סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.
חוברת לימוד
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳
כ״ז
כִּי לִמְשֹׁךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד…
תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com
סך הכול כ־75 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ, הֵיכָא נָפֵק רוּחָא. אָמַר לְהוֹ: בְּהַיְנוּ דְּעָל:
א כִּי לִמְשֹׁךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד, וְכֻלָּם יַשְׁלִיכוּ אֱלִילֵי כַּסְפָּם וּזְהָבָם וְיִתְפַּלְּלוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד – זֶה הַדָּבָר נַעֲשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְפִי הַשָּׁלוֹם שֶׁבַּדּוֹר, כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנֵי הָאָדָם, וְהֵם חוֹקְרִים וּמַסְבִּירִים זֶה לָזֶה הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה מַשְׁלִיךְ כָּל אִישׁ אֶת שֶׁקֶר אֱלִילֵי כַּסְפּוֹ, וּמְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְהָאֱמֶת:
ב וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לִבְחִינַת שָׁלוֹם, אֶלָּא עַל־יְדֵי הֶאָרַת־פָּנִים, הַדְרַת־פָּנִים.
וְזֶה (בראשית ל״ג:י״ח): וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם – אִתְעָרוּתָא שֶׁל בְּחִינַת (צפניה ג׳:ט׳): לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד, הוּא עַל־יְדֵי שָׁלוֹם. וְשָׁלוֹם הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא הֶאָרַת פָּנִים, בְּחִינַת שׁוּפְרֵהּ דְּיַעֲקֹב כְּעֵין שׁוּפְרֵהּ דְּאָדָם (ב"מ פד. ע"ש), וְזֶה בְּחִינַת (תהילים כ״ד:ו׳): מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב:
ג וְהַדְרַת־פָּנִים זֶה בְּחִינַת דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, הַנִּמְשָׁכִים מִי"ג (שְׁלֹשׁ־ עֶשְׂרֵה) תִּקּוּנֵי דִּקְנָא (זוהר אחרי סב.), מִבְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא י״ט:ל״ב): וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן:
ד וּלְפִי הַהִזְדַּכְּכוּת חָכְמָתוֹ בְּי"ג (בִּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה) מִדּוֹת אֵלּוּ הַנַּ"ל, כֵּן הִזְדַּכְּכוּת קוֹל רִנָּתוֹ. בִּבְחִינַת: זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה (קידושין לב:), הַקָּנֶה מוֹצִיא קוֹל (ברכות סא ועיין זוהר פנחס דף רלב רלד רלה:).
וְזֶה (שיר השירים ב׳:י״ד): הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, זֶה בְּחִינַת הַדְרַת־פָּנִים, בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ"ל. הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ – כִּי הַקּוֹל לְפִי הַחָכְמָה שֶׁל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, לְפִי הַשֵּׂכֶל שֶׁל שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהוּא דּוֹרֵשׁ בָּהֶם אֶת הַתּוֹרָה. וְזֶהוּ (עמוס ה׳:ד׳): דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ, כִּי הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ (קהלת ז׳:י״ב):
ה וּכְשֶׁנִּזְדַּכֵּךְ קוֹלוֹ, אָז עַל־יְדֵי הַשְׁמָעַת קוֹלוֹ לְבַד בְּלֹא דִּבּוּר, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָתוֹ, בִּבְחִינַת (תהילים ק״ו:מ״ד): וַיַּרְא (ה') בַּצַּר לָהֶם, בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם – עַל־יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹלוֹ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה מִי שֶׁמֵּצֵר לוֹ, אֵיזֶהוּ עַכּוּ"ם מֵצֵר לָנוּ.
וְזֶהוּ (דברים כ״ז:ח׳): בַּאֵר הֵיטֵב – בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁפֵּרוּשִׁים וּדְרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, שֶׁמִּשָּׁם תּוֹצְאוֹת הַקּוֹל, עַל יָדָם הֵיטִיב לָנוּ בְּכָל הַלְּשׁוֹנוֹת וּבְכָל הָעַכּוּ"ם, בִּבְחִינַת בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם, רָאשֵׁי־תֵבוֹת בַּאֵר, וּבַאֵר הוּא לְשׁוֹן פֵּרוּשׁ וּדְרוּשׁ:
ו וּלְהַדְרַת־פָּנִים הַנַּ"ל אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶלָּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, בִּבְחִינַת (דברי הימים א ט״ז:כ״ז): "הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו", כְּשֶׁ"עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ", שֶׁהוּא בְּרִית, הַנִּקְרָא בֹּעַז, וְהוּא חֶדְוָה דְּמַטְרוֹנִיתָא.
וְזֶה (שמות ט״ו:ב׳): עָזִּי – זֶה בְּחִינַת בְּרִית. וְזִמְרָת – זֶה בְּחִינַת קוֹל. וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה – בִּבְחִינַת וַיַּרְא (ה') בַּצַּר לָהֶם וְכוּ':
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ל:): כְּשֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה. כִּי עַל הַיָּם נִתְגַּלָּה בְּחִינַת בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס (וַיָנָס) – וַיֵּצֵא הַחוּצָה (מ"ר וישב פרשה ז).
נָתְנוּ עֵינֵיהֶם – זֶה בְּחִינַת הַדְרַת־פָּנִים, בְּחִינַת זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (בראשית ג׳:ז׳): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם – עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר. לוֹמַר שִׁירָה – זֶה בְּחִינַת קוֹל, שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל־יְדֵי הַחָכְמָה.
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ (סוטה שם): עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים אָמְרוּ: זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, זֶה – בְּחִינַת בְּרִית, בְּחִינַת (שמות ג׳:י״ב): וְזֶה לְךָ הָאוֹת. וְאַנְוֵהוּ – זֶה בְּחִינַת הַדְרַת־פָּנִים.
וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ (משלי כ״ט:ג׳): רֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן, הוֹן זֶה בְּחִינַת קוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנְךָ – אַל תִּקְרֵי מֵהוֹנְךָ אֶלָּא מִגְּרוֹנְךָ. (כמובא בבאר היטב סי' נג בשם הפסיקתא וכן ברש"י משלי ג בהג"ה שם. ולשון הפסיקתא אלא מחננך וכו' אם נתן לך קול ערב וכו'); וּכְשֶׁפּוֹגֵם בַּבְּרִית, נִפְגָּם קוֹלוֹ.
וְיַעֲקֹב שֶׁשָּׁמַר בְּרִיתוֹ, כְּמוֹ (בראשית מ״ט:ג׳): רֵאשִׁית אוֹנִי, זָכָה לַקּוֹל, בִּבְחִינַת (שם כז): הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב.
וּמִבְּחִינַת קוֹל זוֹכֶה לְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת (שיר השירים א׳:א׳): שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה – לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ.
וּבִשְׁבִיל זֶה, תֵּכֶף אַחַר קוֹל רִנָּה שֶׁל שִׁירַת הַיָּם זָכוּ לְשַׁבַּת שָׁלוֹם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ט״ו:כ״ג): וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְשַׁבָּת בְּמָרָה נִצְטַוָּה (כשארז"ל סנהדרין נו:).
וְזֶה (שמות שם): וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' – רָאשֵׁי־תֵבוֹת שָׁלוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי שִׁירָה זָכוּ לְשָׁלוֹם:
ז וְדַוְקָא בְּמָרָה קִבְּלוּ שַׁבַּת־שָׁלוֹם, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם לְהִתְלַבֵּשׁ בְּמָרָה, בִּבְחִינַת (ישעיהו ל״ח:י״ז): הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר – כְּמוֹ שֶׁכָּל הָרְפוּאוֹת הֵם בְּסַמִּים מָרִים, כֵּן הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא רְפוּאָה לְכָל הַדְּבָרִים, בִּבְחִינַת (שם נז): שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה' וּרְפָאתִיו.
וְלִפְעָמִים הַחֻלְשָׁה גּוֹבֶרֶת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַחוֹלֶה לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, וְאָז הָרוֹפְאִים מוֹשְׁכִין יְדֵיהֶם מִן הַחוֹלֶה וּמְיָאֲשִׁים אוֹתוֹ – כָּךְ כְּשֶׁהָעֲווֹנוֹת, שֶׁהֵם חֳלִי הַנֶּפֶשׁ, גּוֹבְרִים מְאֹד, אָז אֵין יָכוֹל לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, וְאָז: אֵין שָׁלוֹם אָמַר לָרְשָׁעִים (ישעיה מח נז).
וְזֶה שֶׁשִּׁבַּח חִזְקִיָּה אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהִשְׁלִיךְ כָּל חַטֹּאתָיו אַחַר כְּתֵפוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְהַלְבִּישׁ אֶת הַשָּׁלוֹם בִּמְרִירוּת הַרְבֵּה. וְזֶה, הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר (שם לח), הַיְנוּ זֶה יָדוּעַ, כִּי לְשָׁלוֹם צָרִיךְ מְרִירוּת. וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מֵרֶדֶת שָׁחַת (שָׁם כָּתוּב מִשַּׁחַת בְּלִי, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: מִבְּלִי רֶדֶת שַׁחַת) – כִּי יָדַעְתָּ שֶׁאֵין בִּי כֹּחַ לִסְבֹּל מְרִירוּת לְפִי חַטָּאתִי. וְהִשְׁלַכְתָּ אַחַר גֵּוְךָ כָּל חֲטָאָי – כְּדֵי שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ הַשָּׁלוֹם בִּמְרִירוּת כְּפִי יְכָלְתִּי.
וְזֶה (בראשית כ״ד:א׳): וְאַבְרָהָם זָקֵן – עַל־יְדֵי זָקֵן הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה: וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל – זֶה שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל:
ח וְשָׁלוֹם בְּגוּפוֹ (שַׁבָּת לג: דָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם": שָׁלוֹם בְּגוּפוֹ, שָׁלוֹם בְּמָמוֹנוֹ וְכוּ') – בְּאַרְבַּע מָרוֹת שֶׁלֹּא תִּתְגַּבֵּר אַחַת עַל חֲבֶרְתָּהּ. שָׁלוֹם בְּמָמוֹנוֹ – שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּא זֶה וְאָכַל אֶת זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה בַּת נַקְדִּימוֹן בֶּן גֻּרְיוֹן (כתובות סו:). שָׁלוֹם בְּתוֹרָתוֹ – בְּלֹא קֻשְׁיוֹת. וְאָז: וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם כַּנַּ"ל:
וְזֶה פֵּרוּשׁ:
רְצִיצָא – בְּחִינַת קָנֶה רָצוּץ, שֶׁהֵם הָעַכּוּ"ם, שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִבְּחִינַת זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה, מֵהַדְרַת־פָּנִים, וְהֵם דְּבֵקִים בְּקָנֶה רָצוּץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ס״ח:ל״א): גְּעַר חַיַּת קָנֶה.
דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ – הַיְנוּ לְהָמִית וּלְבַטֵּל בָּעוּתָם וּצְלוֹתָם, מִלְּבַקֵּשׁ עוֹד מֵאֱלֹקִים אֲחֵרִים, אֶלָּא לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה'.
הֵיכָא נָפֵק רוּחָא – הַיְנוּ זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר, אֶלָּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן בְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת (יהושע ב׳:י״א): וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ.
וְאֵיךְ מַפִּיק וּמוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, וְאָמַר לָהֶם:
בְּהַיְנוּ דְּעָל – בָּזֶה שֶׁנִּכְנָס בּוֹ רוּחַ, הַיְנוּ בָּזֶה שֶׁנִּכְנָס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, הַיְנוּ הִרְהוּרֵי זְנוּת, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ – בָּזֶה הוּא מַפִּיק וּמוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית, כִּי זֶה הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל (איכה ה):
זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם: (עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל)
(שַׁיָּךְ לְעֵיל):
וַיַּרְא (ה') בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם – עַל־יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹלוֹ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה מִי שֶׁמֵּצֵר לוֹ, אֵיזֶה עַכּוּ"ם מֵצֵר לָנוּ וְכוּ'. וְאָמַר, שֶׁעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה גְּזֵרָה וְצָרָה לְיִשְׂרָאֵל מֵאֵיזֶה עַכּוּ"ם, אֲזַי טוֹב לְנַגֵּן הַנִּגּוּן שֶׁל אוֹתָהּ הָעַכּוּ"ם שֶׁמֵּצֵר לָהֶם, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ: בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם – רִנָּתָם דַּיְקָא, הַיְנוּ רִנָּה וְנִגּוּן שֶׁלָּהֶם, שֶׁל אוֹתָהּ הָעַכּוּ"ם שֶׁמְּצֵרָה לְיִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם:
[עַל־פִּי תּוֹרָה כ"ז - רְצִיצָא ב']יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, שֶׁתָּשִׂים שָׁלוֹם בֵּין עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְיִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם, עַד שֶׁיֻּמְשַׁךְ הַשָּׂלוֹם בֵּין כָּל בָּאֵי עוֹלָם, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם שִׂנְאָה וְקִנְאָה וְתַחֲרוּת וְנִצָּחוֹן וְקִנְטוּר בֵּין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, רַק יִהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין כֻּלָּם, וְכָל אֶחָד יֵדַע בְּאַהֲבַת חֲבֵרוֹ, שֶׁחֲבֵרוֹ דוֹרֵשׁ טוֹבָתוֹ וּמְבַקֵּשׁ אַהֲבָתוֹ וְחָפֵץ בְּהַצְלָחָתוֹ הַנִּצְחִיִּית, עַד שֶׁיֻּכְלוּ לְהִתְוָעֵד וּלְהִתְקַבֵּץ יַחַד כָּל אֶחָד עִם חֲבֵרָיו, וִידַבְּרוּ זֶה עִם זֶה, וְיַסְבִּירוּ זֶה לָזֶה הָאֱמֶת,
עַד שֶׁיֻּכְלוּ לְעוֹרֵר זֶה אֶת זֶה, וּלְהַזְכִּיר זֶה אֶת זֶה, לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב בָּעוֹלָם הַזֶּה, עוֹלָם הָעוֹבֵר כְּהֶרֶף עַיִן, צֵל עוֹבֵר, לֹא כְצִלּוֹ שֶׁל דֶּקֶל, וְלֹא כְצִלּוֹ שֶׁל כֹּתֶל, אֶלָּא כְצִלּוֹ שֶׁל עוֹף הַפּוֹרֵחַ, וִידַבֵּר וְיָשִׂיחַ כָּל אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ, מַהוּ הַתַּכְלִית מִכָּל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, וְעַל מָה אֲתִינָן לְהַאי עַלְמָא שְׁפֵלָה.
וְיַרְבּוּ לְדַבֵּר זֶה עִם זֶה בְּאַהֲבָה וְאַחְוָה וְחִבָּה גְּדוֹלָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מֵעֻמְקָא דְלִבָּא, בְּלִי שׁוּם נִצָּחוֹן וְקִנְטוּר כְּלָל, עַד שֶׁיְּעוֹרֵר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ לָשׁוּב אֶל יְהֹוָה בֶּאֱמֶת, וּלְהַשְׁלִיךְ אֶת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וֶאֱלִילֵי זְהָבוֹ, וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד בִּשְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע, וְלֹא יַטּוּ אַחֲרֵי הַבֶּצַע כָּל יְמֵיהֶם, וְלֹא יִרְדְּפוּ אַחַר הַמּוֹתָרוֹת לְהַרְבּוֹת הוֹן מֵהֶבֶל, וִיגָרְשׁוּ הָרוּחַ שְׁטוּת מִקִּרְבָּם,
וְיִתְרַבֶּה וְיִתְגַּדֵּל הַשָּׁלוֹם בָּעוֹלָם, עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב,
עַד שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ גַם כָּל אֻמִּין דְּעַלְמָא, וְיַכִּירוּ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְיָשׁוּבוּ כֻלָּם אֵלֶיךָ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עוֹל מַלְכוּתְךָ עֲלֵיהֶם,
וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהֹוָה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד:
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מָלֵא רַחֲמִים חוֹמֵל דַּלִּים, שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, גְּמֹל עַל עַבְדְּךָ וְאֶחְיֶה,
וְזַכֵּנִי בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים וּבְרַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי, שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית קֹדֶשׁ בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְתַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי פְּגָם הַבְּרִית וּמִכָּל מִינֵי הִרְהוּרִים רָעִים,
וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי וְתִתֶּן לִי חָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת, וְעֵצָה וּגְבוּרָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, לְהִמָּלֵט מֵהֶם וּלְהִנָּצֵל מֵהֶם לְגַמְרֵי בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל, לְגָרְשָׁם וּלְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם מֵעָלַי וּמֵעַל גְּבוּלִי.
וְאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְגָרֵשׁ כָּל הָרוּחַ שְׁטוּת מִקִּרְבִּי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם אֲחִיזָה לְהָרוּחַ שְׁטוּת אֶצְלִי, רַק אֲשַׁבְּרוֹ וַאֲגָרְשׁוֹ וַאֲבַטְּלוֹ מֵעָלַי וּמֵעַל גְּבוּלִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
וְתַעַזְרֵנִי וּתְזַכֵּנִי לְהוֹצִיא כָּל נִצּוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל יָדִי בַּקְלִפּוֹת בֵּין הָרוּחַ שְׁטוּת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא עַל־יְדֵי פְּגָם הַבְּרִית.
וְתַעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים שֶׁאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל מַמָּשׁ, וּבְמָקוֹם שֶׁקִּלְקַלְתִּי שָׁם אֲתַקֵּן בְּרַחֲמֶיךָ. וּבְכָל־עֵת וּבְכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצוּ לְהִתְגַּבֵּר עָלַי חַס וְשָׁלוֹם, מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, שָׁם דַּיְיקָא אֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר תַּאֲוָתִי וּלְגָרֵשׁ הָרוּחַ שְׁטוּת מִקִּרְבִּי, לְגָרֵשׁ וּלְסַלֵּק וּלְבַעֵר וּלְבַטֵּל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים מִמֶּנִּי,
עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת כָּל נִצּוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ וְנִתְעַרְבְּבוּ עַל יָדִי בֵּין הַקְּלִפּוֹת, לְבָרְרָם וּלְהַעֲלוֹתָם כֻּלָּם וְלַהֲשִׁיבָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה,
וְאַל יִדַּח מִמְּךָ שׁוּם נִדָּח כְּלָל, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וּבִזְכוּת וְכֹחַ צַדִּיקֵי אֱמֶת זְקֵנִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֲשֶׁר זָכוּ לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת.
וְאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְהַמְשִׁיךְ עָלַי בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה רוּחַ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה: אָנָּא יְהֹוָה, מָלֵא רַחֲמִים, אֲדוֹן כֹּל, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח, אֲשֶׁר אַתָּה גוֹמֵל עִמִּי טוֹבוֹת וַחֲסָדִים רַבִּים וַעֲצוּמִים בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, מַמָּשׁ. מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי, מָה רַב חַסְדְּךָ אֲשֶׁר הִפְלֵאתָ עִם עַבְדֶּךָ,
רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהַי נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ אֵין עֲרוֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר.
וְאַחֲרֵי כָּל הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת וְהָעֲצוּמוֹת וְהַמֻּפְלָגוֹת מְאֹד מְאֹד, אֲשֶׁר גָּמַלְתָּ עִמִּי בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, וְאֵיךְ יוּכַל עֶבֶד אֲדוֹנִי זֶה לְדַבֵּר עִם אֲדוֹנִי זֶה,
וּבְאֵיזֶה לָשׁוֹן אֲכַנֶּה אֶת שִׁרְיוֹן צָרַעַת נִגְעֵי נַפְשִׁי וּמַכְאוֹבַי הַמְּרֻבִּים, עַל־יְדֵי חַטָּאַי וַעֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, אֲשֶׁר עַל־יָדָם נִמְשָׁכִים וּבָאִים עָלֵינוּ בְּכָל עֵת, הִרְהוּרִים וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּמְגֻנּוֹת. טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי,
כִּי לְפִי קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּשָׁרְשׁוֹ, כְּשֶׁבָּא עָלָיו הִרְהוּר אֶחָד בִּזְמַן רָחוֹק, נִקְרָא מֻטְבָּע בִּיוֵן מְצוּלָה, בִּמְצוּלוֹת יָם. וְעַתָּה אֵיךְ נְכַנֶּה צָרוֹתֵינוּ וְאֵיךְ נְפָרֵשׁ שִׂיחָתֵנוּ,
וּבְאֵיזֶה לָשׁוֹן אֲנִי יָכוֹל לְסַפֵּר נִגְעֵי לְבָבִי וּמַכְאוֹבַי, אֲשֶׁר הַמְּצוּלוֹת יָם מִתְגַּבְּרִים בְּכָל עֵת עָלֵינוּ, לֹא יִתְּנוּנִי הָשֵׁב רוּחִי,
מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל יְהֹוָה יִזְעַף לִבּוֹ, כִּי אֲנִי בְעַצְמִי גָרַמְתִּי לִי כָּל זֶה עַל־יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים וּמַחְשְׁבוֹתַי הַמְבֻלְבָּלוֹת, שֶׁהָלַכְתִּי אַחֲרֵיהֶם וְלֹא נִתְגַּבַּרְתִּי לְשַׁבְּרָם וּלְגָרְשָׁם מֵעָלָי, עַד שֶׁבָּאתִי לְמַה שֶּׁבָּאתִי וְנִתְרַחַקְתִּי כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי.
אוֹי לִי וַי לִי, אוֹי לְנַפְשִׁי.
וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין לִי שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה, כִּי אִם לִצְעֹק וּלְהִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְצַפּוֹת לְרַחֲמֶיךָ, וְאֵשֵׁב וַאֲיַחֵל וַאֲצַפֶּה לַחֲסָדֶיךָ, שֶׁתְּחָנֵּנִי בְּמַתְּנַת חִנָּם לְגַמְרֵי, וּתְקַדְּשֵׁנִי בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, כִּי כָל הָעֵצוֹת פָּגַמְתִּי בָּהֶם, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאַתָּה מַשְׁפִּיעַ לִי עֵצָה טוֹבָה, קָשֶׁה לִי לְקַיֵּם הָעֵצָה בְּעַצְמָהּ, כִּי קְשֵׁה לֵב אָנִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם תַחְבּוּלָה וְעֵצָה וּמִשְׁעָן, כִּי אִם עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים,
כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְּטוּחִים וְעַל חֲסָדֶיךָ אָנוּ נִשְׁעָנִים וְלִסְלִיחוֹתֶיךָ אָנוּ מְקַוִּים וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ בִּזְכוּת צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים זְקֵנִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר מִימֵי אֲבוֹתֵינוּ עַד עָתָּה, וְעַל כֹּחָם לְבַד סָמַכְנוּ לִצְעֹק וְלִזְעֹק וּלְהִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו, וּלְצַפּוֹת לְרַחֲמֶיךָ וּלְקַוֹּת לִישׁוּעָתֶךָ, שֶׁתַּחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ חִישׁ קַל מְהֵרָה:
עַל־כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, וֵאלֹהֵי כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֹהֵי כָל יִשְׂרָאֵל,
וְכַפַּי פְּרוּשׂוֹת מוּל אֲרוֹן בְּרִיתֶךָ, וְעֵינַי מְיַחֲלוֹת לַהֲמוֹן חֲסָדֶיךָ, וְרַעְיוֹנַי צוֹפִיּוֹת לִמְעוֹן קְדֻשָּׁתֶךָ, שֶׁתְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְהַגְּדוֹלִים עָלַי בִּזְכוּת וְכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְהַזְּקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה, וְתַמְשִׁיךְ וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, רוּחַ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה,
בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַהִרְהוּרִים וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת לְשַׁבְּרָם וּלְגָרְשָׁם וּלְבַטְּלָם מִמֶּנִּי.
וּבְכָל עֵת שֶׁיָּבוֹא עָלַי אֵיזֶה הִרְהוּר לֹא טוֹב חַס וְשָׁלוֹם, אֶזְכֶּה בְּכֹחֲךָ לְשַׁבֵּר תַּאֲוָתִי וְלָכוֹף אֶת יִצְרִי, לְשַׁבְּרוֹ וּלְגָרְשׁוֹ מִמֶּנִּי וּלְהָסִיחַ דַּעְתִּי מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי. וְאֶזְכֶּה לְהוֹצִיא מֵהַקְּלִפּוֹת כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל יָדִי בֵּינֵיהֶם, וּלְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ שְׁטוּת, וּבְמָקוֹם שֶׁקִּלְקַלְתִּי שָׁם אֲתַּקֵּן,
עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְגָרֵשׁ וּלְבַטֵּל הָרוּחַ שְׁטוּת מִמֶּנִּי וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל לְגַמְרֵי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם שְׁלִיטָה וַאֲחִיזָה לְהָרוּחַ שְׁטוּת, לֹא בְּגוּפִי וְלֹא בְּנַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, לָא בְּעָלְמָא הָדֵין וְלָא בְּעָלְמָא דְאָתֵי. וְאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת וּטְהוֹרוֹת תָּמִיד, וְתַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי בִּלְבּוּל הַדַּעַת שֶׁבָּעוֹלָם, רַק אֶזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה זַכָּה וּנְקִיָּה תָמִיד,
וְתַעַזְרֵנִי לְקַדֵּשׁ עַצְמִי בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת. וְתִמְחֹל וְתִסְלַח לִי כָּל מַה שֶׁפָּגַמְתִּי עַד הֵנָּה בִּפְגַם הַבְּרִית, הֵן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, הֵן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּרְאִיַּת הָעַיִן וּבִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן וּבִשְׁאָר חוּשִׁים, בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְּמֵזִיד, בְּאֹנֶס אוֹ בְּרָצוֹן, מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
עַל כֻּלָּם תִּמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר לִי אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, וּתְמַלֵּא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
וּמֵעַתָּה תִהְיֶה בְּעֶזְרֵי וְתוֹשִׁיעֵנִי וְתַצְלִיחֵנִי וְתַעַזְרֵנִי בְּכָל עֵת בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ דְעַלְמָא כֹּלָּא, רְפָאֵנִי יְהֹוָה וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה.
כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת מְרִירוּת לְבָבִי, אֶת מְרִירוּת מַכּוֹתַי הָאֲנוּשׁוֹת, אֶת מְרִירוּת נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה, כִּי נַפְשִׁי מָרָה לִי מְאֹד, וְאֶל מָה אֲדַמֶּה וְאַמְשִׁיל מְרִירוּתִי. מַר מִמָּוֶת, מַר מִלַּעֲנָה וָרֹאשׁ, מַר מִכָּל מְרִירוּת שֶׁבָּעוֹלָם.
וְאַתָּה יָדַעְתָּ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲשֶׁר לְפִי עֹצֶם חֻלְשׁוֹת נַפְשִׁי, לְפִי עֹצֶם וְרִבּוּי הַחוֹלָאַת וְהַמַּכְאוֹבִים הָרָעִים וְהַמָּרִים וְהַפְּגָמִים הָעֲצוּמִים, שֶׁהִטַּלְתִּי בְּנַפְשִׁי עַל־יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים, אֵין שׁוּם רְפוּאָה בָּעוֹלָם שֶׁתּוּכַל לְהוֹעִיל לִי, וַאֲפִלּוּ אִם תִּמָּצֵא בְּרַחֲמֶיךָ אֵיזֶה רְפוּאָה שֶׁיּוֹעִיל לִי, אִי אֶפְשָׁר לִי לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאָה לְפִי מַכּוֹתַי הָאֲנוּשׁוֹת מְאֹד,
כִּי אִי אֶפְשָׁר לִי לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאָה וְהַתְּשׁוּבָה שֶׁצְּרִיכִים לִסְבֹּל לְתַקֵּן פְּגָם הִרְהוּר אֶחָד, מִכָּל שֶׁכֵּן הִרְהוּרִים וּפְגָמִים וַחֲטָאִים רַבִּים וַעֲצוּמִים כָּאֵלֶּה.
וְאִם אָמַרְתִּי לְסַפֵּר אֶפֶס קָצֶה מֵהַפְּגָמִים שֶׁל יוֹם אֶחָד, יִכְלֶה הַזְּמַן. אֲפִלּוּ הַפְּגָמִים שֶׁל הַיּוֹם שֶׁנִּקְרָא אֶצְלֵנוּ טוֹב קְצַת, גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר וּלְהַעֲרִיךְ הַפְּגָמִים שֶׁבְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, מִכָּל שֶׁכֵּן הַיָּמִים רָעִים שֶׁהָיָה לִי.
אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי אוֹי וָמַר, מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, מְרִירוּת נַפְשִׁי עַד שָׁמַיִם יַגִּיעַ, כְּאֵב נִשְׁמָתִי מִי יוּכַל לְשַׁעֵר.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ, וְאִם אֲפִלּוּ תַשְׁלִיךְ אַחֲרֵי גֵוְךָ כָּל חַטֹּאתָי, כַּאֲשֶׁר אַתָּה מִתְנַהֵג עִם בְּרִיּוֹתֶיךָ בְּרַחֲמִים, וְלֹא תַלְבִּישׁ אֶת רְפוּאָתִי כִּי אִם בִּמְרִירוּת מְעַט דִּמְעַט, גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִי לִסְבֹּל כְּלָל. כִּי לְפִי עֹצֶם רִבּוּי הַמְּרִירוּת הַמֻּכְרָח לִרְפוּאָתִי, לְפִי עֹצֶם חָלְיֵי נַפְשִׁי, אִי אֶפְשָׁר לִי לְקַבֵּל וְלִסְבֹּל אֲפִלּוּ חֵלֶק אֶחָד מֵאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת, מֵהַמְּרִירוּת הַמֻּכְרָח לִרְפוּאָתִי, לְפִי עֹצֶם חֲטָאַי וַעֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הַמְּרֻבִּים, כִּי אַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מִשַּׁחַת בְּלִי, וְהִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גֵוְךָ כָּל חַטֹּאתָי, וְלֹא הִלְבַּשְׁתָּ אֶת הַשָּׁלוֹם וְהָרְפוּאָה שֶׁלִּי כִּי אִם בִּמְרִירוּת מְעַט דִּמְעַט כְּפִי יְכָלְתִּי. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם זֶה מְעַט הַמְּרִירוּת קָשֶׁה לִי לְקַבֵּל וְלִסְבֹּל,
כִּי לְפִי עֹצֶם חָלְיִי וְחֻלְשׁוֹתַי וּמַכּוֹת נַפְשִׁי הָאֲנוּשׁוֹת מְאֹד וּפִזּוּר דַּעְתִּי, אִי אֶפְשָׁר לִי לִסְבּוֹל שׁוּם מְרִירוּת כְּלָל: וְעַל זֹאת בָּאתִי לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה, עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר. וְאֵין דָּבָר נִמְנָע מִמֶּךָּ, הֵן כֹּל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה וְאַתָּה רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אֱמֶת, וּבְיָדְךָ הַכֹּל וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. וּמִי יֹאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה.
עַל כֵּן עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וְאֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ וְאֶצְעַק אֵלֶיךָ תָּמִיד, עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי וְתַמְתִּיק אֶת מְרִירוּת רְפוּאָתִי, וְתוֹרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ אֶת עֵץ הַחַיִּים לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל מְרִירוּת הַמַּיִם הָרָעִים, וְתָסִיר מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי מְרִירוּת בְּרַחֲמֶיךָ.
וְתִתֶּן לִי כֹחַ וּגְבוּרָה וְהִתְחַזְּקוּת לִסְבֹּל וּלְקַבֵּל עָלַי בְּאַהֲבָה מְעַט הַמְּרִירוּת שֶׁאֲנִי מֻכְרָח לִסְבֹּל בִּשְׁבִיל רְפוּאָתִי, וּתְמַעֵט בְחַסְדְּךָ אֶת הַמְּרִירוּת שֶׁל רְפוּאָתִי בְּתַכְלִית הַמִּעוּט, וּתְמַהֵר לְרַפּאֹת אוֹתִי רְפוּאָה שְׁלֵמָה, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, כִּי אֲנִי רוֹאֶה מֵרָחוֹק חֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, שֶׁאַתָּה מַגְדִּיל עִמִּי בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר. עַל כֵּן אֲנִי מַשְׁלִיךְ יְהָבִי עָלֶיךָ לְבַד, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתָגֵן בַּעֲדִי וְתִפְרֹס עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַעֲלֶה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵי וּמַכְאוֹבֵי נַפְשִׁי וְגוּפִי.
וּתְקַיֵּים בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהֹוָה וּרְפָאתִיו.
וּתְזַכֵּנִי מֵעַתָּה לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת, וְתַשְׁפִּיעַ וְתָאִיר עָלַי בְּאוֹר פָּנֶיךָ, וְתַמְשִׁיךְ עָלַי הֶאָרַת פָּנִים, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַדְרַת פָּנִים לְהֶאָרַת פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה.
וְתִפְתַּח אֶת דַּעְתִּי, וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי שֶׁפַע הַחָכְמָה וְהַבִּינָה וְהַדַּעַת מֵאִתְּךָ, וְתָאִיר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה בְּכָל עֵת חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים, וְאֶזְכֶּה לִדְרוֹשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֵן, וּלְגַלּוֹת וּלְבָאֵר עַל־יְדֵי־זֶה דְּרוּשִׁים וּבֵאוּרִים וְחִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים בַּתּוֹרָה.
וְתַמְשִׁיךְ עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים מְשַׁח רְבוּת קוּדְשָׁא, שֶׁפַע הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, מִתְּלֵיסָר תִּקּוּנֵי דִיקְנָא קַדִּישָׁא, וּתְזַכֵּנִי לִהְיוֹת נִכְלָל בִּכְלַל זְקֵנִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהֶאָרַת פָּנִים לְהַדְרַת פָּנִים:
וְתַעַזְרֵנִי וּתְזַכֵּנִי שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ קוֹלִי עַל־יְדֵי־זֶה, וְאֶזְכֶּה לְכַבֵּד אֶת יְהֹוָה מֵהוֹנִי וּמִגְּרוֹנִי, שֶׁתִּהְיֶה בְּעֶזְרִי שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲבֹד אוֹתְךָ תָּמִיד בְּשִׂמְחָה, בְּקוֹל רִנָּה וְזִמְרָה וְשִׁירִים וְנִגּוּנִים דִּקְדֻשָּׁה, וּנְגִינוֹתַי אֲנַגֵּן כָּל יְמֵי חַיַּי עַל בֵּית יְהֹוָה.
וְאֶזְכֶּה שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ קוֹל רִנָּתִי כָּל כָּךְ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי הַנִּגּוּן לְבַד שֶׁנָּשִׁיר וּנְרַנֵּן לְפָנֶיךָ, עַל־יְדֵי־זֶה תִּרְאֶה בְצָרוֹתֵינוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מִכָּל עַם וְלָשׁוֹן, וְתִרְאֶה בְעָנְיֵינוּ וְצָרוֹתֵינוּ, וְתִסְתַּכֵּל וְתַשְׁגִּיחַ בְּרַחֲמֶיךָ, אֵיזֶה אֻמָּה מְצֵרָה לָנוּ, וְתוֹשִׁיעֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מֵהֶם. וּתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וַיַּרְא (יְהֹוָה) בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת אֲשֶׁר חוֹשְׁבִים וְיוֹעֲצִים עָלֵינוּ בְּכָל עֵת, בֵּין הָעַכּוּ"ם הַמּוֹשְׁלִים עָלֵינוּ עַכְשָׁיו, עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ. אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל מַחְשְׁבוֹתָם עָלֵינוּ לְרָעָה חַס וְשָׁלוֹם, אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד.
וּבְצוֹק הָעִתִּים הַלָּלוּ אֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ וְגוֹדֵר בַּפֶּרֶץ אָיִן, עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
מָלֵא רַחֲמִים עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, הַבִּיטָה בְעָנְיֵינוּ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵינוּ וְצָרוֹת לְבָבֵינוּ, וּרְאֵה אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרוּדִים מְאֹד, וְאֵין עוֹזֵר וְאֵין סוֹמֵךְ וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב.
עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְלֹא לְמַעֲנֵנוּ, עֲשֵׂה לְמַעַן הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שׁוֹכְנֵי עָפָר, לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם.
עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ. וְתַטֵּה לֵב הַמַּלְכוּת וְהַשָּׂרִים וְהַיּוֹעֲצִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וּתְגָרֵשׁ וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל כָּל מַחְשְׁבוֹתָם הָרָעוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ. וּתְבַטֵּל בְּרַחֲמֶיךָ כָּל הַגְּזֵרוֹת רָעוֹת וְכָל הַפְּקֻדּוֹת שֶׁאֵינָן טוֹבוֹת לְיִשְׂרָאֵל, הֵן אוֹתָן הַגְּזֵרוֹת וְהַפְּקֻדּוֹת שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ, וְהֵן אוֹתָם שֶׁרוֹצִים לִגְזֹר עֲדַיִן חַס וְשָׁלוֹם, כֻּלָּם תְּשַׁבֵּר וְתַעֲקֹר וּתְבַטֵּל אוֹתָם בְּבִטּוּל גָּמוּר,
וְתַהֲפֹךְ לֵב כָּל הַקֵּיסָרִים וְהַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה תָמִיד. כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי אֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ עַתָּה בְּעֻקְבָא דִמְשִׁיחָא בְּעֵת צָרָה הַזֹּאת, כִּי אִם רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְבַד, שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ.
זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיִזְדַּכֵּךְ קוֹל רִנָּתֵנוּ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים וּלְבַטֵּל כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַגְּזֵרוֹת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי הַנִּגּוּנִים לְבַד שֶׁתִּשְׁמַע קוֹל רִנָּתֵנוּ וְיֶעֱרַב לְךָ רִנּוּנֵנוּ, וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ:
לְשַׁבַּת־קוֹדֶשׁ וְנִזְכֶּה לָשִׁיר וּלְרַנֵּן וּלְנַגֵּן לְפָנֶיךָ נִגּוּנִים וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְשִׁמְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת תָּמִיד, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְעוֹרֵר בְּרַחֲמֶיךָ שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה, שִׁיר הַמְּעֻלֶּה עַל כָּל הַשִּׁירִים, וְנִזְכֶּה לְכָל עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים.
וּתְבָרֵךְ אוֹתָנוּ בִּשְׁלוֹמְךָ הַטּוֹב, וְתַשְׁפִּיעַ שָׁלוֹם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל, בֵּין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם שִׂנְאָה וְקִנְאָה וְתַחֲרוּת וְקִנְטוּר בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ לְעוֹלָם,
וְיִתְרַבֶּה וְיִתְגַּדֵּל הַשָּׁלוֹם עַד שֶׁיֻּמְשַׁךְ שָׁלוֹם בֵּין כָּל בָּאֵי עוֹלָם, עַד שֶׁיֻּכְלוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְעוֹרֵר אֶת חֲבֵרוֹ אֶל הָאֱמֶת, שֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וְלֹא יְבַלֶּה יָמָיו לָהֶבֶל וְלָרִיק,
עַד שֶׁיַּשְׁלִיכוּ כָּל אִישׁ אֶת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וֶאֱלִילֵי זְהָבוֹ וְיָשׁוּבוּ כֻלָּם אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבָה. וּתְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל שַׁבָּת שָׁלוֹם בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה תָמִיד, וְתִפְרֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ.
וְנִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בְּגוּפֵנוּ, וְתִרְפָּאֵנוּ רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מַחֲלֹקֶת בֵּין הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת שֶׁבְּגוּפֵנוּ, רַק כֻּלָּם יִתְנַהֲגוּ בְּמֶזֶג הַשָּׁוֶה בְּשָׁלוֹם גָּדוֹל,
וְתָסִיר מַחֲלָה מִקִּרְבֵּנוּ וְתִשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל (וּבִפְרָט לִפְלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית וְכוּ'):
וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בְּמָמוֹנֵינוּ, וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וְלֹא יַעֲלֶה שׁוּם קִנְאָה בְּלֵב שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל מָמוֹן וְחֶפְצֵי חֲבֵרוֹ. וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם גְּזֵלוֹת וְעֹשֶׁק בֵּינֵינוּ, וְלֹא תַּעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים.
וְתַזְמִין לָנוּ פַּרְנָסוֹתֵינוּ קֹדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם, וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם:
וּתְזַכֵּנוּ שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בְּתוֹרָתֵינוּ בְּלֹא קֻשְׁיּוֹת, וְנִזְכֶּה לְהָבִין הֵיטֵב בִּמְהִירוּת גָּדוֹל בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּלְמַד שָׁם, וְנִזְכֶּה לְהָבִין כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ עַל בּוּרְיָן בְּלִי שׁוּם קֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְתַעַזְרֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לְחַדֵּשׁ תָּמִיד בֵּאוּרִים וְחִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב. וְנִזְכֶּה לְכָל בְּחִינוֹת שָׁלוֹם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְעוֹרֵר כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, וְיָשׁוּבוּ כֻלָּם אֵלֶיךָ וְיַעַבְדוּךָ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה וּבְאַהֲבָה. חוּס וַחֲמֹל עָלֵינוּ וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים, בָּרְכֵנוּ בַּשָּׁלוֹם אֵל רָם וְנִשָּׂא. יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.
וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף. שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל.
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
[אמר המעתיק אני העתקתי מכתב יד המחבר מעלים מפוזרים, ואיני יודע הסדר היטב, ואפשר חסר ההתחלה, אך כפי הנראה לעניות דעתי סדרתים, ובמקום שיש לי ספק אם כך, אציג סימן כזה (:) ודי למבין]
במה שמובא בספרי אמת, שתיקון הנבראים שבכל העולמות, תלוי ועומד בתיקון נפשות ישראל. כי לפי כל זה יש לבאר גם כן מאמר ר' חלבו שבמדרש איכה, על אודות הכתוב חדשים לבקרים וכו' עיין שם. כי המלאכים הניזונין מלחם הדעת בכיסופא ולא במשפט הנ"ל, כשמתחילים לעלות בשיר [קנה החכמה] המוב"פ, נתבטלים לגמרי בשרשם שיצאו משם, שעל זה נבראים חדשים לבקרים וכו'. רק שלעתיד, בגמר התיקון של נפשות ישראל, יהיה ביכלתם גם הם להתקיים, על שיהיה ביכלתם לקבל דעתם והשגותיהם, בהשתלשלותם על ידי נפשות ישראל, שיעמדו לפנים ממחיצתם כידוע. וכן גם בנפשות ישראל, יצאו וישתלשלו ההשגות מזה לזה [כמובא מזה לקמן]:
כי עוד תבין לפי כל זה, על אודות הפליאה שיש להתפלא בענין דוד המלך ע"ה, שעלה כלל על דעתו להוסיף ולבקש בחנני וכו', מאחר שגם בלא זה נבחן ונגלה לפניו יתברך פנימיות ותעלומות הלב של כל אחד. ובפרט שאחר כך לא עלתה בידו, ונתחרט ואמר זמותי בל יעבר פי, שמזה למדו חז"ל שאסור לבקש על זה. ושגם להיפך, יש לבקש על השתוף ברחמים הנ"ל [אל תביאני לידי נסיון]:
כי לפי כל הנ"ל תבין מרחוק בענין הצדיק היחידי, וראש ראשי הדורות שהיו מעולם, שהוא הנתעלה ויוצא לגמרי משאר כלליות העולם הנזכר שם בהמאמר חז"ל הנ"ל. כי הוא משה משיח בעצמו [הנתאחד עם ר' עקיבא וכו', כנרמז לקמן], המבקש ומצטער כל ימיו, מתי יבואו לידי הנסיונות העצומות ביותר [ועיין בשבחי הר"ן שאחר הסיפורי מעשיות]. כי בעוצם תקפו וגבורתו לעמוד בהם, יזכה להתעלות בכלי רוח אלקים שבראשית מחשבתו והשגתו אלקותו יתברך כנ"ל. והעיקר, בעוצם תכלית מסירת נפשם שבריבוי קריאתם בשם ה', שהתפללו ובקשו אחר כך מאתו יתברך, לכוף את יצרם בתפלותיהם, המוב"פ בפירוש הראשון רציצא וכו', [כי השני פירושים הם שייכים זה לזה, כמובן ממה שתכף אותם זה לזה בכתיבת ידו הקדושה]. שעל זה בעצמו עיקר התגברות מניעת היצר [שממדת הדין הנ"ל], למנוע מזה [וכן,מובן ומבואר מכמה מקומות בדברי מורנ"ת ז"ל , שאם גם על התפלה בעצמה מתגברים מניעות היצר למנוע מזה, אף על פי כן אין שום אופן לזכות למה שצריך (לזה) [לזכות], כי אם על ידה], [ו]כנרמז לקמן מהמוב"פ אחר שכבר חיזק בעצמו מדת הדין, לבקש על התגברותו כנ"ל. וכמו שהבאתי במקום אחר בשם האריז"ל, בענין הכלים הנ"ל, שמתחלה עשה באופן שימותו ויפלו מהם ר'פ'ח' נצוצי הדינים, להתגבר יותר אחיזת הסטרא אחרא שנתאחזה בהם [שמזה היה מיעוט הירח ומלכות דוד הנ"ל, עד שהיה ראוי להיות נפל כידוע, גם עיין בסוד הפ'ר'ח' מ'ת' המוב"פ בפירוש הראשון הנ"ל, כי רוחו, היא המ'ר'ח'פ'ת בהם, כידוע]. על שאף על פי כן יהיה נמצא הפלא העליון הנ"ל, שכל עבודתו יהיה בענין ראש השנה [וראש חודש] הנ"ל, להביא כפרה ולשוב בתשובה דלעילא [תשובת המשקל המוב"פ], על המחשבה הראשונה היורדת מלמעלה לבד, בסיבת השבירה הנ"ל, כמובא מזה במקום אחר. עד שבזה דייקא, נתעלה על כל הצדיקים הגמורים שהיו מעולם, עד שלא קם עוד בישראל כמוהו, כי הוא משה משיח בעצמו, אשר עד פני הזקן [ועתיק יומין] מטא, לעוצם מבחר כלי נפשו וגופו, ובתכלית הזיכוך וכו', כמובא מזה במקום אחר, עד שגם לנצח לא יגש אל הערפל, אשר שם קול השגותיו יתברך בעצמו, כי אם הוא לבד, וכמובא מזה בחלק ג' שבספר כוכבי אור הנ"ל, מהמובן מזה גם ממאמר האריז"ל עיין שם. ועל ידי זה בעצמו יש תקוה גם לכלליות העולם, שאין ביכלתם להתקיים כלל, לפי מרירות הדין הזה. שאף על פי שעל ידי זה אין להם כלים כאלה, באופן שיקבלו שלימות ההשגות מהשם יתברך בעצמו, [על כי לא ישוב ויתעורר כנגדם, רק במיתוק הדין, ברחמיו הפשוטים כנ"ל]. אבל על כל פנים יהיה ביכלתם על ידי זה בעצמו (לעורר) [להתעורר] ולשמוע ולקבל רחמיו הרבים והשגותיו העליונות הנ"ל, בהשתלשלותם על ידי נשמת משיח הנ"ל, הנתאחד גם עם משה ורבי עקיבא ושאר הז' רועים, עד נפש דוד הנ"ל. כי בודאי גם אברהם ויצחק במסירת נפשם שבעת העקידה הנ"ל הפכו כל כך ממדת הדין למדת הרחמים רבים, עד שגם אנחנו יש לנו תקוה להמשיך [את] הרחמים פשוטים, שאנו זוכים וכו', כפי התנהגינו בדינא [רפיא] הנ"ל [גם תעיין נא, (ש)בספר כוכבי אור חלק ג' הנ"ל, מה שבארתי להכתוב שלח נא ביד תשלח, שלפי זה יבואר לך כל הנ"ל]:
גם אם תבא בסוד ה' הנ"ל, תבין מרחוק, שכמו בקבלתו מהשגתו יתברך, אי אפשר כי אם בכלי החושך ענן וערפל, שבצמצום וסילוק אור חכמתו יתברך, על שבזה דייקא נראה אליו כבוד ה' שבהשגה שלעתיד, כמובן מזה גם במקום אחר . כן גם בהשפעתו לתלמידיו השגת תורתו וחכמתו בחוט זוהר אין סוף שקיבל משם, אין שום אופן, רק על ידי צמצום וסילוק האור הנ"ל. אך ממילא מובן, שאם אמנם גם הצדיקים מתדמים ליוצרם בתוקף מרירות הדין [ולעשות בעצמו כאינו יודע ורואה] הנ"ל. אבל בכל זאת, יחשב זאת לדינא רפיא, כפי עוצם תוקף הדין והמחלוקת והצמצום לצדדין הנ"ל שהוא בעצמו נכנס לשם. ועל ידי זה דייקא, ישמע לנצח קול חכמתו והשגת אלקותו ותורתו יתברך בדרשת י"ג מדות הזקן [של רחמים] הנ"ל, שזכה להם ברוב קריאתו בשם ה' שהרבה בלי שעור, דייקא ממר ומיצר הנסיונות הנ"ל. כי אז, בקול הקריאה היוצא ממצר שופריה דאדם המוב"פ [כנרמז מזה לקמן עיין שם], נענים במרחב י"ג תקוני דיקנא הנ"ל והמוב"פ, כמו בראשית השנה הנ"ל כידוע:
כי גם בראש השנה הראשון, אם היו עומדים האדם ואשתו בנסיון מרירות רוע הדעת הנ"ל, ששם אחיזת הצורר להם המוב"פ, היו עולים וזוכים מיד בהדעת הזה בהיתר ובשרשו שבקדושה, ששם עצם האחדות, והתהפכות רוע מרתה דא, להתגלות מדת הטוב והרחמים והתורה הנ"ל בתכלית השלימות כמובא מזה גם במקום אחר , ואז זה לעומת זה, היו נפקחים עיני שניהם הנ"ל בחכמה והשגות אלקותו ותורתו יתברך שבהדרת פני הזקן ותיקון הברית המוב"פ, [כמו שפירשו קצת מעין זה, בעלייתם מן הים, שגם אז נתנו עיניהם לראות בההשגות האלה כידוע, וכנרמז לקמן מהמוב"פ], להיות ביניהם השלום הנפלא שיהיה לעתיד, שנמצא מאתו גם [בפרטיות הגוף והממון ונפש התורה שבכל אחד בפני עצמו, כמובן בפנים, וכן] בכלליות ישראל, ואומות העולם המוב"פ. ולא כמו עכשיו במחלקותם, שיבא זה [במרירותו מתאות הממון והגוף, ויאבד] ויאכל את זה. ועיקר המר והמיצר שבצמצום האור, הוא מצר האשה הנ"ל. ובכלליות, מצר האומות והגליות שסובלים מאתם, שכולם על שם מצרים כידוע, שהם בקליפת בעותיה דאלקים אחרים המוב"פ, זה לעומת זה מצירים את הגרון מלקרא בשם ה', וימררו את חייהם בעבודת תאוות הממון והמשגל כמובא במקום אחר , שכל רדיפתם ומחלקותם ביצרין הרעין האלה, נאחז ונתשתלשל מהמחלוקת דקדושה [וצמצומי הטוב והרע] שנמצא בהתורה בעצמה, שכל אחד מושך את עצמו לצדדין, [שגם על זה יסובב הכתוב וימררו וכו' הנ"ל, כידוע]:
וגם ביציאת מצרים וקריעת ים סוף ומתן תורה הנ"ל, היה מוכרח לדלג על הקץ, ולהשליך אחר גיוו כל חטאם, ולא השלימו סבילת המרירות שהיה מוכרח לזה על פי מדת הדין הנ"ל, עד שהרבה מאד לקטרג על נתינת התורה, והשם יתברך השיב לו שאין מי שזוכה לעצם פנימית אמתתה [שבזה כלול גם בירורי הלכותיה שבאתגליא], כי אם מי שמאבד וממית את עצמו עליה במסירות נפשו המוב"פ. כי גם מקילקול אדם הראשון, וכל הדורות שהיו מאז ועד הנה, מוכרח בסופו גם הגדול שבגדולים למסור את נפשו ושמו, עד דנפיק רוחיה בהסתלקותו ממש, ואז דייקא מהפך תוקף מדת הדין למדת הרחמים והרצון שברצונות, לבטל בעותיה דאלקים אחרים הנ"ל. רק שעל ידי זה בעצמו יש תקוה גם לאותם שאינם זוכים לזה עדיין, על שאף על פי כן מקשרים את עצמם על כל פנים לעצמות יוסף הצדיק הנסתלק כנרמז לעיל. והעיקר שלא היתה אז גאולה שלימה, הוא מחמת שגם יוסף בעצמו לא זכה עדיין לתקן בזה בשלימות, מה שמוכרח לתקן בענין התיקונים הנ"ל [כמובן מדרשת חז"ל שקר החן וכו']. רק מחמת שאף על פי כן, כשנזדמן לו הדעת פני יעקוב אביו המוב"פ, וינס ויצא החוצה, העלה באיזה בחינה של תשובת המשקל, רוח אלקים [המרחפת על פני הים ראה וכו'], עד שזכו על כל פנים איך שהוא, לשבר ולרצץ ראשי הצר הנ"ל, שנשתלשל משם זה לעומת זה כידוע, [ולא קמה עוד רוח באיש כמוב"פ], עד שנתן לו יעקב אבינו שכם אחד המוב"פ [שלקח בצלותיה ובעותיה הנ"ל], להיות על ידי זה במדה השלש עשרה [שבתורתו] [ונפש בניו] הנ"ל, לתווך השלום ולהכריע בין הכחשת הכתובים והתנאים זה לזה במחלוקותיהם ומרירות קשיותיהם הנ"ל, אשר דייקא בשלומם והתמזגותם יחדיו תחשב למרפא לכל בשר, כמרפא וחיי הגוף התלוי ועומד במזג הד' מרות. וכמו בבואם מרתה המוב"פ, ויורהו ה' ליתן עץ מר במר כידוע , שעל זה יסובב כפולת הכתוב המוב"פ, הנה לשלום מר לי מר [שלפי פשוטו יסובב על מרירות מחלתו], כי דייקא בכח המר של הסמים, העומד כנגד כח המר שבמחלת האדם, אני ה' רופאך במזג הרפואה המוב"פ. שגם זה בעצמו נמשך ממזג הרפואה והחיים שבדרשות התורה הנ"ל [כמובא מזה גם במקום אחר ] שהוא החכמה אשר תחיה וכו', שיסובב עליה בהכתוב הנ"ל והמוב"פ, דרשוני וחיו:
ועתה נתנה ראש ונשובה מצרימה, ברדיפתם הנ"ל את ישראל במר לי מר [שתים שהן ארבע מרות, הד' רוחות הנ"ל], שעל זה יסובב ענין הכתוב המוב"פ [יונתי בחגוי הסלע וכו'] הראיני את מראיך וכו', ולא היה שום אופן להפך אותם אל הקדושה, שיכירו וידעו גם בחייהם בכבודו וגדולתו יתברך, כמו שיהיה לעתיד בהשלום הנפלא המוב"פ. כי בכל פעם כשנשלח להם מלמעלה כבדות הלב לנסיון כנ"ל, נתעוררו עליהם מחדש לרודפם ולהשיגם, והעיקר במ"ר ומ'צ'ר'^ים הנ"ל, עד שהוכרח בשביל זה לאבדם לגמרי, שעל זה יסובב הכתוב המוב"פ, אין שלום אמר וכו', שעל ידי זה גם אז לא נשלם בשלימות שיר השירים בקול החכמה הנ"ל, באופן שיהיה נשפע מאתו גם למלאכי מעלה כנ"ל [מאחר שמעשה ידי טובעין בים וכו']. כי גמר הרפואה באופן שיבולע לנצח המות, בשמעו' את' רנתם' בשיר מרים [שנקראה על שם המר הנ"ל שסבלו במצרים, כידוע] לא יהיה עד לעתיד כמוב"פ. כי אף על פי שגם אז נהפך לעזרם מ'ר'^י'ם בעצמו, לענות בהם השיר לשלמה כמובן בפנים. אבל מיד בבואם מרתה וכו' [ושם נסהו] לא יכלו לשתות מים מ'מ'ר^ת'ה^ המוב"פ, כי מרים הם בשני פעמים מר כנ"ל, במספר ת"ף כמובא שם בהענין, ומכוון כמספר שם קליפת העצבון ויללה, כידוע , [הנאחזת במרה השחורה, שנמצא בד' מרות הגוף הנ"ל]. כי גם אם זה לעומת זה נתעלה מרים בקדושתה הנ"ל, ותקח את הת'ף' וכו', לעורר משם דייקא החדוה והזמרת בשירות ותשבחות, כנשמת דוד הנ"ל, שיצא מיחוד בו עז וזמרת השירות שריווה להקב"ה [כמובא מזה בדברי חז"ל], וישם בכולם את פניו וכוונתו, רק לבטל ולהמית קליפת בעותיה הנ"ל והמוב"פ, [עד שיקוים כל הנשמה וכו']. אבל גמר התיקון, עדיין לא היה כנ"ל, ומחמת זה בעצמו שגם דוד ראה שעדיין אין ביכלתו לפעול זאת בשלימות, הוכרח לסובב בתפלתו בפשיטות, גם על הרציצא בעצמו, שהם הרשעים הרודפים הדבוקים בה [להיות חית קנה, מצרים קנה רצוץ המוב"פ], כמו שהיה בקריעת ים סוף כנ"ל, כי שר לא נאמר עד לעתיד בהשלמת סבילת המרירות שבתכלית אריכות הגלות הזה, שאז ישיר העולה על כולנה הנ"ל, בחית קנה חכמתו דקדושה הנ"ל, להפך לשפה ברורה כל השבעים לשון המוב"פ, ובהם דייקא יברר ויבאר היטב [בבאר מי מרים הנ"ל] כל הלכות התורה, בשלום והכרעה. כי לעוצם תיקונו לערב הרע והמרירות הנ"ל, שנתערב בנפשות ישראל מחית קנה מצרים הנ"ל, לא יצטרך לשברם כלל כמובא במקום אחר, כי אדרבא ב'מ'ר'ה' [ורוגזא הדין] בעצמו, ר'ח'ם' תזכור, כי אם שם, שם לו חק ומשפט הדין הנ"ל, יזכו לעתיד שם דייקא, לשבת שלום הנפלא, גם עם אומות העולם כמוב"פ, ורק קליפת בעותם הנ"ל והמוב"פ ישבר ויבטל, עד כי ישליך כל אחד את אלילי הממון, ולקרא כולם בשם ה'. שלפי זה תבין יותר גם בדבריו הקדושים על אודות הכתוב המוב"פ ואברהם זקן וכו', בכל, זה שלום, כמו שכתוב עושה שלום ובורא את הכל, ונוסח הברכה הוא על שם הכתוב עושה שלום ובורא רע כידוע.
....הפליא אחר כך להיות רואה ומשתלם, וממתיק במתיקות הרחמים, [שבלא זה, לא היה אפשר לכלי עולם הגוף הנ"ל לסבול ולהתקיים כלל, לעוצם הזיכוך שמוכרח מאד לזככו במשפט הנ"ל], הוא ממה שגם בריחוק הזמן והמקום, ראה וצפה בנשמות הצדיקים [אשר גם הגופים שלהם נחשבים לנשמות, לאותם שלמטה מהם], שלעוצם זיכוכם בנסיונות תוקף מרירות הדין הנ"ל בעצמו, ממשיכים בזה נופת צוף רחמיו הרבים, ועצם טוב השגתו יתברך, הנמצאה דייקא בתוקף מרירות הדין שבצמצום והסתרת הכלי כנ"ל [ועיין לקמן בסמוך מה ששייך לזה]. שלפי זה יבואר לך, מה שמתנהג כענין זה גם בפרטיות בכל שנה ושנה, שבראשיתה ותחלתה מתגבר דינא קשיא, ואחר כך ביום השני דינא רפיא. וכן בפרטי פרטיות נמצא קצת מעין זה, כי גם בכל יום ויום האדם נידון ונפקד ונבחן בהתחדשות והתגברות מסית ומקטרג, במרירות אש המשפט, לזיכוך הכלי והגוף שלו, עד שהיה נהפך לכלה לגמרי חס ושלום. לולא מה שלעומת זה, גם כפי נקודת דנקודת האתערותא דלתתא שנמצא בכל אחד, כן נמשך עליו בכח הצדיקים הנ"ל, העזר והסיוע מהמתקת ושיתוף דינו ומשפטו ברחמיו יתברך כנ"ל. כי גם כלליות הנשפע והכלי הזאת [באדם ובמקום ובזמן], נתהווה ונעשה כביכול בצלם המשפיע יתברך כידוע . והצדיקים הנ"ל הם העולים בראש הזמן והמקום, להיות בראשית ותחלת המחשבה של הקומה והכלי הזאת, שעל ידי זה הם מתנהגים יותר כפי תוקף מרירות הדינא קשיא שבראשית ותחלת מחשבתו יתברך שמו הנ"ל, ואז דייקא נכתבים לאלתר לחיים במתיקות הדבש כידוע, כי בעוצם אתערותא דלתתא להתהפך מרע לטוב, מקבלים אתערותא דלעילא מאתו יתברך, שגם הוא יעמוד על ידי זה מתוקף כסא דינו [וצמצום ראייתו וידיעתו הנ"ל], ומתגלה להם בשבתו בכסא רחמיו הרבים [והשגת אלקות] שבידיעה והשגה יתירה כנ"ל, [ואגב אורחא תבין מרחוק גם במאמר אברהם וכו', אחר נסיון העקידה.... דעת וכו'.... גם ת....
גם ממילא מובן, שאף על פי שכל בחינה כלולה מכל הבחינות, אבל בכלליות נחשב הזקן אברהם לאחדות ושורש הטוב והרע שהיה קודם הבריאה, בריבוי אור החסד לגמרי הנ"ל [כי גם הרע בעצמו, הוא בשרשו הזה, טוב מאד כידוע ]. ומחמת זה בעצמו הוכרח להתצמצם בהולדת תוקף הדין שבפחד ומורא האב של יעקוב המוב"פ, ואם גם מהאב הרב והמורה [הזורק מרה בתלמידו ובנו יעקוב הנ"ל], יוצא ונשתלשל גם הרע לגמרי הנ"ל [שבמרת חרב הממית כידוע ]. אבל באמת צר הקב"ה קלסתר פני המ'ר'ה' וא'ב' הזה, דומה לא'ב'ר'ה'ם', ברוב הטוב מאוד הנ"ל [כי דייקא מי שעומד בריבוי ותוקף הדין, משיג על ידי זה רבוי רחמיו וטובו וחסדיו]. רק מחמת שאף על פי כן, אין שום אופן לכלליות העולם לקבל, לא רוב טובה ולא רוב פורעניות, על כן אין שום אופן להתגלות פני תורתו, כי אם בשיתוף הדין והרחמים שבאור פני יעקב הנ"ל והמוב"פ, [ועד כאן יר'ח'ם' אבי האב הנ"ל כידוע]. שהוא המעמיד הי"ב שבטים הנ"ל [אלה יעמדו על הברכה, ואלה יעמדו על הקללה והארורים שבהר עיבל], אצל אלוני מרה, שהוא שכם הנ"ל כידוע, לכתוב שם דייקא באר היטב בשבעים לשון הנ"ל.
כי גם בכלליות דכלליות, יחשב הכל לכלי אחד כידוע, וכל אחד כפי מדריגתו איך שהוא, יזכה להשלים על כל פנים קומת כלי השכינה שבבנין הצדיקים הנ"ל, עד שיאיר אלינו את פניו העושה שלום ובורא את הכל, להתעלות לנצח בעבודת השגתו מדרגא לדרגא. כי כל התיקונים תלוים אחד בחבירו, כאשר תבין מכל הנרמז לעיל מהמוב"פ על אודות השיר לש'ל'מ', שבש'כ'ם' ואחדות אחד הנ"ל, שהוא אשר בכחו למשוך את הכל כמוב"פ, עד שאחריך נרוצה לשיר ולקרא בשם ה' והשגת חכמתו יתברך בכל פעם יותר כנ"ל. וגם עכשיו, מה שזוכים נשמות ישראל בעולם העליון להתענג בהשגות האלה, אין זה רק מהרשימו של הגוף, שהיתה מקושרת בו בהיותה בארץ הזאת. ועיקר השגתם יהיה בתחיה הניצחיית, כשתרד ותתקשר מחדש בכל גוף הארץ הנ"ל, [שכולה תהיה מקודשת אז בנקודת ארץ ישראל שבה, כידוע]. כי אם שם תכלית הצמצום שבתוקף הדין הנ"ל, שמאתו אחיזת המצר שבמצרים הנ"ל [שהוא בקליפה זה לעומת זה כמובא במקום אחר ]. אבל בגמר הבירור והזיכוך מאתו, יזכו בגוף ובארץ הזה דייקא, לקבל אור זרוע לצדיק הנ"ל, [שהוא יסוד ועמוד הארץ] זבת חלב ודבש, בנגלה ונסתר שבתורה הנ"ל, כמובא במקום אחר, וכנרמז לקמן לענין הגאולה הראשונה [שנגמרה בקבלתינו התורה שבנסתר], והגאולה האחרונה וכו'. ונפשו תהיה לכל, כעפר וארץ בקטנות דקטנות, באופן שיבא לגדלות דגדלות המוחין במדריגה גבוה יותר בכל פעם, כמובן גם מזה במקום אחר. [ויתיישב] אגב אורחא, ביישוב כמה וכמה פליאות.
והנה לפי כל הנ"ל, יש לרמז עוד, ובפרט בענין הנורא של כ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא הנ"ל, [שהיה ראוי שתנתן תורה על ידו] שמתו כולם כאחד בימים מועטים כאלה בשביל שלא היה ביניהם אהבה, כי אם אמנם שבקדושה כל ההתחלקות של כל אחד לצדדין בצמצום אחר, הוא לשם שמים, לקבל רחמיו ואהבתו ושלומו בצמצומי הכלים האלה דייקא כנ"ל. כי [על כן יאמר בספר מלחמות ה', את והב בסופה כו'] לא זזו משם עד שנעשו אוהבים זה לזה, בשלום נפלא יותר כמובא מזה במקום אחר. אבל מחמת שגם מזה נתאחז הרע לגמרי של המחלוקת שלא לשם שמים, וסביביו נשערה מאד לדקדק עמהם כחוט, ונוקם על עלילותם לעוצם מדת הדין לבד שהיה ברבם רבי עקיבא שעלה במחשבה כנ"ל, נגזר עליהם מיתה על ידי זה, והיה העולם שמם מהצמצום והסתרת פני תורתו ואלקותו יתברך [ואנכי הסתיר אסתיר פני] וענתה השירה הזאת וכו', כי לא תשכח על ידי רבי שמעון וחביריו, שהיו לו לתלמידים ובנים הגונים כאלה, עד שעל ידם דייקא, הכינו להתגלות נפלאות העין פנים של תורה, כנ"ל לענין יעקב. ובפרט בהסתלקות רבי שמעון, שאז בתכלית השלימות עלה עד ה'ג'ל בע'ין מ'ר' צמצומי הדין הנ"ל כמובן במקום אחר, שעל זה ביקש דוד המלך ע"ה ג'ל' ע'יני ואביטה נפלאות מתורתך, שמאז אנו ממשיכים עכשיו הארת התגלות התורה שבשבועות כמובא גם מזה במקום אחר:
ולבל אהיה נראה כמוסיף על דבריו, הנני לדלג ולקצר במלין, כי גם מה שכתבתי עד הנה, הוא מאשר לא יכולתי להתאפק ולרמז על כל פנים מרחוק, מעוצם החיים ארוכים וטובים בגוף ונפש לנצח נצחים, שרצה לזכות אותנו משה רבינו ע"ה מיד אחר הגאולה הראשונה בנתינת חכמה התורה, באופן שעל ידי זה יאיר עליהם מיד גם חכמת אורייתא דעתיקא, לצאת על ידה לחירות גם מחרבו של מלאך המות הנ"ל, כמו לעתיד אחר התחיה הנ"ל. אבל מחמת שיצאו מגלות מרירותם בחפזון קודם הזמן כנ"ל, היו מוכרחים לסבול על כל פנים תוקף מרירות הצר והמצר הרע שנתגבר עליהם בהמשכת המ' יום, שהוכרח להשלים עבור זה אחר הנ' יום שמקודם, [על כי לא נתנה התורה רק לאוכלי דעת המ'ן', הנמשך מאור הצ'דיק הנ"ל], וביום האחרון, שאז עיקר עיקר התגברות מרירות היצר שממדת הדין הנ"ל המוכרח לזה, לא יכלו לסבול, ויקומו לצחק בפגם הברית וחטא העבודה זרה המוב"פ, שהוא בטומאה זה לעומת זה כנגד הע' ג'ל' דקדושה הנ"ל, עד שקלקלו מחדש באור הצדיק שבבכור שור יוסף הנ"ל כידוע, לעורר יותר פגם מחלקותם. כי אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות, לא היתה כלל בישראל [אחיזת מחלוקת דסטרא אחרא] מהמחלוקת דקדושה שנתהווה על ידי השכחה כידוע , ומאז נתגבר יותר פורעניות הדין הנ"ל [אין לך כל פורעניות ופורענות וכו']. ורבי עקיבא וחביריו הוכרחו למסור את נפשם מחמת זה במיתות קשות ומשונות, כפי תוקף הדין שעלה במחשבה כנ"ל. כי זולת זה, לא היה שום אופן כלל לברר ניצוצי הקדושה המוב"פ, בתוקף מרירות הדין שבגלות הזה כידוע, ועוד זכינו מאז ועד הנה, לצדיקים נוראים כאלה, עד שמהפכים כל הקלקולים לתיקונים, ומרמזים לכל אחד גם עכשיו, מתעלומת והסתרת אורייתא דעתיקא [שתתגלה בהתחיה נצחיית כנ"ל], שעליה נאמר דרשוני וחיו, כי החכמה תחיה ותענג לעולמי עד כנ"ל. ודוק ודוק ודוק:
אמר המחבר, ממאמר זה יכולין לפרש מדרש פליאה, הובא בספר מאמר מרדכי ובשאר ספרים גם כן וזה לשונו הים ראה וינוס מה ראה ברייתא דרבי ישמעאל ראה והוא על פי מה שמבואר במאמר זה שעל הים נתגלה בחינת ברית כמאמר רז"ל (מדרש רבה וישב פ"ז) הים ראה וינוס ויצא החוצה והענין הוא כי ידוע מהקיטרוג שהיה בשעת קריעת ים סוף הללו עובדי עבודה זרה וכו' ואם כן יש להבין במה נמתק זה הקיטרוג כשראה את ארונו של יוסף שזכה לשמירת הברית אך על פי הנ"ל מבואר היטב, כי על ידי תיקון הברית זוכין להדרת פנים היינו בחינת הזדככות החכמה בשלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן, ועל ידי זה זוכין להזדככות קול רנתו, ועל ידי זה זוכין לשלום, ועל ידי זה משליכין הכל אלילי כספם וזהבם ופונים רק אל השם יתברך לעבדו שכם אחד נמצא שעל ידי בחינת ברית נתבטלין כל העבודה זרה כנ"ל על כן על ידי זה נמתק הקיטרוג שעל הים וזה שכתוב יונתי בחגוי וכו' שמדבר שם מהדוחק שהיה לישראל על הים מחמת הקיטרוג הנ"ל, הראיני את מראיך בחינת הדרת פנים, השמיעיני את קולך בחינת הזדככות הקול שעל ידי כל זה היה קריעת ים סוף וזהו שאמר המדרש גם כן הים ראה, מה ראה היינו הגם כי מבואר ראה וינוס, כמו שדרשו רבותינו ז"ל על זה שראה ארונו של יוסף, אבל מכל מקום יש להבין איך נמתק הקיטרוג על ידי זה ועל זה תירץ ברייתא דרבי ישמעאל ראה, היינו שעל ידי בחינת זכותו של יוסף בחינת ברית נמשך בחינת הארת פנים שהוא בחינת ברייתא דרבי ישמעאל, היינו שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן, והדרת פנים הוא בחינת יעקב שעל ידי זה בא שלום, ועל ידי זה נתבטלין כל העבודה זרה, ויטו כולם שכם אחד לעבודתו יתברך, שזה בחינת (בראשית נ"ב) ויבוא יעקב שלם עיר שכם, ועל כן על ידי זה נקרע הים וזה שכתוב מה לך הים כי תנוס, היינו בחינת הקשיא הנ"ל, והתירוץ מלפני אלהי יעקב, היינו בחינת התגלות אלקות שנמשך על ידי בחינת יעקב בחינת הדרת פנים שעל ידי זה יתתקן כל העולם כנ"ל ועיין זוהר בשלח דמ"ז ר"י אמר זכותא דיעקב אגין עלייהו דישראל וכו' ע"ש:
ועיין מדרש רבה בשלח פרשת כ"ג נאים אנו לומר שירה לפניך וכו', היינו בחינת הדרת פנים שהוא בחינת יופי ונוי בחינת ואנוהו המבואר בפנים, שעל ידי זה נזדכך קול רנתו שזה בחינת השירה והרי המילה מעידה עלינו שאנו טהורים, לכך נאמר (שמות ט"ו) את השירה הזאת, ואין זאת אלא מילה שנאמר (ישעיה נ"ט) זאת בריתי היינו כי להדרת פנים זוכין על ידי שמירת הברית כמבואר בפנים:
אות ח' בהיינו דעאל, היינו בזה שנכנס בו רוח שטות היינו הרהורי זנות והוא משבר תאוותו וכו' יש לומר שזה גם כן בכלל מה שמבואר לעיל שדרך השלום והרפואה להתלבש במרירות וכו', כי ההרהורים הנ"ל הם עיקר בחינת המרירות בחי' מיין מרירין כמבואר לקמן סי' נ', וכמו שכתוב (קהלת ז) ומוצא אני מר ממות וכו', וכשזוכה לשבר תאוותו על ידי זה הוא מוציא כל ניצוצי הקדושה של פגם הברית נמצא שעל ידי זה דייקא עיקר רפואתו שהוא בחינת שלום וזה (שמות ט"ו) ויורהו ה' עץ, ודרשו רז"ל (ילקוט שמעוני שם) שדרך הקדוש ברוך הוא להמתיק מר במר, היינו כנ"ל שדייקא על ידי שמתגרין בו ההרהורים המרים והוא משבר אותם על ידי זה ממתיק המרירות של פגם הברית שפגם מכבר וצריכין לבאר עוד בזה:
ארץ ישראל היא בחי' תיקון הברית כידוע והיא בחינת עוז וחדוה במקומו. כי נקראת עיר עז לנו כנ"ל והיא משוש לכל הארץ כנ"ל. ועל ידי זה זוכין להדרת פנים בחי' הזדככות חכמתו בדרושי התורה שזה ג"כ העיקר בא"י. כי אין חכמה כחכמת א"י ואין תורה כתורת א"י. ונקראת ארץ החיים בחי' דרשוני וחיו. ועל ידי זה זוכין להזדככות קול רנתו. וזה בחי' אדדם עד בית אלקים בקול רנה ונאמר ובאו ציון ברנה וכמוהו רבים. ועי"ז זוכים ל שלום שזה בחי' ונתתי שלום בארץ. ושלום הוא בחי' שבת. וע"כ כיבוש הראשון של א"י שהוא כיבוש יריחו הי' בשבת. ומחמת שדרך השלום להתלבש במרירות. על כן ארץ ישראל היא אחת מג' דברים שנתנו ע"י יסורים. ועל ידי השלום זוכים להמשיך את כל העולם לעבודתו ית'. וזה בחינת עמים הר יקראו. וחביבה א"י שמכשרת את הגרים כנ"ל. ועל כן בתחלת חזרת יעקב אבינו ע"ה לא"י נאמר ויבא יעקב שלם עיר שכם שבזה כלול כל הנ"ל:
שבת הוא בחינת שלום כמבואר בפנים. ועל כן אמרו רז"ל (שבת קיח) 'המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה וכו' מוחלין לו'. כי על ידי השלום של שבת משליך כל העבודה זרה ומקרבין את עצמו אל האמת. וזה בחינת (ישעיה נו): "ובני הנכר הנלוים על ה' וכו' כל שומר שבת מחללו" וכו'. גם שבת הוא בחינת ברית. כמו שכתוב "ברית עולם". וברית הוא בחינת בועז בחינת עוז. וזה שמסימין במזמור לדוד שאומרים בכניסת שבת "ה' עוז לעמו יתן" בחינת עוז הנ"ל. "ה' יברך את עמו בשלום" בחינת שבת שלום.
וזה בחינת הקולות שבמזמור הנ"ל, כי על ידי בחינת קול זוכין לשלום כמבואר בפנים. וזה בעצמו בחינת "שיר השירים אשר לשלמה" שאומרין בכניסת שבת.
וזה גם כן בחינת "מזמור שיר ליום השבת". גם שבת הוא בחינת הארת פנים הדרת פנים בחינת "והדרת פני זקן". כי בשבת נמשך הארת הזקנה דקדושה, כמו שכתוב בזוהר ויקהל דף ר"ה. 'וסבא דכל סבין איתער'.
ואז נמשך הארת תליסר תיקוני דיקנא כמבואר בכתבי האריז"ל, והם שורש כל דרושי התורה, ועל כן מצוה ביותר לחדש בתורה בשבת כידוע. וזה בחינת הדרת פנים הארת פנים. ועל כן אמרו רז"ל 'ברכו באור פניו של אדם' וכו'. וזה בחינת 'טועמיה חיים זכו', בחינת (עמוס ה) "דרשוני וחיו" המבואר בפנים. ועל כן תיכף אחר פסוק (בראשית לג) "ויבא יעקב שלם" וכו' כתיב "ויחן את פני העיר", ודרשו רז"ל שקבע תחומין ושמר את השבת, כי כל זה כלול בקדושת שבת כנ"ל.וזה בחינת ענג שבת וכבוד שבת, כי כל הבחינות אלו הנ"ל הם בחינת ענג, ברית הוא בחינת ענג כידוע. חכמה הוא בחינת ענג כנ"ל כמה פעמים ועל כן כתיב (משלי יט): "לא נאוה לכסיל תענוג". קול זמרה ושירה הוא בחינת ענג כידוע בחוש. וכמו שכתוב (קהלת ב):
"עשיתי לי שרים ושרות". ופירש רש"י 'כלי שיר', "ותענוגות בני אדם". שלום הוא בחינת ענג, כמו שכתוב (תהלים לז): "והתענגו על רוב שלום". וכן ברית שהוא בחינת עוז הוא בחינת כבוד, כמו שכתוב "הבו לה' כבוד ועוז", וכמבואר במאמר 'תפלה לחבקוק' סימן י"ט. 'זקן זה קנה חכמה'. זה בחינת כבוד. כמו שכתוב (ישעיה כד): "ונגד זקיניו כבוד" וכתיב (משלי ג): "כבוד חכמים ינחלו" ואמרו רז"ל 'אין כבוד אלא תורה' וכו'.
היינו בחינת דרושי התורה שזה עיקר כבוד התורה, וכמו שאמרו רז"ל (אבות ד): 'המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות'. קול שירה וזמרה, הוא בחינת כבוד. כמו שכתוב "למען יזמרך כבוד" וכו'. וכתיב (משלי ג): "כבד את ה' מהונך" ודרשו רז"ל 'אם יש לך קול ערב' וכו' כמבואר בפנים. שלום הוא בחינת כבוד היפך המחלוקות שהיא בחינת חרפות ובזיונות (כמו שכתוב משלי כ') "כבוד לאיש שבת מריב". וכן למשוך את כל העולם לעבודתו יתברך וכו', זה בוודאי עיקר הענג, כמו שכתוב "שכן ארץ ורעה אמונה והתענג על ה'" וכו'. וכן זה עיקר הכבוד בבחינת "מלא כל הארץ כבודו" וכתיב "ונגלה כבוד ה'" וכו' "ספרו בגוים כבודו". וכיוצא בזה הרבה וכתיב "כי מכבדי אכבד".
וזה "אם תשיב משבת רגלך וכו' וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד וכבדתו וכו'. אז תתענג על ה'" בחינת עתיק, היינו שיזכה לבחינת תליסר תיקוני דיקנא, שהם עיקר בחינת ההדרת פנים. גם זה בחינת "והתענגו על רוב שלום" בחינת "שלום רב לאוהבי תורתך" וכו' כמבואר במגלה עמוקות אופן קע"ב שזה בחינת תליסר תיקוני דיקנא. "והרכבתיך על במותי ארץ" ודרשו רז"ל שניצול משיעבוד מלכיות, כי זה בחינת "באר היטב בשבעים לשון". שעל ידי פירושי וביאורי התורה וכו'. היטב לנו בכל הלשונות ובכל העכו"ם כמבואר בפנים.
ובזוהר הקדוש דרשו שזה מרמז על חקל תפוחין קדישין, בחינת עליית המלכות בגימל בחינות.
נגד נה"י-זה בחינת תיקון הברית שהוא יסוד המכריע בין נצח והוד. ונגד חג"ת-זה בחינת (בראשית כז) "הקול קול יעקב". שהוא בחינת תפארת המכריע בין חסד וגבורה. ונגד חב"ד-זה בחינת הדרת פנים, בחינת זקן זה קנה חכמה. שעל ידי כל זה נשלמה המלכות שהוא בחינת ברית שלום כידוע. ועל ידי זה ממשיכין כל העולם לעבודתו יתברך בבחינת "והיה ה' למלך על כל הארץ", שזה בחינת שכ"ם ראשי תיבות ש'ם כ'בוד מ'לכותו כידוע.
וזה "והאכלתיך נחלת יעקב אביך", זה בחינת "הקול קול יעקב", שהוא בחינת תפארת שהוא כולל מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין כידוע, ועל כן כלולין בו כל הבחינות כולם. כי הוא בחינת "נהר היוצא מעדן להשקות את הגן" כידוע. ועל כן זכה לנחלה בלי מצרים, שזה בחינת "כי אז אהפוך אל כל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד". וזה "כל העמים תקעו כף הריעו לאלקים בקול רנה". כי מאחר שעל ידי בחינת קול הנ"ל נתקרבו כולם, על כן ראוי שיריעו כולם בקול רינה. ומחמת שהקול הנ"ל הוא כנגד בחינת חג"ת בחינת ידים על כן אמר "תקעו כף".
וזה "ידבר עמים תחתינו ולאומים תחת רגלינו" (כנגד בחינת נה"י), "יבחר לנו את נחלתינו את גאון יעקב" (כנגד בחינת חב"ד וחג"ת כמובן במאמר 'קרא את יהושע' סימן ו'). וזה בחינת "כי מלך כל הארץ אלקים זמרו משכיל". כי הזדככות קול רנתו הוא כפי הזדככות חכמתו כמבואר בפנים, ועל ידי זה כל העולם יקבלו מלכותו יתברך עליהם כנ"ל. וזה גם כן בחינת "אם תשיב משבת רגלך" (כנגד בחינת נה"י) "עשות חפציך ביום קדשי" (כנגד בחינת חג"ת) "וקראת לשבת ענג" וכו' (כנגד בחינת חב"ד כנ"ל כמה פעמים), "וכבדתו מעשות דרכיך" כולל גם כן כל הענינים הנ"ל. חכמה נקראת דרך כמו שכתוב (משלי ד) "בדרך חכמה הורתיך". ברית נקרא דרך כמובא במאמר 'תפלה לחבקוק' סימן י"ט ובליקוטי תנינא סימן פ"ז. קול הוא בחינת דרך כמו שכתוב (ישעיה מ) "קול קורא במדבר פנו דרך ה'". שלום נקרא דרך כמו שכתוב (משלי ג) "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום". ועל ידי זה נתקרבין כל הרחוקים לעבודתו יתברך, שזה עיקר כבודו יתברך כמבואר במקום אחר. וזה-"וכבדתו מעשות דרכיך" שלא יעסוק בדרכי עצמו, רק להמשיך הדרכים הקדושים הנ"ל שעל ידי זה נתגדל כבודו יתברך שזה בחינת כבוד שבת.
"ממצוא חפציך ודבר דבר", שלא ידבר אפילו מחפצי עצמו כלל רק מחפצי שמים. כי עיקר שלימות הדיבור הוא על ידי הקול. כי הקול מנהיג להדיבור וכשזוכה לקול הקדוש הנ"ל אזי ממילא גם הדיבור מקושר מאד להשם יתברך, וכל דבריו הוא רק בשירות ותשבחות להשם יתברך, שזה עיקר שלימות הדיבור.
וכן לקרב הרחוקים לעבודתו יתברך על ידי הדיבור בבחינת (תהלים קה) "שיחו בכל נפלאותיו" "הודיעו בעמים עלילותיו" וכיוצא הרבה (כשזוכה לזה), "אז תתענג על ה'" וכו' כנ"ל. 'כי פי ה' דבר' היינו כי קדושת שבת הוא בחינת הדיבור כמבואר בזוהר בראשית דף ל"ב, וכנ"ל כמה פעמים. כי הדיבור דקדושה כלול מכל התיקונים הנ"ל, התגלות החכמה הוא על ידי הדיבור, כמו שכתוב (משלי ב) "מפיו דעת ותבונה". תיקון הברית הוא על ידי הדיבור כמבואר במאמר 'תפלה לחבקוק' הנ"ל. תיקון הקול הוא בשלימות כשהוא מקושר להדיבור כמבואר בזוהר הקדוש. שלום הוא בבחינת הדיבור כמו שכתוב (תהלים קכב) "אדברה נא שלום", וכתיב (תהלים פה) "כי ידבר שלום אל עמו" וכו'. וכמבואר במקום אחר.
לקרב כל העולם לעבודתו יתברך הוא על ידי הדיבור כנ"ל. וכמו שכתוב (צפניה ג) "כי אז אהפוך אל כל העמים שפה ברורה (דייקא) לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד". ועל כן בשלימות תיקון הדיבור כלולים כל התיקונים הנ"ל, שזה בחינת מה ששבת כלול גם כן מכל התיקונים הנ"ל, וזה "כי פי ה' דבר":
יורה דעה · הלכות קרחה וכתובת קעקע
עַל-פִּי הַמַּאֲמָר רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבָעוּתֵיהּ וְכוּ' בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א, סִימָן כז, עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר: וְהַכְּלָל, שֶׁעַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאִי אֶפְשָׁר לְבוֹא לִבְחִינַת שָׁלוֹם, אֶלָּא עַל-יְדֵי הֶאָרַת פָּנִים, הַדְרַת פָּנִים, בְּחִינַת יַעֲקֹב. וְזֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית. וְהֶאָרַת פָּנִים הוּא בְּחִינַת דְּרוּשֵׁי וּבֵאוּרֵי הַתּוֹרָה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְֹרֵה מִדּוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִשְּׁלֹשָׁה עָשָֹר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם עִקַּר הַדְרַת פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן". וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהִזְדַּכְּכוּת קוֹל רִנָּתוֹ וְכוּ'. וּמִבְּחִינַת קוֹל זוֹכֶה לְשָׁלוֹם וְכוּ'. וְדַיְקָא בְּמָרָה קִבְּלוּ שַׁבַּת שָׁלוֹם, כִּי דֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם לְהִתְלַבֵּשׁ בְּמָרָה בִּבְחִינַת הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר, כְּמוֹ שֶׁכָּל הָרְפוּאוֹת הֵם בְּסַמִּים מָרִים, כֵּן הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא רְפוּאָה לְכָל הַדְּבָרִים צָרִיךְ לְהִתְלַבֵּשׁ בִּמְרִירוּת וְכוּ'. וְזֶהוּ, "הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי וְכוּ'": כִּי בֶּאֱמֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם בִּתְשׁוּבָה, כִּי חַיָּב כָּל אָדָם לוֹמַר, בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם! כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל הוּא כָּלוּל מִכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם". כִּי כָּל אֶחָד אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל כָּלוּל מֵרְמַ"ח (מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה) אֵיבָרִים וְשׁס"ה (שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ) גִּידִים שֶׁהֵם רְמַ"ח מִצְווֹת עֲשֵֹה וְשׁס"ה מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶֹה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְהַתּוֹרָה כְּלוּלָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא נַפְשׁוֹת יִשְֹרָאֵל כַּיָּדוּעַ. נִמְצָא, שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל כָּלוּל מִכָּל יִשְֹרָאֵל וְעַל-כֵּן כָּל יִשְֹרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל כָּלוּל מִכֻּלָּם וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַחֲזִיר כֻּלָּם בִּתְשׁוּבָה וּמְחֻיָּב לְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, שֶׁעַל-יְדֵי הֶאָרַת פָּנִים זוֹכִין לְשָׁלוֹם, שֶׁעַל-יְדֵי יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ. וְהֶאָרַת פָּנִים הַדְרַת פָּנִים, הוּא עַל-יְדֵי דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְכוּ', כִּי צְרִיכִין לְהַדֵּר אֶת פָּנָיו וְגוּפוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פָּנִים יָפוֹת בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא הוּא יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ כֻּלָּם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי בּוֹ כְּלוּלִין כֻּלָּם כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הֶאָרַת פָּנִים הוּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, כִּי הַכֹּל אֶחָד, כִּי הָאָדָם הוּא הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי הַתּוֹרָה מֵאִיר פָּנָיו שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת גּוּף הָאָדָם, כִּי הַפָּנִים, שֶׁהוּא הַשֵֹּכֶל, מִתְפַּשֵּׁט וּמֵאִיר בְּכָל הַגּוּף וּמְחַיֶּה אוֹתוֹ כַּיָּדוּעַ. וְעַל-יְדֵי הֶאָרַת פָּנִים, עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט הַשֵֹּכֶל שֶׁל הַתּוֹרָה בְּפָנָיו וְגוּפוֹ עַד שֶׁזּוֹכֶה לְהֶאָרַת פָּנִים, עַל-יְדֵי-זֶה יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ כָּל הָעוֹלָם הַכְּלוּלִים בְּאֵיבְרֵי גּוּפוֹ לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי כֻּלָּם כְּלוּלִים בְּצֶלֶם דְּמוּת הָאָדָם שֶׁמֵּאִיר עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֶאָרַת פָּנִים כַּנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן אָסְרָה הַתּוֹרָה כְּתֹבֶת קַעֲקַע, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַֹרְכֶם וְכוּ'". כִּי צָרִיךְ לִשְׁמֹר בְּשַֹר הַגּוּף שֶׁלֹּא לְקַלְקְלוֹ, שֶׁלֹּא לַחֲקֹק בּוֹ כְּתֹבֶת קַעֲקַע, שֶׁלֹּא לְקַלְקֵל צֶלֶם דְּמוּת הָאָדָם שֶׁכָּלוּל מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וְיֵשׁ לוֹ בַּכֹּחַ בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר וּבְכָל חֵלֶק מִבְּשַֹר גּוּפוֹ מְיֻחָד כְּנֶגֶד חֵלֶק מֵחֶלְקֵי הָעוֹלָם לְהַמְשִׁיךְ הָעוֹלָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל חֵלֶק מֵחֶלְקֵי גּוּפוֹ, וּכְנֶגֶד כַּמָּה נְפָשׁוֹת, כִּי מִנְהוֹן תַּלְיָן בְּאוּדְנִין, וּמִנְהוֹן בְּשַֹעֲרִין וְכוּ'. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר חֶלְקֵי הַגּוּף מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו, כִּי אֵין שׁוּם שַֹעֲרָה בָּאָדָם. וְכֵן אֵין בּוֹ שׁוּם אֵיבָר וְגִיד וְשׁוּם חֲתִיכָה מֵחֶלְקֵי בְּשָֹרוֹ וְעוֹרוֹ שֶׁאֵין תְּלוּיִין בּוֹ כַּמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת וְעוֹלָמוֹת, וְעַל-כֵּן אָסוּר לַחֲקֹק בְּעוֹרוֹ כְּתִיבַת קַעֲקַע, שֶׁלֹּא לְקַלְקֵל תַּבְנִית גּוּפוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לַה' יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהָאִיר הָאֱמֶת בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה בְּגוּפוֹ, כִּי עִקַּר הֶאָרַת גּוּף הָאָדָם הוּא רַק עַל-יְדֵי דְּרוּשֵׁי וּבֵאוּרֵי הַתּוֹרָה שֶׁמֵּאִיר בְּגוּפוֹ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְהַדְרַת פָּנִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה מְאִירִין כָּל שִׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בְּתוֹךְ גּוּפוֹ וְאֵיבָרָיו, אֲבָל אָסוּר לַחֲקֹק בְּגַשְׁמִיּוּת שׁוּם אוֹת בְּעוֹר גּוּפוֹ, דְּהַיְנוּ כְּתֹבֶת קַעֲקַע, כִּי אַדְּרַבָּא, מִזֶּה מְקַלְקֵל וּמַחֲרִיב בִּנְיַן גּוּפוֹ הַכָּלוּל מִכָּל הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ"ל, כִּי צָרִיךְ לְהַדֵּר אֶת גּוּפוֹ שֶׁיִּהְיֶה בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם חֲקִיקָה, כִּי גּוּפוֹ כָּלוּל מִכָּל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. וּבֶאֱמֶת הָאָדָם הוּא לְמַעְלָה מֵהַתּוֹרָה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי וְכוּ' דְּקַיְמֵי מִקָּמֵי אוֹרָיְתָא וְלָא לְקַיְמֵי מִקָּמֵי צוּרְבָא מֵרַבָּנָן. וְעַל-כֵּן עִקַּר הֶאָרַת פָּנִים וְהִדּוּר הַגּוּף שֶׁל הָאָדָם הוּא רַק עַל-יְדֵי דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁמְּחַדֵּשׁ בְּשִֹכְלוֹ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִמֵּילָא נִכְלָל בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה וְנִמְשָׁךְ הֶאָרָה עַל כָּל גּוּפוֹ בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים כַּנַּ"ל, אֲבָל אָסוּר לַחֲקֹק אוֹתִיּוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת בְּגוּפוֹ, כִּי בָּזֶה מְקַלְקֵל הִדּוּר גּוּפוֹ בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר שְׁרִיטָה עַל מֵת, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁמְּחֻיָּבִין לְהִצְטַעֵר עַל הַמֵּת, עַל הִסְתַּלְּקוּת נֶפֶשׁ מִיִּשְֹרָאֵל וּמְחֻיָּבִין לְהִתְאַבֵּל עָלָיו, אֲבָל עִקַּר הַהֶסְפֵּד וְהָאֲבֵלוּת עָלָיו הוּא בִּשְׁבִיל לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַהֶסְפֵּד, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם בִּתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל וּלְקַשֵּׁר וּלְהַעֲלוֹת כָּל הָעוֹלָמוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא כָּלוּל מִכָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי נִשְׁמָתוֹ מִן הָעֶלְיוֹנִים וְגוּפוֹ מִן הַתַּחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְעַל-יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת נַפְשׁוֹ בְּגוּפוֹ, הוּא יָכוֹל לְקַשֵּׁר כָּל הָעוֹלָמוֹת, לְקָרְבָם לַה' יִתְבָּרַךְ. וּכְשֶׁנִּסְתַּלֵּק וְנַפְשׁוֹ עוֹלָה לְמַעְלָה וְגוּפוֹ נִשְׁאָר לְמַטָּה בְּתוֹךְ הָאָרֶץ, מִתְאַבְּלִין וּמִצְטַעֲרִין עַל הַפֵּרוּד הַזֶּה, כִּי זֶה בְּחִינַת קִלְקוּל הַשָּׁלוֹם שֶׁהָיָה בֵּין נִשְׁמָתוֹ וְגוּפוֹ בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ, כִּי הִתְחַבְּרוּת הַנְּשָׁמָה וְהַגּוּף זֶה בְּחִינַת שָׁלוֹם, כִּי עִקַּר הַשָּׁלוֹם הוּא בֵּין שְׁנֵי הֲפָכִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר. וְהַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, וּכְשֶׁהֵם מְקֻשָּׁרִים יַחַד בַּחַיִּים חַיּוּתָם זֶה בְּחִינַת שָׁלוֹם. וּכְשֶׁנִּסְתַּלֵּק הַנְּשָׁמָה מֵהַגּוּף זֶה בְּחִינַת קִלְקוּל הַשָּׁלוֹם. וְעַל-כֵּן מִתְאַבְּלִין וּמַסְפִּידִין עָלָיו, כִּי עַל-יְדֵי הֶסְפֵּד חוֹזְרִין וּמַמְשִׁיכִין נֶפֶשׁ הַנִּפְטָר לְמַטָּה, כַּמּוּבָא. וְחוֹזֵר וְנִקְשָׁר הֶאָרַת הַנְּשָׁמָה בְּגוּף הַנִּפְטָר, וְזֶה בְּחִינַת הֶסְפֵּד עַל סִלּוּקָן שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁהוּא מוֹעִיל לַתְּשׁוּבָה מְאֹד מְאֹד, כִּי עַל-יְדֵי הַהֶסְפֵּד וְהַהִשְׁתַּטְּחוּת עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיק וּבוֹכֶה וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד עַל שֶׁנִּסְתַּלֵּק הַצַּדִּיק, וְאֵין מְנַהֵל בְּיָדֵינוּ לַהֲשִׁיבֵנוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה מְעוֹרֵר נִשְׁמַת הַצַּדִּיק וְחוֹזֵר וּמִתְקַשֵּׁר נַפְשׁוֹ בְּגוּפוֹ, כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הִשְׁתַּטְּחוּת, כִּי גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם וְהַצַּדִּיקִים בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים. וְהַכְּלָל, שֶׁעַל-יְדֵי הַהֶסְפֵּד וְהַהִשְׁתַּטְּחוּת חוֹזְרִין וּמַמְשִׁיכִין הֶאָרַת הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה לְמַטָּה. וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר הַנְּשָׁמָה בְּהַגּוּף הַנִּפְטָר וְחוֹזֵר וְנִמְשָׁךְ שָׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְזֶה הַשָּׁלוֹם, דְּהַיְנוּ הֶאָרַת וְהִתְקַשְּׁרוּת הַנְּשָׁמָה בַּגּוּף לְאַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת הוּא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר מֵהַשָּׁלוֹם וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁהָיָה בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַפֵּרוּד וְהַהַרְחָקָה הוּא בְּיוֹתֵר. כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁנִּתְהַפֵּךְ וְנִתְחַבְּרִין יַחַד, אֲזַי הַשָּׁלוֹם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי עִקַּר הַשָּׁלוֹם הוּא בֵּין שְׁנֵי הֲפָכִים כַּנַּ"ל. וְכָל מַה שֶּׁהַשְּׁנֵי הֲפָכִים רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ כֵן הַשָּׁלוֹם גָּדוֹל וְיָקָר יוֹתֵר כְּשֶׁחוֹזְרִים וּמִתְחַבְּרִים בְּיַחַד. וְעַל-כֵּן אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת, שֶׁאָז הַנְּשָׁמָה רְחוֹקָה מֵהַגּוּף ומֵעוֹלָם הַזֶּה בְּתַכְלִית הָרִחוּק, וּבִפְרַט נִשְׁמַת הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַגָּבֹהַ בְּמַעֲלָה מְאֹד מְאֹד שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ מִסְתַּלֶּקֶת וְעוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּמָקוֹם שֶׁעוֹלָה. וְהַגּוּף נִקְבָּר בְּתוֹךְ הָאָרֶץ כַּמָּה אַמּוֹת. נִמְצָא, שֶׁעַכְשָׁיו הַנְּשָׁמָה רְחוֹקָה מֵהַגּוּף בְּתַכְלִית הָרִחוּק וְעַל-כֵּן הַשָּׁלוֹם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וְעַל-כֵּן גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם, כִּי עַכְשָׁיו הַשָּׁלוֹם בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ עַכְשָׁיו לְהַמְשִׁיךְ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר מִבְּחַיָּיו עַל-יְדֵי הַפְלָגַת הַשָּׁלוֹם שֶׁזּוֹכֶה עַכְשָׁיו בִּבְחִינַת יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיק נִפְטָר מֵהָעוֹלָם, שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יוֹצְאִין לִקְרָאתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ וְכוּ', יָבוֹא שָׁלוֹם וְכוּ'. כִּי עִקָּר הוּא הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת וְהֶאָרַת הַנְּשָׁמָה בְּהַגּוּף אַף לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת בְּיֵתֶר שְֹאֵת וְיֵתֶר עֹז, כִּי בֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּשְׁמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת לַמָּקוֹם שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת, אַף-עַל-פִּי-כֵן, עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁתִּהְיֶה לְמַטָּה גַּם כֵּן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּסִימָן ז לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא, כִּי, אַדְּרַבָּא, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַפְלָגַת מַעֲלָתוֹ הָעֲצוּמָה וְהַנּוֹרָא וְהַגָּבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, עַל-כֵּן הוּא יָכוֹל לְהוֹרִיד עַצְמוֹ לְמַטָּה לְמַטָּה יוֹתֵר וּלְהַגְבִּיהַּ וּלְהָרִים אֲפִלּוּ הַנְּמוּכִים וְהָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד בְּתַכְלִית הָרִחוּק בְּיוֹתֵר, כִּי מֵעֹצֶם הַשָּׁלוֹם שֶׁזּוֹכֶה עַכְשָׁיו כַּנַּ"ל, הוּא יָכוֹל לְקַשֵּׁר וּלְהַמְשִׁיךְ כֻּלָּם לַה' יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מִן הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד מְאֹד:
וְעַל-כֵּן הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לְהַרְבּוֹת לֵילֵךְ עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁבָּאִין אֵצֶל מְקוֹם קְבוּרָתָם הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "צַדִּיקִים יִרְשׁוּ אָרֶץ". כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל. וְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל הוּא אֶרֶץ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים". וְחַיִּים הוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם כַּנַּ"ל. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם". וְעַל-כֵּן אָנוּ מִתְפַּלְּלִין, "שִֹים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה חַיִּים וְכוּ'". כִּי עִקַּר הַחַיִּים הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת שְׁנֵי הֲפָכִים, הִתְחַבְּרוּת הַנְּשָׁמָה בְּהַגּוּף, הִתְחַבְּרוּת צַדִּיקִים גְּבוֹהִים מְאֹד עִם רְשָׁעִים גְּמוּרִים, כְּדֵי לְהַמְשִׁיכָם לַה' יִתְבָּרַךְ וּלְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְעַל-יְדֵי שֶׁכָּל אֶחָד בָּא עַל קֶבֶר הַצַדִּיק הָאֱמֶת, עַל-יְדֵי בְּכִיָּתוֹ וּתְפִלָּתוֹ, שֶׁמִּתְפַּלֵּל וּמִתְחַנֵּן שָׁם, עַל-יְדֵי-זֶה חוֹזֵר וּמְעוֹרֵר בְּיוֹתֵר נִשְׁמַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמֵאִיר בְּיוֹתֵר לְמַטָּה בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, כִּי צַדִּיקַיָּא שְׁכִיחֵי יַתִּיר בְּהַאי עָלְמָא בָּתַר דְּאִסְתַּלָּקוּ, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְנִתְקַשֵּׁר נִשְׁמַת הַצַּדִּיק בְּיוֹתֵר בְּזֶה הָעוֹלָם וְנִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל, וְנִמְשָׁכִין כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ:
וְאַף-עַל-פִּי שֶׁעִקַּר הַשָּׁלוֹם נַעֲשֶֹה עַל-יְדֵי קוֹל רִנָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל מִבְּחִינַת שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. אַף-עַל-פִּי-כֵן דֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם לְהִתְלַבֵּשׁ בִּמְרִירוּת, בִּבְחִינַת הִנֵּה שָׁלוֹם מַר לִי מָר, בְּחִינַת שַׁבָּת בְּמָרָה נִצְטַוּוּ וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת הַהֶסְפֵּד וְהָאֲבֵלוּת עַל הַנִּפְטָר שֶׁהוּא בְּחִינַת מְרִירוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וְאַחֲרִיתָהּ כְּיוֹם מָר". וְזֶהוּ בְּחִינַת הַבְּכִיָּה וְהַמְּרִירוּת שֶׁבּוֹכִין בְּמַר נֶפֶשׁ עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים כְּדֵי לְהַחֲזִיר וּלְהַמְשִׁיךְ הַשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא מִתְלַבֵּשׁ בִּמְרִירוּת כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי הַמְּרִירוּת וְהַלֵּב נִשְׁבָּר, זוֹכִין אַחַר כָּךְ לְשִֹמְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר. וְשִֹמְחָה הוּא בְּחִינַת קוֹל רִנָּה, בְּחִינַת עֲשָֹרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁנִּתְעוֹרְרִין עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֲמִירַת תְּהִלִּים שֶׁנּוֹהֲגִין לוֹמַר עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כַּמּוּבָא בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל, שֶׁצִּוָּה לוֹמַר כַּמָּה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים. וְזֶה בְּחִינַת עֲשָֹרָה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שֶׁגִּלָּה רַבֵּנוּ זַ"ל, וְצִוָּה לְאָמְרָם עַל קִבְרוֹ, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי עֲשָֹרָה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים הֵם בְּחִינַת עֲשָֹרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁהֵם אַשְׁרֵי מַשְֹכִּיל וְכוּ'. וַעֲשָֹרָה מִינֵי נְגִינָה הֵם הַשִֹּמְחָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "עֲלֵי עֲשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל וְכוּ' כִּי שִֹמַחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶיךָ וְכוּ'". וּנְגִינָה וְרִנָּה וְשִֹמְחָה הֵם בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה כַּנַּ"ל. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי בְּשִֹמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכוּ'". אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁדֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם לְהִתְלַבֵּשׁ בִּמְרִירוּת, עַל-כֵּן עַל-פִּי הַרֹב נוֹהֲגִין לְהִתְמַרְמֵר מְאֹד עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים בִּמְרִירוּת גָּדוֹל וּבְלֵב נִשְׁבָּר מְאֹד מְאֹד. וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְשָׁלוֹם וּלְרִנָּה וּלְשִֹמְחָה, כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי גֹּדֶל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל מְאֹד עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים שֶׁעַל יָדוֹ זוֹכִין לְשָׁלוֹם, כִּי עִקַּר הִדּוּר פְּנֵי הָאָדָם בַּחַיִּים הוּא עַל-יְדֵי הַנְּשָׁמָה שֶׁמְּחַיָּה אוֹתוֹ, וּכְשֶׁמֵּת וְנִסְתַּלֶּקֶת הַנְּשָׁמָה, אֲזַי פָּנָיו מוֹרִיקוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהֵפֶךְ מֵהַדְרַת פָּנִים, אֲבָל עַל-יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַנְּשָׁמָה בַּגּוּף, גַּם לְאַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת, עַל-יְדֵי-זֶה חוֹזֵר וּמֵאִיר פְּנֵי הַנִּפְטָר אֲפִלּוּ לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ בִּבְחִינַת וְאוֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ. נִמְצָא, שֶׁהַצַּדִּיקִים זוֹכִין לְהֶאָרַת פָּנִים, לְהַדְרַת פָּנִים לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם. וְעַל-יְדֵי שֶׁמִּתְאַבְּלִין וּמַסְפִּידִין עֲלֵיהֶם וּבָאִין עַל קִבְרֵיהֶם, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין בְּיוֹתֵר הֶאָרַת הַנְּשָׁמָה בְּהַגּוּף כַּנַּ"ל. עַל-כֵּן עַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל הַדְרַת פְּנֵיהֶם בְּיוֹתֵר, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְשָׁלוֹם שֶׁהוּא רְפוּאָה לְכָל הַדְּבָרִים; לָחֳלִי הַנֶּפֶשׁ וּלָחֳלִי הַגּוּף, שֶׁעַל זֶה מַמְשִׁיכִין כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר, כִּי הַצַּדִּיקִים נִקְרָאִים צִיּוֹן, עַל שֵׁם שֶׁמְּצֻיָּנִים בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִֹים טוֹבִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "אוֹהֵב ה' שַׁעֲרֵי צִיּוֹן". וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שְׁעָרִים הַמְצֻיָּנִים בַּהֲלָכָה. וְכָל הַמִּתְאַבֵּל וּמַסְפִּיד עֲלֵיהֶם וּמִתְגַּעְגֵּעַ אַחֲרֵיהֶם, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיךְ נִשְׁמָתָם לְמַטָּה, כִּי עַל-יְדֵי הַכִּסּוּפִים וְהַגַּעְגּוּעִים, מַמְשִׁיכִין הַנֶּפֶשׁ (כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, סִימָן לא). וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהֶאָרַת פָּנִים בְּחִינַת פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר, 'פְּאֵר' זֶה בְּחִינַת הִתְפָּאֲרוּת, בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים. 'תַּחַת אֵפֶר' דַּיְקָא, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהִתְמַרְמֵר וְלִנְהֹג כָּל דִּינֵי הָאֲבֵלוּת. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן שֶׁכָּל עִנְיְנֵי אֲבֵלוּת, חַס וְשָׁלוֹם, הֵם הַהֵפֶךְ מֵהַדְרַת פָּנִים, אַף-עַל-פִּי-כֵן עִקַּר דִּינֵי הָאֲבֵלוּת הֵם בִּשְׁבִיל לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ הַהַדְרַת פָּנִים בְּחִינַת שָׁלוֹם, כִּי מֵחֲמַת שֶׁנִּסְתַּלֵּק נֶפֶשׁ מִיִּשְֹרָאֵל וְכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְֹרָאֵל הוּא בְּחִינַת צַדִּיק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וְעַמֵּךְ יִשְֹרָאֵל כֻּלָּם צַדִּיקִים וְכוּ'" וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, לְפִי בְּחִינַת חֶלְקוֹ בְּהַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ כֵן הָיָה לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ חֵלֶק מֵחֶלְקֵי הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְשֶׁמֵּת וְנִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קִלְקוּל הַשָּׁלוֹם, קִלְקוּל הַהַדְרַת פָּנִים, כִּי פָּנָיו מוֹרִיקוֹת, עַל-כֵּן צְרִיכִין לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ הַשָּׁלוֹם. וּמֵחֲמַת שֶׁדֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם לְהִתְלַבֵּשׁ בִּמְרִירוּת, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִתְמַרְמֵר וְלִבְכּוֹת וּלְהִתְאַבֵּל עָלָיו וְלֵישֵׁב עַל הָאָרֶץ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת וְעוֹלַלְתִּי בֶּעָפָר קַרְנִי שֶׁמַּרְאִין שֶׁנִּפְגָּם עַכְשָׁיו בְּחִינַת הַהַדְרַת פָּנִים עַל-יְדֵי שֶׁנִּסְתַּלֵּק נֶפֶשׁ מִיִּשְֹרָאֵל. וְעַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ חוֹזְרִין וּמַמְשִׁיכִין נֶפֶשׁ הַמֵּת לְמַטָּה וּמַעֲלִין נִשְׁמָתוֹ לְאוֹר הַפָּנִים, לִבְחִינַת הַדְרַת פָּנִים, וְחוֹזְרִין וּמַמְשִׁיכִין הַשָּׁלוֹם עַל-יְדֵי הַמְּרִירוּת הַזֶּה בִּבְחִינַת הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר, 'תַּחַת אֵפֶר' דַּיְקָא, כִּי עַל-יְדֵי הַבִּזָּיוֹן וְהַמְּרִירוּת זוֹכִין לְהַדְרַת פָּנִים בְּחִינַת פְּאֵר, וּלְשָׁלוֹם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר הַנַּ"ל:
נִמְצָא, שֶׁעִקַּר כָּל הָאֲבֵלוּת וְהַהֶסְפֵּד, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַדְרַת פָּנִים וְשָׁלוֹם כְּדֵי לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ נֶפֶשׁ הַמֵּת בְּגוּפוֹ, כְּדֵי לְעוֹרֵר הַשָּׁלוֹם בְּיוֹתֵר וְכוּ' כַּנַּ"ל. עַל-כֵּן הִזְהִירָה תּוֹרָה לִבְלִי לִשְֹרֹט גּוּפוֹ עַל הַמֵּת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא לְקַלְקֵל וּלְהַשְׁחִית הַדְרַת גּוּפוֹ בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, כִּי עִקַּר כָּל הָאֲבֵלוּת וְהַהֶסְפֵּד הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַדְרַת פָּנִים וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר וְכוּ' כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר קָרְחָה עַל הַמֵּת, כִּי בִּשְׁעַת הָאֲבֵלוּת, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין, וְהַשְֹּעָרוֹת הֵם מוֹתְרֵי מֹחִין. וּבִשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין מִכְּלֵיהֶם נִמְשָׁכִין הַמֹּחִין בְּיוֹתֵר לְתוֹךְ הַשְֹּעָרוֹת. וְעַל-כֵּן אִם, חַס וְשָׁלוֹם, יְגַלַּח אֶת שַֹעֲרוֹתָיו, יוּכַל לְהַשְׁחִית מֹחוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּסְתַּלֵּק וְיַעֲבֹר יְמֵי אֶבְלוֹ, וְאָז יַחְזְרוּ הַמֹּחִין וְיִזְדַּכְּכוּ וְיָשׁוּבוּ הַמֹּחִין לִמְקוֹמָם בְּשָׁלוֹם וְלֹא יִשָּאֲרוּ בְּהַשְֹּעָרוֹת כִּי אִם מוֹתְרֵי מֹחִין וְאָז יְגַלְּחָם, כִּי אָז צָרִיךְ לְגַלְּחָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְרַבּוּ הַמּוֹתָרוֹת בַּמֹּחַ:
וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר גִּלּוּחַ שֶׁל הַנָּזִיר, כִּי נֵזֶר אֱלֹקָיו עַל רֹאשׁוֹ. כִּי מֵחֲמַת קְדֻשַּׁת נִזְרוֹ גַּם הַמּוֹתְרֵי מֹחִין שֶׁבַּשְֹּעָרוֹת הֵם גַּם כֵּן קְדוֹשִׁים מְאֹד וְאָסוּר לְגַלְּחָם עַד שֶׁיַּעַבְרוּ יְמֵי נִזְרוֹ. וְאָז צָרִיךְ לְגַלְּחָם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וּלְהַשְׁלִיכָם תַּחַת הַדּוּד שֶׁמְּבַשְּׁלִים בּוֹ קָרְבָּנוֹתָיו, כִּי שַֹעֲרוֹתָיו קְדוֹשִׁים, כִּי מִגֹּדֶל קְדֻשָּׁתוֹ גַּם הַמּוֹתְרֵי מֹחִין הֵם קְדוֹשִׁים כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת שִׁי"ן הֲלָכוֹת שֶׁנִּשְׁתַּכְּחוּ בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְעָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז הֶחֱזִירָן בְּפִלְפּוּלוֹ, כִּי הָאֲבֵלוּת הִיא הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל, אֲבָל אַחַר כָּךְ חוֹזְרִין וְנִמְשָׁכִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶאָרַת פָּנִים, הַדְרַת פָּנִים, שֶׁהֵם דְּרוּשֵׁי וּבֵאוּרֵי הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי הָאֲבֵלוּת וְהַהֶסְפֵּד בְּעַצְמוֹ בִּבְחִינַת הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אַחַר אֶבְלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה חָזַר עָתְנִיאֵל וְהֶחֱזִירָן בְּפִלְפּוּלוֹ, כִּי אַחַר כָּךְ חָזְרוּ וְנִמְשְׁכוּ הֶאָרַת הַמֹּחִין שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים וְשָׁלוֹם וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל-יְדֵי הָאֲבֵלוּת בְּעַצְמוֹ שֶׁהִתְאַבְּלוּ עָלָיו בִּבְחִינַת הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר וְכוּ', שֶׁהַשָּׁלוֹם הוּא בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, בְּחִינַת הֲלָכוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בֵּאוּרֵי וְחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁמִּתְלַבְּשִׁין בִּמְרִירוּת וְכוּ' כַּנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן נֶעֶנְשׁוּ הַזְּקֵנִים עַל שֶׁלֹּא הִסְפִּידוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, יָמִים הֶאֱרִיכוּ, שָׁנִים לֹא הֶאֱרִיכוּ. כִּי עַל-יְדֵי הַהֶסְפֵּד שֶׁל הַצַּדִּיק זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם עַל-יְדֵי הַמְּרִירוּת הַזֶּה כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַחַיִּים הוּא הַשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְעַצְּלוּ בְּהֶסְפְּדוֹ, פָּגְמוּ בְּשָׁלוֹם וְחַיִּים, וְעַל-כֵּן לֹא הֶאֱרִיכוּ שָׁנִים כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת הָרָעָב שֶׁהָיָה בִּימֵי דָּוִד. אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים, שֶׁלֹּא הִסְפִּידוּהוּ כָּרָאוּי. וְעַל אֲשֶׁר הֵמִית הַגִּבְעוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ שָׂם פָּעָלוּ, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, כִּי שָׁאוּל הֵמִית אֶת הַגִּבְעוֹנִים, זֶה בְּחִינַת שֶׁלֹּא הוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת לְהָרִים אֶת כָּל הַנּוֹפְלִים וְהָרְחוֹקִים מֵה' יִתְבָּרַךְ לְהַגְבִּיהַּ כֻּלָּם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי שָׁאוּל הָיָה בְּחִיר ה' וּבֶן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ; כְּבֶן שָׁנָה בְּלֹא חֵטְא. וּמִפְּנֵי מַה לֹּא נִמְשְׁכָה מַלְכוּתוֹ? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ שׁוּם דֹּפִי. וּמֵחֲמַת זֶה לֹא הָיָה יָכֹל לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַגְבִּיהַּ כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וְיִשָֹּא אוֹתָם וְיַגְבִּיהַּ אוֹתָם כַּאֲשֶׁר יִשָֹּא הָאוֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְנָתַתִּי לָהֶם רוֹעֶה כְלִבִּי אֶת הָאוֹבֶדֶת יְבַקֵּשׁ וְכוּ': וְעַל-כֵּן נִתְּנָה הַמְּלוּכָה לְדָוִד שֶׁהָיָה עוֹסֵק בָּזֶה בְּיוֹתֵר; לְקָרֵב הַכֹּל לַה' יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לֹא הָיָה דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶֹה אֶלָּא כְּדֵי לְהוֹרוֹת תְּשׁוּבָה, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "יָחוּס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ", שֶׁהַמֶּלֶךְ יִשְֹרָאֵל צָרִיךְ לָחוּס וּלְרַחֵם וּלְהוֹשִׁיעַ הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים הָרְחוֹקִים מִן הַקְּדֻשָּׁה בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּה עִקַּר הָעֲנִיּוּת וְהָאֶבְיוֹנוּת, כִּי אֵין עָנִי אֶלָּא מִן הַדַּעַת, וּמֵחֲמַת שֶׁשָּׁאוּל פָּגַם בָּזֶה, וְזֶה בְּחִינַת אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעוֹנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָרְחוֹקִים מִן הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵחוֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שׁוֹאֵב מֵימֶיךָ, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, קֵרֵב כֻּלָּם וְקָשַׁר כֻּלָּם לַה' יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם וְכוּ', מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ וְכוּ'". וְשָׁאוּל שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב וּלְהָרִים אֵלּוּ הַמַּדְרֵגוֹת, עַל-כֵּן נֶאֱמַר עָלָיו, "עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעוֹנִים". וְעַל-יְדֵי-זֶה נֶעֱנַשׁ, שֶׁלֹּא נִסְפָּד כַּהֲלָכָה, שֶׁלֹּא הִמְשִׁיכוּ הֶאָרָתוֹ לְמַטָּה כָּל כָּךְ כָּרָאוּי לוֹ מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בָּזֶה בְּחַיָּיו כַּנַּ"ל. וּבַאֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ שָׁם פָּעָלוֹ, כִּי אַף-עַל-פִּי-כֵן נֶעֶנְשׁוּ עַל זֶה "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ"" שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן לט, לִקּוּטֵי חֵלֶק א), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "הַשָֹּם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְֹבִּיעֵךְ". כִּי עַל-יְדֵי הַהֶסְפֵּד שֶׁל הַצַּדִּיק מַמְשִׁיכִין נִשְׁמָתוֹ לְמַטָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת פּוּרִים, כִּי עִקַּר הוּא הַשָּׁלוֹם, כִּי בְּוַדַּאי בְּכָל דּוֹר נִמְצָאִים צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֵין דּוֹר יָתוֹם וְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְמוּטָב, וְעִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מֵחֲמַת גֹּדֶל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת מֵעוֹלָם, שֶׁתָּמִיד הָיָה מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר. וְעִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת בְּיוֹתֵר הוּא עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעוֹסֵק לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַה' יִתְבָּרַךְ. עָלָיו מִתְגַּבֵּר הַמַּחֲלֹקֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עַל פָּסוּק, "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב". בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה וְכוּ' (עַיֵּן שָׁם סִימָן רכח). וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת מִלְּפָנָיו, כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה עוֹסֵק לְגַיֵּר גֵּרִים וְהָיָה עָלָיו מַחֲלֹקֶת עָצוּם כָּל יָמָיו, וּכְשֶׁבָּא לְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל וְהָיָה שָׁם רָעָב אָמְרוּ שֶׁהָרָעָב בִּשְׁבִילוֹ, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁאָמְרוּ עַל אַבְרָהָם, בִּשְׁבִיל הַמִּין הַזֶּה שֶׁבָּא אֵלֵינוּ נַעֲשָֹה רָעָב. וְכֵן יִצְחָק הָיָה לוֹ גַּם כֵּן מַחֲלֹקֶת מִן הַפְּלִשְׁתִּים, וּבִפְרָט יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁרָדְפוּ אוֹתוֹ לָבָן וְעֵשָֹו וְהָיָה עָלָיו שְֹנָאוֹת וּמַחֲלֹקֶת כָּל יָמָיו. וְכֵן דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁרַבּוּ עָלָיו הַמַּחֲלֹקֶת מְאֹד מְאֹד כָּל יְמֵי חַיָּיו מִשָּׁאוּל הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְדוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל וְשֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי. וְכָל הָאֻמּוֹת חָלְקוּ עָלָיו וְהָיָה לוֹ מִלְחָמוֹת רַבּוֹת כָּל יָמָיו וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְכֵן עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מְלַמֵּד, שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ, וְכָל אֶחָד קִנֵּא לְאִשְׁתּוֹ מִמֹּשֶׁה. וְכֵן מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְדָתָן וַאֲבִירָם וְכוּ' וְכֵן עַל יְשַׁעְיָה, יִרְמִיָּה וּשְׁאָר נְבִיאִים, וְעַל שְׁאָר צַדִּיקִים הָיָה תָּמִיד מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְזֶה עִקַּר הַמְּנִיעָה מַה שֶּׁאֵין הַצַּדִּיק בְּדוֹרוֹ מַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לְמוּטָב. כִּי אִם הָיָה לָהֶם שָׁלוֹם עִמּוֹ וְהָיוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁהוּא צַדִּיק אֲמִתִּי וְדוֹרֵשׁ טוֹבָתָם וְאַהֲבָתָם וְהַצְלָחָתָם הַנִּצְחִית, בְּוַדַּאי הָיוּ מִתְקָרְבִים אֵלָיו וְשׁוֹמְעִים דְּבָרָיו הָאֲמִתִּיִּים, וְהָיָה מְדַבֵּר עַל לִבָּם וּמַסְבִּיר לָהֶם הָאֱמֶת, וְהָיָה נוֹתֵן לָהֶם עֵצוֹת טוֹבוֹת אֵיךְ לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ וּבְוַדַּאי הָיוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שָׁבִים אֶל הָאֱמֶת לַה' יִתְבָּרַךְ עַל יָדוֹ, אַךְ מֵחֲמַת הַמַּחֲלֹקֶת אֵינָם שׁוֹמְעִים דְּבָרָיו כְּלָל, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים מִמֶּנּוּ אֵיזֶה דָּבָר הָגוּן וְנִפְלָא, אֵינוֹ נִכְנָס בְּלִבָּם כְּלָל, וְהֵם חוֹתְרִים לְסָתְרוּ וְלִדְחוֹתוֹ מִלִּבָּם. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מַה שֶּׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקָרְבִים לַה' יִתְבָּרַךְ הוּא מֵחֲמַת הֶעְדֵּר הַשָּׁלוֹם:
כִּי הָעִקַּר עֲבוֹדַת ה' הוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם וּבִשְׁבִיל זֶה הָיָה עִקַּר בְּרִיאַת הָאָדָם, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מֵחֹמֶר וְצוּרָה גּוּף מִן הַתַּחְתּוֹנִים וּנְשָׁמָה מִן הָעֶלְיוֹנִים וְהֵם שְׁנֵי הֲפָכִים. וּכְשֶׁהוֹלֵךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אַחַר שְׁרִירוּת לִבּוֹ אֲזַי הוּא הֶעְדֵּר הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי", אֲבָל כְּשֶׁכּוֹפֶה אֶת גּוּפוֹ וּמְבַטְּלוֹ לְהַנְּשָׁמָה זֶהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁנַּעֲשֶֹה שָׁלוֹם בֵּין הַנְּשָׁמָה וְהַגּוּף. וְעַל-יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הוּא מְקַשֵּׁר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד לַה' יִתְבָּרַךְ, דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה וְעוֹשֶֹה שָׁלוֹם בֵּין כֻּלָּם, בֵּין כָּל הַהֲפָכִים, כִּי מְקַשֵּׁר כֻּלָּם יַחַד לַה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בִּבְרֵאשִׁית עַל פָּסוּק, "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו וְכוּ'". שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הָאָדָם בַּשִּׁשִּׁי מִן הָעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כִּי בָּרִאשׁוֹן בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, בַּשֵּׁנִי רָקִיעַ לָעֶלְיוֹנִים וְכוּ'. עַל-כֵּן הֻצְרַךְ בַּשִּׁשִּׁי לִבְרֹא הָאָדָם שֶׁהוּא כָּלוּל מִן הָעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְאִם לָאו, יֵשׁ קִנְאָה בְּמַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁהָאָדָם הוּא מְחֻבָּר וְכָלוּל מִן עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, הוּא מְחַבֵּר הַכֹּל וְעוֹשֶֹה שָׁלוֹם בֵּין כָּל מַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית, כִּי בִּשְׁבִיל זֶה הָיְתָה עִקַּר בְּרִיאַת הָאָדָם כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶֹה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲלֶה וְיַגְבִּיהַּ כָּל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ וְיַעֲלֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת לְשָׁרְשָׁן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם שֶׁמְּחַבֵּר בֵּין שְׁנֵי הֲפָכִים יַחַד, שֶׁמְּקָרֵב הָרְחוֹקִים לְמַעְלָה, לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר הַשָּׁלוֹם הוּא בֵּין שְׁנֵי הֲפָכִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַל-יְדֵי חֵטְא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע נִתְקַלְקֵל הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְאֵיבָה אָשִׁית וְכוּ'", כִּי עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע זֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁנַּעֲשֶֹה מַחֲלֹקֶת בֵּין הַטּוֹב וְהָרָע וְאֵין הָרָע נַעֲשֶֹה מֶרְכָּבָה לְהַטּוֹב, שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַשָּׁלוֹם בֵּין הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, מִשָּׁם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִשָּׁם, שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא הַשֹּוֹנֵא הַגָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בְּשָׁלוֹם. וַעֲמָלֵק הוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהוּא אוֹרֵב תָּמִיד לְקַלְקֵל הַשָּׁלוֹם וּלְעוֹרֵר מַחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי הוּא מִזֶּרַע עֵשָֹו שֶׁרָדַף אֶת יַעֲקֹב אָחִיו, שֶׁהוּא עִקַּר בְּחִינַת הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם וְכוּ'" כַּנַּ"ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, כִּי עֲמָלֵק הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "אֲשֶׁר קָרְךְ בַּדֶּרֶךְ". וְעַל-יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית נִתְקַלְקֵל הַשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל:
כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא רְפוּאָה לְכָל הַדְּבָרִים, כִּי אִם עַל-יְדֵי מְרִירוּת כַּנַּ"ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל בִּבְחִינַת שַׁבָּת בְּמָרָה נִצְטַוּוּ וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְלִפְעָמִים הַחוֹלַאַת מִתְגַּבֵּר כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַחוֹלֶה לִסְבֹּל מְרִירַת הָרְפוּאוֹת וְאָז הָרוֹפְאִים מְיָאֲשִׁין אוֹתוֹ. כֵּן כְּשֶׁהָעֲווֹנוֹת, שֶׁהֵם חֳלִי הַנֶּפֶשׁ, גּוֹבְרִים מְאֹד אָז אֵין יָכוֹל לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, וְאָז אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה' לָרְשָׁעִים. וְזֶה שֶׁשִּׁבַּח חִזְקִיָּה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהִשְׁלִיךְ כָּל חַטָּאוֹתָיו אַחַר כְּתֵפָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְהַלְבִּישׁ אֶת הַשָּׁלוֹם בִּמְרִירוּת הַרְבֵּה. וְזֶהוּ "הִנֵּה שָׁלוֹם מַר לִי מָר וְכוּ' וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי וְכוּ'". עַיֵּן כָּל זֶה בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל: נִמְצָא, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל רְחוֹקִים מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פְּגַם הַשָּׁלוֹם, בְּחִינַת אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי וְאֵין שָׁלוֹם בֵּין הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְקַבֵּל הָרְפוּאָה, שֶׁהוּא הַשָּׁלוֹם, צְרִיכִין לִסְבֹּל מְרִירוּת מִקֹּדֶם, כִּי דֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ בִּמְרִירוּת. וְזֶהוּ בְּחִינַת כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַצָּרוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל סוֹבְלִין, כִּי כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הַמְּרִירוּת שֶׁסּוֹבְלִין כְּדֵי לְקַבֵּל אַחַר כָּךְ עַל-יְדֵי-זֶה הָרְפוּאָה, שֶׁהוּא הַשָּׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁהִיא בְּחִינַת מְרִירוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם וְכוּ'". וְכָל זֶה הוּא לְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּיָּדוּעַ, שֶׁגָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה עַל חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא פְּגַם הַבְּרִית, פְּגַם הַשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְתַקֵּן חֵטְא וּפְגָם זֶה וּלְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם מֵחָדָשׁ, עַל-כֵּן הֻצְרְכוּ לִסְבֹּל מְרִירוּת הַרְבֵּה כְּדֵי לְקַבֵּל הַשָּׁלוֹם עַל-יְדֵי-זֶה, כִּי אַחַר כָּךְ זָכוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, כִּי עַל שֵׁם זֶה נִקְרָא יְרוּשָׁלַיִם עַל שֵׁם יִרְאָה שָׁלֵם. וַעֲמָלֵק הוּא מֵעוֹלָם רְצוּעָה מַרְדוּת לְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא אוֹרֵב תָּמִיד בְּעֵת שֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לִזְכּוֹת לְהָרְפוּאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם. וְאָז הוּא מְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם עַל שֶׁלֹּא סָבְלוּ עֲדַיִן מְרִירוּת כְּפִי הָרָאוּי לָהֶם, כִּי בֶּאֱמֶת לֹא סָבְלוּ כָּרָאוּי, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ דִּלֵּג עַל הַקֵּץ בְּמִצְרַיִם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת וְאַתָּה הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גֵוְךָ כָּל חֲטָאַי, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ צָפָה וְרָאָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיִשְׂרָאֵל לִסְבֹּל הַגָּלוּת עוֹד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהֲמֵהַּ", כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים, שֶׁאִם לֹא הָיָה ה' יִתְבָּרַךְ מְמַהֵר לְהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם קֹדֶם הַקֵּץ הָיוּ, חַס וְשָׁלוֹם, נִשְׁאָרִים שְׁקוּעִים שָׁם. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַנִּזְכָּר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. שֶׁכְּשֶׁה' יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת אֲזַי הוּא בְּרַחֲמָיו מַשְׁלִיךְ חַטָּאוֹתָיו אַחַר כְּתֵפָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְלַבֵּשׁ הַשָּׁלוֹם בִּמְרִירוּת הַרְבֵּה כִּי אִם כְּפִי יְכָלְתּוֹ. וְזֶהוּ מַמָּשׁ עִנְיַן גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁהָיָה מֻכְרָח, כִּבְיָכוֹל, לְדַלֵּג עַל הַקֵּץ וּלְמַעֵט מְרִירוּת הַגָּלוּת, כִּי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לְסָבְלוֹ עוֹד כַּנַּ"ל. וַעֲמָלֵק הוּא אוֹרֵב לְיִשְׂרָאֵל וּמְקַטְרֵג עַל זֶה תָּמִיד וְיוֹרֵד וּמַסְטִין וְעוֹלֶה וּמְקַטְרֵג, הַיְנוּ בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְקַבֵּל הָרְפוּאָה שֶׁהוּא הַשָּׁלוֹם, וְאָז הוּא צָרִיךְ לִסְבֹּל מְרִירוּת מִקֹּדֶם כַּנַּ"ל, אָז הוּא מֵסִית אֶת הָאָדָם וְאֵינוֹ מַנִּיחוֹ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן שֶׁיִּסְבֹּל מְעַט הַמְּרִירוּת, וּמֵסִיתוֹ לְבַעֵט בְּהַמְּרִירוּת שֶׁהוּא מֻכְרָח לְקַבֵּל בִּשְׁבִיל רְפוּאָתוֹ. וְאַחַר כָּךְ הוּא עוֹלֶה וּמְקַטְרֵג עַל שֶׁאֵין שׁוֹלְחִין לוֹ מְרִירוּת כָּרָאוּי לוֹ. וּבֶאֱמֶת הָאָדָם הוּא אָז בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלָיו וְהֵקֵל מְרִירוּתוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל רְפוּאָתוֹ, אֲבָל כְּשֶׁאֵינוֹ חָס עַל עַצְמוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְבֹּל וּלְקַבֵּל אֲפִלּוּ מְעַט מְרִירוּת בִּשְׁבִיל רְפוּאַת נַפְשׁוֹ, אֲזַי, חַס וְשָׁלוֹם, מִתְגַּבֵּר הַקִּטְרוּג וְשׁוֹלְחִין לוֹ מְרִירוּת הַרְבֵּה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבְּלוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן וְאָז אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה' לָרְשָׁעִים, כִּי בְּוַדַּאי אַף-עַל-פִּי-כֵן שֶׁה' יִתְבָּרַךְ גוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת, וְהוּא מֵקֵל עַל בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְאֵינוֹ מַכְבִּיד עֲלֵיהֶם שֶׁיִּצְטָרְכוּ לִסְבֹּל מְרִירוּת כָּרָאוּי לָהֶם לְפִי חַטָּאוֹתָם, אַף-עַל-פִּי-כֵן לִפְטֹר בְּלֹא כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר, כִּי עַל כָּל פָּנִים הַהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְבֹּל מְעַט מְרִירוּת כְּפִי יְכָלְתּוֹ בִּשְׁבִיל תְּשׁוּבָתוֹ וּרְפוּאַת נַפְשׁוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשָּׁלוֹם שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בִּמְרִירוּת כַּנַּ"ל. וְאִם אֵינוֹ חָס עַל נַפְשׁוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְבֹּל שׁוּם מְרִירוּת לְצֹרֶךְ רְפוּאַת נַפְשׁוֹ אֲזַי, חַס וְשָׁלוֹם, שׁוֹלְחִין עָלָיו מְרִירוּת הַרְבֵּה כָּרָאוּי לוֹ. וְזֶה בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שֶׁהוּא אוֹרֵב עַל יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַזֹּאת שֶׁהֵם עֲיֵפִים וִיגֵעִים, בְּחִינַת וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְכוּ'. וְאָז אוֹרֵב עֲלֵיהֶם וּמְקָרֵר אוֹתָם שֶׁלֹּא יִהְיוּ, חַס וְשָׁלוֹם, לְהוּטִים אַחַר ה' יִתְבָּרַךְ לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת בְּחִינַת אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ. וְעַל-כֵּן נִסְמַךְ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק לְמַסּוֹת וְנִסְיוֹנוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אַיִן וַיָּבוֹא עֲמָלֵק וְכוּ'". כִּי כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁהָיוּ לְיִשְׂרָאֵל אָז, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם מַיִם בִּרְפִידִים, וְכֵן מְרִירַת הַמַּיִם בְּמָרָה. כָּל זֶה הָיָה בְּחִינַת הַמְּרִירוּת שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל כְּדֵי לְקַבֵּל הַשָּׁלוֹם עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא קִבְּלוּ הַמְּרִירוּת כָּרָאוּי וְהִרְהֲרוּ אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ, עַל-כֵּן בָּא עֲמָלֵק וְלָחַם עִמָּהֶם בָּעֵת הַהִיא, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקִּטְרוּג הַנַּ"ל, כִּי מִלְחַמְתּוֹ הָיְתָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה כַּמּוּבָא. וְעַל-כֵּן ה' יִתְבָּרַךְ שׂוֹנֵא אוֹתוֹ כָּל כָּךְ יוֹתֵר מִכָּל הָעַמִּים, כִּי הוּא אוֹרֵב לְיִשְׂרָאֵל מְאֹד תָּמִיד בְּעֵת שֶׁהֵם בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה בְּעֵת הַלַּחַץ וְהַדְּחָק בְּעֵת שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת הָמָן, יִמַּח שְׁמוֹ, כִּי יִשְׂרָאֵל הָיוּ אָז בְּגָלוּת בָּבֶל וְנִתְגָּרְשׁוּ מִירוּשָׁלַיִם, מִמְּקוֹם הַשָּׁלוֹם, וְהָיוּ מֻכְרָחִים לִסְבֹּל מְרִירוּת הַגָּלוּת כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הַשָּׁלוֹם מֵחָדָשׁ, שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בִּמְרִירוּת וְלָשׁוּב לִירוּשָׁלַיִם וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם כְּשֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בְּדַרְכֵי ה' וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת הַמְּרִירוּת, שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל בִּשְׁבִיל הָרְפוּאָה, שֶׁהִיא הַשָּׁלוֹם. וְיִשְׂרָאֵל לֹא עָמְדוּ אָז בַּנִּסָּיוֹן, כִּי נִכְשְׁלוּ בְּנָשִׁים נָכְרִיּוֹת וּפָגְמוּ בִּבְרִית שָׁלוֹם. וְעַל-כֵּן סָמוּךְ לְסוֹף הַגָּלוּת שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לָשׁוּב לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, אָז הִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הָמָן עֲמָלֵק בְּקִטְרוּג גָּדוֹל שֶׁיָּבוֹא עֲלֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, מְרִירוּת גָּדוֹל כָּרָאוּי לָהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁנִּתְעוֹרֵר הַקִּטְרוּג, עַד שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם לְהַשְׁמִיד, לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִבְּלוּ מְרִירוּת הַגָּלוּת כָּרָאוּי כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן קִטְרֵג עֲלֵיהֶם עַד שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט עֲלֵיהֶם מְרִירוּת גָּדוֹל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסָבְלוֹ עַד שֶׁהָיָה הַהֶכְרֵחַ לְהַשְׁמִיד, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת הָיְתָה עֵת צָרָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיְתָה: אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְשָׁלַח לָנוּ אָז אֶת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר. וּמָרְדְּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וְכוּ' וְיָצָא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה וְגָזְרוּ תַּעֲנִית שְׁלֹשָׁה יָמִים וְצָעֲקוּ בְּקוֹל מַר לַה' יִתְבָּרַךְ וְעַל-יְדֵי-זֶה הִמְתִּיקוּ הַמְּרִירוּת, וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא מָרְדְּכַי מֹר דְּרוֹר, בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַמְּרִירוּת. 'מֹר', לְשׁוֹן מְרִירוּת, 'דְּרוֹר', לְשׁוֹן חֵרוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצְאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן", הַיְנוּ מָרְדְּכַי הוּא מֹר דְּרוֹר שֶׁמּוֹצִיא לְחֵרוּת וְשָׁלוֹם וּמַמְתִּיק כָּל מִינֵי מְרִירוּת שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל-כֵּן הָיָה לוֹ כֹּחַ לְהַמְתִּיק עַל-יְדֵי תְּפִלָּתוֹ וְזַעֲקָתוֹ הַמָּרָה אֲפִלּוּ הַמְּרִירוּת שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְיִשְׂרָאֵל אָז, עַד שֶׁהִמְתִּיק הַכֹּל וְהִמְשִׁיךְ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת, בְּחִינַת וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ, עַד שֶׁנִּתְהַפֵּךְ וְנָקְמוּ בְּשׂוֹנְאֵיהֶם. וְכָל שְׁאָר הָאֻמּוֹת, כֻּלָּם פָּנוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם גָּדוֹל, כִּי נָפַל פַּחַד מָרְדְּכַי עֲלֵיהֶם עַד שֶׁחָזְרוּ לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים וְכוּ' וְכוּ'". וְזֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתְרַבֶּה אָז עַל-יְדֵי שֶׁנִּמְשְׁכוּ כֻּלָּם לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי עַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַשָּׁלוֹם מְאֹד שֶׁכָּל אֶחָד שׁוֹלֵחַ מָנוֹת לַחֲבֵרוֹ, שֶׁזֶּה מַרְבֶּה שָׁלוֹם. וְכֵן מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, בְּחִינַת מַרְבֶּה צְדָקָה מַרְבֶּה שָׁלוֹם:
וְזֶה בְּחִינַת דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ. 'דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ', זֶה בְּחִינַת שֶׁדּוֹרֵשׁ לְעַמּוֹ דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה בְּי"ג מִדּוֹת וְכוּ', כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת "טוֹב", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה וְכוּ'. וְעַל-יְדֵי דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, הֶאָרַת פָּנִים, בְּחִינַת וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וְכוּ'. שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הֶאָרַת פָּנִים, הַדְרַת פָּנִים שֶׁזָּכָה לָזֶה עַל-יְדֵי דְּרוּשֵׁי וּבֵאוּרֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, בְּחִינַת דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ כַּנַּ"ל. עַל-יְדֵי-זֶה וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ, כִּי עַל-יְדֵי הֶאָרַת פָּנִים, שֶׁהֵם דְּרוּשֵׁי וּבֵאוּרֵי הַתּוֹרָה, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן הִפִּיל פּוּר וְכוּ' וְנָפַל לוֹ הַגּוֹרָל בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, וְסָבַר שֶׁאָז יִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּז' בַּאֲדָר מֵת מֹשֶׁה שֶׁנָּתַן הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת "שָׁלוֹם", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים כט, יא), "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם". וְכָל עִנְיַן מֹשֶׁה הָיָה בְּחִינַת שָׁלוֹם, כִּי הָיָה עוֹסֵק תָּמִיד לְקָרֵב הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר לַה' יִתְבָּרַךְ וּלְהוֹצִיאָם אֲפִלּוּ מֵעֶשֶׂר כְּתָרִין דִּמְסָאֲבוּתָא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר, וְסָבַר שֶׁמֵּאַחַר שֶׁבְּז' בַּאֲדָר מֵת מֹשֶׁה, אֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ אָז לְקָרֵב אֶת יִשְׂרָאֵל, בִּזְמַן שֶׁהֵם נְזוּפִים, לַה' יִתְבָּרַךְ, וְעַל-כֵּן סָבַר שֶׁיִּתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל אָז מֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַחֲקוּ אָז מֵה' יִתְבָּרַךְ בְּגָלוּת בָּבֶל עַל-יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית כַּנַּ"ל, אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ כִּי בְּז' בַּאֲדָר מֵת מֹשֶׁה וּבְז' אֲדָר נוֹלַד מֹשֶׁה, כִּי בְּיוֹם שֶׁהַצַּדִּיק מֵת, בּוֹ בַּיּוֹם הוּא נוֹלָד מַמָּשׁ, כִּי אָז אוֹמֵר לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ, "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ", כִּי צַדִּיקִים בְּמִיתָתָן קְרוּיִים חַיִּים, וּגְדוֹלִים בְּמִיתָתָן יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוּא לוֹחֵם עֲדַיִן בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק בִּשְׁבִילֵנוּ, כִּי נִשְׁמָתוֹ קְשׁוּרָה בְּגוּפוֹ עֲדַיִן בְּהִתְקַשְּׁרוּת גָּדוֹל וּבְשָׁלוֹם גָּדוֹל. וְאִתְפַּשְּׁטוּתָא דְּמֹשֶׁה בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מִתְלַבֵּשׁ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בַּצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁבַּדּוֹר, כִּי אֵין דּוֹר יָתוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ", עַד שֶׁלֹּא שָׁקְעָה שִׁמְשׁוֹ שֶׁל עֵלִי וְכוּ'. וְאָז בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר הָיוּ מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה לָהֶם כֹּחַ לְכַפֵּר וּלְהַמְתִּיק כָּל מִינֵי מְרִירוּת וּלְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל כַּנַּ"ל, עַד שֶׁנִּתְהַפְּכוּ הַגּוֹיִים לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַחֲזִירִין כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל: שַׁיָּךְ לְעֵיל:
וְעַל-כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה; שֶׁעַל אַהֲרֹן סָפְדוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מֵעַל מֹשֶׁה, מֵחֲמַת שֶׁאַהֲרֹן הָיָה אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, כִּי עִקַּר הַהֶסְפֵּד הוּא עַל הִסְתַּלְּקוּת הַשָּׁלוֹם, וְעַל-יְדֵי הַהֶסְפֵּד חוֹזְרִין וּמַמְשִׁיכִין הַשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אַהֲרֹן שֶׁהָיָה אוֹהֵב שָׁלוֹם בְּיוֹתֵר, כִּי זָכָה לִכְהֻנָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם וְהָיְתָה לוֹ וְכוּ' בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם". עַל-כֵּן הָיָה הַהֶסְפֵּד עַל אַהֲרֹן גָּדוֹל בְּיוֹתֵר:
וְעַל-כֵּן הַכֹּהֲנִים מֻזְהָרִין בְּיוֹתֵר עַל אִסּוּר קָרְחָה וּשְׂרִיטָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "לֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה וְכוּ'", כִּי אֶצְלָם נִכְפְּלָה הָאַזְהָרָה כִּי אִסּוּר קְרִיחָה וּשְׂרִיטָה הוּא פְּגַם הֶאָרַת פָּנִים, פְּגַם הַשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְהַכֹּהֲנִים צְרִיכִין בְּיוֹתֵר לְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם". עַל-כֵּן נִכְפְּלָה אַזְהָרָה זוֹ אֶצְלָם. וְעַל-כֵּן הַכֹּהֲנִים מְבָרְכִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם, וְזֶהוּ "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְכוּ' יִשָּא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֶׂם לְךָ שָׁלוֹם". כִּי עַל-יְדֵי הֶאָרַת פָּנִים בְּחִינַת יָאֵר ה' פָּנָיו וְכוּ', עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְשָׁלוֹם, בְּחִינַת וְיָשֹׁם לְךָ שָׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְכָל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁמַּקְרִיבִין הַכֹּהֲנִים הֵם בְּחִינַת שָׁלוֹם, כִּי הֵם עוֹשִׂין שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְעַל-כֵּן כָּל הַקָּרְבָּנוֹת הֵם מִבְּהֵמוֹת וְעוֹפוֹת, כִּי זֶה עִקַּר הַשָּׁלוֹם לְקַשֵּׁר וּלְקָרֵב הָרְחוֹקִים מְאֹד לַה' יִתְבָּרַךְ, לְהַגְבִּיהַּ וּלְהַעֲלוֹת מִבְּהֵמָה לְאָדָם, כִּי עִקַּר הַשָּׁלוֹם הוּא בֵּין הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן כָּל הַקָּרְבָּנוֹת הֵם עַל-יְדֵי הַכֹּהֲנִים דַּיְקָא, כִּי הֵם בְּחִינַת שָׁלוֹם כַּנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן הִתְגַּבֵּר הָמָן בְּעֵת שֶׁרָצוּ יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב לִירוּשָׁלַיִם וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְגַם הוּא וְזַרְעוֹ בִּטְּלוּ תְּחִלָּה עֲבוֹדַת וּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הֵם בְּחִינַת שָׁלוֹם כַּנַּ"ל, כִּי שָׁם מַקְרִיבִין כָּל הַקָּרְבָּנוֹת וּמְקַשְּׁרִין כָּל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם. וְעַל-כֵּן רָצָה הָמָן לְבַטֵּל זֹאת, כִּי הוּא אִישׁ צַר וְאוֹיֵב מִזֶּרַע עֵשָׂו, אֲשֶׁר נֶאֱמַר בּוֹ, "וְעֶבְרָתוֹ שָׁמָרָה נֶצַח". וְשָׁרְשׁוֹ הוּא שִׂנְאָה וּמַחֲלֹקֶת. וְרָצָה לְקַלְקֵל הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא עִקַּר תִּקּוּן הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן מְסַיֶּמֶת הַמְּגִלָּה בְּשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ". כִּי זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל פּוּרִים שֶׁמַּמְשִׁיכִין שָׁלוֹם גָּדוֹל וְכוּ' וְכַנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן בְּפוּרִים כָּל הַפּוֹשֵׁט יָד לִטֹּל נוֹתְנִין לוֹ, אֲפִלּוּ עַכּוּ"ם. כִּי כָּל זֶה מוֹרֶה עַל רִבּוּי הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מְפַרְנְסִין עֲנִיֵּי עַכּוּ"ם עִם עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם, אֲבָל עַכְשָׁיו בְּפוּרִים צְרִיכִין לְקַיֵּם זֹאת בְּיוֹתֵר, כִּי עַכְשָׁיו צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל אֲפִלּוּ עִם אֻמּוֹת הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ כֻּלָּם לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי רִבּוּי הַשָּׁלוֹם בְּחִינַת אָז אֶהֱפֹךְ אֶל כָּל הָעַמִּים שָׂפָה בְּרוּרָה וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת וְנַהֲפֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשׂוֹנְאֵיהֶם, כִּי הֵם יָשׁוּבוּ אֵלֵינוּ לֶאֱמוּנָתֵנוּ וַאֲנַחְנוּ נִשְׁלֹט בָּהֶם כִּרְצוֹנֵנוּ, כִּי יִתְהַפְּכוּ לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת אָז אֶהֱפֹךְ וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי עַכְשָׁיו הֵם מִתְקַנְּאִים בָּנוּ עַל שֶׁאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם מִתְגָּרִים בָּנוּ. וְזֶה עִקַּר תֹּקֶף הַגָּלוּת וְהַשִׁעְבּוּד שֶׁסּוֹבְלִים מֵהֶם, אֲבָל לֶעָתִיד יִתְהַפֵּךְ הַדָּבָר בְּחִינַת אָז אֶהֱפֹךְ, שֶׁאַדְּרַבָּא, יִתְהַפְּכוּ בִּרְצוֹנָם לֶאֱמוּנָתֵנוּ עַל-יְדֵי רִבּוּי הַשָּׁלוֹם שֶׁיִּהְיֶה אָז, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "לֹא יִשָּא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְכוּ'". וְאָז נִשְׁלֹט בָּהֶם מֵרְצוֹנָם כִּי יַכְנִיעוּ עַצְמָן אֵלֵינוּ מֵרְצוֹנָם. וְזֶהוּ בְּחִינַת וְנַהֲפֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשׂוֹנְאֵיהֶם כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּשַׁנִּין עַצְמָם בְּפוּרִים וּמַלְבִּישִׁין אֶת פְּנֵיהֶם וּמְדַמִּין עַצְמָן לְאֻמָּה אַחֶרֶת לְיִשְׁמָעֵאל אוֹ לְעַכּוּ"ם אַחֵר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, זֶה בְּחִינַת מְשַׁנִּין מִפְּנֵי דַּרְכֵי הַשָּׁלוֹם, כִּי כְּשֶׁצְּרִיכִין לְהַרְבּוֹת שָׁלוֹם צְרִיכִין לִפְעָמִים לְשַׁנּוֹת וּלְהִתְנַהֵג בְּרַמָּאוּת לְמַעַן הַשָּׁלוֹם וּצְרִיכִין לְשַׁנּוֹת פָּנָיו לְכַמָּה גְּוָנִין לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי רְצוֹנוֹ בִּשְׁבִיל הַשָּׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים יב, ט) כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ אָדָם לַבְּרִיּוֹת, מִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו לְכַמָּה גְּוָנִין, כִּי צְרִיכִין לְהִתְדַּמּוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי רְצוֹנוֹ כְּדֵי לֶאֱחֹז בַּשָּׁלוֹם עִמּוֹ כְּדֵי לְמָשְׁכוֹ וּלְקָרְבוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ, "כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם", כִּי לְפִי פְּשׁוּטוֹ 'זֻלֻּת' פֵּרוּשׁוֹ בְּנֵי אָדָם הַזּוֹלְלִים וּמְבֻזִּים, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁרוֹצִים לְהַגְבִּיהַּ וּלְהָרִים אֶת הַזּוֹלְלִים וּמְבֻזִּים מִזִּילוּתָא דְּגָלוּתָא. וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י שָׁם עַל פָּסוּק כְּרֻם זֻלֻּת, מֵעֵין זֶה. וְאָז כְּשֶׁצְּרִיכִין לְהַגְבִּיהַּ אוֹתָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּרֻם זֻלֻּת וְכוּ', אָז פָּנָיו מִשְׁתַּנֶּה כִּכְרוּם לְכַמָּה גְּוָנִין, כִּי צְרִיכִין לְשַׁנּוֹת פָּנָיו לִפְנֵי כָּל אֶחָד כִּרְצוֹנוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מְשַׁנִּין מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם. וְעַל-כֵּן בְּפוּרִים, שֶׁאָז הוּא רִבּוּי הַשָּׁלוֹם בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, אֲפִלּוּ עִם כָּל הָאֻמּוֹת, כִּי פּוֹרִים מְרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁאָז יִהְיֶה נִמְחֶה זֵכֶר עֲמָלֵק לְגַמְרֵי. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל הַמּוֹעֲדִים בְּטֵלִים, חוּץ מִפּוּרִים. כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁיִּמָּחֶה זֵכֶר עֲמָלֵק, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פּוּרִים וְאָז יִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן בְּפוּרִים מְשַׁנִּין פְּנֵיהֶם לְכַמָּה גְּוָנִין, זֶה בְּחִינַת מְשַׁנִּין מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ כֻּלָּם לַה' יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, בְּחִינַת אָז אֶהֱפֹךְ אֶל כָּל הָעַמִּים שָׂפָה בְּרוּרָה לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה' וְכוּ' שֶׁכָּל זֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם, בְּחִינַת וְדוֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ, כִּי עַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד כַּנַּ"ל, אָמֵן וְאָמֵן: קָרְחָה, הֲלָכָה ד בְּהִלְכוֹת גִּלּוּחַ לְקַמָּן הֲלָכָה ד בְּהִלְכוֹת רִבִּית, הֲלָכָה ה:
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר יוֹם ו' וָאֵרָא תקצ"ה לפ"ק קְרִימֶנְטְשׁוּק. בְּנִי חֲבִיבִי וִידִידִי. הֶחֱיִיתַנִי בִּדְבָרֶיךָ אֲשֶׁר הוֹדַעְתַּנִי שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל הֻחְזְרוּ הַסְּפָרִים בְּחַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי עַד עַתָּה הָיוּ עֵינַי כָּלוֹת לָזֶה. וּבִתְחִלַּת הַלַּיְלָה הַזֹּאת בָּאתִי לְפֹה מִקְּהִלַּת טְשֶׁעהְרִין עָיֵף וְיָגֵעַ וּמְצַפֶּה וּמְחַכֶּה אוּלַי אֶזְכֶּה לִמְצֹא פֹּה אִגֶּרֶת מֵאִתְּכֶם, וּבְחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ קִבַּלְתִּי מֵרַבִּי אֶפְרַיִם שֶׁיִּחְיֶה מִכְתָּבְךָ קֹדֶם שֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל הַבַּיִת, כִּי קִבְּלוֹ אֶתְמוֹל. וְתֵכֶף קָרִיתִי אוֹתוֹ וְנִפְלֵאתִי עָלֶיךָ בְּנִי חֲבִיבִי עַל אֲשֶׁר לֹא הוֹדַעְתַּנִי מִיָּד בִּתְחִלַּת הָאִגֶּרֶת מֵהַיְשׁוּעָה וְהַהַצָּלָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת. וְהֻכְרַחְתִּי לִקְרוֹת מִכְתָּבְךָ הַרְבֵּה לִשְׁמֹעַ גֹּדֶל הַצַּעַר וְהַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ, הַמָּקוֹם יְרַחֵם, וְעֵינַי כָּלוֹת לַבְּשׂוֹרָה הַנַּ"ל, עַד שֶׁזָּכִיתִי לִמְצֹא בַּדַּף הַשֵּׁנִי שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם. מַה גָּדְלוּ חַסְדֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו, מַה נָּשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלֵינוּ. וְהִנֵּה רִבּוּי הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁכָּתַבְתָּ, אִם אָמְנָם צַעֲרִי גָּדוֹל מִכָּל זֶה, עִם כָּל זֶה הַכֹּל הֶבֶל, כִּי הַזְּמַן פּוֹרֵחַ וְיָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר, וּבְיָמִים מֻעָטִים יַעֲבֹר הַכֹּל וְיִהְיֶה נִשְׁכָּח הַכֹּל, וּמִי שֶׁיִּשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל קְדֻשָּׁתוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְלַעֲסֹק בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים אַשְׁרֵי לוֹ, וּלְהִפּוּךְ חַס וְשָׁלוֹם בְּוַדַּאי יֵבוֹשׁ בְּעַצְמוֹ וְיִתְחָרֵט מְאֹד בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. וּכְבָר עָבְרוּ בִּזְיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים כְּשֶׁהֵאִיר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל אוֹרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּעוֹלָם. וְגַם עָלֵינוּ וְעַל כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ עָבְרוּ כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה, וְאִם בְּאֵיזֶה אֳפָנִים עַתָּה הַבִּזְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר, אַדְּרַבָּא מִזֶּה יְכוֹלִין לְהָבִין מַעֲלַת הַנֶּחֱשָׁק וְכוּ'. וְהַבִּיטוּ וּרְאוּ נִפְלָאוֹת שֶׁגַּם עַתָּה יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ, וְהַמְּנִיעוֹת וְהַבִּזְיוֹנוֹת לִדְחוֹת אֶחָד חַס וְשָׁלוֹם בָּאִים בְּמִשְׁקָל לְמִי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו וְהַכֹּל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן, וְאִם אֵין אָנוּ יוֹדְעִים הַטַּעַם בִּפְרָטִיּוּת, בְּוַדַּאי צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא נִסְיוֹנוֹת בְּכָל יוֹם. וּבְוַדַּאי הָיָה צָרִיךְ רַבִּי אִיצִיק בֶּן רַבִּי אַבְרָהָם דֹּב לְהִתְנַסּוֹת וּלְהִצְטָרֵף בְּעִנְיָן זֶה שֶׁעָבַר עָלָיו, וּבִתְחִלָּה הִסְכִּיל עֲשׂוֹ מָה וְכוּ', בְּעֵת כָּזֹאת אֲשֶׁר הַמַּשְׂכִּיל כָּעֵת יִדֹּם, וְאַחַר כָּךְ עִוֵּת יוֹתֵר מַה שֶּׁהִפְרִיד אֶת עַצְמוֹ מֵאִתָּנוּ, אֲשֶׁר הוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ וּבִלְבָבוֹ מִנְּקֻדַּת הָאֱמֶת; אַךְ מֻבְטְחַנִי בּוֹ שֶׁבְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא יִהְיֶה מִתְנַגֵּד. וְאִם לֹא זָכָה בְּכָל נְסִיעוֹתָיו אֶלָּא לָזֶה דַּי לְפָנָיו. לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ תִּפְרֹשׁ בִּשְׁלוֹם כָּל אֶחָד, לְדַעְתִּי מֵאֲלֵיהֶם יִתְחַזְּקוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ אֲמִתִּי בְּקָדְקֳדוֹ וִיקַיְּמוּ חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבֹר זָעַם, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אוֹתָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיַעֲשֶׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ. יָשׁוּבוּ הֵמָּה אֵלֵינוּ, וַאֲנַחְנוּ לֹא נָשׁוּב אֲלֵיהֶם. כִּי בְּוַדַּאי יִתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו זַ"ל (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן ריח) שֶׁאָמַר "אִיךְ הָאבּ אוֹיס גִיפִירְט אוּן וֶועל אוֹיס פִירִין" [גָּמַרְתִּי וָאֶגְמוֹר]. וְהִנֵּה מִטְּשֶׁערִין כָּתַבְתִּי לְךָ אִגֶּרֶת לִקְהִלָּה קְדוֹשָׁה טוּלְטְשִׁין, וְשָׁם הוֹדַעְתִּיךָ שֶׁשָּׁלַחְתִּי מֵאוּמַאן כַּמָּה אִגְּרוֹת לִבְרֶסְלֶב, וְאֵלֶיךָ בְּיִחוּד וְנִפְלֵאתִי מְאֹד עַל שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְךָ אֶחָד מֵהֶם, וְיֵשׁ לִי צַעַר מִזֶּה, אַךְ הַיְשׁוּעָה שֶׁהוֹדַעְתַּנִי עוֹלָה עַל הַכֹּל, וְלַה' הַתִּקְוָה שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. וְעַל אוֹדוֹתֶיךָ כְּבָר הִקְדַּמְתִּי בִּדְבָרַי אֵלֶּה לַהֲשִׁיבְךָ כִּי הָעוֹלָם מָלֵא נִסְיוֹנוֹת בְּכָל יוֹם בְּכַמָּה אֳפָנִים, וְעַל כֻּלָּם יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד מוּסָד יְסוֹד חָזָק וְקַיָּם לָנֶצַח הוּא הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם יְסוֹד הַפָּשׁוּט וְכוּ', עָלָיו יֵשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, כִּי לֹא בָּאנוּ לְזֶה הָעוֹלָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְשַׁאֲרֵי תַּאֲווֹת חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא בִּשְׁבִיל מָמוֹן וְכָבוֹד הַמְדֻמֶּה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, רַק לִסְבֹּל עָמָל וִיגִיעָה כְּדֵי לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאֵנוּ וְיוֹצְרֵנוּ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְפִי מַה שֶּׁמַּדְרִיכִים אוֹתָנוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְכוּ', כִּי בְּהֶכְרֵחַ לִסְבֹּל מְרִירוּת בְּכָל פַּעַם, וְאַחַר כָּךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר בְּחַסְדּוֹ כַּאֲשֶׁר כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן כ"ז חֵלֶק רִאשׁוֹן). וּכְפִי הַנִּרְאֶה עַתָּה, אֵינְךָ צָרִיךְ לִשְׁלֹחַ עוֹד אִגֶּרֶת לְפֹה, כִּי רָחוֹק שֶׁאֶתְמַהֲמַהּ כָּל כָּךְ, אַךְ תִּזָּהֵר לִשְׁלֹחַ מֵעַתָּה בְּכָל פָּאסְט אִגֶּרֶת אֵלַי לִקְהִלָּה קְדוֹשָׁה אוּמַאן, וְתוֹדִיעֵנִי הַכֹּל בַּאֵר הֵיטֵב כָּל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה שָׁם לְמַעַן אֵדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, כְּדֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר אָבוֹא לְאוּמַאן אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּקָרוֹב אֶמְצָא שָׁם מִכְתָּבֶיךָ וִיחַיּוּ אוֹתִי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּכְפִי הַנִּרְאֶה אֶהְיֶה בְּאוּמַאן אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּעוֹד שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת מֵהַיּוֹם, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת בִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב, כִּי אֲנִי סוֹמֵךְ עָלָיו בְּכָל תְּנוּעוֹתַי. וּלְעֵת עַתָּה הֶחֱיֵיתִי הַרְבֵּה בְּכָל מְקוֹם בּוֹאִי אֶת כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְגַם פֹּה קִבְּלוּ אוֹתִי בְּאַהֲבָה רַבָּה וּבִתְשׁוּקָה גְּדוֹלָה וְיָצְאוּ לִקְרָאתִי בְּשִׂמְחָה הַכֹּל יוֹתֵר מִקֹּדֶם, כִּי מֵעוֹלָם לֹא קִבְּלוּ אוֹתִי בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ עַתָּה. אֲבָל הַיִּסּוּרִים שֶׁהָיוּ לִי עַד הֵנָּה מֵהַנְּסִיעָה בְּעַצְמָהּ, אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר, כִּי הַדֶּרֶךְ פֹּה מְקֻלְקָל מְאֹד וְהַסּוּסִים חַלָּשִׁים כִּמְעַט כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל עִנּוּי הַדֶּרֶךְ לְאִישׁ בָּא בַּיָּמִים כָּמוֹנִי, וְאַף עַל פִּי כֵן גַּם בָּזֶה הָיוּ כַּמָּה הַרְחָבוֹת בְּלִי שִׁעוּר. מִי יִתֵּן וִיזַכֵּנִי ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁאֲסַפֵּר לָכֶם הַכֹּל לְמַעַן תָּבִינוּ מִזֶּה נִפְלְאוֹת הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵיךְ הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וּמְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית בְּכָל מַעֲשֶׂה דִּבּוּר וּמַחֲשָׁבָה שֶׁל כָּל אָדָם כְּפִי הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן וּמְרַמֵּז לוֹ רְמָזִים וְכוּ' וְכוּ'. "גִיוַואלְד! וָואס שְׁוַויְיגִין מִיר אַז מִיר הָאבִּין אַזוֹנְס גִיהֶערְט" [אַהָהּ! מָה אָנוּ שׁוֹתְקִים שֶׁכָּךְ שָׁמַעְנוּ]. עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר צָרִיךְ כָּל אֶחָד לוֹמַר אֶלֶף פְּעָמִים אִלְמָלֵא לָא אָתֵינָא לְעָלְמָא וְכוּ', וְאֵלּוּ הַסְּפָרִים הֵם קוֹרְעִים וּמְבַזִּים, אוֹי לָהֶם וְאוֹי לְנַפְשָׁם. בַּעַל הָרַחֲמִים יְשִׁיבֵם אֶל הָאֱמֶת, וְאוֹתָנוּ יָשִׁיב לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת אֶת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת, וְזֶה נַעֲשֶׂה בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת. מָה אֹמַר לָכֶם בָּנַי חֲבִיבַי וְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַנֶּאֱמָנִים, שִׂימוּ לְבַבְכֶם הֵיטֵב מַה נַּעֲשֶׂה עִם הָאָדָם בָּעוֹלָם הָעוֹבֵר בַּצֵּל הַפּוֹרֵחַ הַזֶּה, אֲשֶׁר הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁהָעוֹלָם הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל, וְאִם אֵינָם זוֹכִים לְהֵיטִיב מַעֲשֵׂיהֶם וְגַם מְקַלְקְלִים כְּמוֹ שֶׁמְּקַלְקְלִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד בַּהֶבֶל נִדָּף הַזֶּה כַּאֲשֶׁר הֵם יוֹדְעִים בְּעַצְמָם, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִסְלַח לָהֶם וִישִׁיבֵם אֶל הָאֱמֶת, עוֹד מִתְגַּבְּרִים עֲלֵיהֶם לַחֲלֹק עַל נְקֻדַּת הָאֱמֶת אֲשֶׁר זָכָה לָצֵאת מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי, אֲשֶׁר אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַנִּיחַ שׁוּם הֶבֶל בָּעוֹלָם הַזֶּה. אַשְׁרֵינוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ אֲשֶׁר נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִזֶּה, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּפַלְטֵי לָן מֵהָדָא, כֵּן יוֹסִיף ה' לְמַלֵּט נַפְשֵׁנוּ גַּם מִכָּל הֶבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ לְעוֹלָם אָמֵן. וְהִנֵּה כְּפִי הַנִּרְאֶה לֹא אֶתְמַהֲמַהּ פֹּה הַרְבֵּה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה פֹּה אֵינִי יוֹדֵעַ לִכְתֹּב לְךָ עַתָּה, כִּי זֶה שִׁבְתִּי הַבַּיִת מְעַט כַּנַ"ל, וְגַם זְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית הִגִּיעַ. יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וִיזַכֵּנוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה לְהַכִּיר חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁבַּיּוֹם הַזֶּה וּלְקַיֵּם לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וְכוּ'. דִּבְרֵי אֲבִיכֶם הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְכֶם בְּקָרוֹב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. נָתָן מִבְּרֶסְלֶב וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
בָּרוּךְ־הַשֵּׁם, יוֹם ד' בְּשַׁלַּח תרל"ב לפ"ק אוּמַאן. לִכְבוֹד יְדִידִי כְּנַפְשִׁי הֲלֹא הוּא הַמֻּפְלָג הַוָּתִיק וְכוּ' וְכוּ' הַנָּגִיד רַבִּי יְחֶזְקֵאל הֶעשִׁיל נֵרוֹ יָאִיר, הַצְלָחָתוֹ יַעֲלֶה לְמַעְלָה וּלְטוֹבָתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. מֻסְגָּר פֹּה מִכְתָּב לְגִיסוֹ הַיָּקָר וְכוּ' הַנָּגִיד רַבִּי רְפָאֵל יְדִיד נַפְשִׁי נֵרוֹ יָאִיר, אֲשֶׁר הִגִּיעַ לְיָדִי קֹדֶם שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר, אַךְ לֹא הָיָה עוֹבֵר וָשָׁב בֶּטַח לִשְׁלֹחַ עַל יָדוֹ, כֵּן יְקַבְּלוֹ עַתָּה וְיִמְסְרֵהוּ לְיָדוֹ. יוֹתֵר אֵין לְהַאֲרִיךְ. יְזַכֵּנוּ ה' לְהַאֲרִיךְ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת אֲשֶׁר כֻּלָּם כְּלוּלִים בְּהַשִּׁירָה הַקְּדוֹשָׁה אָשִׁירָה לַה' כִּי גָּאֹה גָּאָה וְכוּ' וְכוּ'. גָּאט אִיז גְּרוֹיס [ה' גָּדוֹל] וְעָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת וְגַם בְּרוּחָנִיּוּת, וְאַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ לָנֶצַח לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּמַעֲמָדוֹ, לָזֶה בַּעֲשִׁירוּתוֹ וּלְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּעֶרְכּוֹ. אַךְ אָחִי יְדִידִי, זֹאת צְרִיכִין לֵידַע שֶׁמֻּכְרָח לַעֲבֹר אֵיזֶה מְעַט מְרִירוּת כַּמְבֹאָר בַּאֲרִיכוּת נֹעַם בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (בְּסִימָן כ"ז לקוטי א) עַל עִנְיָן הַנִּפְלָא שַׁבָּת בְּמָרָה נִצְטַוָּה, הַמּוּבָא בַּסֵּדֶר הַנַּ"ל שָׁבוּעַ זֹאת. וּמְבָאֵר שָׁם בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ שֶׁזֶּה רֶמֶז שֶׁמֻּכְרָחִין לִסְבֹּל מְעַט מְרִירוּת, כְּמוֹ שֶׁיָּדוּעַ שֶׁכָּל הָרְפוּאוֹת מְלֻבָּשִׁים בְּסַמִּים מָרִים, כֵּן שַׁבַּת שָׁלוֹם שֶׁהִיא רְפוּאָה לְכָל הַדְּבָרִים, נִצְטַוָּה בְּמָרָה לְרַמֵּז עַל הַנַּ"ל. וְעַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁמּוּבָא עַל פָּסוּק "הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר" וְכוּ' מַה שֶּׁשִּׁבַּח חִזְקִיָּה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְיֻנְעַם לְנַפְשׁוֹ. אָחִי יְדִידִי אֲדַבֵּר עִם מַעֲלַת כְּבוֹדוֹ עַל טַיְיטְשׁ, חֲזַק וַחֲזַק מַיין בְּרוּדֶער אַרַיין טָהאן זִיךְ גּוּט טִיף [הַשְׁקַע עַצְמְךָ הֵיטֵב בְּעֹמֶק], בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּהַתּוֹרוֹת וּבְהַמַּעֲשִׂיּוֹת, וְהַדְּרוּשִׁים שֶׁל תַּלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן זַ"ל וּבְהַתְּפִלּוֹת הַנַּ"ל. וְהָרֵם קוֹלְךָ בִּנְעִימָה בִּתְהִלִּים וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וּזְעָקוֹת וְכוּ' אֲשֶׁר בְּהַתְּפִלּוֹת וְאָז וֶועסְטוּ לֶעבִּין אַ לֶעבִּין [וְאָז תִּחְיֶה חַיִּים], כִּי זוּלַת זֹאת אֵין שׁוּם חַיּוּת כְּלָל. וְהַבֵּט וּרְאֵה בְּעֵין שִׂכְלוֹ וּבִינָתוֹ אֲשֶׁר חֲנָנְךָ ה', וְתִרְאֶה הֵיטֵב אֲמִתַּת הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ. כֵּן יְהִי ה' בְּעֶזְרְךָ שֶׁתִּזְכֶּה צוּ בַּאהַארְצֶען זִיךְ [לְהַשְׁרִישׁ אֶת לִבְּךָ] בָּאֵשׁ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר מֻשְׁרָשׁ בְּכָל לֵב אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וּלְהַכְנִיס אֵשׁ הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת בְּכָל הַנַּ"ל אָז טוֹב לוֹ. וְיֵשׁ בָּזֶה עוֹד לְדַבֵּר אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ. תְּשׁוּקָתִי שֶׁיִּדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹמִי לִפְרָקִים, אוּלַי יְזַכֵּנוּ ה' שֶׁיִּהְיֶה נִדְבָּר בֵּינֵינוּ אֵיזֶה דִּבּוּרִים הַמֻּשְׁרָשִׁים בָּנוּ מִמְּקוֹר חַיּוּתֵנוּ זַ"ל, אֲשֶׁר חַיּוּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא תּוֹלָה בָּזֶה. וְיִדְרֹשׁ בְּגִינִי בִּשְׁלוֹם חוֹתְנוֹ הַיָּקָר מִפָּז וְכוּ' וּלְכָל זַרְעוֹ שֶׁיִּחְיוּ, וְלִידִידֵנוּ עֹז שְׁאֵר־בְּשָׂרוֹ הָאַבְרֵךְ הַיָּקָר רַבִּי נָתָן בֶּן דּוֹדוֹ רַבִּי יְקוּתִיאֵל נֵרוֹ יָאִיר. וְיַרְבֶּה לְדַבֵּר עִמּוֹ שֶׁאֵין שׁוּם תַּכְלִית טוֹב כִּי אִם לְקַיֵּם כַּנַּ"ל, וְאַף עַל פִּי כֵן יַצְלִיחֵם ה' גַּם בְּעֹשֶׁר רַב. כִּי וְדֹרְשֵׁי ה' לֹא יַחְסְרוּ כָל טוּב, כֵּן יְקֻיַּם בָּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת דּוֹרְשֵׁי ה' בֶּאֱמֶת, וְלֹא נַחֲסֹר כָּל טוּב בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן כַּאֲוַת נַפְשׁוֹ וָנֶפֶשׁ אוֹהֲבוֹ תָּמִים. נַחְמָן הַלֵּוִי
בראשית ל״ג:י״ח: וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת־פְּנֵי הָעִֽיר׃
צפניה ג׳:ט׳: כִּי־אָז אֶהְפֹּךְ אֶל־עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהֹוָה לְעׇבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָֽד׃
תהילים כ״ד:ו׳: זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶֽלָה׃
ויקרא י״ט:ל״ב: מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהֹוָֽה׃
שיר השירים ב׳:י״ד: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת־מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִנִי אֶת־קוֹלֵךְ כִּֽי־קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶֽה׃
עמוס ה׳:ד׳: כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה לְבֵית יִשְׂרָאֵל דִּרְשׁוּנִי וִֽחְיֽוּ׃
קהלת ז׳:י״ב: כִּי בְּצֵל הַֽחׇכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף וְיִתְרוֹן דַּעַת הַֽחׇכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶֽיהָ׃
תהילים ק״ו:מ״ד: וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשׇׁמְעוֹ אֶת־רִנָּתָֽם׃
דברים כ״ז:ח׳: וְכָתַבְתָּ עַל־הָאֲבָנִים אֶֽת־כׇּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵֽב׃
דברי הימים א ט״ז:כ״ז: הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמֽוֹ׃
שמות ט״ו:ב׳: עׇזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַֽיְהִי־לִי לִֽישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃
בראשית ג׳:ז׳: וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵֽירֻמִּם הֵם וַֽיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹֽת׃
שמות ג׳:י״ב: וַיֹּאמֶר כִּֽי־אֶֽהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה־לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִֽיאֲךָ אֶת־הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּֽעַבְדוּן אֶת־הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּֽה׃
משלי כ״ט:ג׳: אִישׁ־אֹהֵב חׇכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד־הֽוֹן׃
בראשית מ״ט:ג׳: רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָֽז׃
שיר השירים א׳:א׳: שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹֽה׃
שמות ט״ו:כ״ג: וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָֽכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם עַל־כֵּן קָרָֽא־שְׁמָהּ מָרָֽה׃
ישעיהו ל״ח:י״ז: הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר־לִי מָר וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מִשַּׁחַת בְּלִי כִּי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גֵוְךָ כׇּל־חֲטָאָֽי׃
בראשית כ״ד:א׳: וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַֽיהֹוָה בֵּרַךְ אֶת־אַבְרָהָם בַּכֹּֽל׃
תהילים ס״ח:ל״א: גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי־כָסֶף בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּֽצוּ׃
יהושע ב׳:י״א: וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלֹא־קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל־הָאָרֶץ מִתָּֽחַת׃
איכה ה: שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּֽרוּ׃ בַּחוּרִים טְחוֹן נָשָׂאוּ וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָֽׁלוּ׃ זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָֽם׃
ב"מ פד. ע"ש: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲנָא אִשְׁתַּיַּירִי מִשַּׁפִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם הַאי מַאן דְּבָעֵי מִחְזֵי שׁוּפְרֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, נַיְיתֵי כָּסָא דְכַסְפָּא מִבֵּי סִלְקֵי, וּנְמַלְּיֵיהּ פַּרְצִידַיָּא דְּרוּמָּנָא סוּמָּקָא, וְנַהְדַּר לֵיהּ כְּלִילָא דְּוַורְדָּא סוּמָּקָא לְפוּמֵּיהּ, וְנוֹתְבֵיהּ בֵּין שִׁמְשָׁא לְטוּלָּא, (הָהוּא) [הָנְהוּ] זַהֲרוּרֵי מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אִינִי? וְהָאָמַר מָר: שׁוּפְרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ, שׁוּפְרֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ, שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן! וְאִילּוּ רַבִּי יוֹחָנָן לָא קָא חָשֵׁיב לֵיהּ! שָׁאנֵי רַבִּי יוֹחָנָן, דְּהַדְרַת פָּנִים לָא הַוְיָא לֵיהּ. רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה אָזֵיל וְיָתֵיב אַשַּׁעֲרֵי טְבִילָה, אֲמַר: כִּי סָלְקָן בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִטְּבִילַת מִצְוָה לִפְגְּעוּ בִּי, כִּי הֵיכִי דְּלֶהֱווֹ לְהוּ בְּנֵי שַׁפִּירֵי כְּווֹתִי, גְּמִירִי אוֹרָיְיתָא כְּווֹתִי. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן:
קידושין לב:: תָּנוּ רַבָּנַן: ״מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם״ – יָכוֹל אֲפִילּוּ מִפְּנֵי זָקֵן אַשְׁמַאי? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זָקֵן״, וְאֵין זָקֵן אֶלָּא חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל״. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אֵין זָקֵן אֶלָּא מִי שֶׁקָּנָה חׇכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״ה׳ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ״.
ברכות סא ועיין זוהר פנחס דף רלב רלד רלה:: וּמִסְתַּבְּרָא דְּטוֹבָה לִימִינוֹ וְרָעָה לִשְׂמֹאלוֹ, דִּכְתִיב: ״לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ״. תָּנוּ רַבָּנַן: כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, לֵב מֵבִין, לָשׁוֹן מְחַתֵּךְ, פֶּה גּוֹמֵר, וֶשֶׁט מַכְנִיס וּמוֹצִיא כׇּל מִינֵי מַאֲכָל, קָנֶה מוֹצִיא קוֹל,
סוטה ל:: וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. וְתַנְיָא כְּבֵיצָה. סַבְרוּהָ אִידֵּי וְאִידֵּי בְּעִיסָּה רִאשׁוֹנָה, וְחוּלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה לָא כְּחַלָּה דָּמוּ. מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר:
סוטה שם: …וְזֶה שֶׁאָמְרוּ… (המאמר בהקשרו — במקור)
כתובות סו:: …יִהְיֶה בָּא זֶה וְאָכַל אֶת זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה בַּת נַקְדִּימוֹן בֶּן גֻּרְיוֹן… (המאמר בהקשרו — במקור)
מ"ר וישב פרשה ז: …הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס (וַיָנָס) – וַיֵּצֵא הַחוּצָה… (המאמר בהקשרו — במקור)
זוהר אחרי סב.: ּושְמָא קַדִישָא בְהַאי .מִתְעַטְרָא ,פָתַח רַבִי שִמְעֹון וְאָמַר)(תהלים קמט יַעְלְזּו חֲסִידִים בְכָבֹוד יְרַנְנּו עַל מִשְכְבֹותָם וְגֹו'. לָמַדְנּו, בְי''ג מִדֹות נִקְשָר קֶשֶר הָאֱמּונָה, שֶיִמָצְאּו בְרָכֹות לַכֹל. וְכָל אֱמּונָתֹו שֶל הַקָדֹוש בָרּוְך הּוא נִסְתְרּו בְשָֹלש. וְעַל זֶה בִשְֹלש עֶשְרֵה מִדֹות מִתְעַטֶרֶת הַתֹורָה, כְמֹו שֶבֵאַרְנּו מִקַל וָחֹמֶר ּומִּגְזֵרָה שָוָה וְכּו', וְכַמָה פְעָמִים בֵאַרְנּו אֶת זֶה, וְהַּׁשֵם הַקָדֹוש מִתְעַטֵר .בָזֶה ְתָא חֲזֵי, בְהַהִיא שַעֲתָא דְבָעָא יַעֲקֹב, דְיִתְבָרְכּון בְנֹוי בִש מָא )(ס''א בקשרא ,דִמְהֵימְנּותָא. מַה כְתִיב)(בראשית מט כָל אֵלֶה שִבְטֵי יִשְרָאֵל שְנֵים עָשָר וְזֹאת, הָא תְלֵיסַר, דְאִשְתַתֵף עִמְהֹון שְכִינְתָא,…