סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.
חוברת לימוד
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳
ג׳
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא…
🕮 סדר הזמנים: שָׁמַעְתִּי שֶׁנֶּאֱמַר בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לִבְּרֶסְלֶב, סוֹף שְׁנַת תקס"ב
תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com
סך הכול כ־48 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט
מַאֲמַר אַקְרֻקְתָּא סִימָן ג, שָׁמַעְתִּי שֶׁנֶּאֱמַר בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לִבְּרֶסְלֶב, סוֹף שְׁנַת תקס"ב.
חיי מוהר״ן · אות 59
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא: לְדִידִי חָזִי לִי הַהִיא אַקְרוּקְתָא דְּהֲוָה כִּי אַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא, וְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא כַּמָּה הֲוֵי, שִׁתִּין בָּתֵּי, אָתָא תַּנִּינָא בָּלְעָהּ, אָתָא פּוּשְׁקַנְצָא וּבָלְעָה לְתַנִּינָא, וּסְלִיק יָתִיב בְּאִילָנָא. תָּא חֲזִי כַּמָּה נָפִישׁ חֵילֵיהּ דְּאִילָנָא:
הִנֵּה מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ נְגִינָה מִמְּנַגֵּן רָשָׁע, קָשֶׁה לוֹ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וּכְשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִמְּנַגֵּן כָּשֵׁר וְהָגוּן, אֲזַי טוֹב לוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.
כִּי הִנֵּה קוֹל הַנְּגִינָה נִמְשֶכֶת מִן הַצִּפֳּרִים, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (ויקרא פ' טז): מִפְּנֵי מָה מְצֹרָע טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בִּשְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת, יָבוֹא קַלַּנְיָא וִיכַפֵּר עַל קַלַּנְיָא. כִּי נִלְקָה מֵחֲמַת קוֹלוֹ, שֶׁדִּבֵּר לָשׁוֹן הָרָע.
נִמְצָא, מִי שֶׁהוּא כָּשֵׁר, נִמְשֶׁכֶת הַנְּגִינָה שֶׁלּוֹ מִן הַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת. וְכָתוּב בַּזֹּהַר (ויקרא נג:), שֶׁהַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים הַנַּ"ל יוֹנְקִים מֵאֲתַר דִּנְבִיאִים יָנְקִין. לְכָךְ נִקְרָא הַמְּנַגֵּן חַזָּן, מִלְּשׁוֹן חָזוֹן, הַיְנוּ לְשׁוֹן נְבוּאָה, כִּי לוֹקֵחַ הַנְּגִינָה מֵאֲתַר דִּנְבִיאִים יָנְקִין.
וּכְשֶׁהַמְּנַגֵּן הוּא רָשָׁע, אֲזַי הוּא לוֹקֵחַ הַנְּגִינָה שֶׁלּוֹ מִצִּפֳּרִים אֲחֵרוֹת שֶׁבַּקְּלִפָּה. וְכָתוּב בַּזֹּהַר, כִּי הַצִּפֳּרִים שֶׁבַּקְּלִפָּה יוֹנְקִין מִדַּדֵּי הַמַּלְכוּת, וְכַד אִתְפְּלֵג לֵילְיָא כְּדֵין כְּרוֹזָא כָּרֵז: כַּצִּפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפָּח, כָּהֶם יוּקָשִׁים בְּנֵי־ אָדָם.
וְהַתִּקּוּן הוּא שֶׁיּוּכַל לִשְׁמֹעַ נְגִינָה מִכָּל אָדָם, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁיִּלְמַד בַּלַּיְלָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, הַיְנוּ גְּמָרָא שֶׁהִיא בְּחִינַת לַיְלָה, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ: כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מָתַי יוֹם ומָתַי לַיְלָה, רַק עַל־יְדֵי־זֶה כְּשֶׁהָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹם, וּכְשֶׁלָּמַד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לַיְלָה.
נִמְצָא, שֶׁתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הִיא בְּחִינַת לַיְלָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כד.): בְּמַּחְשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי – זֶה תַּלְמוּד בַּבְלִי, וּכְתִיב (בראשית א): וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה.
הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁיִּלְמַד שַׁ"ס, יְתַקֵּן הַשִּׁית עִזְקָאִין שֶׁבַּקָּנֶה, שֶׁמֵּהֶם יוֹצֵא הַקּוֹל. וְזֶהוּ (איכה ב): קוּמִי רֹנִי בַלַּיְלָה, הַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה תְּקוּמָה לְהָרִנָּה, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַלַּיְלָה, שֶׁהִיא גְּמָרָא שַׁ"ס.
אַךְ כְּשֶׁלּוֹמֵד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְקָרֵא רַבִּי, הַלִּמּוּד אֵינוֹ בַּחֲשִׁיבוּת כָּל כָּךְ, וּכְשֶׁלּוֹמֵד בַּלַּיְלָה חוּט שֶׁל חֶסֶד נִמְשָׁךְ עָלָיו וּמֵגֵן עָלָיו, שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הַמַּחֲשָׁבָה הַנַּ"ל:
וְאִיתָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י, כִּי צִפֳּרִים שֶׁבִּקְלִפָּה הֵם מֹחִין שֶׁבְּמַלְכוּת דִּקְלִפָּה, וְהַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת הֵם בִּנְיַן הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה.
לְפִיכָךְ נִשְׁתַּבַּח דָּוִד לִפְנֵי שָׁאוּל (שמואל־א טז): וְיוֹדֵעַ נַגֵּן; כִּי הַנְּגִינָה הִיא בִּנְיַן הַמַּלְכוּת, לְכָךְ רָאוּי הוּא לְמַלְכוּת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אֶצְלוֹ (תהילים ע״ח:ע״א): מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ, הַיְנוּ מֵאַחַר הַמֵּינִיקוֹת, הַיְנוּ נֶצַח וָהוֹד, כִּי הֵם מֵינִיקִין לַנְּבִיאִים, וְהֵם בִּנְיַן הַמַּלְכוּת:
וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה:
לְדִידִי חָזִי לִי הַהִיא אַקְרוּקְתָא, וּפֵרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: צְפַרְדֵּעַ, הַיְנוּ צִפּוֹר דֵּעָה.
דַּהֲוֵי כִּי אַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא – מִלְּשׁוֹן קְרָא בְגָרוֹן (ישעיהו נח), הַיְנוּ שֶׁהַנְּגִינָה נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ.
וְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא כַּמָּה הֲוֵי שִׁתִּין בָּתֵּי – הַיְנוּ עַל־יְדֵי מָה תְּתַקֵּן בְּחִינַת קְרָא בְגָרוֹן, עַל־יְדֵי שִׁתִּין בָּתֵּי, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שִׁתִּין מַסֶכְתּוֹת, וּפֵרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: תַּלְמוּדָא קָאֲמַר לָהּ, הַיְנוּ שֶׁיִּלְמַד תַּלְמוּד.
אָתָא תַּנִּינָא בַּלְעָהּ, וּפֵרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: רַבָּה קָאָמַר לָהּ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁיִּלְמַד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, יִבְלַע אוֹתָהּ הַנָּחָשׁ. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: רַבָּה קָאֲמַר לָהּ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁיִּלְמוֹד בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְקָרֵא רַבִּי.
אָתָא פּוּשְׁקַנְצָא, וּפֵרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: עוֹרֵב, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁיִּלְמַד בַּלַּיְלָה, מִלְּשׁוֹן עַרְבִית,
וּבַלְעָהּ – הַיְנוּ וּמֵגֵן עָלָיו מִן הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל.
וּסְלִיק יְתִיב בְּאִילָנָא – פֵּרֵשׁ הַמַּהַרְשָׁ"א, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב אֶצְלוֹ (בראשית כ״א:ל״ג): וַיִּטַּע אֵשֶׁל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד, הַיְנוּ שֶׁהַחוּט שֶׁל חֶסֶד שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו, מֵגֵן עָלָיו מִן הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל.
תָּא חֲזִי כַּמָּה נָפִישׁ חֵילֵה דְּאִילָנָא, הַיְנוּ שֶׁרַבָּה מַתְמִיהַ אֶת עַצְמוֹ, שֶׁכָּל כָּךְ גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ עַל זֶה יָכוֹל לְהָגֵן:
וּבָזֶה יִתְיַשֵּׁב הַסְּמִיכוּת שֶׁל הַמִּשְׁנָה (אבות פ"א): עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת –
כִּי עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמֵעַ הַנְּגִינָה כַּנַּ"ל, הוּא מְתַקֵּן בִּנְיַן הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ,
וְזֶה: עֲשֵׂה לְךָ רַב, הַיְנוּ שֶׁיְּתַקֵּן בְּחִינַת מַלְכוּת, וְזֶה עַל־יְדֵי קְנֵה לְךָ חָבֵר, הַיְנוּ עַל־יְדֵי קָנֶה, שֶׁהַקּוֹל יוֹצֵא מִמֶּנּוּ,
שֶׁמְּחַבֵּר הַשְּׁנֵי כְּרוּבִים לִהְיוֹת פָּנִים בְּפָנִים כְּמַעַר אִישׁ וְלֹיוֹת, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם.
וַאֲזַי, כְּשֶׁיְּתַקֵּן בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁלּוֹ וְיוּכַל לִמְשֹׁל בְּכָל מַה שֶּׁיִּרְצֶה וְיוּכַל לְהָמִית לָזֶה וּלְהַחֲיוֹת לָזֶה, וְנִמְצָא עוֹלָם חָרֵב, לָזֶה אָמַר: וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל־הָאָדָם לְכַף זְכוּת – שֶׁצָּרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חָפֵץ בְּחֻרְבַּן־הָעוֹלָם, כִּי לֹא לְתֹהוּ בְּרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ:
וּבִשְׁבִיל זֶה מַרְגְּלָא בְּפוּמָא דְּאִנְשֵׁי עַכְשָׁו לוֹמַר, שֶׁהַחַזָּנִים הֵם שׁוֹטִים וְאֵינָם בְּנֵי דֵּעָה, כִּי עַכְשָׁו מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בַּגָּלוּת, וְעַל כֵּן הַנְּגִינָה, שֶׁהִיא נִמְשֶׁכֶת מֵאֲתַר דִּנְבִיאִים, מִבְּחִינַת מֹחִין וְדַעַת דְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַכְשָׁו שֶׁהַמַּלְכוּת בְּגָּלוּת, וְעַל כֵּן הַנְּגִינָה נִפְגֶּמֶת, וְעַל כֵּן הַחַזָּנִים הֵם בְּלֹא דַּעַת, כִּי אֵין לָהֶם כֹּחַ עַכְשָׁו לְהַמְשִׁיךְ הַנְּגִינָה מִשָּׁרְשָׁהּ שֶׁבַּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין וְדַעַת שֶׁל מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל:
אֲבָל לֶעָתִיד, שֶׁיִּתְעַלֶּה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְיִהְיֶה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, אֲזַי תִּתְעַלֶּה וְתֻשְׁלַם הַנְּגִינָה בִּבְחִינַת דַּעַת דְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַנְּגִינָה כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ (תהילים מ״ז:ח׳): כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל; כִּי אֲזַי, כְּשֶׁיִּהְיֶה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ וְיִתְעַלֶּה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל, הַיְנוּ שֶׁהַחַזָּנִים הַמְזַמְּרִים יִהְיוּ בְּדַעַת וּבְשֵׂכֶל עַל־יְדֵי שֶׁיִּתְעַלֶּה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וִיקַבְּלוּ הַנְּגִינָה מִשָּׁרְשָׁהּ שֶׁבַּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין שֶׁל מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל:
שַׁיָּךְ לְעֵיל
וְזֶהוּ: כִּי גָּדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ (תהילים ק״ח:ה׳). שָׁמַיִם הוּא בְּחִינַת קוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ קוֹלֶךָ; כִּי עַל־יְדֵי הַחֶסֶד, הַיְנוּ בְּחִינַת חוּט שֶׁל חֶסֶד, הַנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה בַּלַּיְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַקּוֹל כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ כִּי גָּדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ כַּנַּ"ל:
הַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּשָּׁם הַנְּבוּאָה נִמְשֶׁכֶת, הֵם בִּנְיַן מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל כֵּן הַעֲמָדַת מֶלֶךְ הָיָה עַל־פִּי נְבוּאָה, כְּכָל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁהָיָה עַל־פִּי נְבוּאָה. וְהַנְּבוּאָה נִמְשֶׁכֶת מִן הַכְּרוּבִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי צִפֳּרִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בִּנְיַן מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל:
מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ, הַיְנוּ מֵאַחַר הַמֵּינִיקוֹת, כִּי הֵם יָנְקִין לַנְּבִיאִים וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ מֵאַחַר עָלוֹת, הַיְנוּ שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה יָכוֹל לְתַקֵּן וּלְהַעֲלוֹת גַּם הַנְּגִינָה שֶׁאֵינוֹ מֵאָדָם כָּשֵׁר, לְהַעֲלוֹתָהּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה.
וְזֶהוּ מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ, הַיְנוּ גַּם הַנְּגִינָה, שֶׁהִיא מֵאֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת מֵאַחַר עָלוֹת, מֵאַחַר הַמֵּינִיקוֹת, כִּי הַנְּגִינָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא מֵאֲתַר דִּנְבִיאִים יַנְקִין, וְהַנְּגִינָה שֶׁאֵינוֹ בִּקְדֻשָּׁה הִיא בְּחִינַת מֵאַחַר עָלוֹת, מֵאֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה יָכוֹל לְתַקֵּן נְגִינָה זוֹ גַּם כֵּן, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלָּה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ מֵאַחַר עָלוֹת הֵבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב וְכוּ'; כִּי עַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לְמַלְכוּת כַּנַּ"ל:
[עַל־פִּי תּוֹרָה ג' - אַקְרוּקְתָּא]יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדּוֹ וּבְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, וְהַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, שֶׁתִּזְכּוֹר בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים אֶת שְׁכִינַת עֻזֶּךָ, אֲשֶׁר נָדְדָה מִמְּקוֹמָהּ כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ, אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד. וְתָקִים וְתַגְבִּיהַּ אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִנְּפִילָתָהּ. וְתַעֲזֹר אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁנִּזְכֶּה לְהָרִים קוֹל זִמְרָה, לְמַעַן יִהְיֶה לָנוּ כֹחַ לְסַדֵּר לְפָנֶיךָ זְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת בְּקוֹל גִּילָה וְרַנֵּן, וּנְגִינוֹתֵינוּ נְנַגֵּן כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ בְּקוֹל נָעִים וְעָרֵב כַּאֲשֶׁר אָהַבְתָּ.
