תורה מ״ז — ואכלתם אכול ושבוע

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. שבירת תאות אכילה מביאה נשיאות פנים (אמת, תפילין, יעקב) ועשירות — ארץ ישראל ארץ החיים

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם וְכוּ': (יואל ב)

מִי שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת אֲכִילָה, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא רָחוֹק מֵאֱמֶת, וּבְיָדוּעַ שֶׁדִּינִים שׁוֹרִין עָלָיו. גַּם זֶה סִימָן עַל דַּלּוּת. גַּם יָבוֹא לִידֵי בִּזְיוֹנוֹת וּבוּשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יב): כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם – כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ אָדָם לַבְּרִיּוֹת נִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו כִּכְרוּם (ברכות ו:).

וְדַע, מִי שֶׁהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה עַל יָדוֹ מוֹפְתִים. כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כ:): כְּתִיב: אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים, וּכְתִיב: יִשָּׂא ד' פָּנָיו אֵלֶיךָ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא: אֵיךְ לֹא אֶשָּׂא לָהֶם פָּנִים, אֲנִי אָמַרְתִּי: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ, וְהֵם מְדַקְדְּקִין עַל עַצְמָן בְּכְזַּיִת וּבְכַבֵּיצָה. נִמְצָא, שֶׁנְּשִׂיאוּת פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי שִׁבּוּר תַּאֲוַת אֲכִילָה.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (דברים לא): וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי וְהָיָה לֶאֱכֹל, פֵּרוּשׁ עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה הוּא מַסְתִּיר פָּנִים. וְהֶאָרַת פָּנִים, הוּא תִּקּוּן וֶ"אֱמֶת", בְּחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב. וְהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, כִּי יַעֲקֹב הוּא תִּפְאֶרֶת, כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין הַנִּקְרָאִים פְּאֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל כד): פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ.

וְעִקַּר עֲשִׁירוּת בָּא מֵאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קד): קֻשְׁטָא קָאֵי. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיט): וְאֶת הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם – זֶה מָמוֹנוֹ, שֶׁעָלָיו קָאֵי.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כד): וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלוּאִים – זֶה הַתּוֹלֶה תְּפִלָּיו. גַּם אָמְרוּ (מנחות קג:): זֶה הַקּוֹנֶה תְּבוּאָה מִן הַשּׁוּק; הַיְנוּ שֶׁהַדַּלּוּת בָּא עַל־יְדֵי פְּגַם הַתְּפִלִּין, עַל־יְדֵי פְּגַם שֶׁל אֱמֶת:

ב. ונתתי עשב (ע"ב שין) בשדך — שידוד הבהמיות, ופגם האמת מביא בושה ועניות

וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קַבָּלָתָהּ מִבְּחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ל״ז:א׳): וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ, בִּשְׁבִיל זֶה, נִקְרֵאת אֶרֶץ הַחַיִּים (זוהר ויקרא דף מה:), כִּי תְּפִלִּין נִקְרָאִים חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה לח): ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ.

וְזֶה שִׁבְחָהּ: אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם (דברים ח׳:ט׳). כִּי לִפְעָמִים אָדָם אוֹכֵל לֶחֶם מֵחֲמַת עֲנִיּוּת, וְלֹא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן תַּאֲוָה לְתַעֲנוּגִים אֲחֵרִים, אֲבָל אִם הָיָה לוֹ שְׁאָר מַאֲכָלִים, לֹא הָיָה אוֹכֵל לֶחֶם לְבַד. וְזֶה שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא מֵחֲמַת עֲנִיּוּת תֹּאכַל לֶחֶם, אֶלָּא מֵחֲמַת שִׁבּוּר וּבִטּוּל תַּאֲוַת אֲכִילָה. כִּי הִיא מְקַבֶּלֶת הֶאָרָה וְהַשְׁפָּעָה מִבְּחִינַת תְּפִלִּין, מִבְּחִינַת יַעֲקֹב, מִבְּחִינַת אֱמֶת, שֶׁמִּשָּׁם בָּא עֲשִׁירוּת. נִמְצָא מַה שֶּׁתֹּאכַל לֶחֶם לְבַד, לֹא מֵחֲמַת מִסְכֵּנוּת, אֶלָּא מֵחֲמַת שִׁבּוּר תַּאֲוַת אֲכִילָה.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (במדבר י״ג:ל״ב): אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ; פֵּרוּשׁ שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת שִׁפְעָהּ מִבְּחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ.

וְזֶה פֵּרוּשׁ: כִּי הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ – דָּא עוֹר שֶׁל תְּפִלִּין (תיקונים תיקון סט דף צא:). שֶׁבָּהּ נִכְנָס בְּחִינַת תְּפִלִּין:

[לִכְאוֹרָה אֵין לָזֶה פֵּרוּשׁ, מַה חִבּוּר יֵשׁ לְעִנְיָן זֶה לְמַה שֶּׁכָּתוּב לְמַעְלָה. אַךְ נִרְאֶה כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, כִּי לְמַעְלָה מְבֹאָר, שֶׁעַל־יְדֵי תְּפִלִּין, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי שְׁבִירַת תַּאֲוַת אֲכִילָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִדַּלּוּת וַעֲנִיּוּת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ מַה שֶּׁהֵבִיא מִקְרָא זֶה, כִּי הִיא שִׂמְלָתוֹ וְכוּ' לְעִנְיָן זֶה.

פֵּרוּשׁ, כִּי מִקְרָא זֶה נֶאֱמַר עַל הֶעָנִי וְהָאֶבְיוֹן: כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ. וּמְרַמֵּז עַל עֲנִיּוּת הַשְּׁכִינָה בְּגָלוּתָא, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הָעֲנִיּוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, כַּמְבֹאָר בַּתִּקּוּנִים (שם).

וְזֶהוּ: כִּי הִיא כְסוּתֹה וְכוּ' הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ – דָּא תְּפִלִּין. הַיְנוּ שֶׁהַתְּפִלִּין הֵם עִקַּר הַשִּׂמְלָה הַמֵּגֶנֶת עַל עֲנִיַּת הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, כִּי תְּפִלִּין מְבַטְּלִין הַדַּלּוּת. כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע וְהָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת תְּפִלִּין.

כָּךְ נִרְאֶה לִי לְפָרֵשׁ.]

וְזֶה פֵּרוּשׁ (דברים י״א:ט״ו): וְנָתַתִּי עֵשֶׂב – דָּא ע"ב שִׁין (תיקון נ"א וזוהר בראשית דף כה:), דָּא כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין. בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ – כְּשֶׁתְּשַׂדֵּד אֶת הַבַּהֲמִיּוּת, אָז יִתְגַּלֶּה כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: יִשָּׂא ד' פָּנָיו אֵלֶיךָ:

ג. ארץ אכלת יושביה — שפע ארץ ישראל ממידת אמת (יעקב, תפילין), קושטא קאי ושקרא לא קאי

וּכְשֶׁפּוֹגֵם בָּאֱמֶת, בִּכְלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, אֲזַי נַעֲשֶׂה מִכְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין בּוּשָׁה, וּבָא עָלָיו בּוּשָׁה, הַיְנוּ עֲנִיּוּת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם, נִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו לְכַמָּה גְּוָנִין, כִּכְרוּם:

ד. לאמר לציון עמי — שותף לקב"ה בבריאת שמים וארץ ועשיית מופתים מכוח שבירת התאוה

וַאֲנַחְנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַשֶּׁפַע דֶּרֶךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְשֶׁפַע אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִיא הֶאָרַת פְּנֵי יַעֲקֹב, הֶאָרַת הַתְּפִלִּין. וּבִשְׁבִיל זֶה כְּתִיב בָּהּ, (בראשית מ״ט:כ״א): הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר; כִּי שֶׁפֶר זֶה בְּחִינַת פְּאֵר, בְּחִינַת תְּפִלִּין, הַיְנוּ, שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לָנוּ אוֹתִיּוֹת הֶאָרָה שֶׁקִּבְּלָה מִתְּפִלִּין.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (קהלת ט׳:ט׳): רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה. הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת אִשָּׁה. וְזֶה: רְאֵה חַיִּים דַּיְקָא, כִּי תְּפִלִּין נִקְרָאִים חַיִּים. וְזֶה: נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה וְכוּ', נַפְתָּלִי אוֹתִיּוֹת תְּפִלִּין:

ה

וּכְשֶׁאָנוּ אוֹכְלִים שֶׁפַע אֱמֶת הַבָּא דֶּרֶךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ אָנוּ מְדַבְּרִים הִלּוּלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּזֶה הַכֹּחַ, אֲזַי נַעֲשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ חֲדָשָׁה. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הקדמת הזוהר דף ה.): לֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אַתָּה – אַל תִּקְרֵי עַמִּי אֶלָּא עִמִּי, בְּשֻׁתָּפִי וְכוּ'. כִּי שָׁמַיִם הֶחָדָשׁ נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הֶאָרַת פְּנֵי יַעֲקֹב, וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוֹלֶכֶת הַשֶּׁפַע דֶּרֶךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל;

נִמְצָא, שֶׁבָּרָא עַכְשָׁו שָׁמַיִם וּמַזָּלוֹת אֲחֵרִים; נִמְצָא, שֶׁמְּשַׁנֶּה הַטֶּבַע שֶׁהָיָה מֻטְבָּע בַּמַּזָּלוֹת הָרִאשׁוֹנִים, כִּי עַכְשָׁו נַעֲשֶׂה מַזָּלוֹת חֲדָשִׁים. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שִׁבּוּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, נַעֲשֶׂה מוֹפְתִים וּפְלָאוֹת:

ו

גַּם זֹאת הַתּוֹרָה כָּתַבְתִּי מִתְּחִלָּה בְּעַצְמִי, וְנִמְצְאוּ בָּהּ כַּמָּה דְּבָרִים מְבֹאָרִים יוֹתֵר. גַּם סִיּוּם פֵּרוּשׁ הַמִּקְרָא "וַאֲכַלְתֶּם" נֶחְסַר כָּאן בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ, וּמַה שֶּׁחִסֵּר זֶה גִּלָּה זֶה וְכוּ', עַל כֵּן הֶעְתַּקְתִּי גַּם נֻסְחָא זֹאת שֶׁכָּתַבְתִּי בְּעַצְמִי. וְזֶהוּ:

וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֵיכֶם וְכוּ' –

כִּי מִי שֶׁיָּצָא מִתַּאֲוַת אֲכִילָה, יָכוֹל לִהְיוֹת אִישׁ מוֹפֵת. וּמִי שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת אֲכִילָה, סִימָן שֶׁהוּא שַׁקְרָן. וְכֵן אֲפִלּוּ אִישׁ צַדִּיק שֶׁכְּבָר יָצָא מֵהַתַּאֲוָה, וְנָפַל מִמַּדְרֵגָתוֹ וְנָפַל לְתַאֲוַת אֲכִילָה – סִימָן שֶׁיָּצָא שֶׁקֶר מִפִּיו. וְכֵן מוֹרֶה גַּם כֵּן שֶׁיֵּשׁ דִּין עָלָיו לְמַעְלָה, וְגַם הוּא סִימָן עֲנִיּוּת.

