סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.
חוברת לימוד
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳
רע״ו
דַּע, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל…
תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com
סך הכול כ־8 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט
דַּע, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל, רַק בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כֻּלְּהוֹ שִׁתָּא יוֹמִין, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (יתרו פח), כִּי מֵאֲכִילַת שַׁבָּת נִשְׁפָּעִין וְנִתְבָּרְכִין כָּל שֵׁשֶׁת הַיָּמִים.
כִּי עִקַּר הַשְּׂבִיעָה – בְּשַׁבָּת, כִּי סוּמָא אֵין לוֹ שׂבַע, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עד:) מִפָּסוּק: הַמַּאֲכִילְךָ מָן בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ וְכוּ'. וּפְסִיעָה גַּסָּה נוֹטֶלֶת מְאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם וּמְהַדֵּר לֵהּ בְּקִדּוּשָׁא דְּבֵי שִׁמְשֵׁי (ברכות מג:). נִמְצָא שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת מְאוֹר עֵינַיִם הוּא בְּשַׁבָּת, וְעַל כֵּן אָז הַשְּׂבִיעָה, כִּי הַשְּׂבִיעָה עַל יְדֵי רְאִיַּת עֵינַיִם כַּנַּ"ל.
וְזֶה: פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה, סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים; הַיְנוּ שֶׁבְּשַׁבָּת פּוֹסְעִים פְּסִיעָה קְטַנָּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַמְּאוֹר עֵינַיִם בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַשְּׂבִיעָה כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן מַה שֶּׁסּוֹעֲדִים בּוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, הוּא רַק לְבָרֵךְ, דְּהַיְנוּ בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כָּל שִׁתָּא יוֹמִין כַּנַּ"ל, אֲבָל בִּשְׁבִיל שַׁבָּת עַצְמוֹ לֹא הָיָה צָרִיךְ לֶאֱכֹל כָּל כָּךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, כִּי בְּשַׁבָּת הַשְּׂבִיעָה, רַק הוּא לְבָרֵךְ כַּנַּ"ל:
מבואר בפנים שעיקר השביעה הוא בשבת כי אז עיקר שלימות מאור העינים שזה בחינת מה שפוסעים בו פסיעה קטנה וכו' ועל כן אז עיקר השביעה. כי עיקר השביעה הוא על ידי ראיית עינים כמו שאמרו רז"ל ועל כן מה שסועדין בו שלש פעמים הוא רק בגין דיתברכין מיניה כל שתא יומין כמבואר בזוהר הקדוש ואפשר שבזה מיושב מה שמקשה הזוהר מאחר שלא ירד המן בשבת מה ברכתא אשתכח ביה וכו'. כי אדרבא זה עיקר הברכה שיש בו שביעה כל כך עד שלא היו צריכין כלל לאכילה ושתיה גשמיית כי שבת הוא מעין עולם הבא שאין בו אכילה ושתיה ומצוות האכילה והסעודות של שבת הוא רק בשביל להמשיך ממנו שפע על כל ימות השבוע ועל כן לא ירד בו המן רק ביום הששי ניתן להם לחם יומים כדי שיהיה על הסעודות של שבת גם כן כי חול מכין לשבת ואין שבת מכין לחול כמו שאמרו רז"ל והיינו כנ"ל וזה בחינת ויברך ויקדש ברכו במן שירד ביום הששי לחם יומים שיהיה גם על הסעודות של שבת שהם רק בשביל להמשיך ברכה על כל ימות השבוע כי משבת נפקין ברכאן