וְתַעֲזֹר לָנוּ לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁמָהּ תָּמִיד יוֹמָם וָלָיְלָה. וּכְשֵׁם שֶׁמָּסַרְתָּ תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לְמֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, וּבַיּוֹם לָמַדְתָּ עִמּוֹ תוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּבַלַּיְלָה תוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כֵּן תַּעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִלְמֹד וְלַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָּמִיד. שֶׁנִּזְכֶּה לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַשֵּׁנָה, שֶׁנּוּכַל לְנַדֵּד שֵׁנָה מֵעֵינֵינוּ לִלְמֹד בְּכָל לַיְלָה תָמִיד שִׁשִּׁים מַסֶּכְתּוֹת עִם הַגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם לַעֲסֹק בָּהֶם לִשְׁמָהּ. קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת. וְעַל יְדֵי זֶה יֻמְשַׁךְ עָלֵינוּ חוּט שֶׁל חֶסֶד. יוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי.
וְתַעֲזֹר לָנוּ עַל יְדֵי זֶה שֶׁלֹּא יַזִּיק לָנוּ לַעֲבוֹדָתֵנוּ שְׁמִיעַת קוֹל זִמְרָה וְנִגּוּן מִשּׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ הַקּוֹלוֹת הַפְּגוּמִים הַבָּאִים מִצִּפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפָּח, אַל יְהֵא לָהֶם כֹּחַ לְהַזִּיק אוֹתָנוּ לְבַלְבֵּל אוֹתָנוּ מֵעֲבוֹדָתֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם, רַק תִּתֶּן לָנוּ כֹּחַ לְהַעֲלוֹתָם וּלְבָרְרָם וּלְהָקִימָם לְהַחֲזִירָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְתָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנֹּפֶלֶת.
וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּעוֹרֵר חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן לָשִׁיר בְּקוֹל נָעִים גִּילָה וְרַנֵּן, וְתִמְלֹךְ אַתָּה יְהֹוָה מְהֵרָה לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ. וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ. כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל.
וְתִזְכֹּר אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נָפוֹצוּ בַּגּוֹיִם, וְאֶת בֵּית מִקְדָּשְׁךָ הֶחָרֵב מֵאֵין יוֹשֵׁב. גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרוֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ יְהֹוָה צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵאלֹהָי. וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם בְּדוּכָנָם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם.
וְתֵן לָנוּ שֵׂכֶל וְחָכְמָה דִקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ עוֹל מַלְכוּתְךָ תָּמִיד, וּלְגַלּוֹת מַלְכוּתְךָ וַאֲדְנוּתְךָ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, וְכִסֵּא דָּוִד מְהֵרָה תָּכִין, חִישׁ קַל מְהֵרָה תָּבִיא לָנוּ אֶת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל.
אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה. וְאָז נָשִׁיר וּנְזַמֵּר וּנְרַנֵּן לְפָנֶיךָ כָּל יָמֵינוּ. וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, יְהֹוָה לְהוֹשִׁיעֵנוּ וּנְגִינוֹתַי נְנַגֵּן כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ עַל בֵּית יְהֹוָה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן:
והשתי צפרים חיות טהורות, הם בנין המלכות דקדושה. בצירוף מה שכתב תחלה על אודות הצפרים שבקליפה, כד אתפליג ליליא וכו', כצפרים האחוזות בפח וכו'. ובכלל הנ"ל בההקדמה, שזה לעומת זה. יש לבאר, שכנגד זה יהיו הצפרים דקדושה הנ"ל, בסוד הלילה דקדושה, ושבכל זה מבאר יותר בהתיקון המוכרח להם תורה שבעל פה שהוא לילה, וגם לילה ממש:
והוי דן את כל אדם לכף זכות. בצירוף זה המשנה, מבאר בכפלים לתיקון היכולת לשמוע נגינה מכל אדם שכתב לעיל [וסובב בדבריו אפילו על אותם שאינם הגונים כמוב"פ], מאחר שגם אותם דן ומטה לכף זכות:
גדול מעל שמים חסדך. אם זה נאמר בדברי חז"ל על הלומד לשמה. נראה מבואר, שזה מחמת שמגין החוט של חסד, שלא יגיע ולא יבוא בתוך האדם המחשבה שלא לשמה:
מן הכרובים, שהם בחינת שתי צפרים הנ"ל. בהפלאת ראייתו הנ"ל בפנים, מהנרגן ובעל לשון הרע [מפריד אלף] שטהרתו תלויה בתיקון שתי הצפרים. נראה מבואר, שבהיפך חס ושלום, בהשבתם זה מזה בשעת הקלקול, נחשבים כנפרדים זה מזה [וכמובן במקום אחר שאינם יכולים כלל למצוא זה לזה], והתיקון הוא על ידי השית עזקאין שבקנה הצואר, בקול הניגון דקדושה כמוב"פ [ועיין לקמן]:
ולהעמיק יותר בהנ"ל, הנני להציג לפני המעיין עוד קצת דברים, באות אחר אות:
כי לכאורה יש להתפלא קצת, כפי שבכמה וכמה מאמרים מודיע רבינו ז"ל סגולת התורה והתיקונים העולים מאתה, ומאלינו נדע שכל סגולה ותיקון היוצא מאתה, נחלש ונתמעט חס ושלום כשמכוין האדם בלימודו שלא לשמה, בשביל שיתקרי רבי. ולמה יצאה מהכלל זאת הסגולה שבזה המאמר לבד, אשר יזהיר בו שלא לכוין בלימוד התורה שיתקרי רבי. ולמה גם בזה המאמר לא הסתפק את עצמו, במה שמאלינו נבין ונדע כל זה כנ"ל. אבל בהפלאת דבריו הקדושים בביאור המשנה עשה לך רב, שגם ענין הרב והרבי בעצמו הוא סוד המלכות, שאין להתעטר בו רק הראוי לזה. תבין מרחוק, שעל אשר בזה המאמר כל שיטתו הוא על אודות בנין המלכות דקדושה, שמחמת זה כל ההכרח של תורה שבעל פה, שהוא בחינת לילה כנ"ל מהמוב"פ, פרט והודיע לנו, שמוכרח להתרחק בו מהמחשבה שלא לשמה בשביל שיתקרי רבי:
בסוף דבריו הקדושים על אודות אשר זכה דוד למלכות ולרעות ביעקב, שזה מחמת שהיה יכול לתקן גם הנגינה שהוא מאחורי הקדושה [מאחר עלות]. יש להתפלא לכאורה, כי הלא מבואר תחלה מדבריו הקדושים, שהשתי צפרים חיות טהורות, הם בנין המלכות דקדושה, ושבהם ידע לנגן בנגינה דקדושה. וגם ממילא מובן, שהיא בוודאי טהורה ומזוככת לגמרי, ולא ראתה כלל מעולם שום טומאה כלל. ועתה, למה יהיה צריך לבנין המלכות, גם תיקון הנגינה שהיא מאחורי דקדושה. ואולם, בהמבואר מדבריו הקדושים, שגם המלכות דקדושה הוא בסוד הלילה והחושך, אשר יסובב עליו קינת הנביא, במחשכים הושיבני וכו' כמוב"פ. יש לבאר דבר מתוך דבר, שמחמת זה תרד ותבא בין הרחוקים והרשעים, עד שמהם לבד עיקר נועם הניגון המושך הלב בקול י'ל'ל'ה' שהוא היוצא בל'י'ל'ה' מהצפרים הנשתלשלים מהצפרים דקדושה, ברחוקם זה מזה. ואולם, בכח הזוכה לקנה הצואר דקדושה, ויודע נגן בכל קולות הנגינה שבעולם, מהפך את הקול לתיקון המשכתם זה לזה, באלה הקולות בעצמם, כמובן מכל זה גם במקום אחר:
בכל הנ"ל מדבריו הקדושים יש לבאר בביאורו על אודות העורב [צפור טמא] מלשון ערבית, שגם זה מחמת שמהפך הקלקול בעצמו, לתיקון והגנה מהבלעת הנחש:
לעובדא ולמעשה מבואר מדבריו הקדושים, אשר שמעתי מאבי ז"ל, שהיתה כוונת אדמו"ר ז"ל, שיהיה עיקר הלימוד, בבירור הלכה מתורה שבעל פה, ובלימוד הנסתר והפנימיות. כי גם הפלאת האיסור מלכתוב תורה שבעל פה, הוא בסיבת התחשבותה לנסתר ופנימיות לתורה שבכתב, שניתן בנגלה לעיני כל:
וכד אתפלג ליליא וכו' זוהר ויחי רי"ז: עיין מקדש מלך שם, ועיין בעץ חיים היכל ז' שער ח' שער הקליפות פ"ב שם מבואר כל ענין הצפרים הנ"ל בשלימות ושהם יונקים מדדי המלכות ויניקתם הוא רק בלילה ושהם בחינת מוחין דמלכות דקליפה וכו' (ועיין זוהר לך לך צב: בענין שהיה דוד קם בחצות לילה וכו' דמלכותא דילי' בהא תליא וכו' דהא ליליא דינא דמלכותא הוא וכו' עיין שם ועיין זוהר ויחי רמ"ב: שעל ידי לימוד תורה בלילה אחר חצות כל אינון זינין בישין עאיל לון בנוקבא דתהומא רבא וכו')
והתיקון הוא וכו' על ידי שילמוד בלילה תורה שבעל פה וכו' היינו על ידי שילמוד ששה סדרים יתקן השית עיזקאין וכו' וכן אחר כך מבואר שם שיתין בתי היינו שיתין מסכתות וכבר ידוע שאין גמרא על כל השיתין מסכתות מזה נראה שהתחלת התיקון על ידי לימוד ששה סדרי משנה שהם עיקר תורה שבעל פה, שהוא בחי' לילה והוא בחינת (פתח אליהו) מלכות פה ותורה שבעל פה קרינן לה רק מחמת שעיקר שלימות לימוד המשנה הוא על ידי גמרא כמאמר רז"ל (בבא מציעא ל"ג) גמרא אין לך מדה טובה הימנה, על כן עיקר השלימות הוא שילמוד המשנה עם פירוש הגמרא בלילה ועיין מה שפירש התרגום על פסוק (איכה ב) קומי רוני בלילה קומי וכו' עסוק במשנה בלילא:
שם, אך כשלומד שלא לשמה היינו בשביל שיתקרי רבי הלימוד אין בחשיבות כל כך וכו' (עיין תוספת ברכות דף י"ז ובתוספת תענית ד' ז' שלימוד זה הוא בכלל מה שאמרו רז"ל (פסחים נ:) לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה ובפרק מקום שנהגו נ:
אמרו שעל זה כתוב (תהלים נ"ז) כי גדול עד שמים חסדך אך אף על פי על כן אינו בחשיבות כל כך כמו הלומד לשמה ממש) וכשלומד בלילה חוט של חסד נמשך עליו (חגיגה י"ב:) ומגין עליו שלא יזיק לו המחשבה הנ"ל לכאורה יש לומר דרוצה לומר שאף על פי שיחשוב המחשבה הנ"ל (שהוא מחשבה של הנאת עולם הזה, שעל ידי זה החסד אינו אלא עד השמים וכמו שפירש בחידושי אגדות בפסחים שם) אף על פי כן על ידי החוט של חסד שנמשך עליו על ידי לימוד הלילה על ידי זה יועיל הלימוד גם לענין הנ"ל (שהוא ענין נפלא ורוחני בחינת מעל השמים) וכזה מצאתי מפורש במאמר זה בנוסח כתיבת יד וכן יש לדקדק קצת ממה שנאמר אחר כך אתא תנינא בלעה וכו', היינו על ידי שילמוד שלא לשמה יבלע אותה הנחש וכו' אתא פושקנצא ובלעה היינו על ידי שילמוד בלילה מגין עליו מן הנחש ונראה לכאורה דרוצה לומר שאף על פי שלמד שלא לשמה רק בשביל שיתקרי רבי, אף על פי כן מגין עליו מן הנחש על ידי החוט של חסד אך יש לדקדק גם בלא החוט של חסד למה בלעה הנחש את הלימוד שבשביל שיתקרי רבי, מאחר שהוא בכלל שמתוך שלא לשמה בא לשמה ונאמר עליו (תהלים נ"ז) כי גדול עד שמים חסדך ועוד יש לדקדק ממה שסיים בסוף וזהו (תהלים ק"ח) כי גדול מעל שמים חסדך וכו' ומקרא זה דרשוהו רז"ל (פסחים נ:) על הלומד לשמה דווקא על כן נראה לפרש דרוצה לומר, שהחוט של חסד מגין עליו שלא יזיק לו המחשבה הנ"ל, היינו שלא יבא בשעת לימודו לבחינת המחשבה של שלא לשמה וכן מבואר בספר ליקוטי עצות תלמוד תורה אות ז' וזה לשונו: על ידי לימוד גמרא בלילה חוט של חסד נמשך עליו וניצול ממחשבות שלא לשמה וכו', ולפי זה נכון מאד מה שהביא הפסוק (תהלים ק"ח) כי גדול מעל שמים חסדך אך עדיין יש לדקדק שבקפיטיל נ"ז בתהלים נאמר עורה הנבל וכינור אעירה שחר, ופירשו ז"ל (ברכות ג:) שהיה לומד תורה בלילה והוא היה מעורר השחר (שבזה יתכן מאד סמיכת עורה הנבל וכינור לאעירה שחר, כי לימוד תורה בלילה הוא תיקון הנגינה כנ"ל) וסמיך ליה כי גדול עד שמים חסדך שפרשוהו רז"ל על העוסק שלא לשמה כנ"ל וכן בקפיטל ק"ח נאמר עורה הנבל וכינור וכו' ושם נאמר כי גדול מעל שמים חסדך נמצא מובן לכאורה שגם בלימוד הלילה יש חילוק בין הלומד לשמה ממש וכו' על כן נראה לקרב הדבר אל השכל קצת, ובזה מיושב הכל ושני הפירושים הנ"ל יעלו בקנה אחד לפי זה כי כמו שבכלל עבודת ה' יש דברים שהם חובה ומצוה, ויש דברים שאינם חובה ומצוה רק שהם היתר ורשות לעשותן, ויש דברים שהם איסור לעשותן כי הם מבחינת הקליפות הטמאות לגמרי ובחינת רשות והיתר הוא בחינת קליפת נגה שלפעמים נכללת בקדושה ולפעמים בסטרא אחרא ומצוה הוא בחינת הקדושה לגמרי כמו כן יש בחינות כאלו בלימוד התורה, הלימוד לשמה ממש הוא חובה ומצוה והוא תכלית שלימות הקדושה הלימוד שלא לשמה ממש רק לקנטר שלא על מנת לקיים ולעשות כלל, זה מבחינת האיסור וקליפות טמאות לגמרי, ועל זה אמרו (שמות רבה מ) מוטב לו שנהפך שלייתו על פניו ועוד כיוצא, וזה הלימוד שהוא על מנת לעשות ולקיים רק שמכוון להנאתו גם כן קצת בשביל שיתקרי רבי זהו מבחינת נגה ולפעמים בא על ידי זה לבחינת הלימוד שלא לשמה לגמרי שזה בחינת נגה הנכלל בסטרא אחרא חס ושלום, ולפעמים נכללת בקדושה כי בא על ידי זה אחר כך לבחינת הלימוד לשמה ממש, בבחינת שמתוך שלא לשמה בא לשמה ומחמת שאי אפשר להשיג תיכף בהתחלת הלימוד מדריגת בחינת הלימוד לשמה ממש, על כן התירו רז"ל ואמרו (פסחים נ:) לעולם יעסוק אדם וכו' שמתוך שלא לשמה בא לשמה היינו מאחר שלומד על מנת לקיים אם כן יודע שעיקר הלימוד צריך להיות רק לשמה לגמרי רק שאי אפשר לו עדיין לזכות לזה בשלימות בתחלת הלימוד, על כן התירו לו לעת עתה ללמוד כך ומתוך שלא לשמה בא לשמה (וכבר האריכו כל המפרשים הרבה בענין זה):
