תורה ל״ט — ונתתי עשב בשדך

← לתורה

סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.

6 חלקים נבחרו

חוברת לימוד

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳

ל״ט

ונתתי עשב בשדך

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ

תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com

תוכן העניינים

  1. 1.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 3–4
  2. 2.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 5
  3. 3.ליקוטי תפילות — התפילה המקבילהעמ׳ 6–10
  4. 4.ביאורים נוספים על תורה זועמ׳ 11
  5. 5.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 12
  6. 6.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 13

סך הכול כ־13 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. ונתתי עשב בשדך — שידוד הבהמיות המתאווה, ושבירת הערלה (חרפה ורעב) מגלה ברית שלום ושובע

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ (דברים י״א:ט״ו).

עֵשֶׂב – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו.

בְּשָׂדְךָ, לְשׁוֹן שִׁדּוּד וּשְׁבִירָה.

כְּשֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ אֵיזֶה רְעָבוֹן, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו תַּאֲוַת אֲכִילָה, יֵדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׂוֹנְאִים, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם (תהילים קמ״ז:י״ד), וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רָשִׁים מִלְּמַטָּה, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רָשִׁים מִלְּמַעְלָה (סנהדרין קג:).

בְּכֵן צָרִיךְ לְשַׂדֵּד וּלְשַׁבֵּר הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁלּוֹ הַמִּתְאַוָּה לֶאֱכֹל, כִּי עִקַּר הָרְעָבוֹן הוּא לְבַהֲמִיּוּת. גַּם אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פ' סג): בָּא זָדוֹן וְיָבוֹא קָלוֹן – דָּא קְלוֹנוֹ שֶׁל רָעָב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ל״ו:ל׳): אֲשֶׁר לֹא תִּקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם.

נִמְצָא, הַמַּחֲלֹקֶת, הַיְנוּ מַה שֶּׁמְּחָרְפִין לָאָדָם, בָּא עַל־יְדֵי־ זֶה בְּחִינַת רָעָב. וְרָעָב הַזֶּה, הַיְנוּ בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, בְּחִינַת חֶרְפָּה, הוּא בְּחִינַת עָרְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ל״ד:י״ד): כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ. וְהָעָרְלָה הֵם שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת, הַמְסַבְּבִים הַבְּרִית שָׁלוֹם, וּכְשֶׁמְּשַׁבְּרִין אֶת הָעָרְלָה, אֲזַי נִתְגַּלֶּה בְּרִית שָׁלוֹם. וּכְשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם לְמַטָּה, יֵשׁ לוֹ שָׁלוֹם לְמַעְלָה בִּמְרוֹמוֹ. וּכְשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם לְמַעְלָה, אֲזַי נִתְגַּלֶּה וְנִתְרַבֶּה שׂבַע גָּדוֹל בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב גַּבֵּי יוֹסֵף (שם מז): תֶּן זֶרַע וְנִחְיֶה:

ב. פירוש אחר: עשב רמז לבנים — זיווג בקדושה ובליל שבת ושבירת נפש הבהמית לבנים של קיימא

פֵּרוּשׁ אַחֵר:

וְנָתַתִּי עֵשֶׂב – רֶמֶז לְבָנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב ה׳:כ״ה): וְצֶאֱצָאֶיךָ כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ.

בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ – הַיְנוּ, אֵימָתַי יִהְיֶה לְךָ בָּנִים חַיִּים וְקַיָּמִים, כְּשֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגְךָ בִּקְדֻשָּׁה, וּתְשַׁבֵּר נֶפֶשׁ הַמִּתְאַוָּה שֶׁלְּךָ, הַיְנוּ נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת, וְיִדְמֶה לְךָ כְּאִלּוּ כְּפָאֲךָ שֵׁד (נדרים כ:). וְזֶה בְּשָׂדְךָ – לְשׁוֹן שֵׁד, עַל־יְדֵי־זֶה יִהְיוּ לְךְ בְּנֵי קַיָּמָא.

כִּי מִיתַת הַבָּנִים, זֶה מֵחֲמַת נְשָׁמוֹת הָעֲשׁוּקִים בְּטִקְלָא, כַּיָּדוּעַ. כִּי הַטִּקְלָא, הַיְנוּ קְלִפּוֹת נֹגַהּ, הִיא קְרוֹבָה אֶל הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת, כַּמּוּבָא בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים בְּמַסֶּכֶת הַהַרְכָּבָה.

גַּם צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא עִקַּר זִוּוּגְךָ בְּלֵיל שַׁבָּת, שֶׁאָז נִכְלֶלֶת בִּקְדֻשָּׁה, וְיִתְפָּרְדוּ מִמֶּנָּה כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן. וְזֶה:

וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ – זֶה רֶמֶז עַל שַׁבָּת, שֶׁאָז הַשְּׂבִיעָה, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְבָּרְכִין שֵׁשֶׁת יָמִים:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

  1. אכְּשֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ אֵיזֶה רְעָבוֹן, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו תַּאֲוַת אֲכִילָה יֵדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׂנְאִים כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשֶׂה אָדָם רָשׁ מִלְּמַטָּה נַעֲשֶׂה רָשׁ מִלְּמַעְלָה' (סַנְהֶדְרִין ק''ג). בְּכֵן צָרִיךְ לשדד וּלְשַׁבֵּר הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁלּוֹ הַמִּתְאַוֶּה לֶאֱכל כִּי עִקַּר הָרְעָבוֹן הוּא לְהַבַּהֲמִיּוּת וְעַל-יְדֵי-זֶה יִנָּצֵל מֵהַשׂנְאִים:
  2. בגַּם רָעָב הוּא מַחֲלקֶת בְּחִינַת: ''חֶרְפַּת רָעָב'' (יְחֶזְקֵאל ל''ו ל), הַיְנוּ שֶׁעַל-יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה בָּא מַחֲלקֶת שֶׁמְּחָרְפִין וּמְבַזִּין אוֹתוֹ וְכֵן לְהֵפֶךְ. וְהָרָעָב הַזֶּה הוּא בְּחִינַת עָרְלָה כְּמ''ש: ''חֶרְפָּה הִיא לָנוּ'' (בְּרֵאשִׁית ל''ד יד). וְהַיְנוּ שָׁלשׁ קְלִפּוֹת הַמְסַבְּבִין הַבְּרִית שָׁלוֹם. וּכְשֶׁמְּשַׁבְּרִין אֶת הָעָרְלָה בְּחִינַת חֶרְפָּה בְּחִינַת תַּאֲוַת אֲכִילָה אֲזַי נִתְגַּלֶּה הַבְּרִית שָׁלוֹם שֶׁזּוֹכִין לְשָׁלוֹם לְמַטָּה וְאָז יֵשׁ גַּם כֵּן לְמַעְלָה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. וַאֲזַי נִתְגַּלֶּה וְנִתְרַבֶּה שׂבַע גָּדוֹל בָּעוֹלָם [כְּמ''ש: ''הַשָׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ'' (תְּהִלִּים קמ''ז יד)]:
  3. גכְּשֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגְךָ בִּקְדֻשָּׁה וּתְשַׁבֵּר נֶפֶשׁ הַמִּתְאַוָּה שֶׁלְּךָ הַיְנוּ נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת וְיִדְמֶה לְךָ כְּאִלּוּ כְּפָאֲךָ שֵׁד עַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה לְךָ בְּנֵי קַיָּמָא. כִּי מִיתַת הַבָּנִים חַס וְשָׁלוֹם הִיא מֵחֲמַת נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת:
  4. דגַּם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עִקַּר זִוּוּגְךָ בְּלֵיל שַׁבָּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לְךָ בָּנִים חַיִּים וְקַיָּמִים:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה ל"ט - וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ]עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּין כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלֹקוֹת מִן הָעוֹלָם.

כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ רִבּוֹנוֹ דְעַלְמָא כֹּלָּא, כַּמָּה רָעוֹת וְצָרוֹת גָּרְמוּ לָנוּ הַמַּחֲלֹקוֹת שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט הַמַּחֲלֹקֶת הָעֲצוּמָה שֶׁנִּתְפַּשְּׁטָה עַכְשָׁיו בְּעוּקְבָא דִמְשִׁיחָא, בֵּין כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר, וְנַעֲשֶׂה קַטֵּגוֹרְיָא בֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.

רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וּתְשַׁכֵּךְ כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וְתַמְשִׁיךְ רַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, וְתִתֶּן בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁיְּרַחֵם עַל חֲבֵרוֹ, וְיֶּאֱהֹב אֶת חֲבֵרוֹ בֶּאֱמֶת אַהֲבַת נֶפֶשׁ.

וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִצְוַת וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ בְּכָל לֵב, בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, אֲשֶׁר מִצְוָה זֹאת הִיא כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה.

וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי שִׂנְאָה וְקִנְאָה וְקִנְטוּר וְנִצָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא מִן הָעוֹלָם, וְלֹא יַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים, רַק יִהְיֶה שָׁלוֹם גָּדוֹל וְאַהֲבָה וְאַחְוָה וְרֵעוּת בֵּין כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד:

וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר מֵאִתָּנוּ תַּאֲוַת אֲכִילָה, וְנִזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתֵנוּ בְּצִמְצוּם רַק כְּפִי הַהֶכְרַח לְקִיּוּם הָאָדָם לְבַד, וּנְמַעֵט תַּאֲוַת טִבְעֵנוּ, וְנִזְכֶּה לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה לְשִׁמְךָ לְבַד בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.

וְתָסִיר מִמֶּנּוּ חֶרְפַּת רָעָב, וְלֹא נַרְגִּישׁ שׁוּם רַעֲבוֹן בְּקִרְבֵּנוּ לְעוֹלָם,

וְנִזְכֶּה לְשַׁדֵּד וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל תַּאֲווֹת הַבְּהֵמִיוֹת שֶׁל גּוּפֵנוּ, וְתָסִיר מֵאִתָּנוּ כָּל מִינֵי חֶרְפּוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁהֵם תַּאֲווֹת הַגּוּף, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל הַחֶרְפּוֹת, וּתְקַדְּשֵׁנוּ בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת:

וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל לְגַמְרֵי בֶּאֱמֶת, וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כָּרָאוּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ, אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחַרְתָּ בְּאַהֲבָה,

וְתִהְיֶה עִמָּנוּ תָמִיד, וְתוֹשִׁיעֵנוּ וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ עַצְמֵנוּ בַּמֻתָּר לָנוּ, וְיִהְיֶה זִוּוּגֵנוּ רַק מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה,

וְנִזְכֶּה לְשַׁבֵּר נֶפֶשׁ הַמִּתְאַוָּה שֶׁבְּקִרְבֵּנוּ שֶׁהוּא תַאֲוַת הַבְּהֵמִיּוּת, וְיִהְיֶה זִוּוּגֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה בְּלִי שׁוּם תַּאֲווֹת הַגּוּף כְּלָל, וְיִהְיֶה דוֹמֶה בְּעֵינֵינוּ כְּאִלּוּ כּוֹפֶה שֵׁד.

וְנִזְכֶּה לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִקְּדֻשָּׁה לִקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת.

וְנִזְכֶּה לְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַבְּהֵמִיּוֹת, הֵן תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, הֵן תַּאֲוַת אֲכִילָה, הֵן כָּל הַתַּאֲווֹת, כֻּלָּם נִזְכֶּה לְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם לְגַמְרֵי מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל גְּבוּלֵנוּ. וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה מִמְּקוֹר כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, וְנִזְכֶּה לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה תָמִיד, וְנָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לָסוּר מֵרָע לְגַמְרֵי וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ הַטּוֹב תָּמִיד: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת,

וְרַחֵם עָלֵינוּ וְתַזְמִין לָנוּ פַּרְנָסָתֵינוּ בְּרֶוַח מֵאִתְּךָ, וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, וְתִפְתַּח לָנוּ אוֹצָרְךָ הַטּוֹב, וְתַשְׁפִּיעַ לָנוּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם עַד עוֹלָם, וּתְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ וְאֶת פְּרִי בִטְנֵנוּ, וְיִהְיוּ בָנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ חַיִּים וְקַיָּמִים בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבְיִרְאָתְךָ לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים.

וּתְרַחֵם עַל צֶאֱצָאֵנוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, (וּבִפְרָט עַל צֶאֱצָאֵי פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי וְכוּ'), וְתַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים,

וְיִהְיוּ כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצֵינוּ מַאֲרִיכִים יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, יֵלְכוּ יוֹנְקוֹתָם וְיִרְבּוּ פֹארוֹתָם, וְיִהְיוּ צֶאֱצָאֵיהֶם כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ. וְתַצִּילֵם בְּרַחֲמֶיךָ מִצַּעַר גִּדּוּל בָּנִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק כֻּלָּם יִזְכּוּ לְגַדֵּל בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים,

הֵן הַנּוֹלָדִים כְּבָר, הֵן הָעֲתִידִים לְהִוָּלֵד לָהֶם, כֻּלָּם יַאֲרִיכוּ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, וְכֻלָּם יַשְׁאִירוּ שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ. וְיִתְרַבּוּ צֶאֱצָאֵיהֶם כְּחוֹל הַיָּם וּכְכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב, לָעַד וּלְדוֹרוֹת עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַבִּיטָה בְעָנְיָם וּרְאֵה מַכְאוֹבָם, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבָם, אַתָּה יָדַעְתָּ צַעֲרָם וְצָרוֹתֵיהֶם הַמְּרֻבּוֹת שֶׁסָּבְלוּ עַד הֵנָּה. מָרָא דְעַלְמָא כֹּלָּא, אֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָהֶם רַחֲמִים, הָאוֹמֵר לְעוֹלָמוֹ דַּי יֹאמַר לְצָרוֹתֵיהֶם דַּי.

עֲשֵׂה לְמַעַן זְכוּת אֲבוֹתֵיהֶם וְשַׂמַּח לְבָבֵיהֶם וְעָזְרֵם מֵעַתָּה שֶׁיִּרְבּוּ צֶאֱצָאֵיהֶם, וְיִזְכּוּ לְגַדֵּל כָּל בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְיַאֲרִיכוּ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם, יִרְבּוּ וְיִגְדְּלוּ וְיִצְמְחוּ כֹּל דּוֹרוֹתֵיהֶם.

וִיקֻיַּם בָּנוּ וּבָהֶם, וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר (מֵרֹב) וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי:

וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּרָכָה מֵאִתְּךָ, וְתַשְׁפִּיעַ שֹׂבַע גָּדוֹל בָּעוֹלָם, וְתִשְׁלַח שְׂבִיעָה בְּמֵעֵינוּ שֶׁנִּזְכֶּה לֶאֱכֹל מְעַט וְלִשְׂבֹּעַ מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצֶכֶם.

וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אוֹתוֹ וְלֹא אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב, וְהִרְבֵּיתִי אֶת פְּרִי הָעֵץ וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם. אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, חֲמֹל עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה עָלֵינוּ, שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה לָבוֹא לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ,

שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר לְגַמְרֵי תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל וְתַאֲוַת הָאֲכִילָה וְכָל תַּאֲווֹת הַבְּהֵמִיּוֹת, וְיִהְיֶה זִוּוּגֵנוּ וַאֲכִילָתֵנוּ וְכָל הַנְהָגוֹתֵינוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.

וְתַאֲרִיךְ יְמֵי בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ וְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצֵינוּ, כֻּלָּם יַאֲרִיכוּ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, יְבַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנוֹתֵיהֶם בַּנְּעִימִים,

וְיַעַסְקוּ תָמִיד כָּל יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדַת יְהֹוָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ.

וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת מִן הָעוֹלָם, וְתַמְשִׁיךְ רַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וָשׂוֹבַע וּבְרָכָה וְשֶׁפַע טוֹבָה עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ.

וְנֶאֱמַר, כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ. הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ. וְנֶאֱמַר, וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם. וִידַעְתֶּם כִּי בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי וַאֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם.

יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן

יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:

ביאורים נוספים על תורה זו

זמרת הארץ · סימן ל"ט-ונתתי עשב

עיקר השלום והשובע הוא בארץ ישראל וירושלים בבחינת השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך וכמו שכתוב ואכלתם לחכמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ וכו'. כי עיקר ירושת א"י היא בבחינת ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ. וצדיק הוא בחינת יוסף ברית שלום שעל ידו נתבטלין הערלה והחרפה בחינת אסף אלקים את חרפתי בחי' אשר לא תקחו עוד חרפת רעב ומתבטלין כל החרפות והבזיונות של המחלוקת ונמשך השלום. ועל כן כשחלקו השבטים על יוסף ונאמר שם אחר מכירת יוסף וישבו לאכל לחם כי גבר הרעבון. וע"י כל זה נתגלגל יוסף וירד למצרים והי' שובע גדול בכל ארץ מצרים ובכל הארצות הי' רעב וכן בארץ כנען. וזהו שאמר יוסף לאחיו אם כנים אתם וכו' ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם שבר רעבון דייקא. יכ ידע שכבר התחילה הישועה לצמוח עי"ז שיתוודע אל אחיו גדולת מעלת קדושת יוסף הצדיק שעל ידי זה נשבר הרעבון והם לא ידעו עדיין מזה. כמו שכתוב ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו. וע"כ כשהם סיפרו הדבר ליעקב אמרו רק ואת רעבון בתיכם קחו וכו'. גם בארץ ישראל גוברת הצורה שהיא השכל כל כך עד שנתקדש גם נפש הבהמיות ונכללת בקדושה. וע"כ שם זוכין לבנים כמאמרם ז"ל וכמו שכתוב הנה נחלת ד' בנים. וזה לא יהי' בך עקר ועקרה ובבהמתך:

יקרא דשבתא · סימן לט-ונתתי עשב

שבת הוא יומא דנשמתין ולא יומא דגופא כנ"ל כמה פעמים. ואז נכנע הגופניות והבהמיות שהוא בחינת כח התאוה שבאדם אל החומריות על ידי גודל הארת הנשמה הקדושה שמאיר בשבת קודש, ואז נתבטלין כל החרפות והשנאות והמחלוקות שהם בבחינת הקליפות הטמאות ונתגלה בחינת ברית שלום שהוא בחינת קדושת שבת כידוע. ויש שלום למטה ולמעלה, כי שבת הוא בחינת 'מלך שהשלום שלו' כידוע.

ונתרבה שובע גדול בעולם, כי כל השובע והפרנסה נמשך משבת כמבואר בפנים. גם בשבת קודש, על ידי שנכנע נפש הבהמיות נפש המתאוה, והטוב שבו נכלל בקדושה, על ידי זה הזווג אז בקדושה גדולה וזוכין על ידי זה לבנים חיים וקיימים כמבואר בפנים. וזה בחינת (שמות לא) "ושמרו בני ישראל את השבת" שמרמז על זווג של שבת כמובא. וזה "לעשות את השבת לדורותם" כי זה מסוגל לבנים:

פסוקים ומאמרי חז״ל

פסוקים

דברים י״א:ט״ו: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ׃

תהילים קמ״ז:י״ד: הַשָּׂם־גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵֽךְ׃

יחזקאל ל״ו:ל׳: וְהִרְבֵּיתִי אֶת־פְּרִי הָעֵץ וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִֽם׃

בראשית ל״ד:י״ד: וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר הַזֶּה לָתֵת אֶת־אֲחֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר־לוֹ עׇרְלָה כִּֽי־חֶרְפָּה הִוא לָֽנוּ׃

איוב ה׳:כ״ה: וְֽיָדַעְתָּ כִּֽי־רַב זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֶיךָ כְּעֵשֶׂב הָאָֽרֶץ׃

מאמרי חז״ל ומדרש

סנהדרין קג:: …י״ד), וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רָשִׁים מִלְּמַטָּה, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רָשִׁים מִלְּמַעְלָה (סנהדרין קג:). בְּכֵן צָרִיךְ לְשַׂדֵּד וּלְשַׁבֵּר הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁלּו… (המאמר בהקשרו — במקור)

נדרים כ:: …וּתְשַׁבֵּר נֶפֶשׁ הַמִּתְאַוָּה שֶׁלְּךָ, הַיְנוּ נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת, וְיִדְמֶה לְךָ כְּאִלּוּ כְּפָאֲךָ שֵׁד… (המאמר בהקשרו — במקור)

דף לרשימות וחידושים