רס״ב

תורה רס״ב

ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ · 5 פסקאות · 2 חלקים

מפת הזרימה של התורהההיגיון הפנימי במבט אחד

משפט מפתח מכל חלק. לחיצה קופצת אל הטקסט.

א

התחדשות התורה עושה נהרות — הבכי קודם החידוש למנע יניקת הקליפות

דַּע, שֶׁעַל־יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה נַעֲשֶׂה נְהָרוֹת, כִּי כְּשֶׁמַּתְחִיל לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה…

דַּע, שֶׁעַל־יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה נַעֲשֶׂה נְהָרוֹת, כִּי כְּשֶׁמַּתְחִיל לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, אֲזַי מַתְחִיל לִנְבֹּעַ מַעְיָן, בִּבְחִינַת (יואל ד): וּמַעְיָן מִבֵּית ה' יֵצֵא, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כד): בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת.

וְזֶה הַמַּעְיָן בַּתְּחִלָּה הוּא צַר וְקָטָן, וְאַחַר־כָּךְ מִתְרַחֵב וּמִתְפַּשֵּׁט יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ נְהָרוֹת, וְהַכֹּל בָּאִים לִשְׁתּוֹת מֵאֵלּוּ הַנְּהָרוֹת.

עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ, הוּא צָרִיךְ לִבְכּוֹת מִקֹּדֶם, כִּי כְּשֶׁנַּעֲשִׂין נְהָרוֹת הַנַּ"ל וְהַכֹּל בָּאִים לִשְׁתּוֹת מֵהֶם, אֲזַי יָבוֹאוּ גַּם־כֵּן קְלִפּוֹת וְסִטְרָא אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם, לִשְׁתּוֹת גַּם־כֵּן מִשָּׁם, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִבְכּוֹת מִקֹּדֶם, וַאֲזַי עוֹשֶׂה עַל־יְדֵי הַבְּכִי נְהָרוֹת, בִּבְחִינַת (איוב כ״ח:י״א, עיין רש"י שם): מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ; שֶׁעַל־יְדֵי הַבְּכִי מְתַקֵּן נְהָרוֹת, וּמִשָּׁם שׁוֹתִין דֵּי סִפּוּקָם כָּל הַקְּלִפּוֹת וְסִטְרָא אָחֳרָא. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁעוֹשֶׂה נְהָרוֹת מֵחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא שֶׁמְּחַדֵּשׁ אַחַר־כָּךְ, אֲזַי יָכוֹל לְהַמְשִׁיכָם רַק לִמְקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ, שֶׁלֹּא יִשְׁתּוּ מִמֶּנּוּ זָרִים.

ב

ושקוי בבכי מסכתי — מסכת ותלמוד בבלי נעשים מן הבכי

וְעַל־כֵּן חִבּוּר הַהֲלָכוֹת וְהַחִדּוּשִׁין נִקְרָא מַסֶּכֶת…

וְעַל־כֵּן חִבּוּר הַהֲלָכוֹת וְהַחִדּוּשִׁין נִקְרָא מַסֶּכֶת, זֶה בְּחִינַת (תהילים ק״ב:י׳): וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי; שֶׁצָּרִיךְ לִמְסֹךְ הַמַּשְׁקֶה בִּבְכִי, כִּי צָרִיךְ לִבְכּוֹת מִקֹּדֶם כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת (תהילים קל״ז:א׳): עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ – זֶה בְּחִינַת תַּלְמוּד בַּבְלִי, שֶׁנַּעֲשֶׂה אֵצֶל הַיְשִׁיבוֹת, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשִׂין נְהָרוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: גַּם בָּכִינוּ – כִּי צָרִיךְ לִבְכּוֹת מִקֹּדֶם, בִּבְחִינַת: וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי, כַּנַּ"ל:

סביב התורה

ללמוד עוד בתורה זו

⎙ חדשבנה לי חוברתבחרו חלקים והדפיסו חוברת־לימוד שלמה לתורה זו
סיפור התגלות המאמרמתי ואיך נאמרה תורה זו · 2 מקורות

(לא) כְּשֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַנִּדְפֶּסֶת בְּסִימָן רס"ב בְּלִקּוּטֵי א' עַל פָּסוּק (שָׁם ק"ב): "וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי" שֶׁקֹּדֶם חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה צְרִיכִין לִבְכּוֹת. אָמַר אָז עַל עַצְמוֹ שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁהוּא מְחַדֵּשׁ חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה הוּא בּוֹכֶה מִקֹּדֶם. גַּם אָז בָּעֵת הַהִיא רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ עִנְיָן זֶה, כִּי בְּאוֹתָהּ הָעֵת אָמַר הַתּוֹרָה "וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת" (שָׁם ס"ה), בְּיוֹם וָא"ו עֶרֶב־שַׁבַּת־קֹדֶשׁ, קַיִץ תקס"ו. גַּם קֹדֶם לָזֶה אָמַר הַתּוֹרָה "דַּע שֶׁיֵּשׁ אָרִיךְ אַנְפִּין דִּקְלִפָּה וְכוּ'" בְּסִימָן רמ"ב, וּבְיוֹם חֲמִישִׁי שֶׁלְּפָנָיו בָּכָה לְפָנֵינוּ, וְאַחַר־כָּךְ בְּיוֹם שַׁבָּת שֶׁלְּאַחֲרָיו אָמַר הָעִנְיָן הַנַּ"ל עַל פָּסוּק: וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי. וְיֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה הַרְבֵּה לְסַפֵּר כִּי כָּל זֶה הָיָה בְּסָמוּךְ אַחַר פְּטִירַת בְּנוֹ שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וּמְעַט יִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר בְּעֶזְרָתוֹ יִתְבָּרַךְ (יְמֵי מוֹהֲרַנַ"ת יא):

חיי מוהר״ן · שיחות השייכות לתורות, אות לא

גַּם בְּאוֹתוֹ הַחֹרֶף בִּשְׁנַת תקס"ו הַנַּ"ל זָכִיתִי לִכְתּב לְפָנָיו הַסֵּפֶר הַנִּשְׂרַף הַנַּ"ל וְכוּ' וְאַחַר כָּךְ אַחַר פֶּסַח אָמַר לִי זִכִּיתִי אוֹתְךָ בְּמִצְוָה רַבָּה שֶׁכָּתַבְתָּ הַסֵּפֶר הַנַּ"ל וְאָמַר הַסֵּפֶר שֶׁלְּךָ כְּבָר הִתְחִיל לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֲשִׂיָּה בָּעוֹלָם אַךְ הִזְהִיר אוֹתִי הַרְבֵּה לְהִתְפַּלֵּל עַל הַתִּינוֹק שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא הַיֶּלֶד הַקָּדוֹשׁ שְׁלמה אֶפְרַיִם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְגַם לְהָאִישׁ שֶׁמָּסַר בְּיָדוֹ הַסֵּפֶר הַנַּ"ל צִוָּה וְהִזְהִיר לְמַעַן הַשֵּׁם שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל הַתִּינוֹק הַנַּ"ל, כִּי יָדַע שֶׁיִּקְחוּ עַצְמָם עַל הַתִּינוֹק הַנַּ"ל וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים לא הוֹעִילוּ תְּפִלּוֹתֵינוּ, וְנִפְטַר הַיֶּלֶד אַחַר שָׁבוּעוֹת בְּאוֹתוֹ הַקַּיִץ וּבְעִנְיָן זֶה יֵשׁ מַעֲשִׂיּוֹת הַרְבֵּה וּמְעַט דִּמְעַט יִתְבָּאֲרוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (עַיֵּן חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סִימָן כ"ח, קנ"א) הַמָּקוֹם יְנַחֵם אוֹתוֹ וְאוֹתָנוּ וְכָל יִשְׂרָאֵל מִצָּרָה וְשֶׁבֶר הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁהָיָה בָּעוֹלָם כַּאֲשֶׁר אָמַר בְּפֵרוּשׁ וִינַחֵם אוֹתָנוּ בְּכִפְלַיִם, וְיָבִיא לָנוּ מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן: אָמַר הַמַּעְתִּיק רָאִיתִי לְהַעְתִּיק מַה שֶּׁמָּצָאתִי בְּאַמְתַּחַת הַכְּתָבִים וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: סָמוּךְ לִפְטִירַת הַיֶּלֶד הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיִינוּ אֶצְלוֹ עַל הָעֲלִיָּה שֶׁהָיָה עַל בֵּיתוֹ וְסִפֵּר עִמָּנוּ מֵעִנְיַן גּדֶל צַעֲרוֹ וְיִסּוּרָיו הַגְּדוֹלִים וְהָעֲצוּמִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִכָּל צַד וּמִצִּדֵּי צְדָדִים וְסִפֵּר קְצָת בְּעִנְיָן זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים רַבִּים וּגְדוֹלִים מְאד מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא עַצְמוֹ יֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים כִּי יֵשׁ לוֹ חוֹלַאַת קָשֶׁה וּכְאֵב גָּדוֹל וְיִּסּוּרִים גְּדוֹלִים בַּגּוּף וְגַם בְּתוֹךְ וְכוּ' וְכֵן מִבַּחוּץ הָיוּ לוֹ יִסּוּרִים עֲצוּמִים מֵעצֶם הַמַּחֲלקֶת הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה עָלָיו כָּל יָמָיו חִנָּם עַל לא דָּבָר, וַיְחַפְּאוּ עָלָיו דְּבָרִים אֲשֶׁר לא כֵן אֲשֶׁר בָּדוּ מִלִּבָּם אֲשֶׁר לא עָלוּ עַל לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ כְּלָל וְחוּץ שְׁאָר הַיִּסּוּרִים מִכָּל הַצְּדָדִים, שֶׁהָיוּ לוֹ בְּכָל עֵת, כִּי הָיָה מָלֵא יִסּוּרִים וְכוּ' וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו עָנָה וְאָמַר, מָה אַתֶּם יוֹדְעִים מַה גָּדוֹל וְעָצוּם הַשֶּׁבֶר הַזֶּה שֶׁהָיָה בָּעוֹלָם עִנְיַן הִסְתַּלְּקוּת הַיֶּלֶד הַנַּ"ל, כָּל לְבָבִי נִשְׁבַּר וְנִתַּק מִמְּקוֹמוֹ וְהִתְחִילוּ הַדְּמָעוֹת הַקְּדוֹשִׁים לֵירֵד עַל לְחָיָיו וְתֵכֶף וּמִיָּד בָּרַחְנוּ מִלְּפָנָיו מֵעצֶם הַבּוּשָׁה שֶׁנָּפַל עָלֵינוּ עַל שֶׁרָאִינוּ בְּכִיָּתוֹ בְּפָנֵינוּ, וְנִדְמָה לָנוּ כְּאִלּוּ נֶהְפַּךְ כָּל הָעוֹלָם וְנֶחֱרַב וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם שֶׁאַחֲרָיו יוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ אָמַר לָנוּ שֶׁאִלְמָלֵא לא יָרַדְנוּ תֵּכֶף הָיָה מְסַפֵּר לָנוּ דָּבָר יָפֶה מְאד (וָואלְט אִיךְ אַייךְ גִּיוֶוען דֶער צֵיילְט שֵׁיינְס) וְאָמַר בְּיוֹם שִׁשִּׁי שֶׁאַחֲרָיו תּוֹרָה נִפְלָאָה (הַיְנוּ מַאֲמַר וַיּאמֶר בּעַז סִימָן ס"ה) גַּם בְּאוֹתוֹ הָעֵת אָמַר הַתּוֹרָה עַל-פָּסוּק מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן רס"ב) שֶׁקּדֶם שֶׁהוּא מְגַלֶּה תּוֹרָה הוּא בּוֹכֶה תָּמִיד וְכוּ' וְאַחַר כָּךְ (נִרְאֶה שֶׁחָסֵר סִיּוּם הַשִּׂיחָה הַזּאת): עוֹד מָצָאתִי כָּתוּב שָׁם וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, שְׁנַת תקס"ו לפ"ק יוֹם רִאשׁוֹן ה' מְנַחֵם אָב שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כָּל סֵדֶר בִּיאַת הַגּוֹאֵל צֶדֶק בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וְאָמַר שֶׁכְּבָר הָיָה מוּכָן שֶׁיָּבוֹא בְּעוֹד אֵיזֶה שָׁנִים וְיָדַע בְּאֵיזֶה שָׁנָה וּבְאֵיזֶה חֹדֶשׁ וּבְאֵיזֶה יוֹם יָבוֹא אַךְ עַכְשָׁו בְּוַדַּאי לא יָבוֹא בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן וּכְפִי הַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁהָעִכּוּב הָיָה מֵחֲמַת שֶׁנִּפְטַר אֶצְלוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן שְׁלמה אֶפְרַיִם זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה גַּם מִקּדֶם סִפֵּר עִמִּי סָמוּךְ אַחַר פְּטִירַת הַיֶּלֶד הַנַּ"ל וְאָמַר גַּם כֵּן עִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁכְּבָר הָיָה מוּכָן שֶׁיָּבוֹא בְּעֵרֶךְ קְצָת שָׁנִים וְכוּ' וְיָדַע בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ וְכוּ' אַךְ עַכְשָׁו בְּוַדַּאי לא יָבוֹא אָז: עוֹד מָצָאתִי כָּתוּב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, בְּיוֹם רִאשׁוֹן הַסָּמוּךְ נָסַע מִפּה עַל הָאוֹקְרַיינֶע וְהָיִינוּ מְלַוִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיָּצָא מִלָּאדִיזִין וְשָׁם כְּשֶׁיָּצָא מִלָּאדִיזִין יָשַׁבְנוּ עַל הָעֲגָלָה שֶׁלּוֹ וְאָז בְּדֶרֶךְ הַנְּסִיעָה גִּלָּה לָנוּ סוֹד הַנִּכְתָּב כָּאן דְּבָרִים אֲשֶׁר לא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם וְכוּ' (הַיְנוּ כָּל סֵדֶר בִּיאַת הַגּוֹאֵל-צֶדֶק הַנַּ"ל וְנִכְתַּב שָׁם הָעִנְיָן בִּרְמִיזָא בְּעָלְמָא וּבְדֶרֶךְ נוֹטָרִיקוֹן וְרָאשֵׁי-תֵבוֹת וּמַזְהִיר מְאד שֶׁלּא לְהַעְתִּיק זֶה הַקּוּנְטְרֵס הַנִּקְרָא מְגִלַּת סְתָרִים וּמִכָּל-שֶׁכֵּן שֶׁלּא לְהַדְפִּיסוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְתַּב בִּרְמִיזָה גַּם זֶה חָלִילָה לְגַלּוֹת וְכוּ') וְסִיֵּם

ימי מוהרנ״ת · אות 12

📖 פסוק הפתיחהדע, שעלידי התחדשות התורה נעשה נהרות, כי כשמתחיל לחדש בתורה, אזי מתחיל לנבע מעין, בבחינת : ומעין מבית ה' יצא, שהוא השכל, (משלי כד)

פסוקים בתורה זו(4) · טקסט מלא
יואל ד

וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן הַר־קׇדְשִׁי וְהָיְתָה יְרוּשָׁלַ͏ִם קֹדֶשׁ וְזָרִים לֹא־יַֽעַבְרוּ־בָהּ עֽוֹד׃ וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וְכׇל־אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם וּמַעְיָן מִבֵּית יְהֹוָה יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת־נַחַל הַשִּׁטִּֽים׃ מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִֽהְיֶה וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּֽהְיֶה מֵֽחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר־שָׁפְכוּ דָם־נָקִיא בְּאַרְצָֽם׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה כ״ה ·תורה נ״ט
משלי כד

כִּי־שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם וְעָמָל שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּֽרְנָה׃ בְּחׇכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָֽן׃ וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כׇּל־הוֹן יָקָר וְנָעִֽים׃

תהילים ק״ב:י׳

כִּי־אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָֽכְתִּי׃

תהילים קל״ז:א׳

עַל־נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם־בָּכִינוּ בְּזׇכְרֵנוּ אֶת־צִיּֽוֹן׃

רס״ב / רפ״ו