תורה קצ״ז

← לתורה

סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.

6 חלקים נבחרו

חוברת לימוד

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳

קצ״ז

תורה קצ״ז

דַּע, שֶׁלָשׁוֹן הָרָע שֶׁל הָעוֹלָם מַזִּיק וּפוֹגֵם אֶת הָעֲנִיווּת…

🕮 סדר הזמנים: נֶאֱמַר קֹדֶם שָׁבוּעוֹת תקס"ה. תִּקּוּן לְמִקְרֵה וְכוּ'

תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com

תוכן העניינים

  1. 1.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 3
  2. 2.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 4
  3. 3.פרפראות לחכמהעמ׳ 5
  4. 4.ביאורים נוספים על תורה זועמ׳ 6
  5. 5.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 7
  6. 6.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 8

סך הכול כ־8 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. לשון הרע של העולם פוגם בענווה — מפריד בין ענווה לחכמה; וענווה בלא חכמה אינה כלום

דַּע, שֶׁלָשׁוֹן הָרָע שֶׁל הָעוֹלָם מַזִּיק וּפוֹגֵם אֶת הָעֲנִיווּת, שֶׁעַל יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע שֶׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים, עַל יְדֵי הַפְּגָם הַזֶּה, אִי אֶפְשָׁר לְהַצַּדִּיקִים לִהְיוֹת עֲנָוִים. כִּי פְּגַם לָשׁוֹן הָרָע מַפְרִיד בֵּין עֲנָוָה לְחָכְמָה, וְעַל יְדֵי זֶה נִפְגָּם הָעֲנָוָה, וְאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת עָנָו;

וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה עָנָו הוּא בְּלֹא חָכְמָה, וְזֶה יָדוּעַ שֶׁעֲנָוָה בְּלֹא חָכְמָה אֵינָהּ כְּלוּם, כִּי בְּוַדַּאי אֵין זֶה מַעֲלַת הָעֲנָוָה, לְהַרְאוֹת עַצְמוֹ בִּכְפִיפַת רֹאשׁ בְּדֶרֶךְ שְׁטוּת כְּאִלּוּ הוּא עָנָו, כִּי זֶה עֲנָוָה פְּסוּלָה,

ב. עיקר הענווה כשהיא בחכמה — ומעלת משה שלשון הרע לא הזיק לענוותנותו

וְעִקַּר הָעֲנָוָה – כְּשֶׁהִיא בְּחָכְמָה, וְעַל יְדֵי פְּגַם לָשׁוֹן הָרָע נַעֲשֶׂה פֵּרוּד בֵּין עֲנָוָה לְחָכְמָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת עָנָו.

וְזֶה הָיָה מַעֲלַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁשִּׁבְּחָה הַתּוֹרָה אוֹתוֹ, שֶׁהָיָה כָּל־כָּךְ גָּדוֹל בְּמַעֲלַת הָעֲנָוָה, עַד שֶׁאֲפִלּוּ לָשׁוֹן הָרָע לֹא הִזִּיק לְעַנְוְתָנוּתוֹ, וְזֶה שֶׁכָּתוּב (במדבר יב): וַתְּדַבֵּר וְכוּ' בְּמשֶׁה וְכוּ'. נִמְצָא שֶׁהָיָה פְּגַם לָשׁוֹן הָרָע בָּעוֹלָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן – וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד, כִּי הָיָה בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ בַּעֲנָוָה, שֶׁאֲפִלּוּ פְּגַם לָשׁוֹן הָרָע לֹא הִזִּיק לוֹ לָעֲנָוָה שֶׁלּוֹ:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

  1. אֵין זֶה מַעֲלַת הָעֲנָוָה לְהַרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ בִּכְפִיפַת רֹאשׁ בְּדֶרֶךְ שְׁטוּת כְּאִלּוּ הוּא עָנָו, כִּי זֶהוּ עֲנָוָה פְּסוּלָה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָעֲנָוָה כְּשֶׁהִיא בְּחָכְמָה, וְעַל-יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע שֶׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים נַעֲשה פֵּרוּד בֵּין עֲנָוָה לְחָכְמָה. וְאָז אִי אֶפְשָׁר לַצַּדִּיקִים לִהְיוֹת עֲנָוִים אִם לֹא מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, עַד שֶׁגַּם פְּגַם לָשׁוֹן הָרָע שֶׁל הָעוֹלָם אֵינוֹ מַזִּיק לוֹ לָעֲנָוָה שֶׁלּוֹ:

פרפראות לחכמה

אות א

לשון הרע פוגם את העניוות זה נאמר קודם שבועות תקס"ה, ומבואר במקום אחר בספר חיי מוהר"ן (שיחות השייכות לתורות):

ביאורים נוספים על תורה זו

זמרת הארץ · סימן קצ"ז

ארץ ישראל היא בחי' ענוה כנ"ל כמה פעמים והענוה היא עם חכמה כי אוירא דא"י מחכים. וע"כ שם צריכין ליזהר ביותר מלשון הרע כי עי"ז מפריד בין ענוה לחכמה ובזה פודם בקדושת א"י. וזה שכתוב איש לשון בל יכון בארץ.וע"כ המרגלים שהוציאו דבה על א"י אמרו ונהי בעינינו כחגבים וגו' שזה בחינת ענוה פסולה. וזה שתירגם יונתן ויקרא משה להושע בן נון יהושע וכד חמי משה ענותנותו דהושע בר נון קרי לי' יהושע היינו כנ"ל כי חשש שלא יבא ע"י ענוה שלו לבחינת ענוה פסולה ח"ו שזה בחינת עצת מרגלים ע"כ התפלל עליו י"ה יושיעך מעצת מרגלים וקרא לו יהושע. וי"ל שזה בחינת י"ה דייקא יושיעך כי יו"ד היא בחינת חכמה וה"א ראשונה היא בחינת בינה שהיא בחינת ענוה כידוע. וע"כ הן תרין ריעין דלא מתפרשין כי צריכין להיות קשורין זה בזה הענוה עם החכמה כנ"ל. וזה שכתוב ויהס כלב את העם אל משה. כי משה זכה שהלשון הרע לא הי' יכול לפגום הענוה שלו כמבואר בפנים. וזה שאחז"ל בחורבן בית שני מענין בר קמצא שהלך ואכל קורצא בי מלכא היינו שדיבר לשון הרע עד ששלח המלך קרבן וכו' וסיימו ענותנותי' של ר' זכרי' החריבה וגו'. כי ע"י השנאה חנם ולה"ר שהי' אז נפגמה הענוה. וע"כ עיקר התיקון שלעתיד יהי' ג"כ ע"י שלימות העונה כמו שכתוב (ישעי' ס"א) יען משח ד' אותי לבשר ענוים וגו'. וזה שנאמר (צפני' ב') בקשו את ד' כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו. היינו שהענוה היא במשפט כי מקושרת לחכמה שזה בחינת כי ראו כי חכמת אלקים בקרבו לעשות משפט:

פסוקים ומאמרי חז״ל

פסוקים

במדבר יב: וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל־אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּֽי־אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָֽח׃ וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ־בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר יְהֹוָה הֲלֹא גַּם־בָּנוּ דִבֵּר וַיִּשְׁמַע יְהֹוָֽה׃

דף לרשימות וחידושים