סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.
חוברת לימוד
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳
רפ״ב
דַּע, כִּי צָרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת…
🕮 סדר הזמנים: נֶאֶמְרוּ בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת תקס"ח
תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com
סך הכול כ־127 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט
אַחַר כָּךְ בַּבּקֶר עָמַד בִּזְרִיזוּת, וְלא רָצָה לְדַבֵּר עוֹד עִם שׁוּם אָדָם וְנָסַע בִּזְרִיזוּת מִיָּד וַאֲנַחְנוּ עֲדַיִן הָיָה בּוֹעֵר לְבָבֵנוּ לַחֲזר וּלְהַשְׂבִּיעַ עֵינֵינוּ בִּרְאִיַּת פָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים וְלִשְׁמעַ עוֹד דִּבּוּרִים מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וְהוּא נָסַע בִּמְהִירוּת מֵהָאַכְסַנְיָא וַאֲנִי הִתְחַלְתִּי לִרְדּף אַחַר הָעֲגָלָה, אַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַּאי קָשֶׁה לְהַשִּׂיג בָּרַגְלַיִם עֲגָלָה עִם סוּסִים חֲזָקִים, אַף עַל פִּי כֵן אָמַרְתִּי וִיהִי מָה אָרוּצָה, אוּלַי יְסַבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיג הָעֲגָלָה וְכֵן הֲוָה שֶׁרַצְתִּי אַחַר הָעֲגָלָה כִּבְרַת אֶרֶץ וְאַחַר כָּךְ הִגִּיעוּ לְאֵיזֶה הַר וְהוֹרִידוּ הָעֲגָלָה לְאַט כַּנָּהוּג וְאַחַר כָּךְ עָבְרוּ אֵיזֶה גֶּשֶׁר וְשָׁם הִקְדִּים עַצְמוֹ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְעָמַד שָׁם כְּדֵי לַחֲזר וּלְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כִּי יָדַע שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לא יִרְצֶה לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּהָאַכְסַנְיָא עַל כֵּן הִקְדִּים עַצְמוֹ לְשָׁם וּמֵחֲמַת זֶה נִתְעַכֵּב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְעַט שָׁם וְגַם מֵחֲמַת עִכּוּבִים מֵהָהָר וְהַגֶּשֶׁר כַּנִּזְכָּר לְעֵיל עַל יְדֵי זֶה הִשַּׂגְתִּי אוֹתָם, וְחָזַרְתִּי וּבָאתִי לִפְנֵי הַדְרַת קְדֻשָּׁתוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וַחֲבֵרִי רַבִּי נַפְתָּלִי כְּשֶׁרָאָה שֶׁאֲנִי רָץ אַחֲרָיו רָץ גַּם כֵּן אַחֲרַי, וּבָא הוּא גַּם כֵּן לִפְנֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְעָמַדְנוּ שָׁם לְפָנָיו אֲנַחְנוּ שְׁלשָׁה וְהִסְבִּיר לָנוּ פָּנִים
עָנָה וְאָמַר מָה אַתֶּם רוֹצִים אוֹ שֶׁאֲבָרֵךְ אֶתְכֶם אוֹ שֶׁאמַר לָכֶם תּוֹרָה עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי הַבְּרָכָה תְבָרְכוּ אוֹתָנוּ אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כְּשֶׁתַּחְזְרוּ לְבֵיתְכֶם אַךְ תּוֹרָה תּאמְרוּ לָנוּ מִיָּד כִּי יָדַעְתִּי שֶׁאִם לא נִשְׁמַע מִיָּד הִיא פְּסֵידָא דְּלָא הָדַר עַל כֵּן בָּחַרְתִּי שֶׁיּאמַר תּוֹרָה עָנָה וְאָמַר אֲסַפֵּר לָכֶם מַה שֶּׁאֲנִי נוֹסֵעַ וְאָז גִּלָּה לָנוּ הַסּוֹד מֵהַצַּדִּיקִים, שֶׁכָּל אֶחָד בּוֹנֶה מִשְׁכָּן וְכוּ', שֶׁהוּא מְחֻבָּר לְהַתּוֹרָה "אֲזַמְּרָה לֵאלקַי", שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בִּשְׁמִינִי-עֲצֶרֶת הֶעָבַר, כַּנִּדְפָּס בְּסִימָן רפב וְסִיֵּם: בֶּאֱמֶת אָמְרוּ: הַחַזָּן רוֹאֶה הֵיכָן הַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין (וַעֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ מַה שַׁיָּכוּת יֵשׁ לָזֶה לִנְסִיעָתוֹ לְלֶמְבֶּרְגְּ, רַק מְעַט דִּמְעַט מִתְנוֹצֵץ לִי אֵיזֶה רֶמֶז בְּעָלְמָא מִזֶּה), וּכְשֶׁסִּיֵּם הַתּוֹרָה, קִבֵּל רְשׁוּת מֵאִתּוֹ רמ זֶה, שֶׁעָמַד שָׁם בִּתְחִלָּה, וְאַחַר-כָּךְ נִשֵּׁק אוֹתוֹ בְּיָדוֹ, וְאַחַר-כָּךְ קִבַּלְתִּי אֲנִי רְשׁוּת וְנִשַּׁקְתִּיו בְּיָדוֹ, וְכֵן חֲבֵרִי רַבִּי נַפְתָּלִי אַחֲרַי קִבֵּל רְשׁוּת וְנִשְּׁקוֹ בְּיָדוֹ וְאָז נָסַע מֵאִתָּנוּ לְדַרְכּוֹ לְלֶמְבֶּרְגְּ, וַאֲנַחְנוּ רַצְנוּ אַחֲרָיו, וְכָל זְמַן שֶׁרָאִיתִי בְּעֵינַי הָעֲגָלָה, רַצְתִּי אַחֲרָיו, עַד שֶׁנִּתְעַלְּמָה מֵעֵינַי, וְאָז חָזַרְתִּי וַעֲדַיִן לא הִתְפַּלַּלְתִּי שַׁחֲרִית, וְהָיִינוּ רְחוֹקִים מֵהָעִיר, וְהִזְמִין לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲגָלָה, שֶׁהָלְכָה לְהָעִיר, וְחָזַרְנוּ עִמָּהּ לְהָעִיר וְהִתְפַּלַּלְנוּ בָּרוּךְ הַשֵּׁם, שֶׁגָּמַל עִמִּי חַסְדּוֹ לָנֶצַח וְזִכַּנִי לְכָל זֶה
ימי מוהרנ״ת · חלק ראשון
דַּע, כִּי צָרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר, צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמְּעַט אֵינוֹ רָשָׁע, וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ מְעַט טוֹב, וְדָן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת, וְיוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה.
וְזֶה בְּחִינַת (תהילים ל״ז:י׳): וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ; הַיְנוּ שֶׁהַפָּסוּק מַזְהִיר לָדוּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ אַתָּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצֹא בּוֹ מְעַט טוֹב, שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע. וְזֶהוּ:
וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע – שֶׁצָּרִיךְ אַתָּה לְבַקֵּשׁ בּוֹ עוֹד מְעַט טוֹב, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן, שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָשָׁע, אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁאֵין בּוֹ מְעַט טוֹב עֲדַיִן, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא עָשָׂה אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר טוֹב מִיָּמָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בּוֹ עוֹד מְעַט טוֹב, שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע, וְאַתָּה דָּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, עַל־יְדֵי־זֶה אַתָּה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת, עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל־יְדֵי־זֶה.
וְזֶהוּ: וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע – עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא בְּהָרָשָׁע עוֹד מְעַט טוֹב, שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע, עַל־יְדֵי־זֶה:
וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ – הַיְנוּ כְּשֶׁתִּתְבּוֹנֵן וְתִסְתַּכֵּל עַל מְקוֹמוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ, וְאֵינֶנּוּ שָׁם עַל מְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹצְאִין בּוֹ עוֹד מְעַט טוֹב, אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, וְדָנִין אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת.
וְזֶהוּ: וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ כַּנַּ"ל, וְהָבֵן:
וְכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לִמְצֹא גַּם בְּעַצְמוֹ. כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר מְאֹד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וּלְהַרְחִיק הָעַצְבוּת מְאֹד מְאֹד (כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים),
וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ וְרוֹאֶה שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם טוֹב, וְהוּא מָלֵא חֲטָאִים, וְרוֹצֶה הַבַּעַל דָּבָר לְהַפִּילוֹ עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָסוּר לוֹ לִפֹּל מִזֶּה, רַק צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא עָשָׂה מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר טוֹב, וְאַף שֶׁכְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר הַטּוֹב, הוּא רוֹאֶה שֶׁהוּא גַּם כֵּן מָלֵא פְּצָעִים וְאֵין בּוֹ מְתֹם, הַיְנוּ שֶׁרוֹאֶה שֶׁגַּם הַמִּצְוָה וְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת, הוּא גַּם כֵּן מָלֵא פְּנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּפְגָמִים הַרְבֵּה, עִם כָּל זֶה אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּאוֹתָהּ הַמִּצְוָה וְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֵיזֶה מְעַט טוֹב, כִּי עַל כָּל פָּנִים אֵיךְ שֶׁהוּא, עַל־כָּל־פָּנִים הָיָה אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה בְּהַמִּצְוָה וְהַדָּבָר טוֹב שֶׁעָשָׂה,
כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב, כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ, וְלָבוֹא לִידֵי שִׂמְחָה כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמְּחַפֵּשׂ וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן מְעַט טוֹב, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא יוֹצֵא בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת, וְיוּכַל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, בִּבְחִינוֹת: וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ, כַּנַּ"ל.
הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לָדוּן אֲחֵרִים לְכַף זְכוּת, אֲפִלּוּ אֶת הָרְשָׁעִים, וְלִמְצֹא בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין אוֹתָם בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת, בִּבְחִינַת: וְעוֹד מְעַט וְכוּ' וְהִתְבּוֹנַנְתָּ וְכוּ' כַּנַּ"ל, כְּמוֹ כֵן הוּא אֵצֶל הָאָדָם בְּעַצְמוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת, וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עֲדַיִן, כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ, וִישַׂמַּח אֶת נַפְשׁוֹ בִּמְעַט הַטּוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ אֵיזֶה דָּבָר טוֹב,
וּכְמוֹ כֵן צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ עוֹד, לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה דָּבָר טוֹב, וְאַף שֶׁגַּם אוֹתוֹ הַדָּבָר הַטּוֹב הוּא גַּם־כֵּן מְעֹרָב בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה, עִם כָּל זֶה יוֹצִיא מִשָּׁם גַּם־כֵּן אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה. וְכֵן יְחַפֵּשׂ וִילַקֵּט עוֹד הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת,
וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין נִגּוּנִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (במאמר ויהי מקץ בסי' נ"ד), בְּחִינַת מְנַגֵּן בִּכְלֵי זֶמֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמְּלַקֵּט הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ נְכֵאָה עַצְבוּת רוּחַ, עַיֵּן שָׁם. [וְהַכְּלָל, כִּי נְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה הִיא גָּבוֹהַּ מְאֹד מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְעִקַּר הַנִּגּוּן נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַטּוֹב מִן הָרַע, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין וּמְלַקְּטִין הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִתּוֹךְ הָרַע, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂים נִגּוּנִים וּזְמִירוֹת, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב].
וְעַל כֵּן עַל יְדֵי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ לְהַפִּיל אֶת עַצְמוֹ וּמְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶּׁמְּחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וּמְלַקֵּט וּמְבָרֵר אֵלּוּ הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִתּוֹךְ הָרָע וְהַפְּסֹלֶת שֶׁבּוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין נִגּוּנִים כַּנַּ"ל, וַאֲזַי הוּא יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וּלְזַמֵּר וּלְהוֹדוֹת לַה'.
כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּתוֹ וּמַעֲשָׂיו הָרָעִים, שֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מְאֹד מִן הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, אֲזַי עַל־פִּי רֹב אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל מֵחֲמַת זֶה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו כְּלָל, מֵחֲמַת גֹּדֶל הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהַכְּבֵדוּת שֶׁנּוֹפֵל עָלָיו, עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאֶה גֹּדֶל עֹצֶם רִחוּקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
אֲבָל כְּשֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ עַל־פִּי הָעֵצָה הַנַּ"ל,
דְּהַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲשִׂים רָעִים וַחֲטָאִים הַרְבֵּה מְאֹד, וְהוּא רָחוֹק מְאֹד מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת כַּנַּ"ל, וּמְחַיֶּה וּמְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה, כִּי בְּוַדַּאי רָאוּי לְהָאָדָם לְהַגְדִּיל שִׂמְחָתוֹ מְאֹד בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן, וַאֲזַי כְּשֶׁמְּחַיֶּה וּמְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי־זֶה כַּנַּ"ל, אֲזַי הוּא יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וּלְזַמֵּר וּלְהוֹדוֹת לַה':
וְזֶה בְּחִינַת (תהילים קמ״ו:ב׳): אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי – בְּעוֹדִי דַּיְקָא, הַיְנוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת הָעוֹד שֶׁלִּי, שֶׁאֲנִי מוֹצֵא בְּעַצְמִי בְּחִינַת: עוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי אוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה, עַל־יְדֵי־זֶה אוּכַל לְזַמֵּר וּלְהוֹדוֹת לַה' כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ: אֲזַמְּרָה – אֲזַמְּרָה דַּיְקָא, הַיְנוּ זְמִירוֹת וְנִגּוּנִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל יְדֵי שֶׁמְּלַקֵּט הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת כַּנַּ"ל:
[וְהִזְהִיר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְאֹד, לֵילֵךְ עִם הַתּוֹרָה הַזֹּאת, כִּי הוּא יְסוֹד גָּדוֹל לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְבַל יֹאבַד עוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, כִּי רֹב בְּנֵי אָדָם שֶׁרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עִקַּר רִחוּקָם הוּא מֵחֲמַת מָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת, מֵחֲמַת שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים בְּעַצְמָם גֹּדֶל קִלְקוּלָם שֶׁקִּלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶם, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם נוֹפְלִים בְּדַעְתָּם, וְרֻבָּן מְיָאֲשִׁים עַצְמָן לְגַמְרֵי, וְעַל יְדֵי זֶה אֵינָם מִתְפַּלְּלִים בְּכַוָּנָה כְּלָל, וְאֵינָם עוֹשִׂים אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת עֲדַיִן.
עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַשְׂכִּיל מְאֹד עַל דָּבָר זֶה, כִּי כָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁבְּדַעְתּוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מֵחֲמַת מַעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָשָׂה בֶּאֱמֶת, עִם כָּל זֶה, הַנְּפִילָה שֶׁבְּדַעְתּוֹ, וְהָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה שֶׁנּוֹפֵל עָלָיו עַל־יְדֵי־זֶה, הַכֹּל הוּא רַק מַעֲשֵׂי בַּעַל דָּבָר, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְהַפִּילוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד, לֵילֵךְ עִם הַתּוֹרָה הַזֹּאת, לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ בְּעַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה מְעַט טוֹב וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה יְחַיֶּה וִישַׂמַּח אֶת עַצְמוֹ, וִיצַפֶּה לִישׁוּעָה עֲדַיִן, וְיוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְזַמֵּר וּלְהוֹדוֹת לַה', בִּבְחִינַת: אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לָשׁוּב בֶּאֱמֶת אֶל ה' כַּנַּ"ל]:
וְדַע, שֶׁמִּי שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת אֵלּוּ הַנִּגּוּנִים, דְּהַיְנוּ לְלַקֵּט הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בְּהַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, הוּא יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד, כִּי הַמִּתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד, הוּא נִקְרָא שְׁלִיחַ צִבּוּר, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁלָח מִכָּל הַצִּבּוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּקַבֵּץ כָּל נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְּלִין, וְכָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת יִהְיוּ נִכְלָלִין בּוֹ, וְהוּא יַעֲמֹד וְיִתְפַּלֵּל עִם כָּל הַטּוֹב הַזֶּה, וְזֶהוּ שְׁלִיחַ צִבּוּר, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ בְּחִינָה גָּבוֹהַּ כָּזוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיוּ כָּל הַנְּקֻדּוֹת תְּאֵבִים אֵלָיו, וְיִהְיוּ נִכְלָלִין בּוֹ,
וּמִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת נִגּוּנִים הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, אֲפִלּוּ אֶת הַקַּלִּים וְהָרְשָׁעִים, כִּי מִשְׁתַּדֵּל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצֹא בְּכֻלָּם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין נִגּוּנִים כַּנַּ"ל, זֶה הַצַּדִּיק שֶׁאוֹחֵז בְּמַדְרֵגָה זֹאת, הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת חַזָּן וּשְׁלִיחַ צִבּוּר, דְּהַיְנוּ לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד, כִּי הוּא יֵשׁ בּוֹ בְּחִינָה זוֹ הַצְּרִיכָה לְהַשְּׁלִיחַ־צִבּוּר הֶהָגוּן בֶּאֱמֶת, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ בְּחִינָה, שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת תְּאֵבִים אֵלָיו וְיִהְיוּ נִכְלָלִין בּוֹ כַּנַּ"ל, כִּי הוּא יָכוֹל לְקַבֵּץ כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כַּנַּ"ל:
וְדַע שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר רוֹעֶה, וְהוּא בְּחִינוֹת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא רְעָיָא מְהֵימָנָא, וְזֶה הָרוֹעֶה הוּא עוֹשֶׂה מִשְׁכָּן.
וְדַע, שֶׁתִּנוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן מְקַבְּלִים הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא מִזֶּה הַמִּשְׁכָּן, וְעַל כֵּן הַתִּינוֹק כְּשֶׁמַּתְחִיל לִקְרוֹת וּלְהִכָּנֵס בַּתּוֹרָה, הוּא מַתְחִיל מִן וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה (מ"ר צו פ' ז), שֶׁהוּא אָלֶף זְעִירָא, כִּי וַיִּקְרָא מְדַבֵּר מִגְּמַר הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁאָז קְרָאוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ מֵהַמִּשְׁכָּן, וְעַל כֵּן מִשָּׁם מַתְחִילִין הַתִּינוֹקוֹת, כִּי מִשָּׁם מְקַבְּלִין הֶבֶל פִּיהֶם כַּנַּ"ל, וּמִשָּׁם מַתְחִילִין לִקְרוֹת וּלְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַתּוֹרָה:
וְדַע שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר, כָּל אֶחָד וְאֶחָד הוּא בְּחִינַת רוֹעֶה, כִּי בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת מֹשֶׁה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, הוּא עוֹשֶׂה בְּחִינַת מִשְׁכָּן, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין הַתִּינוֹקוֹת הֶבֶל פִּיהֶם כַּנַּ"ל, וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, לְפִי בְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, כְּמוֹ כֵן יֵשׁ לוֹ תִּינוֹקוֹת שֶׁהֵם מְקַבְּלִין מִשָּׁם. נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר, סַךְ תִּינוֹקוֹת שֶׁהֵם מְקַבְּלִין הֶבֶל פִּיהֶם מִמֶּנּוּ, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לג:), שֶׁתִּינוֹקוֹת נִתְפָּסִין עַל עֲווֹן הַדּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: וּרְעִי אֶת גְּדִיּוֹתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים – שֶׁמִּתְמַשְׁכְּנִין עַל הָרוֹעִים,
וְזֶהוּ: עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים, שֶׁהֵם מְקַבְּלִין הֶבֶל פִּיהֶם מִבְּחִינַת הַמִּשְׁכָּנוֹת שֶׁל הָרוֹעִים, דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁכָּל אֶחָד עוֹשֶׂה מִשְׁכָּן כַּנַּ"ל:
אַךְ לֵידַע כָּל זֹאת, דְּהַיְנוּ לָדַעַת כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק, אֵיזֶה הֵם הַתִּינוֹקוֹת הַשַּׁיָּכִים לוֹ, וְכַמָּה הֵם מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, וְלֵידַע כָּל הַבְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה, וְהַדּוֹר שֶׁיָּבוֹא מֵהֶם עַד הַסּוֹף – דַּע, מִי שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת נִגּוּנִים הַנַּ"ל, הוּא יָכוֹל לֵידַע כָּל זֶה.
וְזֶהוּ סוֹד מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּשְׁנָה (שבת יא): בֶּאֱמֶת אָמְרוּ, הַחַזָּן רוֹאֶה הֵיכָן הַתִּינוֹקוֹת קוֹרְאִים. הַחַזָּן, דְּהַיְנוּ מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת הַנִּגּוּנִים הַנַּ"ל, שֶׁהוּא יָכוֹל לִהְיוֹת חַזָּן וּשְׁלִיחַ־צִבּוּר לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד כַּנַּ"ל. הוּא רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ הֵיכָן הַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין, הַיְנוּ אֵצֶל אֵיזֶה צַדִּיק הֵם מְקַבְּלִין הֶבֶל פִּיהֶם, שֶׁעַל־יָדוֹ הֵם קוֹרְאִין וְנִכְנָסִין בְּהַתּוֹרָה כַּנַּ"ל:
תם ונשלם ספר ראשון.
תהלה לאל אחרון וראשון:
ואלה מוסיף על הראשונים. לקוטים חדשים שלקטתי מהחברים. מפיהם ומפי כתבם. שלא הובאו בראשונים:
אפילו הוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב שבאותו המעט אינו רשע, ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב ודן אותו לכף זכות על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה עיין שם. כפי המובן מדבריו הקדושים, שהעלאת הרשע לכף זכות להשיבו בתשובה, הוא על ידי שדנים אותו לכף זכות, שבאמת אינו חייב כל כך ברשעתו ופשעיו העצומים, וכענין המובא בחלק ב' סימן א', כי מי יודע כל המקומות שעבר בהם עיין שם. ומה [זה] שמזהיר כל כך למצוא בו דוקא מקודם איזה מעט טוב, ומבאר זאת בהפסוק ועוד מעט וכו'. אמנם שמובן מדבריו הקדושים, שמחמת זה בעצמו, יכולים לדון את הרשע לכף זכות. כי על ידי שאנו רואים, שגם הוא מתעורר ומתגבר ממקום שהוא שם לעשות איזה דבר טוב, שגם בעת ההעדר התגברותו, אינו חייב כל כך.
עוד יש לבאר כוונת דבריו הקדושים, על פי מה שכתב בספר הא"ב , שמי שמלמד זכות על הרשע וכו'. ועל כן, הוא מזהיר כאן מאד, למצוא בו מקודם איזה דבר טוב, ששם אינו רשע, לדונו לכף זכות, וגם על ידי זה בעצמו, הוא נידון לכף זכות כנ"ל. כי כל אחד מישראל, איך שהוא, מאחר שיש בו איזה ניצוץ דניצוץ ישראל, שהם חלק אלוק ממעל, עצם הטוב, אי אפשר בשום אופן להיות נופל לרע לגמרי, שיהיה רשע גמור, [ומה שלעינינו נדמה לרע חס ושלום, הוא מסמיית עינינו מלמצוא בו טוב], וכמובא בהשיחות שאחר הספורי מעשיות באות י' עיין שם:
למצוא גם בעצמו וכו', על ידי זה הוא יוצא באמת מכף חובה לכף זכות, ויוכל לשוב בתשובה, בבחינת ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו וכו'. ועל ידי זה נעשין נגונים וכו', ואזי הוא יכול להתפלל וכו'. כי זה ידוע, שכשהאדם נופל בדעתו וכו', אינו יכול להתפלל כלל מחמת זה, ואינו יכול לפתוח פיו כלל וכו'. וזה בחינת אזמרה לאלקי בעודי וכו'. ודע, שמי שיכול לעשות אלו הנגונים, דהיינו ללקט הנקודות טובות שנמצא בכל אחד מישראל, זה הצדיק שאוחז במדרגה זאת, הוא יכול להיות חזן ושליח צבור, דהיינו להתפלל לפני העמוד וכו'. ודע, שיש בכל דור ודור וכו', אך לידע דהיינו לדעת כל צדיק וצדיק וכו', איזה הם התינוקות השייכים לו וכו', ולידע כל הבחינות שיש בזה, והדור שיבא מהם עד הסוף, דע מי שיוכל לעשות הנגונים, הוא יוכל לידע כל זה. וזה שאמרו חז"ל, באמת אמרו, החזן רואה וכו' עיין שם. מקושר למה שכתב לעיל, שגם מהתפלה ביחידות, נגינה וזמרה של השפל שבשפלים, על ידי השתדלותו לברר הנקודות טובות שבו מתוך הרע והפסולת, נעשה ונתהווה על ידי זה תפילתו בנגינה וזמרה, בבחינת אזמרה וכו'. וכאן מוסיף והולך להודיענו בתעלומות דרכיו, שעוד הוא יכול לזכות על ידי זה לבחינת תפלה לפני העמוד, להוציא על ידי זה גם את הרבים ידי חובתם:
והנה, אף על פי שברהיטת לשונו הקדושה, נראה לכאורה, שהוא מדבר בפשיטות.... מוריד הענין הזה בדרך כלל, מריש כל דרגין עד.... שכל אחד צריך לבקש ולמצא. שגם הגרוע שבגרועים צריך לברר הנקודות טובות מתוך הרע והפסולת, שעל ידי זה נתהוה ונעשה הנגינה וזמרה, עד שיוכל להיות שליח צבור, ולהוציא גם אחרים בתפלתו. אבל באמת נראה מבואר מדברי מוהרנ"ת ז"ל בחלק א' באות, ומשאר דבריו הקדושים שבענין זה בכתב ובעל פה, כי בכל זאת גבהה דעתו ודרכו נסתרה גם בזה [וכן בכל תורותיו הקדושים], ושיש בזה ענינים נפלאים ונעלמים בתכלית ההעלם, עד שאין מי שידע איך להתנהג ולהשתדל בענין הזה כי אם מי שגילה זאת בעצמו, שהוא היה המשה משיח האמיתי, והוא הרואה והמשגיח האמיתי היכן התינוקות קוראים. כי מאתו בעצמו, נמשכים כל המשכנות של הרועים שהיו ושיהיו, שהוא מקור ההבל פה שאין בו חטא של התינוקות, ועליו נאמר ויקם משה את המשכן, שהוא הבית תפלה, מרוב הזדככותו בתכלית הזכות והבהירות מיום הולדו עד יום הסתלקותו, להיות בעצמו בבחינת הבל פיו שאין בו חטא, שהתפאר עצמו שגם הבל פה אינו יוצא מאתו בלי חידוש. ועליו נאמר ויקם משה את המשכן אמיתי, כי על זה נאמר [כי ביתי בית תפלה, והוא עוסק לבנותו], כי הוא אשר בכוחו לברר ולמצוא הנקודות טובות גם במי שנפל וירד בתכלית הירידה שאין ירידה אחריו, ועל ידי בירור הטוב הזה בעצמו, הוא עוסק לבנות ולהמשיך משכן ובית תפלה, שלא יחרב עוד, [מובן כל זה בהלכות השכמת הבוקר הלכה א' עיין שם]. כי עולה ונכלל בעצמו עד להוציא את הרבים, וכל נשמות.... כול כל אחד, שיתקיים והתבוננת על מקומו ואיננו.... ועל כן עשה דרך כבושה לכל אחד ואחד, כי אף על פי כן הוא צריך לכל זה אתערותא דלתתא גם מאתנו, כמובא במקום אחר. וכל אחד כפי מה שעוסק ומתגבר להתעורר ולקיים ככל דבריו בפשיטות, בכל לבבו ונפשו, וכמו כן הוא זוכה לפי בחינתו לאיזה בחינה מכל זה. כי ממה שבאתגליא כשמחזקים את עצמו על ידי הנקודות טובות שבו, נתעוררים ונתעלים על ידי זה ממדריגתו ומקומו הראשון בעומק הארץ שהיה מונח שם מגודל נפילתו בדעתו, שגם זה בחינת והתבוננת על מקומו ואיננו, ועל ידי זה באים לשמחה וניגונים וזמירות, ולבחינת התפלה בכוונה, כי על ידי כל זה נתחזק לזמר ולהודות ולהלל ולהתפלל לה'. וכן אצל אחרים, על ידי שנזהר לדון את כל חביריו לכף זכות, וכולם יקרים בעיניו כבבת עין, על ידי שנזהר להביט עליהם בעין טובה, רק על הנקודות טובות שבהם, אז גם הם נתעוררים כל פעם, ויוצאים על ידו מנפילתם בדעתם, ומתחזקים להתפלל וכו', שכל זה בחינת והתבוננת על מקומו ואיננו. כל זה הוא מהתערותא דלתתא, שנתעורר על ידי זה אתערותא דלעילא, שיהיה גם באחרים הבחינות הנפלאים, והתבוננת על מקומו ואיננו, הן לעצמו הן לאחרים, ושיהיה נמשך גם הניגונים והתפלה ביתר שאת, של בירור הטוב מהצדיק האמת, אשר בעוצם רוממות מדריגתו, מוכרח שיהיה לו בכל פעם ירידה קודם העליה, ובעת הירידה הוא מונח מאד בדעתו, מחמת שנדמה לו שעדיין אינו יוצא כלל נגדו יתברך, עד שמוכרח כביכול לחזק עצמו בבחינת שלא עשני גוי.... שיהיה נתעורר על ידי זה אתערותא דלעילא, כמובא בהשיחות המעשה מצדיק שסיפר אדמו"ר ז"ל, עד שנתעורר יותר ויותר לבחינת הניגונים והתפלה בתכלית השלימות, עד שמשיג בכל פעם יותר איך למצוא טוב גם בהגרוע שבגרועים, ולדון את כולם לכף זכות, שעל ידי זה מרומם ומנשא אותם בפלאי נפלאותיו ממקומם ומדרגתם, שיתקיים על ידי זה והתבוננת על מקומו ואיננו. ומחמת שיש בו בחינה גבוה כזו, על ידי זה בעצמו תאבים ומתאוים כל הנקודות שבהם להיות עולים ונכללים בו, שעל ידי זה הוא מתפלל ובונה בכל זה משכן ובית התפלה, שיוצא משם הבל פה להתינוקות, שהוא ברור וזך מחטא בתכלית הזכות. כל זה נראה לפי עניות דעתי מבואר מאד בעומק דבריו הקדושים:
נעשין ניגונים וכו', שמלקט הרוח טובה מן הרוח נכאה וכו'. נמצא שנתהפך על ידי זה העונות לזכיות, כי אם לא היה הרוח נכאה מהעונות, לא היה נבנה הניגון מהרוח טובה לבד, כי בנין הניגון הוא דייקא על ידי הבירור כידוע. ועל כן עיקר שלימות הניגונים, נעשה דייקא על ידי הצדיק האמת, המופלג בתכלית המעלה, שביכלתו למצוא את הטוב אפילו בתכלית הירידה, בהפושע שבפושעים. וזה בעצמו בחינה גבוה כל כך, שעל ידי זה כל הנקודות טובות שבכל אחד מישראל תאבים להכלל בו, שיהיה נתהוה על ידי זה דייקא תפלתו בתכלית השלימות. [ויש לרמז, שעל כן מובא בספרי אמת ששלימות התפלה הוא כשנצטרפים גם הפושעי ישראל, שזה בחינת חלבנה שבקטורת]:
אינו יכול להתפלל. עיין לעיל בההקדמה, שכל מקום שמוזכר בדברי רביז"ל איזה דבר למשל ולדוגמא, יש גם בזה כוונה עמוקה עיין שם. וגם כאן, מה שתפס העיקר לדוגמא ענין התפלה, אף על פי שבאמת כוונתו על כל דבר שבקדושה שזוכה לעשות על ידי ההתחזקות. אבל העיקר נתעלה התפלה, על ידי ההתחזקות. כי כמו שהצדיק האמת, על ידי מה שמברר ומוצא את הטוב גם בהגרוע שבגרועים, עלה תפלתו להוציא גם את הרבים כמובא לקמן, כן נעשה איזה בחינה מעין זה אצל כל אדם בפרטיות, שעל ידי בירורו ומציאותו את הטוב בעצמו, נתעלה תפלתו ביחידות, וכמבואר בהלכות השכמת הבוקר הנ"ל, עיין שם מה שמבאר בזה כל סדר התפלה בפרטיות אמירת הקרבנות והקטורת ופסוקי דזמרה וכו':
הוא עושה משכן. עיין בהלכות השכמת הבוקר הנ"ל, שהמשכן נעשה ונבנה מהנקודות טובות, שהם בחינת זהב וכסף ונחושת ותכלת וכו', שהם הגוונין עלאין סגיאין, שונים זה מזה, שנמצאים בכל אחד כפי נדבת לבבו הטוב לעבודתו יתברך. ובזה מקושר היטב, מה שמובא לקמן בפנים, שזה שיכול למצוא כל הטוב שיש בישראל, (ש)הוא בחינת חזן, שיודע כל הבחינות שיש בעשיית ובענין המשכן של כל אחד מהצדיקים עיין שם:
[שייך לעיל]
לענין הנגון שנעשה דייקא על ידי התגברות הרע, כמו שמובא בהלכות השכמת הבוקר, כל תפלה שאין בה מתפלת פושעי ישראל אינה תפלה, כמו שאי אפשר לקטורת בלתי חלבנה. כי היוד סמנים חוץ חלבנה, הם בעצמם העשרה מיני זמרה, שהם נעשין על ידי בירור הטוב שבפושעי ישראל, שהם בבחינת חלבנה. גם מה שמובא בהלכה הנ"ל, שהמשכן הוא התפלה, כי ביתי בית תפלה וכו':
ודע, שתינוקות של בית רבן, הבל פיהם שאין בו חטא, ועל כן תינוק שמתחיל לקרוא ולהכנס בתורה, הוא מתחיל מן ויקרא, כי ויקרא מדבר מגמר הקמת המשכן, שאז קראו השם יתברך והתחיל לדבר עמו מהמשכן, ועל כן שם מתחילין התינוקות, כי משם מקבלין הבל פיהם וכו'. כי זה הקול בעצמו שקרא השם יתברך, הוא בחינת קול התינוקות, שהוא קול הכרובים שהיו בדמות תינוקות כידוע. והוא מקור התורה, כי על ידי זה הקול קיבל משה כל דיני התורה באוהל מועד כידוע. ועל כן מזה דייקא מתחילין התינוקות לקרא בתורה, כי זה בעצמו הוא בחינת הקול והתורה של התינוקות שנתגלה בהמשכן, שכל בנין המשכן היה בעבור זה. כי עיקר שכינת עוזו יתברך היה לפני ולפנים במקום הארון והתורה והכרובים כידוע. ועל פי זה מבואר מאד מה שמובא בהקדמת הזוהר הקדוש, שעל ידי קלא דינוקא וכו' מתקיימים כל החייבים והרשעים שלא יהיו נאבדים עיין שם, מאחר שזה הקול בעצמו נמשך....
החזן רואה היכן התינוקות קורין. ועל פי זה מבואר מאד מה שמובא [במקום אחר בדבריו הקדושים] חזן הוא מלשון נבואה כי מקבל הנגינה מאתר דנביאים ינקין, היינו מהקול של הכרובים, שזה בעצמו בחינת הבל פה של התינוקות. גם מזה מובן ממילא, שכשמתקלקל הענין הזה, והפושעי ישראל נשארים ברשעתם חס ושלום שזה בחינת חורבן המשכן [והתהפכותו לבחינת משכון כמובן במדרש], אז נגרם היזק גדול להתינוקות חס ושלום, שמתמשכנין חס ושלום על עון הדור. אבל אתה מרום לעולם ה', כי בכח הצדיקי האמת ממשיכין בכל פעם בנין המשכן, שעל ידי זה נתקיימים התינוקות והבל פיהם הקדוש וכל העולם על ידם:
אחד היה אברהם
[השמטה הנדפסת לפני ליקו"מ תנינא]
במאמר הנדפס בתחלת לקוטי תנינא על אודות הכתוב אחד היה אברהם, יש לפרש בדבריו הקדושים, שזה עיקר וכלליות תפארותיו ותשבחותיו שזכה על ידם להתגלות שכינתו יתברך, כי אין דומה המכיר ומבחין באמתת האמונה בשמעו וראותו מהסכמת הרבים על אמתתה, כהמכיר ומבחין באמתתה [ובכל לבבו ונפשו], ואין לו כלל אגודה וחבורה להביט עליהם ולקבל מהם הסכמה הזאת. ועוד בתכלית ההיפך, תתעורר ותתגבר כל כך לבבו ונפשו בהבחנה והכרה הזאת, עד אשר יחבר ויאגוד אגודות וחבורות שישמעו ויקבלו מאתו הסכמה הזאת.
ונראה מבואר, שגם כעין זה היתה תפארת ותשבחות יצחק ויעקוב, אשר הלכו בדרכיו, לגייר גרים, ולהודיע לבניהם אשר נתרבו ונתעצמו מאז והלאה, באופן שיהיה קל ונקל אצלם, הכרה הזאת לכל איש ואיש, מרוב ועוצם האגודה כנ"ל.
ואגב אורחא יש לפרש בכל הנ"ל גם מה שמבואר בסימן ה' לקוטי תנינא, שבכל נפש נמצא חלק מהאמונה, עד שבקהל קדושים לבד, תבנה ותתכונן עיין שם. כי זה מה שמוטבע ונראה גם לדעת הנגלה, [ב]בנין האמונה שבקהל ואסיפת הרבים הנ"ל.
גם נראה מבואר, שזה לעומת זה, נמצא כמו כן מצד הרע של האומות, בחכמותיהם וסיפרותיהם [או כוזביות אמונותיהם]. וכמו שמצד הטוב נמצא באתגליא ובאתכסייא כנ"ל, כן להיפך מצד הרע, וכמובן מכל זה במקום אחר [ודו"ק כי קצרתי]:
אזמרה לאלקי בעודי וכו' עד ודע שמי שיכול לעשות אלו הניגונים וכו' כל זאת נאמר גם כן בשמיני עצרת תקס"ח הנ"ל, ואחר סוכות הנ"ל נסע ללעמברג ולן בק"ק קראסנע, ואחר כך בבקר נסע משם וכו', וביקש ממנו הר"ר נתן ז"ל לומר להם תורה, ענה ואמר אומר לכם התחלה מהנסיעה שלי, והתחיל אז מענין ודע שמי שיכול לעשות אלו הניגונים וכו', וגמר המאמר עד באמת אמרו החזן רואה היכן התינוקת קורים וכו' כמבואר בפנים (כל זאת מספר חיי מוהר"ן, ועיין בספר ימי מהרנ"ת מבואר ביותר) ועיין נפלאות על פי מאמר זה בליקוטי הלכות, הלכות השכמת הבוקר ה"א, ובהלכות תחומין הל"ו:
הנה נראה לעניות דעתי לבאר קצת ברמז איך שענין הנ"ל הוא ההתחלה מהנסיעה ללעמברג כי מובן במקום אחר שבלעמברג עסק רבינו זצ"ל להכניע המינות והאפיקורסות שראה ברוח קדשו שעתיד להתגבר על ישראל חס ושלום והנה ענין התגברות הנ"ל מבואר במקום אחר שעל פי רוב נמשך מהחלישות הדעת שהתגבר עליו בתחלה מרוב פגמיו, והוא קשה לו להתחזק את עצמו באיזה נקודה טובה שיש בו עד שנופל על ידי זה לרשעות גמור ואפקורסות וכפירות רחמנא ליצלן, כמובא במקום אחר על מה שאמרו רז"ל (סוטה מב) שתחלת ניסה נפילה וכו' ועל כן רבינו ז"ל אחר חזירתו מלעמברג אז הרבה לעסוק בדברי התחזקות ובתיקון האמונה הקדושה איך שצריכין להתרחק מחקירות, וצווח הרבה אודות האפיקורסות שהולך ומתפשט בעולם רחמנא ליצלן וכמבואר כל זה במקום אחר גם מלעמברג שלח אחד מאנשיו לברסליב שישרוף ספרים קדושים שלו הנקראים אצלינו בשם ספר הנשרף ואחר זמן גדול לאחר חזירתו משם, רימז במאמר אחד שזה היה גם כן בשביל להכניע ברוחניות המינות והאפיקורסות ולחזק את ישראל בהאמונה הקדושה, וכמבואר בליקוטי תנינא סי' ל"ב במאמר יש צדיקים גנוזים והנה בדורותנו אלה רואים בחוש איך שנתקיימו כל דבריו ז"ל, ופשתה הנגע המספחת הזאת של אפיקורסות וכפירות רחמנא ליצלן, ועיקר מההתגברות על התינוקת של בית רבן ללמד אותם לשונות העמים וחכמות חיצוניות ומרגילין אותם מנעוריהם לכפור בכל דברי רבותינו ז"ל וכו' וכו' כמפורסם כל זה בעתים הללו בעוונותינו הרבים
ורבינו זצ"ל שראה כל זאת מאד ברוח קדשו ועסק בתיקון דבר זה, וגם בשביל ענין זה היה נסיעתו ללעמבערג, על כן אמר אומר לכם התחלה מהנסיעה שלי כנ"ל ושם מבואר מענין הצדיק הגדול שיש בו בחינה גבוה כזו שכל הנקודות טובות שבישראל תאבין אליו להכלל בו, והוא יכול ללקט ולקבץ את כל הנקודות טובות הנמצאים בכל אחד מישראל אפילו בהפושעי ישראל והקלים והרשעים, כי משתדל לחפש ולבקש למצוא בכולם נקודות טובות, אף על פי שגם הטוב שבהם מלא פגמים ומעורב בפסולת הרבה אף על פי כן הוא מחפש ומוצא הנקודות טובות שבהם עד שמעלה אותם על ידי זה מכף חובה לכף זכות ושם מובא גם כן מענין שבכל דור יש רועה, שהוא בחינת משה רעיא מהימנא וזה הרועה הוא עושה משכן, ומשם מקבלין התינוקת של בית רבן הבל פיהם שאין בו חטא, ושם מתחילין לקרות ולהכנס לתוך התורה הקדושה, שזה בחינת (שיר השירים א) ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים ושם מבואר שזה הצדיק שיכול לקבץ כל הנקודות טובות שבישראל (שעל ידי זה נבנה המשכן הנ"ל וכמבואר במקום אחר) שעל ידי זה נעשין בחינת ניגונים, והצדיק הנ"ל הוא בחינת שליח צבור וחזן שמוציא את הרבים ידי חובתן, והוא יודע היטב כל העניינים וכל הבחינות שיש בענין זה של התינוקות הנ"ל, שזה בחינת החזן רואה היכן התינוקות קורין ועיין בסימן כ"ב במאמר חותם בתוך חותם מבואר, שהצדיקים הקדושים מנהיגי הדור הם מבחינת השבעה רועים, כי הם רועים האמונה לתקנה ולהשלימה, ועל שם זה נקראים רועים על שם (תהלים ל"ז) ורעה אמונה, וכל עיקר אמונת ישראל ממשיכין הם להדור וכו', ומשה נקרא על שם זה רעיא מהימנא
וזה בחינת (שיר השירים א) הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים, היינו איך תוכל לחזק נפשות ישראל בעת תוקף ההתגברות החום והשרב של היצר הרע והצרות והגזירות וכו' והכפירות רחמנא ליצלן שלמה אהיה כעוטיה על עדרי חבירך, היינו שלא יתערבו חס ושלום עם העכו"ם ממש בכל דרכיהם ומנהגיהם ודעותיהם וכמובן גם מדברי רז"ל ועל זה משיב אם לא תדעי לך וכו' צאי לך בעקבי הצאן ערש"י ותרגום, היינו לילך בתמימות ובדרכי אבותינו הקדושים ולהחיות את עצמו עם הנקודות טובות, אף על פי שמעורבין בפסולת הרבה וזה בחינת מה שאמרו רז"ל על בת נקדימון בן גוריון שהיתה מלקטת שעורין מבין טלפי הסוסים וקראו עליה המקרא הזה (שם) אם לא תדעי לך וכו' צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים אל תיקרי גדיותיך אלא גוויותיך (ועיין כתובות דף ס"ו בענין ר' יוחנן בן זכאי, ובאבות דר' נתן פרק י"ז מבואר שהיתה מלקטת השעורים מגללי הבהמות וקראו עליה המקרא הזה וכו'), היינו כי הבינו אז שבזה מראין להם שעיקר הגלות והחורבן הוא על ידי שלא הלכו ישראל בדרך זה לחזק את עצמם עם הנקודות טובות שנמצאים אפילו בהפחותים שבישראל שהם בחינת עקבי הצאן, אף על פי שבוודאי מעורבין בפסולת הרבה, ולהחיות את עצמם על ידי זה, ולדון כל אחד את עצמו ואת חבירו לכף זכות, והיו זוכין לתשובה שלימה, ועל ידי שלא הלכו בדרך זה, על ידי זה נפלו בדעתם מאד עד שבאו למה שבאו עד שביטלו בה תינוקות של בית רבן כמו שאמרו רז"ל (שבת קי"ט:), עד שחרב הבית המקדש שהוא בחינת המשכן הנ"ל, וגלו ישראל ובאו לשפל המדריגה כל כך עד שבת גדולים כזאת בת נקדימון הוכרחה ללקט שעורים מבין טלפי הסוסים להשיב את נפשה בזה, וזה היה מדה כנגד מדה כנ"ל על כן קראו עליה המקרא הזה צאי לך בעקבי הצאן, וזה ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים, היינו כי על ידי הרועים הקדושים רועי אמונת ישראל שעוסקים בכל דור לבנות משכנות דקדושה, שמשם מקבלין התינוקות הבל פיהם שאין בו חטא, בפרט על ידי בחינת החזן הקדוש שיודע כל הבחינות שיש בזה, על ידי זה גם בתוקף ההתגברות וכו' וכו', אף על פי כן נזכה להתקיים ולהתחזק באמונתינו הקדושה כיתד חזק בל ימוט לעולם (ועי' מדרש שיר השירים שדורש הפסוק צאי לך בעקבי הצאן על משה רבינו שיצא ממצרים בסוף בעקב ובאחרונה מחמת שעסק בעצמות יוסף כמו שכתוב (שמות י"ג) ויקח משה את עצמות יוסף עמו ואחר כך דורש פסוק זה על מה שנפטר משה במדבר עם דור המדבר ולעניננו מרמז שהצדיקים הגדולים בחינת השבעה רועים בחינת יוסף ומשה וכיוצא, עוסקים גם אחר הסתלקותם בתיקון נפשות ישראל על ידי בחינה הנ"ל, ועל ידי זה נמשך כל ישועות ישראל וגאולתם וכמבואר כל זאת במקום אחר)כל זאת כתבתי בדרך אפשר ולפי עניות דעתי, אבל עצם פנימיות כוונתו הקדושה ידענו כי נפלאת היא מאתנו ולית מחשבתינו תפיסא ביה כלל:
עיקר הזמירות והניגונים שהם בחינת בירור הנקודות טובות שיש בכל אחד שזה בחינת בירור הרוח טובה מן הרוח רעה הוא בארץ ישראל. בחינת מכנף הארץ זמירות שמענו בחינת רוחך טובה תנחני בארץ מישור שהוא בחינת א"י כנ"ל בסי' נ"ד. וזה בחי' השיר היו הלוים אומרים בביהמ"ק כי לשם נתכנסין כל הנקודות טובות שבישראל. כי מקדש אקרי משכן כמו שאמרו רז"ל. שזה בחינת המשכן שעושה הרועה נאמן שבכל דור ע"י הנקודות טובות שמקבץ מכל ישראל כמובן בפנים וכמבואר בלקוטי הלכות כי ירושלים נקראת טוב שנאמר ההר הטוב הזה וגו'. וכלל א"י נקראת ארץ טובה כי שם שורש כל הטוב. ויש שם הבחי' של הש"ץ ההגון שעי"ז כל הנקודות טובות תאבות להכלל שם. שזה בחי' ארץ חמדה טובה וגו'. וזה בחי' עת הזמיר הגיע בחי' הזמירות והניגונים הנ"ל שהיא בחינת קיבוץ הנקודות ובות שמהם נבנה המשכן שמשם מקבלין התינוקות של בית רבן הבל פיהם שאין בו חטא. וזה שסיים וקול התור נשמע בארצנו ופירש בזוהר דא קלא דינוקי דרביי דלעאין באורייתא. וזה בארצנו דייקא היינו כנ"ל. וזה שכן ארץ ורעה אמונה בחינת הרעיא מהימנא הנ"ל.וזה שנסמך הפסוק ועוד מעט ואין רשע שזה בחי' הדרך של אזמרה לאלקי בעודי בחי' בירור וקיבוץ הנקודות טובות הנ"ל לענין ירושת א"י. כמוט שכתוב וקוי ד' המה יירשו ארץ ועוד מעט ואין רשע וגו' וענוים יירשו ארץ וגו'. היינו שמתחלה מדבר לענין מה שצריך האדם לחזק את עצמו בעצמו ע"י הנקודות טובות ולקוות לד' שיזכה עי"ז לתשובה שלימה ולכל טוב הכלול בקדושת א"י. וזה וקוי ד' יירשו ארץ. ואח"כ ביאר הדבר ועוד מעט ואין רשע וגו'. היינו שגם נגד אחרים ע"י שדנין אותם לכף זכות ע"י הנקודות טובות שמוצא בהם עי"ז מכניס אותם באמת לכף זכות בבחינת והתבוננת על מקומו ואיננו. וזה שסיים וענוים יירשו ארץ. כי אלו שדנין בני אדם לכ"ז הם נקראים ענוים כי זה ממדת ענותנין. וע"ד שאמרו ז"ל יכול אפי' הגיס דעתו ת"ל משרים תשפטו בני אדם היינו כנ"ל. וזה וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום. כי עי"ז שדנין בני אדם לכף זכות עי"ז רוב שלום. וזה שנאמר גם לענין א"י ונתתי שלום בארץ וכתיב השם גבולך שלום. וזה שנאמר גם לענין א"י ונתתי שלום בארץ וכתיב השם גבולך שלום. ונאמר וכל ניך למודי ד' בחי' תשב"ר הנ"ל ורב שלום בניך בחי' שלום הנ"ל. ועי' בפנים לעיל בסי' ל"ז שא"י היא בחינת הבל שאין בו חטא:
בשבת נידון כל אחד לכף זכות כי אז כל דינין אתכפיין ולא מתערין כלל ואז מאיר הנקודה טובה שיש בכל אחד מישראל אפילו במי שהוא רשע גמור ח"ו וכמבואר בזוהר חדש פרשת בראשית אין לך רשע מישראל שאין לו מעשים טובים דמעיילי להו לעלמא דאתי. ואימתי מעלי להו ביום השבת להיות כולם מוכתרים בכתר שבת וזה שאמרו רז"ל במדרש שיר השירים שחורה אני בימות החול ונאוה אני בשבת. ועל ידי זה שנידון האדם לכף זכות בשבת כנ"ל על ידי זה הוא עולה באמת לכף זכות וזוכה לתשובה ועל כן שבת הוא בחינת תשובה כנ"ל כמה פעמים. ועל כן אמרו רז"ל השומר שבת וכו' מוחלין לו על כל עוונותיו היינו על ידי שעולה באמת מכף חוב לכף זכות וזה בחינת גודל השמחה של שבת. ומבואר בזוהר שמות דף רנ"ו שבהיכל אחד יש ממונים לבדחא עלמא אלין כד נשמתא אתוספת בערב שבת כד איהי נפקת נפקין אלין עמה ומעברי מישראל כל עציבא וכל יגיעא וכל מרירו דנפשא וכל רוגזי דעלמא ואלין אינון בדחי עלמא. כי אז נדחין כל העצבות וכל מיני מרות שחורות והכל על ידי גודל הארת שבת קדש שעל ידו מתנוצצין ומאירין כל הנקודות טובות שיש בכל אחד מישראל ומזה נעשים זמירות ונגונים ואז יכולין להתפלל ולזמר ולהודות לה' כמבואר בפנים. וזה בחינת מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון עליון דייקא כי ה' עליון נורא וכו' בחינת אנת הוא עילאה על כל עילאין וכו' ולית מחשבא תפיסא ביה כלל איך הוא יתברך מצמצם כביכול את רצונו הפשוט לקבל תענוג ושעשועים מעבודת ישראל אפילו מהגדול שבגדולים אך אף על פי כן במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו. ורוצה דייקא בעבודת האדם השפל בבחינת ואבית תהלה מגושי עפר וכו'. וכפי זה יתכן גם כן שהוא מקבל שעשועים גם כן מאיזה נקודה טובה קטנה שבקטנות שנמצא אפילו בהפחות שבפחותים שבישראל. אדרבא זה הפחות צריך ביותר עוד לשמח את נפשו על שזכה גם הוא להיות בכלל ישראל ולגרום בהנקודה טובה כל שהוא שיש בו. תענוג ושעשועים ונחת רוח לאל עליון קונה שמים וארץ עילאה על כל עילאין וכו' עילת כל העילות וכו' יתברך שמו. ויאמין כי מעט מן האור דוחה הרבה מן החשך ובכח נקודתו הטובה ובגודל רחמיו יתברך ובכח וזכות שמירת שבת קדש יוכל גם הוא לחזור בתשובה שלימה ולעלות באמת מכף חובה לכף זכות עד שיתהפך לטוב גמור. וזה גם כן בכלל כי ה' עליון וכמבואר במקום אחר שלגדולת השם יתברך אין חקר ויש חסדים כאלו אצלו יתברך עד שעל ידי תשובה שלימה יוכל להתהפך הכל לטובה עד שמעוונות יהיו נעשין זכיות וכמו שאמרו רז"ל. וזה להגיד בבוקר חסדיך היינו כשזוכין להרגיש איזה הארה והתנוצצות דקדושה שהוא בחינת בוקר צריכין בודואי להודות ולהגיד חסדיו יתברך. ואמונתך בלילות היינו שאפילו בעת התגברות החשך וכמה וכמה מיני חשכות שזה בחינת בלילות (לשון רבים) אף על פי כן צריכין גם אז להיות חזר ואמיץ באמונתו יתברך ולהרבות בדיבורי אמונה הן לעצמו והן לחבירו ולהאמין שדייקא במקום שאתה מוצא גדולתו יתברך שם אתה מוצא ענוותנותו עד שהוא יתברך מקבל תענוג גדול מהנקודות טובות שיש בכל אחד מישראל אפילו מהקטן שבקטנים כנ"ל.
וזה עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור זה בחינת הזמירות ונגונים שנעשים על ידי זה וזה כי שמחתני ה' בפעלך במעשה ידך ארנן. כי כשהאדם מתבונן במעשיו ונדמה לו שעוונותיו מרובין מזכיותיו עד שאין זכיותיו נחשבין כלל בפרט כי גם הם מלאים חסרונות ופניות וכיוצא ואז יהרהר בלבבו על מה שוא בראת כל בני האדם הלא כל פעל ה' למעניהו ולכבודי בראתיו וכו' והלואי שלא לפגום על כל פנים נגד כבודו יתברך ח"ו. וכבר נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא. ואם כן יוקשה לו באמת על מה נברא. אבל כשמגיע שבת ומתחיל להאיר ולהתנוצץ בכל אחד מישראל החיות דקדושה של אור נקודתו הטובה אז מבין ורואה מרחוק שהכל כדאי בשביל נקודה טובה אחת לעשות נחת רוח לאביו שבשמים ולית רעותא טבא דאתאביד וסוף כל סוף יגמור השם יתברך אתם שלו עם כל אחד מישראל עד שכולם יעלו באמת לכף זכות ויזכו לשלימות תכליתם עד שיתגדל כבוד שמים על ידם ועל כן יש לשמוח מאד בפעלו יתברך בבחינת כי שמחתני ה' בפעלך וכו' כנ"ל. וזה שסיימו שם רז"ל ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו היינו שיפשפש ויבדיל את מעשיו שלא יהיה מעורב טוב ורע ביחד עד שאין מעלת הטוב ניכר מחמת רוב הרע רק יפריש ויבדיל את הרע לבדו והנקודות טובות שנמצאו בו יהיו גם כן לבדם. ויחיה את עצמו וישמח בהם מאד, ואז יכריע המעט טוב שבו את כל הרע עד שיזכה לתשובה שלימה. וזה ואמרי ליה ימשמש במעשיו היינו שקודם שיעשה איזה דבר ימשמש בו היטב לראות בו הטוב הוא אם רע וישער בדעתו גדולת הבורא יתברך וגודל הפסד עבירה רחמנא ליצלן וכן להיפוך גודל מעלת המצוה עד שכל נקודה טובה יקרה מאד עד אין סוף ואז בוודאי ילך תמיד בדרך הטוב. וזה מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך היינו גם כן בענין הנ"ל יש עומק גדול כל כך עד שאי אפשר לבאר כלל עומק הענין שיש בזה וכמובן קצת גם בלקוטי הלכות. ועל זה סובב והולך כל ענין המזמור אחר כך ומבאר איך שהצלחת הרשעים הוא רק לפי שעה כרגע קלה וסוף כל סוף יכלו ויאבדו והצלחת הצדיקים הוא נצחיית ועושין פירות וגזען מחליף כתמר וארז וכו'. וזה בכלליות ומזה יש להבין גם בפרטיות שהעיקר להתחזק עצמו באמונה שלימה ברב חסדו וטובו וגודל רחמיו יתברך ולהתחרט מאד על שמרד נגד כבודו יתברך אפילו באיזה פגם כל שהוא כי מי יוכל לשער הפסד עבירה קלה רחמנא ליצלן. וכן להיפך לחזק את עצמו ולשמח את נפשו מאד בכל נקודה טובה ואז בוודאי יזכה לתשובה שלימה והרע שבו יפול ויתבטל ממנו לגמרי והטוב שבו יגדל ויפרח כתמר וארז עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו. וזה שמבואר בכתבים על מ'זמור ש'יר ל'יום ה'שבת ראשי תיבות למש"ה וכו' כי אז עוסק משה רבינו עליו השלום עם עוד צדיקים שעמו להעלות נשמות החיים והמתים שנפלו לעמקי הקליפות רחמנא ליצלן היינו כנ"ל. כי זה היה עבודת משה רבינו עליו השלום בחייו וגם עכשיו לחפש ולמצוא הטוב שבכל אחד מישראל ולדון אותו לכף זכות. ועיקר שלימות ענין זה נעשה על ידי קדושת שבת כנ"ל. וזה ויקהל משה את כל עדת ישראל ומבואר בזוהר ויקהל דף קצ"ה בגין דהוו ערב רב בינייהו אצטריך משה לאכנשא לון ולייחדא לון מבינייהו עיין שם באורך וזה גם כן בבחינת הנ"ל. כי בתחלה היו מעורבין עם הערב רב (שזה בחינת שהטוב מעורב עם הרע ביחד וזה גרם להם חטא העגל. ועל כן אחר כך הפרישם משה מן הערב רב והקהילם יחד היינו שהקהיל וקיבץ יחד כל הנקודות טובות של קדושת ישראל שיש בהם ואז נצטוו על מלאכת המשכן כי מהנקודות טובות אלו נבנה המשכן כמובן גם בפנים במאמר זה וכן מבואר גם כן בליקוטי הלכות ונצטוו גם כן על הזהרת שבת כי אין מלאכת המשכן דוחה שבת רק אדרבא כל עיקר הכח הזה לקבץ ולברר הנקודות טובות שיש בישראל ולבנות המשכן על ידי זה. הכל נמשך מקדושת שבת כנ"ל. ועיין בליקוטי הלכות הלכות תחומין שביאר ענין קדושת שבת על פי המאמר הזה בדברים נפלאים:
ועיין פנים מבואר מענין שבכל דור יש רועה והוא בחינת משה שהוא רעיא מהימנא וזה הרועה עושה משכן. ודע שהתינוקות של בית רבן מקבלין הבל פיהם שאין בו חטא מזה המשכן וכו' עיין שם. וזה בחינת מה שפרשת ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וכו' מסיימת ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו וכו' מבין שני הכרובים וידבר אליו. וזה ידוע ומובא בהקדמת הזוהר דף א' כי הכרובים הם שורש בחינת התינוקות של בית רבן שזה בחינת כרובים כרביא כמו שאמרו רז"ל כי משה רבינו עליו השלום הוא בחינת כולו טוב כמו שכתוב כי טוב הוא והיה לו בחינה כזאת שכל הנקודות טובות שבישראל היו תאבין להכלל בו שזה בחינת ויקהל משה את כל עדת בני ישראל כנ"ל ועל כן היה יכול לברר כל נקודה טובה שיש בכל אחד מישראל ולהעלותו על ידי זה לכף זכות עד שכל אחד כפי נקודתו הטובה היה מתנדב על המשכן ומזה נעשו כל עניני המשכן ויביאו את המשכן אל משה ויקם משה את המשכן כי רק הוא היה יכול להקימו כי הוא היה השליח ציבור האמת שהיה כלול בו כל הנקודות של כל הציבור כנ"ל ומבחינת זה המשכן שהוא כולו טוב משם מקבלין התינוקות הבל פיהם שאין בו חטא היינו שהוא גם כן כולו טוב בלי שום תערובות רע כלל מאחר שאין להם שום חטא עדיין שזה בחינת מה שאמרו רז"ל (שבת קי"ט) אינו דומה הבל פה שאין בו חטא להבל פה שיש בו חטא.
והנה ידוע מה שפירש רש"י ז"ל וכן אמרו רז"ל גם כן על מה שאמר לוט פן תדבקני הרעה כשהייתי אצל אנשי סדום הייתי נראה צדיק וכשאבא אצל צדיק אני כרשע וכן אמרה הצרפתית לאליהו וכו'. נמצא כפי זה אדרבא כשהצדיק הוא כולו טוב יכולין הנקודות טובות שיש בחבירו ומעורבין עם רע הרבה להתבטל ביותר לגבי הטוב שבהצדיק (שכולו זך וצח) עד שלא יהיו נראין ונכרין כלל כנ"ל. אך האמת הוא שרק לוט והצרפית חששו לזה אולי יהיה כך. ואפשר יש לפעמים איזה בחינה באופן זה גם כן. על כן עיקר התיקון הוא על ידי צדיק כזה שהוא בחינת משה רבינו שהיה עניו מאד מכל האדם וכו' והיה יכול להעלים ולגנוז הטוב שבו כל כך עד שלא יתעורר על ידו שום קטרוג ח"ו על הטוב של חבירו שאין בו שלימות כל כך. רק אדרבא יתראה ויאיר ביותר אור הנקודה טובה שבכל אחד מישראל אף על פי שאין בה שלימות עדיין ומחמת זה בעצמו כל הנקודות טובות תאבין ומצפין ביותר להכלל בו כנ"ל וכעין זה מובא בספרים קדושים ומובן גם כן מדבריו ז"ל במקומות הרבה. ואפשר שזה בחינת האלף זעירא דויקרא וכעין זה מבואר בזוהר ויחי דף רל"ד ע"ב תו אלף זעירא מאתר זעירא הוה זעירא דאיהו רב באתחברותיה לעילא. וזה כעין שבארנו לעיל שדייקא על ידי הכרת קצת עוצם גדולתו יתברך עד שיודעין שכל העבודה הגדולה של הגדול שבגדולים אינו עולה כלל וכלא ממש נגד עוצם גדולתו יתברך רק שמגודל רחמיו וחסדיו רוצה לקבל נחת ושעשועים מבני אדם השפלים דייקא ואז יודעין גם כן שאדרבא רחמיו יתברך מרובין כל כך עד שכל נקודה טובה של הפחות שבישראל מעלתה גדול ונורא מאד עד אין ערך כלל כנ"ל:
והנה כל הבירורים שנעשין על ידי עובדין דחול שבששת ימי המעשה הן בבחינת מלאכת המשכן והכל נעשה בכח קדושת שבת כנ"ל ומשם מבחינת זה המשכן מקבלין התינוקות שזה בחינת מה שמתחילין עם התינוק ללמוד מן ויקרא אל משה כמבואר בפנים. ועל כן אמרו רז"ל שמלמד אחד לא ילמד יותר מכ"ה תינוקות כ"ה דייקא כנגד כ"ה אותיות שיש בפסוק ויקרא (מתיבת וידבר עד סוף הפסוק דהיינו תיבת לאמר) ומבואר בזוהר הקדוש שכ"ה אותיות אלו הם כנגד כ"ה אותיות שבפסוק שמע ישראל ועל כן מבואר בזוהר שכ"ה תינוקות הנ"ל הם גם כן כנגד כ"ה אותיות שבשמע ישראל. ועל כן אמרו רז"ל (נדרים ל"ז והובא בשולחן ערוך יורה דעה סימן רמ"ה סעיף י"ד) אין קורין לתינוקות בשבת בתחלה מה שלא למדו משום טורח שבת אבל מה שקראו פעם אחת שונים אותו להם בשבת והיינו כנ"ל. כי שבת הוא בחינת תכלית שמים וארץ כמו שכתוב ויכל אלקים ביום השביעי וכו' שזה גם כן בחינת גמר מלאכת המשכן בחינת ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי וכו' כי ציורא דמשכנא כציורא דעובדא דבראשית ואמרו רז"ל ביום שהוקם המשכן הוקם כל העולם עמו וכו' ואז תיכף באים התינוקות ומקבלין מבחינה הקמת המשכן הנ"ל שזה בחינת מה שקורין בתורה בשבת כי אז כולם הם בבחינת תינוקות שהבל פיהם הוא הבל שאין בו חטא כי כל אחד מקבל נשמה יתרה נשמה חדשה וכקטן שנולד דמי ומוחלין לו אז על כל עוונותיו על ידי שמירת שבת כמו שאמרו רז"ל ואז כולם מקבלים ההבלים דקדושה של שבת שהוא בחינת הבל פה שאין בו חטא וכנ"ל כמה פעמים. ועל כן אמרו רז"ל לא ניתנו שבתות אלא לתלמוד תורה כיאז עיקר שלימות הלימוד מחמת שההבל הוא הבל פה שאין בו חטא אך אף על פי כן מחמת שעיקר ההבל פה שאין בו חטא שמקבלין מבחינת המשכן הוא אצל התינוקות ממש שהבל פיהם אין בו חטא כלל כפשוטו ממש על כן אין ללמד עמהם בשבת דבר חדש מחמת טורח שבת.
ויהיה בזה פגם ח"ו בקדושת שבת שמשם כל כח ושורש ענין הקמת המשכן כנ"ל רק מה שקראו כבר פעם אחת שונין אותו להם בשבת כי מה שקראו כבר בחול שזה היה מבחינת הקמת המשכן של שבת העבר על כן לא יפגמו על ידי זה ח"ו בקדושת שבת הזה. ועל כן גם ענין החזן רואה היכן התנוקות קורין המבואר בפנים נאמר גם כן לענין שבת כי משם שורש לימוד התינוקות כנ"ל. וזה שסיימו אבל הוא לא יקרא כי כל הענין מה שהוא חזן וש"צ ונכללין בו כל הנקודות טובות שבישראל והוא בא ומתפלל עמהם וכו' הכל הוא מחמת שמגודל ענוותנותו אינו עולה על דעתו כלל מגודל מעלת קדושת הטוב שיש בו בעצמו רק אדרבא הוא עניו מאד מכל אדם וכו' וכנ"ל. כי אם היה הוא מתחיל להשתמש בגודל כח הטוב שבו אזי אפשר שאדרבא היו הנקודות טובות שבשאר ישראל נעלמים ונתבטלים ביותר על דרך באת אלי להזכיר עווני כנ"ל. רק מחמת שהוא עניו מאד מחמת גודל השגתו עד שנדמה לו שהטוב שבחבירו הוא משובח ביותר מחמת שאין דעתם שלימה ואף על פי כן יש בהם טוב כזה ועל כן הוא ש"צ ומתפלל רק בהתקשרות הציבור ומעורר ומאיר בכל פעם ביותר זכות נקודתם הטובה עד שנבנה על ידי זה בחינת משכן ומשם מקבלין התינוקות כנ"ל. וזה גם כן רק מחמת הנ"ל כי אלמלי היה הוא משתמש בכח הטוב שבו. אזי לא היה חשיבות כל כך להלימוד של התינוקות כי אף על פי שאין בו חטא אבל אף על פי כן דעתם אינה שלימה עדיין כי הם קטנים עדיין ומה יעלה כל הטוב שבהם כנגד העבודה והלימוד של בחינת משה בעצמו שבוודאי אין בו חטא והוא בדעת שלימה ונפלאה בתכלית המעלה. אבל מאחר שאדרבא כל מה שמשיג שלימות הדעת ביותר אזי על ידי זה בעצמו הוא בא לענוה יתרה ביותר עד שהטוב שבו בעצמו אינו נחשב אצלו כלל ומבקש רק מתנת חנם ומקבץ ומעורר הטוב שבכלל ישראל ומברר אותו מתוך הרע והפסולת ממש ח"ו ובונה מזה המשכן ומשם דייקא מקבלין התינוקות כי אז בוודאי יש ללימודם חשיבות גדול מאחר שאין בהם חטא. והגם שאין דעתם שלימה עדיין אדרבא על ידי זה הוא מחשיב הטוב שבהם ביותר מאחר שהם קטנים עדיין ואין דעתם שלימה עדיין ואף על פי כן יש בהם טוב כזה. ועל כן עיקר גמר הקמת המשכן שהיה ביום שמיני למילואים היה ביום ראשון בשבת כמו שאמרו רז"ל כי הכל היה בכח קדושת שבת העבר ומחמת שכל צדיק אמתי שבדור הוא בחינת רועה ובונה בחינת משכן ומשם מקבלין התינוקות וכו' וכבר נתבאר שעיקר הענין נעשה על ידי קדושת שבת ובשבת כל ישראל הם בבחינת תינוקות של בית רבן כנ"ל ועל כן מסוגל ביותר להיות אצל צדיקי אמת בשבת קדש. ועל כן דרשו רז"ל ויקהל משה שמצוה להקהיל קהילות בכל שבת ולדרוש להם בדברי תורה והיינו כנ"ל: (מן תיבת ועיין פנים מבואר וכו' נכתב רק לפלפולא בעלמא כי אין לי עסק בעניינים דקים ורוחנים כאלו) תושלב"ע
אורח חיים · הלכות השכמת הבוקר
יִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר לַעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ שֶׁיְּהֵא הוּא מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר. הַגָ״ה: ״שִׁוִּיתִי ה׳ לְנֶגְדִּי תָמִיד״ זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וְכוּ׳ (ארח חיים סימן א׳ סעיף א׳). כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ״ל (בסימן רפב): שֶׁכְּשֶׁאָדָם מַתְחִיל לְחַפֵּשׂ עַצְמוֹ, וְרוֹאֶה שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְהוּא מָלֵא חֲטָאִים וּפְגָמִים הַרְבֵּה, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא רָחוֹק מִטּוֹב, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה טוֹב, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא עָשָׂה אֵיזֶה טוֹב מִיָּמָיו? וְאַף שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁגַּם מְעַט הַטּוֹב שֶׁעָשָׂה הוּא מָלֵא פְּצָעִים, כִּי מְעֹרָב בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן, אִי אֶפְשָׁר שֶׁאֵין בּוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עַל כָּל פָּנִים. וְכֵן יְחַפֵּשׂ וְיִמְצָא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה טוֹב, וְאַף שֶׁזֶּה הַטּוֹב גַּם כֵּן מְעֹרָב בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל כָּל פָּנִים יֵשׁ בּוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה. וְכֵן יְחַפֵּשׂ וְיִמְצָא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת. וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁדָּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת עֲדַיִן, אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה וּפָגַם מַה שֶּׁפָּגַם, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא יוֹצֵא בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה וְנִכְנַס בְּכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה. וזְֶה בְּחִינַת (תהלים לז, י): ״וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְכוּ׳״, עַל־יְדֵי אוֹתוֹ הָ״עוֹד מְעַט״ שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע, עַל־יְדֵי־זֶה: ״וְהִתְבּוֹנַנְתָּ וְכוּ׳״, עַיֵּן שָׁם. וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכֹל לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ. וַאֲזַי יָכֹל לְהִתְפַּלֵּל, וְזֶה בְּחִינַת (שם קמו, ב): ״אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי״, עַל־יְדֵי הָ״עוֹד מְעַט״ שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ, עַל־יְדֵי זֶה יָכוֹל לְזַמֵּר וּלְהוֹדוֹת לַה׳. וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין נִגּוּנִים, כִּי הַנִּגּוּנִים נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין רוּחַ טוֹבָה מִן רוּחַ נְכֵאָה וְכוּ׳. וְזֶהוּ ״אֲזַמְּרָה״ דַּיְקָא, בְּחִינַת נִגּוּנִים וְכוּ׳. וְכֵן צְרִיכִין לָדוּן אֶת אֲחֵרִים לְכַף זְכוּת, אֲפִלּוּ רָשָׁע גָּמוּר צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא בּוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה וְכוּ׳ וְכוּ׳. עַיֵּן שָׁם. וּמִי שֶׁיָּכוֹל זֹאת, לִמְצֹא נְקֻדָּה טוֹבָה אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת חַזָּן וּלְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד וְכוּ׳, עַיֵּן שָׁם. וְדַע, שֶׁכָּל אֶחָד מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר בּוֹנֶה מִשְׁכָּן. שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, בִּשְׁבִיל זֶה הֵם מַתְחִילִין מִן ״וַיִּקְרָא וְכוּ׳״, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה הַצַּדִּיק שֶׁיָּכוֹל לְלַקֵּט כָּל הַטּוֹב שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד, הוּא יוֹדֵעַ כָּל הַבְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל הַמִּשְׁכָּנוֹת הַנַּ״ל שֶׁבּוֹנִין הַצַּדִּיקִים, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין הַתִּינוֹקוֹת הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא וְכוּ׳ וְכוּ׳, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב.
וְזֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כִּי כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה שֶׁרָחוֹק מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְכוּ׳, זֶה בְּחִינַת שֵׁנָה שֶׁהִיא אֶחָד מִשִּשִּׁיׁם בּמְִיתָה (ברכות נז:). וּכְשֶׁמְּחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עֲדַיִן, וּמְחַיֶּה וּמְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ, וּמְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה. וזְֶה בְּחִינַת (תהלים ג, ב): ״ה׳ מָה רַבּוּ צָרָי, רַבִּים וְכוּ׳״, הַיְנוּ הַצָּרִים שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהֵם הַחֲטָאִים וְהַפְּגָמִים שֶׁל כָּל אֶחָד, שֶׁזֶּה עִקַּר צָרוֹת הָאָדָם, וּכְשֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִים עַל הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הֵם רוֹצִים לְהַפִּיל אוֹתוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ אֵין לוֹ עוֹד שׁוּם תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ ״רַבִּים אוֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לוֹ בֵּאלֹקִים סֶלָּה״ – וַאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ ״אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה״ – כִּי זֶה בְּחִינַת שֵׁנָה, כַּנַּ״ל. אֲבָל בֶּאֱמֶת הָאָדָם אָסוּר לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ, וְצָרִיךְ לְהִתְגַבֵּר לְעוֹרֵר מִשֵּׁינָתוֹ עַל־יְדֵי הַמְעַט טוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ ״הֱקִיצֹתִי כִּי ה׳ יִסְמְכֵנִי״ – שֶׁאֲנִי מִתְגַּבֵּר וּמִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי, כִּי אֵינִי מְיָאֵשׁ עַצְמִי עֲדַיִן – ״כִּי ה׳ יִסְמְכֵנִי״ – כִּי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁאָדָם מוֹצֵא בְּעַצְמוֹ – זֶה בְּחִינַת אֱלֹקוּת, כִּבְיָכוֹל. כִּי כָל הַטּוֹב מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי אוֹרַיְתָא וְיִשְׂרָאֵל וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֹּלָא חַד (זהר אחרי עג.). נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, דְּהַיְנוּ אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר טוֹב, זֶה הַטּוֹב הוּא אַחְדוּת גָּמוּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי ״טוֹב ה׳ לַכֹּל״ (תהלים קמה, ט), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לד, ט): ״טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה׳״, כִּי כָל הַטּוֹב שֶׁנִּמְצָא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, הוּא הַכֹּל מִמֶּנוּ יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ ״כִּי ה׳ יִסְמְכֵנִי״ – הַיְנוּ הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁאֲנִי מוֹצֵא בְּעַצְמִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקוּת, בְּחִינַת ״טוֹב ה׳ לַכֹּל״, זֶה הוּא סוֹמֵךְ אוֹתִי וּמֵקִיץ אוֹתִי מֵהַשֵּנׁהָ. ואֲַזַי (שם ג, ז): ״לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי״ – כִּי שׁוּב אֵינִי מִתְיָרֵא מֵהֶם אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם כַּמָּה רְבָבוֹת פְּגָמִים וַחֲטָאִים שֶׁעוֹמְדִים עָלַי לְהַפִּילֵנִי, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי מֵאַחַר שֶׁאֲנִי מוֹצֵא בְּעַצְמִי עוֹד אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, עַל־יְדֵי־זֶה אֲנִי מִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֲנִי נִכְנַס בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת וְעַל־יְדֵי־זֶה אֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה וְכוּ׳ כַּנַּ״ל, כִּי כָל הָרָע נִדְחֶה מִפְּנֵי מְעַט הַטּוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ, וּמְחַיֶּה וּמֵרִים אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה, כִּי מְעַט מִן הָאוֹר דּוֹחֶה הַרְבֵּה מִן הַחֹשֶׁךְ, כַּיָּדוּעַ. וזְֶהוּ בְּחִינַת (תהלים קלט, יח): ״הֱקִיצֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ״, עַל־יְדֵי הָ״עוֹד מְעַט וְכוּ׳״ שֶׁלִּי, דְּהַיְנוּ הַנְּקֻדָּה טוֹבָה כַּנַּ״ל, בְּחִינַת ״אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי״ כַּנַּ״ל, וְזֶהוּ ״וְעוֹדִי עִמָּךְ״, הַיְנוּ הָ״עוֹד מְעַט״ שֶׁלִּי שֶׁהוּא עֲדַיִן עִמָּךְ כַּנַּ״ל, עַל־יְדֵי־זֶה ״הֱקִיצֹתִי״, כִּי זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כַּנַּ״ל.
וזְֶה בְּחִינַת (תהלים נז, ט): ״עוּרָה כְבוֹדִי, עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר, אָעִירָה שָׁחַר״, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִתְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ מִשְּׁנָתוֹ וּמִנְּפִילָתוֹ. וְעַל־יְדֵי מַה יִתְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ? עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן, וְזֶהוּ: ״אָעִירָה שָׁחַר״. כִּי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה הִיא בִּבְחִינַת שַׁחַר, בִּבְחִינַת (שיר־השירים א, ה): ״שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם״, כִּי מֵחֲמַת שֶׁזֹּאת הַנְּקֻדָּה מְעֹרֶבֶת בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה וּבִפְגָמִים הַרְבֵּה שֶׁפָּגַם זֶה הָאָדָם, עַל־יְדֵי־זֶה נִדְמָה שֶׁהִיא שְׁחוֹרָה, כִּי מֻנַּחַת בְּקַדְרוּת וּבְשַׁחֲרוּת, חַס וְשָׁלוֹם, אֶצְלוֹ. אֲבָל כְּשֶׁדָּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת וּמְעוֹרֵר וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ הַנְּקֻדָּה טוֹבָה כַּנַּ״ל, אֲזַי הִיא אוֹמֶרֶת: ״שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת וְכוּ׳״, כִּי אֵין הַשַּׁחֲרוּת מִשֶּׁלִּי וְכוּ׳, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם. כִּי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה בְּעַצְמָה שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל הָאָדָם, אֲפִלּוּ אֵצֶל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל – הִיא נָאוָה וְיָפָה מְאֹד! רַק שֶׁהַשַּׁחֲרוּת חוֹפָה עָלֶיהָ, אֲבָל כְּשֶׁמְּעוֹרְרִין אוֹתָהּ, הִיא אוֹמֶרֶת: ״שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת״, כִּי מִצַּד עַצְמִי אֲנִי נָאוָה עַד מְאֹד. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (שמות רבה מט, ב): ״שְׁחוֹרָה אֲנִי – בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְנָאוָה אֲנִי – בְּמַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן״, הַיְנוּ אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ לִי חֲטָאִים הַרְבֵּה וְנִתְרַחַקְתִּי מְאֹד מִמֶּנוּ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי ״כָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה־זָרָה כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ״ (חולין ה.). אַף־עַל־פִּי־כֵן ״וְנָאוָה אֲנִי – בְּמַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן״, הַיְנוּ בְּחִינַת מְעַט טוֹב שֶׁאֲנִי מוֹצֵא בְּעַצְמִי עֲדַיִן. כִּי תֵּכֶף אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל נִצְטַוּוּ עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרַצָּה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם. כִּי מֹשֶׁה הָיָה יָכוֹל זֹאת לִמְצֹא נְקֻדָּה טוֹבָה אֲפִלּוּ בְּהַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ״ל כּמַָּה פְּעָמִים (בלקוטי תנינא סימן פב, ועוד). וְעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם תָּמִיד, אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּה בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, אַף־עַל־פִּי־כֵן מָצָא בָּהֶם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת. וְעַל־כֵּן אָמַר מֹשֶׁה (שמות לב, יא): ״לָמָּה ה׳ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ וְכוּ׳״. כִּי הוּא מָצָא הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם וַאֲזַי נִדְחֶה הָרָע לְגַמְרֵי כַּנַּ״ל, וְעַל־כֵּן אָמַר: ״לָמָּה ה׳ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ״, כִּי הָרָע אֵינוֹ נֶחֱשָׁב כְּלָל כְּנֶגֶד מְעַט הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֲדַיִן. וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נִתְרַצָּה לוֹ, ״וַיִּנָחֶם עַל הָרָעָה וְכוּ׳״ (שם לב, יד), וְאָז לִמֵּד הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְמשֶׁה סֵדֶר תְּפִלָּה וְסִדֵּר לְפָנָיו שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים. וְזֶהוּ (שם לג, יט): ״וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי וְכוּ׳״, שֶׁלִּמְּדוֹ וְגִלָּה לוֹ כָּל הַטּוֹב שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ טוֹב לַכֹּל תָּמִיד, וִיכוֹלִין לְעוֹרֵר הַטּוֹב בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים וּלְהַכְנִיסוֹ בְּכַף זְכוּת וּלְהַחֲזִירוֹ בִּתְשׁוּבָה. וְזֶה בְּחִינַת שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, בְּחִינַת (שם לד, ו): ״ה׳ ה׳ אֵל רַחוּם וְחַנוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְכוּ׳״, שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים וְטוֹב לַכֹּל, וּמַאֲרִיךְ אַף לַצַּדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים, כִּי הוּא מַטֶּה כְּלַפֵּי חסֶֶד (ראש השנה יז.), וְדָן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת, וּמוֹצֵא נְקֻדָּה טוֹבָה אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַכְרִיעַ אוֹתָם לְכַף זְכוּת כַּנַּ״ל. וזְֶהוּ בְּחִינַת (שם לד, ז): ״נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים״ – שֶׁבְּחִינַת הַחֶסֶד, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וְדָן לְכַף זְכוּת וּמוֹצֵא נְקֻדָּה טוֹבָה וְכוּ׳, כַּנַּ״ל, זֶה הַחֶסֶד נוֹצֵר וּמַמְתִּיק ״לָאֲלָפִים״, הַיְנוּ אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ כְּנֶגֶד זֶה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת פְּגָמִים שֶׁפָּגַם אוֹתוֹ הָאָדָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן מְעַט הַטּוֹב שֶׁמּוֹצֵא עַל־יְדֵי הַחֶסֶד כַּנַּ״ל דּוֹחֶה הַכֹּל כַּנַּ״ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה (שם): ״נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְכוּ׳״, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנַס בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת וְכוּ׳, כַּנַּ״ל.
וְאָז כְּשֶׁנִּתְרַצָּה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְמשֶׁה עַל־יְדֵי שֶׁמָּצָא טוֹב בְּכָל יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל כַּנַּ״ל, כִּי מֹשֶׁה הָיָה כֻּלּוֹ טוֹב, בִּבְחִינַת (שמוֹת ב, ב): ״וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא״, וְעַל־כֵּן הָיָה לוֹ כֹּחַ תָּמִיד לִמְצֹא הַטּוֹב בְּכָל אֶחָד אֲפִלּוּ בְּהַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל כַּנַּ״ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַצָּה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כַּנַּ״ל, וַאֲזַי צִוָּה לָהֶם עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁיָּבִיא כָּל אֶחָד נִדְבַת לִבּוֹ לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כִּי הָיָה מְעוֹרֵר הַטּוֹב שֶׁבְּכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד כְּפִי הַטּוֹב שֶׁהָיָה לוֹ – הֵבִיא נִדְבַת לִבּוֹ הַטּוֹב לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. כִּי הַמִּשְׁכָּן נִבְנָה מִכָּל הַטּוֹב שֶׁנִּתְבָּרֵר מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שמות כה, ג-ד): ״זהָָב וָכֶסֶף וּנְחשֶֹׁת וּתְכֵלֶת וְאַרְגָמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְכוּ׳״ – שֶׁהֵבִיא כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁלּוֹ, כִּי זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת וּתְכֵלֶת וְכוּ׳, הֵם בְּחִינַת הַגְּוָנִין עִלָאִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיּשְִׂרָאֵל. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ״יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר״ (ישעיה מט, ג), שֶׁהֵם כְּלוּלִים מִגְּוָנִין סַגִּיאִין (סימן כה), הַיְנוּ הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם כְּלוּלִים מִגְּוָנִין סַגִּיאִין, כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נְקֻדָּה טוֹבָה, אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים שֶׁבָּהֶם, מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקוטי מוהר״ן חלק א׳ סימן לד). וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בָּהֶם כַּנַּ״ל. וְזֶה בְּחִינַת הַגְּוָנִין שֶׁהָיוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְהַמִּשְׁכָּן, בְּחִינַת ״זָהָב וָכֶסֶף וְכוּ׳״, שֶׁהֵבִיא כָּל אֶחָד מִנִּדְבַת לִבּוֹ הַטּוֹב, כִּי שָׁם הָיוּ כְּלוּלִים כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת גְּוָנִין עִלָּאִין שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיּשְִׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁאָז הֻצְרַךְ מֹשֶׁה לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כַּנַּ״ל, עַל־כֵּן אָז דַּיְקָא נִצְטַוּוּ עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כִּי הַמִּשְׁכָּן נִבְנָה מִזֶּה, מִנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַנַּ״ל, כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ: ״שְׁחוֹרָה אֲנִי – בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְנָאוָה אֲנִי – בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן״, הַיְנוּ בַּנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁאֲנִי מוֹצֵא בְּעַצְמִי שֶׁהֵם בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן כַּנַּ״ל. וְכֵן מוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ״ל הַנַּ״ל – שֶׁעַל־יְדֵי הַטּוֹב שֶׁמּוֹצְאִין בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה נִבְנָה הַמִּשְׁכָּן, וְעַל־כֵּן זֶה שֶׁיָּכוֹל לִמְצֹא כָּל הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַזָּן כַּנַּ״ל, הוּא יוֹדֵע כָּל הַבְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּעִנְיַן הַמִּשְׁכָּן שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהַצַּדִּיקִים הַנַּ״ל, עַיֵּן שָׁם, כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן הוּא עַל־יְדֵי־זֶה, עַל־יְדֵי הַטּוֹב הַנַּ״ל. וּבָזֶה מְקֻשָּׁרִים הֵיטֵב דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ״ל הַנַּ״ל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.
וזְֶהוּ (תהלים נז, ט): ״עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה וְכוּ׳״, וְעַל־יְדֵי מַה אוּכַל לְהִתְעוֹרֵר? עַל־יְדֵי ״אָעִירָה שָׁחַר״! עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֲנִי מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר, הַיְנוּ הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהִיא בְּחִינַת שַׁחַר, בְּחִינַת ״שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה״, עַל־יְדֵי־זֶה אוּכַל לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי וּנְפִילָתִי וְכוּ׳ כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת ״עוּרָה הַנֵּבֶל וְכוּ׳״, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין נִגּוּנִין, בְּחִינַת ״אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי״, כַּנַּ״ל. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ: ״יִתְגַּבֵּר כָּאֲרִי לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר לַעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ״, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְגַבֵּר וּלְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ וּנְפִילָתוֹ, וְעַל־יְדֵי מַה יִתְעוֹרֵר? עַל־יְדֵי ״שֶׁיְּהֵא הוּא מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר״, הַיְנוּ כַּנַּ״ל, שֶׁיְּעוֹרֵר הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהֵם בְּחִינוֹת שַׁחַר, בְּחִינַת ״אָעִירָה שָׁחַר״, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ וּנְפִילָתוֹ וְכוּ׳ כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת ״לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר״, כִּי עִקַּר הַהִתְעוֹרְרוּת מֵהַשֵּׁנָה כַּנַּ״ל, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד (זהר מקץ רג, לקוטי מוהר״ן חלק א׳ סימן ל), דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וְדָן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת כַּנַּ״ל. וְעַל־כֵּן הָיָה אַבְרָהָם מְגַיֵּר גֵּרִים, כִּי הָיָה מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וּמָצָא נְקֻדָּה טוֹבָה בְּכָל אֶחָד, וְעַל־יְדֵי־זֶה קֵרֵב הַכֹּל לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ שֶׁנִּסְמַךְ הַהַגָּ״ה: ״שִׁוִּיתִי ה׳ לְנֶגְדִּי תָמִיד״, הַיְנוּ שֶׁתָּמִיד אֲנִי מֵשִׂים וּמְשַׁוֶּה ה׳ לְנֶגֶד עֵינַי, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאֲנִי רָחוֹק מִמֶּנוּ יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן ה׳״לְנֶגְדִּי תָמִיד״ בְּכָל מָקוֹם, כִּי אֲנִי מוֹצֵא בְּעַצְמִי נְקֻדָּה טוֹבָה כַּנַּ״ל. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק (תהלים טז, ח): ״שִׁוִיתִי ה׳ לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט״, הַיְנוּ שֶׁתָּמִיד אֲנִי מֵשִׂים ה׳ לְנֶגְדִּי, אֲפִלּוּ בַּמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, ״כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט״, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת יָמִין, בְּחִינַת אַבְרָהָם, בְּחִינַת חֶסֶד, עַל־יְדֵי־זֶה בַּל אֶמּוֹט. בּבְחִינַת (שם צד, יח): ״אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי חַסְדְּךָ ה׳ יִסְעָדֵנִי״, כִּי עַל־יְדֵי הַחֶסֶד, הַיְנוּ שֶׁמַּטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וְדָן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עֲדַיִן, עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִמְצֹא הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, וְעַל־יְדֵי־זֶה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם. וזְֶהוּ (שם צד, יט): ״בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי״ – הַיְנוּ כְּשֶׁרֹב הַמַּחֲשָׁבוֹת מְבַלְבְּלִין אוֹתִי וְרוֹצִין לְהַפִּיל אוֹתִי, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי רִבּוּי הַפְּגָמִים וְכוּ׳, אֲזַי ״תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי״, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מְנַחֵם אוֹתוֹ, בְּמַה שֶּׁעוֹזֵר לוֹ לִמְצֹא אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה בְּעַצְמוֹ, וְזֶהוּ נֶחָמָתוֹ וּבָזֶה מְשַׁעֲשֵׁעַ נַפְשׁוֹ וְכוּ׳, כַּנַּ״ל.
נִמְצָא, שֶׁעִקַּר בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה הוּא עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצְאִין בְּעַצְמוֹ, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא, חַס וְשָׁלוֹם, בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד וְכוּ׳, כַּנַּ״ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין נִגּוּנִים וְכוּ׳ כַּנַּ״ל. כִּי בַּלַּיְלָה שֶׁהוּא זְמַן הַשֵּׁנָה, אֲזַי הַשְּׁכִינָה מְבָרֶרֶת בֵּרוּרִים, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה מְרַמֵּז עַל הַנַּ״ל, שֶׁכְּשֶׁמִתְגַּבֵּר בְּחִינַת הַשֵּׁנָה עַל הָאָדָם, אֲזַי צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ כַּנַּ״ל. וזְֶה בְּחִינַת (שם עז, ז): ״אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי״ – שֶׁבְּלַּיְלָה וְחֹשֶׁךְ, בְּחִינַת שֵׁנָה, אָז ״עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי״, שֶׁאֲנִי מְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ הָרוּחַ טוֹבָה, בְּחִינַת נְקֻדָּה טוֹבָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין נִגּוּנִים כַּנַּ״ל, בְּחִינַת ״אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה״, וְכַנַּ״ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמִּתְגַּבֵּר לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ כַּנַּ״ל, עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא רַק כְּשֶׁזּוֹכֶה לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת, בִּבְחִינַת ״אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי״ כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת סֵדֶר הַתְּפִלָּה, שֶׁבַּתְּחִלָּה אוֹמְרִים קָרְבָּנוֹת וּקְטֹרֶת, שֶׁהֵם בְּחִינַת בֵּרוּרִים, שֶׁמּוֹצְאִין וּמְבָרְרִין נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת אֲפִלּוּ מִבְּחִינַת בְּהֵמִיּוּת, מִתַּכְלִית הָעֲשִׂיָּה, כַּיָּדוּעַ, כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת הַקָּרְבּןָ להְַעלֲוֹת מִבּהְֵמָה לאְָדָם. וְזֶה בְּחִינַת קְטֹרֶת שֶׁהָיוּ בָּהֶם חֶלְבְּנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין וּמוֹצְאִין הַטּוֹב אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת חֶלְבְּנָה, וּכְמוֹ שֶׁלָּמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל מִזֶּה (כריתות ו:): ״כָּל תְּפִלָּה שֶׁאֵין בָּהּ מִתְּפִלַּת פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל – אֵינָה תְּפִלָּה״, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת קְטֹרֶת, עַל־יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין וּמוֹצְאִין נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת חֶלְבְּנָה כַּנַּ״ל. וְזֶה בְּחִינַת אַחַד עָשָׂר סַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת, הַיְנוּ עֲשָׂרָה סַמָּנִים חוּץ חֶלְבְּנָה, זֶה בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, שֶׁהֵם נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין וּמוֹצְאִין הַטּוֹב שֶׁבְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת חֶלְבְּנָה כַּנַּ״ל.
וּכְשֶׁאָנוּ אוֹמְרִים פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (תנחומא צו, יד): ״כָּל הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת עוֹלָה כְּאִלּוּ הִקְרִיב עוֹלָה וְכוּ׳״. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַקָּרְבָּנוֹת הוּא בִּבְחִינַת הַדִּבּוּר, לְהַעֲלוֹת מִדּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי לִמְדַבֵּר. כִּי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת כְּשֶׁעוֹלִין מִמָּקוֹם שֶׁעוֹלִין, מִמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, הָעִקָּר הוּא שֶׁיַּעֲלוּ לִבְחִינַת דִּבּוּר. כִּי מִתְּחִלָּה כְּשֶׁאֵין נִתְבָּרֵר וְנִכָּר הַטּוֹב מֵחֲמַת הָרָע שֶׁחוֹפֶה עָלָיו, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת אִלֵּם שֶׁאֵין לוֹ דִּבּוּר, בִּבְחִינַת (תהלים לט, ג): ״נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וְכוּ׳״, וּכְשֶׁמְּגַלִּין אֶת הַטּוֹב כַּנַּ״ל, אֲזַי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַטּוֹב וַעֲלִיָּתוֹ הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר. וזְֶה בְּחִינַת (שיר־השירים ב, יד): ״יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה״, זֶה בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת יוֹנָה תַּמָּה – שֶׁתְּמִימָה עִם בֶּן זוּגָהּ וְאֵינָה מַנַּחַת אוֹתוֹ לְעוֹלָם וְכוּ׳, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (שיר השירים רבה ד, ב). כִּי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד אֲפִלּוּ בְּהַפָּחוֹת שֶׁבַּפְּחוּתִים הִיא דְּבוּקָה תָּמִיד עִם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִיא. וּכְשֶׁהִיא נוֹפֶלֶת, חַס וְשָׁלוֹם, בְּעִמְקֵי הַקְלִפּוֹת הַמַּקִּיפִין אוֹתָהּ מִכָּל צַד, בְּחִינַת ״יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה״, בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה, אֲזַי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אוֹמֵר לָהּ (שיר־השירים שם): ״הַרְאִיניִ אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה״, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאַתָּה ״בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה״, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַתָּה בְּעַצְמְךָ נָאוֶה מְאֹד, בִּבְחִינַת ״שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה״, כַּנַּ״ל, וְעַל־כֵּן תְּגַלֶּה אֶת עַצְמְךָ וְתַרְאֶה אֶת מַרְאֶיךָ, כִּי עֲדַיִן אַתָּה נָאֶה, כִּי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה נָאוָה תָּמִיד. וְעַל־כֵּן ״הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ״, הַיְנוּ שֶׁתְּגַלֶּה וְתִמְצָא מַרְאוֹת יֹפִי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה. וְעַל־יְדֵי־זֶה ״הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ״, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְדִבּוּר, כִּי אָז יְכוֹלִין לְדַבֵּר וּלְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּי מִקֹּדֶם לֹא הָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר כְּלָל כַּנַּ״ל. וזְֶהוּ בְּחִינַת (שם ח, יג): ״הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִעִינִי״, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י: ״הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים – בֵּין הָאֻמּוֹת וְכוּ׳״, הַיְנוּ בְּחִינַת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים וּמֻנָּחִים בֵּין הָאֻמּוֹת, שֶׁהֵם הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וּפְגָמִים וְכוּ׳ שֶׁהֵם בְּחִינַת אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן לו). וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מִתְאַוֶּה לְקוֹלָם. וְזֶהוּ: ״חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי״, כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מִתְאַוֶּה שֶׁיִּתְגַּלּוּ הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְיַשְׁמִיעוּ אֶת קוֹלָם בְּזֶמֶר וְהַלֵּל לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כַּנַּ״ל. וְזֶה בְּחִינַת הַקָּרְבָּן, שֶׁמַּעֲלִין הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת לִבְחִינַת מְדַבֵּר כַּנַּ״ל. וְעַל־כֵּן ״הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת עוֹלָה כְּאִלּוּ הִקְרִיב וְכוּ׳״, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַקָּרְבָּן הוּא בִּבְחִינַת הַדִּבּוּר, כַּנַּ״ל.
וְזֶה בְּחִינַת (מגלה ג.): ״כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּם בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם״. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַקָּרְבָּן, שֶׁהוּא לִמְצֹא וּלְבָרֵר הַנְּקֻדָּה טוֹבָה מִתּוֹךְ הַפְּסֹלֶת, מִבְּחִינַת הַבַּהֲמִיּוּת, הוּא עַל־יְדֵי הַכֹּהֵן אִישׁ הַחֶסֶד, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וְדָן לְכַף זְכוּת, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצְאִין נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל מַדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַקָּרְבָּנוֹת כַּנַּ״ל. וְעַל־כֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַקָּרְבָּן נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי הַכֹּהֵן אִישׁ הַחֶסֶד, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קי, ד): ״אַתָּה כֹּהֵן לְעוֹלָם״ וְכַנַּ״ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין נִגּוּנִים כַּנַּ״ל. וְזֶה בְּחִינַת ״וּלְוִיִּם בְּדוּכָנָם״, שֶׁהָיוּ מְנַצְּחִים בְּשִׁיר עַל הַדּוּכָן בִּשְׁעַת הַקְרָבַת הַקָּרְבָּן, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַקָּרְבָּן הַנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַכּהֵֹן אִישׁ הַחֶסֶד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁמְּבָרְרִין וּמוֹצְאִין טוֹב עַל־יְדֵי שֶׁמַּטִּין כְּלַפֵּי חֶסֶד, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין נִגּוּנִים כַּנַּ״ל. וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָן, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, זֶה בְּחִינַת הַדִּבּוּר, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הָיוּ מַעֲלִים הַטּוֹב לְהַדִּבּוּר, שֶׁזֶּה עִקַּר עֲלִיָּתוֹ כַּנַּ״ל. וְעַל־כֵּן הָיוּ אַנְשֵׁי הַמַּעֲמָד קוֹרִין בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית וּבְפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ (תענית כו.). כִּי מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית עִקָּרוֹ עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַטּוֹב, בִּבְחִינַת ״וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית״. וְזֶה בְּחִינַת ״כִּי טוֹב״ הַנֶּאֱמַר בְּכָל שֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. כִּי קדֶֹם תִּקוּן מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית נֶאֱמַר (בראשית א, ב): ״וְהָאָרֶץ הָיְתָה תהֹוּ וָבהֹוּ וְחשֶֹׁךְ״ – זֶה בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הָרַע שֶׁחוֹפֶה עַל הַטּוֹב, וְהַתִּקּוּן הָיָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת (שם): ״וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת – דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ״ (בראשית רבה ב, ד), שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטּוֹב. כִּי כָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצְאִין בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל – זֶה בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, כִּי עִקַּר הַטּוֹב הוּא מָשִׁיחַ, בְּחִינַת מֹשֶׁה, בִּבְחִינַת (רות ג, יג): ״וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל״. וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ אֱלֹהִים, רוּחַ טוֹבָה, בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קִיּוּם וּבִנְיַן הָעוֹלָם. וְעַל־יְדֵי־זֶה, עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצְאִין מִתּוֹךְ תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ, עַל־יְדֵי־זֶה (בראשית א, ג): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר וְכוּ׳״. וַאֲזַי (שם): ״וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וְכוּ׳״, כִּי עַל־יְדֵי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה נִכְנַס בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת, וַאֲזַי נִתְגַּלֶּה הָאוֹר וְנִבְדַּל וְנִפְרַשׁ הַחֹשֶׁךְ מִן הָאוֹר, הָרַע מִן הַטּוֹב וְכוּ׳, וְכַנַּ״ל. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹצְאִין וּמְבָרְרִין הַנְּקֻדָּה טוֹבָה כַּנַּ״ל. וְזֶה בְּחִינַת: ״צִיּוּרָא דְמַשְׁכְּנָא כְּצִיּוּרָא דְעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית״ (תקוני זהר יג.). כִּי הַמִּשְׁכָּן הוּא גַּם כֵּן מִבְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁנִּתְבָּרֵר וְכוּ׳ כַּנַּ״ל, וְעַל־כֵּן הָיוּ עוֹסְקִים אַנְשֵׁי הַמַּעֲמָד שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין עַל הַקָּרְבָּנוֹת בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, כִּי הַקָּרְבָּן הוּא בִּבְחִינַת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַטּוֹב וְכוּ׳ כַּנַּ״ל. וְעַל־כֵּן הָיָה הַקָּרְבָּן נַעֲשֶׂה בַּמִּשְׁכָּן אוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי הַמִּשְׁכָּן וְהַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הֵם גַּם כֵּן נִבְנִים עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַטּוֹב וְכוּ׳ כַּנַּ״ל. וְזֶה בְּחִינַת (דברים ג, כה) ״הָהָר הַטּוֹב הַזּהֶ״ הַנּאֱֶמַר בּבְיֵת הַמִּקְדָּשׁ (עין גטין נו: ובמהרש״א שם). וְזֶה בְּחִינַת פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ שֶׁהָיוּ קוֹרִין אַנְשֵׁי הַמַּעֲמָד. כִּי פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ הִיא הַשִּׁירָה שֶׁהִבְטִיחַ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לֹא תִשָּׁכַח הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לא, כא): ״וְעָנְתָה הַשִׁירָה הַזֹּאת וְכוּ׳״, שֶׁאֲפִלּוּ בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה, בְּחִינַת (שם לא, יח-יט) ״וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר ... תִּהְיֶה הַשִּׁירָה לְעֵד״, כִּי הַשִּׁירָה מְרַמֶּזֶת, שֶׁאֲפִלּוּ אִם יִשְׂרָאֵל רְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם קְרוֹבִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי עֲדַיִן נִמְצָאִים בָּהֶם אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים, נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְכַנַּ״ל. וזְֶה בְּחִינַת (שם לב, ט-י): ״כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ יַעֲקֹב וְכוּ׳, יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר״, שֶׁאֲפִלּוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ מוֹצְאִין ״חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״, הַיְנוּ בְּחִינַת נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת ״חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ וְכוּ׳״. וְעַל־כֵּן קוֹרִין בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ עַל הַקָּרְבָּנוֹת וְכַנַּ״ל. כִּי עַל־כֵּן נִקְרֵאת פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ ״שִׁירָה״, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וְעָנְתָה הַשִּׁירָה וְכוּ׳״, כִּי מֵהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַנַּ״ל שֶׁמּוֹצְאִין בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ וְכוּ׳ כַּנַּ״ל, מִזֶּה נַעֲשֶׂה שִׁירָה וְנִגּוּן כַּנַּ״ל. וְאַחַר אֲמִירַת הַקָּרְבָּנוֹת וּקְטֹרֶת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּבָרְרִין וּמוֹצְאִין נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת אֲפִלּוּ בַּמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מְאֹד כַּנַּ״ל, אַחַר־כָּךְ אוֹמְרִים פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַנַּ״ל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין נִגּוּנִים, בְּחִינַת ״אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי״, ״אֲזַמְּרָה״ דַּיְקָא כַּנַּ״ל. וְזֶה בְּחִינַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַזְּמִירוֹת וְהַנִּגּוּנִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין וּמוֹצְאִין נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבַּמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת כַּנַּ״ל, וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים בְּתוֹךְ פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה פָּסוּק ״אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי״ הַנַּ״ל וְכַנַּ״ל.
וְאַחַר־כָּךְ אוֹמְרִים בִּרְכַּת קְרִיאַת־שְׁמַע וּמְבָרְכִין לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁמְּחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד, זֶה בְּחִינַת מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן שֶׁנִּבְנָה מֵהַטּוֹב הַנַּ״ל כַּנַּ״ל, כִּי ״צִיּוּרָא דְּמַשְׁכְּנָא כְּצִיּוּרָא דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית״ כַּנַּ״ל. וְשָׁם עִקַּר תִּקוּן הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נו, ז-ח): ״כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים, נְאֻם ה׳ אֱלֹהִים מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳״. כִּי עִקַּר בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הוּא עַל־יְדֵי שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ ״מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל״, עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא גַּם בְּהַנִּדָּחִים וְהָאוֹבְדִים נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וּמְקַבֵּץ אוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַטּוֹב שֶׁיִּתְקַבֵּץ בְּעֵת בִּיאַת הַגּוֹאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, עַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, בְּחִינַת ״הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה״ כַּנַּ״ל. וְשָׁם עִקַּר תִּקוּן הַתְּפִלָּה כַּנַּ״ל, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא רַק עַל־יְדֵי־זֶה, עַל־יְדֵי הַטּוֹב שֶׁמּוֹצְאִין כַּנַּ״ל. וְעַל־כֵּן קֹדֶם הַתְּפִלָּה אוֹמְרִים קָרְבָּנוֹת וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְכוּ׳, וּמִזֶּה נַעֲשֶׂה נִגּוּנִים וּזְמִירוֹת כַּנַּ״ל, וְאַחַר־כָּךְ בּוֹנִין מִזֶּה מִשְׁכָּן, שֶׁשָּׁם עִקַּר תִּקוּן הַתְּפִלָּה. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֵיכָלוֹת דִּקְדֻשָּׁה (זהר פקודי רס:), בְּחִינַת מִשְׁכָּן, בְּחִינַת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהֵם הֵם הֵיכָלוֹת דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים אָז: ״וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית״, כִּי ״צִיּוּרָא דְּמַשְׁכְּנָא כְּצִיּוּרָא דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית״ כַּנַּ״ל. וּמִשָּׁם, מִבְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן, מְקַבְּלִין הַתִּנּוֹקוֹת הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא. וְזֶה בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע, בּחְִינתַ (דברים ו, ז): ״וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְכוּ׳ וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם וְכוּ׳״ (שם יא, יט), כִּי עִקַּר בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע, הוּא מִבְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁנִּתְבָּרֵר כַּנַּ״ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל־יְדֵי הַעֲלָאַת מַיִין נוּקְבִין, שֶׁמִּתְפָּאֶרֶת הַשְּׁכִינָה, כִּבְיָכוֹל: ״חֲזִי בַּמֶּה בְּרָא קָאָתֵינָא לְגַבָּךְ״ (זהר ויקרא יג.). וְכָל זֶה עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמּוֹצְאִין נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַ״ן -לְהַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה מֵעִמְקֵי עִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, וּבָזֶה מִתְפָּאֶרֶת בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹד הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ״ל כַּמָּה פְּעָמִים (סימנים י, יד), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (יתרו סט.): ״כַּד אָתֵי יִתְרוֹ דַּיְקָא כְּדֵין אִסְתַּלֵק וְאִתְיַקֵּר שְׁמָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵילָא וְתַתָּא״, כִּי דַּיְקָא כְּשֶׁנִּתְרוֹמְמוּ וְנִתְעַלּוּ הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים לְמַטָּה מְאֹד, בָּזֶה דַּיְקָא מִתְפָּאֶרֶת הַשְּׁכִינָה, כִּבְיָכוֹל, בְּיוֹתֵר. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בְּחִינַת ״ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת (שמות כו, ו): ״וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן אֶחָד״, שֶׁנִּכְלָלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאָז מַתְחִילִין לְהִתְפַּלֵּל הַתְּפִלָּה שֶׁל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וּמַתְחִילִין: ״אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וְכוּ׳״. כִּי עַל־יְדֵי כָּל הַנַּ״ל, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל, עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹצְאִין הַטּוֹב וְעוֹשִׂין מִשְׁכָּן וְכוּ׳, כַּנַּ״ל. וְאָז יְכוֹלִין לִפְתֹּחַ פֶּה לְדַבֵּר, כִּי זֶה עִקַּר עֲלִיַּת הַטּוֹב שֶׁיַּעֲלֶה לִבְחִינַת דִּבּוּר, וְעַל־כֵּן מְבַקְּשִׁין עַל זֶה: ״אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וְכוּ׳״.
וְזֶה בְּחִינַת לְבִישַׁת בְּגָדִים, שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱחוֹז הַמַלְבּוּשׁ בְּצַד יָמִין, וּלְעוֹלָם יַגְבִּיר הַיָּמִין עַל הַשְּׂמֹאל (שלחן ערוך ארח חיים, סימן ב׳ סעיף ד׳, מגן אברהם סעיף קטן ג). כִּי הָעִקָּר תָּלוּי בִּבְחִינַת יָמִין, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה, כַּנַּ״ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין לְבוּשִׁין לְהַלְבִּישׁ אֶת נִשְׁמָתוֹ, שֶׁהָיְתָה עֲרֻמָּה עַד עַכְשָׁיו, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה הַטּוֹב בְּעֵת שֶׁהָיָה בִּבְחִינַת שֵׁנָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת ״מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים״ שֶׁמְּבָרְכִין בְּשַׁחֲרִית, כַּמּוּבָא. כִּי עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּתְגַּלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת (ישעיה מט, ג): ״ישְִׂרָאֵל אֲשֶׁר בּךְָ אֶתְפּאָָר״, כּיִ בּהֶָם מִתְפּאֵָר הַשֵּׁם־יתְִבּרַָךְ, כִּבְיָכוֹל כַּנַּ״ל, עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין לְבוּשִׁין, בְּחִינַת בִּגְדֵי פְּאֵר, בִּגְדֵי כָּבוֹד. וְזֶה בְּחִינַת צִיצִית וּתְפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁין דְּנִשְׁמָתָא, בְּחִינַת ״כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ״ (שמות כב, כו) – ״דָּא צִיצִית וּתְפִלִּין״ (זהר בראשית כג:), שֶׁהֵם נעַשֲִׂין מֵהַנּקְֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמִּתְבָּרְרִין בַּלַּיְלָה בִּבְחִינָה הַנַּ״ל, כַּמּוּבָן בַּסְּפָרִים. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר בְּחִינַת לְבוּשִׁין, בְּחִינַת בִּגְדֵי פְּאֵר, כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, נַעֲשִׂין מִבְּחִינַת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמִּתְבָּרְרִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין כַּנַּ״ל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַגְבִּיר הַיָּמִין בִּשְׁעַת לְבִישָׁה, כִּי כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת יָמִין, עַל־יְדֵי שֶׁמַּטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצֵא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְכוּ׳, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין לְבוּשִׁין כַּנַּ״ל.
וְכָל בִּרְכַּת הַשַּחַׁר מְרַמֵּז עַל זֶה, שֶׁמְּשַׁבֵּחַ לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁעֲזָרוֹ לִמְצאֹ בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ וּנְפִילָתוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת ״הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִּינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה״, כִּי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה הִיא בְּחִינַת יוֹם, וְהָרַע הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וְחשֶׁךְ, וְעַל־יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת וַאֲזַי נִבְדַּל הָרַע, וַאֲזַי מַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. וְזֶה בְּחִינַת ״לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וְכוּ׳״. וְזֶה בְּחִינַת: ״שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי וְכוּ׳״, כִּי אִם לֹא הָיָה מוֹצֵא בְּעַצְמוֹ הַנְּקֻדָּה טוֹבָה – הָיָה יָכוֹל לִפּוֹל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, וְהָיָה נַעֲשָׂה גּוֹי, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַכְשָׁיו עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְעוֹרֵר וְנִתְחַזֵּק עַל־יְדֵי שֶׁעֲזָרוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ נְקֻדָּה טוֹבָה כַּנַּ״ל, עַל־כֵּן הוּא מוֹדֶה וּמְשַׁבֵּחַ לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ ״שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי״. וְזֶה בְּחִינַת: ״פֹּקֵחַ עִוְּרִים״, ״מַתִּיר אֲסוּרִים״, ״זֹקֵף כְּפוּפִים״, כִּי מִתְּחִלָּה בְּעֵת שְׁנָתוֹ וּנְפִילָתוֹ הָיָה בִּבְחִינַת עִוֵּר הַמְגַשֵּׁשׁ בַּאֲפֵלָה, וְהָיָה בְּבֵית הָאֲסוּרִים מַמָּשׁ, וְהָיָה כָּפוּף וְכוּ׳, וְעַכְשָׁיו עַל־יְדֵי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁמָּצָא בְּעַצְמוֹ עַל־יְדֵי שֶׁפָּקַח ה׳ אֶת עֵינָיו, עַל־יְדֵי־זֶה נִתַּר מֵאֲסוּרָיו וְנִזְקַף מִכְּפִיפָתוֹ וְכוּ׳, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה בֶּאֱמֶת לָצֵאת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה כַּנַּ״ל. וְכֵן שְׁאָר הַבְּרָכוֹת כֻּלָּם מְרַמְּזִין עַל זֶה. וְזֶהוּ שֶׁמְּסַיֵּם: ״הַנּתֵֹן לַיָּעֵף כּחַֹ״ – שֶׁנָּתַן לוֹ כּחַֹ בְּתוֹךְ עֲיֵפָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁיוּכַל עֲדַיִן לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ. וְזֶהוּ: ״הַמַּעֲבִיר שֵׁנָה מֵעֵינָי וְכוּ׳״ וְכַנַּ״ל. וְכָל זֶה עַל־יְדֵי הַחֶסֶד כַּנַּ״ל, וְזֶהוּ שֶׁחוֹתֵם: ״הַגּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים״, כִּי הַכֹּל עַל־יְדֵי הַחֶסֶד, בְּחִינַת בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, עַל־יְדֵי שֶׁמַּטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, כַּנַּ״ל.
וְזֶה בְּחִינַת אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת. פָּרָשַׁת שְׁקָלִים – בְּחִינַת צְדָקָה, כִּי צְדָקָה זֶה בְּחִינַת (מיכה ז, כ) ״חֶסֶד לְאַבְרָהָם״, שֶׁעָשָׂה צְדָקָה וָחֶסֶד עִם כָּל הָעוֹלָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִמְצֹא הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת כַּנַּ״ל. וזְֶה בְּחִינַת (ישעיה מא, ב): ״צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ״, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה יְכוֹלִין לִקְרֹא אֶת הַטּוֹב שֶׁנּוֹפֵל בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, בִּבְחִינַת רַגְלִין, בִּבְחִינַת (רות ג, ז): ״וַתְּגַל מַרְגְּלוֹתָיו וַתִּשְׁכָּב״. וְכֵן מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ״ל בְּמָקוֹם אַחֵר (לקוטי מוהר״ן חלק א׳ סימן יז): שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה מְעוֹרְרִין הַטּוֹב שֶׁנֶּעֱלָם וְנִסְתָּר בִּמְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת שְׁקָלִים שֶׁל נִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, כִּי הַמִּשְׁכָּן נִבְנָה מִבְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁנִּתְלַקֵּט וְכוּ׳, כַּנַּ״ל. וְאַחַר־כָּךְ קוֹרִין פָּרָשַׁת זָכוֹר, בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמּוֹצְאִין הַטּוֹב כַּנַּ״ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנַע עֲמָלֵק. שֶׁהוּא תֹּקֶף הַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁמִּתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַפִּיל אֶת הַחֲלוּשֵׁי כֹּחַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ אֵין לָהֶם תִּקְוָה עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת (דברים כה, יח): ״וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים וְכוּ׳ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְכוּ׳״. שֶׁרוֹצֶה לְזַנֵּב אֶת הַנֶּחֱשָׁלִים, דְּהַיְנוּ חֲלוּשֵׁי כֹּחַ, לְהַפִּילָם לְמַטָּה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ״וַיְזַנֵּב בְּךָ וְכוּ׳״, אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכִין לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ הַנְּקֻדָּה טוֹבָה, אֲפִלּוּ בְּעֵת נְפִילָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנַע עֲמָלֵק. וְעַל־כֵּן אַחַר פָּרָשַׁת שְׁקָלִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַטּוֹב כַּנַּ״ל – קוֹרִין פָּרָשַׁת זָכוֹר, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין אֶת עֲמָלֵק כַּנַּ״ל. וְאַחַר־כָּךְ קוֹרִין פָּרָשַׁת פָּרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת (במדבר רבה יט, ח): ״תָּבֹא אִמּוֹ וּתְקַנֵּחַ עַל בְּנָהּ״, כִּי עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצְאִין, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנַע הָרַע, בְּחִינַת עֲמָלֵק, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין בֶּאֱמֶת לִתְשׁוּבָה כַּנַּ״ל. וזְֶה בְּחִינַת (זהר חקת קפ:): ״פָּרָה אֲדֻמָּה תְמִימָה״. ״אֲדֻמָּה – דָּא דִּינָא קַשְׁיָא. תְּמִימָה – דָּא דִּינָא רַפְיָא״, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת דִּינָא קַשְׁיָא, שֶׁמִּתְגַּבֵּר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת דִּינָא קַשְׁיָא, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי צָרִיךְ לְרַפּוֹת הַדִּין עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עֲדַיִן. וזְֶה בְּחִינַת (במדבר יט, ב): ״אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם, אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל״, כִּי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה הִיא בְּחִינַת יוֹנָה תַּמָּה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם מוּם, כִּי הִיא נָאָה וְיָפָה, בְּחִינַת ״שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה וְכוּ׳״, כַּנַּ״ל. וזְֶה בְּחִינַת (פיוט לפרשת פרה) :״מְטַהֵר טְמֵאִים וּמְטַמֵּא טְהוֹרִים״, כִּי זֹאת הַבְּחִינָה מַה שֶּׁדָּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, זֹאת הַבְּחִינָה מְטַהֶרֶת טְמֵאִים וּמְטַמֵּא טְהוֹרִים. כִּי מִי שֶׁהוּא בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה – צָרִיךְ דַּוְקָא לִמְצֹא זְכוּת בְּעַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפּוֹל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, וְעִקַּר טָהֳרָתוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא כַּנַּ״ל. אֲבָל מִי שֶׁהוּא טָהוֹר, כְּשֶׁיַּחֲזִיק עַצְמוֹ בְּמַדְרֵגַת הַטּוֹב – בְּוַדַּאי נִפְגַּם עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי יִפּוֹל לְגַדְלוּת, חַס וְשָׁלוֹם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (נדה ל:): ״אֲפִלּוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אוֹמְרִים לְךָ צַדִּיק אַתָּה הֱיֵה בְּעֵינֶיךָ כְּרָשָׁע״. עַל־כֵּן אָמְרוּ: ״כְּרָשָׁע״, וְלֹא רָשָׁע גָּמוּר, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אָסוּר לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ לְרָשָׁע גָּמוּר, חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא! כְּשֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲפִלּוּ אִם הָאֱמֶת הוּא כַּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ נְקֻדָּה טוֹבָה, לְבַל יִהְיֶה, חַס וְשָׁלוֹם, רָשָׁע גָּמוּר כַּנַּ״ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִטְהָר וְזוֹכֶה לִתְשׁוּבָה כַּנַּ״ל. וְזֶה בְּחִינַת ״מְטַהֵר טְמֵאִים וּמְטַמֵּא טְהוֹרִים״ כַּנַּ״ל. וְאַחַר־כָּךְ קוֹרִין פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ, כִּי זֶה בְּחִינַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, בְּחִינַת מִלּוּי הַלְּבָנָה מִפְּגִימָתָהּ. כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁכְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם חַס וְשָׁלוֹם בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה – זֶה בְּחִינַת פְּגַם הַלְּבָנָה, קִטְרוּג הַיָּרֵחַ, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים כָּל הַפְּגָמִים וְהַחֲטָאִים, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאִישׁ יִשְׂרָאֵל מִתְעוֹרֵר וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ נְקֻדָּה טוֹבָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה כַּנַּ״ל – זֶה בְּחִינוֹת מִלּוּי הַלְּבָנָה מִפְּגִימָתָהּ, בְּחִינַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ. כִּי עִקַּר קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ״ל, כִּי בִּתְחִלַּת הַחדֶֹשׁ, בְּעֵת שֶׁרוֹאִין אֶת הַלְּבָנָה לְקַדֵּשׁ אוֹתָהּ בְּבֵית דִּין, אֲזַי הִיא קְטַנָּה וְדַקָּה מְאֹד מְאֹד, וַאֲזַי הִיא רַק בִּבְחִינַת נְקֻדָּה, הַיְנוּ בְּחִינַת נְקֻדָּה טוֹבָה הַנַּ״ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת ״שְׁחֹרָה אֲנִי וְנָאוָה וְכוּ׳״, כַּנַּ״ל. הַיְנוּ כְּשֶׁהַלְּבָנָה הִיא בְּתַכְלִית הַמִּעוּט בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ אֲזַי צְרִיכִין כָּל יִשְׂרָאֵל לְחַפְּשָׁהּ וּלְבַקְּשָׁהּ, עַד שֶׁמּוֹצְאִין עֵדֵי רְאִיָּה אֵיזֶה נְקֻדָּה קְטַנָּה מֵהַלְּבָנָה, וַאֲזַי מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ בְּבֵית דִּין, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן וּמִלּוּי הַלְּבָנָה, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה לְבַד, בְּחִינַת נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁזּוֹכִין לִמְצֹא בְּתַכְלִית הַמִּעוּט, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקְּנִין וְנִכְנָסִין בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת וְכוּ׳ כַּנַּ״ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן וּמִלּוּי הַלְּבָנָה מִפְּגִימָתָהּ וְכוּ׳ כַּנַּ״ל. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים הַבֵּית דִּין וְכָל יִשְׂרָאֵל: ״מְקֻדָּשׁ מְקֻדָּשׁ״ (ראש השנה כד.), כִּי עַל־יְדֵי הַנְּקֻדָּה לְבַד נִתְקַדְּשִׁין וְכוּ׳ כַּנַּ״ל, עַל־יְדֵי שֶׁדָּנִים לְכַף זְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁכֻּלָּם אוֹמְרִים ״מְקֻדָּשׁ מְקֻדָּשׁ״, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי דִּבְרֵיהֶם מַעֲלִין אֶת הַלְּבָנָה מִבְּחִינַת פְּגָם וּמִעוּט לִבְחִינַת תִּקוּן וּמִלּוּי, שֶׁזֶּהוּ קְדֻשָּׁתָהּ, עַל־יְדֵי הַנְּקֻדַּת אוֹר לְבַד שֶׁרָאוּ מֵהַלְּבָנָה. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינָה הַנַּ״ל. כִּי עַל־יְדֵי קִטְרוּג הַיָּרֵחַ נִתְמַעֲטָה, וְאָז נָתַן לָהּ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֶת הַכּוֹכָבִים לְהָפִיס דַּעְתָּהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (בראשית רבה ו, ד), וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י (בראשית א, טז). כִּי הַכּוֹכָבִים מְרַמְּזִין עַל בְּחִינַת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּמְצָאִין בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁעַל יָדָם נִכְנָסִין לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי שֶׁדָּנִים אוֹתָם לְכַף זְכוּת כַּנַּ״ל. בִּבְחִינַת (דניאל יב, ג): ״וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים וְכוּ׳״. ״מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים״, הַיְנוּ צַדִּיקֵי הַדּוֹר שֶׁדָּנִים אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָסִין אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת כּוֹכָבִים, בְּחִינַת ״וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים״ כַּנַּ״ל, כִּי הַכּוֹכָבִים הֵם בִּבְחִינַת נְקֻדּוֹת. כִּי זֶה הַפָּסוּק ״וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים״ מְדַבֵּר שָׁם בְּסוֹף דָּנִיאֵל לָעִנְיָן הַנַּ״ל, כַּמְבֹאָר שָׁם (יב, י): ״יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וִיצָרְפוּ רַבִּים וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים וְכוּ׳, וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים וְכוּ׳״. הַיְנוּ שֶׁבְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא בְּסוֹף הַקֵּץ, שֶׁאָז יִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, הַסִּטְרָא אַחֲרָא, כַּיָּדוּעַ, וְאָז יִהְיֶה גֹּדֶל הַבֵּרוּר וְהַצֵּרוּף, בְּחִינַת ״יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וִיצָרְפוּ רַבִּים וְכוּ׳״. וַאֲזַי יִהְיֶה עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ״ל, עַל־יְדֵי ״מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים״, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁיָּדוּנוּ אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת, וְיִמְצְאוּ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים מְאֹד מְאֹד, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יָבֹא מָשִׁיחַ, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. כִּי זֶה בְּחִינַת מָשִׁיחַ וְכוּ׳ כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ ״וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ וְכוּ׳ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים וְכוּ׳״, כִּי עִקַּר הַתִּקוּן וְהַגְּאֻלָּה בַּקֵּץ הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה עַל־יְדֵי בְּחִינָה זוֹ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַנַּ״ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת כּוֹכָבִים וְכוּ׳ כַּנַּ״ל. וזְֶהוּ בְּחִינַת (תהלים קמח, ג): ״הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר״, כִּי עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת כּוֹכָבִים הַמְּאִירִים, עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה׳, בִּבְחִינַת ״אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי״, כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ בְּחִינָה שֶׁנָּתַן לְהַלְּבָנָה אֶת הַכּוֹכָבִים לְהָפִיס דַּעְתָּהּ, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַכּוֹכָבִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת כַּנַּ״ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן פְּגַם הַלְּבָנָה, כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת קִימַת חֲצוֹת, שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר תֹּקֶף הַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַנַּ״ל, בִּבְחִינַת (שם נז, ט) ״עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר וְכוּ׳״. וְזֶה בְּחִינַת כִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד שֶׁהָיָה מְנַגֵּן עַל־יְדֵי רוּחַ צָפוֹן (ברכות ג.), בְּחִינַת רוּחַ טוֹבָה, נְקֻדָּה טוֹבָה הַצָּפוּן וְטָמִיר אֲפִלּוּ בְּתַכְלִית הַשֵּׁנָה, אֲפִלּוּ בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה, בִּבְחִינַת (תהלים לא, כ): ״מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ״, וְאֵלּוּ הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת מְנַשְּׁבִין בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין נִגּוּנִים כַּנַּ״ל, וְעַל־כֵּן הָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו עַל־יְדֵי־זֶה כַּנַּ״ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, בְּתֹקֶף הַשֵּׁנָה וְכוּ׳, כַּנַּ״ל. וְזֶה בְּחִינוֹת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָּרָשַׁת (שמות יב, ב): ״הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם וְכוּ׳״, כִּי פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ, הַיְנוּ קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, הִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהּ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה עַל־יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ״ל, בִּבְחִינַת (יחזקאל טז, ו): ״וָאֶעֱבוֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמַיִךְ״, הַיְנוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מְלֻכְלָכִים, כִּי הָיוּ בִּבְחִינַת אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, כַּיָּדוּעַ. וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ רִחֵם עֲלֵיהֶם וּמָצָא בָּהֶם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת אֲפִלּוּ בְּתֹקֶף טֻמְאַת מִצְרָיִם שֶׁהִתְגַּבְּרָה עֲלֵיהֶם. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (ויקרא רבה לב, ה): ״בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים לְבַד נִגְאֲלוּ״, זֶה בְּחִינַת נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמָּצָא בָּהֶם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ בְּמִצְרַיִם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְאֲלוּ. וְזֶהוּ: ״וָאוֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי בְּדָמַיִךְ חֲיִי״, אֲפִלּוּ בְּתֹקֶף הַדָּמִים וְהַלִּכְלוּכִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן – חֲיִי! כִּי גַּם שָׁם יְכוֹלִין לִמְצֹא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת כַּנַּ״ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִגְאֲלוּ כַּנַּ״ל. וְעַל־כֵּן מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל הָיָה פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ, כִּי זֶה בְּחִינַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ עַל־יְדֵי נְקֻדָּה לְבַד כַּנַּ״ל, שֶׁזֶּה עִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם וּגְאֻלָּה אַחֲרוֹנָה, בְּחִינַת קִבּוּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳ כַּנַּ״ל. בָּרוּךְ ה׳ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.
וזְֶה בְּחִינַת (שמות יא, ד): ״כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרַיִם״; ״כַּחֲצוֹת״ דַּיְקָא, כִּי בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה אָז מִתְעוֹרֵר הַנְּקֻדָּה טוֹבָה, בִּבְחִינַת רוּחַ צָפוֹן הַמְנַשֵּׁב בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד, כַּנַּ״ל. וְעַל־כֵּן נִמְשָׁךְ הָרוּחַ טוֹבָה, הַנְּקֻדָּה טוֹבָה, מִצָּפוֹן דַּיְקָא, כִּי ״מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה״ (ירמיה א, יד), וּמִשָּׁם דַּיְקָא נִמְשָׁךְ הָרוּחַ צָפוֹן, רוּחַ טוֹבָה, הַמְנַשֵּׁב בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד וּמְנַגֵּן. כִּי זֶה עִקַּר מַעֲלַת הַטּוֹב הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ תֹּקֶף הָרַע וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא כַּנַּ״ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא נַעֲשִׂין נִגּוּנִים כַּנַּ״ל, וְּכַמּוּבָא בַּסְּפָרִים, שֶׁיִּתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ (קהלת ב, יג), דַּיְקָא, כַּיָּדוּעַ. כִּי בַּחֲצוֹת אָז הַשְּׁכִינָה, כִּבְיָכוֹל, בְּתַכְלִית הַמִּעוּט, כַּיָּדוּעַ. וְאָז הִיא בִּבְחִינַת נְקֻדָּה, וְאָז הוּא הִתְגַּבְּרוּת הַשֵּׁנָה, וְאָז דַּיְקָא צָרִיךְ כָּל אֶחָד מִי שֶׁנּוֹגֵעַ יִרְאַת ה׳ בְּלִבּוֹ לְהִתְגַּבֵּר בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד – לְהִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה אָז, וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמִּתְעוֹרְרִים מִתֹּקֶף הַשֵּׁנָה וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא עַל־יְדֵי נְקֻדָּה טוֹבָה לְבַד וְכוּ׳, כַּנַּ״ל. וְאָז הוּא בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם כַּנַּ״ל. וְזֶה בְּחִינַת פֶּסַח, שֶׁחָמַל וְדִלֵּג הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל בָּתֵּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם (שמות יב). וזְֶה בְּחִינַת שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו לִקֵּט וְהִצִּיל אֶת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּחִינוֹת (שם ד, כב): ״בְּנִי בְּכֹרִי יִשְׂרָאֵל״, מִבֵּין בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, מִבֵּין תֹּקֶף הַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁזֶּה הָיָה עִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, כַּנַּ״ל. וְעַל־כֵּן הָרִאשׁוֹן שֶׁגִּלָּה סוֹד חֲצוֹת הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּעֵת שֶׁנִּלְחָם עִם הַמְלָכִים וְהִצִּיל אֶת לוֹט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית יד, טו): ״וַיֵחָלֵק עֲלֵיהֶם לַּיְלָה וְכוּ׳״, כִּי עִקַּר בְּחִינוֹת חֲצוֹת, דְּהַיְנוּ לְשַׁבֵּר תֹּקֶף הַשֵּׁנָה, לְשַׁבֵּר הַלַּיְלָה וְהַחֹשֶׁךְ, עַל־יְדֵי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה כַּנַּ״ל, זֶה נַּעֲשָׂה רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת אַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד כַּנַּ״ל. כִּי אַבְרָהָם רָדַף אַחֲרֵי הַמְלָכִים לְהַצִּיל אֶת לוֹט בִּשְׁבִיל הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהָיָה בְּלוֹט, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁלּוֹט הָיָה רָשָׁע, מָסַר אַבְרָהָם נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִילוֹ לְהַצִּילוֹ, בִּשְׁבִיל הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהָיָה בּוֹ, כִּי מִמֶּנּוּ יָצְאָה רוּת, שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה דָּוִד־מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא עִקַּר וְשׁוֹרֶשׁ הַנְּקֻדָּה טוֹבָה כַּנַּ״ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר כַּוָּנַת הַמְלָכִים הָיָה לַהֲרֹג אֶת לוֹט, כִּי כָּל כַּוָּנַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא הוּא לְהִתְגַּבֵּר עַל בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל ה׳ לֹא יַעֲזְבֶנָּה בְּיָדָם, וְנָתַן כֹּחַ לִבְחִינַת אַבְרָהָם, בְּחִינַת חֶסֶד, לְהַצִּיל אֶת לוֹט עַל־יְדֵי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. וְעַל־יְדֵי־זֶה הָרַג אֶת הַמְלָכִים, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁדָּנִים לְכַף זְכוּת וּמוֹצְאִים הַנְּקֻדָּה טוֹבָה אֲפִלּוּ בִּרְשָׁעִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנַע הַסִּטְרָא אַחֲרָא, כִּי הָרָע נִדְחֶה מִפְּנֵי מְעַט הַטּוֹב כַּנַּ״ל.
וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּזֹהַר חָדָשׁ (בראשית דף יג:): ״הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים וְכוּ׳״ (שיר־השירים ח, יג) לעְִניְןַ קִימַת חֲצוֹת, עַיֵּן שָׁם. וּמְפָרֵשׁ שָׁם: ״הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים״ – ״בִּגְנוּתָא וְטִנוּפָא דְּהַאי עָלְמָא שְׁפֵילָה וְכוּ׳״; עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ כַּנַּ״ל, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁאָדָם בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, בִּגְנוּתָא וְטִנוּפָא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְהַמַּלְאָכִים וְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן מַקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ, בְּחִינַת ״חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ״, שֶׁזֶּהוּ עַצְמוֹ בְּחִינַת קִימַת חֲצוֹת כַּנַּ״ל. וְעַיֵּן לְעֵיל (אות ז׳) שֶׁהֵבֵאתִי פָּסוּק זֶה ״הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים״, שֶׁנֶּאֱמַר לְעִנְיַן הַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד שֶׁמֻּנַּחַת בַּמָּקוֹם שֶׁמֻּנַּחַת, עַיֵּן שָׁם. וְעַתָּה עַל־פִּי דִּבְרֵי הַזֹּהַר חָדָשׁ הַנַּ״ל מְבֹאָר הָעִנְיָן הֵיטֵב.
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶׁהִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל, בְּעִנְיַן הַיְּדִיעָה לֵידַע לְכַוֵּן חֲצוֹת אֵימַת, כִּדְאִיתָא בִּבְרָכוֹת (דף ג.): ״וְדָוִד מִי הֲוָה יָדַע חֲצוֹת אֵימַת, מִכְדֵי מֹשֶׁה לֹא יָדַע וְכוּ׳, אֶלָּא דָּוִד כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי וְכוּ׳״. הַיְנוּ כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה בִּכְלָל, וּבִפְרָטִיּוּת גְּאֻלַּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, תָּלוּי בִּידִיעָה וְהַשָּׂגָה זֹאת – לְכַוֵּן הֵיטֵב נְקֻדּוֹת חֲצוֹת לַיְלָה. דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמִתְגַּבֵּר תֹּקֶף הַשֵּׁנָה עַל נֶפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְרוֹצֶה לְהַפִּילוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי רִבּוּי עֲוֹנוֹתָיו וְקִלְקוּלָיו, עַד שֶׁכִּמְעַט כִּמְעַט יִפּוֹל לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֲזַי דַּיְקָא יָאִיר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עָלָיו בְּחַסְדּוֹ, שֶׁיַּזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבּוֹ וִיחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ כַּנַּ״ל. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קִימַת חֲצוֹת, שֶׁאָז הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא כְּלָלִיּוּת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּתַכְלִית הַקַּטְנוּת וְהַמִּעוּט, וְאָז הִיא צוֹעֶקֶת בְּקוֹל מַר לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (תהלים מב, ב): ״כְּאַיָּל תַּעֲרֹג וְכוּ׳״, בּחְִינתַ (ירמיה לא, יד): ״קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע, נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים וְכוּ׳״. וְאָז הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מְעוֹרֵר רַחֲמָיו וּמַמְשִׁיךְ חוּט שֶׁל חֶסֶד וְכוּ׳, כַּמּוּבָן כָּל זֶה בַּכְּתָבִים. וְכָל זֶה נַעֲשָׂה עִם כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת, שֶׁבְּכָל פַּעַם מִתְגַּבֶּרֶת עָלָיו בְּחִינַת הַשֵּׁנָה הַנַּ״ל, עַד שֶׁכִּמְעַט כִּמְעַט וְכוּ׳, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְאָז דַּיְקָא צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ נְקֻדָּתוֹ הַטּוֹבָה כַּנַּ״ל. בִּבְחִינַת (תהלים צד, יח-יט): ״אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי חַסְדְּךָ ה׳ יִסְעָדֵנִי, בְּרוֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי״, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל ״אֲזַמְּרָה״ הַנַּ״ל. שֶׁדַּיְקָא כְּשֶׁמַּגִּיעַ בְּדַעְתּוֹ לְקַטְנוּת גָּמוּר, רַחֲמָנָא לִצְלָן, עַד שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר ״מָטָה רַגְלִי״, חַס וְשָׁלוֹם, אָז דַּיְקָא חַסְדֵּי ה׳ יִסְעָדֵהוּ עַל־פִּי הַנַּ״ל, לְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ וּלְהַחֲזִירוֹ. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קִימַת חֲצוֹת מַמָּשׁ, שֶׁאָז הוּא תַּכְלִית הַקַּטְנוּת, וְאָז דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת מִנְּפִילָתוֹ עַל־יְדֵי בְּחִינַת ״אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי״ כַּנַּ״ל. וּבָזֶה תָּלוּי הַגְּאֻלָּה בִּכְלָל וּבִפְרָט כַּנַּ״ל, וְעַל־כֵּן הָיְתָה גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה בַּחֲצוֹת דַּיְקָא, וְכֵן גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁאָנוּ מְקַוִּים בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ תִּהְיֶה עַל־יְדֵי בְּחִינַת חֲצוֹת. עַל־יְדֵי הַכְּשֵׁרִים וְהַיְּרֵאִים שֶׁעוֹמְדִים בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַמְשִׁיכִים עַל עַצְמָם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת חֲצוֹת לַיְלָה, שֶׁאָז מִתְעוֹרֵר חֶסֶד גָּדוֹל. שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם תָּמִיד בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁבַּחֲצוֹת לַיְלָה, לְהַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם בְּחִינָה זֹאת תָּמִיד, דְּהַיְנוּ שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁרוֹצִים לְהַפִּיל עֲלֵיהֶם שֵׁנָה וְקַטְנוּת גָּדוֹל מְאֹד, אֲפִלּוּ אִם מַפִּילִים אוֹתָם כְּמוֹ שֶׁמַּפִּילִים, חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ אִם עָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִתְעוֹרֵר תָּמִיד דַּיְקָא מִתּוֹךְ תֹּקֶף הַקַּטְנוּת, בִּבְחִינַת קִימַת חֲצוֹת הַנַּ״ל, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָעוֹד מְעַט טוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ וְכַנַּ״ל. וְעַל־כֵּן מֹשֶׁה לֹא יָדַע עֲדַיִן לְכַוֵּן הֵיטֵב חֲצוֹת אֵימַת, כִּי אָז הָיָה עֲדַיִן קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה וְלֹא הָיָה עֲדַיִן אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, כִּי לֹא הָיָה עֲדַיִן כָּל־כָּךְ צַדִּיקִים שֶׁעָמְדוּ בַּחֲצוֹת וְעָסְקוּ בַּתּוֹרָה, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה קדֶֹם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־כֵּן הָיָה קָשֶׁה לְכַוּןֵ הֵיטֵב נְקֻדַּת חֲצוֹת. וַאֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר שֶׁגַּם משֶֹׁה יָדַע, אֲבָל לֹא הָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר בָּזֶה כָּל־כָּךְ וְהָיָה מִתְיָרֵא עֲדַיִן שֶׁמָּא יִטְעוּ וְכוּ׳, כִּי עֲדַיִן לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה זֹאת בְּאִתְגַּלְיָא מֵחֲמַת שֶׁהָיָה קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה. אֲבָל דָּוִד הֲוָה יָדַע, כִּי כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ, וְכֹחַ הַכִּנּוֹר נִמְשַׁךְ מֵהַתּוֹרָה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי אַדְמוֹ״ר זַ״ל (לקוטי מוהר״ן חלק א׳ סימן ח׳): כִּי הַכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד הָיָה שֶׁל חָמֵשׁ נִימִין, כְּנֶגֶד חֲמִשָׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה, וְהוּא הָיָה מְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ עַד שֶׁיָּדַע לְכַוֵּן הַשָּׁעָה וְהַנְּקֻדָּה שֶׁל חֲצוֹת, כִּי דָּוִד הוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְעוֹרְרָם מִשְּׁנָתָם עַל־יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ״ל, עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצֵא בְּכָל אֶחָד, וּמְלַמֵּד לְכָל אֶחָד, וּמֵאִיר בְּלִבּוֹ שֶׁיּוּכַל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת תָּמִיד, כְּדֵי לְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ וּנְפִילָתוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. וְהָעִקָּר, לְכַוֵּן בְּעֵת שֶׁכִּמְעַט כִּמְעַט יִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, אָז דַּיְקָא יָאִיר בּוֹ בְּחַסְדּוֹ לְהַצִּילוֹ וּלְעוֹרְרוֹ, בִּבְחִינַת (תהלים לז, כד): ״כִּי יִפֹּל לֹא יוּטָל וְכוּ׳״, בְּחִינַת (שם לב-לג) ״צוֹפֶה וְכוּ׳ ה׳ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְּיָדוֹ״, בִּבְחִינַת (דברים לב, לו-לט): ״כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב וְכוּ׳ וְאָמַר וְכוּ׳ רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְכוּ׳״. וְכָל זֶה בְּכֹחַ הַתּוֹרָה שֶׁכְּבָר קִבַּלְנוּ עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְעַל־יְדֵי כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ עַד הֵנָּה – שֶׁפֵּרְשׁוּ לָנוּ דַּרְכֵי הַתּוֹרָה הֵיטֵב. וְעַל־כֵּן דָּוִד הַוָה יָדַע חֲצוֹת אֵימַת עַל־יְדֵי הַכִּנּוֹר הַנַּ״ל, כִּי הָיָה ״יֹדֵעַ נַגֵּן״ (שמואל א׳ טז, יח), כִּי כָּל הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ הַנַּ״ל לְחַפֵּשׂ הַטּוֹב וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי־זֶה, כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת נִגּוּנִים קְדוֹשִׁים הַיּוֹצְאִים מִכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד, בְּחִינַת ״אֲזַמְּרָה״ דַּיְקָא כַּנַּ״ל, בְּחִינַת ״עוּרָה וְכוּ׳ הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָׁחַר״ כַּנַּ״ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה דָּוִד לֵידַע לְכַוֵּן נְקֻדַּת חֲצוֹת הַנַּ״ל, שֶׁבָּזֶה תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת עַל כָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי דָּוִד הוּא מָשִׁיחַ, שֶׁעַל יָדוֹ תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁהִיא גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת. וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְמִירוֹת וְנִגּוּנִים הַנַּ״ל, בִּבְחִינַת (שמואל ב׳ כג, א): ״מָשִׁיחַ אֱלֹקֵי יַעֲקֹב וּנְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל״, הַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת ״אֲזַמְּרָה״ הַנַּ״ל, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן. וְהָבֵן הַדְּבָרִים הֵיטֵב, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל, רַק כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו בִּימֵי נְעוּרָיו וּבִימֵי זִקְנוּתוֹ – יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד עַל־פִּי כָּל דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה, שֶׁמְּבָאֲרִים קְצָת אֲמִתַּת הָעֵצָה וְהַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל ״אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי״, שֶׁהִזְהִירָנוּ אַדְמוֹ״ר זַ״ל מְאֹד מְאֹד לֵילֵךְ בּוֹ, אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז בּוֹ.
אורח חיים · הלכות ברכת השחר
הִלְכוֹת בִּרְכַּת הַשַּׁחַר הֲלָכָה ב' נִכְלֶלֶת בְּהִלְכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר עַל-פִּי "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי" הֲלָכָה א':
אורח חיים · הלכות תחומין וערובי תחומין
תְּחוּם שַׁבָּת אַלְפַּיִם אַמָּה: כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת יִשְֹרָאֵל הוּא קְדֻשַּׁת שַׁבַּת קֹדֶשׁ, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁיִּשְֹרָאֵל מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמָן עַל-יְדֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, הֵם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת כַּמּוּבָא בִּסְפָרִים, כִּי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּכָל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְשׁוֹ, זָכְרֵהוּ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת הַיְנוּ עַל-יְדֵי כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִֹין בְּכָל יְמֵי הַחֹל עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמָן קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהִיא כְּלַל קְדֻשַּׁת יִשְֹרָאֵל, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד בִּכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וְהָעִקָּר לְקַבֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בְּשִֹמְחָה וּבְטוּב לֵבָב וּלְהַרְחִיק כָּל מִינֵי עַצְבוּת בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ עַצְבוּת וּדְאָגוֹת מֵחַטָּאָיו וּפְשָׁעָיו הַמְרֻבִּים צְרִיכִין לְהַרְחִיק בְּשַׁבָּת בְּכָל כֹּחוֹ, כִּי אֲפִלּוּ בַּחֹל צְרִיכִין לְהַרְחִיק מְאֹד אֶת הָעַצְבוּת בִּפְרָט בְּעֵת שֶׁעוֹסְקִין בְּאֵיזֶה קְדֻשָּׁה בַּתּוֹרָה אוֹ בְּמִצְוָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה בְּשִֹמְחָה גְּדוֹלָה וְלִבְלִי לָשׂוּם אֶל לִבּוֹ אָז אֲפִלּוּ דְּאָגוֹת הָעֲווֹנוֹת, רַק לְשַֹמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בִּמְעַט טוֹב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן, כַּמְּבֹאָר אֶצְלֵנוּ הַרְבֵּה בָּזֶה, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ שֶׁאָז אָסוּר שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ שׁוּם עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה כְּלָל, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִשְֹמֹחַ בּוֹ בְּכָל עֹז, כִּי הוּא יוֹם שִֹמְחָה וְחֶדְוָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כְּדֵין חֶדְוָה וְתַפְנוּקָא אִשְׁתְּמַע וְכוּ', כִּי כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁיְּכוֹלִים לָבוֹא עַל יָדָם לְשִֹמְחָה וְחֶדְוָה, כֻּלָּם מִתְעוֹרְרִים וּמְאִירִים בְּשַׁבָּת בְּאוֹר גָּדוֹל, רַק אַף-עַל-פִּי-כֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַמְשִׁיכָם עַל עַצְמוֹ, וְאָז בְּשַׁבָּת בְּקַל יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ דַּרְכֵי הַשִֹּמְחָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַשִֹּמְחָה שֶׁל שַׁבָּת גַּם בִּימֵי הַחֹל, שֶׁזֶּה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמַּמְשִׁיכִין מִשַּׁבָּת עַל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, דְּהַיְנוּ שִֹמְחַת הַמִּצְוָה שֶׁהִיא הָעִקָּר, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַמִּצְוָה וַעֲלִיָּתָה הוּא עַל-יְדֵי שִֹמְחָה, וְעִקַּר הַשִֹּמְחָה נִמְשֶׁכֶת מִשַּׁבָּת עַל יְמֵי הַחֹל:
כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כַּמָּה עֵצוֹת וּדְרָכִים לְהִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ תָּמִיד, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יִשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ וְלֹא יִפֹּל לְעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַכֹּל כַּיָּדוּעַ, אַךְ עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת בְּיוֹתֵר הוּא עַל-פִּי מַה שֶּׁמְּבֹאָר בִּשְׁנֵי תּוֹרוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁהֵם "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי" בְּלִקּוּטֵי א בְּסִימָן רפ"ב. וּמַה שֶּׁכָּתַב עַל פָּסוּק, "וְאַיֵּה הַשֶּה לְעֹלָה" בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִימָן י"ב, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. כִּי בְּהַתּוֹרָה "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי" וְכוּ' מְבֹאָר שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם רוֹאֶה שֶׁרָחוֹק מְאֹד מְאֹד מֵה' יִתְבָּרַךְ וּמַעֲשָׂיו מְכֹעָרִין מְאֹד אַף-עַל-פִּי-כֵן יִרְאֶה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא עָשָׂה אֵיזֶה מִצְוָה מִיָּמָיו וְאַף-עַל-פִּי שֶׁגַּם הַמִּצְוָה יֵשׁ בָּהּ פְּסֹלֶת הַרְבֵּה אַף-עַל-פִּי-כֵן עַל כָּל פָּנִים בְּוַדַּאי יֵשׁ בָּהּ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה וְכֵן יְבַקֵּשׁ וְיִמְצָא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְכוּ' וְעַל-יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וְכוּ', וְזֶהוּ אֲזַמְּרָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וּבְסִימָן י"ב בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא עַל פָּסוּק, "וְאַיֵּה הַשֶּה לְעֹלָה" מְבֹאָר נִפְלָאוֹת מֵעִנְיַן יְרִידָה תַּכְלִית עֲלִיָּה, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְהַכְּלָל, שֶׁמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד מֵה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים עִקַּר קִיּוּמָם נִמְשָׁךְ דַּיְקָא מִבְּחִינַת אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית מַאֲמָר סָתוּם שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, כִּי הוּא כּוֹלֵל כֻּלָּם וּמִשָּׁם דַּיְקָא מְקַבְּלִין חִיּוּת מְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד הַנַּ"ל, כִּי הֵם מְקַבְּלִים מִגֹּדֶל הַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁל מַאֲמָר זֶה וְעַל-כֵּן כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל לְשָׁם חַס וְשָׁלוֹם, וְנוֹפֵל לִסְפֵקוֹת וְהִרְהוּרִים וּבִלְבּוּלִים גְּדוֹלִים וְרוֹאֶה עֹצֶם רִחוּקוֹ מֵה' יִתְבָּרַךְ אַל יִפֹּל עַל-יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי, אַדְּרַבָּא, עַל-יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁרוֹאֶה גֹּדֶל רִחוּקוֹ שֶׁרָחוֹק מְאֹד מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ וְשׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ וְכוּ', עַל-יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ עִקַּר תִּקּוּנוֹ וַעֲלִיָּתוֹ בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. כִּי עַל-יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַיֵּה וְכוּ' עַל-יְדֵי זֶה עוֹלֶה לִבְחִינַת אַיֵּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא בְּחִינָה גָּבֹהַּ מְאֹד, בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית וְכוּ', שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר קִיּוּם וְחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת וְכוּ' עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב הֵיטֵב:
וְכָל אֵלּוּ הַדְּרָכִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל שִׂמְחָה וְהִתְחַזְּקוּת צְרִיכִין לֵילֵךְ בָּהֶם מְאֹד, כִּי בָּזֶה תָּלוּי עִקַּר יַהֲדוּתוֹ כַּיָּדוּעַ וּמוּבָן לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי בֶּאֱמֶת לָנֶצַח, אֲבָל אֵין הָאָדָם זוֹכֶה לֵילֵךְ בָּהֶם כִּי אִם בְּכֹחַ קְדֻשַּׁת שַׁבַּת קֹדֶשׁ שֶׁהִוא בְּחִינַת כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר אַנְתְּ שַׁבָּת דְּכֻלְּהִי יוֹמָא (וְכַמּוּבָא בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה), כִּי דֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי הַנַּ"ל, עִקַּר הֶאָרָתוֹ הוּא בְּשַׁבָּת, כִּי בְּחֹל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת כַּיָּדוּעַ עַל-כֵּן אֲפִלּוּ הַטּוֹב וְהַמִּצְוֹת שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל יֵשׁ בָּהֶם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהִוא אֲחִיזַת הָעַצְבוּת, (כַּמּוּבָא בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל פָּסוּק, "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְכוּ'" בְּסִימָן קלט וּבְסִימָן רעז) שֶׁהַמִּצְוֹת שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל יֵשׁ לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא אֲחִיזָה בִּבְחִינַת הָרַגְלִין שֶׁל הַמִּצְוָה, בִּבְחִינַת רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת וְכוּ'. וְעַל-יְדֵי זֶה אֵין הַמִּצְוָה יְכוֹלָה לֵילֵךְ וּלְהִתְפָּאֵר לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, אֲבָל כְּשֶׁמַּגִּיעַ שַׁבָּת, אָז עוֹלִין הָרַגְלִין מֵהַקְּלִפָּה וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת שַׁבָּת בִּבְחִינַת אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶיךָ וְאָז מַתְחֶלֶת הַמִּצְוָה לֵילֵךְ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ וְה' יִתְבָּרַךְ מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ וּמִתְפָּאֵר בָּהּ מְאֹד, אַף-עַל-פִּי שֶׁנַּעֲשֵׂית בְּקַטְנוּת גָּדוֹל, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵרֹב חִבָּתוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ מְאֹד וְעוֹשֶׂה מִזֶּה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְהָעִנְיָן מְבֹאָר עַל-פִּי הַנַּ"ל, כִּי בְּחֹל הוּא בְּחִינַת עֶבֶד שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הָעַצְבוּת, (וְכַמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ב' בְּהַתּוֹרָה "יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה") עַל-כֵּן גַּם הַמִּצְוֹת שֶׁעוֹשִׂין אָז יֵשׁ בָּהֶם אֲחִיזַת הָעַצְבוּת וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא הַנַּ"ל שֶׁנֶּאֱחֶזֶת בְּרַגְלֵי הַמִּצְוָה בִּבְחִינַת רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת, כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא עַל-יְדֵי הָעַצְבוּת שֶׁהִיא סִטְרָא דְּמוֹתָא, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה שֶׁמִּתְגַּבֵּר בִּימֵי הַחֹל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה אֶמְצָעִיתָא דְּעָלְמָא (לִקּוּטֵי א סִימָן כד) וְאָז מִגֹּדֶל הִתְגַּבְּרוּת הַחֹשֶׁךְ שֶׁל הָעַצְבוּת צְרִיכִין יְגִיעָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה לְבָרֵר הַטּוֹב שֶׁבַּמִּצְוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבּוֹ לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ הֲלֹא אַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי עוֹשֶׂה מִצְוָה וְאִם הִיא כְּמוֹת שֶׁהִיא, הֲלֹא עַל כָּל פָּנִים יֵשׁ בָּהּ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת אֲשֶׁר נְקֻדָּה אַחַת שֶׁל מִצְוָה קַלָּה שֶׁל הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים אֵין כָּל הָעוֹלָם כְּדַאי לָהּ וְכוּ', אֲבָל מִגֹּדֶל הַחֹשֶׁךְ שֶׁל יְמוֹת הַחֹל, שֶׁהִיא הִתְגַּבְּרוּת הָעַצְבוּת, שֶׁהוּא אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, עַל-יְדֵי זֶה קָשֶׁה מְאֹד לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל זֶה וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ וּמֵחֲמַת זֶה לִפְעָמִים רוֹצִים לְהַפִּילוֹ בְּדַעְתּוֹ לְגַמְרֵי, שֶׁמַּזְכִּירִין אוֹתוֹ רִבּוּי עֲוֹנוֹתָיו וּפְשָׁעָיו הָעֲצוּמִים וְאֵיךְ הוּא מָלֵא פְּגָמִים וְקִלְקוּלִים בְּכָל עֵת וְכוּ' עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁאֶפֶס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה מַעֲשֵׂי הַבַּעַל דָּבָר, כִּי אֵין זֶה דֶּרֶךְ עֲנָוָה כְּלָל, רַק הַבַּעַל דָּבָר מִתְנַכֵּל עָלָיו לְהַפִּילוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, וּמִגֹּדֶל הַחֹשֶׁךְ קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לָשׂוּם אֶל לִבּוֹ לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַנְּקֻדּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁבּוֹ לוּלֵא ה' עֶזְרָתָה לָנוּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת שֶׁמְּסַבֵּב בְּנִפְלְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים שֶׁנּוּכַל לְהַזְכִּיר עַצְמֵנוּ לֵילֵךְ עִם הַדֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי תְּהִלָּה לָאֵל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב הֵיטֵב וְתוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשְׁךָ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, אֲבָל כָּל זֶה הַדֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ אֵין נִמְשָׁךְ עַל הָאָדָם כִּי אִם בְּכֹחַ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, כִּי צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּמְחָה שֶׁל שַׁבָּת עַל כָּל יְמֵי הַחֹל וְעַל-יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמוֹ הַדֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ הַזֶּה כְּדֵי לְהַחֲיוֹת וְלִשְׂמֹחַ אֶת נַפְשׁוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ, שֶׁלֹּא יֵצֵא מִתְּחוּם וּגְבוּל הַקְּדֻשָּׁה לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עִקַּר זֶה הַדֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל אֲזַמְּרָה וְכוּ' הַנַּ"ל מֵאִיר בִּשְׁלֵמוּת בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, כִּי אָז מִתְבַּטֵּל שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַחִיצוֹנִים וְנִתְבַּטֵּל כָּל הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת תֻּקְפָּא דְּדִינָא, בִּבְחִינַת וְכָל שֻׁלְטָנֵי רֻגְזִין וּמָארֵי דְּדִינָא כֻּלְּהוּ עַרְקִין וְאִתְעַבְּרוּ מִנֵּהּ וְכוּ' וְכָל חירו אִשְׁתַּכַּח. כִּי אָז בְּשַׁבָּת נִתְעוֹרְרִין חֲסָדִים גְּדוֹלִים וְרַחֲמִים רַבִּים בְּלִי שִׁעוּר וְאָז נִתְגַּלִּין דַּרְכֵי ה' וַחֲסָדָיו הָאֲמִתִּיִּים וּמְאִירִין בְּכָל הָעוֹלָמוֹת אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל הָרַע שֶׁל הָאָדָם רַק לְהַבִּיט וּלְהִסְתַּכֵּל עַל הַטּוֹב שֶׁבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "אָוֶן אִם רָאִיתִי בְּלִבִּי לֹא יִשְׁמַע ה' אָכֵן שָׁמַע אֱלֹקִים וְכוּ'". וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה וְכוּ'. (וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן יז בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא "דֶּרֶךְ ה' יִתְבָּרַךְ" וְכוּ') שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם מִקְּדֻשַּׁת שַׁבָּת עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן אָז בְּשַׁבָּת מַתְחִילִין כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל לֵילֵךְ וּלְהִתְפָּאֵר לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, כִּי נִתְבַּטֵּל מֵהֶם אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם הָעַצְבוּת הַנֶּאֱחָזִין בְּרַגְלֵי הַמִּצְוָה וְאָז נִתְגַּלֶּה יִקְרַת קְדֻשַּׁת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל הַמִּצְוֹת עַד שֶׁהוֹלְכִין וּמִתְפָּאֲרִין לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ וְעוֹשִׂין דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לַכֹּל שֶׁיּוּכַל כָּל אָדָם לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ וְעַל-כֵּן אָז בְּשַׁבָּת מֵאִיר בִּשְׁלֵמוּת דֶּרֶךְ הַנַּ"ל שֶׁל אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי הַנַּ"ל מֵחֲמַת שֶׁאָז אֵין יְכוֹלִין הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת לְכַסּוֹת וּלְהַעֲלִים אֶת הַטּוֹב עַל-יְדֵי רִבּוּי הָרַע וּלְהַפִּיל עַצְבוּת חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אָז מֵאִיר רַק הַטּוֹב, שֶׁהֵם הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבַּמִּצְוֹת וְעַל-יְדֵי זֶה הָרַע וְהָעַצְבוּת נוֹפֵל לְגַמְרֵי וְאָז אִתְּעַר זְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, בְּחִינַת וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּחַ וְאוֹמֵר וְכוּ'. כִּי אָז נִתְעוֹרְרִין זְמִירוֹת וְשִׁירוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁנַּעֲשִׂין וְנִתְחַבְּרִין מֵהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל הַמִּצְוֹת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ שֶׁל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֻּלָּם עוֹלִין אָז וּמִתְפָּאֲרִין לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ וְנַעֲשִׂין מֵהֶם שִׁירוֹת וּזְמִירוֹת וְנִגּוּנִים נִפְלָאִים, שֶׁכָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי הַנַּ"ל, כַּמְבֹאָר שָׁם בִּמְקוֹמוֹ שֶׁנַּעֲשִׂין מִזֶּה נִגּוּנִים וּזְמִירוֹת נִפְלָאִים. אֲבָל הָעִקָּר נַעֲשֶׂה בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וּמִשַּׁבָּת צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּמְחָה עַל כָּל יְמֵי הַחֹל, דְּהַיְנוּ שֶׁבְּכֹחַ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִזְכֶּה גַּם בְּכָל יְמֵי הַחֹל לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ הַזֶּה, לְגָרֵשׁ הָעַצְבוּת וּלְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשֵׁנוּ תָּמִיד עַל-יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּמְצָאִים בָּנוּ, שֶׁזֶּהוּ הַדֶּרֶךְ שֶׁל אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי וְכַנַּ"ל:
וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ,"שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה",' שְׁחוֹרָה אֲנִי', בִּימֵי הַחֹל. 'וְנָאוָה אֲנִי', בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. כִּי זֶה הַמִּקְרָא שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה מְרַמֵּז עַל הַדֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל אֲזַמְּרָה הַנַּ"ל (וְכַמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ בְּהִלְכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר הֲלָכָה א, עַיֵּן שָׁם) שֶׁנַּפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לְהָאֻמּוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא הָרוֹצִים לְהַפִּיל אוֹתָם חַס וְשָׁלוֹם, עַל-יְדֵי שֶׁרוֹאִין בָּהֶם מַעֲשִׂים מְכֹעָרִים וַאֲזַי יִשְׂרָאֵל מְשִׁיבִים לָהֶם, 'שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה'. אֱמֶת שֶׁאֲנִי שְׁחוֹרָה בְּמַעֲשַׂי הָרָעִים, אֲבָל וְנָאוָה אֲנִי בִּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל הַמִּצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הַנִּמְצָאִים בִּי עֲדַיִן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, 'שְׁחוֹרָה אֲנִי' בְּמַעֲשַׂי 'וְנָאוָה אֲנִי' בְּמַעֲשֵׂי אֲבוֹתַי. וְאַף בְּמַעֲשַׂי יֵשׁ מֵהֶם נָאִים אִם יֵשׁ בִּי עֲוֹן הָעֵגֶל, יֵשׁ בִּי כְּנֶגְדּוֹ זְכוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. כִּי זֶהוּ הַדֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי שֶׁגִּלָּה אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. אֲבָל זֶה הַדֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ עִקַּר הֶאָרָתוֹ נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהִוא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּסוּק זֶה, 'שְׁחוֹרָה אֲנִי' בְּמַעֲשַׂי. 'וְנָאוָה אֲנִי' בְּמַעֲשֵׂי אֲבוֹתַי, 'שְׁחוֹרָה אֲנִי', כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ. 'וְנָאוָה אֲנִי', בְּשַׁבָּת. וְעוֹד חוֹשֵׁב שָׁם בַּמִּדְרָשׁ הַרְבֵּה, 'שְׁחוֹרָה אֲנִי', בְּמִצְרַיִם. 'וְנָאוָה אֲנִי', בְּמִצְרַיִם. 'שְׁחוֹרָה אֲנִי', בְּמִצְרַיִם וַיַּמְרוּ בִּי וְכוּ'. 'וְנָאוָה אֲנִי', בְּמִצְרַיִם בְּדַם הַפֶּסַח וּבְדַם מִילָה, דִּכְתִיב, "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי-זֶה דַּם פֶּסַח וָאֹמַר לָךְ וְכוּ', זֶה דַּם הַמִּילָה. שְׁחוֹרָה אֲנִי, בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיַּמְרוּ עַל יָם וְכוּ'". וְנָאוָה אֲנִי, בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר, "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ וְכוּ'". וְכֵן חוֹשֵׁב שָׁם הַרְבֵּה שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁקִּלְקְלוּ הַרְבֵּה, שָׁם דַּיְקָא זָכוּ גַּם כֵּן לְטוֹב הַרְבֵּה וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל שֶׁל אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי כַּנַּ"ל. אֲבָל כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת 'שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשַׂי וְנָאוָה אֲנִי בְּמַעֲשֵׂי אָבוֹת', שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם אֲבוֹת הָעוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, "אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו". וְכֵן מְפֹרָשׁ שָׁם בַּמִּדְרָשׁ, 'שְׁחוֹרָה אֲנִי', עַל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁאֵינָם טוֹבִים. 'וְנָאוָה אֲנִי' בְּמַעֲשֵׂי הַצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא שָׁם, 'שְׁחוֹרָה אֲנִי' בַּמְרַגְּלִים. 'וְנָאוָה אֲנִי' בִּיהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב וְכוּ'. 'שְׁחוֹרָה אֲנִי', בַּשִּׁטִּים וְכוּ'. 'וְנָאוָה אֲנִי', שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיַּעֲמֹד פִּנְחָס וַיְפַלֵּל". 'שְׁחוֹרָה אֲנִי', בְּעָכָן. 'וְנָאוָה אֲנִי' בִּיהוֹשֻׁעַ וְכוּ'. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת שְׁחוֹרָה אֲנִי בִּימֵי הַחֹל וְנָאוָה אֲנִי בְּשַׁבָּת, כִּי כֹּחַ שַׁבָּת וְכָל הַצַּדִּיקִים הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּנַּ"ל, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא יְכוֹלִים לְגַלּוֹת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ לִשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ אֲזַמְּרָה הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה שֶׁהוֹלֵךְ וּמְפָרֵשׁ שָׁם בַּמִּדְרָשׁ עַל כָּל הַטּוֹב שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם בְּעֹצֶם שִׁפְלוּתָם וְשַׁחֲֳרוּתָם כַּנַּ"ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת כָּל הַטּוֹב הַזֶּה מִתּוֹךְ עֹמֶק הַחֹשֶׁךְ שֶׁל רִבּוּי הָרַע הַחוֹפֶה עָלָיו כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וּבְכֹחַ שַׁבַּת קֹדֶשׁ וְכַנַּ"ל. וְעַתָּה מְקֻשָּׁר וּמְחֻבָּר כָּל דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל יָפֶה יָפֶה, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְתִרְאֶה וְתָבִין עַתָּה שֶׁכֻּלּוֹ מְדַבֵּר מֵעִנְיַן הַדֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל שֶׁל אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי, שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם, 'שְׁחוֹרָה אֲנִי', בַּמִּדְבָּר וְכוּ'. 'וְנָאוָה אֲנִי', בַּמִּדְבָּר בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, כִּי הַמִּשְׁכָּן נִבְנָה מִכָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. (וְעַיֵּן כָּל זֶה בִּדְבָרֵינוּ בְּהִלְכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר הֲלָכָה א, עַיֵּן שָׁם):
וְכֵן הַדֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ שֶׁגִּלָּה עַל פָּסוּק, "וְאַיֵּה הַשֶּה לְעֹלָה", עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְשִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב לְהָבִין הַדְּבָרִים, בִּפְרָט לַהֲבִינָם לְמַעֲשֶׂה לְהַכְנִיס בְּלִבְּךָ הָעֵצוֹת הַדַּקּוֹת, הָעֲמֻקּוֹת, הָאֲמִתִּיּוֹת, לְקַיְּמָם בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת. וְעִקַּר זֶה הַדֶּרֶךְ נִמְשָׁךְ גַּם כֵּן רַק עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבַּת קֹדֶשׁ וּקְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהֵם בְּחִינָה אַחַת כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר הָעִנְיָן הַמְבֹאָר שָׁם הוּא שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל חַס וְשָׁלוֹם, לִמְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד מֵה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי גַּם בַּמְּקוֹמוֹת הָאֵלּוּ אַף-עַל-פִּי שֶׁהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, אַף-עַל-פִּי-כֵן אִם יְחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ אֶת כְּבוֹדוֹ מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה גֹּדֶל רִחוּקוֹ מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ וְיִצְטַעֵר וְיִתְגַּעְגַּע וִיחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ עַל-יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ יִתְהַפֵּךְ הַיְרִידָה לַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה, כִּי יַעֲלֶה לִבְחִינַת אַיֵּה בַּקְּדֻשָּׁה, שֶׁהִוא בְּחִינָה גָּבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, כִּי אַיֵּה הוּא מַאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַכֹּל וְכָל הַמַּאֲמָרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם מְקַבְּלִים מִשָּׁם וּמִמֶּנּוּ דַּיְקָא מְקַבְּלִין חִיּוּת הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, כִּי מִבְּחִינַת הַמַּאֲמָרוֹת הַמִּתְגַּלִּים שֶׁשָּׁם הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין יְכוֹלִים מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים לְקַבֵּל שׁוּם חִיּוּת, כִּי יֵשׁ גְּבוּל לְכָל כָּבוֹד שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל מַאֲמָר וּמַאֲמָר מֵהָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁלֹּא יִתְפַּשֵּׁט וְיֵצֵא לַחוּץ לַמְּקוֹמוֹת הָאֵלּוּ חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן, אֲבָל בְּחִינַת אַיֵּה מַאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא בְּחִינָה גָּבֹהַּ וְנֶעְלֶמֶת מְאֹד מְאֹד מִגֹּדֶל הֶעְלֵמוֹ וְהַסְתָּרָתוֹ, מִשָּׁם דַּיְקָא מְקַבְּלִין מְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים הַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁהָאָדָם נוֹפֵל לְשָׁם חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁמְּחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ מֵחֲמַת שֶׁרָחוֹק מִכְּבוֹדוֹ מְאֹד כַּנַּ"ל, עַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא עוֹלֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי עוֹלֶה לִבְחִינַת אַיֵּה בַּקְּדֻשָּׁה שֶׁהִיא בְּחִינָה גָּבֹהַּ מְאֹד, שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין כָּל הַמַּאֲמָרוֹת, שֶׁהֵם הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ שֶׁבָּהֶם נִבְרָא כָּל הָעוֹלָם, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב: וְעַל-כֵּן עִקַּר דֶּרֶךְ עֵצָה קְדוֹשָׁה הַזֹּאת אֵין זוֹכִין אֵלֶיהָ כִּי אִם עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּקְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים, כִּי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים כְּבָר זָכוּ לַעֲלוֹת לְשָׁם לִבְחִינַת אַיֵּה בַּקְּדֻשָּׁה עַל-יְדֵי רִבּוּי צִדְקָתָם שֶׁעָלוּ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא עַד שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הָעֲלִיָּה לִבְחִינַת אַיֵּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר עֶלְיוֹן, בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית וְכוּ'. וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם זָכוּ לָבוֹא לְשָׁם, עַל-יְדֵי זֶה יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהָאִיר בְּכָל הָעוֹלָם דֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ הַזֶּה שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁנָּפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ אִם נָפַל חַס וְשָׁלוֹם, לִבְחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, אַף-עַל-פִּי-כֵן יְבַקֵּשׁ וִיחַפֵּשׂ גַּם שָׁם אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל וְעַל-יְדֵי זֶה יַעֲלֶה לְתַכְלִית הָעֲלִיָּה לִבְחִינַת אַיֵּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית מַאֲמָר סָתוּם כַּנַּ"ל. וְזֶה הוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת כֹּחַ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, כִּי בְּשַׁבָּת עוֹלִין כָּל הַנְּפָשׁוֹת וְכָל הָעוֹלָמוֹת לְמַעְלָה מַעְלָה עַד בְּחִינַת אַיֵּה הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, כַּיָּדוּעַ. עַל-כֵּן בְּכֹחַ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁאָז מֵאִיר בְּחִינַת אַיֵּה בַּקְּדֻשָּׁה וְכֵן בְּכֹחַ קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁזָּכוּ לִבְחִינַת אַיֵּה בַּקְּדֻשָּׁה בְּכֹחָם יְכוֹלִים לְהַחֲיוֹת כָּל הַנּוֹפְלִים לִבְחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים שֶׁגַּם מִשָּׁם יוּכַל לַעֲלוֹת בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה עַל-יְדֵי שֶׁלֹּא יִתְיָאֲשׁוּ אֶת עַצְמָם גַּם שָׁם וִיבַקְּשׁוּ וִיחַפְּשׂוּ אַיֵּה, אֵפוֹא עֵצָה לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ וְכוּ' כַּנַּ"ל. עַל-כֵּן גַּם עִקַּר הַדֶּרֶךְ הַזֶּה שֶׁל אַיֵּה אֵין זוֹכִין כִּי אִם עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהִוא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְעִנְיַן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּתְגָּרֵשׁ מִגַּן-עֵדֶן וְכוּ', וְשַׁבָּת אָגִין עֲלוֹהִי, כִּי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן כּוֹלֵל כָּל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם וְעִקַּר הַהֲגָנָה וְהַהַצָּלָה הוּא שַׁבָּת, כִּי עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִמְשָׁכִים הַדְּרָכִים קְדוֹשִׁים הַנַּ"ל, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה וּלְתַקֵּן הַכֹּל כַּנַּ"ל:
וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּחוּם שַׁבָּת אַלְפַּיִם אַמָּה. אַלְפַּיִם אַמָּה זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי אַלְפִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי שִׂכְלִיּוֹת, בְּחִינַת אַלְפַּיִם שָׁנָה שֶׁקָּדְמָה תּוֹרָה לָעוֹלָם, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי וְאַיֵּה הַשֶּה לְעֹלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי אַלְפִין, שְׁנֵי שִׂכְלִיּוֹת קְדוֹשִׁים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הֵם, תְּחוּם שַׁבָּת, שֶׁהוּא גְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁעַל יָדָם נִשְׁאָרִין כָּל יְמֵי חַיָּיו בִּגְבוּל וּתְחוּם הַקְּדֻשָּׁה וְאֵין יוֹצְאִין לַחוּץ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּחוּם שַׁבָּת, כִּי שַׁבָּת כְּלָלִיּוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, כִּי הַדֶּרֶךְ שֶׁל אֲזַמְּרָה וְכוּ' הִוא בְּחִינַת אָלֶף, בִּבְחִינַת הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה, שֶׁהִוא בְּחִינַת שַׁבָּת מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ שֶׁאָז מְאִירִין הָאֶלֶף אוֹרוֹת שֶׁמַּחֲזִירִין לְיִשְׂרָאֵל בְּתוֹסְפוֹת שַׁבָּת, כַּיָּדוּעַ בַּכַּוָּנוֹת שֶׁכָּל זֶה הָאוֹר נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַדֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל אֲזַמְּרָה הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁדָּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת וּמוֹצֵא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּהַגְּרוּעִים מְאֹד וְכוּ' וּמַכְנִיס זֶה הַדֶּרֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל אֶחָד יִמְצָא בְּעַצְמוֹ וּבַחֲבֵרָיו נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יִכָּנְסוּ הַכֹּל בְּכַף זְכוּת וְיַחְזְרוּ לַה' יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, שֶׁכָּל זֶה הוּא מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן כַּנַּ"ל, כִּי זֶה הַצַּדִּיק בּוֹנֶה מִשְׁכָּן שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין הַתִּינוֹקוֹת הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אָלֶף זְעִירָא דְּוַיִּקְרָא, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה 'אֲזַמְּרָה' הַנַּ"ל בִּמְקוֹמוֹ, עַיֵּן שָׁם. וְלִמּוּד זְכוּת הַזֶּה הוּא בִּבְחִינַת אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לָאָדָם יָשְׁרוֹ וְכוּ', דְּהַיְנוּ אֲפִלּוּ אִם אֵין מוֹצְאִין בּוֹ כִּי אִם זְכוּת אֶחָד מִנִּי אֶלֶף וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ בְּאוֹתוֹ הַמִּצְוָה וְהַזְּכוּת עַצְמוֹ רֻבּוֹ פְּסֹלֶת וְאֵין בּוֹ כִּי אִם אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבוֹת אֶחָד מֵאֶלֶף בְּאוֹתוֹ זְכוּת עַצְמוֹ. וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֲפִלּוּ אִם בְּאוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ עַצְמוֹ תְּשַׁע מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה חֲלָקִים לְחוֹבָה וְאֶחָד לִזְכוּת, נִצּוֹל גַּם כֵּן, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. שֶׁגַּם הַמִּצְוָה וְהַזְּכוּת שֶׁמּוֹצְאִין בְּעַצְמוֹ אוֹ בַּחֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ אִם הוּא רַק אֶחָד מֵאֶלֶף וְגַם אוֹתוֹ הַזְּכוּת בְּעַצְמוֹ מָלֵא פְּסֹלֶת וּפְנִיּוֹת וְכוּ' וְאֵין בּוֹ כִּי אִם חֵלֶק אֶחָד מֵאֶלֶף אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, עַל-יְדֵי זֶה גַּם כֵּן יוֹצְאִין מִכַּף חוֹבָה וְנִכְנָסִין לְכַף זְכוּת וְחוֹזְרִין אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְאָז נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לִזְכוּת וְזוֹכִין לְאֶלֶף אוֹרוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹסְפוֹת שַׁבָּת, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת יִשְׂמַח מֹשֶׁה. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת אָלֶף זְעִירָא דְּוַיִּקְרָא כְּשֶׁקְּרָאוֹ לְמֹשֶׁה אַחַר הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, כִּי מְבֹאָר שָׁם בַּכַּוָּנוֹת שֶׁעַל-יְדֵי חֵטְא הָעֵגֶל נִלְקְחוּ מִמֹּשֶׁה אֶלֶף אוֹרוֹת וְכוּ' וְזֶה סוֹד אָלֶף זְעִירָא דְּוַיִּקְרָא וְשַׁבָּת חוֹזֵר וּמְקַבְּלָם בְּסוֹד תּוֹסְפוֹת שַׁבָּת וְאָז מַחֲזִיר לְיִשְׂרָאֵל הַכְּתָרִים שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵם הָעֵדִים שֶׁהִתְנַצְּלוּ מֵהֶם וּמֹשֶׁה קִבְּלָם תְּחִלָּה לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹ וְעַכְשָׁו חוֹזֵר וְנוֹתְנָם לְיִשְׂרָאֵל בְּעַיִן יָפָה וּמֵאֵלּוּ הַכְּתָרִים יוֹרְשִׁים יִשְׂרָאֵל תּוֹסְפוֹת שַׁבָּת בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת, עַיֵּן שָׁם. וְכָל זֶה עַל-פִּי הַנַּ"ל, כִּי מֹשֶׁה שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַל-יְדֵי הַזְּכוּת שֶׁמְּלַמֵּד עַל יִשְׂרָאֵל וּמוֹצֵא בָּהֶם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת אֲפִלּוּ אִם הֵם חוֹטְאִים מְאֹד כְּמוֹ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁכּוֹלֵל עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת שְׁפִיכוּת דָּמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם עַד שֶׁמּוֹצֵא בָּהֶם זְכוּת וּמַחֲזִירָם לַה' יִתְבָּרַךְ וְעַל-יְדֵי זֶה נִבְנָה הַמִּשְׁכָּן כַּנַּ"ל וְאָז קוֹרְאוֹ מֵהַמִּשְׁכָּן בִּבְחִינַת אָלֶף זְעִירָא דְּוַיִּקְרָא. לְרַמֵּז לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹטְאִים מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם, אַף-עַל-פִּי-כֵן יִרְאֶה לִמְצֹא בָּהֶם זְכוּת אֲפִלּוּ אֶחָד מִנִּי אָלֶף, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אָלֶף זְעִירָא דְּוַיִּקְרָא שֶׁנִּקְטְנָה הָאָלֶף מֵחֲמַת שֶׁנִּטְּלוּ מִמֶּנּוּ הָאֶלֶף אוֹרוֹת בַּעֲוֹן יִשְׂרָאֵל. וְהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה שֶׁמִּשָּׁם דַּיְקָא, מִבְּחִינַת הָאָלֶף זְעִירָא, הַיְנוּ מִבְּחִינַת הַזְּכוּת וְהַטּוֹב אֶחָד מִנִּי אָלֶף שֶׁמָּצָא בְּיִשְׂרָאֵל וְהִכְנִיסָם לְכַף זְכוּת, שָׁם דַּיְקָא הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ מֵהַמִּשְׁכָּן, כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן כַּנַּ"ל וְעִקַּר הָעֲבוֹדָה וְהַמְּלָאכָה הַנִּפְלָאָה הַזֹּאת, שֶׁהִוא בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, עִקָּרוֹ נִמְשָׁךְ מִשַּׁבָּת, כִּי כָּל קְדֻשַּׁת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן נִמְשָׁךְ מִשַּׁבָּת, (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר בְּהַתּוֹרָה "בְּרֵאשִׁית" סִימָן ס"ז בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא), הַיְנוּ כִּי בְּשַׁבָּת מַחֲזִירִין לְמֹשֶׁה הָאֶלֶף אוֹרוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם הַכְּתָרִים וְכוּ', שֶׁכָּל זֶה הוּא תּוֹסְפוֹת שַׁבָּת כַּנַּ"ל, הַיְנוּ עַל-פִּי דְּבָרֵינוּ הַנַּ"ל שֶׁעִקַּר דֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל אֲזַמְּרָה הַנַּ"ל מֵאִיר בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ כַּנַּ"ל וְאָז חוֹזְרִים כָּל הָאֶלֶף אוֹרוֹת לְהַצַּדִּיק, בְּחִינַת מֹשֶׁה, וְהוּא מַחֲזִיר לָהֶם הָאֶלֶף אוֹרוֹת שֶׁלָּהֶם וְכוּ', שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי שֶׁאָז מִתְגַּלֶּה וּמֵאִיר רַק הַטּוֹב שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וְהָרַע נוֹפֵל וְנִתְבַּטֵּל וְנִמְשָׁךְ וּמֵאִיר בִּשְׁלֵמוּת הַדֶּרֶךְ שֶׁל אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי הַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תּוֹסְפוֹת שַׁבָּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הָאֶלֶף אוֹרוֹת הַנַּ"ל שֶׁחוֹזְרִים וּמְאִירִים עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּסוֹד תּוֹסְפוֹת שַׁבָּת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה וְכַנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁהַדֶּרֶךְ שֶׁל אֲזַמְּרָה הַנַּ"ל הוּא אָלֶף כַּנַּ"ל:
וְכֵן הַדֶּרֶךְ שֶׁל אַיֵּה הַנַּ"ל הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת אָלֶף, כִּי אַיֵּה בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית בְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם וְנֶעְלָם, זֶהוּ בְּחִינַת אָלֶף, בְּחִינַת פֶּלֶא עֶלְיוֹן, בְּחִינַת כֶּתֶר דְּאִתְּמַר עֲלֵהּ, "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ". דַּעֲלֵהּ אִתְּמַר, "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית וְכוּ'". שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אָלֶף, שֶׁהִוא אוֹתִיּוֹת פֶּלֶא כַּיָּדוּעַ, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְכָל הָאוֹתִיּוֹת, שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת אַיֵּה, שֶׁהוּא סָתוּם וְנֶעְלָם מְאֹד מְאֹד בִּבְחִינַת פֶּלֶא, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא יֵשׁ לָהֶם יְנִיקָה מִשָּׁם מִגֹּדֶל הַהַעֲלָמָה וְכוּ' וּבְשַׁבָּת מֵאִיר זֶה הָאוֹר בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וְנוֹרָא וּמִשָּׁם הַשָּגַת הַצַּדִּיק שֶׁעוֹלֶה לְשָׁם. וְעַל-יְדֵי זֶה יָכוֹל לְהַכְנִיס בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁנּוֹפֵל חַס וְשָׁלוֹם לַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד הַנַּ"ל, שֶׁגַּם שָׁם יְחַפְּשׂוּ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת אַיֵּה וְכוּ' כַּנַּ"ל וְעַל-יְדֵי זֶה יַעֲלוּ בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה לִבְחִינַת אַיֵּה וְכוּ' כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת אַיֵּה הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת אָלֶף שֶׁמֵּאִיר בְּשַׁבָּת. וְאֵלּוּ הַשְּׁתֵּי אַלְפִין הֵם בְּחִינַת תְּחוּם שַׁבָּת, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי אֵלּוּ הַשְּׁנֵי הַלִּמּוּדִים הַקְּדוֹשִׁים זוֹכִים לִשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ לִבְלִי לָצֵאת מִן הַתְּחוּם וּגְבוּל הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁל תְּחוּם שַׁבָּת כַּנַּ"ל. שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים אוֹתָם מֵעָרֵי הַלְּוִיִּים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהָיָה לָהֶם אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ וְאֶלֶף אַמָּה שָׂדוֹת וּכְרָמִים, כִּי כֹּהֲנִים וּלְוִיִּים הֵם בְּחִינַת צַדִּיקֵי הַדּוֹר וְתַלְמִידֵיהֶם, כִּי הַצַּדִּיק וְהָרַב הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת כֹּהֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת". וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אִם הָרַב דּוֹמֶה וְכוּ'. וּלְוִיִּים הֵם בְּחִינַת תַּלְמִידֵיהֶם הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם לְשָׁרְתָם, בְּחִינַת וְנִלְּווּ אֵלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ, שֶׁהֵם מְקַבְּלִים מֵהֶם הַהֲלָכוֹת לְהוֹרוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָּהּ וְכוּ'. וְאֵלּוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּים הָיָה לָהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה עָרִים לָשֶׁבֶת. שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט וַעֲלֵיהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר. שֶׁהֵם מְרַמְּזִים עַל כְּלָלִיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁשָּׁה תֵּבוֹת שֶׁבְּפָּרָשַׁת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וַעֲלֵיהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם תֵּבוֹת שֶׁבְּפָּרָשַׁת וְאָהַבְתָּ, שֶׁהֵם כְּלַל אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, כִּי הַצַּדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּים, הֵם עוֹסְקִים רַק לְהַמְשִׁיךְ וּלְהָאִיר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי כָּל הַתּוֹרָה כְּלוּלָה בָּאֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְאֵלּוּ הָאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה עָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלָּהֶם שֶׁבָּהֶם יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים לְהַמְשִׁיךְ וּלְהָאִיר הָאֱמוּנָה בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהִוא כְּלַל הַתּוֹרָה, הָיָה לָהֶם לְכָל עִיר אַלְפַּיִם אַמָּה מִגְרָשׁ וְכוּ' שֶׁמִּשָּׁם אָנוּ לְמֵדִים תְּחוּם שַׁבָּת, כִּי הֵם עוֹסְקִים לְהַמְשִׁיךְ הַדְּרָכִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲזַמְּרָה וְכוּ' וְאַיֵּה וְכוּ', שֶׁהֵם בְּחִינַת אַלְפִין כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצֵא שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מֵהַגְּבוּל עַל-יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין וּמְאִירִין בָּהֶם שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּחוּם שַׁבָּת כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ בְּחִינַת אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ וְאֶלֶף אַמָּה שָׂדוֹת וּכְרָמִים אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ שֶׁהָיָה פָּנוּי לַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, זֶה בְּחִינַת הַלִּמּוּד שֶׁל וְאַיֵּה הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אָלֶף כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִגְרָשׁ שֶׁהוּא פָּנוּי לְגַמְרֵי, כִּי בְּחִינַת אַיֵּה הַנַּ"ל שֶׁמְּחַיֶּה וּמֵקִים אֲפִלּוּ הַנּוֹפְלִים לִבְחִינַת מְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל חסר שורה זֶה בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי שֶׁשָּׁם, כִּבְיָכוֹל, פָּנוּי מֵאֱלֹקוּתוֹ, כַּמּוּבָן מִדְּבָרָיו שֶׁדִּבֵּר עִמִּי אָז, כַּנִּדְפַּס שָׁם בַּסּוֹף שֶׁהוּא מְרֻמָּז בְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל חַלְלָא דְּעָלְמָא וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. אֲבָל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ גַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נֶעְלָם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּקַבְּלִין חִיּוּת מֵאַיֵּה וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ שֶׁהָיָה פָּנוּי מִכֹּל לְתַקֵּן עַל-יְדֵי זֶה בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, לְהַחֲיוֹת אֲפִלּוּ הַנּוֹפְלִים לְשָׁם לְהָאִיר בָּהֶם בְּחִינַת האלף, שֶׁהִוא בְּחִינַת אַיֵּה וְכַנַּ"ל. וְאֶלֶף הַשֵּׁנִי הוּא אֶלֶף אַמָּה שָׂדוֹת וּכְרָמִים, זֶה בְּחִינַת הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אֲזַמְּרָה הַנַּ"ל, שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת אֶלֶף כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶלֶף אַמָּה שֶׁל שָׂדוֹת וּכְרָמִים, כִּי כְּשֶׁמּוֹצְאִים הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וּמַחֲזִירִים אוֹתָם לַה' יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי זֶה, מִזֶּה זוֹרְעִים שָׂדוֹת וְנוֹטְעִים כְּרָמִים בִּבְחִינַת וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְּרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְּבוּאָה, כִּי הַטּוֹב שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁמְּגַלִּין הַצַּדִּיקִים עוֹשִׂים פֵּרוֹת בַּשָּדֶה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁשָּׁם כָּל עֲבוֹדָתָהּ לְזָרְעָהּ וּלְנָטְעָהּ, כַּיָּדוּעַ וּמוּבָן בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים מִזְמוֹר הַזֶּה בִּכְנִיסַת שַׁבָּת, שֶׁהוּא מִזְמוֹר הוֹדוּ שֶׁמְּדַבֵּר מִכָּל מִינֵי צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁסּוֹבְלִים בְּכָל יְמֵי הַחֹל, שֶׁהֵם בְּחִינַת תָּעוּ בַּמִּדְבָּר וְכוּ' וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' וְכוּ'. וְכֵן יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וְכוּ' וַיִּזְעֲקוּ וְכוּ' יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו וְכוּ'. שֶׁכָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת הָאֵלֶּה שֶׁה' יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמָּנוּ לְהַצִּילֵנוּ מִכָּל רַע וְלִשָּׁאֵר עַל עָמְדֵנוּ הַכֹּל נַעֲשֶׂה בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם מְחַזְּקִים אוֹתָנוּ עַל-פִּי הַדְּרָכִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל שֶׁעִקָּרָם נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת תּוֹסְפוֹת שַׁבָּת כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן אוֹמְרִים זֹאת בִּכְנִיסַת שַׁבָּת וּמְסַיְּמִים "יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם" וְכַנַּ"ל "וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְּרָמִים", הַיְנוּ כַּנַּ"ל:
וְאַגַּב דאתינן לְהָכָא לַעֲסֹק בְּעִנְיַן הַשְּׁתֵּי תּוֹרַת הַנַּ"ל שֶׁהֵם אַיֵּה וַאֲזַמְּרָה וְכוּ'. נָבוֹא לְבָאֵר עַל פִּיהֶם מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּשַׁבָּת דַּף לע"ב בְּהָאַגָּדָה הַפְּלִיאָה מְאֹד וְהוּא מַה שֶּׁשָּׁאַל רַב זֵירָא לְרַב יְהוּדָא וְכוּ' וְאִי בָּעֵי מִנֵּהּ כָּל חַלְלֵי דְּעָלְמָא הֲוָה אָמַר לֵהּ וְכוּ'. וּכְבָר זָכִינוּ שֶׁגִּלָּה לָנוּ אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ כַּמָּה שְׁאֵלוֹת מֵהֶם. וְגַם אָמַר לִי שֶׁהַרְבֵּה מִדִּבְרֵי הָאַגָּדָה הַנַּ"ל שַׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה אַיֵּה הַנַּ"ל וְלִשְׁאָר תּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה אָז בָּעֵת הַהִוא, כַּנִּדְפַּס שָׁם בִּמְקוֹמוֹ בְּסִימָן י"ב אֵצֶל הַתּוֹרָה אַיֵּה הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם. עַתָּה שָׁלַח ה' בְּלִבִּי לְבָאֵר שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת עַל-פִּי שְׁתֵּי תּוֹרוֹת הַנַּ"ל וְזֶה לְשׁוֹן הַגְּמָרָא, מַאי טַעֲמָא קַרְנָא דְּקַמְצָא רְכִיכָא מִשּׁוּם דְּדַיְרֵי בְּחִלְפֵי וְאִי קַשְׁיָא נַדְיָא וּמִתְעַוְרָא וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, קַמְצָא אַרְבֶּה חִלְפֵי עֲרָבָה וְאִי קַשְׁיָא נַדְיָא וּמִתְעַוְרָא וְאִם הָיְתָה קָשָׁה תָּנוּד וְתֵעָקֵר כְּשֶׁתַּכֶּה בָּעֶצֶם וּמִתְעַוְרָא וְיִסָּתְמוּ עֵינֶיהָ וְכוּ'. כִּי כְּבָר מְבֹאָר בְּסוֹף סִימָן י"ב הַנַּ"ל שֶׁבְּחִינַת אַיֵּה הַנַּ"ל שֶׁהוּא מַאֲמָר סָתוּם-בְּרֵאשִׁית, שֶׁמִּשָּׁם דַּיְקָא מְקַבְּלִין חִיּוּת מְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד. מִגֹּדֶל הַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה זֶהוּ בְּחִינַת סוֹד חָלָל הַפָּנוּי שֶׁמִּשָּׁם צִמְצֵם כִּבְיָכוֹל, אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוּ' וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְתָרֵץ הַקֻּשְׁיוֹת וְהַחֲקִירוֹת הַבָּאִים מִשָּׁם, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה "בֹּא אֶל פַּרְעֹה" בְּלִקּוּטֵי א בְּסִימָן ס"ד, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְאִיתָא שָׁם שֶׁחִיּוּת הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁבֶּאֱמֶת נֶעְלָם שָׁם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא בִּבְחִינַת פָּנוּי מִכֹּל שֶׁנִּרְאֶה לְפִי דַּעַת אֱנוֹשִׁי כִּשְׁנֵי הֲפָכִים, אַךְ בֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֱמֶת, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת עַתָּה בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי וְעַל-כֵּן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת הַבָּאִים מִשָּׁם אָסוּר לִכְנֹס בָּהֶם לְיַשְּׁבָם וּלְתָרְצָם, כִּי עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר, "כָּל בָּאֶיהָ לֹא יָשׁוּבוּ", רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד. וּמְבֹאָר שָׁם שֶׁחָלָל הַפָּנוּי הוּא בִּבְחִינַת אַרְבֶּה שֶׁהוּא קַמְצָא, כִּי הוּא כְּהַהוּא קַמְצָא דִּלְבוּשֵׁהּ מִנֵּהּ וּבֵהּ, עַיֵּן שָׁם. וּבֶאֱמֶת גַּם עִנְיַן בְּחִינַת אַיֵּה הַנַּ"ל הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת הַהַעֲלָמָה שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן מִי שֶׁנּוֹפֵל חַס וְשָׁלוֹם, לַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים הָאֵלּוּ הַבָּאִים מִשָּׁם, עִקַּר עֲצָתוֹ שֶׁיְּחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ גַּם מִשָּׁם, כִּי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ גַּם שָׁם נֶעְלָם ה' יִתְבָּרַךְ, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְמָצְאוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל וּסְבָרָא כִּי אִם עַל-יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַיֵּה וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וְהָבֵן הַדְּבָרִים הֵיטֵב לְעֵצָה לְהִתְחַזֵּק בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלֶיךָ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה יַּעֲבֹר עָלֶיךָ. וּמִי שֶׁרוֹצִים לְהַכְנִיסוֹ בְּדַרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִכְנֹס בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם כְּשֶׁמְּנַסִּין אוֹתוֹ בִּבְחִינָה זֹאת שֶׁנּוֹפֵל לִמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ וּכְשֶׁמְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל-פִּי הַדֶּרֶךְ שֶׁל אַיֵּה הַנַּ"ל אָז יִזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה הַיְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה וְכוּ' כַּנַּ"ל, אֲבָל צָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד מְאֹד בְּדַעְתּוֹ וְעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא שֶׁיֵּדַע חֶסְרוֹן דַּעַת הָאֱנוֹשִׁי שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין לָנוּ שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְכוּ'". וְאָנוּ מְחֻיָּבִים לְהַשְׁלִיךְ וּלְבַטֵּל שִׂכְלֵנוּ לְגַמְרֵי רַק לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ חִיּוּת אֱלֹקוּת בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד, אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים וְכוּ' שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם, "וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן". רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לִמְצֹא שָׁם כְּבוֹד אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ מֵאַחַר שֶׁשָּׁם פָּנוּי מֵאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן, רַק צְרִיכִים שָׁם לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וְרַק עַל-יְדֵי זֶה יַעֲלֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה וְכַנַּ"ל:
וְזֶהוּ בְּחִינַת מַאי טַעֲמָא קַרְנָא דְּקַמְצָא רְכִיכָא. קַמְצָא הוּא בְּחִינַת סוֹד חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא כְּהַהוּא קַמְצָא דִּלְבוּשֵׁהּ מִנֵּהּ וּבֵהּ כַּנַּ"ל. קַרְנָא זֶה בְּחִינַת חִיּוּת אֱלֹקוּת הַנִּמְשָׁךְ לְשָׁם בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, כִּי קֶרֶן מְרַמֵּז עַל הִתְחַזְּקוּת שֶׁל הַחַיָּה אוֹ הָאָדָם, כִּי עִקַּר חֹזֶק הַשּׁוֹר וְהַחִיּוּת הוּא בַּקְּרָנוֹת שֶׁלָּהֶם. וְעַל-כֵּן גַּם הִתְחַזְּקוּת הָאָדָם מְכֻנֶּה בְּשֵׁם קְרָנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו וְכוּ'". וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק". שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁמְּגַדֵּעַ הִתְחַזְּקוּת הָרְשָׁעִים וִירוֹמֵם הִתְחַזְּקוּת הַצַּדִּיק. וּכְתִיב, "הֲלֹא בְּחָזְקֵנוּ לָקַחְנוּ לָנוּ קַרְנַיִם". וְכֵן הַרְבֵּה בַּמִּקְרָא. וְזֶה בְּחִינַת וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ וְכוּ' וְיָרוּם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ. וְעִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁל כָּל הַבְּרוּאִים הוּא כְּפִי חִיּוּת אֱלֹקוּת הַנִּמְשָׁךְ לָהֶם דֶּרֶךְ הַקְּדֻשָּׁה אוֹ דֶּרֶךְ הַסִּטְרָא אָחֳרָא, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי הֶאָרַת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ מְכֻנֶּה גַּם כֵּן בְּשֵׁם קֶרֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ". וְזֶה בְּחִינַת כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו, וְשָׁאַל מַאי טַעֲמָא קַרְנָא דְּקַמְצָא רְכִיכָא, שֶׁחִיּוּת וְהִתְחַזְּקוּת שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי הוּא בִּבְחִינַת רְכִיכָא, כִּי אֵין רוֹאִים שָׁם שׁוּם אוֹר וְהוּא דַּק מִן הַדַּק וְהוּא נִדְחֶה וְנִתְעַלֵּם בִּפְנֵי כָּל הַנִּכְנָס לְשָׁם כְּדֶרֶךְ דָּבָר הָרַךְ שֶׁהוּא נִדְחֶה בִּפְנֵי כֹּל. וְהֵשִׁיב מִשּׁוּם דְּדַיְרֵי בְּחִלְפֵי פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, עֲרָבָה. זֶה בְּחִינַת כָּל הָרְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת עַרְבֵי נַחַל שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ, שֶׁלָּהֶם נִמְשְׁלוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְאִי קַשְׁיָא וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁהֵשִׁיב, שֶׁאַדְּרַבָּא, בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא דַּיְקָא עַל-יְדֵי זֶה, עַל-יְדֵי בְּחִינַת רְכִיכָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי ה' וְכוּ'. וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְעוֹלָם יְהֵא רַךְ כַּקָּנֶה וְאַל יִהְיֶה קָשֶׁה כָּאֶרֶז. כִּי קָנֶה אֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵין יְכוֹלִין לַהֲזִיזוֹ מִמְּקוֹמוֹ, כִּי הוּא רַךְ וְנִכְפָּף בִּפְנֵי כֹּל וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא אַמִּיץ וְחָזָק מְאֹד בְּשָׁרְשׁוֹ וְאֵין יְכוֹלִין הָרוּחוֹת לְעָקְרוֹ מִמְּקוֹמוֹ חַס וְשָׁלוֹם, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם הָיָה קָשֶׁה כָּאֶרֶז וְכוּ', הַיְנוּ כִּי בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, שָׁם אָסוּר לִכְנֹס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל, בִּבְחִינַת אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם, כִּי עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא דַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁהוּא רַךְ כַּקָּנֶה, שֶׁעַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁמְּבַלְבְּלִין אוֹתוֹ הֵן הַמּוֹנְעִים וְהַחוֹלְקִים וְהַמִּתְנַגְּדִים מִבְּנֵי אָדָם הֵן רִבּוּי הַבִּלְבּוּלִים שֶׁבַּמֹּחַ עַל כֻּלָּם לֹא יָשִׁיב דָּבָר בִּבְחִינַת וָאֶהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שׁוֹמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת, כִּי הַקֻּשְׁיוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הַבָּאִים מִשָּׁם אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָם כַּנַּ"ל. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה מְאֹד כַּקָּנֶה הָרַךְ הַנִּשְׁרָשׁ בַּמַּיִם שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁנִּרְאֶה כְּנִכְפָּף בִּפְנֵי הָרוּחוֹת, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא חָזָק בְּשָׁרְשׁוֹ מְאֹד. כְּמוֹ כֵן צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כְּפִי שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ וְלֹא יִשְׁמַע לְשׁוּם קֻשְׁיָא וּבִלְבּוּל כְּלָל הַבָּאִים מִמְּקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ וְלֹא יָשִׁיב עֲלֵיהֶם כְּלָל כְּאִלּוּ אֵין בְּפִיו מַעֲנֶה, עַד שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ הוּא נִכְפָּף בִּפְנֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם, וּבֶאֱמֶת זֶהוּ עִקַּר הִתְחַזְּקוּתוֹ בִּבְחִינַת רַךְ כַּקָּנֶה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יָדוֹ וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְתַקֵּן מְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד הַנַּ"ל לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם כָּל הַנּוֹפְלִים לְשָׁם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, עַל-כֵּן בָּעֵת שֶׁנִּמְשַׁח דָּוִד נֶאֱמַר, "וְאָנֹכִי הַיּוֹם רַךְ וּמָשִׁיחַ מֶלֶךְ". הַיְנוּ בְּחִינַת רַךְ כַּקָּנֶה הַנַּ"ל שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה בִּשְׁלֵמוּת אֵין מִי שֶׁיִּזְכֶּה כְּמוֹ מָשִׁיחַ שֶׁיִּכְבֹּשׁ כָּל הָעוֹלָם וִיתַקְּנוֹ עַל-יְדֵי בְּחִינָה זֹאת. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בְּיוֹסֵף הַצַּדִּיק, "וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ". שֶׁהוּא בְּחִינַת אָב-רַךְ. הַיְנוּ אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא אָב בְּחָכְמָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא בִּבְחִינַת רַךְ בְּחִינַת רַךְ, כַּקָּנֶה הַנַּ"ל, כִּי גַּם יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, בְּחִינַת מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ וְאִי קַשְׁיָא נַדְיָא וּמִתְעַוְרָא. שֶׁשָּׁם בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁנֶּעְלָם הָאוֹר מְאֹד אִם יִהְיֶה קָשֶׁה לוֹ וְיִכְנֹס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים מִתְעַוְרָא. שֶׁיִּסָּתְמוּ עֵינָיו כְּעִוֵּר וְיִשָּׁאֵר בַּחֹשֶׁךְ לְגַמְרֵי, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב הַקֻּשְׁיוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הַבָּאִים מִשָּׁם, עַל-כֵּן צְרִיכִין שָׁם לִהְיוֹת רַךְ, בִּבְחִינַת רַךְ כַּקָּנֶה לִבְלִי לְהָשִׁיב דָּבָר רַק לִהְיוֹת חָזָק בְּשֹׁרֶשׁ גְּדִילָתוֹ וְשָׁרְשׁוֹ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ שָׁם גַּם כֵּן בִּבְחִינַת אַיֵּה הַנַּ"ל. וְאָז דַּיְקָא יִזְכֶּה לְתַכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ"ל:
וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, נְטִיעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת כְּקַרְנֵי חֲגָבִים, הַיְנוּ בְּחִינַת קַרְנָא דְּקַמְצָא הַנַּ"ל וְהָבֵן הֵיטֵב, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁהֵם אָמְרוּ לְעִנְיַן הַמְשָׁכַת הָאוֹר שֶׁל תְּחִלַּת הָאֲצִילוּת שֶׁהִתְחִיל בְּדַקּוּת בִּבְחִינַת קַרְנֵי חֲגָבִים. וַאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים בְּעִנְיַן חָלָל הַפָּנוּי שֶׁמִּשָּׁם צִמְצֵם הָאוֹר, כִּבְיָכוֹל, אַף-עַל-פִּי-כֵן הַכֹּל אֶחָד, כִּי גַּם הָאוֹר וְהַחִיּוּת הַנֶּעְלָם בֶּחָלָל הַפָּנוּי בְּדַקּוּת וּבְהֶעְלֵם נִפְלָא כַּנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִסּוֹד תְּחִלַּת הָאֲצִילוּת, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת כְּקַרְנֵי חֲגָבִים כַּנַּ"ל. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, כִּי כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר גַּם חילפי לְשׁוֹן חָלַף הָלַךְ, כִּי מִשָּׁם חָלַף וְהָלַךְ, כִּבְיָכוֹל, כִּי פִּנָּה אֱלֹקוּתוֹ מִשָּׁם כַּנַּ"ל, אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם שָׁם נֶעְלָם ה' יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, אֲבָל הוּא רַק בִּבְחִינַת קַרְנָא דְּקַמְצָא רְכִיכָא. וְכַנַּ"ל. וּבְעִנְיָן זֶה שֶׁל בְּחִינַת רְכִיכָא יֵשׁ הַרְבֵּה לְדַבֵּר, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב. וְהַמַּשְׂכִּיל הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת יָבִין מִדַּעְתּוֹ מְעַט אֵיךְ צְרִיכִים לִהְיוֹת רַךְ כַּקָּנֶה וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יִהְיֶה חָזָק בְּשָׁרְשׁוֹ מְאֹד, אַדְּרַבָּא, עַל-יְדֵי הָרַכּוּת, עַל-יְדֵי זֶה עִקַּר חִזְקוֹ וְתָקְפּוֹ לָנֶצַח:
עַתָּה נָבוֹא לְבָאֵר בִּישׁוּעָתוֹ הַנּוֹרָאָה עוֹד שְׁאֵלָה אַחַת מֵהָאַגָּדָה הַנַּ"ל וְהִוא, מַאי טַעֲמָא הַאי תִּימְרָא דְּתַרְנְגוֹלָא מִידְלָא לְעֵלָּא דְּדַיְרֵי אַדַּפָּא וְאִי עָיֵל קוּטְרָא מִתְעַוְרָא רַשִׁ"י תִּימְרָא דְּתַרְנְגוֹלָא מִידְלָא לְעֵלָּא, רִיס שֶׁל עַיִן הַתַּחְתּוֹן כְּשֶׁעוֹצֵם עֵינָיו עוֹלֶה לְמַעְלָה מִן הָעֶלְיוֹן וְכוּ', מִשּׁוּם דְּדַיֵּר אַדַּפֵּהּ שֶׁעוֹלֶה בַּלֵּילוֹת עַל הַקְּרָשִׁים וְהַקּוֹרוֹת וְכוּ'. זֶה יִתְבָּאֵר עַל-פִּי הַתּוֹרָה "אֲזַמְּרָה" הַנַּ"ל וְעַל-פִּי מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִימָן י"ז הַמַּתְחִיל, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת וְכוּ'. וּבַסּוֹף אִיתָא שָׁם, דֶּרֶךְ ה' יִתְבָּרַךְ לְהַבִּיט עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשִׂין וְאַף שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם גַּם כֵּן מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְכוּ'". מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁהָאָדָם מְחֻיָּב לְהַבִּיט רַק עַל הַטּוֹב וְלָזֶה טוֹבָה שֶׁיֵּשׁ טֶבַע וְהַשְׁגָּחָה. וְכוּ' עַיֵּן שָׁם. וּכְבָר גִּלָּה הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ שֶׁעִנְיָן זֶה יֵשׁ לוֹ שַׁיָּכוּת לִשְׁאֵלָה זֹאת שֶׁל מַאי טַעֲמָא תִּימְרָא דְּתַרְנְגוֹלָא מִידְלָא לְעֵלָּא, כַּנִּדְפַּס כְּבָר אֵצֶל סִימָן י"ב הַנַּ"ל, אַךְ לֹא זָכִינוּ שֶׁיְּבָאֵר לָנוּ בְּפֵרוּשׁ. וְחַסְדֵי ה' לֹא תָמְנוּ וּבַעֲנִיּוּתֵנוּ עֲזָרָנוּ ה' יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים לְבָאֵר קְצָת הַשְּׁאֵלָה עַל-פִּי הַקְדָּמוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים מְאֹד, כִּי עִנְיַן הַדֶּרֶךְ וְהָעֵצָה הַקְּדוֹשָׁה הַנַּ"ל שֶׁל אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי, זֶהוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כִּי כְּשֶׁאָדָם מֻנָּח בְּדַעְתּוֹ בְּקַטְנוּת וְשִׁפְלוּת עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וְלָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי זֶה, זֶהוּ בְּחִינַת שֵׁנָה וְצָרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ עַל-יְדֵי הָעֵצָה הַנַּ"ל שֶׁל אֲזַמְּרָה וְכוּ' כַּנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּבַקֵּשׁ וִיחַפֵּשׂ עַד שֶׁיִּמְצָא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בִּבְחִינַת וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְכוּ' וְעַל-יְדֵי זֶה יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ וְיִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ וּנְפִילָתוֹ. בִּבְחִינַת אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי ה' יִסְמְכֵנִי וְכוּ', בְּחִינַת הֱקִיצוֹתִי וְעוֹדִי עִמְּךָ. וְזֶה בְּחִינַת עוּרָה כְּבוֹדִי עוּרָה הַנֶּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָׁחַר, כִּי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁבְּכָל אֶחָד הוּא בִּבְחִינַת שַׁחַר, בְּחִינַת שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשַׂי,וְנָאוָה אֲנִי בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, כִּי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמְּחַפְּשִׂין וּמוֹצְאִין זֶה בְּחִינַת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן שֶׁנִּבְנָה מִכָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָא מִזֶּה לְעֵיל. וְעַיֵּן כָּל זֶה בִּדְבָרֵינוּ בְּהִלְכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, שָׁם מְבֹאָר הָעִנְיָן הֵיטֵב אֵיךְ כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת קִימַת חֲצוֹת וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ 'מַאי טַעֲמָא תִּימְרָא דְּתַרְנְגוֹלָא מִידְלָא לְעֵלָּא', תַּרְנְגוֹל, זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כִּי תַּרְנְגוֹל מְמֻנֶּה עַל זֶה לְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם מֵהַשֵּׁנָה בַּחֲצוֹת לַיְלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, מִי נָתַן לַשֶּכְוִי בִינָה וְכוּ'. וְעַל-כֵּן כָּל הַשִּׁירָה שֶׁל הַתַּרְנְגוֹל הוּא בְּעִנְיַן הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפֶרֶק שִׁירָה פֶּרֶק ד' תַּרְנְגוֹל אוֹמֵר, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים בְּגַן-עֵדֶן זוֹלְפִין כָּל אִילָנֵי גַּן-עֵדֶן בְּשָׂמִים וּמְרַנְּנִין וּמְשַׁבְּחִים וְאָז גַּם הוּא מִתְעוֹרֵר וּמְשַׁבֵּחַ בְּקוֹל רִאשׁוֹן אוֹמֵר, "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְכוּ'". בְּקוֹל שֵׁנִי אוֹמֵר, "שְׂאוּ ב' וְכוּ'". בְּקוֹל שְׁלִישִׁי, "עִמְדוּ צַדִּיקִים וְעִסְקוּ בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שְׂכַרְכֶם כָּפוּל לָעוֹלָם הַבָּא". בְּקוֹל רְבִיעִי אוֹמֵר, "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'". בְּקוֹל חֲמִשִּׁי אוֹמֵר, "עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכַּב מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתְךָ". בְּקוֹל שִׁשִּׁי אוֹמֵר, "אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לֶחֶם". בְּקוֹל שְׁבִיעִי אוֹמֵר, "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ". וְכָל אֵלּוּ הַשִּׁירוֹת שֶׁאוֹמֵר בְּכָל הַשִּׁבְעָה קוֹלוֹת הֵם בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁעוֹסֵק לְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה מֵחֲצוֹת לַיְלָה עַד אוֹר הַיּוֹם שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְעוֹרֵר בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ עַל כָּל פָּנִים יִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה שָׁעָה אַחַר חֲצוֹת וְאִם גַּם אָז לֹא יִתְעוֹרֵר, עַל כָּל פָּנִים יִתְעוֹרֵר עוֹד שָׁעָה אַחַר כָּךְ וְכֵן קוֹרֵא קוֹל אַחַר קוֹל עַד אוֹר הַיּוֹם, שֶׁהֵם שִׁבְעָה קוֹלוֹת וְכֻלָּם הֵם בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה:
וְזֶה בְּחִינַת בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים בְּגַן-עֵדֶן מְזַלְּפִין כָּל אִילָנֵי גַּן-עֵדֶן בְּשָׂמִים. זֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁבַּחֲצוֹת לַיְלָה נִתְעוֹרְרִים חֲסָדִים גְּדוֹלִים עַל יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי שֶׁמְּחַפְּשִׂין וּמוֹצְאִין בְּכָל אֶחָד נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵּימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו. שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְצַוֶּה לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם שֶׁיָּפִיחוּ וִינַשְּׁבוּ בְּגַן-עֵדֶן הַנָּטוּעַ מִמִּצְוַת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וְתוֹרָתוֹ וּמִצְוֹתָיו, כְּמוֹ כֵן הוּא נוֹטֵעַ עֲשָׂבִים וְאִילָנוֹת קְדוֹשִׁים בְּגַן-עֵדֶן וְאַחַר כָּךְ הוּא מִתְעַנֵּג בְּחֶלְקוֹ בְּגַן-עֵדֶן בְּעֵת קִבּוּל שְׂכָרוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ הַנֶּאֱמַר עַל הָאָדָם, שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'לְעָבְדָהּ' בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה. 'וּלְשָׁמְרָהּ' בְּפִקּוּדִין דְּלֹא תַּעֲשֶׂה, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁכְּמוֹ שֶׁהָאָדָם עוֹבֵד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה וְשׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִלּא תַּעֲשֶׂה, כְּמוֹ כֵן הוּא עוֹבֵד וְשׁוֹמֵר אֶת הַגַּן-עֵדֶן וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן מְצַוֶּה ה' יִתְבָּרַךְ לָרוּחוֹת צָפוֹן וְדָרוֹם שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ וִינַשְּׁבוּ בְּהַגַּן-עֵדֶן, שֶׁיִּזְלוּ בְּשָׂמָיו, הַיְנוּ שֶׁיְּעוֹרְרוּ כֹּחַ וּזְכוּת שֶׁל כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל הַמִּצְוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְּנוּ רֵיחֵיהֶם הַטּוֹבוֹת כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ עַל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מֵרֵיחַ טוֹב הַזֶּה שֶׁל נְקֻדּוֹתֵיהֶם הַטּוֹבוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ מִשְּׁנָתָם עַל-יְדֵי זֶה וְכַנַּ"ל וְאָז כֻּלָּם מְרַנְּנִים, "וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וְכוּ'". וְכָל זֶה מְדַבֵּר מֵהִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים פְּסוּקִים אֵלּוּ בְּתִקּוּן חֲצוֹת דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבַקְּשִׁים שֶׁיִּהְיוּ נִפְתָּחִין הַפְּתָחִים וְהַשְּׁעָרִים שֶׁל הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה שֶׁיּוּכְלוּ יִשְׂרָאֵל לִכְנֹס בָּהֶם לְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. וְזֶהוּ בְּחִינַת מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וְכוּ'. וְהַמִּקְרָא הַזֶּה תָּמוּהַּ מְאֹד, מַה זֶּה שְׁאֵלַת מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וְכוּ'. עַד שֶׁהֻצְרַךְ לְהָשִׁיב ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר וְכוּ', וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁמֶּלֶךְ הַכָּבוֹד הוּא ה' יִתְבָּרַךְ?! אַךְ הָעִנְיָן הוּא עַל-פִּי הַנַּ"ל, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל-יְדֵי יִשְׂרָאֵל וּכְפִי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל כֵּן נִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִים אוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי חַס וְשָׁלוֹם, נִתְעַלֵּם כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ מֵהָעוֹלָם וְעַל-כֵּן תֵּכֶף שֶׁמַּתְחִיל לִצְעֹק וּלְהִתְפַּלֵּל שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְכוּ' וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וְכוּ', דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲזַי תֵּכֶף נִתְעוֹרֵר שְׁאֵלַת הַמְקַטְרֵגִים וְאוֹמְרִים, "מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד", הַיְנוּ שֶׁחַס וְשָׁלוֹם, אֵין רָאוּי לִקְרוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשֵׁם מֶלֶךְ הַכָּבוֹד מֵאַחַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל אֵין מַעֲשֵׂיהֶם עוֹלִים יָפֶה וְאֵין מְגַדְּלִים כְּבוֹדוֹ כָּרָאוּי וְכַנַּ"ל. וַאֲזַי מְשִׁיבִים לָהֶם מִיָּד, "ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה". הַיְנוּ שֶׁה' יִתְבָּרַךְ עִזּוּז וְגִבּוֹר וְכוּ' וְיִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ בְּוַדַּאי וְכָל עֻזּוֹ וּגְבוּרָתוֹ וּמִלְחַמְתּוֹ הִוא לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הַקִּטְרוּגִים שֶׁעַל יִשְׂרָאֵל. וְהוּא גִּבּוֹר מִלְחָמָה לְנַצְּחָם תָּמִיד עַל-יְדֵי גֹּדֶל הַכֹּחַ שֶׁל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁיָּגְעוּ וְטָרְחוּ בַּעֲבוֹדָתָם כָּל כָּךְ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ כָּזֶה עַד שֶׁיְּכוֹלִים לִמְצֹא הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵם בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן שַׁיָּךְ לִקְרוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּשֵׁם מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, כִּי הוּא עִזּוּז וְגִבּוֹר וְכוּ' לְנַצֵּחַ הַקִּטְרוּגִים וּלְגַלּוֹת הַטּוֹב שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת קוֹל הַשֵּׁנִי שֶׁמְּדַבֵּר גַּם כֵּן מִזֶּה, כִּי צְרִיכִין לְעוֹרֵר הַטּוֹב שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, צְרִיכִים לְעוֹרְרוֹ פַּעַם אַחַר פַּעַם כְּדֵי לְעוֹרְרָם בְּכָל פַּעַם מֵהַשֵּׁנָה שֶׁמִּתְגַּבֶּרֶת מְאֹד עַל כָּל אֶחָד כַּיָּדוּעַ. וְעִקַּר הַהִתְעוֹרְרוּת מֵהַשֵּׁנָה בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁלֹּא יִישַׁן הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדַּאי וּבְרוּחָנִיּוּת שֶׁלֹּא יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ וְלֹא יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ לְעוֹלָם. הָעִקָּר הוּא עַל-יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצְאִין בְּכָל פַּעַם כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁמְּסַיֵּם, "ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה". דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד נֶצַח סֶלָה וָעֶד, כִּי לְעוֹלָם יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה וְיִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ תָּמִיד, כִּי כְּבָר הָיוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים כָּאֵלּוּ שֶׁיּוּכְלוּ לִמְצֹא הַטּוֹב שֶׁבְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וּלְלַמֵּד זְכוּת עֲלֵיהֶם תָּמִיד, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל-כֵּן 'ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה' וְכַנַּ"ל:
וְכָל זֶה הִתְפַּלֵּל דָּוִד כְּדֵי שֶׁיַּנִּיחוּ הַשְּׁעָרִים אֶת הָאָרוֹן לִכְנֹס בִּימֵי שְׁלֹמֹה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י שָׁם. כִּי בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לְהַכְנִיס הָאָרוֹן וְכוּ' אָמַר עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע רְנָנוֹת וְלֹא נַעֲנָה, עַד שֶׁאָמַר, "זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִד עַבְדֶּךָ וְכוּ'". כִּי עִקַּר הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ הָיָה עַל-יְדֵי כְּנִיסַת הָאָרוֹן לִמְקוֹמוֹ, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּפָּרָשָׁה שֶׁכְּשֶׁנִּכְנַס הָאָרוֹן כִּסָּה הֶעָנָן וְכוּ'. וְעַל-כֵּן דָּבְקוּ הַשְּׁעָרִים בְּעֵת שֶׁרָצוּ לְהַכְנִיס הָאָרוֹן לִמְקוֹמוֹ, כִּי אָמְרוּ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לְהַכְנִיס הָאָרוֹן לִמְקוֹמוֹ שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם הַשְּׁכִינָה, כִּי רָאוּ שֶׁעֲתִידִין לַחֲטֹא עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶחֱרַב הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ. וְכָל מַה שֶּׁאָמַר שְׁלֹמֹה תְּפִלּוֹת וּרְנָנוֹת לֹא נַעֲנָה עַד שֶׁהִזְכִּיר אֶת דָּוִד, שֶׁאָמַר, 'זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִד עַבְדֶּךָ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים לִלְמֹד זְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל תָּמִיד שֶׁהוּא הַדֶּרֶךְ שֶׁל אֲזַמְּרָה הַנַּ"ל, כָּל זֶה בְּחִינַת עֲבוֹדַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא יִגְמֹר הַתִּקּוּן וְיָשִׁיב כָּל יִשְׂרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי זֶה. כִּי דָּוִד הוּא נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל וְכָל הַזְּמִירוֹת וְהַשִּׁירוֹת נַעֲשִׂים עַל-יְדֵי בֵּרוּר הַטּוֹב, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי, 'אֲזַמְּרָה' דַּיְקָא, עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁהִזְכִּיר אֶת דָּוִד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי שֶׁיִּמְצָא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּיִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים בְּסוֹף הַגָּלוּת עַד שֶׁיַּחֲזֹר וְיִבְנֶה בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְיָשִׁיב הָאָרוֹן עַל מְקוֹמוֹ, עַל-כֵּן אָז נִפְתְּחוּ הַשְּׁעָרִים וְהִנִּיחוּ הָאָרוֹן לִכְנֹס עַל-יְדֵי תְּפִלּוֹת דָּוִד שֶׁהִקְדִּים לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה, "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְכוּ'", כִּי כְּבָר הִקְדִּים דָּוִד, בְּחִינַת מָשִׁיחַ, לְגַלּוֹת שֶׁה' עִזּוּז וְגִבּוֹר וְכוּ' וְהוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה, שֶׁהוּא גָּמַר וְיִגְמֹר, כִּי כְּבוֹדוֹ יִתְגַּדֵּל לְעוֹלָם עַל-יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיקִים שֶׁיְּכוֹלִים לְעוֹרֵר הַטּוֹב שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל תָּמִיד וּלְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי זֶה וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּקוֹל שְׁלִישִׁי אוֹמֵר, "עִמְדוּ צַדִּיקִים וְכוּ'", שֶׁמְּעוֹרֵר גַּם הַצַּדִּיקִים לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה אַף-עַל-פִּי שֶׁהֵם הָיוּ קָמִים מֵעַצְמָם, אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן לִפְעָמִים מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן בְּחִינַת שֵׁנָה מֵחֲמַת עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁאֵין יוֹדְעִים לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת, שֶׁאָז הֵם בִּבְחִינַת שֵׁנָה, בִּבְחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין כַּיָּדוּעַ וְעַל-כֵּן מְעוֹרֵר אוֹתָם גַּם כֵּן שֶׁיַּעַמְדוּ וְיַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה עַד שֶׁבְּגֹדֶל כֹּחַ הַתּוֹרָה יֵדְעוּ אֵיךְ לְלַמֵּד זְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל תָּמִיד. וְזֶהוּ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שְׂכַרְכֶם כָּפוּל לָעוֹלָם הַבָּא, 'כָּפוּל' דַּיְקָא, כִּי יִזְכּוּ לְשָׂכָר כָּפוּל מֵאַחַר שֶׁעַל-יְדֵי תּוֹרָתָם, שֶׁהִוא בְּחִינַת תּוֹרַת חֶסֶד, זָכוּ לְעוֹרֵר יִשְׂרָאֵל מֵהַשֵּׁנָה וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב, עַל-כֵּן בְּוַדַּאי שְׂכָרָם כָּפוּל, כִּי יְקַבְּלוּ חֶלְקָם וְחֵלֶק שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁחָזְרוּ לַה' יִתְבָּרַךְ עַל יָדָם. וְזֶה בְּקוֹל רְבִיעִי אוֹמֵר, "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'", זֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינָה הַנַּ"ל, כִּי הַמִּקְרָא נֶאֱמַר עַל כָּל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט כְּשֶׁהֵם בַּגָּלוּת בִּבְחִינַת שֵׁנָה, שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן צְרִיכִין לְקַוּוֹת לִישׁוּעַת ה' תָּמִיד וְכַמּוּבָא בַּמִּדְרָשִׁים שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ רָאָה שֶׁעַל-יְדֵי שִׁמְשׁוֹן לֹא תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה שְׁלֵמָה, אָמַר, "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'", שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי מְקַוֶּה לִישׁוּעָתְךָ שֶׁיִּהְיוּ צְרִיכִים כָּאֵלּוּ שֶׁיְּעוֹרְרוּ הַטּוֹב שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל תָּמִיד וְיָשִׁיבוּ אוֹתָם לַה' יִתְבָּרַךְ, וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים פָּסוּק זֶה קֹדֶם הַשֵּׁנָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל לְשֵׁנָה גְּמוּרָה חַס וְשָׁלוֹם, רַק יִזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ עַל-יְדֵי יְשׁוּעַת ה' שֶׁאָנוּ מְקַוִּים אֵלָיו תָּמִיד אֲפִלּוּ אֵיךְ שֶׁהוּא וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ קוֹל ה' וְכוּ' שֶׁמְּדַבֵּר בְּפֵרוּשׁ מֵהִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכַּב מָתַי תָּקוּם בִּשְׁנָתְךָ אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה וְכוּ' פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לְחַם". 'פְּקַח עֵינֶיךָ', שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ בְּךָ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַרְבֵּה וְעַל-יְדֵי זֶה תִּתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתְךָ וְתִשְׂבַּע לַחְמָהּ שֶׁל תּוֹרָה וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּקוֹל שְׁבִיעִי אוֹמֵר, "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ". הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹרֵהוּ מַה יַּעֲשׂוּ אוֹתָם שֶׁהֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁדָּוִד, בְּחִינַת מָשִׁיחַ מוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הָרָחוֹק מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּמְצָא בּוֹ טוֹב כְּדֵי לְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ וּלְהַחֲזִירוֹ לַה' יִתְבָּרַךְ וְכַנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁתַּרְנְגוֹל הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁל אֲזַמְּרָה הַנַּ"ל:
וְזֶהוּ מַאי טַעֲמָא תַּמְרָא דְּתַרְנְגוֹלָא מִידְלֵי לְעֵלָּא, דְּהַיְנוּ שֶׁרִיס שֶׁל עֵינוֹ מְכַסֶּה עֵינוֹ מִמַּטָּה לְמַעְלָה כְּדֵי שֶׁיַּבִּיט לְמַעְלָה וְלֹא יַבִּיט לְמַטָּה, הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ זֶה לְהַבִּיט עַל הַטּוֹב שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, לְעוֹרְרָם מֵהַשֵּׁנָה. עֵינֵיהֶם מַבִּיטִים תָּמִיד לְמַעְלָה, הַיְנוּ עַל הַטּוֹב שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עוֹלֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה וְאֵינָם רוֹצִים כְּלָל לְהַבִּיט לְמַטָּה, דְּהַיְנוּ עַל הָרַע שֶׁלָּהֶם, כִּי הַטּוֹב בְּחִינַת מַעְלָה, וְהָרַע בְּחִינַת מַטָּה, בִּבְחִינַת מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּוֹרֶדֶת הִיא לְמַטָּה וְכוּ'. וְזֶהוּ מַאי טַעֲמָא תַּמְרָא דְּתַרְנְגוֹלָא מִידְלֵי לְעֵלָּא שֶׁעֵינֵיהֶם שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַמְעוֹרְרִים מֵהַשֵּׁנָה הֵם מַבִּיטִים תָּמִיד לְמַעְלָה עַל הַטּוֹב, בְּחִינַת מידלי לְעֵלָּא. וּלְמַטָּה, דְּהַיְנוּ עַל הָרַע אֵינָם רוֹצִים לְהַבִּיט כְּלָל כְּאִלּוּ הָיוּ עֵינֵיהֶם מְכֻסּוֹת מִלְּמַטָּה בְּרִיסֵי עֵינֵיהֶם וְכַנַּ"ל, מִשּׁוּם דְּדַיְרֵי אַדַּפֵּהּ, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, קְרָשִׁים וְקוֹרוֹת. זֶהוּ בְּחִינַת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, בְּחִינַת קוֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים רָהִיטֵינוּ בְּרוֹתִים, שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַמִּשְׁכָּן שֶׁנִּבְנָה וְהוּקַם מִכָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בִּבְחִינַת שְׁחוֹרָה אֲנִי-בְּמַעֲשַׂי, וְנָאוָה אֲנִי-בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן וְכַנַּ"ל. הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים דַּיְרֵי אַדַּפֵּהּ, שֶׁכָּל עִסְקָם וְדִירָתָם הֵם בְּעִנְיַן בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא דפי, בְּחִינַת קְרָשִׁים וְקוֹרוֹת שֶׁל הַמִּשְׁכָּן כַּנַּ"ל, כִּי הֵם עוֹסְקִים תָּמִיד לִבְנוֹת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל אֲזַמְּרָה הַנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, שֶׁאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹסְקִים לִמְצֹא הַטּוֹב תָּמִיד בְּיִשְׂרָאֵל, הֵם בּוֹנִים הַמִּשְׁכָּן וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן אֵין מַבִּיטִים עַל הָרַע כְּלָל כִּי אִם עַל הַטּוֹב, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִידְלֵי לְעֵלָּא כַּנַּ"ל. וְזֶה, וְאִי עָיֵל קוּטְרָא מִתְעַוְרָא. 'קוּטְרָא' הוּא עָשָׁן בְּחִינַת פְּגַם הַחֲטָאִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ, הַיְנוּ שֶׁאִם הָיוּ מַנִּיחִים לַעֲלוֹת הֶעָשָׁן שֶׁל הָעֲוֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, מִתְעַוְרָא הָיְתָה מִסְתַּלֶּקֶת הַהַשְׁגָּחָה חַס וְשָׁלוֹם וְכַנַּ"ל (וְכַמְבֹאָר בְּסִימָן י"ז הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם). עַל-כֵּן הֵם מִתְיַגְּעִים בְּכָל כֹּחָם לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ ה' יִתְבָּרַךְ לְהַבִּיט רַק עַל הַטּוֹב וְלֹא לְהַבִּיט עַל הָרַע כְּלָל כְּדֵי לְהַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכַף זְכוּת תָּמִיד עַד שֶׁיַּחַזְרוּ כֻּלָּם לַה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְיִבָּנֶה בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ עַל מְכוֹנוֹ, אָמֵן:
וְעַל-כֵּן זֶה הַמִּקְרָא "קוֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים וְכוּ'", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ עַל הַמִּשְׁכָּן, נֶאֱמַר שָׁם לְעִנְיַן מַה שֶּׁה' יִתְבָּרַךְ מְיַפֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל תָּמִיד וּמִסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּשִׁיר הַשִּׁירִים, "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה וְכוּ'". כַּנַּ"ל "נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתּוֹרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים וְכוּ'" "צְרוֹר הַמּוֹר דּוֹדִי לִי וְכוּ'", "אֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי וְכוּ'", "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה וְכוּ'". עַיֵּן בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י שָׁם שֶׁמְּפָרֵשׁ הַכֹּל עַל מַה שֶּׁה' יִתְבָּרַךְ מְחַזְּקָם וּמְחַבְּבָם בְּכָל פַּעַם אַף לְאַחַר שֶׁחָטְאוּ וְאוֹמֵר לָהֶם שֶׁיִּקְּחוּ אֵלּוּ הַבְּשָׂמִים צְרוֹר הַמּוֹר, אֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְאַחַר כָּךְ סִיֵּם, "הִנְךָ יָפֶה דּוֹדִי", הַכֹּל שֶׁלְּךָ מַה שֶּׁאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ מְלַמֵּד עָלֵינוּ זְכוּת. וְכַנַּ"ל "קוֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים רָהִיטֵינוּ בְּרוֹתִים", בְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן כַּנַּ"ל. הַהִסְתַּכְּלוּת עַל הַטּוֹב לְבַד זֶה בְּחִינַת בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי וְכַנַּ"ל. גַּם תִּימְרָא דְּתַרְנְגוֹלָא. לְשׁוֹן תִּימְרָא מְרַמֵּז עַל הַצַּדִּיק בְּחִינַת צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כִּי הַצַּדִּיק נִקְרָא תָּמָר לְשׁוֹן תְּמוּרָה, שֶׁמֵּמִיר וּמַחֲלִיף הַכֹּל לְטוֹבָה, כִּי כָּל הַקִּטְרוּגִים מְהַפֵּךְ אוֹתָם לִזְכוּת בִּבְחִינַת אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף וְכוּ'. 'מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף' דַּיְקָא, שֶׁדַּיְקָא מִנִּי אָלֶף הַמְקַטְרֵגִים נַעֲשֶׂה הַמַּלְאָךְ הַמֵּלִיץ, כִּי כָּל מַה שֶּׁמִּתְרַבִּים הַמְקַטְרֵגִים יוֹתֵר הוּא מַמְלִיץ לְטוֹב בְּיוֹתֵר עַל שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, כִּי כָּל אֵלּוּ הַמְקַטְרֵגִים עַל הָאָדָם הֵם הֵם בְּעַצְמָם אוֹתָם שֶׁהֵסִיתוּ אוֹתוֹ לַחֲטֹא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הוּא הַשָּטָן, הוּא הַמֵּסִית, הוּא הַמְקַטְרֵג וְכוּ'. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁמִּתְרַבִּים חַס וְשָׁלוֹם, הַמְקַטְרֵגִים מְאֹד עַל הָאָדָם, אֲזַי עוֹמֵד הַמַּלְאָךְ הַמֵּלִיץ וּמְהַפֵּךְ הַכֹּל לִזְכוּת דַּיְקָא, כִּי זֶה טוֹעֵן, הֲלֹא, אַדְּרַבָּא, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מְקַטְרְגִים הַרְבֵּה כָּל כָּךְ אִם כֵּן הָיָה לוֹ יְצָרִין רָעִים הַרְבֵּה, כִּי אֵלּוּ הַמְקַטְרֵגִים הֵם הֵם בְּעַצְמָן הַיְצָרִין רָעִים שֶׁהֵסִיתוּ אוֹתוֹ לְמַה שֶּׁהֵסִיתוּ. וְאִם כֵּן, אַדְּרַבָּא, הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל אֵיךְ הִתְחַזֵּק אִישׁ כָּזֶה לַחֲטֹף אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁל אֵיזֶה מִצְוָה שֶׁעָשָׂה, וְזֶהוּ בְּחִינַת מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף הַמְקַטְרֵגִים, הוּא מַמְלִיץ עָלָיו, כִּי מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מְקַטְרְגִים הַרְבֵּה כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם הֵם כֻּלָּם הַמְּסִיתִים שֶׁלּוֹ אִם כֵּן אֵין חִדּוּשׁ כָּל כָּךְ מַה שֶּׁחָטָא כָּל כָּךְ, אַדְּרַבָּא, זֶהוּ חִדּוּשׁ נִפְלָא אֵיךְ הִתְגַּבֵּר לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה טוֹב בְּעָלְמָא מֵאַחַר שֶׁעָמְדוּ עָלָיו חֵילוֹת כָּאֵלּוּ. וְעַל-כֵּן הַצַּדִּיק שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה נִקְרָא "תָּמָר" בְּחִינַת צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, שֶׁמֵּמִיר וּמַחֲלִיף הַקִּטְרוּגִים לִזְכוּת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּימְרָא דְּתַרְנְגוֹלָא, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה, עַל-יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא זְכוּת בְּכֻלָּם וְכַנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה וַיֹּאמֶר בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹקִים בָּזֶה וְכוּ'. שֶׁשָּׁאַל, "מִי אֵלֶּה?" שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לִבְרָכָה, כִּי רָאָה רְשָׁעִים גְּדוֹלִים שֶׁיָּצְאוּ מֵהֶם. וְהֵשִׁיב לוֹ יוֹסֵף, "בָּנַי הֵם, אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה". וְאִיתָא בַּסְּפָרִים שֶׁהֵשִׁיב לוֹ, שֶׁבָּזֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה יֵשׁ שָׁם גַּם כֵּן נִיצוֹצוֹת קְדוֹשִׁים, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה רְאוּיִים לִבְרָכָה, הַיְנוּ בְּחִינָה הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה הָיָה עִקַּר הַוִּכּוּחַ בֵּין יַעֲקֹב לְיוֹסֵף, כִּי בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל אֲזַמְּרָה הַנַּ"ל לְלַמֵּד זְכוּת עַל הַכֹּל יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת בֵּין הַצַּדִּיקִים, כִּי הִוא עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאֲפִלּוּ גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים לִפְעָמִים לֹא יָדְעוּ לְלַמֵּד זְכוּת כָּרָאוּי וְהִקְפִּיד ה' יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּישַׁעְיָה וְהוֹשֵׁעַ וְכוּ'. וְעַל-כֵּן גַּם יַעֲקֹב אָבִינוּ קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ מֵחֲמַת שֶׁרָאָה גֹּדֶל הָרִשְׁעוּת שֶׁל הָרְשָׁעִים שֶׁיֵּצְאוּ מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶׁה, עַל-כֵּן גַּם הוּא תַּשׁ כֹּחוֹ עַד שֶׁלֹּא יָדַע לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת וּלְבָרְכָם, עַל-כֵּן שָׁאַל, מִי אֵלֶּה? שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לִבְרָכָה. עַד שֶׁהֵשִׁיב לוֹ יוֹסֵף, בָּנַי הֵם, אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹקִים בָּזֶה. שֶׁהֶרְאָה לוֹ שֶׁגַּם בָּזֶה בְּעַצְמוֹ נִמְצָא זְכוּת שֶׁיָּגַע וּמָצָא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת גַּם בְּהָרְשָׁעִים שֶׁיֵּצְאוּ מֵהֶם. וְעַל-כֵּן תֵּכֶף נִתְרַצָּה יַעֲקֹב וְאָמַר, "קָחֵם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶם". וְזֶהוּ, "וְאָנֹכִי תִּרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם", שֶׁנֶּאֱמַר עַל עִנְיָן זֶה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם. וְזֶהוּ וְאָנֹכִי תִּרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵם בִּבְחִינַת רַגְלִין בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, בִּבְחִינַת וַתְּגַל מַרְגְּלוֹתָיו גַּם אָז הִרְגַּלְתִּי רוּחִי בְּיַעֲקֹב שֶׁיִּתְהַפֵּךְ דַּעְתּוֹ עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה לְבָרְכָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ שֶׁל אֲזַמְּרָה וְכוּ' הַנַּ"ל. וְזֶהוּ, "קָחֵם עַל זְרוֹעוֹתָיו", שֶׁיַּעֲלֶה אוֹתָם מִבְּחִינַת רַגְלִין מִמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה לִבְחִינַת יָדַיִם וּזְרוֹעוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲזַמְּרָה הַנַּ"ל, בִּבְחִינַת זֶמֶר וְנִגּוּן, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת יָדַיִם, בִּבְחִינַת וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְטוֹב לְךָ וְלֹא יָדְעוּ כִּי רִפֵּאתִים, כִּי בֶּאֱמֶת זֶהוּ עִקַּר רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וְכַנַּ"ל וְהֵם אֵינָם מַכְנִיסִים דַּעְתָּם לֵידַע כִּי רִפֵּאתִים שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בִּרְפוּאָתָם עַל-יְדֵי זֶה כַּנַּ"ל:
וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִים בְּנֵי יוֹסֵף מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם, עַל שֶׁהוֹלִידָם יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם, שֶׁהִוא עֶרְוַת הָאָרֶץ וְהוּא בְּגֹדֶל צִדְקָתוֹ זָכָה גַּם שָׁם לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן וְלִבְלִי לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ בְּכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו, שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן בִּכְלַל הַנִּסָּיוֹן, כִּי כְּשֶׁמְּנַסִּין אֶת הָאָדָם לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ אֶת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַנִּסָּיוֹן, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְיוֹסֵף עָבַר עָלָיו כָּל זֶה וְהָיָה בְּנִסָּיוֹן גָּדוֹל וְעָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְעַל-יְדֵי זֶה זָכָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְבָרֵר וְלִמְצֹא הַטּוֹב בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הָיָה כֹּחַ לְיִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת בְּמִצְרַיִם בַּגָּלוּת, כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחוֹ אֱלֹקִים , כִּי לוּלֵא כֹּחַ יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁהִקְדִּים לִפְנֵיהֶם שָׁם לֹא הָיָה כֹּחַ לְיִשְׂרָאֵל לַעֲמֹד בַּגָּלוּת. וְכֵן עַכְשָׁו לוּלֵא כֹּחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁמְּלַמְּדִים עָלֵינוּ זְכוּת וּמְחַזְּקִים אוֹתָנוּ עַל-פִּי הַדְּרָכִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל, לֹא הָיָה כֹּחַ לִסְבֹּל מְרִירוּת הַגָּלוּת בִּכְלָלִיּוּת, וּבִפְרָט הַגָּלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְעַל-כֵּן קָרָא שֵׁם בָּנָיו מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם עַל שֵׁם זֶה שֶׁאֲפִלּוּ בִּמְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד יְכוֹלִים לִמְצֹא אֶת ה' יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי כָּל הַנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת מְנַשֶּׁה שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם, "כִּי נָשַׁנִּי ה' אֶת כָּל עֲמָלִי וְכוּ'". שֶׁאֲפִלּוּ הַנִּשָּׁיוֹן וְהַשִּׁכְחָה הַכֹּל מַה', הַיְנוּ שֶׁגַּם בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי שֶׁשָּׁם אֵין יְכוֹלִים לִמְצֹא אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, גַּם זֶה מֵה' יִתְבָּרַךְ, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁהַנִּשָּׁיוֹן וְהַשִּׁכְחָה גַּם כֵּן מֵה' יִתְבָּרַךְ וְעַל-יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִשְׁתַּדֵּל וּלְחַפֵּשׂ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ גַּם מִשָּׁם כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת אַיֵּה הַנַּ"ל. וְאֶפְרַיִם נִקְרָא עַל שֵׁם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹקִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי, שֶׁגַּם בְּאֶרֶץ עָנְיִי אֲנִי יָכוֹל לִמְצֹא טוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת פֵּרוֹת וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ שֶׁל אֲזַמְּרָה הַנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת לִי גִּלְעָד לִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם וְכוּ'. 'גִּלְעָד' בְּחִינַת רְפוּאָה, בְּחִינַת רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ, בִּבְחִינַת הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד אִם רוֹפֵא אֵין שָׁם. 'לִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם', כִּי עַל-יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ שֶׁל מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל שֶׁל אַיֵּה וַאֲזַמְּרָה שֶׁזָּכָה יוֹסֵף לִקְרוֹת בָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים עַל שֵׁם זֶה עַל שֶׁזָּכָה בְּמִצְרַיִם בִּמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים כָּאֵלּוּ לִמְצֹא אֶת ה' יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי אֵלּוּ הַשְּׁתֵּי בְּחִינוֹת עִקַּר רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת לִי גִּלְעָד כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ, "מָעֹז רֹאשִׁי", כִּי עַל-יְדֵי זֶה עִקַּר הַמָּעֹז וְהַהִתְחַזְּקוּת שֶׁל הָרֹאשׁ וְהַדַּעַת שֶׁלֹּא יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ, 'יְהוּדָה מְחוֹקְקִי'. כִּי יְהוּדָה בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא יִגְמֹר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי דְּרָכִים אֵלּוּ וְעָלָיו נֶאֱמַר, "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו", שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת רַגְלִין כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת עִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, אַף-עַל-פִּי-כֵן יִמְצָא גַּם שָׁם בְּחִינַת חֲקִיקָה וּרְשִׁימוּ טוֹבָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצְאִין בָּהֶם תָּמִיד אֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵם בִּבְחִינַת רַגְלִין כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת יְהוּדָה מְחוֹקְקִי וְכַנַּ"ל, כִּי יְהוּדָה וְיוֹסֵף הֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, שֶׁהֵם יְתַקְּנוּ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל וְיָשִׁיבוּ אֶת כֻּלָּם לַה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר הָרְפוּאָה וְהַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְכַנַּ"ל:
וְכָל הַגָּלֻיּוֹת, מִצְרַיִם וְכֵן כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁמְּכֻנִּים בְּשֵׁם מִצְרַיִם, (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר), כֻּלָּם הֵם בִּבְחִינָה זֹאת. מַה שֶּׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת לְהַעֲלִים אֶת הַטּוֹב שֶׁבְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי הָרַע הַחוֹפֶה עָלָיו וּלְהַגְבִּיר עָלָיו מָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת כְּדֵי לְלָכְדוֹ בְּרִשְׁתָּם חַס וְשָׁלוֹם, עַל-יְדֵי זֶה, (כַּמְבֹאָר סִימָן כד) בְּהַתּוֹרָה "אֶמְצָעִיתָא דְּעָלְמָא", שֶׁעִקַּר גָּלוּת הַשְּׁכִינָה הִיא כְּשֶׁהָעַצְבוּת מִתְגַּבֶּרֶת עַל יִשְׂרָאֵל וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה הִיא כְּשֶׁה' יִתְבָּרַךְ מִתְעוֹרֵר בְּרַחֲמָיו וְנוֹתֵן בְּלֵב הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיִּסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וְיִשְׁתַּדֵּל בְּתִקּוּנָם לְהַחֲזִירָם לַה' יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי זֶה וְכַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת כָּל פָּרָשַׁת שְׁמוֹת שֶׁמְּדַבֵּר מִתֹּקֶף גָּלוּת מִצְרַיִם וּמִגְּאֻלָּתָם עַל-יְדֵי מֹשֶׁה. וְהַכֹּל הוּא בִּבְחִינָה הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף. יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא נְקֻדָּה הַכְּלָלִית שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבְּכָל אֶחָד, (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר) וּבְכָל יְמֵי הַגָּלֻיּוֹת, שֶׁכֻּלָּם מְכֻנִּים בְּשֵׁם מִצְרַיִם, בְּכָל פַּעַם הוּא בְּחִינַת וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ וְכוּ', כִּי בְּכָל פַּעַם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו מֵחָדָשׁ וְהוּא נִקְרָא מֶלֶךְ, בְּחִינַת מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל. וּמִמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הַהִתְנַגְּדוּת וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁל הַמּוֹנְעִים וְהַחוֹלְקִים הָעוֹמְדִים בְּכָל פַּעַם, כִּי לֹא אֶחָד בִּלְבַד עוֹמֵד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל פַּעַם עוֹמְדִים עָלֵינוּ בִּבְחִינַת וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ. חַד אָמַר, חָדָשׁ מַמָּשׁ. וְחַד אָמַר, שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ גְּזֵרוֹתָיו. וּשְׁנֵיהֶם אֱמֶת. שֶׁעוֹמְדִים בְּכָל פַּעַם חוֹלְקִים וּמוֹנְעִים חֲדָשִׁים מַמָּשׁ וְגַם נִתְחַדְּשִׁין גְּזֵרוֹתָיו, שֶׁבְּכָל פַּעַם גּוֹזְרִים וְאוֹמְרִים דִּבּוּרִים רָעִים חֲדָשִׁים, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הָאֱמֶת שֶׁרוֹצִים לִמְנֹעַ וּלְהַפִּיל אֶת הָאָדָם עַל-יְדֵי זֶה מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ'. וְזֶהוּ 'אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף', עָשָׂה אֶת עַצְמוֹ כְּלֹא יָדַע. שֶׁעוֹשִׂים אֶת עַצְמָם כְּאִלּוּ לֹא יָדְעוּ כְּלָל אֶת מַעֲלוֹת הַצַּדִּיק בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא כְּלַל הַטּוֹב שֶׁהִכְנִיס כָּל כָּךְ טוֹב בְּיִשְׂרָאֵל וְהֵם רוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר לְבִלְבּוּלִים חֲדָשִׁים לְהַפִּיל אֶת כָּל אֶחָד חַס וְשָׁלוֹם, לְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הָרַע לֹא עַל הַטּוֹב מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְהֵפֶךְ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ, "וַיַּעֲבִידוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ". שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא, בְּחִינַת מִצְרַיִם, מַעֲבִידִים בִּכְבֵדוּת גָּדוֹל מְאֹד עַל-יְדֵי רִבּוּי הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת. וְזֶהוּ בְּחִינַת בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה, בְּקֻשְׁיָא בְּחֹמֶר הִלְכְתָא וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַכֹּל מֵחֲמַת הַמָּרָה שְׁחוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה אֵין יְכוֹלִין לֹא לִלְמֹד וְלֹא לְהִתְפַּלֵּל וְכָל מַה שֶּׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה קָשֶׁה וְכָבֵד וְחָמוּר עָלָיו מְאֹד, כִּי הֵם מְמָרְרִים אֶת הַחִיּוּת מַמָּשׁ, כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ. וְזֶהוּ, "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדוֹת הָעִבְרִיּוֹת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה". מְיַלְּדוֹת הָעִבְרִיּוֹת זֶה בְּחִינַת צַדִּיקֵי הַדּוֹר שֶׁעוֹסְקִים לְהוֹלִיד בְּיִשְׂרָאֵל תּוֹלָדוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁהֵם תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּי עִקַּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים הוּא מַעֲשִׂים טוֹבִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְזֶהוּ, אֲשֶׁר שֵׁם אַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שִׁפְרָה, שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת הַוָּלָד. פּוּעָה, שֶׁפּוֹעָה וּמְדַבֶּרֶת וְהוֹגָה לַוָּלָד כְּדֶרֶךְ הַנָּשִׁים הַמְפַיְּסוֹת תִּינוֹק הַבּוֹכֶה, הַיְנוּ בְּחִינָה הַנַּ"ל. מַה שֶּׁהַצַּדִּיקִים מְחַזְּקִים אֶת יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי הַדְּרָכִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל וּמְשַׁפְּרִין אוֹתָם עַל-יְדֵי שֶׁמּוֹצְאִין בָּהֶם גַּם עַתָּה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי. וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם. וְזֶהוּ בְּחִינַת שִׁפְרָה, שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת פּוּעָה, שֶׁפּוֹעָה וְהוֹגָה וּמְדַבֶּרֶת לַוָּלָד כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּפַיְּסִין תִּינוֹק וְכוּ', כִּי כֵן הוּא מַמָּשׁ עִסְקֵי הַצַּדִּיקִים עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁפּוֹעִין וְהוֹגִין וּמְדַבְּרִין עִמָּהֶן וְשׁוֹרְקִין וּמְצַפְצְפִין וּמְרַמְּזִין אֲלֵיהֶם לְחַזְּקָם לְעוֹרְרָם וּלְהַגְבִּיהָם וְלַהֲרִימָם מִכָּל מִינֵי נְפִילוֹת וִירִידוֹת וְהַשְׁלָכוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁיִּזָּרְזוּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת לְהִתְעוֹרֵר מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת ה' בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכְלוּ לַחֲטֹף. וְהוּא מַמָּשׁ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּפַיְּסִין תִּינוֹק הַבּוֹכֶה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פּוּעָה כַּנַּ"ל. וְהַדְּבָרִים מוּבָנִים לְכָל אֶחָד לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ רַחֲמָנוּת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת עָלֵינוּ אֲשֶׁר עַל יָדָם ה' יִתְבָּרַךְ מְחַזֵּק וּמְנַחֵם אוֹתָנוּ בִּבְחִינַת כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם וְכוּ'. וּפַרְעֹה הָרָשָׁע, שֶׁהוּא הַסִּטְרָא אָחֳרָא, הוּא הַהֵפֶךְ מִכָּל זֶה שֶׁרוֹצֶה רַק לְהַגְבִּיר הָרַע חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אָמַר לַמְיַלְּדוֹת הָעִבְרִיּוֹת אֲשֶׁר שֵׁם וְכוּ', שֶׁגּוֹזֵר עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת בְּהֵפֶךְ מִזֶּה חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶהוּ, "אִם בֵּן הוּא וַהֲמִיתֶּן אֹתוֹ אִם בַּת הִוא וָחָיָה". כִּי בֵּן הוּא בְּחִינַת יִשּׁוּב הַדַּעַת, סִטְרָא דִּדְכוּרָא שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַטּוֹב וְהוּא רוֹצֶה לְהָמִית וּלְהַשְׁפִּיל הַטּוֹב בְּחִינַת בֵּן וּלְהַחֲיוֹת סִטְרָא דְּנוּקְבָא, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הָרַע וְהַדִּינִים, כִּי הוּא בְּחִינַת דַּעַת שֶׁאֵינוֹ מְיֻשָּׁב, בְּחִינַת עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה שֶׁרוֹצֶה לְהַגְבִּיר הָרַע עַל הַטּוֹב, לְהַפִּיל עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה עַל כָּל אֶחָד שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִכָּר הַטּוֹב שֶׁבּוֹ וּלְהָמִית אוֹתוֹ עַל-יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ הַמְיַלְּדוֹת לֹא שָׁמְעוּ אֵלָיו וְלֹא עָשׂוּ כִּדְבַר פַּרְעֹה, "וַתְּחַיֶןָ אֶת הַיְלָדִים", שֶׁעָסְקוּ רַק לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הַיְלָדִים, שֶׁהֵם בְּנֵי הַנְּעוּרִים הָרוֹצִים לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, שֶׁצְּרִיכִין רַק לְהַחֲיוֹתָם וּלְחַזְּקָם בְּכָל מִינֵי חִיּוּת וְהִתְחַזְּקוּת עַל-פִּי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל וְעַל-פִּי שְׁאָרֵי דְּרָכִים קְדוֹשִׁים שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת וַתְּחַיֶןָ אֶת הַיְלָדִים כַּנַּ"ל:
וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה הִיא עַל-יְדֵי זֶה, עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ לְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב, בִּבְחִינַת רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, רָאֹה רָאִיתִי, שְׁנֵי רְאִיּוֹת רוֹאֶה אֲנִי שֶׁסּוֹפָן לַחֲטֹא וְאַף-עַל-פִּי-כֵן רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי מִסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב שֶׁבָּהֶן וְאֵינִי מִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הָרַע שֶׁבָּהֶן וְעַל-יְדֵי זֶה הֵם רְאוּיִים לַגְּאֻלָּה וְכַנַּ"ל. וְכָל הַוִּכּוּחַ שֶׁהָיָה בֵּין ה' יִתְבָּרַךְ וּבֵין מֹשֶׁה בְּמַרְאֵה הַסְּנֶה הַכֹּל הָיָה בְּעִנְיָן זֶה, כִּי עִנְיָן זֶה לְחַפֵּשׂ תָּמִיד הַטּוֹב שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וּלְלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת תָּמִיד הוּא עִנְיָן גָּבֹהַּ וְעָמֹק מְאֹד מְאֹד. וְיֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה מַדְרֵגוֹת רַבּוֹת בֵּין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה. וְעַל-כֵּן גַּם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ טוֹב, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מִתְּחִלָּה עַד הֵיכָן מַגִּיעַ רַחֲמָנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל-כֵּן לֹא הָיָה רוֹצֶה לֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ, כִּי רָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יְקַלְקְלוּ הַרְבֵּה, אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ טָעַן עִמּוֹ הַרְבֵּה, שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא רוֹצֶה לְגָאֳלָם, כִּי הוּא מִסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת אוֹת הַמַּטֶּה שֶׁהֶרְאָה לוֹ, שֶׁרָמַז לוֹ שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְכַמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י, כִּי הֶרְאָה לוֹ שֶׁבְּקַל חוֹזֵר וְנִתְהַפֵּךְ הַנָּחָשׁ לְמַטֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ וְכוּ' וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ". שֶׁרָמַז לוֹ שֶׁגַּם בְּתֹקֶף זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ יְכוֹלִין לֶאֱחֹז בְּאֵיזֶה קָצֶה, לִמְצֹא שָׁם אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה וְעַל-יְדֵי זֶה נִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה מִנָּחָשׁ לְמַטֶּה בִּבְחִינַת וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ וְכַנַּ"ל:
וְנַחֲזֹר לְעִנְיַן תְּחוּמִין, כִּי בְּחֹל יֵשׁ בֵּרוּרִים. וְעַל-כֵּן יֵשׁ בּוֹ כָּל הַל"ט מְלָאכוֹת וּנְסִיעוֹת לַדְּרָכִים בִּשְׁבִיל בֵּרוּרִים, אֲבָל בְּשַׁבָּת הַשְּׁכִינָה שׁוֹבֶתֶת וְאֵין בּוֹ בֵּרוּר עַל-כֵּן בְּטֵלִים בּוֹ כָּל הַל"ט מְלָאכוֹת וְכָל הַדְּרָכִים, (כַּמּוּבָא מִזֶּה בְּהַתּוֹרָה "הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ" סִימָן נט). וְכָל הַבֵּרוּרִים שֶׁל יְמֵי הַחֹל שֶׁמְּבָרְרִים הַטּוֹב מֵהָרַע וּמְלַקְּטִים וּמַעֲלִים נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, הוּא נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם. וְהָעִקָּר נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי שְׁנֵי הַדְּרָכִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲזַמְּרָה וְאַיֵּה הַנַּ"ל, שֶׁעַל-יְדֵי הַדְּרָכִים הַלָּלוּ מְבַטְּלִין כָּל מִינֵי קְלִפּוֹת וְסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים בִּשְׁתֵּי מִינֵי קְלִפּוֹת, שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירַת כֵּלִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַרְבֵּה. וְהַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי שֶׁשָּׁם פָּנוּי מֵאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי, כִּבְיָכוֹל, שֶׁשָּׁם אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל כִּי אִם עַל-יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, כַּמּוּבָא כָּל זֶה בְּהַתּוֹרָה בֹּא אֶל פַּרְעֹה (עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב). וְאַף-עַל-פִּי שֶׁשָּׁם נֶאֱמַר לְעִנְיַן חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת שֶׁל הַפִּלוֹסוֹפִין וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים, אַךְ גַּם כָּל שְׁאָרֵי הַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא נִמְשָׁךְ מִשְּׁנֵי מִינִים הַנַּ"ל, כִּי עִקַּר כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע נִמְשָׁךְ מִכְּפִירוֹת, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַבֵּרוּר נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּי עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְכֵן כָּל אֶחָד עַל-יְדֵי חֲטָאָיו נָפְלוּ כַּמָּה נִיצוֹצוֹת בֵּין הַקְּלִפּוֹת וּכְמוֹ כֵן נוֹפֵל דַּעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ לְכַמָּה מִינֵי הִרְהוּרִים וּבִלְבּוּלִים עַד שֶׁיֵּשׁ לִפְעָמִים שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עָלָיו כָּל כָּךְ עַד שֶׁבָּאִים עָלָיו הִרְהוּרִים וּבִלְבּוּלִים הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי שֶׁמִּשָּׁם כָּל בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מֵחָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל. וְלָצֵאת וְלַעֲלוֹת מִשָּׁם כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיָּרַד וְנָפַל לְשָׁם עַל-יְדֵי פְּגָמָיו וְקִלְקוּלָיו אִי אֶפְשָׁר לָצֵאת מִשָּׁם כִּי אִם עַל-יְדֵי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל, הַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁמְּחַפְּשִׂין וּמוֹצְאִין הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲזַמְּרָה הַנַּ"ל, עַל-יְדֵי זֶה מְבָרְרִין הַטּוֹב מֵהַקְּלִפּוֹת שֶׁיּוֹנְקִים מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים שֶׁשָּׁם יֵשׁ כַּמָּה טוֹב וְנִיצוֹצוֹת רַק צְרִיכִים בֵּרוּר גָּדוֹל וְהַבֵּרוּר נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם, עַל-יְדֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁל אֲזַמְּרָה הַנַּ"ל. אֲבָל לִפְעָמִים מִתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא יוֹתֵר עַד שֶׁבָּאִים עָלָיו בִּלְבּוּלִים וְהִרְהוּרִים וְכוּ' הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים הַנַּ"ל. וְאָז אֵין תַּקָּנָה כִּי אִם עַל-יְדֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁל בְּחִינַת אַיֵּה הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַיֵּה וְכוּ' וְכַנַּ"ל וְכָל יְמֵי הַחֹל נַעֲשִׂים כָּל הַבֵּרוּרִים עַל-יְדֵי שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ הַנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁבִּימֵי הַחֹל יֵשׁ אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּיוֹתֵר, עַל-כֵּן צְרִיכִים יְגִיעוֹת וּטְרָחוֹת שֶׁל הַל"ט מְלָאכוֹת וּנְסִיעוֹת לַדְּרָכִים בִּשְׁבִיל בֵּרוּרִים אֵלּוּ. וְכָל הַבֵּרוּרִים נַעֲשִׂים בְּכֹחַ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, כִּי בְּשַׁבָּת אֵין בֵּרוּר, רַק הַכֹּחַ שֶׁל כָּל הַבֵּרוּרִים שֶׁל כָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, הַכֹּל הוּא בְּכֹחַ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת. וְכֵן אֵין נִשְׁלָם הַתִּקּוּן שֶׁל הַבֵּרוּרִים שֶׁל יְמֵי הַחֹל וְאֵין הַקְּדֻשָּׁה הַמִּתְבָּרֶרֶת חוֹזֶרֶת וְעוֹלָה לִמְקוֹמָהּ בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁמַּגִּיעַ הַשַּׁבָּת, שֶׁאָז במעלי שַׁבָּתָא, בִּכְנִיסַת שַׁבַּת קֹדֶשׁ, סַלְקִין וְעוֹלִין כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבֵּרְרוּ בִּימֵי הַחֹל, כַּמּוּבָן כָּל זֶה בְּכַוָּנַת הָאֲרִ"י זַ"ל , (אַךְ שָׁם מְבֹאָר בְּדֶרֶךְ סוֹד וַאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים בְּדֶרֶךְ שֶׁיּוּכַל כָּל אָדָם לְהָבִין מֵהֶם עֵצוֹת וְהִתְחַזְּקוּת לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא). וְעַל-כֵּן אָסוּר בְּשַׁבָּת לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ כִּי אִם תְּחוּם שַׁבָּת שְׁנֵי אֲלָפִים אַמָּה, כִּי אֵין בֵּרוּר אָז, כִּי אָז מְאִירַת שֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם, אֲזַמְּרָה וְאַיֵּה, כַּמְבֹאָר לְעֵיל. כִּי אָז בְּשַׁבָּת הוּא חֶסֶד גָּדוֹל וּמֵאִיר רַק הַטּוֹב שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, שְׁחוֹרָה אֲנִי-בִּימֵי הַחֹל, וְנָאוָה אֲנִי-בְּשַׁבָּת כַּנַּ"ל. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ שֶׁל אֲזַמְּרָה כַּנַּ"ל. וְכֵן מֵאִיר אָז בְּחִינַת אַיֵּה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁנֵי אַלְפִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי אֲלָפִים אַמָּה שֶׁל תְּחוּם שַׁבָּת שֶׁאָסוּר לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ כִּי אִם בְּתוֹךְ שְׁנֵי הָאֲלָפִים אַמָּה הָאֵלּוּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי אַלְפִין הַנַּ"ל, אֲבָל חוּץ לִתְחוּם זֶה אָסוּר לָצֵאת בְּשַׁבָּת, כִּי אָז אֵין בֵּרוּר כַּנַּ"ל, כִּי בְּחֹל יֵשׁ גָּלוּת וְטִלְטוּל וּצְרִיכִים לִפְעָמִים לָצֵאת לְדֶרֶךְ רָחוֹק כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְבָרֵר בֵּרוּרִים בִּשְׁתֵּי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁמְּקֹרָב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת בְּיוֹתֵר וּכְפִי מַה שֶּׁמַּמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת שַׁבָּת בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ כֵן אֵין צָרִיךְ לְטַלְטֵל עַצְמוֹ בִּדְרָכִים הַרְבֵּה בִּימֵי הַחֹל, כִּי נִתְתַּקֵּן הַכֹּל בְּבֵיתוֹ בְּכֹחַ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהִוא קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים שֶׁמַּמְשִׁיכִין וּמְאִירִין שְׁתֵּי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל. וְכָל אֶחָד כְּפִי רִחוּקוֹ כֵּן צָרִיךְ יְגִיעוֹת יוֹתֵר בְּל"ט מְלָאכוֹת וְטִלְטוּלִים בַּדְּרָכִים. וְגַם בָּזֶה יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת, כִּי יֵשׁ שֶׁמְּיַגֵּעַ עַצְמוֹ וּמְטַלְטֵל עַצְמוֹ בַּדְּרָכִים, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים מְתַקֵּן בָּזֶה עַל-יְדֵי שֶׁעוֹשֶׂה הַמַּשָּא וּמַתָּן וְהָעֵסֶק בֶּאֱמוּנָה וְנוֹסֵעַ בַּדֶּרֶךְ בְּכַשְׁרוּת כָּרָאוּי לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי, אֲבָל יֵשׁ שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו הָרַע שֶׁסְּבִיב הַטּוֹב שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵר עַל-יְדֵי הַדֶּרֶךְ וְהַמַּשָּא וּמַתָּן עַד שֶׁמְּקַלְקֵל יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְכֵן יֵשׁ בָּזֶה אֲלָפִים וְרִבְבוֹת בְּחִינוֹת וְשִׁנּוּיִים בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כִּי כָּל עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו הִוא בְּעִנְיָן זֶה בְּעִנְיַן הַבֵּרוּרִים הַנַּ"ל, עַל-כֵּן הַכֹּל צְרִיכִין לְמָארֵי חיטייא, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל הַכֹּל יְכוֹלִין לְבָרֵר וּלְתַקֵּן עַל-יְדֵי בְּחִינַת שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל, שֶׁעִקַּר הֶאָרָתָם נִמְשָׁךְ בְּשַׁבָּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּחוּם שַׁבָּת אַלְפַּיִם אַמָּה כַּנַּ"ל. וּמִשָּׁם מַמְשִׁיכִין הַקְּדֻשָּׁה לְכָל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל לְעוֹרֵר וּלְחַזֵּק אֶת כָּל אֶחָד תָּמִיד עַל-יְדֵי שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה לֹא יֵצֵא מִתְּחוּם וּגְבוּל הַקְּדֻשָּׁה לְעוֹלָם וְכַנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת עֵרוּבֵי תְּחוּמִין שֶׁמִּמָּקוֹם שֶׁמַּנִּיחִין סְעֻדַּת שַׁבָּת, מִשָּׁם מַתְחִיל הַתְּחוּם שַׁבָּת, כִּי כָּל הַבֵּרוּרִים שֶׁל יְמֵי הַחֹל שֶׁבִּשְׁבִילָם צְרִיכִין טִלְטוּלִים לַדְּרָכִים כַּנַּ"ל, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה. בִּבְחִינַת כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ, כִּי עִקַּר חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַחֲטָאִים שֶׁבִּשְׁבִילָם צְרִיכִין כָּל הַבֵּרוּרִים. עִקַּר הַחֵטְא הָיָה בָּאֲכִילָה שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִגְזַר בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין יְגִיעוֹת הַל"ט מְלָאכוֹת וְטִלְטוּלִים לַדְּרָכִים וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת מִשְּׁנֵי מִינֵי קְלִפּוֹת עַל-יְדֵי שְׁנֵי הַדְּרָכִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן בַּחֹל צְרִיכִין יְגִיעָה גְּדוֹלָה שֶׁתִּהְיֶה הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, עַל-כֵּן אֵין לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילָה בַּחֹל, אֲבָל בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ אָז הָאֲכִילָה כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "שָׁאֲלוּ וְכוּ'" (בְּלִקּוּטֵי א בְּסִימָן נז וּבְהַתּוֹרָה "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח" בְּסִימָן רעז). כִּי אָז בְּשַׁבָּת מְאִירִים שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל בְּהֶאָרָה נִפְלָאָה כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי זֶה מִתְבַּטְּלִים הַקְּלִפּוֹת וְעַל-כֵּן הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה. וְאָז מִצְוָה גְּדוֹלָה לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילַת שַׁבָּת כַּאֲשֶׁר הִזְהִיר אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּרְבִּין בַּאֲכִילַת שַׁבָּת מִתְתַּקְּנִין וּמְאִירִים יוֹתֵר שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל בִּבְחִינַת דּוֹק בככי וְתִשְׁכַּח בנגרי, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּסִימָן רע"ו הַנַּ"ל לְעִנְיַן הַדְּרָכִים שֶׁעוֹשֶׂה הַצַּדִּיק וְכוּ' וְכֵן הַדֶּרֶךְ שֶׁל הַמִּצְוֹת שֶׁל כָּל אָדָם שֶׁעוֹלִין בְּשַׁבָּת, עַיֵּן שָׁם, שֶׁכָּל זֶה הֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל, כַּמּוּבָן לְעֵיל, כִּי מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁבְּשַׁבָּת עוֹלָה הַמִּצְוָה בִּבְחִינַת וַיָּשֶׂם לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו וְכוּ', זֶהוּ בְּחִינַת דֶּרֶךְ שֶׁל אֲזַמְּרָה הַנַּ"ל. וְכֵן בְּחִינַת אַיֵּה הַנַּ"ל הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסוֹף הַתּוֹרָה "אַיֵּה" אוֹ כְּשֶׁהוֹלְכִים בַּדְּרָכִים בְּרוּחָנִיּוּת. נִמְצָא, שֶׁשְּׁתֵֶּי הַתּוֹרוֹת הַנַּ"ל שֶׁל אֲזַמְּרָה וְאַיֵּה הֵם בְּחִינַת דְּרָכִים מַמָּשׁ שֶׁעוֹשֶׂה הַצַּדִּיק בִּמְקוֹם תֹּהוּ וּמִדְבָּר כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַכֹּל לֵילֵךְ בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב עַל יָדָם לַה' יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם. וְאֵלּוּ הַדְּרָכִים נִתְתַּקְּנִים עַל-יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִמְשֶׁכֶת עִקַּר הַשִּמְחָה שֶׁל שַׁבָּת בִּבְחִינַת אֵין טוֹב בָּאָדָם כִּי אִם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ בְּשַׁבָּתוֹת וְיוֹם טוֹב, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְכַמּוּבָן בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעֵת שֶׁגִּלָּה הַתּוֹרוֹת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת שַׁבָּת מַמְשִׁיכִין עַל-יְדֵי עֹנֶג וְשִׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת. וְעַל-כֵּן הִזְהִיר אָז מְאֹד לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילַת שַׁבָּת וּלְהִתְעַנֵּג בְּכָל הַתַּעֲנוּגִים וְהָעִקָּר לְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחָה בְּשַׁבָּת וְעַל-יְדֵי זֶה מְאִירִין בְּיוֹתֵר עָלָיו שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל, שֶׁעִקַּר הֶאָרָתָם בְּשַׁבָּת. וְעַל-כֵּן מִמָּקוֹם שֶׁמַּנִּיחִין סְעֻדַּת שַׁבָּת מִשָּׁם מַתְחִיל תְּחוּם שַׁבָּת אַלְפַּיִם אַמָּה, כִּי עִקַּר תְּחוּם שַׁבָּת אַלְפַּיִם אַמָּה. שֶׁהוּא הֶאָרַת שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי סְעֻדּוֹת שַׁבָּת כַּנַּ"ל:
וּלְבָאֵר הָעִנְיָן יוֹתֵר, כִּי עִקָּר הוּא הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַיִּחוּד שֶׁמְּיַחֲדִין וּמְחַבְּרִין כָּל הַמַּאֲמָרוֹת בְּהַמַּאֲמָר סָתוּם-בְּרֵאשִׁית שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין הַכֹּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלַל הַיִּחוּדִים, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ אֲכִילַת שַׁבָּת, כִּי הָאֲכִילָה מְחַבֶּרֶת הַגּוּף עִם הַנֶּפֶשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יִחוּד וְחִבּוּר וּכְלָלִיּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת בַּה' יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ לְגַבֵּי הַגּוּף שֶׁמְּחַיֶּה וּמְקַיֵּם אוֹתוֹ. הוּא בְּחִינַת הַחִיּוּת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם כָּל הָעוֹלָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הָנֵי ה' בָּרְכִי נַפְשִׁי כְּנֶגֶד מִי וְכוּ' מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָן אֶת כָּל הָעוֹלָם אַף הַנֶּפֶשׁ זָנָה אֶת הַגּוּף מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָלֵא כָּל הָעוֹלָם וְכוּ' וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת נַעֲשֶׂה יִחוּד גָּדוֹל, עַל-יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה, (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַתּוֹרָה "וַיַּסֵּב וְכוּ'" בְּלִקּוּטֵי א סִימָן סב). כִּי זֶהוּ כְּלַל כָּל הַיִּחוּדִים כְּשֶׁמְּחַבְּרִין וּמְיַחֲדִין כָּל הָעוֹלָמוֹת בְּשֹׁרֶשׁ חִיּוּתָם, שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינָה הַנַּ"ל שֶׁנִּכְלָלִין וְנִתְיַחֲדִין כָּל הַמַּאֲמָרוֹת הַמִּתְגַּלִּים בְּרֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה שֶׁהִוא בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית מַאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל, כִּי עִקַּר יְנִיקַת הַקְּלִפּוֹת הוּא מִבְּחִינַת פֵּרוּד חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹשִׂין פֵּרוּד וְאֵין מַאֲמִינִים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם הַכֹּל וּמַנְהִיג הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל הוּא בְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם בְּחִינַת אַיֵּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג וְלִתְפֹּס בַּמֹּחַ כְּלָל, עַל-כֵּן הֵם יוֹנְקִים מִשָּׁם מִגֹּדֶל הַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה. וּמִשָּׁם בָּאִים כָּל הַכְּפִירוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים וְהַפִּלּוֹסוֹפִים הַהוֹלְכִים אַחַר דַּעְתָּם הַנְּבוֹכָה, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּמֹחַ וּבְדַעַת כְּלָל אֵיךְ כָּל הָעוֹלָמוֹת נִמְשָׁכִין וּמִתְנַהֲגִים וּמִתְקַיְּמִים עַל-יְדֵי סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל כִּי אִם עַל-יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עוֹבְרִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל עִבְרִיִּים, (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "בֹּא אֶל פַּרְעֹה" סִימָן סד, עַיֵּן שָׁם). אֲבָל אֵלּוּ הַהוֹלְכִים אַחַר דַּעְתָּם וְחָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה הֵם בָּאִים לִכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵחָלָל הַפָּנוּי וּמִשְּׁבִירַת כֵּלִים. וְעִקָּרָם נִמְשָׁךְ מֵחָלָל הַפָּנוּי, כִּי גַּם הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּפִירוֹת הַבָּאִים מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, שָׁרְשָׁם גַּם כֵּן מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, כִּי אִם לֹא הָיָה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי לֹא הָיָה שַׁיָּךְ רִבּוּי אוֹר כְּלָל, אַךְ חָלָל הַפָּנוּי הָיָה מֻכְרָח לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְתֵכֶף שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל שֹׁרֶשׁ אֲחִיזַת הַסִּיגִים שֶׁמִּשָּׁם נִתְגַּלְגֵּל שֶׁהָיָה שְׁבִירַת כֵּלִים, כַּמּוּבָן כָּל זֶה בַּכְּתָבִים. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַלִּמּוּד שֶׁל אַיֵּה הַנַּ"ל. לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד כַּנַּ"ל, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם שָׁם נֶעְלָם ה' יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ בִּמְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד הַנִּמְשָׁכִין מֵחָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל וּמְחַפְּשִׂין וּמְבַקְּשִׁין גַּם שָׁם אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ עַל-יְדֵי זֶה עוֹלִין בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה לִבְחִינַת אַיֵּה, בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית-מַאֲמָר סָתוּם, וְחוֹזְרִין וּמַעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין כָּל הַחִיּוּת שֶׁל כָּל מְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד לַה' יִתְבָּרַךְ וְעַל-יְדֵי זֶה נִתְיַחֲדִין כָּל הַמַּאֲמָרוֹת שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הָעוֹלָמוֹת בְּשָׁרְשָׁן בְּהַמַּאֲמָר סָתוּם, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד כְּשֶׁמַּעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין לְמַעְלָה הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁכֻּלָּם יָשׁוּבוּ לַה' יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ בַּכַּוָּנוֹת שֶׁבְּכָל הַיִּחוּדִים צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת הַחִיּוּת מֵהַקְּלִפּוֹת, הַיְנוּ כַּנַּ"ל וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, אֲבָל מֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַם בַּאֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, עַל-יְדֵי זֶה הִמְשִׁיךְ סִטְרָא דְּמוֹתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת". שֶׁהוּא פֵּרוּד בֵּין הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר הָאֲכִילָה בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁתּוּכַל לְחַבֵּר הַנֶּפֶשׁ עִם הַגּוּף שֶׁיִּחְיֶה לְעוֹלָם, כִּי עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַאֲכִילָה כָּזֹאת מֵחֲמַת שֶׁנִּתְעָרֵב פְּסֹלֶת הַרְבֵּה בְּהָאֲכִילָה מֵחֲמַת חֶטְאוֹ, עַל-כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיָּמוּת הָאָדָם וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי פְּגַם הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה וְכוּ'". וְעִקַּר תִּקּוּנוֹ לְאַחַר מִיתָתוֹ הוּא עַל-יְדֵי שֶׁעוֹלָה נִשְׁמָתוֹ לִבְחִינַת מַאֲמָר סָתוּם וּמִשָּׁם חוֹזֵר וּמַמְשִׁיךְ חִיּוּת חָדָשׁ לְהַחֲיוֹת הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת עַד שֶׁיַּעַמְדוּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים לִחְיוֹת חַיִּים נִצְחִיִּים. וְכָל אֶחָד כְּפִי מַעֲשָׂיו כֵּן זוֹכֶה לָזֶה, כִּי צַדִּיק שֶׁבִּטֵּל גּוּפוֹ בְּחַיָּיו וְזָכָה לַעֲלוֹת לִבְחִינַת אַיֵּה בַּחַיִּים חִיּוּתוֹ בְּעוֹדוֹ בְּגוּפוֹ הוּא אֵינוֹ מֵת כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי מִיתָתוֹ הִוא רַק בְּחִינַת בִּטּוּל שֶׁמְּבַטֵּל עַצְמוֹ בְּבִטּוּל נִפְלָא כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה לְמַאֲמָר סָתוּם בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא וְכוּ'. כְּדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ מִשָּׁם חִיּוּת חָדָשׁ וְנִפְלָא לְתַקֵּן כָּל הַנְּפָשׁוֹת כֻּלָּם, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק צָרִיךְ לִסְבֹּל צַעַר כְּפִי מַעֲשָׂיו בַּגֵּיהִנֹּם וְכַיּוֹצֵא עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְשָׁם וְהַכֹּל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ אִם לֹא זָכָה לְהֵטִיב מַעֲשָׂיו בִּשְׁלֵמוּת בְּחַיָּיו, אֲבָל זָכָה עַל כָּל פָּנִים לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִדְרֹשׁ תָּמִיד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא גַּם כֵּן טוֹבָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה לְנַפְשׁוֹ וְגוּפוֹ, כִּי עַל-יְדֵי זֶה זוֹכֶה גַּם אַחַר מִיתָתוֹ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ וְלֹא יוּכְלוּ לְהַטְעוֹתוֹ עַל-יְדֵי עוֹלַם הַתֹּהוּ מֵאַחַר שֶׁגַּם שָׁם יְבַקֵּשׁ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ, עַל-כֵּן בְּקַל יוּכַל לָשׁוּב לִמְקוֹם מְנוּחָתוֹ וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְכַנַּ"ל:
וְכָל יְמֵי חַיֵּי הָאָדָם צָרִיךְ יְגִיעָה גְּדוֹלָה שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁיְּחַבֵּר נַפְשׁוֹ וְגוּפוֹ בִּקְדֻשָּׁה עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד הָעוֹלָמוֹת בְּשָׁרְשָׁן עַל-יְדֵי אֲכִילָתוֹ וְכַנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא אֲכִילַת שַׁבָּת, שֶׁהִוא אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאָז מִצְוָה גְּדוֹלָה לֶאֱכֹל וּלְהִתְעַנֵּג, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, כִּי אָז מְאִירִים שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל וְאָז נַעֲשִׂים כָּל הַיִּחוּדִים שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת וְהַמַּאֲמָרוֹת מִתְיַחֲדִים בְּשָׁרְשָׁם בִּבְחִינַת מַאֲמָר סָתוּם שֶׁמֵּאִיר אָז בְּהֶאָרָה נִפְלָאָה וְכַמְבֹאָר בְּהַמַּאֲמָר "כְּגַוְנָא וְכוּ'" רָזָא דְּשַׁבָּת. מִנִּפְלְאוֹת הַיִּחוּדִים שֶׁמִּתְיַחֲדִים בְּשַׁבָּת. וְעַל-כֵּן אָז הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה נִפְלָאָה וְעַל-יְדֵי הָאֲכִילָה עִקַּר הַיִּחוּד כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי סְעֻדַּת שַׁבָּת עוֹשִׂין עֵרוּבֵי תְּחוּמִין. כִּי מֵאֲכִילַת וּסְעֻדַּת שַׁבָּת, מִשָּׁם נִמְשָׁכִין וּמְאִירִין אַלְפַּיִם אַמָּה תְּחוּם שַׁבָּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי אַלְפִין הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ אַיֵּה וַאֲזַמְּרָה הַנַּ"ל, כִּי עִקַּר הַיִּחוּד הוּא לְיַחֵד בְּחִינַת אַלְפִין הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל, כִּי הַדֶּרֶךְ שֶׁל אֲזַמְּרָה, הִוא בְּחִינַת תִּקּוּן שְׁבִירַת כֵּלִים כַּנַּ"ל שֶׁעוֹלִים כָּל הַטּוֹב, שֶׁהֵם בְּחִינַת נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה לִמְקוֹמָם לִבְחִינַת מַאֲמָרוֹת הַמִּתְגַּלִּים שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַטּוֹב, כִּי הַמַּאֲמָרוֹת הַמִּתְגַּלִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, הֵם בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁכֻּלָּם בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל הַדֶּרֶךְ שֶׁל אַיֵּה הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא עַל-יְדֵי שֶׁעוֹלִין לִבְחִינַת אַיֵּה מַאֲמָר סָתוּם כַּנַּ"ל, הוּא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה וְגָבֹהַּ מֵהַתּוֹרָה וְהָעִקָּר לְחַבֵּר וּלְיַחֵד שְׁנֵיהֶם יַחַד וְכַנַּ"ל, לְחַבֵּר כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה כְּלָלִיּוּת הַמַּאֲמָרִים הַמִּתְגַּלִּים, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת לְחַבֵּר הַכֹּל בְּשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּרֵאשִׁית מַאֲמָר סָתוּם שֶׁאָז נִכְלָלִין וְנִתְיַחֲדִין שְׁנֵי הָאַלְפִין הַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלַל כַּוָּנוֹת הָאֲכִילָה לְיַחֵס בְּחִינַת הָאַלְפִין, (כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת), שֶׁכָּל זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת כַּנַּ"ל, כִּי שַׁבָּת, בְּחִינַת שְׁבִיתָה וְנַיְחָא שֶׁאָז הוּא יִשּׁוּב הַדַּעַת שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר, כִּי עִקַּר בְּחִינָה זֹאת לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהַכֹּל אֶחָד שֶׁכָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ כֻּלָּם אֵין לָהֶם חִיּוּת וְקִיּוּם כִּי אִם מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְבַד שֶׁהוּא סָתוּם וְנֶעְלָם מִכֹּל, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הַיִּחוּדִים. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַזֹּאת אֵין זוֹכִין כִּי אִם עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהִוא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁזּוֹכִין לְיִשּׁוּב הַדַּעַת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַמְּנוּחָה וְהַשְּׁבִיתָה שֶׁל שַׁבָּת בִּבְחִינַת מְנוּחַת שַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח וְכוּ', בְּחִינַת בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרָתָם. וּבְחִינַת יִשּׁוּב הַדַּעַת הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב וְלֹא בְּעַל פֶּה. כִּי הוּא לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ בִּבְחִינַת נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ, כַּיָּדוּעַ. וְזֶהוּ בְּחִינַת קַרְנָא דְּקַמְצָא רְכִיכָא הַנַּ"ל, בְּחִינַת רַךְ כַּקָּנֶה, בְּחִינַת הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי ה'. וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב, רַק אָנוּ צְרִיכִים לֶאֱחֹז עַצְמֵנוּ בַּאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת וְעַל יָדָם חוֹמֵל ה' יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ וּמֵאִיר עָלֵינוּ פְּעָמִים אֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּת עַל-יְדֵי בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהִוא בְּחִינַת שׁוּבָה וָנַחַת בְּחִינַת מְנוּחַת שַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת עֵרוּב לְשׁוֹן עֵרוּב מַמָּשׁ שֶׁמְּעָרְבִין וּמְחַבְּרִין וּמְיַחֲדִין עַל-יְדֵי סְעֻדַּת שַׁבָּת שֶׁמִּמֶּנָּה עוֹשִׂין הָעֵרוּבֵי תְּחוּמִין אֶת בְּחִינַת שְׁתֵּי הָאַלְפִין הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת עָלְמִין דְּאִתְגַּלְּיָן בְּעָלְמָא עִלָּאָה סְתִימָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת הַמָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַפַּרְנָסָה, כִּי עִקַּר הַמָּן נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם, בִּבְחִינַת כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא שֶׁהוּא בְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם, כִּי מְזוֹנָא לָאו בִּזְכוּתָא תַּלְיָא אֶלָּא בְּמַזָּלָא וְכוּ', שֶׁהוּא בְּחִינַת מַזָּל הָעֶלְיוֹן, כַּמּוּבָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, בְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם כַּיָּדוּעַ. וְעַל-כֵּן יָרַד לָהֶם הַמָּן עַל-יְדֵי נִסְיוֹנוֹת שֶׁהִתְלוֹנְנוּ מִקֹּדֶם וְכֵן אַחַר כָּךְ כְּשֶׁיָּרַד לָהֶם הָיוּ בּוֹ כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי וְכוּ'". וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וַיְעַנְּךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יְדָעוּן אֲבוֹתֶיךָ לְמַעַן נַסּוֹתְךָ וְכוּ'. "כִּי מִשָּׁם עִקַּר הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, הַיְנוּ מִבְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל, שֶׁמִּשָּׁם יָרַד הַמָּן לְיִשְׂרָאֵל, כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁהַמַּאֲמָר סָתוּם, מִשָּׁם עִקַּר יְנִיקַת הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא מִגֹּדֶל הַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה כַּנַּ"ל. וְהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְבַקֵּשׁ גַּם שָׁם אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת אַיֵּה וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל-יְדֵי זֶה עוֹלֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה וְכַנַּ"ל וְעַל-כֵּן מֵחֲמַת שֶׁהַמָּן שֶׁהוּא הַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ מִשָּׁם מִבְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן שָׁם עִקַּר הַנִּסָּיוֹן בְּחִינַת לְמַעַן נַסּוֹתְךָ וְכוּ', כִּי קֹדֶם שֶׁמְּקַבֵּל הַפַּרְנָסָה מִבְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל, צָרִיךְ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ אֵלּוּ מְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים שֶׁשָּׁם אֵין רוֹאִין אֶת ה' יִתְבָּרַךְ כְּלָל וּמִתְגַּבְּרִים עָלָיו קֻשְׁיוֹת וּבִלְבּוּלִים הַרְבֵּה כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן וּלְבַקֵּשׁ שָׁם דַּיְקָא אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת אַיֵּה הַנַּ"ל, עַל-יְדֵי זֶה נִתְהַפֵּךְ הַיְרִידָה לַעֲלִיָּה וְזוֹכֶה לִבְחִינַת אַיֵּה מַאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל וּמַמְשִׁיךְ מִשָּׁם הַמָּן, דְּהַיְנוּ פַּרְנָסָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם דַּיְקָא כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן קְצָתָם שֶׁלֹּא יָכְלוּ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן כָּרָאוּי נִכְשְׁלוּ וְהִתְלוֹנְנוּ עַל ה' יִתְבָּרַךְ קֹדֶם שֶׁיָּרַד לָהֶם הַמָּן, מֵחֲמַת שֶׁהִתְגַּבְּרוּ עֲלֵיהֶם הַבִּלְבּוּלִים וְהַקֻּשְׁיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהַהַעֲלָמָה שֶׁל הַמַּאֲמָר סָתוּם כַּנַּ"ל שֶׁהֻכְרְחוּ לַעֲבֹר בָּהֶם קֹדֶם יְרִידַת הַמָּן כַּנַּ"ל, אֲבָל רֹב הַכְּשֵׁרִים שָׁאֲלוּ כְּהֹגֶן שֶׁחִפְּשׂוּ וּבִקְּשׁוּ אֶת כְּבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ שָׁם כַּנַּ"ל וְעָמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן עַד שֶׁזָּכוּ שֶׁיָּרַד לָהֶם הַמָּן, מִשָּׁם דַּיְקָא מִבְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל וְגַם אַחַר שֶׁיָּרַד לָהֶם הַמָּן הָיָה לָהֶם נִסְיוֹנוֹת בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ". דְּהַיְנוּ אִם יִשְׁמְרוּ הַמִּצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בּוֹ שֶׁלֹּא יוֹתִירוּ וְכוּ', כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַמָּן, שֶׁהוּא הַפַּרְנָסָה, יוֹרֵד מִבְּחִינָה גָּבֹהַּ וְנֶעְלֶמֶת כָּל כָּךְ מִבְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁבָּא הַמָּן וְהַפַּרְנָסָה לְזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי חוֹזֵר וְנִתְעַלֵּם הָאוֹר הַנַּ"ל, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַמָּן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיגוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם דַּעַת כִּי אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, עַל-כֵּן תֵּכֶף שֶׁנִּמְשַׁךְ הַמָּן לְיוֹם רִאשׁוֹן הָיָה קָשֶׁה לָהֶם לְהַאֲמִין שֶׁיֵּרֵד גַּם בְּיוֹם שֵׁנִי, מֵאַחַר שֶׁהוּא פֶּלֶא גָּדוֹל שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת סָתוּם וְנֶעְלָם מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם מְעַקְּמִין אֶת הַלֵּב בְּכָל פַּעַם. עַל-כֵּן נִמְצְאוּ אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא עָמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן וְהוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ וּבֶאֱמֶת 'וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ וְכוּ'', כִּי שָׁלְטוּ בּוֹ הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים וְהַמְקֻלְקָלִים, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַדְּבָרִים הַנִּשְׁקָצִים וְהַנִּמְאָסִים, בְּחִינַת תּוֹלָעִים וְהִבְאִישׁ, כִּי הַמָּן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לֵירֵד כִּי אִם עַל יוֹם אֶחָד דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, כִּי כָּל יוֹם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יֵשׁ לוֹ מַאֲמָר מְיֻחָד שֶׁבּוֹ בָּרָא אֶת הַבְּרִיאָה שֶׁנִּבְרָא בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וּבֵין כָּל יוֹם וְיוֹם יֵשׁ גְּבוּל וְצִמְצוּם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַעֲלָמַת הַמַּאֲמָר סָתוּם. וְזֶה בְּחִינַת חֹשֶׁךְ שֶׁקּוֹדֵם לָאוֹר, בְּחִינַת וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר וְכוּ'. וְעַל-כֵּן בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה בּוֹ תִּרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת חֹשֶׁךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַעֲלָמַת הַמַּאֲמָר סָתוּם כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן לֹא יָרַד הַמָּן לְיִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל פַּרְנָסַת הַיּוֹם לְבַד כְּדֵי שֶׁיִּתְלוּ עֵינֵיהֶם לַמָּרוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִמְשֹׁךְ הַשֶּׁפַע מֵהַמַּאֲמָר סָתוּם לְזֶה הָעוֹלָם עַל כָּל הַיָּמִים בְּיַחַד שֶׁלֹּא לַעֲבֹר הַגְּבוּל שֶׁבֵּין יוֹם לְיוֹם וְיִינְקוּ הַקְּלִפּוֹת יוֹתֵר מִדַּאי, בְּחִינַת וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּרֵד רַק עַל יוֹם אֶחָד וְהֵם יִהְיֶה לָהֶם נִסָּיוֹן עַל יוֹם הַשֵּׁנִי כְּדֵי שֶׁיִּתְלוּ עֵינֵיהֶם לַמָּרוֹם. 'שֶׁיִּתְלוּ עֵינֵיהֶם' דַּיְקָא, זֶה בְּחִינַת בַּקָּשָׁה וְחִפּוּשׂ הַנַּ"ל, שֶׁצְּרִיכִין בְּכָל יוֹם לַחֲזֹר וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וְלִתְלוֹת עֵינָיו לַמָּרוֹם וְאָז חוֹזֵר וְעוֹלֶה לִבְחִינַת אַיֵּה וְחוֹזֵר וּמַמְשִׁיךְ הַמָּן, שֶׁהוּא הַפַּרְנָסָה, לְיוֹם שֵׁנִי וְכֵן צְרִיכִין בְּכָל יוֹם וְכַנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה לֶחֶם יוֹמָיִם, כִּי בְּשַׁבָּת הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּטֵלִים וְאָז מֵאִיר בְּחִינַת אַיֵּה בְּהֶאָרָה נִפְלָאָה, בִּבְחִינַת וְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא גָּלֵי רָצוֹן דִּילֵהּ, כִּי הַמַּאֲמָר סָתוּם הוּא בְּחִינַת עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, (כַּיָּדוּעַ) וְעַל-כֵּן מְקַבְּלִין שֶׁפַע הַמָּן עַל שְׁנֵי יָמִים בְּחִינַת לֶחֶם יוֹמָיִם, כִּי אָז אֵין מִתְעַלֵּם הָאוֹר הַסָּתוּם כָּל כָּךְ, כִּי נִמְשָׁךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה וַעֲצוּמָה עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְשָׁמָה יְתֵרָה, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יוּכַל לְהָאִיר בּוֹ הָאוֹר הַנַּ"ל וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת אָז הַקְּלִפּוֹת שֶׁיָּנְקוּ מֵהַעֲלָמַת הָאוֹר בְּטֵלִין מֵאַחַר שֶׁעַתָּה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הָאוֹר, עַל-כֵּן עַתָּה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, בִּכְנִיסַת הַשַּׁבָּת, מְקַבְּלִין לֶחֶם יוֹמָיִם, כִּי אֵין יְנִיקָה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּהַגְּבוּל שֶׁבֵּין הִתְגַּלּוּת יוֹם הַשִּׁשִּׁי לְשַׁבָּת, שֶׁהוּא לֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ, כִּי בְּשַׁבָּת מֵאִיר בְּחִינַת אַיֵּה בְּהֶאָרָה נִפְלָאָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר קְדֻשַּׁת שַׁבָּת כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן מִצְוָה גְּדוֹלָה לֶאֱכֹל בְּשַׁבָּת, כִּי אָז אֵין לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא יְנִיקָה בְּהָאֲכִילָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּאֲמָר סָתוּם מֵחֲמַת שֶׁאָז מֵאִיר הַמַּאֲמָר סָתוּם בְּתִקּוּן נִפְלָא שֶׁנּוּכַל לְקַבְּלוֹ וְהַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְבַּטְּלִין כַּנַּ"ל. וְעַתָּה מְבֹאָר קֶשֶׁר הַפְּסוּקִים הֵיטֵב, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם אִכְלוּהוּ וַדַּאי, כִּי עַתָּה בְּשַׁבָּת מִצְוָה גְּדוֹלָה לֶאֱכֹל, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' וְאֵין לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא אֲחִיזָה בְּהָאֲכִילָה כְּלָל. בִּבְחִינַת הַיּוֹם לֹא תִמְצָאוּהוּ בַּשָּדֶה, בַּשָּדֶה שָׁם אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת כַּיָּדוּעַ. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הַמָּן, שֶׁהוּא הַפַּרְנָסָה, כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין בַּדֶּרֶךְ בְּחִינַת שָׂדֶה שֶׁשָּׁם אֲחִיזָתָם וְעוֹמְדִים בַּנִּסָּיוֹן כַּנַּ"ל, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הַפַּרְנָסָה לִשְׁנֵי יָמִים שֶׁלֹּא לַעֲבֹר הַגְּבוּל שֶׁבֵּין יוֹם לְיוֹם, אֲבָל הַיּוֹם לֹא תִמְצָאוּהוּ שָׁם בִּבְחִינַת שָׂדֶה, כִּי אֵין לָהֶם אֲחִיזָה כְּלָל בִּסְעֻדַּת שַׁבָּת, כִּי אָז מֵאִיר הָאוֹר בְּתִקּוּן נִפְלָא כַּנַּ"ל:
וְזֶהוּ, רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת. 'רְאוּ' דַּיְקָא, כִּי אָז מִתְגַּלֶּה הָאוֹר הַנֶּעְלָם בְּחִינַת רְאִיָּה וְהִתְגַּלּוּת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ, עַל-כֵּן הוּא נוֹתֵן לָכֶם לֶחֶם יוֹמָיִם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי מֵחֲמַת זֶה שֶׁהָאוֹר נִמְשָׁךְ אָז בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת בִּבְחִינַת רְאוּ, עַל-יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא נוֹתֵן לָכֶם לֶחֶם יוֹמָיִם, כִּי עַל-יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע לִשְׁנֵי יָמִים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ, "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי", וְלָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁלֹּא לָצֵאת חוּץ לִתְחוּם אַלְפַּיִם אַמָּה, הַיְנוּ כִּי תְּחוּם שַׁבָּת אַלְפַּיִם אַמָּה נִמְשָׁךְ מִשָּׁם בְּחִינַת סְעֻדּוֹת שַׁבָּת, בִּבְחִינַת לֶחֶם יוֹמָיִם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֵרוּבֵי תְּחוּמִין שֶׁמִּשָּׁם מַתְחִיל הַתְּחוּם כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר תְּחוּם שַׁבָּת אַלְפַּיִם אַמָּה הֵם בְּחִינַת הַשְּׁנֵי אַלְפִין הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הַדְּרָכִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל שֶׁל אַיֵּה וַאֲזַמְּרָה. שֶׁמְּאִירִין בְּשַׁבָּת בְּאוֹר גָּדוֹל, שֶׁכָּל זֶה נִתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת כַּנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן צִוָּה לִקַּח צִנְצֶנֶת אַחַת מָן לְמִשְׁמֶרֶת לְדוֹרוֹתֵיכֶם לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, "הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְּבַר ה'". כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לֵידַע שֶׁגַּם עַתָּה נִמְשֶׁכֶת הַפַּרְנָסָה בִּבְחִינָה הַנַּ"ל בִּבְחִינַת מָן, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁעַתָּה אֵינוֹ מִתְנַהֵג מַמָּשׁ כְּמוֹ בִּירִידַת הַמָּן שֶׁיָּרַד מַאֲכָל מְזֻמָּן דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. וְעַכְשָׁו מַנְהִיג ה' יִתְבָּרַךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר קְצָת וּגְדֵלָה הַתְּבוּאָה עַל שָׁנָה שְׁלֵמָה וְלִפְעָמִים לְיוֹתֵר. וְכָל אֶחָד מְקַבֵּל פַּרְנָסָתוֹ לְפִי בְּחִינָתוֹ יֵשׁ שֶׁמַּרְוִיחַ מָמוֹן שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּרְנֵס בּוֹ לְשָׁנָה וְיוֹתֵר וְיֵשׁ לְחֹדֶשׁ וְכוּ' וְכֵן כַּמָּה שִׁנּוּיִים. וְיֵשׁ שֶׁהוּא עָנִי וּבְדֹחַק מְקַבֵּל פַּרְנָסָתוֹ לְיוֹמוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שִׁנּוּיִים לְאֵין מִסְפָּר. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן הַכֹּל הוּא בִּבְחִינַת יְרִידַת הַמָּן, בִּבְחִינַת לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, "הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְּבַר ה'". שִׁמְעוּ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'רְאוּ', רְאוּ בְּמַה נִּתְפַּרְנְסוּ אֲבוֹתֵיכֶם, כִּי גַּם עַתָּה נִמְשֶׁכֶת הַפַּרְנָסָה מִבְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לַעֲבֹר תְּחִלָּה דֶּרֶךְ מְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים הַנַּ"ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹסְקִים בְּפַרְנָסָה שֶׁיִּהְיֶה מַשָּא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה וְלֹא יִפֹּל לְהַכְחָשׁוֹת וּגְזֵלוֹת וְתַאֲוֹת מָמוֹן הַנִּמְשָׁךְ מֵהַקְּלִפּוֹת שֶׁיּוֹנְקִים מִשָּׁם, מִבְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם כַּנַּ"ל, וְאַחַר כָּךְ תֵּכֶף כְּשֶׁמְּקַבְּלִין אֵיזֶה פַּרְנָסָה אוֹ עֲשִׁירוּת, מִשָּׁם נִתְעַלֵּם הָאוֹר אֶצְלוֹ מִיָּד וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵעַתָּה מֵהֵיכָן יִתְפַּרְנֵס, אַף-עַל-פִּי שֶׁזֶּה סָמוּךְ הִרְוִיחַ וְגַם אָז הָיָה בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה מֵה' יִתְבָּרַךְ, אַף-עַל-פִּי-כֵן עַתָּה חוֹזֵר וְדוֹאֵג מֵהֵיכָן יִתְפַּרְנֵס וְכֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ. וּבֶאֱמֶת צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן גָּדוֹל וְלִבְלִי לַחֲשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. שֶׁמִּי שֶׁדּוֹאֵג מַה יֹּאכַל לְמָחָר הוּא מִמְּחֻסְּרֵי אֲמָנָה, כִּי בְּעִנְיַן הַמְשָׁכַת הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם, שָׁם עִקַּר הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם בִּבְחִינַת לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ, שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מַמְשִׁיךְ וּמוֹרִיד הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה לְכָל אֶחָד בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ נִסָּיוֹן וְכַנַּ"ל. וְהָעִקָּר שֶׁיִּתְלֶה עֵינָיו לַמָּרוֹם בְּכָל פַּעַם שֶׁחָסֵר לוֹ הַפַּרְנָסָה, כִּי אֵין שׁוּם עֵצָה אַחֶרֶת בָּעוֹלָם כְּלָל, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַנַּ"ל, שֶׁיְּחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ תָּמִיד אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים הַנַּ"ל. וְאָז יִזְכֶּה שֶׁיָּאִיר לוֹ הֶאָרָה מִשָּׁם. וּמִמֵּילָא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ לוֹ פַּרְנָסָה וְשֶׁפַע גָּדוֹל מִשָּׁם, כִּי כָּל טוּב נִמְשָׁךְ מִשָּׁם וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי הַדְּרִישָׁה וְהַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת וְדֹרְשֵׁי ה' לֹא יַחְסְרוּ כָל טוּב וְכַנַּ"ל:
וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "וַיִּחַן פְּנֵי הָעִיר", שֶׁקָּבַע תְּחוּמִין עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה, כִּי שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת שֶׁל שַׁבָּת הֵם כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה אָבוֹת. וְהָעִקָּר הוּא יַעֲקֹב שֶׁכּוֹלֵל וּמְחַבֵּר וּמְיַחֵד שְׁנֵי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל בְּיַחַד, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי הַשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת וְכַנַּ"ל, כִּי סְעֻדָּה רִאשׁוֹנָה הִוא כְּנֶגֶד אַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד, שֶׁהוּא מְלַמֵּד זְכוּת וּמַמְשִׁיךְ חֲסָדִים עַל יִשְׂרָאֵל תָּמִיד עַל-יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצֵא בָּהֶם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ שֶׁל אֲזַמְּרָה הַנַּ"ל. וְיִצְחָק הוּא בְּחִינַת עוֹלָה תְּמִימָה, בְּחִינַת וְאַיֵּה הַשֶּה לְעֹלָה הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה הַדֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ הִתְחִיל עַל-יְדֵי עֲקֵדַת יִצְחָק שֶׁשָּׁם נֶאֱמַר הַמִּקְרָא הַזֶּה, כִּי יִצְחָק מַמְתִּיק הַגְּבוּרוֹת בְּשָׁרְשָׁן, שֶׁהוּא הַעֲלָמַת הַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל. שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַגְּבוּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְשָׁם הַמְתָּקָתָן, כִּי בֶּאֱמֶת הַהַעֲלָמָה הִוא חֶסֶד נִפְלָא מְאֹד (וְכַמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁעִקַּר הַמְתָּקַת כָּל הַגְּבוּרוֹת בְּשָׁרְשָׁן הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת כֶּתֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיֵּה, שֶׁשָּׁם כָּל תְּלֵיסַר מְכִילִין דְּרַחֲמֵי שֶׁעִקַּר הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם הוּא מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם נִמְתָּקִין הַגְּבוּרוֹת בְּשָׁרְשָׁן). וְעַל-כֵּן אוֹכְלִין שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת כְּנֶגֶד אַבְרָהָם וְיִצְחָק, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם אֲזַמְּרָה וְאַיֵּה הַנַּ"ל, שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַדְּרָכִים הַנַּ"ל הוּא עַל-יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נַעֲשִׂים דְּרָכִים כְּבוּשִׁים לָרַבִּים כַּנַּ"ל. וְיַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת הַבָּרִיחַ הַתִּיכוֹן מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה שֶׁכּוֹלֵל וּמְחַבֵּר וּמְיַחֵד שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל בְּיַחַד שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּשַׁבָּת:
וְזֶהוּ בְּחִינַת סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית שֶׁאָז הוּא רַעֲוָא דְּרַעֲוִין וְאָז עַתִּיקָא קַדִּישָׁא גָּלֵי רָצוֹן דִּילֵהּ. כִּי אָז עִקַּר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר בְּחִינַת שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת נַחֲלַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ וְכוּ' וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ וְכוּ'". שֶׁהִוא נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים, כִּי כְּשֶׁנִּכְלָל שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל בְּיַחַד. אָז נִתְבַּטְּלִין כָּל מְצָרֵי הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הַכֹּל יָשׁוּבוּ אֶל ה' עַל-יְדֵי שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ שֶׁנַּעֲשִׂין דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה עַל-יְדֵי יַעֲקֹב בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁהוּא כּוֹלְלָם יַחַד וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן יַעֲקֹב דַּיְקָא קָבַע תְּחוּמִין כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר תְּחוּם שַׁבָּת אַלְפַּיִם אַמָּה. שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל, נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב כַּנַּ"ל:
וְזֶהוּ, טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד, שֶׁאִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁנֵי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל שֶׁהֵם מַחֲזִיקִין אֶת כָּל [הָ]אָדָם לְבַל יִפֹּל בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם. וְזֶהוּ שֶׁאִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי לִפְעָמִים מְחַזְּקִין אֶת עַצְמָן עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצְאִין בּוֹ עֲדַיִן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַבְרָהָם כַּנַּ"ל. וְלִפְעָמִים נוֹפֵל חַס וְשָׁלוֹם גַּם מִזֶּה. וְאָז אֵין יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם דָּבָר. וְאָז מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ עַל-יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ בִּבְחִינַת אַיֵּה הַנַּ"ל, שֶׁמִּזֶּה הַדֶּרֶךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַבַּעַל דָּבָר לְבַלְבְּלוֹ וּלְהַפִּילוֹ עַל-יְדֵי שׁוּם בִּלְבּוּל בָּעוֹלָם, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁיַּכְנִיס בְּדַעְתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאֶפֶס תִּקְוָה מֵחֲמַת שֶׁקִּלְקֵל מְאֹד. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהָאֱמֶת הִוא כָּךְ וְגַם עַתָּה הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאַחַר שֶׁכְּבָר גִּלּוּ לָנוּ שֶׁאֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים יְכוֹלִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ וְלַעֲלוֹת עַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא לְתַכְלִית הָעֲלִיָּה, לִבְחִינַת אַיֵּה, עַל-כֵּן בְּוַדַּאי תָּמִיד יָקוּם עַל עָמְדוֹ וּבְתוֹךְ כָּךְ יִזְכֶּה שֶׁה' יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלָיו וְיָאִיר עֵינָיו שֶׁיַּחֲזֹר וְיִמְצָא הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן וְיָגִיל וְיָשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת שֶׁאִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ וְכַנַּ"ל. וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִּמְהֵרָה יִנָּתֵק, 'הַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ' זֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁכּוֹלֵל שְׁתֵּי הַדְּרָכִים יַחַד. 'לֹא בִּמְהֵרָה יִנָּתֵק', כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן כְּשֶׁנִּכְלָלִין שְׁתֵּי הַדְּרָכִים יַחַד וְכַנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהוֹלְכִין וְנוֹסְעִין עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי עִקַּר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק הוּא לִבְחִינַת אַיֵּה שֶׁעוֹלֶה לְשָׁם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא, כִּי עִקַּר הַמִּיתָה עַל-יְדֵי הַפֵּרוּד שֶׁגָּרַם אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּחֶטְאוֹ כַּנַּ"ל. וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזָּכָה בְּחַיָּיו לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה זָכָה לַעֲלוֹת לִבְחִינַת אַיֵּה כַּנַּ"ל, כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה בְּעֵת סוֹפוֹ וְקִצּוֹ שֶׁתַּעֲלֶה נִשְׁמָתוֹ לְשָׁם, לִבְחִינַת אַיֵּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר קִבּוּל שָׂכָר, בִּבְחִינַת מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ , בְּחִינַת עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ'. שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת סָתוּם וְנֶעְלָם, בְּחִינַת אַיֵּה הַנַּ"ל, אֲבָל בִּשְׁעַת מִיתָה מֵחֲמַת שֶׁאָז הוּא פֵּרוּד, עַל-כֵּן אָז מִתְעוֹרְרִין בְּיוֹתֵר כָּל מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים שֶׁיּוֹנְקִים מִשָּׁם, עַל-כֵּן הַמֵּת מְטַמֵּא טֻמְאָה חֲמוּרָה כָּל כָּךְ. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִסְבֹּל מַה שֶּׁיִּסְבֹּל כְּפִי מַעֲשָׂיו עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְשָׁם לִבְחִינַת אַיֵּה לְהַחֲיוֹת הָעֲצָמוֹת, אֲבָל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל עוֹלֶה לְשָׁם מִיָּד כְּמוֹ מֹשֶׁה, יוֹסֵף וְדָוִד שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, בְּרַעֲוָא דְּרַעֲוִין, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אַיֵּה כַּנַּ"ל. וְהוּא מַמְשִׁיךְ מִשָּׁם הֶאָרוֹת נִפְלָאוֹת וְתִקּוּנִים נִפְלָאִים עַתָּה בְּיוֹתֵר, כִּי גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָן יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם. מֵחֲמַת שֶׁאָז עוֹלִין לִבְחִינַת אַיֵּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כִּי בְּוַדַּאי הָעֲלִיָּה לְשָׁם אֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה. הוּא בְּכַמָּה אֲלָפִים וְרִבְבוֹת בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת: וְכַמּוּבָן בְּסוֹף הַתּוֹרָה "אַיֵּה" הַנַּ"ל שֶׁגַּם הַצַּדִּיק עוֹבֵר דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת לְפִי בְּחִינָתוֹ קֹדֶם כָּל תּוֹרָה וְכוּ' וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא דֶּרֶךְ אֱמֶת וְיָשָׁר גַּם לַאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וְגַסִּים, כַּמְבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם: וְעַל-כֵּן עַתָּה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁעוֹלֶה לְשָׁם בַּעֲלִיָּה נִפְלָאָה לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא, עַל-כֵּן הַכֹּל יְכוֹלִין לְהִתְתַּקֵּן עַל יָדוֹ, כִּי מִכָּל מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים שֶׁבָּעוֹלָם וּמִכָּל מִינֵי אֲבִי אָבוֹת הַטֻּמְאָה שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִין לָשׁוּב וְלַעֲלוֹת בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה עַל-יְדֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁל אַיֵּה הַנַּ"ל שֶׁמֵּאִיר בְּיוֹתֵר עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁעָלָה לְשָׁם וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לָבוֹא עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ, כִּי כָּל הַקְּבָרִים מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל, אֲבָל הַצַּדִּיק אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹהֶל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי אַדְּרַבָּא, כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הַתִּקּוּנִים נִמְשָׁכִין מִשָּׁם וְכַנַּ"ל: תְּחוּמִין הֲלָכָה ז' נִכְלֶלֶת בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת הֲלָכָה ז' מֵאוֹת י"ט:
(א) שְׁנַת תקס"ח אַחַר סֻכּוֹת נָסַע לְלֶעמְבֶּרְג בְּחִפָּזוֹן גָּדוֹל וְרָדַפְתִּי וְרַצְתִּי אַחֲרָיו עַד קְרָאסְנֶע, אָז עָנָה וְאָמַר לִי "מִיר וֶועלִין זִיךְ זֶעהן אוּן זֶעהן אוּן זֶעהן" [אָנוּ נִתְרָאֶה וְנִתְרָאֶה וְנִתְרָאֶה] וְכָפַל הַדָּבָר כַּמָּה פְּעָמִים, וְאָמַר אִם אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר מָה אַתָּה דּוֹאֵג, כָּל הָעוֹלָם יְגֵעִים וְטוֹרְחִים בִּשְׁבִילְךָ, זֶה נוֹסֵעַ לִבְּרֶעְסְלָא, וְזֶה לְכָאן וְזֶה לְכָאן הַכֹּל בִּשְׁבִילְךָ. וְאַחַר־כָּךְ בַּיּוֹם הַשֵּׁנֵי בַּבֹּקֶר נָסַע פִּתְאוֹם מִקְּרָאסְנֶע וְרָדַפְתִּי אַחֲרָיו עַד שֶׁזָּכִינוּ לְהַשִּׂיגוֹ אֵצֶל הַגֶּשֶׁר וְכוּ' וְנֶהֱנָה קְצָת וְאָמַר אָז עַל עִנְיַן הַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ מֵעִנְיַן הַמִּשְׁכָּן שֶׁכָּל אֶחָד מֵהַצַּדִּיקִים בּוֹנִים וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי א' בְּסִימָן רפ"ב בְּהַתּוֹרָה אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי:
אָמַר הַמַּעְתִּיק:
שָׁמַעְתִּי אֲשֶׁר פַּעַם אַחַת הָיָה שְׂרֵפָה בִּבְרַסְלֶב, אַחַר כָּךְ הָלַךְ מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל עִם עוֹד אֵיזֶה אֲנָשִׁים לְהַבִּיט עַל מְקוֹם הַשְּׂרֵפָה, וְרָאָה שֶׁהַבַּעַל הַבַּיִת בּוֹכֶה מְאֹד וּמְחַפֵּשׂ אֵיזֶה חֲתִיכַת עֵץ אוֹ בַּרְזֶל שֶׁיִּצְטָרֵךְ לוֹ עוֹד בְּעֵת שֶׁיִּבְנֶה בֵּיתוֹ מֵחָדָשׁ וְלִקֵּט אוֹתָם אֶחָד אֶחָד. עָנָה וְאָמַר לַאֲנָשָׁיו, הַרְאִיתֶם! אֵיךְ שֶׁזֶּה הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁנִּשְׂרַף בֵּיתוֹ עִם כָּל זֶה אֵינוֹ מְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִלַּחֲזֹר וְלִבְנוֹתוֹ וּמְלַקֵּט כָּל הַדְּבָרִים שֶׁיִּצְטָרְכוּ לוֹ בְּעֵת הַבִּנְיָן, כָּךְ הַדָּבָר בְּרוּחָנִיּוּת גַּם כֵּן, אַף שֶׁהַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר מְאֹד עַל הָאָדָם וְכִמְעַט שֶׁשּׂוֹרֵף אוֹתוֹ לְגַמְרֵי, אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לוֹ לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ רַק צָרִיךְ לְלַקֵּט וּלְחַפֵּשׂ אֵיזוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִתּוֹךְ רִבּוּי הַחֲטָאִים אֲשֶׁר נִכְשַׁל בָּהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה אֲזַמְּרָה וְכוּ' (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן רפ"ב).
מה שמוצא בעצמו איזה נקדה טובה עלכלפנים, כמבאר על פסוק: אזמרה לאלקי בעודי (בלקוטי הראשון, בסימן רפב), עין שם. ועלכלפנים יש לו לשמח במה שזכה ל
וראוי לילך עם מה שנאמר במאמר "אזמרה לאלקי בעודי" (בליקוטי הראשון בסימן רפ"ב), דהינו לבקש ולחפש למצא בעצמו איזה זכות ואיזה נקדה טובה. ובזה המ
תהילים ל״ז:י׳: וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל־מְקוֹמוֹ וְאֵינֶֽנּוּ׃
תהילים קמ״ו:ב׳: אֲהַלְלָה יְהֹוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִֽי׃
שבת לג:: גּוֹיִם יוֹכִיחוּ! — שֶׁמְּבַטְּלִין אֶת יִשְׂרָאֵל. תִּינוֹקוֹת יוֹכִיחוּ! — שֶׁמְּבַטְּלִין אֶת אֲבִיהֶן. תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן יוֹכִיחוּ! הָתָם כִּדְרַבִּי גּוּרְיוֹן, דְּאָמַר רַבִּי גּוּרְיוֹן וְאִיתֵּימָא רַב יוֹסֵף בְּרַבִּי שְׁמַעְיָה: בִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים בַּדּוֹר — צַדִּיקִים נִתְפָּסִים עַל הַדּוֹר, אֵין צַדִּיקִים בַּדּוֹר — תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן נִתְפָּסִים עַל הַדּוֹר. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר זְעֵירִי, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְזִירָא: מַאי קְרָאָה — ״אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וְגוֹ׳״, וְאָמְרִינַן: גְּדָיִים הַמְמוּשְׁכָּנִין עַל הָרוֹעִים.
שבת יא: מַתְנִי׳ לֹא יֵצֵא הַחַיָּיט בְּמַחֲטוֹ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. וְלֹא הַלַּבְלָר בְּקוּלְמוֹסוֹ. וְלֹא יְפַלֶּה אֶת כֵּלָיו, וְלֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ, הַחַזָּן רוֹאֶה הֵיכָן תִּינוֹקוֹת קוֹרְאִין, אֲבָל הוּא לֹא יִקְרָא. כַּיּוֹצֵא בוֹ: לֹא יֹאכַל הַזָּב עִם הַזָּבָה, מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵירָה. גְּמָ׳ תְּנַן הָתָם:
מ"ר צו פ' ז: …כֵּן הַתִּינוֹק כְּשֶׁמַּתְחִיל לִקְרוֹת וּלְהִכָּנֵס בַּתּוֹרָה, הוּא מַתְחִיל מִן וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה… (המאמר בהקשרו — במקור)