וְהָעִנְיָן, דְּהִנֵּה כְּתִיב (דברים ח׳:י׳): וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ; וְלִכְאוֹרָה, מִזֶּה טַעֲנַת הַיֵּצֶר הָרָע לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ לְמַלְּאֹת נַפְשׁוֹ, וְאַחַר־כָּךְ לְבָרֵךְ אֶת ה'. אַךְ בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כ:): כְּתִיב: אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים, וּכְתִיב: יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְכוּ', וְכִי לֹא אֶשָּׂא פָּנִים וְכוּ', שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ, וְהֵן מְדַקְדְּקִין עַל עַצְמָן מִכְּזַיִת וְעַד כְּבֵיצָה.

וְזֶהוּ רֶמֶז נִפְלָא: אִם יִשְׂרָאֵל מְדַקְדְּקִין לִבְלִי לֶאֱכֹל הַרְבֵּה, רַק מִכְּזַיִת וְעַד כְּבֵיצָה, אֲזַי הֵם בִּבְחִינַת: יִשָּׂא ה' פָּנָיו; וְאָז יֵשׁ נְשִׂיאוּת פָּנִים. אַךְ לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, מִכְּלַל הֵן וְכוּ'; כִּי כַּאֲשֶׁר הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוַת אֲכִילָה, אֲזַי הַסְתָּרַת פָּנִים, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ (דברים ל״א:י״ז): וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי וְהָיָה לֶאֱכֹל; כְּלוֹמַר, אִם הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוַת אֲכִילָה, אֲזַי: וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי, חַס וְשָׁלוֹם.

וְהִנֵּה נְשִׂיאוּת פָּנִים הוּא בְּחִינוֹת אֱמֶת, כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת עַל שְׁלֹשׁ־ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, תִּקּוּן אֱמֶת הוּא הֶאָרַת פָּנִים, וְזֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי הַמְשֻׁקָּע בַּאֲכִילָה הוּא רָחוֹק מֵאֱמֶת, כִּי הוּא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים, שֶׁהוּא מִדַּת אֱמֶת כַּנַּ"ל:

ז

וְהִנֵּה כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן מִשֶּׁפַע שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כַּיָּדוּעַ. וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמוֹ מְקַבֵּל הַשֶּׁפַע מִן אֱמֶת, שֶׁהוּא מִדַּת יַעֲקֹב, כַּנֶּאֱמַר (מיכה ז׳:כ׳): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב;

וְהוּא מִדַּת תִּפְאֶרֶת, שֶׁהוּא כְּלָלוּת הַגְּוָנִין. וְהוּא בְּחִינוֹת שָׁמַיִם, אֵשׁ וּמַיִם, שֶׁהוּא גַּם כֵּן כְּלָלוּת הַגְּוָנִין.

וְזֶה מְרֻמָּז בַּתּוֹרָה (במדבר י״ג:ל״ב): אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ. דְּקָשֶׁה, הֵן אֱמֶת שֶׁהַמְרַגְּלִים הוֹצִיאוּ שֶׁקֶר מִפִּיהֶם, אַךְ אֵיךְ נִכְתַּב שֶׁקֶר שֶׁלָּהֶם בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא אֱמֶת, וּבְהֶכְרֵחַ, שֶׁבַּדְּבָרִים הַלָּלוּ נִרְמַז בָּהֶם דְּבַר אֱמֶת.

וְיֵשׁ לְרַמֵּז הַנַּ"ל: אֶרֶץ אֹכֶלֶת, כְּלוֹמַר שֶׁאֲכִילָתָהּ וְהַשְׁפָּעָתָהּ הוּא מִבְּחִינוֹת יוֹשְׁבֶיהָ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, שֶׁהוּא מִדַּת אֱמֶת כַּנַּ"ל.

וְהוּא גַּם כֵּן בְּחִינוֹת תְּפִלִּין, שֶׁנִּקְרָאִים פְּאֵר, שֶׁהוּא מִדַּת יַעֲקֹב.

ח

וְעַל כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: אַיָּלָה שְׁלוּחָה הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר; כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כְּלוֹמַר: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא אַיָּלָה שְׁלוּחָה לְבַשֵּׁל פֵּרוֹתֶיהָ, וְהַשְׁפָּעָתָהּ הוּא מִמִּדַּת אֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת תִּפְאֶרֶת, בְּחִינוֹת תְּפִלִּין. וְהַיְנוּ: הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר, כִּי שֶׁפֶר הוּא לְשׁוֹן פְּאֵר, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין. וְיֵשׁ לְרַמֵּז: נַפְתָּלִי הוּא אוֹתִיּוֹת תְּפִלִּין:

וְעַל זֶה יֵשׁ לְרַמֵּז גַּם כֵּן (קהלת ט׳:ט׳): רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה; כִּי אִשָּׁה – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת הַ'נּוֹתֵן אִ'מְרֵי שָׁ'פֶר. וְהַיְנוּ: רְאֵה חַיִּים; כִּי תְּפִלִּין נִקְרָאִין חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות מד): ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ, דְּדָרְשׁוּ עַל תְּפִלִּין, כִּי בִּתְפִלִּין נֶאֱמַר (דברים כ״ח:י׳): וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְכוּ' (ברכות ו). וְהַיְנוּ: רְאֵה חַיִּים, שֶׁהוּא תְּפִלִּין, עִם אִשָּׁה – רָאשֵׁי־ תֵּבוֹת: הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר, שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינוֹת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל:

ט

וְזֶהוּ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם (דברים ח); כְּלוֹמַר, אֶרֶץ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת אֱמֶת, וְאָז הוּא בִּבְחִינוֹת הֶאָרַת פָּנִים, וְאֵינוֹ בּוֹחֵר בְּתַפְנוּקִים. וְעַל כֵּן לֹא בְמִסְכֵּנֻת – מֵחֲמַת דַּלּוּת וַעֲנִיּוּת – תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם, וְלֹא שְׁאָר מַעֲדַנִּים, רַק מֵחֲמַת שֶׁהוּא בִּבְחִינוֹת אֱמֶת, וְהוּא מֻפְשָׁט מִתַּאֲוַת אֲכִילָה, וְאֵינוֹ בּוֹחֵר רַק בְּלֶחֶם לֶאֱכֹל.

וְעַל כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ הַחַיִּים, כִּי הַשְׁפָּעָתָה מִמִּדַּת יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת (תענית ה:). וְהוּא גַּם כֵּן בְּחִינוֹת תְּפִלִּין, שֶׁנִּקְרָאִים חַיִּים. נִמְצָא, כִּי הָאוֹחֵז בְּמִדַּת אֱמֶת, אֲזַי פַּרְנָסָתוֹ בְּרֶוַח, כִּי הַהַשְׁפָּעָה מִמִּדַּת אֱמֶת כַּנַּ"ל.

וְזֶה רֶמֶז (שבת קד): קֻשְׁטָא קָאֵי; כִּי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (פסחים קיט) עַל פָּסוּק: וְאֶת כָּל הַיְקוּם וְכוּ' – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ וְכוּ'. וְזֶהוּ: קֻשְׁטָא – הָאוֹחֵז בְּמִדַּת אֱמֶת, אֲזַי: קָאֵי – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו, וּפַרְנָסָתוֹ בְּרֶוַח. אַךְ שִׁקְרָא לָא קָאֵי, כִּי הוּא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים שֶׁהוּא בְּחִינוֹת אֱמֶת.

וְעַל כֵּן עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא גּוֹזְרִין תַּעֲנִית, כִּי מֵאַחַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל נְתוּנִין בְּצָרָה, הֵם בִּבְחִינוֹת הַסְתָּרַת פָּנִים, בְּחִינוֹת דִּינִים. וְעַל כֵּן גּוֹזְרִין תַּעֲנִית, לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה. וַאֲזַי יִהְיֶה בְּחִינוֹת הֶאָרוֹת וּנְשִׂיאוּת פָּנִים, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הַמְתָּקַת וּבִטּוּל הַדִּינִים כַּנַּ"ל, וְכִי לֹא אֶשָּׂא פָּנִים שֶׁהֵן מְדַקְדְּקִין וְכוּ':

י

וּבָזֶה תָּבִין נִפְלָאוֹת בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כד), שֶׁדָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק: וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלוּאִים – זֶה הַתּוֹלֶה תְּפִלָּיו. גַּם אָמְרוּ (מנחות קג:): – זֶה הַקּוֹנֶה מִן הַפַּלְטֵר. זֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, וּשְׁנֵיהֶם דָּבָר אֶחָד. כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא תּוֹלֶה תְּפִלָּיו, וּפוֹגֵם בַּתְּפִלִּין, שֶׁהוּא מִדַּת אֱמֶת, אֲזַי הוּא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים, וְנִתְמַעֵט הַשֶּׁפַע שֶׁלּוֹ, וּמְזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִין, וְצָרִיךְ לִקְנוֹת מִן הַפַּלְטֵר.

וְעַל כֵּן כְּתִיב עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, (דברים י״א:י״ב): תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ, כִּי דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי (תהילים ק״א:ז׳), אַךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא מִדַּת אֱמֶת, תָּמִיד עֵינֵי ה' בָּהּ וְכוּ':

יא

וְהִנֵּה כְּשֶׁהַצַּדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ, וְלֹא מֵחֲמַת תַּאֲוָה הַגַּשְׁמִיּוּת, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת נְשִׂיאוּת פָּנִים, וְנִזּוֹן מִמִּדַּת אֱמֶת. וְכַאֲשֶׁר בְּכֹחַ אֲכִילָה זוֹ עוֹמֵד לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה', אֲזַי יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יַעֲקֹב, מִדַּת תִּפְאֶרֶת, שֶׁהוּא כְּלָלוּת הַגְּוָנִין. וְהוּא בְּחִינַת שָׁמַיִם, אֵשׁ וּמַיִם. וְגַם כֵּן בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשְׁפָּעָתָהּ גַּם כֵּן מִמִּדַּת יַעֲקֹב כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן בְּכֹחַ זֶה נַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת אֱמֶת, בְּדִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנּוֹבְעִים וְיוֹצְאִים מִמֶּנּוּ גַּם כֵּן בִּבְחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַיָּלָה שְׁלוּחָה, וְהַיְנוּ: הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר; כִּי הַנִּזּוֹן מִבְּחִינוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא אַיָּלָה שְׁלוּחָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת אֱמֶת, אֲזַי: הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר – כְּלוֹמַר, שֶׁנּוֹתֶנֶת מֵעַצְמָהּ וּמִכֹּחָהּ אִמְרֵי שָׁפֶר, לְשׁוֹן תִּפְאֶרֶת, שֶׁהֵם אִמְרֵי אֱמֶת, וְעַל כֵּן יוּכַל לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁהֵם גַּם כֵּן מִמִּדַּת אֱמֶת כַּנַּ"ל.

וְעָלָיו נֶאֱמַר (ישעיהו נ״א:ט״ז): וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה – אַל תִּקְרֵי עַמִּי אֶלָּא עִמִּי; מָה אֲנָא עֲבַדִי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא בְּמִלּוּלִי, אַף אַתֶּם וְכוּ' בְּמִלּוּלָא כַּנַּ"ל (הקדמת הזוהר דף ה.), כִּי בַּדְּבָרִים הָאֲמִתִּיִּים, יוּכַל לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ. [וְזֶה: וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן; הַיְנוּ עַל יְדֵי אִמְרֵי אֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אִמְרֵי צִיּוֹן, אִמְרֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה: עַמִּי אָתָּה – אַל תִּקְרֵי עַמִּי וְכוּ' כַּנַּ"ל].

וְכֵיוָן שֶׁיָּכוֹל לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ חֲדָשִׁים, יוּכַל לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג עוֹלָמוֹ עַל פִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְהַטֶּבַע הוּא עַל פִּי הַנְהָגַת הַגַּלְגַּלִּים כַּיָּדוּעַ, וְכֵיוָן שֶׁהַצַּדִּיק יָכוֹל לִבְרֹא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים, אֲזַי הוּא מְשַׁנֶּה כָּל הַגַּלְגַּלִּים, וְעוֹשֶׂה טֶבַע חָדָשׁ, וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים, שֶׁהֵם שִׁנּוּי הַטֶּבַע. וְהָעִנְיָן פֶּלֶא, וְדוּק:

יב

וְזֶה:

וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ – כְּלוֹמַר, מַה שֶּׁתֹּאכְלוּ, הֵן מְעַט וְהֵן הַרְבֵּה, תִּשְׂבְּעוּ, וְלֹא תִּהְיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוַת אֲכִילָה – אֲזַי תִּהְיוּ בִּבְחִינַת נְשִׂיאוּת פָּנִים, וְנִזּוֹנִין מִמִּדַּת אֱמֶת. וּבְכֹחַ אֲכִילָה זוֹ:

וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֵיכֶם – כַּנַּ"ל, אֲזַי תִּהְיוּ שֻׁתָּפִין לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

וְזֶהוּ אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם, דְּהַיְנוּ: אַל תִּקְרֵי "עַמִּי" אֶלָּא "עִמִּי", מָה אֲנָא וְכוּ'. וְכֵיוָן שֶׁתּוּכְלוּ לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֲזַי לְהַפְלִיא – שֶׁתּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת נִפְלָאוֹת וּמוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.

וְהַיְנוּ דְּסִיֵּם וְלֹא יֵבֹשׁוּ וְכוּ' – כִּי בְּחִינַת הַבּוּשָׁה הוּא גַּם כֵּן כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, כִּי אָזֵל סֻמָּקָא וְאָתֵי חִוְרָא (ב"מ נח:), וּפָנָיו מִשְׁתַּנֶּה לְכַמָּה גְּוָנִין, וְהוּא מִדַּת תִּפְאֶרֶת, מִמִּדּוֹת הַנְּפוּלִין.

וּמַה מָּתְקוּ דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְפִי זֶה (ברכות ו:): כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת פָּנָיו מִשְׁתַּנֶּה כִּכְרוּם, שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה לְכַמָּה גְּוָנִין. כִּי כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, וְהַיְנוּ מִפְּנֵי שֶׁפָּגַם בְּמִדַּת אֱמֶת, וְהוּא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים, שֶׁהוּא מִדַּת אֱמֶת, כְּלָלוּת הַגְּוָנִין כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן פָּנָיו מִשְׁתַּנִּין כִּכְרוּם לְכַמָּה גְּוָנִין, שֶׁהוּא גַּם כֵּן מִדַּת תִּפְאֶרֶת מִמִּדּוֹת הַנְּפוּלִין, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה וְכוּ'.

וְעַתָּה הַמִּקְרָא הַזֶּה נִדְרָשׁ כְּמִין חֹמֶר: וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹע – בִּבְחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל. וְאָז תּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת נִפְלָאוֹת: אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, כַּנַּ"ל. אֲזַי: וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם; כִּי מֵאַחַר שֶׁאַתֶּם בִּבְחִינוֹת אֱמֶת, כְּלָלוּת הַגְּוָנִין, אֵינְכֶם צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ, שֶׁהִיא כְּלָלוּת הַגְּוָנִין בְּמִדּוֹת הַנְּפוּלִין. עַל כֵּן: וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם.

וְזֶהוּ: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר (בראשית דף כה: ובתיקון נא): עֵשֶׂב הוּא ע"ב שי"ן, תְּלָת רָאשִׁין, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שֶׁהוּא הַגְּוָנִין.

וְהַיְנוּ: בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ – שֶׁתְּשַׂדֵּד הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁלְּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ – לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ, רַק לְהִסְתַּפֵּק בְּמֻעָט – אֲזַי: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

1. אמִי שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת אֲכִילָה בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא רָחוֹק מֵאֱמֶת וּבְיָדוּעַ שֶׁדִּינִים שׁוֹרִין עָלָיו. גַּם זֶה סִימָן עַל דַּלּוּת. גַּם יָבוֹא לִידֵי בִּזְיוֹנוֹת וּבוּשׁוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ''כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם'' (תְּהִלִּים י''ב ט), וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'שֶׁהַנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת נִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו כִּכְרוּם' (בְּרָכוֹת ו) לְכַמָּה גְּוָנִין:
2. בוּמִי שֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה עַל יָדוֹ מוֹפְתִים:
3. גוְהֶאָרַת הַפָּנִים הוּא תִּקּוּן וֶאֱמֶת (תִּקּוּן שְׁבִיעִי מִשְּׁלשׁ-עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים) בְּחִינַת יַעֲקב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ''תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקב'' (מִיכָה ז' כ) שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין הַנִּקְרָאִים פְּאֵר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ''פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ'' (יְחֶזְקֵאל כ''ד יז). כִּי יַעֲקב הוּא תִּפְאֶרֶת כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין בְּחִינַת אֱמֶת בְּחִינַת חַיִּים וּמִשָּׁם עִקַּר הָעֲשִׁירוּת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת בְּחִינַת קֻשְׁטָא קָאֵי (שַׁבָּת ק''ד) בְּחִינַת: ''הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם'' 'זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁעָלָיו קָאֵי' (פְּסָחִים קי''ט). וּכְשֶׁפּוֹגְמִין בִּתְפִלִּין חַס וְשָׁלוֹם בָּא עֲנִיּוּת וּבִזְיוֹנוֹת וְחַיָּיו תְּלוּיִים מִנֶּגֶד, רַחֲמָנָא לִצְלָן (בְּרָכוֹת כ''ד). וְכֵן כְּשֶׁפּוֹגֵם בָּאֱמֶת בָּא עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם, דַּלּוּת וּבוּשׁוֹת אֲבָל הָאוֹחֵז בְּמִדַּת הָאֱמֶת פַּרְנָסָתוֹ בְּרֶוַח:
4. דוְעַל כֵּן הַמְשֻׁקָּע בַּאֲכִילָה רָחוֹק מֵאֱמֶת, שֶׁהִיא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים מִבְּחִינַת אֱמֶת בְּחִינַת: ''וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכל'' (דְּבָרִים ל''א יז). וְאִם מְדַקְדְּקִין יִשְׂרָאֵל לִבְלִי לֶאֱכל הַרְבֵּה כִּי אִם לְשׂבַע נַפְשָׁם אֲזַי הֵם בִּבְחִינַת: ''יִשָׂא ה' פָּנָיו'' שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹשֵׂא לָהֶם פָּנִים (בְּרָכוֹת כ) וְנִזּוֹנִים מִמִּדַּת הָאֱמֶת. וּלְהֵפֶךְ אֲפִלּוּ אִישׁ צַדִּיק שֶׁכְּבָר יָצָא מֵהַתַּאֲוָה וְנָפַל מִמַּדְרֵגָתוֹ וְנָפַל לְתַאֲוַת אֲכִילָה סִימָן שֶׁיָּצָא שֶׁקֶר מִפִּיו וְיֵשׁ דִּין עָלָיו לְמַעְלָה וְהוּא סִימָן עֲנִיּוּת:
5. הוְהִנֵּה כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן מִשֶּׁפַע שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (עַיֵּן זהַר-הַקָּדוֹשׁ חֵלֶק ב' קנ''ו: ) כַּיָּדוּעַ. וְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ מְקַבֶּלֶת הַשֶּׁפַע מִן הָאֱמֶת שֶׁהוּא מִדַּת יַעֲקב בְּחִינַת שָׁמַיִם אֵשׁ וּמַיִם שֶׁהוּא כְּלָלִיּוֹת הַגְּוָנִין בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁנִּקְרָאִים חַיִּים (מְנָחוֹת מ''ד). וְעַל כֵּן נִקְרָא אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ הַחַיִּים. וְעַל כֵּן כְּתִיב בָּהּ: ''תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלקֶיךָ בָּהּ'' (דְּבָרִים י''א יב) כִּי ''דּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי'' (תְּהִלִּים ק''א ז) אַךְ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מִדַּת אֱמֶת עַל כֵּן ''תָּמִיד עֵינֵי ה' בָּהּ''. וְשִׁבְחָהּ ''אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תּאכַל בָּהּ לָחֶם'' (דְּבָרִים ח' ט) שֶׁלֹּא מֵחֲמַת עֲנִיּוּת תּאכַל בָּהּ לֶחֶם לְבַד אֶלָּא מֵחֲמַת שִׁבּוּר וּבִטּוּל תַּאֲוַת אֲכִילָה. מֵחֲמַת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אֱמֶת וְהוּא מֻפְשָׁט מִתַּאֲוַת אֲכִילָה וְאֵינוֹ בּוֹחֵר רַק בְּלֶחֶם לֶאֱכל:
6. ווְעַל כֵּן עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא גּוֹזְרִין תַּעֲנִית, כִּי הַצָּרָה חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת הַסְתָּרַת פָּנִים בְּחִינַת דִּינִים. וְעַל כֵּן גּוֹזְרִין תַּעֲנִית לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה בָּא בְּחִינַת נְשִׂיאוּת פָּנִים בְּחִינַת הַמְתָּקַת וּבִטּוּל הַדִּינִים וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַצָּרוֹת:
7. זוּכְשֶׁאָנוּ אוֹכְלִים שֶׁפַע אֱמֶת הַבָּא דֶּרֶךְ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְאַחַר-כָּךְ אָנוּ מְדַבְּרִים הִלּוּלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בְּזֶה הַכֹּחַ נַעֲשִׂים כְּשֻׁתָּפִים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִבְרא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים בְּחִינַת פְּנֵי יַעֲקב. וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ''וְלֵאמר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה'' אַל תִּקְרֵי עַמִּי אֶלָּא עִמִּי (זהַר-הַקָּדוֹשׁ ח''א ה) בְּשֻׁתָּפוּת. נִמְצָא שֶׁמְּשַׁנִּים הַנְהָגַת הַגַּלְגַּלִּים וְהַמַּזָּלוֹת בַּשָּׁמַיִם עַל-יְדֵי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים וַאֲמִתִּיִּים בִּתְפִלָּה וְתוֹרָה. בְּחִינַת: ''וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ'' (יוֹאֵל ב' כו) שֶׁאוֹכְלִים רַק לִשְׂבּעַ הַנֶּפֶשׁ וְעַל-יְדֵי-זֶה ''וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה''', אֲזַי תִּהְיוּ שֻׁתָּפִים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִבְרא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְזֶהוּ: ''אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם'' וְאָז ''לְהַפְלִיא'' שֶׁתּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת נִפְלָאוֹת. ''וְלֹא יֵבוֹשׁוּ'' כִּי מֵאַחַר שֶׁאַתֶּם בִּבְחִינַת אֱמֶת כְּלָלִיּוּת הֲגְּוָנִים בקְדֻשָּׁה אֵינְכֶם צְרִיכִים לְהִתְבַּיֵּשׁ שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין בַּמִּדּוֹת הַנְּפוּלִים בְּחִינַת נִצְרָכִים לַבְּרִיּוֹת שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה פָּנָיו לְכַמָּה גְּוָנִים (שֶׁהוּא כְּנִדּוֹן בִּשְׁנֵי דִּינִים אֵשׁ וּמַיִם (בְּרָכוֹת י), כִּי אָזֵל סֻמָּקָא שֶׁהוּא תּוֹלֶדֶת אֵשׁ וְאָתֵי חִוָּרָא שֶׁהוּא תּוֹלֶדֶת מַיִם) (מַהַרְשָׁ''א שָׁם) וְעַל כֵּן ''וְלֹא יֵבוֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם'':

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה מ"ז - וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ]אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אַדִּירֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ גּוֹאֲלֵנוּ יוֹצְרֵנוּ קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, שֶׁנִּזְכֶּה לְבַטֵּל וּלְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה מֵאִתָּנוּ לְגַמְרֵי, וְנִסְתַּפֵּק בַּמֻּעָט לֶאֱכֹל מְעַט כְּדֵי חִיּוּנִי בְצִמְצוּם וּבְדִקְדּוּק גָּדוֹל וְלִשְׂבֹּעַ מִמֶּנּוּ,

וְתָסִיר וּתְגָרֵשׁ וּתְבַטֵּל הָרְעָבוֹן מִקִּרְבֵּנוּ. וְתַעַזְרֵנוּ לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ וּלְהַשְׂבִּיעַ נַפְשֵׁנוּ בַּאֲכִילָה מֻעֶטֶת, וְאֶזְכֶּה לְדַקְדֵּק בַּאֲכִילָתִי מִכַּזַּיִת וְעַד כַּבֵיצָה, וּמְעַט אֲכִילָתִי יִהְיֶה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.

וּתְזַכֵּנִי שֶׁאַמְשִׁיךְ מְזוֹנוֹתַי וּפַרְנָסָתִי וְכָל הַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אֶרֶץ הַחַיִּים, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת:

וּבְכֵן תַּעַזְרֵנִי וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת נִכְלָל בְּמִדָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁמִּדָּתוֹ אֱמֶת. וְאֶזְכֶּה לְדַבֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת תָּמִיד וְלֹא יֵצֵא שׁוּם דְּבַר שֶׁקֶר מִפִּי לְעוֹלָם, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן.

וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי, שֶׁלֹּא אֶהְיֶה נִכְשָׁל בְּשׁוּם דְּבַר שֶׁקֶר אֲפִלּוּ בְּטָעוּת, וְאֶזְכֶּה לְהַרְחִיק עַצְמִי מִדִּבְרֵי שֶׁקֶר בְּתַכְלִית הָרִחוּק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק.

וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לִהְיוֹת אִישׁ אֱמֶת בְּכָל הָעִנְיָנִים, לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וּלְדַבֵּר אֱמֶת בִּלְבָבִי, וְלֹא אַטֶּה וְלֹא אָסוּר מִמֶּרְכַּז נְקֻדַּת הָאֱמֶת יָמִין וּשְׂמֹאל.

מָלֵא רַחֲמִים חוֹנֵן דַּלִּים, רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, תֶּן לִי בְּמַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד, מִדַּת אֱמֶת, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם.

וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכָה מִשָּׁם, שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה וְכָל טוֹב מֵאִתְּךָ, עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל.

וְתַזְמִין לָנוּ פַּרְנָסָתֵנוּ בְּרֶוַח מֵאִתְּךָ קֹדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם, בְּהֶתֵּר וּבְנַחַת וּבְכָבוֹד, וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם.

אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים, וְזַכֵּנוּ מְהֵרָה לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה מִקִּרְבֵּנוּ,

כִּי לְפָנֶיךָ נִגְלָה הַכֹּל וְאַתָּה יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת לְבָבִי, וְכַמָּה אֲלָפִים מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים שֶׁיֵּשׁ לִי עַל זֶה מִכַּמָּה צְדָדִים, עַד אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי עַל זֶה כְּלָל.

עֲשֵׂה עִמִּי כְּחַסְדְּךָ אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְאַל תִּגְמְלֵנִי כְּמִפְעָלִי, חָנֵּנִי חָנֵּנִי בְּמַתְּנַת חִנָּם וְקַדְּשֵׁנִי בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה בְּנִדְבַת חֶסֶד, וְזַכֵּנִי מְהֵרָה לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב,

וּמְעַט אֲכִילָתִי יִהְיֶה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְבַד בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּלִי שׁוּם תַּאֲוַת הַגּוּף כְּלָל.

וְאֶזְכֶּה בְּכֹחַ אֲכִילָתִי בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ תָּמִיד וּלְדַבֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת תָּמִיד, וּלְפָאֵר לְיוֹצְרִי עַל שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי דִּבּוּרִי בֶאֱמֶת בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בִּכְלָל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אַנְשֵׁי מוֹפֵת, הַבּוֹרְאִים שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה בְּדִבּוּרֵיהֶם הָאֲמִתִּיִּים, וְעוֹשִׂים מוֹפְתִים גְּדוֹלִים אֲמִתִּיִּים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. וְאֶזְכֶּה גַּם כֵּן בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם, לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם אֱלָהוּתְךָ וַאֲדָנוּתְךָ וּמֶמְשַׁלְתְּךָ וְגָדְלְךָ וְתִפְאַרְתְּךָ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, וְיֵדְעוּ כֻלָּם כִּי אַתָּה לְבַד מַנְהִיג עוֹלָמְךָ בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְיַכִּירוּ עֹצֶם אַהֲבָתְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נָתַתָּ לָהֶם כֹּחַ לְבַטֵּל וּלְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע בִּתְפִלָּתָם וְלַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים גְּדוֹלִים בָּעוֹלָם.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי עֲשֵׂה עִמִּי מַה שֶּׁתִּרְצֶה בְּרַחֲמֶיךָ, בְּאֹפֶן שֶׁתְּזַכֵּנִי לֵילֵךְ בְּחֻקֶּיךָ וְלִשְׁמֹר מִשְׁפָּטֶיךָ וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב תָּמִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

וְזַכֵּנִי לֵילֵךְ וְלָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְאֶרֶץ הַחַיִּים, לְאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, חִישׁ קַל מְהֵרָה, לְהִתְגּוֹלֵל בַּעֲפָרָהּ וּלְנַשֵּׁק רִגְבוֹתֶיהָ וְלִשְׁאֹב מֵאֲוִירָא הַקָּדוֹשׁ וּלְהִסְתּוֹפֵף בְּצִלָּהּ.

חוּס וְחָנֵּנִי וְרַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי לָבוֹא מְהֵרָה לְשָׁלוֹם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת, אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה בַּעֲשָׂרָה קְדֻשּׁוֹת, אֶרֶץ הַחַיִּים, אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּה. אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ דּוֹרֵשׁ אוֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה:

חוּס וְחָנֵּנִי וְרַחֵם עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי לָבוֹא מְהֵרָה לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ, לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה לְגַמְרֵי וְלִזְכּוֹת לְמִדַּת אֱמֶת בֶּאֱמֶת וְלָבוֹא לְשָׁלוֹם מְהֵרָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ מִן הָעֲנִיּוּת וּמִן הַחֹסֶר, וְתַמְשִׁיךְ תָּמִיד לִי וְלִבְנֵי בֵיתִי, וּלְכָל חֶבְרָתֵנוּ, וּלְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וּפַרְנָסָה טוֹבָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

וְנִזְכֶּה שֶׁתִּתְפָּאֵר בָּנוּ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.

וְתַצִּיל אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, מִכָּל מִינֵי חֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת, וְאַל תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מֵאִתָּנוּ, וְתִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תָּמִיד,

וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵל כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ, וְתַצִּילֵנוּ וּתְמַלְּטֵנוּ מִכָּל מִינֵי צָרוֹת וְרָעוֹת, וְתָשִׁיב פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.

פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ.

הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ. אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה.

וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם. וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי וַאֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם. יְהֹוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה. אָמֵן וְאָמֵן:

פרפראות לחכמה

אות א

שם ארץ אוכלת יושביה, פירוש שהיא מקבלת שפע מבחינת יעקב וכו' רוצה לומר כי פשוטו של מקרא מורה גם כן על זה, כי מחמת שמקבל שפע מבחינת יעקב שהוא בחינת אמת, שמחמת זה מאיר עיקר אור ההשגחה בארץ ישראל כמבואר לקמן, מחמת זה היא אוכלת יושביה, היינו אותם שאינם הגונים לישב בה כגון העכו"ם, כי אינה יכולה לסבול אותם, כי דובר שקרים לא יכון לנגד עיני (תהלים ק"א) (ועיין לקמן סימן קפ"ז):

אות ב

שם, ראה חיים עם האשה וכו' רוצה לומר לייחד בחינת ישראל שהוא בחינת אמת בחינת תפלין בחינת חיים עם אשה (ר"ת הנותן אמרי שפר), היינו עם ארץ ישראל שעל ידה מקבלין השפע, בחינת הנותן אמרי שפר או אפשר דרוצה לומר כי לפעמים אחר שמקבלין שפע הפרנסה שנמשכת מבחינת חיים בחינת אמת וכו' כנ"ל, פוגמין בה אחר כך על ידי תאות אכילה, שעל ידי זה בא הסתרת פנים חס ושלום שהיא היפוך בחינת חיים על כן מזהיר הכתוב שלא לפגום בהשפע, ולראות שתהיה בבחינת חיים דייקא:

אות ג

והנה במאמר זה מבואר ששפע ארץ ישראל הוא בחינת אמת בחינת כלליות הגוונין בחינת עשירות, וכשפוגמין בזה חס ושלום בא עליו בושה על ידי שהוא נצרך לבריות מחמת עניות וכו' ומזה תבין דבר נעלם שמחמת שארץ ישראל עכשיו בגלות, על כן דייקא אנשי ארץ ישראל רובם ככולם צריכים לבריות, ואפשר שהוא במכוון גדול לטובה מאת השם יתברך, כי על ידי זה שרוב פרנסת יושבי ארץ ישראל עכשיו הוא מחוץ לארץ על ידי זה נתקדש גם השפע של ישראל שבחוץ לארץ בבחינת שפע ארץ ישראל ועיין זוהר תרומה קנ"ז: ובגין כך אף על גב דישראל לבר מארעא קדישא עם כל דא מחילא וזכותא דארעא אשתכח מזונא וסיפוקא לכל עלמא, ועל דא כתיב (דברים ח) וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך, דהא בגינה מזוני וסיפוקא אשתכח בעלמא מאן דאתעדן על פתורא וכו' אית ליה לאדכרא ולדאגה על קדושה דארעא קדישא וכו':

ביאורים נוספים על תורה זו

ענפי התורה — ליקוטי הלכות

פסוקים ומאמרי חז״ל

דף לרשימות וחידושים