תורה רכ״ה

← לתורה

סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.

5 חלקים נבחרו

חוברת לימוד

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳

רכ״ה

תורה רכ״ה

דַּע, כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת…

תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com

תוכן העניינים

  1. 1.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 3–5
  2. 2.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 6
  3. 3.ביאורים נוספים על תורה זועמ׳ 7
  4. 4.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 8–9
  5. 5.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 10

סך הכול כ־10 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. שלמות הראה מביא שלמות השכל והבטחון — וחיתוך הדבור גדר האדם מן הצפצוף

דַּע, כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת, כִּי עִקַּר הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת הוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קמ״ה:ט״ו): עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. עֵינֵי זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג׳:ז׳): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר,

וּלְפִי הַשֵּׂכֶל כֵּן הוּא הַבִּטָּחוֹן, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מַעֲלוֹת וּמַדְרֵגוֹת בְּבִטָּחוֹן עַד אֵין סוֹף, בִּבְחִינַת (ישעיהו כ״ו:ג׳-ד׳): בִּטְּחוּ בַּה' עֲדֵי עַד, וְהַכֹּל לְפִי הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל,

וְעִקַּר הַשֵּׂכֶל – עַל־יְדֵי הָרֵאָה, כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל הוּא עַל־יְדֵי הַלַּחְלוּחִית הָעוֹלִים אֶל הַמֹּחַ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשֶּׁמֶן, וְהַמֹּחַ הִיא הַפְּתִילָה, וְהַנְּשָׁמָה שֶׁבַּמֹּחַ הוּא הָאוֹר, נִמְצָא שֶׁעִקַּר קִיּוּם הַשֵּׂכֶל הוּא עַל־יְדֵי הַלַּחְלוּחִית שֶׁבַּגּוּף כַּנַּ"ל, וְהַלַּחְלוּחִית הוּא עַל יְדֵי הָרֵאָה, כַּמּוּבָא (בת"ז ת"ג דף כז:): אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דִּמְנָשְׁבִי עַל לִבָּא הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְזֶה בְּחִינַת (שמות כ״ה:כ׳): וְהָיוּ הַכְּרוּבִים פּוֹרְשֵׂי כְּנָפַיִם עַל הַכַּפֹּרֶת – כַּפֻּרְתָּא דְּלִבָּא (זוהר פנחס דף רלד.).

נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי הָרֵאָה נִתְקַיֵּם הַלַּחְלוּחִית, שֶׁלֹּא יִתְיַבֵּשׁ עַל־יְדֵי הַלֵּב, וְעַל־יְדֵי־זֶה קִיּוּם הַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֵר דּוֹלֵק עַל־יְדֵי הַלַּחְלוּחִית כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַבִּטָּחוֹן כַּנַּ"ל, נִמְצָא שֶׁשְּׁלֵמוּת הַבִּטָּחוֹן הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָרֵאָה כַּנַּ"ל.

ב. צדקה עושה בחינת אדם ודבור, ועיקרה בבטחון — לעשות מצפצופים דבורים

וַאֲזַי יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת מֵהַצִּפְצוּף, דְּהַיְנוּ הַקּוֹל הַיּוֹצֵא מֵהַקָּנֶה, שֶׁהוּא רַק קוֹל פָּשׁוּט וְצִפְצוּף, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה דִּבּוּר, עַל־יְדֵי חֲמִשָּׁה מוֹצָאוֹת הַפֶּה שֶׁמְּחַתְּכִים הַדִּבּוּר,

כִּי עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁיֵּשׁ בֵּין אָדָם לְחַי, הוּא עַל־יְדֵי חִתּוּךְ הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא גֶּדֶר הָאָדָם שֶׁהוּא מְדַבֵּר, בִּבְחִינַת (שמות ד׳:י״א): מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, וְעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא חִתּוּךְ הַדִּבּוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה מֵהַצִּפְצוּף וְהַקּוֹל, חִתּוּךְ הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּר, כִּי גַּם בְּהֵמוֹת וְעוֹפוֹת יֵשׁ לָהֶם קוֹל וְצִפְצוּף, רַק שֶׁאֵין לָהֶם חִתּוּךְ הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּר, וְזֶהוּ גֶּדֶר הָאָדָם שֶׁיָּכוֹל לַחֲתֹּךְ הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל.

ג

וְלָבוֹא לִבְחִינַת גֶּדֶר אָדָם, הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, בִּבְחִינַת (בראשית א׳:כ״ו): נַעֲשֶׂה אָדָם, וּכְתִיב (רות ב׳:י״ט): שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם וְכוּ' – מָה הָתָם צְדָקָה אַף כָּאן צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (הובא לעיל בסי' לז). הַיְנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר כַּנַּ"ל,

וְזֶהוּ (ראש השנה ו): בְּפִיךָ – זוֹ צְדָקָה, כִּי עַל־יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה הַפֶּה, דְּהַיְנוּ הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת גֶּדֶר הָאָדָם, בִּבְחִינַת: מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם. וְעִקַּר הַצְּדָקָה הוּא עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן, בִּבְחִינַת (תהילים ל״ז:ג׳): בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב; כִּי אִם אֵין לוֹ בִּטָּחוֹן אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת צְדָקָה כָּרָאוּי, כִּי מִתְיָרֵא שֶּׁיֶּחְסַר לוֹ מַה שֶּׁנּוֹתֵן לִצְדָקָה, וְעִקַּר הַצְּדָקָה הוּא עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן, שֶׁבּוֹטֵחַ בַּה' שֶׁלֹּא יַפְסִיד וְלֹא יֶחְסַר עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה כְּלָל, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְבָרְכוֹ בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹשִׂין צְדָקָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל.

ד

וְזֶה בְּחִינַת (תהילים ס״ט:ד׳): נִחַר גְּרוֹנִי כָּלוּ עֵינַי; הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת, בְּחִינַת כָּלוּ עֵינַי, דְּהַיְנוּ הַשֵּׂכֶל, וַאֲזַי אֵין לוֹ בִּטָּחוֹן כַּנַּ"ל, בְּחִינַת כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלֹקָי, אֲזַי נִחַר גְּרוֹנִי, הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ חִתּוּךְ הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן וְעוֹשֶׂה צְדָקָה כַּנַּ"ל, אֲזַי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִקּוֹל הַצִּפְצוּפִים דִּבּוּרִים כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינוֹת (קהלת י״ב:ד׳): וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר וְיִשַּׁחוּ כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנב), שֶׁכָּל הַשִּׁירוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כְּשִׂיחָה, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִצִּפְצוּפִים וְשִׁירוֹת, שִׂיחָה וְדִבּוּר כַּנַּ"ל,

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּסַפְּרִין עַל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ דִּבּוּרִים מִקּוֹל הַכִּנּוֹר, כִּי הָיָה עוֹשֶׂה מִצִּפְצוּפִים דִּבּוּרִים כַּנַּ"ל:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

  1. יֵשׁ כַּמָּה מַעֲלוֹת וּמַדְרֵגוֹת בְּבִטָּחוֹן עַד אֵין סוֹף וְכָל מַה שֶּׁהַשֵׂכֶל גָּדוֹל בְּיוֹתֵר יֵשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן יוֹתֵר, וּכְפִי הַבִּטָּחוֹן כֵּן זוֹכֶה לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן הַדִּבּוּר שֶׁהוּא גֶּדֶר הָאָדָם:

ביאורים נוספים על תורה זו

זמרת הארץ · סימן רכ"ה-כשהריאה בשלימות

עיקר השכל בשלימות הוא בא"י. כי אין חכמה כחכמת א"י. ועי"ז זוכין שם לשלימות הבטחון בחינת וישבתם לבטח בארצכם וכתיב והחוסה בי ינחל ארץ וכנ"ל כמה פעמים. וע"כ שם עיקר שלימות הצדקה כמו שכתוב וצדקה בכרמל תשב. וזה שכ' בטח בד' ועשה טוב שכן ארץ וגו' וע"כ שם עיקר שלימות דיבור שהוא גדר האדם כנ"ל כמה פעמים עד שזוכים לשמוע דיבורים מקול הכינור. שזה בחינת השיר שהיו הלוים אומרים בבית המקדש עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור. הגיון הוא לשון דיבור לפעמים כידוע.והנה בפנים מבואר שכל זה תלוי בשלימות הריאה שעל ידה מקבלין הנשימה והרוח המקרר החום שבלב. ועי"ז עיקר קיום השכל וכו'. וזה בחינת קדושת ארץ ישראל שנאמר בה ניתן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה:

יקרא דשבתא · סימן רכה-דע כשהריאה בשלימות

שבת הוא בחינת הרוח חיים שבכנפי ריאה כמבואר לעיל ועל ידי זה עיקר קיום השכל שהוא בחינת הנשמה ועל כן זוכין בשבת לנשמה יתרה ומוחין קדושים. ועל ידי זה זוכין לבטחון שזה בחינת קדושת שבת כמו שאמרו רז"ל לוו עלי ואני פורע. ועל ידי זה עושין צדקה שזה בחינת שלימות הצדקה של שבת וכמבואר במקום אחר וענג שבת בעצמו הוא בחינת צדקה כנ"ל כמה פעמים ועל ידי זה באים לגדר האדם שהוא בחינת דיבור שזה בחינת ודבר דבר הנאמר בשבת וכנ"ל כמה פעמים בשם הזוהר הקדוש. עד שזוכין לעשות מקול הצפצופים דיבורים ולשמוע דיבורים מקול הכינור כמבואר בפנים. וזה בחינת מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' וכו' וזה על ידי בחינת הדיבורים דקדושה שנפתחין אז. וזה להגיד בבוקר חסדך. להגיד הוא מלה דחכמתא זה בחינת שלימות השכל והמוחין שהן בחינת חסדים כידוע.

ואמונתך בלילות זה בחינת חיזוק הבטחון אפילו בבחינת לילה וחשך וזה עלי עשור וכו' עלי הגיון בכינור היינו שזוכין לעשות דיבורים מקול הכינור:

פסוקים ומאמרי חז״ל

פסוקים

תהילים קמ״ה:ט״ו: עֵֽינֵי־כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נֽוֹתֵן־לָהֶם אֶת־אׇכְלָם בְּעִתּֽוֹ׃

בראשית ג׳:ז׳: וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵֽירֻמִּם הֵם וַֽיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹֽת׃

ישעיהו כ״ו:ג׳-ד׳: יֵצֶר סָמוּךְ תִּצֹּר שָׁלוֹם שָׁלוֹם כִּי בְךָ בָּטֽוּחַ׃ בִּטְחוּ בַיהֹוָה עֲדֵי־עַד כִּי בְּיָהּ יְהֹוָה צוּר עוֹלָמִֽים׃

שמות כ״ה:כ׳: וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל־הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל־אָחִיו אֶל־הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִֽים׃

שמות ד׳:י״א: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָֽאָדָם אוֹ מִֽי־יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי יְהֹוָֽה׃

בראשית א׳:כ״ו: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַֽעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכׇל־הָאָרֶץ וּבְכׇל־הָרֶמֶשׂ הָֽרֹמֵשׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃

רות ב׳:י״ט: וַתֹּאמֶר לָהּ חֲמוֹתָהּ אֵיפֹה לִקַּטְתְּ הַיּוֹם וְאָנָה עָשִׂית יְהִי מַכִּירֵךְ בָּרוּךְ וַתַּגֵּד לַחֲמוֹתָהּ אֵת אֲשֶׁר־עָֽשְׂתָה עִמּוֹ וַתֹּאמֶר שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם בֹּֽעַז׃

תהילים ל״ז:ג׳: בְּטַח בַּיהֹוָה וַעֲשֵׂה־טוֹב שְׁכׇן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָֽה׃

תהילים ס״ט:ד׳: יָגַעְתִּי בְקׇרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלֹהָֽי׃

קהלת י״ב:ד׳: וְסֻגְּרוּ דְלָתַיִם בַּשּׁוּק בִּשְׁפַל קוֹל הַֽטַּחֲנָה וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר וְיִשַּׁחוּ כׇּל־בְּנוֹת הַשִּֽׁיר׃

מאמרי חז״ל ומדרש

ראש השנה ו: …הַיְנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ… (המאמר בהקשרו — במקור)

שבת קנב: סְלָעִים נַעֲשׂוּ גְּבוֹהִים, קְרוֹבִים נַעֲשׂוּ רְחוֹקִים, מִשְׁתַּיִם נַעֲשׂוּ שָׁלֹשׁ, מֵשִׂים שָׁלוֹם בַּבַּיִת בָּטַל. ״וְסֻגְּרוּ דְלָתַיִם בַּשּׁוּק וְגוֹ׳״ — אֵלּוּ נְקָבָיו שֶׁל אָדָם. ״בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה״ — בִּשְׁבִיל קוּרְקְבָן שֶׁאֵינוֹ טוֹחֵן. ״וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר״ — שֶׁאֲפִילּוּ צִפּוֹר מְנַעַרְתּוֹ מִשְּׁנָתוֹ. ״וְיִשַּׁחוּ כׇּל בְּנוֹת הַשִּׁיר״ — שֶׁאֲפִילּוּ קוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כְּשִׂיחָה. וְאַף בַּרְזִילַּי הַגִּלְעָדִי אָמַר לְדָוִד: ״בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם הַאֵדַע בֵּין טוֹב לְרָע״ — מִכָּאן שֶׁדַּעְתָּן שֶׁל זְקֵנִים מִשְׁתַּנּוֹת.

מאמרי הזוהר

זוהר פנחס רלד.: אִתְמַר בְלִבָא (אסתר )ז ַוְהַמֶלְֶך קָם בַחֲמָתֹו מִמִשְתֵּה הַיַיִן, דְאִיהּו יִינָא דְאֹורַיְיתָא. ּובְזִמְנָא דְכַנְפֵּי רֵּיאָה נָשְבִין ע ל ,לִבָא)(יחזקאל א וָאֶשְמַע אֶת קֹול כַנְפֵּיהֶם )(אסתר ז ָוַחֲמַת הַמֶלְֶך ש ,כָכָה. דִתְרֵּין כַנְפֵּי רֵּיאָה )(שמות כח וְהָיּו הַכְרּובִים פֹורְשֵּי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹוכְכִים בְכַנְפֵּיהֶם עַל הַכַפֹרֶת, דָא כַפֹורְתָא .דְלִבָא וְכַאֲשֶר הַחֹובֹות מִתְרַבִים עַל הָאֵּיבָרִים וְעַל הָעֹורְקִים שֶל הַלֵּב, שֶהּוא ,כִסֵּא שֶל דִין ,נֶאֱמַר בַלֵּב)(אסתר ז וְהַמֶלְֶך קָם בַחֲמָתֹו מִמִשְתֵּה הַיַיִן, שֶהּוא יֵּינָּה שֶל תֹורָה. ּובִזְמַן שֶכַנְפֵּי רֵּאָה נֹושְבֹות עַל הַלֵּב, נֶאֱמַר )(אסתר ז וַחֲמַת הַמֶלְֶך שָכָכָה. שֶעַל שְתֵּי כַנְפֵּי…

דף לרשימות וחידושים