּקִידַת עֲקָרוֹת, עַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ יִרְאָה, וְעַל-יְדֵי יִרְאָה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת אֲרִיכַת יָמִים, בְּחִינַת יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים, וְעַל-יְדֵי אֲרִיכַת יָמִים נִמְשָׁךְ עֲשִׁירוּת, וְעַל-יְדֵי הָעֲשִׁירוּת זוֹכִין לְהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל, כִּי הַהִתְבּוֹנְנוּת הוּא עַל-יְדֵי אֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה, כִּי הַשֵּכֶל דּוֹלֵק עַל-יְדֵי הַשְּׁמָנִים שֶׁבַּגּוּף וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הָאֵשׁ שֶׁל הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה, זֶה בְּחִינַת יִרְאָה, כִּי הַיִּרְאָה הִיא כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְכוּ'". וְהָאֵשׁ שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה הִוא בִּבְחִינַת יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים, בִּבְחִינַת כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ אָכְלָה הוּא, וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם, וְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּמוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (סִימָן מט), שֶׁזֶּהוּ שֶׁבַח מַעֲלַת יִשְׂרָאֵל, כִּי הָאֵשׁ אָכְלָה כֻּלָּא וְשֵׁצֵי כֻּלָּא, אֲבָל יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ דְּבֵקִים בַּה' בִּבְחִינַת אֵשׁ אָכְלָה, וְאַדְּרַבָּא, מְקַבְּלִים מִשָּׁם חִיּוּת בְּחִינַת וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים, כִּי טֶבַע הַיִּרְאָה לְהָמִית וּלְהַזִּיק, כִּי רַבִּים מֵתִים אוֹ נִזּוֹקִים עַל-יְדֵי פַּחַד וְיִרְאָה, אֲבָל יִרְאָה דִּקְדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ הַיִּרְאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵשׁ אֹכְלָה, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא, הִיא מוֹסֶפֶת חַיִּים בְּחִינַת יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים, כִּי, אַדְּרַבָּא, מִשָּׁם דַּיְקָא מְקַבְּלִים חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים. וְזֶה בְּחִינַת הָאֵשׁ שֶׁל הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה, כִּי טֶבַע הָאֵשׁ שֶׁמְּכַלָּה כָּל דָּבָר שֶׁדּוֹלֵק בּוֹ, וּבַשֶּׁמֶן שֶׁל חֲנֻכָּה נַעֲשָׂה נֵס גָּדוֹל שֶׁדָּלַק שֶׁמֶן מוּעָט שְׁמוֹנָה יָמִים וְלֹא נִשְׂרַף הַשֶּׁמֶן מִיָּד, כִּי נִמְשַׁךְ הָאֵשׁ מִיִּרְאָה דִּקְדֻשָּׁה, מִבְּחִינַת יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה , אַדְּרַבָּא, נִתְוַסֵּף בְּרָכָה בְּהַשֶּׁמֶן שֶׁנִּדְלַק עַל-יְדֵי הָאֵשׁ הַזֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּקְבַּע לְדוֹרוֹת לִהְיוֹת מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ בְּכָל לַיְלָה, כִּי מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ, זֶה בְּחִינַת יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים, כִּי עִקַּר הָאֲרִיכוּת יָמִים הוּא לִהְיוֹת מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ קְדֻשָּׁה יְתֵרָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ, הַנֶּאֱמַר בְּנֵרוֹת חֲנֻכָּה, בְּחִינַת יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים כַּנַּ"ל, כִּי מִשָּׁם נִמְשַׁךְ עִקַּר הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה שֶׁלֹּא נִכְלָה וְנִשְׂרַף הַשֶּׁמֶן מִיָּד עַל-יְדֵי הַהַדְלָקָה, רַק, אַדְּרַבָּא, נִמְשַׁךְ בּוֹ בְּרָכָה שֶׁדָּלַק שְׁמוֹנָה יָמִים, כִּי הָאֵשׁ הַזֶּה נִמְשַׁךְ מִבְּחִינַת יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים, כִּי, אַדְּרַבָּא, מְקַבְּלִין בְּרָכָה וְחַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים מִשָּׁם, בְּחִינַת כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ אָכְלָה הוּא, וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם וְכוּ' כַּנַּ"ל: וְעַל-יְדֵי הַיִּרְאָה בְּחִינַת יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים, עַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל. וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה חָנוּ כ"ה, בְּחִינַת כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּסְמַךְ לְפָרָשַׁת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁקּוֹרִין בַּחֲנֻכָּה, (וְגַם יֵשׁ מַתְחִילִין לִקְרוֹת מִשָּׁם מִפָּרָשַׁת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים), כִּי עִקַּר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים הוּא עֲשִׁירוּת בִּבְחִינַת יְבָרֶכְךָ ה' בְּמָמוֹן. וְזֶה בְּחִינַת וְיִשְׁמְרֶךָ מִן הַמַּזִּיקִין, כִּי הַמַּזִּיקִין נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת יִרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, וְעַל-כֵּן הֵם מַפְחִידִין אֶת מִי שֶׁפּוֹגְעִין בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הֵם בִּבְחִינַת יִרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, וְעַל-יְדֵי הַיִּרְאָה דִּקְדֻשָּׁה מַעֲלִין אֶת הַיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁמָרִין מִן הַמַּזִּיקִין, כִּי יִרְאָה הוּא בְּחִינַת שָׁמוֹר, שֶׁהוּא מִדַּת לַיְלָה, בְּחִינַת יִרְאָה. וְזֶהוּ כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר הִשָּׁמֵר, הוּא לֹא תַעֲשֶׂה:

וְזֶה שֶׁאָסְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹר חֲנֻכָּה הוּא בְּחִינַת שְׁמִירָה, בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת לֹא תַעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הִשָּׁמֵר, הוּא לֹא תַעֲשֶׂה. וְכָל הַלֹּא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּבְחִינַת יִרְאָה, כִּי מִצְווֹת עֲשֵׂה מִסִּטְרָא דִּרְחִימוּ, וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה מִסִּטְרָא דִּדְחִילוּ, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. וְזֶהוּ בְּחִינַת וְיִשְׁמְרֶךָ מִן הַמַּזִּיקִין, כִּי עַל-יְדֵי בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת שָׁמוֹר, נִשְׁמָרִין מִן הַמַּזִּיקִין הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת יִרְאוֹת הַנְּפִילוֹת כַּנַּ"ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה יְבָרֶכְךָ ה' בְּמָמוֹן, כִּי עַל-יְדֵי יִרְאָה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה, בְּחִינַת חָנוּ כ"ה, בְּחִינַת כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת עֲשִׁירוּת הַנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים כַּנַּ"ל: וְעַל-יְדֵי הָעֲשִׁירוּת הַנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה, זוֹכִין לְהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל, כִּי הַשֵּכֶל דּוֹלֵק עַל-יְדֵי הַשְּׁמָנִים שֶׁבַּגּוּף וְכוּ', כַּמְבֹאָר שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם, וְזֶה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה, בְּחִינַת נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל שֶׁדּוֹלֵק עַל-יְדֵי הַשֶּׁמֶן שֶׁל חֲנֻכָּה:

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנּוֹהֲגִין לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה בַּחֲנֻכָּה וְקוֹרִין אוֹתוֹ מְעוֹת חֲנֻכָּה, כִּי עִקַּר בְּחִינַת חֲנֻכָּה, דְּהַיְנוּ הַנֵּר חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל מְאֹד נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי עֲשִׁירוּת, וְעִקַּר הָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי צְדָקָה בִּבְחִינַת עַשֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בָּבָא בַּתְרָא טו), הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי מִתְבָּרֵךְ וְכוּ'. כִּי צְדָקָה הוּא בִּבְחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים, כִּי עַל-פִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע הָיָה רָאוּי שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה יֶחְסַר לוֹ, כִּי מְחַסֵּר מָמוֹנוֹ וְנוֹתֵן לֶעָנִי, אֲבָל בֶּאֱמֶת, אַדְּרַבָּא, כָּל מַה שֶּׁמּוֹסִיף וּמַרְבֶּה בִּצְדָקָה, נִתְוַסֵּף לוֹ בְּרָכָה גְּדוֹלָה בְּמָמוֹנוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי צְדָקָה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת יִרְאָה, וְעַל-כֵּן מַרְבִּין בִּצְדָקָה בַּחֲנֻכָּה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עֲשִׁירוּת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ הִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה, בְּחִינַת נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם וְכוּ' כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשִׁין בְּכֶסֶף, כִּי צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה עִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת בִּבְחִינַת יִרְאָה שֶׁהוּא הֵפֶךְ הֶבֶל הַיֹּפִי, כִּי צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִתֵּן עֵינָיו בְּנוֹי שֶׁלֹּא יִקָּחֶנָּה בִּשְׁבִיל יֹפִי, בְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי, רַק בִּבְחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל, שֶׁהוּא הֵפֶךְ הֶבֶל הַיֹּפִי, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. וְעִקַּר אֲחִיזַת הֶבֶל הַיֹּפִי הוּא בָּאִשָּׁה, וְעַל-כֵּן עִקַּר שִׁבְחָהּ הוּא עַל-יְדֵי יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "אִשָּׁה יִרְאַת ה'" וְכוּ', כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הֶבֶל הַיֹּפִי הַנֶּאֱחָז בָּהּ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אִשָּׁה זוֹנָה עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה כַּנַּ"ל. וְקֹדֶם שֶׁהִיא מִתְחַבֶּרֶת לְאִישׁ אֵין לָהּ שְׁלֵמוּת, וְאָז נֶאֱחָז בָּהּ עֲדַיִן בְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי, כִּי רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת וְכוּ', וְעִקַּר הַקִּנְיָן שֶׁקּוֹנֶה אוֹתָהּ בַּעְלָהּ בִּשְׁעַת חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין הוּא שֶׁרוֹצֶה לְיַחֲדָהּ אֵלָיו וּלְתַקְּנָהּ וּלְהַעֲלוֹתָהּ מִבְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי הַנִּמְשָׁךְ מֵאִשָּׁה זוֹנָה, וּלְהַעֲלוֹת לִבְחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה', כִּי עִקַּר עֲלִיָּתָהּ עַל יָדוֹ, כִּי הִיא עוֹלָה עִמּוֹ וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְעַל-כֵּן מְקַדְּשָׁהּ בְּכֶסֶף וְעַל-יְדֵי-זֶה קוֹנֶה אוֹתָהּ, כִּי הָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה, מִבְּחִינַת יִרְאָה, וְהֶבֶל הַיֹּפִי נִמְשָׁךְ מֵהֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ לָהּ מֵעֲשִׁירוּת שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי הַכֶּסֶף קִדּוּשִׁין שֶׁנּוֹתֵן לָהּ, עַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלֶה אוֹתָהּ לִבְחִינַת אֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה, בְּחִינַת יִרְאָה, כִּי מִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַכֶּסֶף וְהָעֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה מַכְנִיעַ מִמֶּנָּה בְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי, וּמַעֲלֶה אוֹתָהּ לִבְחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה', בְּחִינַת יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים, בְּחִינַת רְאֵה חַיִּים עִם הָאִשָּׁה וְכוּ'. כִּי בֶּאֱמֶת זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה הוּא בִּבְחִינַת יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים, כִּי הַזִּוּוּג הוּא בִּבְחִינַת הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, וְהוּא הֵפֶךְ הַהִתְבּוֹנְנוּת כַּנַּ"ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, וְהוּא הֵפֶךְ אֲרִיכוּת יָמִים, כִּי הוּא מְקַצֵּר הַחַיִּים וְהַדַּעַת, כִּי רֻבָּם מֵתִים מִתַּאֲוָה זוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חַכְמֵי הָרוֹפְאִים, כַּמּוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ בְּהִלְכוֹת צְנִיעוּת. וְכָל הַמְשֻׁגָּעִים וְחַסְרֵי דֵּעָה בָּאִים מִזֶּה כַּיָּדוּעַ לְחַכְמֵי הָרוֹפְאִים, וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן , עַל-יְדֵי זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כָּרָאוּי, עַל-יְדֵי-זֶה , אַדְּרַבָּא, נִתְוַסֵּף לוֹ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים בִּבְחִינַת רְאֵה חַיִּים עִם הָאִשָּׁה וְכוּ', וְזוֹכִין לְהִתְבּוֹנְנוּת יוֹתֵר עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא, כִּי מְקַבֵּל מֹחִין מִלְּמַעְלָה מַעְלָה כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה הוּא בִּבְחִינַת יִרְאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּיוֹסֵף הַצַּדִּיק, "אֶת הָאֱלֹקִים אֲנִי יָרֵא". וְעַל-יְדֵי הַכֶּסֶף קִדּוּשִׁין, בְּחִינַת עֲשִׁירוּת הַנִּמְשָׁךְ מִיִּרְאָה שֶׁנּוֹתֵן לָהּ, עַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלֶה אוֹתָהּ מִבְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי לִבְחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה', וְעַל-יְדֵי-זֶה קוֹנֶה אוֹתָהּ, כִּי אֲזַי עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַיִּרְאָה הִיא נַעֲשֵׂית בִּבְחִינַת רְשׁוּת הַיָּחִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה' הֵפֶךְ אִשָּׁה זוֹנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְשׁוּת הָרַבִּים כַּיָּדוּעַ. כִּי יִרְאָה הִיא בְּחִינַת בַּיִת, בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת יָרֵא שַׁבָּת, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, חֲבָל עַל דְּלֵית לֵיהּ דַּרְתָּא עַל מִי שֶׁאֵין בּוֹ יִרְאָה. כִּי מִקֹּדֶם הָיְתָה בִּבְחִינַת שָׂדֶה, בִּבְחִינַת כִּי בַּשָּדֶה מְצָאָהּ, שֶׁהִיא מְקוֹם הֶפְקֵר, בְּחִינַת רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הָאִשָּׁה זוֹנָה וְעַכְשָׁו מַעֲלֶה אוֹתָהּ מִבְּחִינַת שָׂדֶה, מִבְּחִינַת רְשׁוּת הָרַבִּים לִבְחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה', בְּחִינַת בַּיִת, בְּחִינַת רְשׁוּת הַיָּחִיד, בְּחִינַת כָּל כְּבוֹדָהּ בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה, וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַקִּדּוּשִׁין נִתְיַחֲדָה אֵלָיו וַאֲסוּרָה לְכָל הָעוֹלָם, כִּי נַעֲשֵׂית בִּבְחִינַת רְשׁוּת הַיָּחִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה' וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אָסוּר לָדוּר עִם אִשְׁתּוֹ בְּלֹא כְּתֻבָּה, כִּי צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ לָהּ עֲשִׁירוּת הַנִּמְשָׁךְ מִיִּרְאָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַזִּוּוּג בִּבְחִינַת יִרְאָה, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת הַבְּרִית כַּנַּ"ל:

נזכר בכתבי ברסלב

חיי מוהר״ן · מעלת תורתו וספריו הקדושים

(יז) אַחַר שֶׁמָּסַר הַתּוֹרָה פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ס' אָמַר שֶׁהָיְתָה חֲתֻנָּה יָפָה "סֶע גִּיוֶוען אַשֵׁיין חֲתֻנְקַלֶע" וְהָיָה רָאוּי לְבַקֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם הַפָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה עַל הַחֲתֻנָּה. אָמַרְתִּי לוֹ בְּוַדַּאי הָיָה בְּכָאן. הֵשִׁיב מִן הַסְּתָם: (אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר אָז לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַחֲזִיק אוֹתָם בְּעִנְיַן אֲמִירַת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת וְלֹא יֵדְעוּ בֵּין יוֹם לְלַיְלָה כְּלָל, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכוּ' (שְׁמוֹת טו)):

ימי מוהרנ״ת · חלק ראשון

כוכבי אור · שיחות וספורים

בַּמַּעֲשֶׂה הָרִאשׁוֹנָה מֵאֲבֵדַת בַּת מֶלֶךְ. כְּבָר כָּתַבְתִּי קְצָת רְמָזִים בְּבֵאוּר הַמַּאֲמָר שֶׁבְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ס' (פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן) וְעַיֵּן שָׁם:

פסוקים ומאמרי חז״ל

פסוקים

דברי הימיםא יב: וּמֵֽחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת לָבוֹא לְהַמְלִיךְ אֶת־דָּוִֽיד׃ וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַֽעִתִּים לָדַעַת מַה־יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם וְכׇל־אֲחֵיהֶם עַל־פִּיהֶֽם׃ מִזְּבֻלוּן יוֹצְאֵי צָבָא עֹרְכֵי מִלְחָמָה בְּכׇל־כְּלֵי מִלְחָמָה חֲמִשִּׁים אָלֶף וְלַעֲדֹר בְּלֹא־לֵב וָלֵֽב׃

בראשית מ״ט:י״ד: יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַֽמִּשְׁפְּתָֽיִם׃

שמות ל״ד:א׳: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה פְּסׇל־לְךָ שְׁנֵֽי־לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל־הַלֻּחֹת אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל־הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ׃

בראשית כ״ד:א׳: וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַֽיהֹוָה בֵּרַךְ אֶת־אַבְרָהָם בַּכֹּֽל׃

תהילים קי״ט:ק׳: מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָֽרְתִּי׃

משלי י׳:כ״ז: יִרְאַת יְהֹוָה תּוֹסִיף יָמִים וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹֽרְנָה׃

ישעיהו ל״ג:ו׳: וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חׇכְמַת וָדָעַת יִרְאַת יְהֹוָה הִיא אוֹצָרֽוֹ׃

משלי ל״א:ל׳: שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת־יְהֹוָה הִיא תִתְהַלָּֽל׃

בראשית כ׳:י״א: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין־יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל־דְּבַר אִשְׁתִּֽי׃

משלי ו׳:כ״ו: כִּי בְעַד־אִשָּׁה זוֹנָה עַֽד־כִּכַּר־לָחֶם וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצֽוּד׃

תהילים קמ״ד:ד׳: אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵֽר׃

דברים כ״ח:י״ב: יִפְתַּח יְהֹוָה לְךָ אֶת־אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת־הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַֽר־אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כׇּל־מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶֽה׃

איוב ל״ז:י׳: מִנִּשְׁמַת־אֵל יִתֶּן־קָרַח וְרֹחַב מַיִם בְּמוּצָֽק׃

משלי י״ח:י״א: הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּתֽוֹ׃

איוב ל״ז:ו׳: כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא־אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּֽוֹ׃

ירמיהו י״ד:כ״ב: הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁמִים וְאִם־הַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ רְבִבִים הֲלֹא אַתָּה־הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וּנְקַוֶּה־לָּךְ כִּֽי־אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת־כׇּל־אֵֽלֶּה׃

משלי י״ג:י״א: הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט וְקֹבֵץ עַל־יָד יַרְבֶּֽה׃

איוב ל״ב:ח׳: אָכֵן רוּחַ־הִיא בֶאֱנוֹשׁ וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵֽם׃

משלי כ׳:כ״ז: נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כׇּל־חַדְרֵי־בָֽטֶן׃

משלי י״ט:י״ד: בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵיְהֹוָה אִשָּׁה מַשְׂכָּֽלֶת׃

בראשית יד: וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל־מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל־יְהֹוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָֽרֶץ׃ אִם־מִחוּט וְעַד שְׂרֽוֹךְ־נַעַל וְאִם־אֶקַּח מִכׇּל־אֲשֶׁר־לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת־אַבְרָֽם׃ בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָֽכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָֽאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָֽם׃

שמות ל׳:ט״ו: הֶֽעָשִׁיר לֹֽא־יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִֽמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת־תְּרוּמַת יְהֹוָה לְכַפֵּר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶֽם׃

איוב כ״ח:ד׳: פָּרַץ נַחַל מֵֽעִם־גָּר הַֽנִּשְׁכָּחִים מִנִּי־רָגֶל דַּלּוּ מֵאֱנוֹשׁ נָֽעוּ׃

דברים ל״ג:י״ח: וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶֽיךָ׃

איוב יב: אוֹ שִׂיחַ לָאָרֶץ וְתֹרֶךָּ וִיסַפְּרוּ לְךָ דְּגֵי הַיָּֽם׃ מִי לֹא־יָדַע בְּכׇל־אֵלֶּה כִּי יַד־יְהֹוָה עָשְׂתָה זֹּֽאת׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כׇּל־חָי וְרוּחַ כׇּל־בְּשַׂר־אִֽישׁ׃

תהילים מ״ח:ז׳: רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָֽה׃

בראשית כ״א:ז׳: וַתֹּאמֶר מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה כִּֽי־יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָֽיו׃

קהלת ז: טוֹבָה חׇכְמָה עִֽם־נַחֲלָה וְיֹתֵר לְרֹאֵי הַשָּֽׁמֶשׁ׃ כִּי בְּצֵל הַֽחׇכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף וְיִתְרוֹן דַּעַת הַֽחׇכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶֽיהָ׃ רְאֵה אֶת־מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתֽוֹ׃

קהלת ח׳:א׳: מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר חׇכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּֽא׃

רות ג׳:ז׳: וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה וַתָּבֹא בַלָּט וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּֽב׃

נחמיה ב׳:ב׳: וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ מַדּוּעַ פָּנֶיךָ רָעִים וְאַתָּה אֵֽינְךָ חוֹלֶה אֵין זֶה כִּי־אִם רֹעַֽ לֵב וָאִירָא הַרְבֵּה מְאֹֽד׃

תהילים כ״ז:ח׳: לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת־פָּנֶיךָ יְהֹוָה אֲבַקֵּֽשׁ׃

תהילים י״ז:ט״ו: אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶֽךָ׃

איוב כ״ט:י״ד: צֶדֶק לָבַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁנִי כִּֽמְעִיל וְצָנִיף מִשְׁפָּטִֽי׃

איוב י״ד:כ׳: תִּתְקְפֵהוּ לָנֶצַח וַֽיַּהֲלֹךְ מְשַׁנֶּה פָנָיו וַֽתְּשַׁלְּחֵֽהוּ׃

חבקוק ג׳:ב׳: יְהֹוָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי יְהֹוָה פׇּֽעׇלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּֽוֹר׃

תהילים מ״ה:ב׳: רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִֽיר׃

משלי ג׳:ג׳: חֶסֶד וֶאֱמֶת אַֽל־יַעַזְבֻךָ קׇשְׁרֵם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶיךָ כׇּתְבֵם עַל־לוּחַ לִבֶּֽךָ׃

יחזקאל מ״ז:י״ב: וְעַל־הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל־שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כׇּל־עֵֽץ־מַאֲכָל לֹא־יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹֽא־יִתֹּם פִּרְיוֹ לׇחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן־הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים (והיו) [וְהָיָה] פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָֽה׃

משלי ל״א:ח׳: פְּתַח־פִּיךָ לְאִלֵּם אֶל־דִּין כׇּל־בְּנֵי חֲלֽוֹף׃

תהילים ק״ג:כ׳: בָּרְכוּ יְהֹוָה מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרֽוֹ׃

בראשית מ״ט:ג׳: רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָֽז׃

ישעיהו מ׳:ל״א: וְקוֹיֵ יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָֽפוּ׃

ירמיהו י״ב:ב׳: נְטַעְתָּם גַּם־שֹׁרָשׁוּ יֵלְכוּ גַּם־עָשׂוּ פֶרִי קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶֽם׃

משלי ל״א:י״א: בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָֽר׃

ישעיהו ל׳:י״ב: לָכֵן כֹּה אָמַר קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יַעַן מׇאׇסְכֶם בַּדָּבָר הַזֶּה וַֽתִּבְטְחוּ בְּעֹשֶׁק וְנָלוֹז וַתִּֽשָּׁעֲנוּ עָלָֽיו׃

מיכה ז׳:ה׳: אַל־תַּאֲמִינֽוּ בְרֵעַ אַֽל־תִּבְטְחוּ בְּאַלּוּף מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי־פִֽיךָ׃

איכה ג׳:כ״ט: יִתֵּן בֶּֽעָפָר פִּיהוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָֽה׃

ישעיהו כ״ט:ד׳: וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי וּמֵעָפָר תִּשַּׁח אִמְרָתֵךְ וְֽהָיָה כְּאוֹב מֵאֶרֶץ קוֹלֵךְ וּמֵעָפָר אִמְרָתֵךְ תְּצַפְצֵֽף׃

בראשית כ״ח:י״ד: וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כׇּל־מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶֽךָ׃

דניאל י״ב:ב׳: וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת־עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָֽם׃

בראשית ב׳:ז׳: וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת־הָֽאָדָם עָפָר מִן־הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָֽאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּֽה׃

תהילים ס״ט:כ״א: חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי וָאָנוּשָׁה וָאֲקַוֶּה לָנוּד וָאַיִן וְלַמְנַחֲמִים וְלֹא מָצָֽאתִי׃

משלי ו׳:א׳-ב׳: בְּנִי אִם־עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּֽיךָ׃ נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי־פִיךָ נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי־פִֽיךָ׃

משלי י׳:כ״א: שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים וֶאֱוִילִים בַּחֲסַר־לֵב יָמֽוּתוּ׃

תהלים קמו: אֲהַלְלָה יְהֹוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִֽי׃ אַל־תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָֽה׃ תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָֽיו׃

ישעיהו ס״ו:ט׳: הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלֹא אוֹלִיד יֹאמַר יְהֹוָה אִם־אֲנִי הַמּוֹלִיד וְעָצַרְתִּי אָמַר אֱלֹהָֽיִךְ׃

עמוס ג׳:ו׳: אִם־יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ אִם־תִּֽהְיֶה רָעָה בְּעִיר וַיהֹוָה לֹא עָשָֽׂה׃

תהילים קי״ח:ה׳: מִֽן־הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָֽהּ׃

ישעיהו ל׳:כ׳: וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ וְלֹא־יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת־מוֹרֶֽיךָ׃

קהלת י׳:כ׳: גַּם בְּמַדָּֽעֲךָ מֶלֶךְ אַל־תְּקַלֵּל וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל־תְּקַלֵּל עָשִׁיר כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת־הַקּוֹל וּבַעַל (הכנפים) [כְּנָפַיִם] יַגֵּיד דָּבָֽר׃

מאמרי חז״ל ומדרש

אבות פ"ג: …הַזֹּאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁבִּפְשָׁטֵי אוֹרַיְתָא "אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה"… (המאמר בהקשרו — במקור)

גיטין נט ועיין ב"מ פה: …כָּל הַתַּלְמוּד, שֶׁגַּם־כֵּן הָיוּ עֲשִׁירִים גְּדוֹלִים מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה… (המאמר בהקשרו — במקור)

ב"ב יד: דִּילְמָא שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם, וְאַחַת יוֹצֵא זָנָב. מֵיתִיבִי: אָרוֹן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה – אַמָּתַיִם וָחֵצִי אׇרְכּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי רׇחְבּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי קוֹמָתוֹ – בְּאַמָּה בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים. וְהַלּוּחוֹת – אׇרְכָּן שִׁשָּׁה, וְרׇחְבָּן שִׁשָּׁה, וְעׇבְיָין שְׁלֹשָׁה; מוּנָּחוֹת כְּנֶגֶד אׇרְכּוֹ שֶׁל אָרוֹן. כַּמָּה לוּחוֹת אוֹכְלוֹת בָּאָרוֹן – שְׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים. נִשְׁתַּיְּירוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. צֵא מֵהֶן טֶפַח – חֶצְיוֹ לְכוֹתֶל זֶה וְחֶצְיוֹ לְכוֹתֶל זֶה – נִשְׁתַּיְּירוּ שָׁם שְׁנֵי טְפָחִים, שֶׁבָּהֶן סֵפֶר תּוֹרָה מוּנָּח.

ברכות סא: מַאי דִּכְתִיב ״וַיִּבֶן ה׳ אֶת הַצֵּלָע״? מְלַמֵּד שֶׁקִּלְּעָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה, וֶהֱבִיאָהּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן — שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לְקַלָּעִיתָא ״בַּנָּיְיתָא״. דָּבָר אַחֵר: ״וַיִּבֶן״, אָמַר רַב חִסְדָּא, וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: מְלַמֵּד שֶׁבְּנָאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה כְּבִנְיַן אוֹצָר, מָה אוֹצָר זֶה קָצָר מִלְּמַעְלָה וְרָחָב מִלְּמַטָּה כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַפֵּירוֹת, אַף אִשָּׁה קְצָרָה מִלְּמַעְלָה וּרְחָבָה מִלְּמַטָּה כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַוָּלָד. ״וַיְבִיאֶהָ אֶל הָאָדָם״, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁנַּעֲשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹשְׁבִין לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, מִכָּאן לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיַּחֲזוֹר גָּדוֹל עִם קָטָן בְּשׁוֹשְׁבִינוּת, וְאַל יֵרַע לוֹ. וּלְמַאן דְּאָמַר ״פַּרְצוּף״, הֵי מִינַּיְיהוּ סַגִּי בְּרֵישָׁא? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק:

שבת פח: …חֶלְקֵי הַלִּמּוּד, שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קַוִּין, הַיְנוּ בְּחִינַת אוֹרַיְתָא תְּלִיתָאָה… (המאמר בהקשרו — במקור)

ב"מ מב: וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: לְעוֹלָם יְהֵא כַּסְפּוֹ שֶׁל אָדָם מָצוּי בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ״. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: לְעוֹלָם יַשְׁלִישׁ אָדָם אֶת מְעוֹתָיו, שְׁלִישׁ בְּקַרְקַע, וּשְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא, וּשְׁלִישׁ תַּחַת יָדוֹ. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר:

סנהדרין עד:: ״הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת״. מָה לְהַלָּן עֲשָׂרָה וְכוּלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, אַף כָּאן עֲשָׂרָה וְכוּלְּהוּ יִשְׂרָאֵל. וְהָא אֶסְתֵּר פַּרְהֶסְיָא הֲוַאי? אָמַר אַבָּיֵי: אֶסְתֵּר קַרְקַע עוֹלָם הָיְתָה. רָבָא אָמַר: הֲנָאַת עַצְמָן שָׁאנֵי. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הָנֵי קְוָואקֵי וְדֵימוֹנִיקֵי הֵיכִי יָהֲבִינַן לְהוּ? אֶלָּא הֲנָאַת עַצְמָן שָׁאנֵי.

ראש השנה יא.: בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּטְלָה עֲבוֹדָה מֵאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ, בְּתִשְׁרִי עֲתִידִין לִיגָּאֵל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּנִיסָן נוֹלְדוּ אָבוֹת, בְּנִיסָן מֵתוּ אָבוֹת, בְּפֶסַח נוֹלַד יִצְחָק, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִין, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּטְלָה עֲבוֹדָה מֵאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ בְּנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁבְּתִשְׁרִי נִבְרָא הָעוֹלָם — שֶׁנֶּאֱמַר:

כתובות צו: אָמַר רַב אָשֵׁי: וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ נָמֵי, לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא מַנַּח תְּפִלִּין, אֲבָל מַנַּח תְּפִלִּין — לֵית לַן בַּהּ. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַמּוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ — כְּאִילּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד״. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אוֹמֵר: אַף פּוֹרֵק מִמֶּנּוּ יִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר:

חולין קלג: וְאֶלָּא מַאי טַעְמָא אַקְרְיֻין הָכִי? כְּלַפֵּי רָבָא! וְלַקְרְיוּהּ לְרָבָא? רָבָא נָזוּף הֲוָה. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב דִּימִי: וּפְשָׁטֵיהּ דִּקְרָא בְּמַאי כְּתִיב? אֲמַר לֵיהּ: בְּשׁוֹנֶה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כׇּל הַשּׁוֹנֶה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן – נוֹפֵל בְּגֵיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר ״כׇּל חֹשֶׁךְ טָמוּן לִצְפּוּנָיו תְּאׇכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח יֵרַע שָׂרִיד בְּאׇהֳלוֹ״, וְאֵין ״שָׂרִיד״ אֶלָּא תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה׳ קֹרֵא״. אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב:

שבת קח: רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עׇרְלָתוֹ״ — מְקוֹם שֶׁנִּיכָּר בֵּין זַכְרוּת לְנַקְבוּת. תָּנוּ רַבָּנַן: כּוֹתְבִין תְּפִילִּין עַל גַּבֵּי עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וְעַל גַּבֵּי עוֹר חַיָּה טְהוֹרָה, וְעַל גַּבֵּי עוֹר נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שֶׁלָּהֶן. וְנִכְרָכוֹת בְּשַׂעֲרָן וְנִתְפָּרוֹת בְּגִידָן, וַהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי שֶׁהַתְּפִילִּין נִכְרָכוֹת בְּשַׂעֲרָן וְנִתְפָּרוֹת בְּגִידָן. אֲבָל אֵין כּוֹתְבִין לֹא עַל גַּבֵּי עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה, וְלֹא עַל גַּבֵּי עוֹר חַיָּה טְמֵאָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר עַל גַּבֵּי עוֹר נְבֵלָה וּטְרֵפָה שֶׁלָּהֶן. וְאֵין נִכְרָכוֹת בְּשַׂעֲרָן, וְאֵין נִתְפָּרוֹת בְּגִידָן.

סנהדרין צט:: אַף מְקָרֵב אֶת הַגְּאוּלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה״. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל הַמְלַמֵּד אֶת בֶּן חֲבֵירוֹ תּוֹרָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ עֲשָׂאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֵת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן״. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּאִילּוּ עֲשָׂאָן לְדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ע"ז יט:: ״כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה״ — זֶה תַּלְמִיד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה, ״וַעֲצֻמִים כׇּל הֲרוּגֶיהָ״ — זֶה תַּלְמִיד שֶׁהִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וְאֵינוֹ מוֹרֶה. וְעַד כַּמָּה? עַד אַרְבְּעִין שְׁנִין. וְהָא רָבָא אוֹרִי! הָתָם בְּשָׁוִין. ״וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל״, אָמַר רַב אַחָא בַּר אַדָּא אָמַר רַב, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב אַחָא בַּר אַבָּא אָמַר רַב הַמְנוּנָא אָמַר רַב: שֶׁאֲפִילּוּ שִׂיחַת חוּלִּין שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צְרִיכָה תַּלְמוּד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל״. ״וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ״, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי:

סנהדרין ק: …ח) פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'. אַמַּאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַה', מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ. מַא… (המאמר בהקשרו — במקור)

עירובין נד: מַאי דִּכְתִיב ״לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבּוֹשֶׂם״, אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כַּעֲרוּגָה זוֹ שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין בָּהּ, וּכְבוֹשֶׂם זֶה שֶׁהַכֹּל מִתְבַּשְּׂמִין בָּהּ — תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים, וְאִם לָאו — אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים. וְאָמַר רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר): מַאי דִּכְתִיב ״לוּחוֹת אֶבֶן״, אִם אָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ אֶת לְחָיָיו כְּאֶבֶן זוֹ שֶׁאֵינָהּ נִמְחֵית — תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים בְּיָדוֹ, וְאִם לָאו — אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים בְּיָדוֹ. וְאָמַר רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר): מַאי דִּכְתִיב ״חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת״, אִלְמָלֵי לֹא נִשְׁתַּבְּרוּ לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת — לֹא נִשְׁתַּכְּחָה תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: אֵין כׇּל אוּמָּה וְלָשׁוֹן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר:

תענית כג: אֲמַר לֵיהּ: שְׁמַע מִינַּהּ דִּנְיַימִי שִׁבְעִין שְׁנִין. חֲזָא לַחֲמָרְ[תֵּ]יהּ דְּאִתְיְילִידָא לַיהּ רַמְכֵי רַמְכֵי. אֲזַל לְבֵיתֵיהּ אֲמַר לְהוּ: בְּרֵיהּ דְּחוֹנִי הַמְעַגֵּל מִי קַיָּים? אֲמַרוּ לֵיהּ: בְּרֵיהּ לֵיתֵאּ, בַּר בְּרֵיהּ אִיתֵאּ. אֲמַר לְהוּ:

מגילה י:: ״וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם וְגוֹ׳ וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד נְאֻם ה׳״. ״שֵׁם״ — זֶה הַכְּתָב, ״שְׁאָר״ — זֶה לְשׁוֹן, ״נִין״ — זֶה מַלְכוּת, ״וָנֶכֶד״ — זוֹ וַשְׁתִּי. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, פָּתַח לַהּ פִּיתְחָא לְהַאי פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ וְתַחַת הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַס״. ״תַּחַת הַנַּעֲצוּץ״ — תַּחַת הָמָן הָרָשָׁע שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִיב: ״וּבְכֹל הַנַּעֲצוּצִים וּבְכֹל הַנַּהֲלוֹלִים״. ״יַעֲלֶה בְּרוֹשׁ״ — זֶה מָרְדֳּכַי שֶׁנִּקְרָא רֹאשׁ לְכׇל הַבְּשָׂמִים, שֶׁנֶּאֱמַר:

מ"ר אמור פ' כט: וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר, לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל, לְמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל לְמִצְוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (ויקרא כג, כב): לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה פָּתַח (תהלים פא, ד): תִּקְעוּ בַּחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, וְכִי כָּל הֶחֳדָשִׁים אֵינָן חֹדֶשׁ אֶלָּא בַּכֶּסֶה, וְכָל הֶחֳדָשִׁים אֵינָן נִכְסִין אֶלָּא לְיוֹם חַגֵּנוּ, וַהֲלוֹא נִיסָן חֹדֶשׁ נִכְסֶה וְיֵשׁ לוֹ חַג בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֶלָּא אֵיזֶהוּ חֹדֶשׁ שֶׁנִּכְסֶה וְיֵשׁ לוֹ חַג, וְחַגּוֹ בֶּן יוֹמוֹ, אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, בְּחֹדֶשׁ זֶה תְּחַדְּשׁוּ מַעֲשֵׂיכֶם בַּשּׁוֹפָר, בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה שַׁפְּרוּ מַעֲשֵׂיכֶם. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִם שִׁפַּרְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם הֲרֵינִי נַעֲשָׂה לָכֶם כַּשּׁוֹפָר הַזֶּה, מַה שּׁוֹפָר זֶה מַכְנִיס בָּזוֹ וּמוֹצִיא בָּזוֹ, כָּךְ אֲנִי עוֹמֵד מִכִּסֵּא הַדִּין וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וְהוֹפֵךְ לָכֶם מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים, אֵימָתַי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בֶּן רַבִּי חֲנִינָא פָּתַח (ישעיה מח, יז): כֹּה אָמַר ה' גֹּאַלְךָ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל, מְסַקֵּד לָךְ כְּמָה דְהָדֵין מְסָאסָא מְסַקֵּד לַהֲדָא פָּרָתָא, שָׁלשׁ שֵׁמוֹת נִקְרָא לוֹ, מַלְמַד, מַרְדֵּעַ, דָּרְבָן.

מאמרי הזוהר

זוהר תצוה קפו:: וְזֶּה נִקְרָא דִין עֶּלְיֹון עַל הָעֹולָם הַזֶּה, ּומִשּום שֶּהּוא דַרְגָה שְבִיעִית, לֹא גֹוזְרִים גְזֵרָה עַל בֶּן אָדָם .אֶּלָא מֵעֶּשְרִים שָנָה וָמַעְלָה דף קפ''ו ע''ב אַשְגַח הַאי סָבָא בַרִבִי שִמְעֹון, וְחָמָא לֵיּה דְזַלְגִין עֵינֹוי דִמְעִין. אָמַר רִבִי שִמְעֹון, אִי הִיא שְבִיעָאָה, אֲמַאי )(דף קפ''ו ע''ב מֵעֶּשְרִין שְנִין ּולְעֵילָא. אָמַר .לֵיּה, זַכָאָה מַאן דְמַלִיל עַל אּודְנִין דְשַמְעִין .הִסְתַכֵל הַזָקֵן הַזֶּה בְרַבִי שִמְעֹון, וְרָאָה אֹותֹו שֶּזֹולְגֹות עֵינָיו דְמָעֹות ְאָמַר רַבִי שִמְעֹון, אִם הִיא שְבִיעִית, מַדּועַ מֵעֶּש רִים שָנָה וָמַעְלָה? אָמַר .לֹו, אַשְרֵי מִי שֶּמְדַבֵר עַל אָזְנַיִם שֹומְעֹות תָא חֲזֵי, בֵי דִינָא דִלְתַתָא בְאַרְעָא, לָא גַזְרִין…

מקורות נוספים: תיקון יג דף כז: · מדרש רבה בראשית פרשה נג · מדרש רבה בראשית פרשה מח

תורה ס׳ — פתח רבי שמעון ואמר