לכלהו וכו' וקדשו במן שלא ירד בו כל עיקר היינו להורות על עוצם קדושת שבת שהוא בבחינת עולם הבא שאין צריך כלל לאכילה ושתיה בשביל עצמו רק בשביל להמשיך ברכה על כל שיתא יומין. ובזה יש להבין קצת גם כן מה שהצדיקים הגדולים שכל העולם ניזון בשבילם והם בעצמם מחוסרין פרנסה והוא גם כן מטעם הנ"ל כי הם לפי עוצם קדושתם כמעט שאין להם צורך כלל להשפע ופרנסה גשמיית כי מזונם ופרנסתם רק משפע רוחנית וכמבואר בזוהר הקדוש בשלח דף ס"א: מזונא עילאה יתיר מכלא הוא מזונא דחברייא אינון דמשתדלי באורייתא דאכלי מזונא דרוחא ונשמתא ולא אכלי מזונא דגופא כלל והיינו מאתר עילאה יקירא על כלא ואקרי חכמה וכו' ואכלי מזונא דרוחא ונשמתא מאתר רחיקא עילאה יקריא מכלא וכו' זכאה חולקא דגופא דיכיל לאתזנא במזונא דנפשא וכו'. ומה שאף על פי כן גם הם צריכין לאכול ולשתות ככל בני אדם הוא רק לטובת העולם בכדי להמשיך שפע וברכה לכל העולם ומזה מובן ממילא איך שצריכין להחזיק מאד את התלמידי חכמים ולהספיק להם כל צרכיהם ברווח ובכבוד מאחר שמצד עצמם לא היו צריכין כלל לכל זה רק לטובת העולם. ואם כן איך יתכן שגם הם יהיו טרודים בפרנסתם ח"ו הלא אין שבת מכין לחול רק חול צריך שיכין לשבת כנ"ל וכמובן גם בזוהר הקדוש וכל מה שמחזיק ביותר את התלמידי חכמים ממילא גם פרנסתו נמשכת לו בשפע וברווח יותר כמו שאמרו רז"ל לענין שבת כל המוסיף מוסיפין לו היינו כנ"ל.
וממילא מובן גם ענין איסור מלאכה ועשיית חפציו בשבת. כי מאחר שהשבת בעצמו אין צורך לו כלל לזה כנ"ל. ונמצא שיעשה מלאכה ח"ו בשבת בשביל פרנסת ימי החול ובזה פוגם ומחלל מאד את כבוד שבת ח"ו.
וזה שדרשו רז"ל ובן אדם יחזיק בה על המחזיקים בתלמידי חכמים וסמוך ליה שומר שבת מחללו כי הם בבחינה אחת כנ"ל וזה אם תשיב משבת רגלך וכו' היינו שימנע עצמו מכל עובדין דחול בשבת ויקיים גם ענג וכבוד שבת אז תתענג על ה' דא סעודתא דעתיקא קדישא. והרכבתיך על במותי ארץ דא סעודתא דחקל תפוחין קדישין והאכלתיך נחלת יעקב אביך דא סעודתא דזעיר אנפין וכו' ראה והבט מרחוק גודל נוראות נפלאות רוחניות קדושת הסעודות של שבת עד שהדבר נפלא ונורא מאד איך ענינים רוחנים כאלו מתלבשין בסוד מצות הסעודות של שבת כפשוטו לאכול ולשתות ולהתענג בהם והכל לטובת העולם בגין דיתברכין מניה כל שיתא יומין כנ"ל:
יומא עד:: …בְּשַׁבָּת, כִּי סוּמָא אֵין לוֹ שׂבַע, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה… (המאמר בהקשרו — במקור)
ברכות מג:: וְאַל יִכָּנֵס בָּאַחֲרוֹנָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ: מִשּׁוּם דְּקָרוּ לֵיהּ ״פּוֹשֵׁעַ״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף לֹא יַפְסִיעַ פְּסִיעָה גַּסָּה: דְּאָמַר מָר, פְּסִיעָה גַּסָּה נוֹטֶלֶת אֶחָד מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִמְּאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? לַהְדְּרֵיהּ בְּקִדּוּשָׁא דְבֵי שִׁמְשֵׁי. וְאַל יְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה: דְּאָמַר מָר הַמְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה אֲפִילּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּאִילּוּ דּוֹחֵק רַגְלֵי שְׁכִינָה, דִּכְתִיב: