תורה נ׳ — כל הפוגם בברית

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. הצילה מחרב נפשי — תיקון הברית וכל עצמותי תאמרנה מול הכלב האוכל את התפילה

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי, מִיַּד כֶּלֶב וְכוּ': (תהילים כ״ב:כ״א)

כִּי כָּל הַפּוֹגֵם בַּבְּרִית, אֵין יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בִּבְחִינַת: כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה (תהילים ל״ה:י׳); וּכְשֶׁאֵין מִתְפַּלֵּל בִּבְחִינַת: "כָּל עַצְמוֹתַי", אֲזַי כַּלְבָּא נָחֵת וְאָכֵל קָרְבָּנוֹ, הַיְנוּ תְּפִלָּתוֹ. וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל וְטוֹעֵם מְתִיקוּת בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, זֹאת הַבְּחִינָה נִקְרֵאת: כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה.

וְאֵין יָכוֹל לִטְעֹם מְתִיקוּת בַּתְּפִלָּה אֶלָּא כְּשֶׁתִּקֵּן פְּגַם הַבְּרִית, כִּי מַיִּין מְתִיקִין זֶה בְּחִינַת מַיִּין דְּדַכְיָן, זֶרַע קֹדֶשׁ, שְׁמִירַת הַבְּרִית.

וּמִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מַיִּין מְתִיקִין, אֲזַי דִּבּוּרָיו מְתוּקִים וְטוֹבִים, וּכְשֶׁיּוֹצְאִים מִפִּיו וּמַשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ברכות טו): הַשְׁמַע לְאָזְנְךָ וְכוּ', אֲזַי נִכְנָסִים מְתִיקוּת הַמַּיִּין לְתוֹךְ עַצְמוֹתָיו, בִּבְחִינַת (משלי ט״ו:ל׳): וּשְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם.

וּכְשֶׁעֲצָמוֹת מַרְגִּישִׁין מְתִיקוּת הַדִּבּוּרִים, זֶה בְּחִינַת: כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה; וְאָז אַרְיֵה נָחֵת וְאָכֵל קֻרְבָּנֵהּ, כִּי עֶצֶם זֶה בְּחִינַת אַרְיֵה (כ"ש בתיקונים תיקון ג' בהי"א תיקונים אחרונים):

אֲבָל מִי שֶׁפָּגַם בִּבְרִיתוֹ, הוּא בִּבְחִינַת מַיִּין מְרִירִין, בִּבְחִינַת (שמות ט״ו:כ״ג): וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה; מַיִּין מְסָאֳבִין, זֶרַע טָמֵא – אֲזַי אֵין יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בִּבְחִינַת: כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה,

וְאָז כַּלְבָּא נָחֵת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִּין מְרִירִין, שֶׁצּוֹוֵחַ הַב הַב. וְהוּא בְּחִינַת מָרָה דְּאִית לָהּ תְּרֵי פִּיּוֹת, וְהוּא בְּחִינַת: חֶרֶב פִּיּוֹת (משלי ה׳:ד׳), בְּחִינַת גֵּיהִנֹּם דְּאִית לָהּ תְּרֵי בָּנוֹת שֶׁצּוֹוְחִין הַב הַב (כמו שכתוב בתיקונים שם).

וְזֶה בְּחִינַת חוֹלַאַת שֶׁקּוֹרִין "בְּרֶעכֶנִישׁ" רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁשּׁוֹבֵר עֲצָמוֹת שֶׁל אָדָם, וְזֶה מֵחֲמַת קִלְקוּל הַמֹּחַ שֶׁבָּעֲצָמוֹת, בְּחִינַת מַיִּין מְסָאֳבִין, מַיִּין מְרִירִין, שֶׁבָּא הַחוֹלַאַת הַזֹּאת מֵחֲמַת תַּאֲוַת נִאוּף.

וְזֶה שֶׁנִּצְטַוִּינוּ בְּקָרְבַּן פֶּסַח (שמות י״ב:מ״ו): וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ, (וְכָתוּב בַּזֹּהַר (בא דף מא:): שֶׁהָיוּ מְקַיְּמִין בָּעֲצָמוֹת לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אוֹתוֹ, וְזֶה הָיָה קָשֶׁה מְאֹד לְהַמִּצְרִים, עַיֵּן שָׁם), כְּדֵי שֶׁיַּבְחִינוּ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֶת עַצְמוֹ אִם בְּרִיתוֹ עַל תִּקּוּנוֹ. כִּי בַּפֶּסַח כְּתִיב בּוֹ (שם): וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ, כִּי עִקַּר הַפֶּסַח תָּלוּי בְּמִצְוַת מִילָה, כַּיָּדוּעַ. וּכְשֶׁהִשְׁלִיכוּ אֶת עַצְמוֹתָיו לַכְּלָבִים, וְרָאוּ אִם שָׁלְטוּ בָּהֶם הַכְּלָבִים, חַס וְשָׁלוֹם, הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁאֵין הַבְּרִית, חַס וְשָׁלוֹם, עַל תִּקּוּנוֹ.

וְזֶה מַה דְּאִיתָא בַּזֹּהַר (פ' קדושים דף פ.): אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד – לְעִנְיַן טֻמְאַת הַבְּרִית – אֵין הָבִין; וּמֵבִיא הַפָּסוּק: וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ, עַיֵּן שָׁם.

בְּכֵן מִי שֶׁפָּגַם בִּבְרִיתוֹ, יִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִכְּלָבִים וּמֵחֶרֶב.

וְזֶה: הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי וּמִיַּד כֶּלֶב; אֲבָל: הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה. הַיְנוּ, כְּשֶׁאַרְיֵה יֹאכַל קָרְבָּנִי, זֶה לִי לִישׁוּעָה. וְזֶהוּ אֵצֶל חֶרֶב וְכֶלֶב כָּתוּב לְשׁוֹן הַצָּלָה, וְאֵצֶל אַרְיֵה כְּתִיב יְשׁוּעָה.

ב. כלב, חרב ואריה — עזי הפנים החולקים על תפילת מי שלא תיקן בריתו

וְדַע שֶׁעַזֵּי פָּנִים שֶׁיֵּשׁ בַּדּוֹר, הֵן הֵן הַכְּלָבִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ו:י״א): וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ; וְהֵן עוֹמְדִין וְחוֹלְקִים עַל תְּפִלַּת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעֲדַיִן לֹא תִּקֵּן בְּרִיתוֹ בִּשְׁלֵמוּת.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית יא:): צוֹרְבָא מֵרַבָּנָן דִּיתִיב בְּתַעֲנִיתָא, לֵיכוּל כַּלְבָּא שִׁירוּתָא. כִּי בְּוַדַּאי הַצַּדִּיק אֲכִילָתוֹ הִיא יְקַר הָעֵרֶךְ, כִּי מַשְׂבִּיעַ אֶת נֶפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י״ג:כ״ה): צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ.

וְהַאי צוֹרְבָא מֵרַבָּנָן דְּמַרְעִיב אֶת נַפְשׁוֹ, וְאֵין יוֹדֵעַ לְהַשְׂבִּיעַ נַפְשׁוֹ, בִּשְׁבִיל זֶה לֵיכוּל כַּלְבָּא שִׁירוּתָא, שֶׁגַּם בָּהֶם כְּתִיב: לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה, כִּי גַּם הוּא אֵין יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַשְׂבִּיעַ אֶת נַפְשׁוֹ הַיְקָרָה: וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא כֶּלֶב בְּשֵׁם שֵׁגָל ר"ה ד), כִּי הוּא בָּא עַל תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל כַּנַּ"ל:

וְדַוְקָא שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת וּמִתְעַנֶּה, אֲזַי לֵיכוּל כַּלְבָּא שִׁירוּתָא, אֲבָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת, בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת, וּמִצְוָה הוּא.

וְזֶה בְּחִינַת דִּיתִיב בְּתַעֲנִיתָא – יְתִיב דַּיְקָא, יְתִיב הוּא מוֹרֶה עַל הַדָּבָר שֶׁאֵין מִשְׁתַּנֶּה, כַּמּוּבָא: (עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ זַ"ל)

קיצור ליקוטי מוהר״ן

1. אכָּל הַפּוֹגֵם בִּבְרִית אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בִּבְחִינַת: ''כָּל עַצְמתַי תּאמַרְנָה'' (תְּהִלִּים ל''ה י) הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִטְעם מְתִיקוּת בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה נִקְרֵאת ''כָּל עַצְמתַי תּאמַרְנָה''. כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעם מְתִיקוּת בַּתְּפִלָּה אֶלָּא כְּשֶׁתִּקֵּן פְּגַם הַבְּרִית:
2. במִי שֶׁפָּגַם בִּבְרִיתוֹ הוּא בְּחִינַת מַיִן מְרִירִין מַיִן מְסָאֲבִין זֶרַע טָמֵא. וַאֲזַי אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בִּבְחִינַת ''כָּל עַצְמתַי תּאמַרְנָה'' כַּנַּ''ל וְאָז כַּלְבָּא נָחֵית לֶאֱכל קָרְבָּנוֹ הַיְנוּ תְּפִלָּתוֹ וְהוּא בְּחִינַת מָרָה בְּחִינַת חֶרֶב בְּחִינַת גֵּיהִנּם. אֲבָל כְּשֶׁמְּתַקֵּן הַבְּרִית אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת מַיִן מְתִיקִין מַיִן דְּדַכְיָן זֶרַע קדֶשׁ וַאֲזַי דִּבּוּרָיו מְתוּקִים וְטוֹבִים. וּכְשֶׁיּוֹצְאִים מִפִּיו וּמַשְׁמִיעֵם לְאָזְנָיו אֲזַי נִכְנָסִים מְתִיקוּת הַדִּבּוּרִים לְתוֹךְ עַצְמוֹתָיו וַאֲזַי תְּפִלָּתוֹ בִּבְחִינַת ''כָּל עַצְמוֹתָי תּאמַרְנָה'' וְאָז אַרְיֵה נָחֵית לֶאֱכל קָרְבָּנוֹ:
3. גכָּל אֶחָד כְּפִי תִּקּוּן הַבְּרִית וּכְפִי הִתְקַשְּׁרוּתוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית כְּמוֹ כֵן הוּא יָכוֹל לִטְעם מְתִיקוּת בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה:
4. דמִי שֶׁפָּגַם בִּבְרִיתוֹ יִשְׁמר אֶת עַצְמוֹ מִכְּלָבִים וּמֵחֶרֶב:
5. הוְדַע שֶׁהָעַזֵּי פָּנִים שֶׁיֵּשׁ בַּדּוֹר הֵן הֵן הַכְּלָבִים וְהֵן הָעוֹמְדִים וְחוֹלְקִים עַל תְּפִלַּת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁעֲדַיִן לֹא תִּקֵּן בְּרִיתוֹ בִּשְׁלֵמוּת:
6. ווּמִזֶּה תָּבִין מִמֵּילָא כַּמָּה גָּדוֹל עֲווֹנָם שֶׁל הַחוֹלְקִים עַל תְּפִלַּת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְרוֹצִים לְבַלְבֵּל תְּפִלָּתוֹ כִּי הֵם נִקְרָאִים כְּלָבִים מַמָּשׁ בְּחִינַת: ''וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ'' (יְשַׁעְיָה נ''ו יא). כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁזֶּה הָאִישׁ שֶׁמִּתְפַּלֵּל לֹא זָכָה עֲדַיִן לְתִקּוּן הַבְּרִית וּמֵחֲמַת זֶה בָּא עָלָיו הַמַּחֲלֹקֶת הַזֹּאת שֶׁהִיא בְּחִינַת כַּלְבָּא נָחֵת וְכוּ' כַּנַּ''ל, אֲבָל הַחוֹלְקִים אֵינָם פְּטוּרִים מֵחֲמַת זֶה מעוֹנשים. כִּי הֵם עוֹקְרִים אֶת נַפְשָׁם מִן הַקְּדֻשָּׁה וּמַכְנִיסִים עַצְמָם לִהְיוֹת נִקְרָאִים בְּשֵׁם כְּלָבִים מַמָּשׁ עַל-יְדֵי שֶׁחוֹלְקִים עַל תְּפִלָּתוֹ אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא תִּקֵּן בְּרִיתוֹ בִּשְׁלֵמוּת וְכַנַּ''ל. כִּי בְּוַדַּאי הוּא צָרִיךְ לְיַגֵּעַ עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל כּחוֹ אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְגִּישׁ מְתִיקוּת בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה וְהַיְגִיעָה בְּעַצְמָהּ יְקָרָה מְאֹד (כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר) אֲבָל הַחוֹלְקִים הֵם בְּחִינַת כְּלָבִים מַמָּשׁ וְגָדוֹל עֲווֹנָם מִנְּשׂא כַּנַּ''ל:
7. זהַצַּדִּיק אֲכִילָתוֹ הִיא יְקַר הָעֵרֶךְ כִּי מַשְׂבִּיעַ אֶת הַנֶּפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה וְעַל כֵּן אָסוּר לוֹ לְהִתְעַנּוֹת אֲבָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת צָרִיךְ בְּוַדַּאי לְהִתְעַנּוֹת וּמִצְוָה הִיא:
8. חהַחוֹלַאַת שֶׁל שְׁבִירַת עֲצָמוֹת (שֶׁקּוֹרִין בְּרֶעכֶנִישׁ) רַחֲמָנָא לִצְלָן בָּאָה מֵחֲמַת תַּאֲוַת נִאוּף:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה נ - הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב]הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי. הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי. כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַצִּילֵנִי מִפְּגַם הַבְּרִית, הַצִּילֵנִי מִבְּאֵר שַׁחַת מִטִּיט הַיָּוֵן, הַצִּילֵנִי מִדִּין גֵּהִינֹּם הַקָּשֶּׁה הַמַּגִּיעַ עַל פְּגָם הַבְּרִית חַס וְשָׁלוֹם.

חוּס וַחֲמֹל עָלַי, זְכוֹר רַחֲמֶיךָ יְהֹוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה.

זְכֹר וְרַחֵם וְהַצֵּל וְהוֹשִׁיעָה אֶת נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה מִן הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ הַצַּעַר וְהָרַחֲמָנוּת שֶׁיֵּשׁ עַל מִי שֶׁפָּגַם בִּבְרִיתוֹ חַס וְשָׁלוֹם וְלֹא זָכָה לְתַקֵּן בְּחַיָּיו, שֶׁיּוֹרֵד לַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל שְׁאוֹל בְּאֵין עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְשַׁעֵר בְּדַעְתֵּנוּ עֹצֶם הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים מְאֹד מְאֹד וְעֹצֶם הָרַחֲמָנוּת שֶׁעָלָיו,

רַק אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ זֹאת. וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁשָּׁם בְּעַלְמָא דְאָתֵי אֵין מוֹעִיל שׁוּם רַחֲמָנוּת בָּעוֹלָם, כִּי שָׁם אֵין אַתָּה וַתְּרָן כְּלָל, וְעִקָּר הָרַחֲמָנוּת שֶׁלְּךָ הוּא מַה שֶּׁאַתָּה חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח, וְאַתָּה שׁוֹלֵחַ וּמַזְמִין הִרְהוּרֵי תְשׁוּבָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וְאַתָּה פּוֹשֵׁט יָד לְקַבֵּל שָׁבִים, וְאַתָּה מְסַיֵּעַ וְעוֹזֵר לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת לְכָל הַבָּאִים לִטָּהֵר.

עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, הַצּוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, חוּס וַחֲמֹל עַל נַפְשִׁי הַיְקָרָה, חוּס וַחֲמֹל עָלַי, חוּס וְחָנֵּנִי וּפְדֵנִי מִפְּגַם הַבְּרִית. הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה אִנָּצְלָה מִשּׂוֹנְאַי וּמִמַּעֲמַקֵּי מָיִם. אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבּוֹלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ.

הַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ מִמְּרִירוּת חַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת דְּאִית לָהּ תְּרֵי פִיּוֹת, הַצִּילֵנִי מִן הַמַּלְאֲכֵי חַבָּלָה הַקָּשִׁים וְהָאַכְזָרִיִּים הַנִּקְרָאִים כְּלָבִים, הַטּוֹרְפִים נַפְשׁוֹ שֶׁל הַפּוֹגֵם בַּבְּרִית חַס וְשָׁלוֹם, וּמוֹלִיכִין אוֹתוֹ לְגֵיהִנֹּם וְצוֹוְחִין הַב־הַב,

הַצִּילֵנִי מִפַּחְדָּם הַקָּשֶׁה, הַצִּילֵנִי מִדִּינָם הַקָּשֶׁה, מִדִּינָם הַמַּר בְּתַכְלִית הַמְּרִירוּת, הַצִּילֵנִי מִמַּיִין מְרִירִין מִמַּיִין מְסָאֲבִין. חוּס וַחֲמֹל, חוּס וְרַחֵם, חוּס וְהַצֵּל, חוּס וּפְדֵה נַפְשִׁי הָעֲשׁוּקָה מְאֹד, וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי מֵעַתָּה שֶׁלֹּא אֶפְגֹּם עוֹד בִּבְרִיתִי כְּלָל, הֵן בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, הֵן בִּרְאִיָּה וּבִשְׁמִיעָה וּבִשְׁאָר חוּשִׁים, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן,

וְלֹא אָתוּר אַחַר לְבָבִי וְאַחַר עֵינַי, וְלֹא אֵלֵךְ עוֹד בִּשְׁרִירוּת לִבִּי, וְתִתֶּן לִי כֹּחַ וּגְבוּרָה מֵאִתְּךָ לְשַׁבֵּר אֶת יִצְרִי הָרָע וְלִכְבֹּשׁ אֶת תַּאֲוָתִי, וְתִתֶּן לִי יֵצֶר טוֹב, וְיִהְיֶה לְבָבִי בִּרְשׁוּתִי:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חוּס וְרַחֵם עָלַי, חוּס וְחָנֵּנִי, חָנֵּנִי יְהֹוָה חָנֵּנִי כִּי רַב שָׂבַעְתִּי בוּז, רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשִׁי הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים, רַבַּת שָׂבַעְתִּי מְרִירוּת תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו.

הָשַׁע מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִי הָשַׁע מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה מְעַט, בַּעֲמַל יָדְךָ אַל תִּבְעַט.

הֲרֵי אֲנִי עוֹמֵד לְפָנֶיךָ כְּעָנִי בַּפֶּתַח, כְּעֵין הָעֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו, כְּעֵין הַשָּׁבוּי הַחַיָּב הַמְצַפֶּה לְמַתְּנַת חִנָּם, שׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ,

וְעֵינָיו כָּלוֹת כָּל הַיּוֹם לְנִדְבַת חֶסֶד, כֵּן עֵינַי תָּמִיד אֶל יְהֹוָה עַד שֶׁיְּחָנֵּנִי וִישִׁיבֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו בֶּאֱמֶת.

פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל הַיּוֹם. נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה.

וְאִם אָמְנָם גַּם דְּבָרַי אֵלֶּה מְעֻרְבָּבִים בִּפְנִיּוֹת הַרְבֵּה, מָה אֶעֱשֶׂה אֲדוֹנִי, לְהֵיכָן אֶבְרַח. מָרֵיהּ דְּעַלְמָא כֹּלָּא, אֵלֶיךָ יְהֹוָה אֶקְרָא וְאֶל יְהֹוָה אֶתְחַנָּן, מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שַׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ.

עֲשֵׂה עִמִּי מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, בְּאֹפֶן שֶׁתַּצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי פְּגָם הַבְּרִית שֶׁבָּעוֹלָם.

וְתִגְעוֹר בְּהָרוּחַ שְׁטוּת וְהַשִּׁגָּעוֹן וּתְגָרְשֵׁהוּ וְתַרְחִיקֵהוּ וּתְבַטְּלוֹ מֵעָלֵינוּ בְּבִטּוּל גָּמוּר מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. וְכָל מַה שֶּׁחָטָאתִי וְעָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ בִּפְגַם הַבְּרִית מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְכָל טִפָּה וְטִפָּה קֶרִי שֶׁיָּצָא מִמֶּנִּי לְבַטָּלָה בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאֹנֶס וּבְרָצוֹן, עַל הַכֹּל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לִי אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ, וּתְקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְתַחֲזֹר וּתְקַבְּצֵם בִּקְדֻשָּׁה שֵׁנִית. וּתְמַלֵּא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה בֶּאֱמֶת, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה וְלֹא אֶעֶשֶׂה עוֹד הָרַע בְּעֵינֶיךָ. וְאֶזְכֶּה לְהוֹסִיף תָּמִיד קְדֻשָּׁה עַל קְדֻשָּׁה, וּלְקַדֵּשׁ עַצְמִי בַּמֻּתָּר לִי, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִילֵנוּ מִכָּל מִינֵי חֳלָאִים רָעִים, וּבִפְרָט מֵחֹלִי שֶׁל שְׁבִירַת עֲצָמוֹת (שקוֹרין ברעכינעש), אֲשֶׁר עַל־פִּי־רֹב בָּא הַחוֹלַאַת הַזֶּה רַחֲמָנָא לִצְלָן, מֵחֲמַת קִלְקוּל הַמֹּחַ שֶׁבָּעֲצָמוֹת, שֶׁזֶּה בָּא עַל־יְדֵי תַּאֲוַת נִאוּף רַחֲמָנָא לִצְלָן.

וְתִשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף לְכָל חוֹלֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל.

״רְפָאֵנִי יְיָ כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי. וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד וְאַתָּה יְיָ עַד מָתָי. שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשִׁי הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ״. רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה.

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה בְּעֶזְרִי תָמִיד, וְתַעַזְרֵנִי לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.

וְאֶזְכֶּה לְכַוֵּן הֵיטֵב בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה הַקְּדוֹשָׁה, וְלֹא יֵצֵא שׁוּם דִּבּוּר מִפִּי בִּתְפִלָּתִי שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה, וְאַשְׁמִיעַ לְאָזְנַי הֵיטֵב הֵיטֵב מַה שֶּׁאֲנִי מוֹצִיא מִפִּי בִּתְפִלָּתִי וּתְחִנָּתִי וּבַקָּשָׁתִי, וּבְכָל מִינֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְהוֹדָאוֹת שֶׁאֶזְכֶּה לְסַדֵּר לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם תָּמִיד.

וּתְזַכֵּנִי לְמַיִין מְתִיקִין, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ מְתִיקוּת וַעֲרֵבוּת וּנְעִימוּת דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה הַקְּדוֹשָׁה, וְאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ מְתִיקוּת כָּל דִּבּוּר וְדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה בְּתוֹךְ כָּל עַצְמוֹתַי, וִידֻשְּׁנוּ כָּל עַצְמוֹתַי עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה הַקְּדוֹשִׁים, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה יְהֹוָה מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ.

וְתַעֲלֶה תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ לְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְיֵרֵד אַרְיֵה שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה הַקְּדוֹשָׁה לֶאֱכֹל אֶת תְּפִלָּתִי וּלְהַעֲלוֹתָהּ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ.

וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּצִּיל אֶת תְּפִלָּתִי מִן הַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ, שֶׁלֹּא יִטְרְפוּ אֶת תְּפִלָּתִי חַס וְשָׁלוֹם, וְתַצִּילֵנִי מֵעַזֵּי פָּנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים, שֶׁלֹּא יִתְגָּרוּ בִּתְפִלָּתִי עַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר, וְלֹא יַחֲלוֹקוּ עַל תְּפִלָּתִי.

וְתִתֶּן לָנוּ כֹחַ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר הַחוֹלְקִים וּמְקַטְרְגִים עַל תְּפִלָּתֵנוּ וְרוֹצִים לְבַלְבֵּל אוֹתָנוּ מִתְּפִלָּתֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם. וְתַעַזְרֵנוּ לְהַכְנִיעָם וּלְשַׁבְּרָם וּלְהַשְׁפִּילָם עַד עָפָר, כֻּלָּם יִכְרְעוּ וְיִפּוֹלוּ לְפָנֵינוּ וְיָשׁוּבוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְיַכִּירוּ כֹחַ מַלְכוּתֶךָ.

כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי אֵין בָּנוּ כֹחַ לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבְכֹחֲךָ הַגָּדוֹל, וּבְכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר עָסְקוּ בִּתְפִלָּה כָּל יְמֵיהֶם, אֲשֶׁר כֹּחַ קְדֻשָּׁתָם יְכוֹלָה לְהָגֵן גַּם עָלֵינוּ שֶׁנִּזְכֶּה בִּזְכוּתָם לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַצְמֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה בֶּאֱמֶת, וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ וּבְשִׂמְחָה רַבָּה,

וּלְהַצִּיל אֶת תְּפִלָּתֵנוּ מִן כָּל הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר, מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפּוֹת יָרִים אֶבְיוֹן חוּס וְחָנֵּנוּ וַחֲמֹל עָלֵינוּ וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ, כִּי שִׁמְךָ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ:

וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלַי וּתְזַכֵּנִי וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע בֶּאֱמֶת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן הַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁאֲנִי מְחֻיָּב לְהִתְעַנּוֹת בִּשְׁבִיל תְּשׁוּבָה עַל עֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים, כִּי אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ אֶת כָּל הַמְּנִיעוֹת וְכָל הַסְּפֵקוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁיֵּשׁ לִי עַל זֶה, עַד שֶאֵינִי יוֹדֵעַ לָתֵת עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי כְּלָל בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל תַּעֲנִיּוֹת. וְאַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת, עַד אֲשֶׁר כָּל יָמַי לֹא יַסְפִּיקוּ לִי לְהִתְעַנּוֹת חֵלֶק אֶחָד מֵאֶלֶף וּרְבָבָה מִמַּה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת עַל תִּקּוּן חֵטְא וּפְגַם אֶחָד מֵחֲטָאַי וּפְשָׁעַי וּפְגָמַי הַמְּרֻבִּים מְאֹד, וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת לְיַשֵּׁב דַּעְתֵּנוּ כְּלָל בְּעִנְיָן זֶה, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כֹּל.

חוּס וְחָנֵּנִי וְרַחֵם עָלַי, וְהַדְרִיכֵנִי בַּאֲמִתְּךָ וְלַמְּדֵנִי הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן זֶה וּבְכָל הָעִנְיָנִים וְהַהַנְהָגוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָצֵאת מֵרַע לְטוֹב, מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר גָדוֹל, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת כָּל יָמַי בִּתְשׁוּבָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה בֶּאֱמֶת:

וּתְזַכֵּנִי שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתִי בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה בְּלִי שׁוּם תַּאֲוַת הַגּוּף כְּלָל, רַק לֶאֱכֹל מְעַט בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה לְהַשְׂבִּיעַ נַפְשִׁי דִּקְדֻשָּׁה,

וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בִּכְלָל הַצַּדִּיקִים הָאוֹכְלִים לְשֹׂבַע נַפְשָׁם דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, צַדִּיק אוֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָרֵא דְּעַלְמָא כֹּלָּא, שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי, לְךָ לְבַד עֵינַי תְלוּיוֹת לְךָ לְבַד רַעְיוֹנַי צוֹפִיּוֹת, לְמַתְּנַת חִנָּם לְנִדְבַת חֶסֶד, לִתְשׁוּעַת יְהֹוָה עֵינַי מְיַחֲלוֹת וְדוֹמִיּוֹת. צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי. קָרָאתִי שִׁמְךָ יְהֹוָה מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת. מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי. קוֹלִי שָׁמָעְתָּ אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי.

וְאֵשֵׁב וַאֲיַחֵל וַאֲצַפֶּה לְרַחֲמֶיךָ עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהֹוָה מִשָּׁמָיִם.

עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי, עֵינַי תָּמִיד אֶל יְהֹוָה כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי. יִשְׁלַח עֶזְרִי מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֵנִי, וּמִכָּל מִינֵי טֻמְאוֹת וְזֻהֲמוֹת מְהֵרָה יוֹצִיאֵנִי, וּבְכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת יְקַדְּשֵׁנִי, וּלְכָל מִינֵי תְּשׁוּבוֹת בֶּאֱמֶת יְזַכֵּנִי, וּלְחַיִּים טוֹבִים חַיִּים אֲרֻכִּים חַיִּים נִצְחִיִּים מְהֵרָה יַגִּיעֵנִי, וְלָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה חוּשָׁה מְהֵרָה יְבִיאֵנִי, וּבְכָל הַתִּקּוּנִים יְתַקְּנֵנִי, וּמֵרִיב לְשׁוֹנוֹת בְּסֻכּוֹ יִצְפְּנֵנִי, אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי. אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי. אַל תַּעַזְבֵנִי יְהֹוָה אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי. חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי יְהֹוָה תְּשׁוּעָתִי.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי. אָמֵן וְאָמֵן:

פרפראות לחכמה

אות א

וזה שאמרו רז"ל (תענית י"א:) צורבא מרבנן דיתיב בתעניתא וכו' לכאורה אין לזה קשר כלל להענין, ואפשר לומר כי על ידי פגם הברית פוגם בנפשו חס ושלום, כי הכלבים מתגברים על בחינת נפש שלו, כי הם בחינת עזי נפש, וזה בחינת (תהלים כ"ב) הצילה וכו' נפשי דייקא, ואז המיין מרירין ממררין את נפשו בבחינת ונפשו מרה לו, ואזי נפשו בבחינת ונפש רעבה הן ברוחניות הן בגשמיות כי כשזוכה לתיקון הברית שזה בחינת מיין מתוקין אזי טועם מתיקות בדיבורי התפלה ומשביע בהם את נפשו ברוחניות, בבחינת (תהלים ס"ג) כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי, וגם בגשמיות יש לו שביעה באכילתו בבחינת (משלי י"ג) צדיק אוכל לשובע נפשו, וצדיק הוא מאן דנטיר ברית כמאמר רז"ל (זוהר ח"א נ"ט:) אבל על ידי פגם הברית מתגברין עליו בחינת (ישעיה נ"ו) הכלבים עזי נפש, וממררין את נפשו ומבלבלין את תפלתו, וגם בגשמיות אין לו שביעה על ידי בחינת הכלבים עזי נפש לא ידעו שבע ועל כן באמת אמרו רז"ל הפסח נאכל על השובע כדי שלא יבא לידי שבירת עצם (ועיין תוספות פסחים דף קב ד"ה מפטירין), כי פסח תלוי בתיקון הברית, שזה בחינת (שמות י"ב) ועצם לא תשברו בו הוא בחינת שובע כנ"ל אבל פגם הברית הוא בחינת פגם הנפש פגם העצמות, שזה בחינת (תהלים ו) כי נבהלו עצמי ונפשי נבהלה מאד עיין לקמן במאמר ויבן ה' את הצלע סי' סז ואז אין לו בחינת שביעה כנ"ל וזהו שאמרו צורבא מרבנן דיתיב בתעניתא ואין יודע להשביע נפשו בשביל זה ליכול כלבא לשירותא וכו' דיתיב דיתיב דייקא כמובא בפנים ועיין גם במאמר תפלה לחבקוק סי' יט שתיקון האכילה הוא על ידי תיקון הברית ושלימות לשון הקודש וכו' ועיין בליקוטי תנינא במאמר תקעו אמונה סי' ה אות טו מענין (קהלת ה) מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל, מתוקה הוא בחינת תיקון הברית מיין מתוקין וכו':

ביאורים נוספים על תורה זו

ענפי התורה — ליקוטי הלכות

פסוקים ומאמרי חז״ל

דף לרשימות וחידושים