ובזה יש לפרש גם כוונת רז"ל, כי הלימוד של תורה שבעל פה בלילה הוא תיקון הנגינה וכו' כמבואר שם אך מאחר שהצפרים דסטרא אחרא הם בחינת מוחין שבמלכות דקליפה שהוא בחינת גאוה וגסות כידוע, אם כן יכולה שתאחז בהלימוד גופא שיהיה שלא לשמה רק מחמת שגם מהלימוד שלא לשמה לגמרי כלל ישראל רחוקין מזה, אך שבתחלה ילמוד בבחינת שלא לשמה בשביל שיתקרי רבי (מחמת כי על ידי הלימוד זוכה לבחינת עשה לך רב כמבואר לקמן, יכולה היא שתאחז שילמוד בשביל שיתקרי רבי), ואחר כך יכול לבוא על ידי זה לבחינת הלימוד שלא לשמה לגמריאתא תנינא ובלעה, היינו כי הנחש רוצה לבלוע את הלימוד ומסית את האדם ללמוד שלא לשמה לגמרי על ידי שמסיתו מתחלה שילמוד בשביל שיתקרי רבי, שזה בחינת רבה קאמר ליה (ועיין גם בסי' ט"ו כעין זה) אך על ידי שלומד תורה בלילה מושכין עליו חוט של חסד וניצול על ידי זה ממחשבת שלא לשמה לגמרישמגין עליו שלא יזיק לו המחשבה כנ"ל, היינו שלא יבוא על ידי הלימוד שבשביל רבי לבחינת הלימוד שלא לשמה לגמרי וממילא כשהחסד מגין עליו מזה אז אדרבא גם הלימוד הזה נכלל בקדושה בבחינת מתוך וכו', ועל כן גם על ידי הלימוד הזה נעשה תיקון הנגינה כנ"ל וזה שנאמר בקפיטיל נ"ז כי גדול עד שמים חסדך, כי גם על ידי הלימוד שבשביל שיתקרי רבי נמשך עליו גם כן חסד (ובפרט כשלומד בלילה שאז החסד מגין עליו שלא יבוא על ידי הלימוד הזה לבחינת לימוד שלא לשמה לגמרי), ואז ממילא אדרבא מתוך שלא לשמה בא לשמה ואז נאמר עליו כי גדול מעל שמים חסדך כנ"ל ועיין בליקוטי הלכות אפטרופוס ה"ג מבואר גם כן שהחוט של חסד מגין עליו שיזכה ללמוד לשמה עיי"ש עוד:
שם, צפרדע היינו צפור דעה לשון זה מובא בתנא דבי אליהו ח"א פ"ז, ובכאן כוונתו הצפרים שהם מוחין שבמלכות וכו' וכן מבואר בסידור האריז"ל בסדר הגדה של פסח במכת צפרדע:
ד"ה ידוע כי
ידוע כי בר"ה עוסקין כל ישראל בבנין המלכות דקודשה וביטול המלכו תדסט"א כמו שמתפללין ע"ז הרבה בתפלת ר"ה. ומחמת שהצפרים דסט"א שהן מוחין שבמלכות דקליפה הם בקליפה כנגד בחי' לאה ורחל כמבואר בכתבים ע"כ סובב והולך כוונת תפלת ר"ה על ענין לאה ורחל כמבואר שם. ומחמת שקול הנגינה נמשך מבחי' הציפרים דקדושה או ליהפך ח"ו ע"כ מדקדקין בניגונים של תפלות ר"ה ביותר שיהיה ש"ץ הגון וראוי וכן על התוקע כמבואר בשו"ע כי גם התקיעות הם בחי' קול הנגינה כ"שהטיבו נגן בתרועה, וזה בחי' יום תרועה יהיהלכם הנאמר בר"ה. וזה שאחז"ל על תקיעת שופר שהוא חכמה ואינה מלאכה כי הנגינה היא מבחי' המלכות, וזה כי מלך כל הארץ אלהים זמרו משכיל, וזה אשי העם יודעי תרועה שהתרועה בבחי' דעת ומוחין, ומחמת שתיקון הנגינה הוא ע"י תורה שבע"פ ע"כ דרז"ל בתיקונים שתרטועה מרמז תור"ה עיין בחי' עיין פנים לתורה וכו' שזה בחי' כל תורה שבע"פ, וע"כ מרמזין בהתקיעות גם על דוד המלך כמובא כי הוא בבחי' תורה שבע"פ כמ"ש בלקו"א סי' י"ב. וזה ג"כ בחי' מלכיות זכרונות ושופרות, מלכיות הוא בחי' מלכות, זכרונות הוא בחי' מוחין ודעת כנ"ל בסי' א', שופרות הוא בחי' הנגינה כנ"ל, וזה שמובא בזוהר שקול שופר ותרועה הוא כנגד יעקב כי יעקב זכה לתקן הקול הנ"ל בשלימות שזה בחי' הקול קול יעקב וזכהלתקן בחי' הציפרים הנ"ל בשרשן העליון שזה סוד שנשא בנות לבן כמובןבזוהר הק' ובכת' האריז"ל וע"כ נחשב חשבון שנות הנבואה מיעקב כמובא במגלה עמוקות אופן רכ"ח:
ד"ה ואח"כ עוסקין
ואח"כ עוסקין בזה כל עשי"ת להרבות בתפלות ותחנונים ולצעור הרבה קולות דקדושה בחי' ממעמקים קראתיך ה' ה' שמעה בקולי וכו' עד שעי"ז נתתקין כל הפגמים שנפגמו במלכות דקדושה עד שחוזרת ונבנית בשלימות עד שביו"כ אז ניזון המלכות רק מחמשה קולות וכו' ששם שורש תיקון הקול דקדושה הנ"ל ואז נכנס הכהן הגדול לפני ולפנים ששם הכרובים והציפרים הק' וכשזכו ישראל אז היו הכרובים פנים אל פנים ושמעו מהם קולות קדושים ומזה ידעו שנתרצה הקב"ה לישראל בשלימות כמובא בזוה"ק היינו כנ"ל:
ד"ה ואחר יו"כ
ואחר יו"כ נמשכין החסדים שה בחי' כמה נפיש חילא דאיילנא המרבא בפנים כי ע"י כל התיקונים הקדושים שהמשיכו ישראל בעשרת ימי תשובה שהם ימי דין שהוא בחי' לילה עי"זזוכין אח"כ לקבל חסדים גדולים בבחי' הלומד תורה בלילה מושכין עליו חוט של חסד ביום וזוכין לכנוס לסוכה שזה זכו ישראל בשכר שאמר אברהם אבינו להמלאכים והשענו תחת העץ שזה בחי' האשל שנטע אברהם שמרמז על החסד הנ"ל כמבואר בפנים, והחסד הזה מגין על האדם שלא יזיק לו המחשבה של שלא לשמה רק אדרבה מתוך שלא לשמה יבוא לבחי' לימוד לשמה ממש כשרז"ל, כי עד עכשיו מחמת תוקף הדין והיראה אפשר שישתלשל מזה איזהאחיזה לבחי' שלא לשמה כמו יראת העונש וכדומה ואפילו אם שב מיראה ממש ארז"ל שהעוונות נחשבין לשגגות יש מזה איזה יניקה עדיין לסט"א מיראה ממש שזה בחי' כי גדול מעל שמים חסדך המובא בפנים, וזה שארז"לשצריך שיהיה הכוכבים נראין מתוכה שזה סחי' מה שנאמר באברהם הבט נא השמימה וספור הכוכבים ודרז"ל שהגביהו למעלה מן השמים והכוכבים כי אין הבטה אלא מלמעלה למטה, ומחמת שעיקר המשכת התיקון הוא ע"י הלימוד בלילה דייקא ולילה היא בחי' צל נגד אור יום ע"כ צריכין שתהא צילתה של סוכה מרובה מחמתה, וע"כ למדו חז" שיעור הסוכה שהוא למעלה מעשרה מהכרובים שהן בחי' ציפרים הנ"ל, וזה בחי' השמחה של סוכות ועיקר השמחה היה בשמחת ביטת השואבה ודרז"ל ששאבו משם רוח הקודש היינו בחי' נבואה שמשם יניקת הציפרים הנ"ל מאתר דנ ביאים ינקין ומשם בנין המלכות דקדושה שהוא בחי' סוכת דוד, וזה שארז"ל שם לענין נבואה ממש אין הנבואה שורה על הנביא אלא מתוך שמחה של מצוה שנאמר והיה כמנגן המנגן וכו' כנגן המנגן דייקא כי הנבואה ונגינה ממקור אחד רק שצריכין מנגן כשר וצדיק דיקא כנ"ל:
ד"ה וזה ולקחתם
וזה ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר ודרז"ל זה אברהם וכו' בחי' חסד דאברהם הנ"ל, וכפות תמריו זה יצחק וכו' שהוא בחי' דין מדת לילה כ"ש ותכהנין עיניו וכו' וכמבואר במ"א וזה בחי' לימוד התורה בלילה דווקא, וענף עץ עבות זה יעקב וכו' שזכה לקול דקדושה בחי' הקול קול יעקב הנ"ל, וערבי נחל זה יוסף שזכה למלכות ולרוח נבואה כ"ש אישד אשר רוח אלהים בו וע"כ מרומז בערבי נחל שמרמזין על אתר דנביאים ינקין כידוע, ועוד דרשו פרי עץ הדר זו שרה וכו' היינו בחי' מלכות כידוע בחי' שרה על כל העולם בחי' כי מלך כל הארץ אלהים כוו', וכפות תמרים זו רבקה מה תמר יש בו אוכל ויש בו קוצים כך רבקה ילדה יעקב ועשו, רבקה היא בחי' תבונה ולכך נאמר ויהי יצחק בן ארבעים שנה ב קחתו את רבקה כמבואר בליקוטי תורה להאריז"ל ושם שורש התורה שבע"פ ועיין במגלה עמקוות אופן רמ"ו ובלימוד הזה יש לפעמים אחיזה גם לעשו בחי' מלכות דסט"א היינו כשלומד שלא לשמה ח"ו, וענפ אץ עבוד תוערבי נחל מרמזין על לאה ורחל ששם שורש הציפרים הנ"ל שנתתקנו בשלימות ע"י יעקב כנ"ל, ועוד דרשו שמרמזין הארבע מינים על הסנהדרין ות"ח שלפניהם שאצלם עיקר התורה שבע"פ, ועוד דרשו שמרמזין על כל הכתות שבישראל כי כולם זוכין להתתקן ע"י החסד הנ"ל שנמשך ביום הראשון של סוכות שהוא כנגד אברהם וזוה שאמרו בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון אני נגלה לכם ראשון וכו' זה בחי' נבואה שלימה שהיא בחי' התגלות אלהות בחי' פנים בפנים דיבר ה' עמכם דיבר ה' זו נבואה כמובא במ"א, ופורע לכם מן הראשון זה עשו וכו' בחי' ביטול המלכות דסט"א, ובונה לכם ראשון זה ביהמ"ק בחי' הדעת והמוחין של מלכות דקדושה ושם היו הכרובים הקדושים כנ"ל, ומביא לכם ראשון זה מלך שיזכה למלכות דקדושה בשלימות גמור:
ד"ה ואח"כ זוכין
ואח"כ זוכין לשמיני עצרת ואז נמגר בנין המלכות דקדושה בשלימות וע"כ נקרא עצרת מלשון זה יעצור בעצמי כמבואר בזוה"ק ואז נשלם גם הנגינה דקדושה בבחי' זמרו משכיל המבואר בפנים ואז זיווגא דמטרוניתא וכו' כי עיקר ההתחברות והזווג דקדושה הוא ע"י נגינה שלימה דקדושה כמובן בפנים בסימן רל"ז וע"כ מרבין אז בניגונים וזמירות ושמחה גדולה:
עיקר מקום הנבואה היא בארץ ישראל. כשארז"ל לענין יונה (ועי' זוהר ח"א פ"ה ובדף ר"מ:). וע"כ שם עיקר תיקון קול הנגינה שנמשכת מהציפרים שזה בחי' מכנף הארץ זמירות שמענו. וכתיב קחו מזמרת הארץ וכו'. וזה איך נשיר וכו' על אדמת נכר. וזה בחי' עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו דייקא. וא"י היא בעצמה בחי' מלכות שבנינה ע"י בחי' נבואה הנ"ל. ועל כן מצות העמדת מלך נצטוו בכניסתן לארץ דייקא. ומחמת שתיקון הנגינה ע"י תורה שבעל פה שלומדין בלילה דייקא. שזה בחי' במחשכים הושיבני. זה תלמוד בבלי. וכמבואר הענין במקום אחר. ע"כ אמרו ז"ל וחד מינן כי סליק להתם הוא כתרי מינייהו:
עיקר שלימות בנין המלכות דקדושה הוא בשבת ואז נתייחדה עם דודה כביכול פנים בפנים כנ"ל וכמבואר בזוהר הקדוש. ועיקר בנינה הוא מבחינת רגלי הקדושה בחינת נצח והוד שזה בחינת אם תשיב משבת רגליך וכו', ומשם יונקים הנביאים שזה בחינת מה שמבואר בזוהר חדש בראשית שבשבת נמשך בחינת רוח הקודש על כל אחד מישראל וכו', וזה בחינת המנוחה של שבת על דרך שאמרו רז"ל ומנוחה לא מצאתי זו נבואה.ומשם נמשכת הנגינה דקדושה שזה בחינת מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' וכו' עלי עשור ועלי נבל וכו' שזה בחינת הזמירות והניגונים של שבת קדש גם אז עיקר שלימות השית עיזקאין דקנה שמהם [יוצא] יורה הקול. כי השית עיזקאין הם בחינת שש מעלות לכסא כמבואר בזוהר פנחס ד' רל"ה. וביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו כמו שאמרו רז"ל, גם אז עיקר שלימות התורה שבעל פה שהם ששה סדרי משנה שהם כנגד ששת ימי בראשית כידוע. ובשבת נכללין ועולין לתכלית שלימותן שזה בחינת כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וינח ביום השביעי. כי כולם נכללין ונשלמין בקדושת שבת וכמבואר בזוהר הקדוש. ואז זמן עליית העולמות ויצירה עולה בבריאה וכו' כידוע. ואז נמשך בשלימות החוט של חסד בחינת להגיד בבוקר חסדך וזוכין ללימוד לשמה. כי אז אין שום אחיזה להסטרא אחרא בחינת הנחש בהלימוד ח"ו. כי כד עייל שבתא איהי אתאחדת ואתפרשת מסטרא אחרא וכו'. כי אז עיקר זמן הכנעתם כמבואר בזוהר הקדוש. ונגה עולה ונכללת בקדושה שזה בחי' מתוך שלא לשמה בא לשמה וכמבואר במ"א. ועל כן בשבת מעלין גם בחינת הנגינה שנפלה וכו' כמבואר בסימן רכ"ו שזה בחינת מאחר עלות הביאו וכו' המבואר בפנים:
חושן משפט · הלכות אפטרופוס
וּבוֹ יִתְבָּאֵר עִנְיַן פֶּסַח: עַל פִּי הַתּוֹרָה עַל מַאֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אַקְרוּקְתָא בְּסִימָן ג, עַיֵּן שָׁם: מְבֹאָר שָׁם מֵעִנְיַן נְגִינָה שֶׁמִּי שֶׁשּׁוֹמֵעַ נְגִינָה מִמְּנַגֵּן רָשָׁע מַזִּיק לוֹ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. וּלְהֵפֶךְ כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ נְגִינָה מִמְּנַגֵּן הָגוּן וְכָשֵׁר טוֹב לוֹ, כִּי קוֹל הַנְּגִינָה נִמְשֶׁכֶת מִן הַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת שֶׁהֵם יוֹנְקִים מֵאֲתַר דִּנְבִיאִים יוֹנְקִין שֶׁהֵם בִּנְיַן הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. עַל כֵּן נִשְׁתַּבַּח דָּוִד, וְיֹדֵעַ נַגֵּן, כִּי הַנְּגִינָה הִיא בִּנְיַן הַמַּלְכוּת לְכָךְ רָאוּי הוּא לַמַּלְכוּת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אֶצְלוֹ, מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת וְכוּ'. וְזֶהוּ בְּחִינַת קוֹל נְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מְנַגֵּן כָּשֵׁר, אַךְ כְּשֶׁהַמְנַגֵּן רָשָׁע אֲזַי הוּא לוֹקֵחַ קוֹל הַנְּגִינָה שֶׁלּוֹ מִצִּפֳּרִים אֲחֵרוֹת שֶׁבַּקְּלִפָּה שֶׁהֵם יוֹנְקִים מִדַּדֵּי הַמַּלְכוּת וְהֵם מֹחִין דְּמַלְכוּת דִּקְלִפָּה. וְכַד אִתְפַּלֵּג לֵילָא כְּדֵין כְּרוּזָא כָּרִיז כַּצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם. וְתִקּוּן הַנְּגִינָה הוּא עַל יְדֵי שֶׁיִּלְמֹד בַּלַּיְלָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁהִוא גְּמָרָא שֶׁהִוא בְּחִינַת לַיְלָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ, קוּמִי רֹנִּי, שֶׁתִּהְיֶה תְּקוּמָה לְהָרִנָּה, 'בַּלַּיְלָה', עַל יְדֵי בְּחִינַת לַיְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁ"ס תַּלְמוּד בַּבְלִי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי זֶה תַּלְמוּד בַּבְלִי וְכוּ'. אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ הַלִּמּוּד אֵינוֹ בַּחֲשִׁיבוּת אַךְ עַל יְדֵי שֶׁלּוֹמֵד בַּלַּיְלָה נִמְשָׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד וּמֵגֵן עָלָיו שֶׁיִּזְכֶּה לִלְמֹד לִשְׁמָהּ, עַיֵּן שָׁם:
וְזֶה בְּחִינַת פֶּסַח וִיצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁאָז זָכִינוּ לְשִׁיר וְנִגּוּן דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ל), הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג וְעַל יְדֵי זֶה הָיְתָה עִקַּר הַגְּאֻלָּה, כִּי אָנוּ צְרִיכִין לְהַכְנִיעַ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁהִיא מַלְכוּת פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם וְלָצֵאת מִשָּׁם וּלְהַגְבִּיהַּ וּלְהַעֲלוֹת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִוא מַלְכוּת יִשְֹרָאֵל שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים תַּחַת יַד פַּרְעֹה שֶׁהִוא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה. רַק יִשְֹרָאֵל יִטְּלוּ הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה וְזֶה תָּלוּי בְּתִקּוּן קוֹל הַנְּגִינָה, כַּמְבֹאָר לְעֵיל שֶׁעִקַּר בִּנְיַן הַמַּלְכוּת הוּא עַל יְדֵי קוֹל הַנְּגִינָה, כִּי מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה יוֹנֵק מִשְּׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת קוֹל נְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה. וּלְהֵפֶךְ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה דְּסִטְרָא אָחֳרָא יוֹנֵק מִשְּׁתֵּי צִפֳּרִים אֲחֵרוֹת שֶׁבַּקְּלִפָּה, עַל כֵּן הָיְתָה עִקַּר הַגְּאֻלָּה עַל יְדֵי שִׁיר וְנִגּוּן הַנַּ"ל, כִּי עַל יְדֵי שִׁיר וְנִגּוּן דִּקְדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ שִׁירִים וְתִשְׁבָּחוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ בְּנִגּוּן וְזִמְרָה עַל יְדֵי זֶה נִכְנַעַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה וְנִתְעַלָּה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזֶּה הָיָה עִקַּר הַגְּאֻלָּה כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר כֹּחַ פַּרְעֹה הָיָה מִקּוֹל וְנִגּוּן דְּסִטְרָא אָחֳרָא, כִּי פַּרְעֹה אוֹתִיּוֹת הָעֹרֶף שֶׁהָיָה יוֹנֵק מֵאֲחוֹרֵי הַפֶּה, מִבְּחִינַת תֹּקֶף הַדִּינִים שֶׁבַּגָּרוֹן, כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים, הַיְנוּ שֶׁיָּנַק מֵהַגָּרוֹן שֶׁמִּשָּׁם תּוֹצְאוֹת הַקּוֹל, כִּי כָּל הַקּוֹלוֹת יוֹצְאִין מֵהַגָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, קְרָא בְגָרוֹן (יְשַׁעְיָה נג). אַךְ פַּרְעֹה יָנַק רַק מֵהַדִּינִים מִבְּחִינַת אֲחוֹרַיִם שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַמְנַגֵּן דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁמִּשָּׁם יוֹנֵק מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁהִוא מַלְכוּת פַּרְעֹה. וְעַל כֵּן אָמַר פַּרְעֹה, מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקוֹלוֹ, 'בְּקוֹלוֹ' דַּיְקָא, כִּי יָנַק מִקּוֹל דְּסִטְרָא אָחֳרָא כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר חָמֵץ וּמִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַחִלּוּק שֶׁבֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא רַק מַה שֶּׁחָמֵץ בִּנְפִיחָה וּמַצָּה נֶאֱפֵית מִיָּד כְּשֶׁנִּתְּנוּ מַיִם עַל הָעִסָּה וְאֵין מַנִּיחִים אוֹתָהּ לַעֲלוֹת בִּנְפִיחָה, הַיְנוּ שֶׁחָמֵץ שׁוֹלֵט בּוֹ הָאֲוִיר וְהָרוּחַ הַרְבֵּה עַל יְדֵי שֶׁמַּשְׁהִין אוֹתוֹ שֶׁעַל יְדֵי זֶה עוֹלֶה בִּנְפִיחָה שֶׁהוּא עַל יְדֵי הָאֲוִיר וְהָרוּחַ. אֲבָל מַצָּה אוֹפִין מִיָּד וְאֵין מַנִּיחִין שֶׁיִּשְׁלֹט בּוֹ הָאֲוִיר וְהָרוּחַ שֶׁיַּעֲלֶה בִּנְפִיחָה, כִּי הָאֲוִיר וְהָרוּחַ הוּא בְּחִינַת הַקּוֹל כִּי כָּל הַקּוֹלוֹת הֵם עַל יְדֵי הָאֲוִיר כַּיָּדוּעַ וְעַל כֵּן עַכְשָׁו בְּפֶסַח בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לָצֵאת מִמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי הַכְנָעַת קוֹל דְּסִטְרָא אָחֳרָא, וּלְהַעֲלוֹת קוֹל דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. עַל כֵּן אָסוּר עָלֵינוּ עַתָּה לֶאֱכֹל חָמֵץ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אָנוּ צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הָעִסָּה מֵחָמֵץ שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט שָׁם הָאֲוִיר וְהָרוּחַ שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁמִּשָּׁם תּוֹצְאוֹת הַקּוֹל שֶׁלֹּא נִזְדַּכֵּךְ עֲדַיִן מְטֻּמְאַת וְזֻהֲמַת מִצְרַיִם, כִּי הַגְּאֻלָּה הָיְתָה שֶׁלֹּא עַל יָדֵינוּ כִּי אִם בְּאִתְּעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא לְבַד, כַּמּוּבָא, כִּי עֲדַיִן לֹא קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְעַל כֵּן עַתָּה אָנוּ צְרִיכִין לִשְׁמֹר הָעִסָּה מְאֹד מֵאֲוִיר הָעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ מְזֻכָּךְ עֲדַיִן שֶׁמִּשָּׁם הַקּוֹל דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁזֶּה הָעִקָּר שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְתַקֵּן עַתָּה כַּנַּ"ל, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִזָּהֵר מֵחָמֵץ מְאֹד בְּבַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר אֲוִיר הָעוֹלָם שֶׁלֹּא נִזְדַּכֵּךְ עֲדַיִן שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָעִסָּה מִתְחַמֶּצֶת כַּנַּ"ל. כִּי עִקַּר תִּקּוּן קוֹל הַנְּגִינָה הוּא עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם וְעַתָּה עֲדַיִן לֹא קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְאֵין בְּיָדֵינוּ לְתַקֵּן וּלְזַכֵּךְ הַקּוֹל בְּעַצְמֵנוּ רַק מִן הַשָּׁמַיִם חָמַל עָלֵינוּ וְהִשְׁמִיעָנוּ הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, דְּהַיְנוּ כָּל הַנְּבוּאוֹת שֶׁנִּבֵּא לָנוּ בְּמִצְרַיִם שֶׁמִּשָּׁם קוֹל הַנְּגִינָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיְתָה הַגְּאֻלָּה כַּנַּ"ל, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא זָכִינוּ בְּעַצְמֵנוּ עֲדַיִן לְזַכֵּךְ וּלְבָרֵר אֶת הָאֲוִיר בִּשְׁלֵמוּת שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַקּוֹלוֹת, עַל כֵּן עַתָּה אָנוּ צְרִיכִין לִשְׁמֹר עַצְמֵנוּ מֵחָמֵץ מְאֹד מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלִיטַת אֲוִיר הָעוֹלָם שֶׁלֹּא נִזְדַּכֵּךְ עֲדַיִן כַּנַּ"ל רַק אָנוּ צְרִיכִין לֶאֱכֹל מַצָּה שֶׁאָנוּ שׁוֹמְרִים אוֹתָהּ מְאֹד שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בָּהּ אֲוִיר הָעוֹלָם, רַק תֵּכֶף כְּשֶׁבָּא מַיִם עַל הָעִסָּה אוֹפִין אוֹתָהּ מִיָּד. וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁאָנוּ שׁוֹמְרִים אֶת הַמַּצָּה וְאֵין מַנִּיחִין אֲוִיר הָעוֹלָם לִשְׁלֹט בָּהּ עַל יְדֵי זֶה אָנוּ בּוֹרְחִין מִכֹּל וָכֹל מֵאֲוִירָא דְּהַאי עָלְמָא שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֲחִיזַת הַקּוֹל דְּסִטְרָא אָחֳרָא, רַק אָנוּ זוֹכִין לְקוֹל נְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהֵם שִׁיר וְהַלֵּל נִגּוּן וְזִמְרָה לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיְתָה עִקַּר הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג כַּנַּ"ל:
וְזֶה שֶׁנִּקְרָא הַמַּצָּה לֶחֶם עֹנִי שֶׁעוֹנִין עָלָיו דְּבָרִים הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַיְנוּ קוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁאָנוּ עוֹנִין עַל הַמַּצָּה בְּפֶסַח, כִּי מֵחֲמַת שֶׁאָנוּ שׁוֹמְרִין אוֹתָהּ מֵאֲוִירָא דְּהַאי עָלְמָא שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַקּוֹלוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא עַל יְדֵי זֶה אָנוּ זוֹכִין לַעֲנוֹת עָלָיו דְּבָרִים הַרְבֵּה, הַיְנוּ קוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ בְּחִינַת הַלֵּל וְנִגּוּן דִּקְדֻשָּׁה, כִּי כְּשֶׁזֶּה נוֹפֵל זֶה קָם וְכַנַּ"ל, כִּי עַתָּה בְּפֶסַח הוּא תְּחִלַּת הִתְקָרְבוּת יִשְֹרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעִקַּר הַהִתְקָרְבוּת וְהַדְּבֵקוּת שֶׁל אִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי לַה' יִתְבָּרַךְ הוּא עַל יְדֵי קוֹל נִגּוּן דִּקְדֻשָּׁה כַּיָּדוּעַ גֹּדֶל מַעֲלַת הַנְּגִינָה לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּה' יִתְבָּרַךְ, כִּי הַנְּגִינָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָאָדָם לַה' יִתְבָּרַךְ. וְעַל כֵּן לֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁאָז יִהְיֶה עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת וְהַדְּבֵקוּת לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּה יִהְיֶה עִקַּר הַקִּבּוּל שָֹכָר, אָז יִתְּעַר שִׁיר וְנִגּוּנָא בְּעָלְמָא, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה. וְכַמְבֹאָר בִּפְסוּקִים רַבִּים, כִּי עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת וְהַדְּבֵקוּת הוּא עַל יְדֵי קוֹל נְגִינָה וְכַמּוּבָן בְּדִבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, וּבִפְרָט בְּהַמַּעֲשֶֹה מִשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְשֹ שֶׁל יוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְיוֹם הָרְבִיעִי וְיוֹם הַשִּׁשִּׁי מִגֹּדֶל עֹצֶם מַעֲלַת הַנְּגִינָה וְכַמְבֹאָר עוֹד בְּשִֹיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת. עַל כֵּן עַתָּה בְּפֶסַח שֶׁאָנוּ צְרִיכִין עַתָּה לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ, עַל כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְתַקֵּן קוֹל הַנְּגִינָה וְלִשְׁמֹר עַצְמֵנוּ מִקּוֹל נִגּוּן דְּסִטְרָא אָחֳרָא, עַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מֵחָמֵץ וְלֶאֱכֹל מַצָּה וְכַנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת פֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר. וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פֶּסַח פֶּה סָח, שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר לָשֹוּחַ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו וּלְהַרְבּוֹת לְסַפֵּר בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. כִּי קוֹל הַנְּגִינָה יָקָר מְאֹד מְאֹד וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם, הַיְנוּ לְעוֹרֵר אֶת הַמֹּחִין בִּבְחִינַת קוֹל מְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה. אֲבָל עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקּוֹל הוּא כְּשֶׁמְּקַשְּׁרִין אוֹתוֹ אֶל הַדִּבּוּר בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַיִּחוּדִים לְיַחֵד וּלְחַבֵּר הַקּוֹל עִם הַדִּבּוּר, כַּמּוּבָן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְדִבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַתּוֹרָה שָֹשֹוֹן וְשִֹמְחָה יִמָּצֵא בָהּ וְכוּ' (בְּסִימָן קעח). וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְחַבֵּר וּלְקַשֵּׁר הַדַּעַת אֶל הַלֵּב שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַקּוֹל שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין, כִּי הַקּוֹל פּוֹגֵעַ בְּהַמֹּחַ בִּבְחִינַת קוֹל מְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה, עִקַּר שְׁלֵמוּתוֹ כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹךְ הַלֵּב עַד שֶׁיִּתְחַמֵּם לִבּוֹ עַל יְדֵי זֶה בְּהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים בִּבְחִינַת חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִלְשׁוֹנִי. כִּי הַקּוֹל אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יָקָר מְאֹד, כִּי עַל יָדוֹ עִקַּר הַדְּבֵקוּת וְהַהַמְשָׁכָה לַה' יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, אַף עַל פִּי כֵן כָּל זְמַן שֶׁאֵין הַקּוֹל מִתְיַחֵד עִם הַדִּבּוּר יֵשׁ עֲדַיִן אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתָם מֵעָלְמָא דְּפֵרוּדָא מִבְּחִינַת הַקּוֹל שֶׁרָחוֹק מֵהַדִּבּוּר שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְהָרְשָׁעִים שֶׁאֲחִיזָתָם מִבְּחִינַת קוֹל נִגּוּן דְּסִטְרָא אָחֳרָא, דְּהַיְנוּ מִמְּנַגְּנִים רְשָׁעִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָאָדָם חַס וְשָׁלוֹם, לְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲוֹתֵיהֶן. וְזֶה בְּחִינַת פַּרְעֹה שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת הָעֹרֶף שֶׁיְּנִיקָתוֹ מֵהַגָּרוֹן שֶׁמִּשָּׁם תּוֹצְאוֹת הַקּוֹל כַּנַּ"ל, וְאִיתָא בַּכַּוָּנוֹת עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁרָצָה פַּרְעֹה לְעַכֵּב הַמֹּחִין בְּמֵצַר הַגָּרוֹן וְלֹא יִתְפַּשְּׁטוּ וְלֹא יִתְגַּלּוּ לַחוּץ כִּי מִשָּׁם הָיָה יְנִיקָתוֹ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַמֹּחִין סְתוּמִים לְמַעְלָה בְּמֵצַר הַגָּרוֹן הוּא יוֹנֵק מִשָּׁם וְעַל יְדֵי זֶה גַּם יִשְֹרָאֵל לְמַטָּה מְשֻׁעְבָּדִים תַּחְתָּיו. וְעִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הוּא בְּחִינַת שֶׁנִּתְפַּשְּׁטוּ וְנִתְגַּלּוּ וְיָצְאוּ הַמֹּחִין מִמֵּצַר הַגָּרוֹן וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, הַיְנוּ כִּי שֹׁרֶשׁ הַקּוֹל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין, הוּא מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ וְעֶלְיוֹן מְאֹד מִבְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּת שֶׁמִּתְנוֹצֵץ לְכָל אֶחָד בְּדַעְתּוֹ. כִּי ה' יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו מְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ בְּכַמָּה צִמְצוּמִים לְהָאִיר לְכָל אֶחָד בְּדַעְתּוֹ הִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּת וּבָזֶה מְרַמֵּז לוֹ וְקוֹרֵא אוֹתוֹ שֶׁיֻּמְשַׁךְ אַחֲרָיו וְזֹאת הַהִתְנוֹצְצוּת הִוא בְּחִינַת קוֹלוֹת שֶׁבָּאִין מִלְּמַעְלָה לִקְרוֹת אֶת הָאָדָם שֶׁיִּמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ וְכָל הַקּוֹלוֹת נִמְשָׁכִין מִשָּׁם. וְעַל כֵּן יֵשׁ לְהַקּוֹל כֹּחַ גָּדוֹל לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָאָדָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ מִבְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּת, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת הוּא בְּחִינַת קוֹל, בִּבְחִינַת קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שׁוֹמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רוֹאִים זוּלָתִי קוֹל. אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ נָתַן בְּחִירָה לָאָדָם וּמִי שֶׁבּוֹחֵר בַּחַיִּים כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל הַזֶּה הוּא בְּחִינַת הַכְּרוּז הַבָּא מִלְּמַעְלָה, הוּא נִמְשָׁךְ אַחֲרָיו וּמְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ מִכָּל תַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וַאֲזַי זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הַקּוֹל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין לְתוֹךְ הַלֵּב עַד שֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים מִלְּמַעְלָה שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶֹה מֵהַקּוֹל צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת וְדִבּוּרִים עַד שֶׁיֵּדַע רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּמִצְוֹתָיו: כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁשּׁוֹמְעִין בְּחִינַת קוֹל מִלְּמַעְלָה עֲדַיִן אֵין יוֹדְעִין שׁוּם מִצְוָה עַד שֶׁזּוֹכִין לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶֹה מֵהַקּוֹל דִּבּוּר עַד שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיְּדַבֵּר ה' עִמּוֹ וְיוֹדִיעַ לוֹ תּוֹרָתוֹ וּמִצְוֹתָיו. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֲבוֹת הָעוֹלָם שֶׁזָּכוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ וּלְדָבְקָה בּוֹ וּלְהִמָּשֵׁךְ מֵאַחֲרָיו עַד שֶׁזָּכוּ שֶׁדִּבֵּר ה' יִתְבָּרַךְ עִמָּהֶם וְגִלָּה לָהֶם כַּמָּה מִצְוֹת, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהוּא זָכָה לָזֶה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת עַד שֶׁזָּכָה בְּכָל עֵת עַל יְדֵי מַעֲשָֹיו הַטּוֹבִים לַעֲשֹוֹת מֵהַקּוֹל דִּבּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וְכוּ'. וְעַל יְדֵי זֶה קִבֵּל אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ. אֲבָל אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה, כִּי פַּרְעֹה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ כְּשֶׁהִגִּיעַ לָהֶם בְּחִינַת קוֹל מִלְּמַעְלָה לֹא רָצוּ לְהַשְׁלִיךְ מַעֲשֵֹיהֶם הָרָעִים וּלְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו וְעַל כֵּן לֹא קִשְּׁרוּ אֶת הַקּוֹל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחַ אֶל הַלֵּב וְלֹא עָשֹוּ מֵהַקּוֹל דִּבּוּרִים, אַדְּרַבָּא, הָפְכוּ אֶת הַקּוֹל וְהַדַּעַת לְדַרְכֵיהֶם הָרָעִים, כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם. כִּי הֵם מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם רוֹצִים לְהַשְׁלִיךְ מַעֲשֵֹיהֶם הָרָעִים פּוֹגְמִים בְּהַקּוֹל וְהַדַּעַת וּמְהַפְּכִין אֶת הַדַּעַת לִסְבָרוֹתֵיהֶם עַד שֶׁהֵם נִתְעִים וּנְבוֹכִים לַעֲבוֹדָה זָרָה וּכְפִירוֹת, וְעַל כֵּן גַּם בְּהָעֲבוֹדָה זָרָה וּכְפִירוֹת יֵשׁ שָׁם אֵיזֶה נִיצוֹצוֹת מֵהִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, בְּכָל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי, דְּקָרוּ לֵהּ אֶלָהָא דְּאֶלָהַיָּא, כִּי גַּם לָהֶם הִגִּיעַ אֵיזֶה כְּרוּז וְהִתְנוֹצְצוּת מִלְּמַעְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל, רַק שֶׁקִּלְקְלוּ אוֹתוֹ עַל יְדֵי מַעֲשֵֹיהֶם הָרָעִים וְעַל יְדֵי זֶה נִתְעוּ לְדַרְכֵיהֶם הָרָעִים. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁפַּרְעֹה יָנַק מִמֵּצַר הַגָּרוֹן וְרָצָה שֶׁיִּתְעַכְּבוּ וְיִתְעַלְּמוּ הַמֹּחִין שָׁם וְלֹא יִתְפַּשְּׁטוּ לְמַטָּה, כִּי לֹא רָצָה שֶׁיָּבוֹא הַקּוֹל לְתוֹךְ הַדִּבּוּר שֶׁיְּגַלֶּה ה' יִתְבָּרַךְ רְצוֹנוֹ עַל יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁזֶּה בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, רַק שֶׁיִּתְעַכֵּב הַקּוֹל וְהַמֹּחַ לְמַעְלָה כְּדֵי שֶׁהוּא יִינַק מִשָּׁם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַהֲפֹךְ הַקּוֹל וְהַדַּעַת כִּרְצוֹנוֹ שֶׁיּוּכַל לֵילֵךְ בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ הָרַע. וְזֶהוּ כְּלַל כָּל הַפְּגָמִים שֶׁל כָּל הַמְחַקְּרִים וְשֶׁל כֹּל הַנְּבוֹכִים בְּחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל וּבְדֵעוֹת זָרוֹת וּבְעֵצוֹת רָעוֹת. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁכְּשֶׁקּוֹרְאִין אוֹתָם לַה' יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי הַקּוֹל וְהַכְּרוּז הַבָּא מִלְּמַעְלָה בְּכָל עֵת שֶׁהֵם הַהִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה וְהַהִתְעוֹרְרוּת הַבָּא עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם. אֲזַי אֵינָם נִמְשָׁכִין אַחֲרֵי הַקּוֹל הַזֶּה וְאֵינָם חוֹשְׁבִים עֵצוֹת אֵיךְ לְתַקֵּן מַעֲשֵֹיהֶם רַק הוֹלְכִין אַחֲרֵי תַּאֲוֹתֵיהֶן וַאֲזַי כַּמָּה פְּעָמִים נִתְקַלְקֵל אֶצְלָם בְּחִינַת הַקּוֹל עַד שֶׁהֵם מְהַפְּכִין בְּחִינַת הַקּוֹל שֶׁהוּא הַדַּעַת לְדַרְכֵיהֶם הָרָעִים וְאוֹמְרִים כַּמָּה סְבָרוֹת שֶׁל הֶבֶל בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ הוֹלְכִים בִּשְׁרִירוּת לִבָּם וְלֹא יָשׁוּבוּ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְזֶה בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַגָּלֻיּוֹת, הַיְנוּ שֶׁהַקּוֹל וְהַמֹּחִין מְעֻכָּב בְּמֵצַר הַגָּרוֹן שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁמְּהַפֵּךְ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים. וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת הַקּוֹל וְהַמֹּחִין שֶׁיִּתְפַּשְׁטוּ וְיֵצְאוּ לַחוּץ, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְגַּלֶּה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת שֶׁנֵּדַע מַה לַּעֲשֹוֹת וְאֵיךְ לְהִתְנַהֵג בֶּאֱמֶת. וְעַל כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַקּוֹל הוּא עַל יְדֵי לִמּוּד גְּמָרָא שֶׁהוּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כַּנַּ"ל, כִּי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הִוא בְּחִינַת דִּבּוּר, בְּחִינַת מַלְכוּת פֶּה וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה קָרִינָן לָהּ. כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הֵם בִּבְחִינַת קוֹל וְדִבּוּר כַּיָּדוּעַ וְצָרִיךְ לְקַשְּׁרָם וּלְיַחֲדָם בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ, כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת הַיִּחוּד לְיַחֵד וּלְחַבֵּר הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, הַיְנוּ כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הִיא עֲדַיִן בִּבְחִינַת קוֹל מֵחֲמַת שֶׁמִּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב עֲדַיִן אֵין יוֹדְעִין שׁוּם דִּין בְּבֵרוּר אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּמִצְוֹת הַתּוֹרָה עַל כֵּן הִוא עֲדַיִן בִּבְחִינַת קוֹל, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁהִיא מְגַלָּה לָנוּ כָּל פְּרָטֵי דִּינֵי הַתּוֹרָה אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל מִצְוָה שֶׁזֶּה עִקַּר הַדִּבּוּר שֶׁהוּא מְגַלֶּה הָרָצוֹן שֶׁבַּלֵּב, כִּי עַל יְדֵי הַקּוֹל יְכוֹלִין לִקְרוֹת אֶת הָאָדָם אֵלָיו, אֲבָל עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הוּא רוֹצֶה, אֲבָל כְּשֶׁבָּא אֵלָיו וְהוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּדִבּוּרִים אֲזַי הוּא יוֹדֵעַ רְצוֹנוֹ. וְעַל כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁשֹּׁרֶשׁ יְנִיקַת הַמַּלְכוּת הוּא מִבְּחִינַת קוֹל כַּנַּ"ל, אֲבָל עִקַּר הַנְהָגַת הַמַּלְכוּת הוּא עַל יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁמְּגַלֶּה רְצוֹן הַמֶּלֶךְ לְמַעַן נֵדַע מַה לַּעֲשֹוֹת וּבַמֶּה נַעֲבֹד אוֹתוֹ וְנַעֲשֶֹה נַחַת רוּחַ לְפָנָיו, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁהִיא בְּחִינַת דִּבּוּר שֶׁמְּבָאֵר וּמְפָרֵשׁ אֶת בְּחִינַת הַקּוֹל שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְכַנַּ"ל: וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁזָּכִינוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁזָּכָה לְהוֹצִיא הַקּוֹל וְהַמֹּחִין לַחוּץ עַד שֶׁגִּלָּה לָנוּ כַּמָּה מִצְוֹת תֵּכֶף בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם וְכוּ'. וְאַחַר כָּךְ נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה עַל יְדֵי זֶה וְכַנַּ"ל:
וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין אָדָם לִבְהֵמָה, דְּהַיְנוּ בֵּין יִשְֹרָאֵל לָעַכּוּ"ם. כִּי אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְכוּ', כִּי גַּם הַבְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ קוֹל אֲבָל אֵין לָהּ דִּבּוּר אֲבָל גֶּדֶר הָאָדָם הוּא מְדַבֵּר, הַיְנוּ שֶׁהָאָדָם בְּחִינַת יִשְֹרָאֵל יָכוֹל לַעֲשֹוֹת מֵהַקּוֹל דִּבּוּרִים וּלְיַחֵד וּלְקַשֵּׁר הַקּוֹל בְּהַדִּבּוּר שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת פֶּסַח-פֶּה סָח שֶׁמִּצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וְכוּ', כִּי אָנוּ צְרִיכִין לְהוֹצִיא אֶת הַקּוֹל וְהַמֹּחִין מִמֵּצַר הַגָּרוֹן וְלַהֲבִיאוֹ וּלְהַכְנִיסוֹ בְּתוֹךְ דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים לָשֹוּחַ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו לְקַשֵּׁר הַקּוֹל עִם הַדִּבּוּר שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד:
וְזֶה בְּחִינַת הַקָּרְבַּן פֶּסַח שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהָבִיא בְּפֶסַח, בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי כְּלַל הַקָּרְבָּנוֹת הוּא לְבָרֵר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה בִּבְחִינַת מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה הִוא לְמַעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בֵּרוּר קוֹל הַנְּגִינָה מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא אֶל הַקְּדֻשָּׁה, לְבָרֵר הַקּוֹל מֵאֲוִירָא דְּעָלְמָא וְלַעֲשֹוֹת נִגּוּנִים דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְקַשֵּׁר עַל יְדֵי זֶה לַה' יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַתּוֹרָה קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְכוּ' בְּסִימָן סג בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת. וְעַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהָבִיא קָרְבָּן בְּפֶסַח, כִּי אָז צְרִיכִין לְבָרֵר קוֹל הַנְּגִינָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קָרְבָּן כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת פֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר, כִּי מַצָּה הִוא מַאֲכָל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁשּׁוֹמְרִין אוֹתוֹ מֵאֲוִירָא דְּעָלְמָא שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בּוֹ בְּחִינַת קוֹל נִגּוּן דְּסִטְרָא אָחֳרָא כַּנַּ"ל, וְאַחַר קַבָּלַת הַתּוֹרָה עִקַּר בֵּרוּר הַקּוֹל נְגִינָה הוּא עַל יְדֵי לִמּוּד גְּמָרָא כַּנַּ"ל. אֲבָל עַכְשָׁו עֲדַיִן לֹא זָכִינוּ לָזֶה, כִּי עֲדַיִן לֹא קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה רַק שֶׁה' יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הֵאִיר עָלֵינוּ אֶת בְּחִינַת הַקּוֹל מִלְּמַעְלָה וְכַנַּ"ל וְעַל כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל מַצָּה וְכַנַּ"ל. וְעַל כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לֶאֱכֹל מָרוֹר עִם הַמַּצָּה עַל שֵׁם שֶׁמֵּרֲרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה וְכוּ', הַיְנוּ כִּי הַמָּרוֹר מְרַמֵּז עַל לִמּוּד גְּמָרָא שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַקּוֹל שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה כַּנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל מְרִירוּת גָּדוֹל קֹדֶם שֶׁמְּבָרְרִין הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת לִמּוּד גְּמָרָא שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ וּמְרִירוּת, בְּחִינַת בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי, זֶה תַּלְמוּד בַּבְלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּקֻשְׁיָא, 'בְּחֹמֶר', בְּחֻמְרָא דִּשְׁמַעְתְּתָא, 'וּבִלְבֵנִים' דָּא לִבּוּן הִלְכְתָא, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. אֲבָל עַתָּה עֲדַיִן אֵין אָנוּ זוֹכִין לָזֶה לְבָרֵר הַקּוֹל עַל יָדֵינוּ עַל יְדֵי לִמּוּד גְּמָרָא, כִּי עֲדַיִן הוּא קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה רַק אָנוּ אוֹכְלִין מָרוֹר לְרַמֵּז וְלִזְכֹּר עַל זֶה. נִמְצָא שֶׁמָּרוֹר הוּא בְּחִינַת לִמּוּד גְּמָרָא שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְבָרְרִין הַקּוֹל וּמַכְנִיעִין הַקּוֹל דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא בְּחִינַת חָמֵץ שֶׁשּׁוֹלֵט בּוֹ אֲוִירָא דְּעָלְמָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל נִגּוּן דְּסִטְרָא אָחֳרָא, וְזוֹכִין לְקוֹל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַצָּה שֶׁשּׁוֹמְרִין אוֹתָהּ מֵאֲוִירָא דְּעָלְמָא, כִּי עוֹנִין עָלֶיהָ, דְּבָרִים הַרְבֵּה שֶׁהוּא קוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶהוּ בְּחִינַת 'דְּבָרִים הַרְבֵּה' דַּיְקָא רֶמֶז שֶׁתִּקּוּן זֶה נִמְשָׁךְ מִלִּמּוּד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי לִמּוּד גְּמָרָא הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה. וְעַל יְדֵי כָּל זֶה יְכוֹלִין לֶאֱכֹל הַקָּרְבַּן פֶּסַח בִּבְחִינַת 'עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ', כִּי עִקַּר בֵּרוּר הַקּוֹל בִּשְׁלֵמוּת הוּא בְּחִינַת הַקָּרְבָּן שֶׁבָּא מִבְּהֵמָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ קוֹל אֲבָל הוּא קוֹל בְּהֵמָה, וְעַל יְדֵי שֶׁעוֹלָה לְקָרְבָּן מְבָרְרִין הַקּוֹל מִבְּהֵמָה לְאָדָם מִבְּחִינַת עַכּוּ"ם לְיִשְֹרָאֵל, מִבְּחִינַת חַזָּנִים וּמְנַגְּנִים רְשָׁעִים לִמְנַגְּנִים כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, וְזֶהוּ לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַקְרִיב הַקָּרְבַּן פֶּסַח שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָמֵץ בְּבֵיתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל דְּסִטְרָא אָחֳרָא, כִּי נֶאֱחָז בּוֹ אֲוִירָא דְּעָלְמָא שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר עֲדַיִן עַל יָדֵינוּ כַּנַּ"ל:
וְזֶהוּ בְּחִינַת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָן וּלְוִיִּים בְּשִׁירָן וְזִמְרָן וְיִשְֹרָאֵל בְּמַעֲמָדָן. כִּי בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה צְרִיכִין הַלְּוִיִּים לַעֲסֹק בְּשִׁיר וְזִמְרָה לְבָרֵר הַקּוֹל נְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת הַקָּרְבָּן כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת יִשְֹרָאֵל בְּמַעֲמָדָן שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים אָז בַּתּוֹרָה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַשֵּׁר וּלְיַחֵד הַקּוֹל עִם הַדִּבּוּר שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַקּוֹל, כְּשֶׁמְּקַשְּׁרִין הַקּוֹל אֶל הַדִּבּוּר, הַיְנוּ אֶל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן בְּפֶסַח, כִּי אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן. וְעַתָּה עִקַּר הַתִּקּוּן לְבָרֵר קוֹל הַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף שֶׁאָז נִגְמַר הַגְּאֻלָּה וְהַחֵרוּת מִפַּרְעֹה וּמִצְרַיִם. כִּי עַד שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם וּבִשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח נִקְרַע הַיָּם וְאָז נָפְלוּ פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם לְגַמְרֵי, וְיִשְֹרָאֵל נִגְאֲלוּ לְגַמְרֵי מֵהֶם. כִּי קְרִיעַת יַם סוּף הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַקּוֹל שִׁירָה וּנְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה, מִקּוֹל נְגִינָה וְשִׁירָה דְּסִטְרָא אָחֳרָא, כִּי כָּל הַקּוֹלוֹת הֵם בִּבְחִינַת מַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים. וְיֵשׁ קוֹלוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁהֵם בְּחִינַת מִקּוֹלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת קוֹל נְגִינָה דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם שֶׁיּוֹנְקִים מֵהַגָּרוֹן וְכַנַּ"ל. וְעַל כֵּן הָיָה הַנֵּס בַּמַּיִם שֶׁנִּבְקַע הַיָּם בִּפְנֵיהֶם וְעִקַּר הַנֵּס הָיָה עַל יְדֵי בְּחִינַת קוֹלוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, קוֹל ה' עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים ה' עַל מַיִם רַבִּים. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, קוֹל ה' עַל הַמַּיִם, עַל יַם סוּף יַרְעֵם בַּשָׁמַיִם ה' וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁנִּבְקְעוּ הַמַּיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת קוֹלוֹת וְנִתְגָּרְשׁוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת קוֹלוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, בְּחִינַת קוֹלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים וְנִתְגַּלּוּ לָהֶם מֵימֵי הַחָכְמָה וְהַדַּעַת שֶׁהֵם בְּחִינַת קוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת קוֹל ה' עַל הַמָּיִם כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ', כִּי נִפְתְּחוּ אָז מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁהֵם בְּחִינַת קוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין וְדַעַת דְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן זָכוּ אָז לְשִׁירַת הַיָּם, כִּי זָכוּ לְקוֹל שִׁירָה וּנְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזֶּה הָיָה עִקַּר הַנֵּס שֶׁל קְרִיעַת יַם סוּף וְכַנַּ"ל. וְזֶה עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה שֶׁעִקַּר הַיְשׁוּעָה וְהַנֵּס הָיָה עַל יְדֵי זִמְרָת יָהּ עַל יְדֵי זֶמֶר וְנִגּוּן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנִּתְבָּרֵר מִנִּגּוּן דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא. כִּי קוֹל נִגּוּן דִּקְדֻשָּׁה הוּא מֹחַ וְחִיּוּת דְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. וּלְהֵפֶךְ קוֹל נִגּוּן דְּסִטְרָא אָחֳרָא הוּא מֹחַ וְחִיּוּת דְּמַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְעַל כֵּן סִיְּמוּ הַשִּׁירָה, ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי עַל יְדֵי שִׁירַת הַיָּם שֶׁהִוא קוֹל שִׁירָה וְנִגּוּן דִּקְדֻשָּׁה, עַל יְדֵי זֶה יִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד כַּנַּ"ל:
וְעַל כֵּן אַחַר שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח דַּיְקָא הֻתַּר הֶחָמֵץ, כִּי כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁעִקַּר אִסּוּר הֶחָמֵץ מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְבָּרֵר אֲוִיר הָעוֹלָם מִקּוֹל נִגּוּן דְּסִטְרָא אָחֳרָא וְכַנַּ"ל, וְעַל כֵּן אַחַר שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח שֶׁאָז נִבְקַע הַיָּם וְזָכוּ לְקוֹל שִׁירַת הַיָּם שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְבָּרֵר וְנִזְדַּכֵּךְ אֲוִיר הָעוֹלָם עַל יְדֵי שֶׁנִּתְבָּרֵר קוֹל שִׁירָה וְנִגּוּן דִּקְדֻשָּׁה, מִקּוֹל נִגּוּן דְּסִטְרָא אָחֳרָא, עַל כֵּן אָז בְּוַדַּאי הֶחָמֵץ מֻתָּר מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִתְבָּרֵר וְנִזְדַּכֵּךְ אֲוִיר הָעוֹלָם עַל יְדֵי שִׁירַת הַיָּם וְכַנַּ"ל. כִּי בְּלֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח אַף עַל פִּי שֶׁזָּכוּ אָז לַשִּׁירָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְהַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם וְכוּ'. שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיָה עִקַּר הַגְּאֻלָּה וְכַנַּ"ל. אַף עַל פִּי כֵן הַשִּׁירָה הַזֹּאת אֵינָהּ נִקְרֵאת עַל שְׁמָם, כִּי אָז אָמְרוּ אֶת הַהַלֵּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לֶעָבָר וְלֶעָתִיד וְלִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בִּפְסָחִים).כִּי אָז לֹא זָכוּ לַשִּׁירָה מֵעַצְמָם כִּי אִם בְּחַסְדֵי ה' הוֹפִיעַ עֲלֵיהֶם אוֹר גָּדוֹל וְעַל יְדֵי זֶה הִמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם כֹּחַ הַשִּׁיר שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁיִּתְגַּלֶּה בִּימֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת דָּוִד שֶׁהוּא נְעִים זְמִירוֹת יִשְֹרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלֵּל שָׁלֵם שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם דָּוִד. וְעַל כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לִשְׁמֹר מְאֹד מֵחָמֵץ וְלֶאֱכֹל מַצָּה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְבָרֵר הַקּוֹל בְּעַצְמָם וְכַנַּ"ל. אֲבָל עַל יְדֵי שֶׁסָּפְרוּ אַחַר כָּךְ סְפִירַת הָעֹמֶר שִׁשָּׁה יָמִים עַל יְדֵי זֶה הִתְחִילוּ לְטַהֵר עַצְמָם וְאָז זָכוּ לְשִׁירַת הַיָּם שֶׁנִּקְרֵאת עַל שְׁמָם עַל שֵׁם מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְֹרָאֵל. כִּי הֵם בְּעַצְמָם זָכוּ לָשִׁיר שִׁירָה הַזֹּאת וְעַל יְדֵי זֶה זָכוּ לְטַהֵר וּלְזַכֵּךְ הָאֲוִיר וְכַנַּ"ל וְעַל כֵּן אָז הֻתַּר הֶחָמֵץ וְכַנַּ"ל. וְעַל כֵּן זָכוּ לָזֶה אַחַר שֶׁמָּנוּ סְפִירָה שִׁשָּׁה יָמִים דַּיְקָא כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה שֶׁהֵם כְּלַל הַגְּמָרָא שֶׁעַל יְדֵי זֶה זָכוּ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמָם בְּחִינַת כֹּחַ הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁהִוא הַגְּמָרָא שֶׁכְּלוּלָה בְּשַׁ"ס מִשְׁנָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר בֵּרוּר קוֹל הַנְּגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל וְעַל כֵּן אָז דַּיְקָא זָכוּ לְשִׁירַת הַיָּם שֶׁהִוא נִגּוּן דִּקְדֻשָּׁה וְאָז הֻתַּר הֶחָמֵץ וְכַנַּ"ל:
וְעַל כֵּן בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁאָז נִשְׁלְמוּ יְמֵי הַסְּפִירָה וְזָכוּ לְטַהֵר עַצְמָן לְגַמְרֵי וְקִבְּלוּ הַתּוֹרָה שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, עַל כֵּן אָז מִצְוָה לְהָבִיא קָרְבָּן מֵחָמֵץ דַּיְקָא שֶׁהֵם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: חָמֵץ תֹּאפֶנָּהּ, כִּי אָז נִתְבָּרְרוּ הַקּוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קוֹל שׁוֹפָר וְכָל הַקּוֹלוֹת שֶׁרָאוּ וְשָׁמְעוּ אָז, שֶׁהֵם בְּחִינַת קוֹל נִגּוּן דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, עָלָה אֱלֹקִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר זַמְּרוּ אֱלֹקִים זַמֵּרוּ זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ וְכוּ'. עַל כֵּן בָּאִים שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי תּוֹרוֹת בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה מֵחָמֵץ דַּיְקָא, כִּי עַל יְדֵי שְׁתֵּי הַתּוֹרוֹת בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה, עַל יְדֵי זֶה עִקַּר תִּקּוּן וּבֵרוּר הַקּוֹל. כִּי שֹׁרֶשׁ הַקּוֹל מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב שֶׁהִיא עִקַּר הַנְּבוּאָה, כִּי מֹשֶׁה רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים שֶׁמִּשָּׁם תּוֹצְאוֹת הַקּוֹל, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהִוא שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, הִוא תִּקּוּן וּבֵרוּר הַקּוֹל הַיּוֹצֵא מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב מִבְּחִינַת נְבוּאָה, שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בּוֹ הַקּוֹל דְּסִטְרָא אָחֳרָא חַס וְשָׁלוֹם וְכַנַּ"ל. עַל כֵּן עַל יְדֵי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הַמִּתְחַמְּצִים בִּבְחִינָה זֹאת, מִבְּחִינַת אֲוִיר וְקוֹל דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁתֵּי הַתּוֹרוֹת וְכַנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן, עַל כֵּן צְרִיכִין לָבוֹא מֵחָמֵץ דַּיְקָא, כִּי חָמֵץ הַזֶּה שֶׁל שְׁתֵּי הַלֶּחֶם נִמְשָׁךְ מִבֵּרוּר וְזִכּוּךְ הָאֲוִיר שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל עַל יְדֵי שְׁתֵּי הַתּוֹרוֹת וְכַנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן וְכַנַּ"ל:
נַחֲזֹר לְעִנְיָן רִאשׁוֹן וְזֶה בְּחִינַת אֶפִּטְרוֹפּוֹס וְזֶה לְשׁוֹן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ סִימָן רצ סָעִיף א' מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ יוֹרְשִׁים קְטַנִּים וְכוּ' צָרִיךְ מוֹרִישָׁם לְמַנּוֹת לָהֶם אֶפִּטְרוֹפּוֹס שֶׁיִּתְעַסֵּק בִּשְׁבִיל הַקְּטַנִּים וְכוּ'. וְאִם לֹא מִנָּהוּ, בֵּית דִּין חַיָּבִים לְהַעֲמִיד לָהֶם אֶפִּטְרוֹפּוֹס וְכוּ'. וּמְבֹאָר בַּמִּשְׁנָה וּמוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ סָעִיף טז שֶׁאֶפִּטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּנָּהוּ בֵּית דִּין צָרִיךְ לִשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ אֲבָל מִנָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים אֵין צָרִיךְ לִשָּׁבַע: כִּי כָּל אָדָם צָרִיךְ לִרְאוֹת וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְתַקֵּן בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא נִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי תִּקּוּן קוֹל הַנְּגִינָה שֶׁהוּא מֹחִין וְחִיּוּת הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל וְכַמְבֹאָר בְּסוֹף הַתּוֹרָה הַנַּ"ל עַל הַמִּשְׁנָה עֲשֵֹה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, עַיֵּן שָׁם, כִּי עִקַּר הָאָדָם בָּא לְזֶה הָעוֹלָם רַק בִּשְׁבִיל זֶה כְּדֵי לְתַקֵּן חֶלְקֵי הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, כִּי כְּפִי שֶׁמְּתַקֵּן חֵלֶק הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, כְּמוֹ כֵן הוּא מַעֲלֶה וּמְרוֹמֵם מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, אֲשֶׁר רַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּא הָאָדָם לְזֶה הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיְּגַדֵּל וִינַשֵּא וִיפַרְסֵם מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה שֶׁהוּא עִקַּר הַבְּרִיאָה, שֶׁנִּבְרָא בִּשְׁבִיל זֶה כְּדֵי שֶׁיְּגַדֵּל כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וְכוּ' לְהוֹדִיעַ וְכוּ' וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ וְכוּ'. וְכָל הָעֲשִׁירוּת וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי הָעֲשִׁירוּת הִוא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת כָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ. וְעַל כֵּן בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי מְכַנֶּה כַּמָּה פְּעָמִים הַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם עָשִׁיר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשֹׁל, וּכְתִיב נוֹתֵן לֶעָשִׁיר וְכוּ', שֶׁפֵּרוּשׁוֹ מֶלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם. וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר מְאֹד כָּל יְמֵי חַיָּיו שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁחֲנָנוֹ ה' אֵיזֶה עֲשִׁירוּת וַחֲפָצִים שֶׁיִּתְנַהֵג בּוֹ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה עַל פִּי הַתּוֹרָה שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּתְגַּדֵּל כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי עֲשִׁירוּתוֹ וַחֲפָצָיו וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ. וְעִקַּר בִּנְיַן וְחִיּוּת הַמַּלְכוּת הוּא עַל יְדֵי הַקּוֹל כַּנַּ"ל וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אַל תִּקְרֵי מֵהוֹנֶךָ אֶלָּא מִגְּרוֹנְךָ, דְּהַיְנוּ קוֹל נְגִינָה שֶׁיּוֹצֵא מֵהַגָּרוֹן, כִּי הַקּוֹל נְגִינָה הוּא קִיּוּם הַמַּלְכוּת, שֶׁהִוא בְּחִינַת הוֹן וַעֲשִׁירוּת נִמְצָא שֶׁהוֹנְךָ וּגְרוֹנְךָ הֵם בְּחִינָה אַחַת וְזֶהוּ אַל תִּקְרֵי מֵהוֹנֶךָ אֶלָּא מִגְּרוֹנְךָ וְכַנַּ"ל: כִּי עִקַּר הַנְהָגַת הַמַּלְכוּת וְהָעֲשִׁירוּת הוּא עַל יְדֵי קוֹל וְהַדִּבּוּר, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֵן שֶׁהוּא מוֹשֵׁל בְּבֵיתוֹ עַל עֲשִׁירוּתוֹ וַחֲפָצָיו הֵן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה מֶמְשָׁלָה וּמַלְכוּת עַל אֲחֵרִים, כָּל אֶחָד מַנְהִיג הַמֶּמְשָׁלָה וְהַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי הַדִּבּוּר וְהַקּוֹל שֶׁעַל יָדוֹ הוּא מוֹשֵׁל וּמְצַוֶּה אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁתַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ וְעַל כֵּן הַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר חִיּוּת הַדִּבּוּר הוּא הַקּוֹל, כִּי הַקּוֹל מַנְהִיג לַדִּבּוּר וְעַל כֵּן מִקּוֹלוֹ שֶׁל אָדָם נִכָּר בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר אֵצֶל הַתּוֹרָה מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא וְכוּ' (בְּסִימָן ל), עַיֵּן שָׁם. כִּי הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁל הָאָדָם נִכָּר בְּקוֹלוֹ כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה עַל אֵיזֶה דָּבָר, כְּגוֹן עַל עֲשִׁירוּתוֹ וַחֲפָצָיו כְּשֶׁאוֹמֵר וּמְצַוֶּה אֵיךְ לְהִתְנַהֵג אֲזַי קוֹלוֹ חָזָק וְעַז בְּדֶרֶךְ מֶמְשָׁלָה בְּחִינַת קוֹל עַנּוֹת גְּבוּרָה, בְּחִינַת עָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוּת. אֲבָל מִי שֶׁאֵין לוֹ מֶמְשָׁלָה עַל אוֹתוֹ הַדָּבָר כְּשֶׁאוֹמֵר לִפְעָמִים אֵיזֶה דֵּעָה הוּא בְּקוֹל חָלוּשׁ וְנָמוּךְ בְּחִינַת קוֹל עַנּוֹת חֲלוּשָׁה, כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ מֶמְשָׁלָה שָׁם, קוֹלוֹ נָמוּךְ וְחָלוּשׁ, כִּי הַמַּלְכוּת כְּפִי הַקּוֹל, כִּי הַקּוֹל הוּא חִיּוּת וְקִיּוּם הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁהֵבִיא אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שָׁם זֶה הָעִנְיָן, כִּי יֵשׁ קוֹל עַנּוֹת גְּבוּרָה וְיֵשׁ קוֹל עַנּוֹת חֲלוּשָׁה לְעִנְיַן בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד שֶׁנִּכָּר בְּקוֹלוֹ, עַיֵּן שָׁם:
וְעִקַּר חִיּוּת הָאָדָם הוּא עַל יְדֵי הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר שֶׁהֵם עִקַּר הָרוּחַ חַיִּים שֶׁבָּאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה. וְתַרְגּוּמוֹ, לְרוּחַ מְמַלְּלָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כַּמָּה פְּעָמִים. וְעִקַּר קִיּוּם חִיּוּת הָאָדָם בְּגוּפוֹ הוּא עַל יְדֵי יִחוּד קוֹל וְדִבּוּר שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַיִּחוּדִים כַּמּוּבָא כִּי קוֹל וְדִבּוּר הֵם בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ וְגוּף, כִּי הַקּוֹל מְחַיֶּה וּמַנְהִיג אֶת הַדִּבּוּר כְּמוֹ הַנֶּפֶשׁ אֶת הַגּוּף. וְעִקַּר סִטְרָא דְּמוֹתָא נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁגָּרַם פֵּרוּד בֵּין הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר. וְהָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל עַל יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ לְיַחֵד הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר שֶׁעַל יְדֵי זֶה קִיּוּם הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי זֶה מִתְקַיֵּם נַפְשׁוֹ בְּגוּפוֹ. אֲבָל מֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן אִי אֶפְשָׁר אֲפִלּוּ לְהַצַּדִּיק לְבָרֵר הַקּוֹל בְּחַיָּיו וְצָרִיךְ שֶׁיִּגָּמֵר הַבֵּרוּר מִדּוֹר לְדוֹר כַּיָּדוּעַ, עַל כֵּן מֻכְרָח כָּל אָדָם לָמוּת מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְׁלַם הַבֵּרוּר וַעֲדַיִן אִי אֶפְשָׁר לְיַחֵד הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד עַד זְמַן בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח. וְעַל כֵּן צִוְּתָה הַתּוֹרָה לְהַנִּיחַ הַיְרֻשָּׁה לְבָנָיו אַחֲרָיו, כִּי הָעֲשִׁירוּת וְהַחֲפָצִים שֶׁלּוֹ שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁעִקַּר חִיּוּתָהּ עַל יְדֵי יִחוּד קוֹל וְדִבּוּר כַּנַּ"ל צָרִיךְ לְהַנִּיחַ לְבָנָיו אַחֲרָיו שֶׁהֵם יַשְׁלִימוּ הַבֵּרוּר שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶֹה הַיִּחוּד כַּיָּדוּעַ. כִּי הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו כְּפִי מַה שֶּׁעָסַק בַּעֲבוֹדָתוֹ וּכְפִי מַה שֶּׁעָסַק בַּעֲשִׁירוּתוֹ בְּמַשָּאוֹ וּמַתָּנוֹ בְּכַשְׁרוּת כָּרָאוּי עַל פִּי הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת אֶת חֲבֵרוֹ וְשֶׁלֹּא לַעֲשֹוֹת שׁוּם רַמָּאוּת וּלְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְלִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה וְכוּ'. כְּמוֹ כֵן זָכָה לְבָרֵר עֲשִׁירוּתוֹ, דְּהַיְנוּ לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת לְהַעֲלוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּכְמוֹ כֵן זָכָה לְיַחֵד יִחוּדִים, דְּהַיְנוּ יִחוּד הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִסְתַּלֵּק וְאֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵר עוֹד, צָרִיךְ לְהַנִּיחַ עֲשִׁירוּתוֹ וַחֲפָצָיו לְבָנָיו שֶׁהֵם יַשְׁלִימוּ לְבָרֵר וּלְיַחֵד כְּפִי מַה שֶּׁיִּתְנַהֲגוּ בְּהָעֲשִׁירוּת בְּכַשְׁרוּת עַל פִּי הַתּוֹרָה וְכַנַּ"ל, כִּי עִקַּר הַמִּיתָה הִיא שֶׁנִּסְתַּלֵּק הַנֶּפֶשׁ מִן הַגּוּף שֶׁהוּא הִסְתַּלְּקוּת הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר שֶׁהֵם בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ חַיָּה שֶׁנִּסְתַּלְּקִין מִן הַגּוּף וְעִקַּר הִסְתַּלְּקוּת נִמְשָׁךְ מֵהִסְתַּלְּקוּת הַקּוֹל מֵהַדִּבּוּר שֶׁהוּא בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ לְגַבֵּי הַגּוּף כַּנַּ"ל:
וְעַל כֵּן חַיָּב הָאָדָם לְמַנּוֹת אֶפִּטְרוֹפּוֹס עַל נְכָסָיו קֹדֶם מוֹתוֹ וְלֹא יִסְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ עַל הַבֵּית דִּין שֶׁהֵם יְמַנּוּ אֶפִּטְרוֹפּוֹס רַק צָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יְמַנֶּה אֶפִּטְרוֹפּוֹס עַל נְכָסָיו קֹדֶם מוֹתוֹ, כִּי עִקַּר קִיּוּם וְהַנְהָגַת הַנְּכָסִים וְהָעֲשִׁירוּת הוּא עַל יְדֵי הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרוּחַ חַיִּים כַּנַּ"ל, עַל כֵּן כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ שֶׁהוּא הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר צָרִיךְ לְמַנּוֹת אֶפִּטְרוֹפּוֹס וְלִמְסֹר לוֹ הַמֶּמְשָׁלָה וְהַמַּלְכוּת בְּקוֹל וְדִבּוּר שֶׁלּוֹ שֶׁהֵם חִיּוּת וְקִיּוּם הַנְּכָסִים וְהָעֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הָאֶפִּטְרוֹפּוֹס לְהַנְהִיג הַנְּכָסִים וְהָעֲשִׁירוּת כְּמוֹ הוּא בְּעַצְמוֹ, כִּי חִיּוּת וְקִיּוּם שֶׁל הָעֲשִׁירוּת שֶׁל כָּל אָדָם וְאָדָם הוּא מֵהַקּוֹל וְהַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ דַּיְקָא. וְעַל כֵּן צָרִיךְ דַּיְקָא לְמַנּוֹת הָאֶפִּטְרוֹפּוֹס בְּעַצְמוֹ בְּעוֹדוֹ בַּחַיִּים כְּדֵי לִמְסֹר לוֹ הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ שֶׁהֵם חִיּוּת וְקִיּוּם וְהַנְהָגַת הָעֲשִׁירוּת וְהַחֲפָצִים שֶׁלּוֹ וְכַנַּ"ל:
אֲבָל אִם לֹא מִנָּה אֶפִּטְרוֹפּוֹס בְּעַצְמוֹ אֲזַי הַבֵּית דִּין צְרִיכִין לְהַעֲמִיד הָאֶפִּטְרוֹפּוֹס. כִּי מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַקּוֹל הוּא עַל יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כַּנַּ"ל וְהַַבֵּית דִּין הֵם בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כִּי כָּל הַבָּתֵּי דִּינִים הַכְּשֵׁרִים מְקַבְּלִים כֹּחַ מֵהַבֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, כִּי אֲנָן שְׁלִיחוּתָא דִּידְהוּ עַבְדִינָן וְעַל כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹעַ אֶל דִּבְרֵי בֵּית דִּין הַכָּשֵׁר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וְכוּ' עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל פִּי הַמִּשְׁפָּט וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁאָנוּ מֻזְהָרִים עָלֶיהָ בְּלָאו דְּלֹא תָסוּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. כִּי עִקַּר בֵּרוּר דִּינֵי הַתּוֹרָה שֶׁהַבֵּית דִּין פּוֹסְקִין הוּא עַל יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁשָּׁם מִתְבָּרְרִין כָּל הַדִּינִים. נִמְצָא שֶׁהַבֵּית דִּין הֵם בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַקּוֹל שֶׁהוּא קִיּוּם הַמַּלְכוּת. וְעַל כֵּן הַמַּלְכוּת וְהַמֶּמְשָׁלָה אֵצֶל הַבֵּית דִּין כִּי הֵם פּוֹסְקִין הַמִּשְׁפָּט כְּמֶלֶךְ וּצְרִיכִין לְצַיֵּת אוֹתָם, כִּי הַמִּשְׁפָּט הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט וְכוּ'. וּכְתִיב, מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן. וְזֶהוּ בְּחִינַת בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה פּוֹסְקִין הַדִּינִים וְהַמִּשְׁפָּטִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעַל כֵּן כְּשֶׁלֹּא הֶעֱמִיד אֶפִּטְרוֹפּוֹס בְּעַצְמוֹ צְרִיכִין הַבֵּית דִּין לְהַעֲמִיד הָאֶפִּטְרוֹפּוֹס עַל הַנְּכָסִים וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְתַקֵּן בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ מֵחֲמַת שֶׁאֶצְלָם הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁהִוא תִּקּוּן הַקּוֹל שֶׁהוּא חִיּוּת וְקִיּוּם הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּכָסִים וְהָעֲשִׁירוּת וְכַנַּ"ל. אֲבָל עִקַּר הַתִּקּוּן, שֶׁיַּעֲמִיד הָאֶפִּטְרוֹפּוֹס בְּעַצְמוֹ בְּחַיָּיו כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר כְּדֵי שֶׁיִּמְסֹר בְּעַצְמוֹ הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ לְהָאֶפִּטְרוֹפּוֹס שֶׁהֵם קִיּוּם וְחִיּוּת הָעֲשִׁירוּת וְהַנְּכָסִים כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַנְהִיג הַנְּכָסִים וּלְהַחֲיוֹתָם וּלְקַיְּמָם כְּמוֹ הוּא בְּעַצְמוֹ כַּנַּ"ל: וְעַל כֵּן אֶפִּטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּנָּהוּ בֵּית דִּין צָרִיךְ לִשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, אֲבָל מִנָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים אֵינוֹ צָרִיךְ לִשָּׁבַע. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה הַכְחָשָׁה מַטִּילִין שְׁבוּעָה וְהַשְּׁבוּעָה הִוא הִתְקַשְּׁרוּת כַּיָּדוּעַ, הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת וְיִחוּד הַקּוֹל עִם הַדִּבּוּר, כִּי כָּל הַשְּׁקָרִים הֵם בְּחִינַת עָלְמָא דְּפֵרוּדָא, בְּחִינַת פֵּרוּד בֵּין הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר וְעַל כֵּן נִכָּרִין דִּבְרֵי אֱמֶת וּמִי שֶׁהוּא אִישׁ אֱמֶת יָכוֹל לְהַכִּיר בְּאַחֵר אִם הוּא דּוֹבֵר שֶׁקֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהָא"בּ (אוֹת א אֱמֶת סִימָן ט). כִּי כְּשֶׁמְּדַבֵּר אֵיזֶה שֶׁקֶר אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְיַשֵּׁב וְיִתְיַחֵד וְיִתְקַשֵּׁר אֶצְלוֹ הַקּוֹל עִם הַדִּבּוּר. וּמִי שֶׁהוּא מֵבִין וּמִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת יָכוֹל לְהַכִּיר בְּקוֹלוֹ שֶׁמְּדַבֵּר שֶׁקֶר, כִּי בְּוַדַּאי אֵין הַקּוֹל מְיֻשָּׁב עִם הַדִּבּוּר כְּשֶׁמְּדַבֵּר שֶׁקֶר. וְעַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה הַכְחָשָׁה מַטִּילִין עָלָיו שְׁבוּעָה שֶׁהִוא בְּחִינַת יִחוּד וְהִתְקַשְּׁרוּת הַדִּבּוּר אֶל הַקּוֹל שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְבַּטֵּל הַשֶּׁקֶר שֶׁאֲחִיזָתוֹ מֵהַפֵּרוּד שֶׁבֵּין קוֹל וְדִבּוּר כַּנַּ"ל. כִּי הַשְּׁבוּעָה הִיא בִּנְקִיטַת חֵפֶץ וְהַחֵפֶץ שֶׁהוּא הַסֵּפֶר תּוֹרָה הוּא כְּלַל הַנְּבוּאָה, כִּי מֹשֶׁה רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים וְהַנְּבוּאָה הִיא שֹׁרֶשׁ הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מֵאֲתַר דִּנְבִיאִים יַנְקִין כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר הַדִּבּוּר אֶל שֹׁרֶשׁ הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא כְּלַל הַנְּבוּאָה, שֶׁהוּא הַסֵּפֶר תּוֹרָה שֶׁאוֹחֵז בְּיָדוֹ עַל יְדֵי זֶה מִתְבַּטֵּל הַשֶּׁקֶר שֶׁאֲחִיזָתוֹ מִפְּגַם הַקּוֹל שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַנְּבוּאָה שֶׁהוּא הַקּוֹל שֶׁאֵינוֹ מִתְיַחֵד וּמִתְחַבֵּר בִּשְׁלֵמוּת עִם הַדִּבּוּר וְכַנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁהַשְּׁבוּעָה הִיא בְּחִינַת יִחוּד וְהִתְקַשְּׁרוּת הַקּוֹל עִם הַדִּבּוּר שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְבַּטֵּל הַשֶּׁקֶר. וְעַל כֵּן אֶפִּטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּנָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים אֵינוֹ צָרִיךְ לִשָּׁבַע, כִּי מֵאַחַר שֶׁמִּנָּהוּ בְּעַצְמוֹ לְאֶפִּטְרוֹפּוֹס קֹדֶם מוֹתוֹ קֹדֶם שֶׁנִּסְתַּלֵּק הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר מֵהַגּוּף שֶׁנִּמְשָׁךְ מִפְּגַם אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁגָּרַם פֵּרוּד בֵּין הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר, כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ מִנָּהוּ לְאֶפִּטְרוֹפּוֹס וּמָסַר לוֹ הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר בְּעַצְמוֹ בְּעוֹדָם מְיֻחָדִים וּמְקֻשָּׁרִים, עַל כֵּן אֵינוֹ צָרִיךְ לִשָּׁבַע כִּי אֵין לְהַשֶּׁקֶר אֲחִיזָה מֵאַחַר שֶׁהַקּוֹל וְהַדִּבּוּר הָיוּ עֲדַיִן מְיֻחָדִים, כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר עַל יְדֵי הַפֵּרוּד שֶׁבֵּין הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר וְכַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק וְלֹא מִנָּה אֶפִּטְרוֹפּוֹס בְּעַצְמוֹ בְּחַיָּיו רַק הַבֵּית דִּין הֻכְרְחוּ לְמַנּוֹת אֶפִּטְרוֹפּוֹס אַחַר שֶׁנִּסְתַּלֵּק הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵהַפֵּרוּד שֶׁבֵּין הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר בְּעַצְמוֹ כַּנַּ"ל עַל כֵּן צָרִיךְ לִשָּׁבַע, כִּי אָז יֵשׁ שְׁלִיטָה וַאֲחִיזָה לְהַשֶּׁקֶר שֶׁאֲחִיזָתוֹ מֵהַפֵּרוּד שֶׁבֵּין הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר כַּנַּ"ל. עַל כֵּן צָרִיךְ לִשָּׁבַע כִּי הַשְּׁבוּעָה הִיא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת וְיִחוּד שֶׁמְּקַשְּׁרִין וּמְיַחֲדִין הַקּוֹל עִם הַדִּבּוּר שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְבַּטֵּל הַשֶּׁקֶר וְכַנַּ"ל: הִלְכוֹת אֶפִּטְרוֹפּוֹס הֲלָכָה ד נִכְלֶלֶת בְּהִלְכוֹת פְּרִיקָה וּטְעִינָה הֲלָכָה ד אוֹת ל:
בראשית א: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־הָאוֹר כִּי־טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹֽשֶׁךְ׃ וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַֽיְהִי־עֶרֶב וַֽיְהִי־בֹקֶר יוֹם אֶחָֽד׃ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָֽיִם׃
תהילים ע״ח:ע״א: מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתֽוֹ׃
בראשית כ״א:ל״ג: וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא־שָׁם בְּשֵׁם יְהֹוָה אֵל עוֹלָֽם׃
תהילים מ״ז:ח׳: כִּי מֶלֶךְ כׇּל־הָאָרֶץ אֱלֹהִים זַמְּרוּ מַשְׂכִּֽיל׃
תהילים ק״ח:ה׳: כִּי־גָדוֹל מֵעַל־שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְֽעַד־שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃
סנהדרין כד.: זוֹ עֵילָם, שֶׁזָּכְתָה לִלְמוֹד וְלֹא זָכְתָה לְלַמֵּד. מַאי בָּבֶל? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּלוּלָה בַּמִּקְרָא, בְּלוּלָה בַּמִּשְׁנָה, בְּלוּלָה בַּתַּלְמוּד. ״בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם״ – אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: זֶה תַּלְמוּדָהּ שֶׁל בָּבֶל. מַתְנִי׳ אָמַר לוֹ: ״נֶאֱמָן עָלַי אַבָּא״, ״נֶאֱמָן עָלַי אָבִיךָ״, ״נֶאֱמָנִים עָלַי שְׁלֹשָׁה רוֹעֵי בָּקָר״.
אבות פ"א: בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם: יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת: נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר, הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת: יְהוּדָה בֶן טַבַּאי וְשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוּדָה בֶן טַבַּאי אוֹמֵר, אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין.